העמוד היומי מסכת שבת דף צא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צא עמוד א

[מוזיקה] דף צא א עמוד א והיום אני רוצה ללמוד מהעמוד שלנו מוסף כש שהוא קריטי הוא נוקב הוא מהותי הוא חשוב לכל אחד מאיתנו בין אם אנחנו עוסקים בחינוך בין אם אנחנו הורים לילדים וכדומה כמה פעמים אנחנו חוטים בחטא ההשוואה אנחנו משווים לאחרים את הילדים שלנו את החניכים את התלמידים או אפילו אותנו עצמנו אנחנו בודקים את עצמ עצמנו לעומת אחרים ורבי נחמן בסיפורו הידוע של מעשה מחכם וטעם הוא מגיע ומוכיח פעם אחר פעם איכותו טעם שלא התייחס כלל לענייני העולם אלא אמר זה מעשה שלי וזה מעשה שלו למה לנו לדבר מאחרים זאת אומרת הוא התייחס למעשים שלו כמעשים שלו בלבד ולא ביחס לאחרים זה הדבר שהועיל לו תמיד והביא אותו תמיד למקומות הכי גדולים עליו שהחבר'ה סביבו החשיבו אותו כטם ותחשבו על זה בכל פעם שנעשה את המעשים שלנו בצורה המיטבית מצידינו בלי בלי לדפוק חשבון לאלה שסביבנו ובלי לבדוק את עצמנו ביחס לאחרים עד כמה אנחנו טובים או פחות טובים אנחנו נהיה יעילים הרבה יותר נהיה הרבה יותר חדורי מטרה ונגיע למטרות הטובות נוציא מעצמנו את המיתב ואת המהיריו הרבה יותר מאשר אם נסתכל איך אנחנו לפי אחרים והדבר הזה הוא כל כך נפלא ואנחנו רואים אותו גם בעמוד שלנו אותו כלי נמצא בעצם שני כלים מדובר שנמצאים בחצר לפי רבי שמעון כך אומרים חלק כן אנחנו נראה רבי יוחנן שמואל וכדומה אומרים לפי רבי שמעון שני כלים נמצאים בחצר אחד מהם אני מתיר לטלטל בכל העיר בחצרות גגות וקרפים וקרפות ואחד אנחנו אומרים לא אל תוציא אותו מהחצר איך ייתכן איך אפשר להבדיל ככה בין שני כלים אומרים כן רבי שמעון לא גוזר בכזה מקרה אמנם רב סובר שכן גוזרים אבל שמואל ורבי יוחנן אומרים רבי שמעון לא גוזר כי כלי עם הסיפור שלו אני לא חושב שיבואו אנשים ויאמרו בואו נחיל כי חטא ההכללה או חטא היחס לאחרים הוא גרוע ביותר ועל כן אומר רבי שמעון כך אפשר לקחת את זה על דרך הדרוש כמובן אומר רבי שמעון אני לא גוזר ויתכן שני כלים שנמצאים נראים בדיוק אותו דבר שניהם נראים חיצונית שווים לחלוטין אבל כל אחד עם הדינים שלו כי כשתיכנס להגדרה תראה שכל אחד ממו הגדרה שונה זה שבת בחצר זה שבת בבית והוציאו לחצר אותו דבר כלפי החניכים התלמידים או כלפי עצמנו כל אחד מאיתנו הוא עולם מלא עולם בפני עצמו אין אף פעם השוואה אחד לשני אין אף פעם דרישה בלתי מתפשרת מכולם להיות כך או אחרת כל אחד צריך את היחס האישי כל אחד צריך לבדוק ולדעת ולהבין אותו פר אותו כלפי עצמו ולא כלפי אחרים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צא עמוד א' שלוש שורות מלמעלה תניה כבתי דרב לפני שאנחנו מתחילים אתמול ראינו בסוף השיעור את הסיכום של כל המשנה בעצם יחד עם הגמרא את המשנה שראינו בתחילת הפרק ועליה סיקמה הגמרא ככה כמה פסקאות חתוכות ומסוכמות בצורה טובה אני רוצה לחזור עליהם פעם נוספת ובואו נחזור עליהם בעל פה יש לנו את שיטת רבי שמעון רבי שמעון מגיע ואומר גג חצר קרפף כל אלה הם תשמיש שהם לא די מלא כולם נחשבים כרשות אחת כך אומר רבי יהודה בכל אופן אבל כך שיטתו של רבי שמעון כל שלושת הרשויות הללו נחשבות כישרות אחת לעניין שבת ובשבת יהיה מותר לי לטלטל משהו ששבת בג חצרות וקרפות העיר ובטח שבכל גגות העיר ואותו דבר אם הוא שבט בחצר או בקרפ כל שלושת הדברים הללו נחשבים כרשות אחת ומותר לטלטל בכולם זה שיטת רבי שמעון רבי מאיר הוא ההוא שמולו והוא לצד השני אומר לו מה פתאום גגות רשות לעצמם חצרות רשות לעצמם וקרפיפות רשות לעצמם זאת אומרת כרפף מה ששבת בכרפ נוכל לטלטל בכל הכרפות כולם כמובן הדגשה חשובה שלא אמרנו אתמול מדובר בכרפ שהוא פחות מבית שעתיים כי כרפ שהוא למעלה מבית שעתיים אין אף אחד שיתיר לטלטל בו אז כל הכרפות רשות אחת כל החצרות רשות אחת וכל הגגות רשות אחת אם ניכנס לפרטים ראינו שגג וחצר בעיקרון כן היה אמור לטלטל אבל יש מושג של גזירת טל שגם שגם נזכיר אותה היום הזכרנו אותה אתמול ולפני יומיים גזירת אל זה אומר שבעיקון מותר לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד אבל יש לי בעיה אחרת שכיוון שיבואו אנשים לטלטל בטל ברשות הרבים כפי שנסביר וכפי שהסברנו ולכן אסור וחכמים מגיעים ואומרים גג וחצר זה רשות אחת וכרפיפות זה רשות אחת זאת אומרת כרפף מה ששבת בכרפ כרפות העיר מותר לטלטל בהם גג וחצר אז גגו חצרות מותר להעביר מחצר ואפילו חצר של יחיד לחצר של רבים כך רש"י מדגיש אתמול וגגו אז כל הגגות כולם אסור להעביר מאחת לשנייה ומגג לחצר מותר מה שונה מבית לחצר אז רש"י הסביר אתמול שבית זה תשמיש דיורין על מלא ואילו גג זה לא תשמיש דיורין ולכן מותר למה גגות אסור לטלטל ממקום למקום מגג לג כיוון שהדיורים שלמטה מחלקן אותם גם למעלה ולכן עוסרים חכמים נראה לי שזה הסיכום החותך הבעיר והמיתבי ביותר שכל אחד יכול ללכת איתו זה מה שראינו אתמול ועם זה התחלנו עם זה סיימנו אתמול ועם זה אנחנו מתחילים היום אומרת הגמרא הקדושה תניה כבתי דרב תניה כבתי דרב יהודה בעצם שני שני דינים שונים לחלוטין רב המורה רב והמורה רב יהודה אמרו שני דברים מביאה הגמרא ראיה לרב וראיה לרב יהודה רב בעצם אמר אם אתם זוכרים שבג יחיד לפי בגין בין הגגות לחכמים הרי חכמים סוברים שגם אם יש לך פלטה של גגות כל אחד רשות לעצמו אבל אמר רב מותר לטלטל בו רק בד אמות ולמה כיוון שהגג הזו שהוא רשות נפרדת הוא פרוץ במילו במילואו לרשויות שלידו לכן אסור לטלטל בו אלא בדמות כך אמר הרב מביאה הגמרא ראה לרב ולאחר מכן תביא הגמרא ראה לרב יהודה בעניין אחר לחלוטין שמה שרב יהודה אמר כאן כשתמצא לומר הוא נתן לנו את כל הסיכום הנהדר שבו פתחנו היום ובו סיימנו אתמול ובדבריו אנחנו רואים שלפי רבי שמעון גג חצה וקרפ הוא רשות אחת ואפשר לטלטל מה ששבת בגג או בחצרה או בכרפף אפשר לטלטל בכל הרשות שויות הללו מביאה הגמרא ראה לדברי רב ולאחר מכן ראה לדברי רב יהודה תניה כבתי דרב כל גגות העיר פותחת הגמרא בעצם בשיטה של רבי מאיר כאן אנחנו עדיין לא רואים את תניה כבתי דרב לאחר מכן נביא את שיטת חכמים ושם נראה שכתוב בדיוק כמו רב תניה כבתי דרב כל גגות ההי רשות אחת אן ואסור לעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגין כמו שאמרנו גזירת טל עליו שהגג הוא רשות היחיד והחצר הוא רשות היחיד כל דבר שיש בו פער של עשרת טפחים ומעלה הוא הופך לגזירת טל וכפי שהסברנו אנחנו חוששים שיבואו אנשים גם ברשות הרבים להעביר למשהו שהוא בפער של גובה 10ה טפחים ושמה אסור כי זה הופך לרשות היחיד במידה ויש בו את המידות המתאימות שמה זה בעיה דאורייתא ולכן אני עוסר לעשות את זה אפילו ברשות היחיד אז זאת אומרת כך כל גגות היי רשות אחת זה שיטת רבי מאיר אבל ואסור לעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגגין וכילים ששמתו בחצר מותר לטלטלן בחצר בגגין מותר לטלטלן בגין בכל גגות העיר ובלבד שלא יגבו עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר עד כאן שיטת רבי מאיר קלאסה לא רואים כאן שום הוכחה לרב וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות לעצמו זאת אומרת אני לא מתייחס לכל גגות העיר כפלטה אחת שמותר לטלטל בכולה אלא כל גג הוא רשות לעצמו ואין מטלטלים בו אלא בד מותר לטלטל בו אך ורק בד אמות ושלא כדברי שמואל שאמר לנו לפני שלושה ימים שאני מחשיב את המחיצות שאינן ניקרות כעולות כלפי מעלה וסוגרות את הגג וגם לפי חכמים באותו גג יחידי מותר לטלטל בכולו אלא כדברי רב שמטלטלים בו אך ורק בדמות עוברת הגמרא לראיה השנייה שאמרנו שנביא תניה קבת רב יהודה אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בית כוע הוא היה תלמידו של רבי שמעון אמנם הוא לא היה רבו מובק כפי שמופיע במקומות אחרים אבל ככל הנראה הוא גם למד אצלו בעיר את כוע והוא אומר כשהיינו רוצים לרחוץ בשבת כמובן באופציה המותרת במים צוננים או בחמי טבריה כמובן היום גזרו כבר על הרחיצה אבל בזמנם שהיה מותר לרחוץ אז הוא מספר היינו מעלים שמן ועלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפ ומקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיעים אצל המעיין שהיינו רוחצים בו בכזו דרך היינו מטלטלים ואם כך אנחנו רואים במפורש שכל גגות חצאות וכופיפות כולם היו רשות אחת ומותר להעביר דרך שלושתם לשיטת רבי שמעון אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלים ספר תורה מחצה לגג ומגע לחצר מחצר לקרפ לקרות בו ואם כך שוב ראיה לכך שמותר לטלטל בכל שלושת הרשויות הללו אבל דוכה הגמרא את הראיה של רבי יהודה אמרו לו אין שית הסכנה ראיה ולכן מה שעשו בשעת הסכנה שנדחקו לקרוא בתורה שהצוררים גזרו לו לקרוא בתורה והתחבו והלכו לכל מיני מקומות צדדיים חצר גרפ דרך שם העבירו ספר תורה כדי לקרוא בזה אין ראיה אבל כן ממה שאומר רבי מרבי שמעון בתקוע שסך הכל הם היו מטלטלים בשביל רחיצה משם יש ראיה שבאמת רבי שמעון סובר כמו שרבי יהודה אמר שג חצר וקרפף יחד הם רשות אחת להכל אבל כמובן ראינו שכל זה רשות דווקא לכלים ששבטו בתוכם ולא לכלים ששבטו בתוך הבית זאת אומרת רק מה שמערב שבת מבעוד יום היה בחצר בגג או בקרפ מותר לטלטל בכל השטח השיפוטי הזה של גג חצר כרפף של כל העיר אבל מה שהיה בבית והוציאו אותו מהבית לחצר בדרך של היתר אסור לקחת את אותו כלי ולהוציא אותו לגג חצר וקרפ זאת אומרת עליו שכרגע הוא בחצר יהיה אסור להביא אותו לחצר אחרת ובטח שלא לגג ולקרפף נכנסת הגמרא לעניין רבי שמעון אומר אחד גגין מצטט את הגמרא מהמשנה אמר רב הלכה כרבי שמעון שמותר להעביר גג חצר וקרפף אבל והוא שלא ערבו דווקא אם לא ערבו בני זאת אומרת לא ערבו באותה חצר ז כך שנוצר מצב שהכלים שנמצאים בחצר הם היו שם מערב שבת ולא התחדש עליהם הרי אי אפשר להוציא מהבית לחצר אלא אם כן ערבו מגיע הרב ואומר רק במקרה שלא ערבו יחד ואז בחצר יש רק אלים של החצר רק בכזה מקרה אני מתיר ולמה כי לא יכול לקרוא מכשול שיוציאו כלי מהבית לחצר ואז יטלטלו גם את אותו כלי שיצא מהבית לחצר יטלטלו הלאה לחצר אחרת לגג ולקרפ אבל במקרה שערבו ואז בחצר נמצאים גם כלים שהיו בבית בערב שבת ויצאו החוצה לחצר על ידי העירוב אז אני חושש כך אומר רב אז בוא נראה את זה עוד פעם אמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא ערבו אבל במקרה שהערבו לא מדוע דגזרינן דילתי להפוק מנדבתים לחצר אני גוזר שמה יבואו לקחת את הכלים שהיו בבתים בערב שבת ויצאו בהתר לחצר והטלטלו אותם מעלה לחצרות אחרות והרי כל מה שרבי שמעון התיר והוא אמר במפורש במשנה זה דווקא לכלים ששבותו בתוכן בחצר בגג ובקרפ ולא כלים ששבותו בתוך הבית ברגע שהרבו יש לי בעיה מוציאים את הכלים מהבית לחצר ויבואו להעביר גם אותם לחצר הנוספת לגג ולקרפ אבל שמואל אמר בין ערבו בין שלא ערבו גם במקרה שהרבו וגם במקרה שלא ערבו אומר רבי שמעון שמותר לטלטל כמובן הוא לא מתיר לטלטל את הכלים שהיו בתוך הבית אבל גם במקרה שערבו ומוציאים מהבית כלים את הכלים שיצאו מהבית אסור להעביר לגג חצר וקרפף ואילו את הכלים שהיו בחצר מותר להעביר וכן אמר רבי יוחנן מלחשך זאת אומרת מי אמר לך להבדיל רש"י לא גורס את מלחשך תוספות ואחרים כן גורסים הרעיון הוא שלמה אתה רב מגיע ועוסר מה פתאום למה אתה מחלק בין ערבו ללא ערבו מי אמר לך בין ערבו ובין שלא ערבו מותר שואלת הגמרא מה תקיף לרב חיסדה לשמ מה התקיף לרב חיסדה לשמואל ולרבי יוחנן שאומרים שאין בעיה וגם במקרה שערבו מותר הוא שואל מדוע באמת לא גוזרים יאמרו שני כלים אחד צריך אחת זה מותר וזה אסור איך זה נשמע לך אותם שני כלים נראים חיצונית בול אותו דבר זה מותר להעביר לחצר אחרת לגג ולקרפ אסור הרי אנשים יבואו להיקשל אנשים לא יבואו ויבינו מה עומד מאחורה יראו שיש כלים בחוץ שמטלטלים אותם בגג חצר וקרפף יאמרו על כל הכלים הרי אין הבדל ביניהם אז מדוע לא לגזור דווקא מה שרב אומר זה מאוד הגיוני עונה הגמרא רבי שמעון לטעמי דלא גזר רבי שמעון לשיטתו שבאמת הוא לא גוזר והוא מתייחס לכל אחד אינדיבידואלית לכל אחד אישית כל אחד כמו שאמרנו הוא עולם בפני עצמו זה מעשה שלו זה מעשה שלו למה לנו לדבר מאחרים הכלי הזה מותר הכלי הזה אסור יש לו הגדרות הלכתיות שונות תברר אל תבוא ותגיד בהסתכלות כל אלנית תשמע הכל פה אותו דבר ממש לא מביאה הגמרא הוכחה שרבי שמעון לא גזר את נען אמר רבי שמעון למה הדבר דומה דיברנו על זה כבר מספר פעמים שמה מדברים לגבי חבר'ה שהיו מחוץ לתחום וכל אחד קיבל ארבע עמות אז בוא נאמר היה שלוש חבר'ה האמצעי קיבל ארבע עמות ההוא שלשמאלו קיבל גם ארבע עמות וההוא שלימינו גם ארבע עמות ושימו לב ההוא שלי שמאלו חופף שתי עמות יחד עם האמצעי זאת אומרת הוא קיבל ארבע עמות ששני עמות מתוכם חופפים עם האמצעי ואותו דבר הוא שלאמינו קיבל ארבע עמות ששתי עמות מתוכם חופפים עם האמצעי אומר רבי אומר רבי שמעון בוא ואני אדגים לך למה זה דומה למה לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו פתוחות לרשות הרבים יש לך שלוש חצרות בשורה ברכבת כל אחת מהם פתוחה לרשות הרבים וכל אחד מהם גם פתוחה זו לזו וערבו שתי החיצונות עם האמצעית שתי החיצונות זאת אומרת שתי הקיצוניות החיצוניות ערבו עם האמצעית היא מותרת עם ההן ואין מותרות עם ובת החיצונות אסורים זו עם זו האמצעית מותרת עם שניהם שניהם מותרת עם האמצעית אבל הקיצוניות אסורות זו עם זו כי הם לא ערבו יחדיו וגם שם שימו לב יקרה מכשול יש כלי באמצעית בעצם יהיו שני כלים באמצעית אחד יהיה מותר להעביר לחיצונה לשמאלית בוא נאמר ואחד יהיה אסור ולמה כי אחד הוא של האמצעית או שהוא של השמאלית שעשה את הדרך הלוך ועכשיו הוא עושה את הדרך הזו ואילו אחד שהוא של הימנית שנמצא שם כרגע ואותו אסור להעביר לשמאלית שוב אני חוזר שוב על מה שאמרתי לפי רבי שמעון בכזה מקרה יש בעיה ולמה זאת אומרת מה הבעיה יש שני כלים שנמצאים באמצעית אחד מותר להעביר אותו ואחד אסור דמיינו יש את האמצעית באמצעית יש כלי שהוא לא של האמצעית אם הוא של האמצעית מותר להעביר אותו לכל צד בוא נאמר שהשמאלית הביאה כלי לאמצעית מותר להחזיר אותו לשמאלית כן מותר לקחת אותו לימנית לא אז יש כאן כלי שאסור לקחת אותו לאימנית ואם דמיינו לעצמכם כלי של האמצעית מותר לקחת אותו לאימנית כן אותו דבר כלי שהאמנית הביא על האמצעית מותר להחזיר אותו לאימנית כן אם כך נוצר מצב ששני כלים זהים בדיוק אותו דבר אחד מותר להעביר ואחד אסור ורבי שמעון לא גזר ולא גזר דיל מעטי להפוקה מה נדה חצר להחצר ואם כך החנם מי לא גזרינ דיל מעטי להפוקה מנדבתים לחצר אם כך אנחנו רואים שבאמת רבי שמעון לא נכנס לרעיון הזה ולא אכפת לו והוא לא גוזר כמו שאמרנו תיכנס לעומק הדין תבין יש פה כלים אחד מותר אחד אסור למה כי זה תלוי בהגדרות הלכתיות אל תבוא בעיניים שלם הארץ ותאמר תשמע לא יתכן שני כלים נראים אותו דבר מיוצרים באותו מקום אם מותר הכל מותר ממש לא ולכן גם כאן רבי יוחנן ושמואל אמרו שרבי שמעון מתיר גם כלים גם במקרה שערבו גם במקרה שלא ערבו כי לא אכפת לי שיצאו כלים של הבית לחצר עדיין יאמר רבי שמעון נכון יצאו הכלים שיצאו מהבית לחצר אסור להעביר אותם והכלים ששבטו מראש בחצר מותר להעביר אותם שואלת הגמרא מה טב ששת רבי שמעון אומר אחד גגות אחד חצרות ואחד כרפות ציטות מהמשנה שלנו רשות אחת אן אבל שימו לב לכלים ששבטו בתוכן הען ולא לכלים ששבטו בתוך הבית אומר בעצם זה אנחנו מכירים מגיע רב ששת ולומד היא אמרת בשלמדר היינו דמשכחת למדב בתים בחצר ורבי שמעון צריך להגיע ולומר לנו דע לך רק אלים ששבתו בחצר ולא ששבתו בבית אבל אלא אם תאמר לי שזה כמו רב היא אמרת בשלא ערבו איך היא משכחת למן דבתים בחצר שאלה פשוטה הרי לפי רב אין בכלל כלים של הבית בחצר כי לא ערבו לפי רב לפי שמואל ורבי יוחנן יש מצב שיש כלים של הבית בחצר ומגיע רבי שמעון להדגיש דווקא מה ששבת בחצר תעביר לחצרות גגות וקרפיפות אבל מה ששבת בבית לא לפי רב אין בכלל כלים ששבטו בבית אסור להוציא הרי לא ערבו עונה הגמרא עדיין זה לא שאלה על רב הוא מותבלה רבי רב ששת עצמו הוא שאל את השאלה והוא מפרק להוגם עונה בקומתא וסודאה יש כלים כאלה שכן יש אופציה שהם נמצאים בחוץ לדוגמה קומתא וסודא צעיף או קומתה כובע שאדם יוצא בהם זה חלק מלבושו הוא יוצא מהם מהבית לחצר מותר לצאת זה לא נקרא לטלטל כלי גם במקרה שלא ערבו מותר לצאת איתם ולמה כי הם חלק אינטגרלי מהלבוש שלו וכשהוא בחצר הוא מניח אותם עדיין מותר לו אז זה מגיע רבי שמעון להדגיש כך יאמר הרב הכלים הללו הם היו מראש בבית אסור להעביר אותם לגג חצר וקרפ אלא רק כלים שהיו מראש כבר מערב שבת בחצר רק אותם מותר להעביר אז עדיין אומר רב גם במקרה שלא ערבו רבי שמעון חייב לתת את הדגש שלו ולומר שדווקא יש כלים ששבטו בחצר ולא כלים ששבטו בתוך הבית כי גם בלי עירוב יש עדיין אפשרות מותרת להוציא אותם החוצה לחצר מחר בעזרת השם נמשיך הלאה בלהעביר ראיות לכאן ולכאן בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון הסיכום הראשוני שהבאנו את מה שראינו אתמול תניה כבתי דרב הבאנו ברייתה בדיוק מורב שאומרת שלגבי פלטה של בתים זאת אומרת כל גגות העיר שחכמים אומרים כל אחד רשות לעצמו מותר לטלטל אך ורק בדמות על הדרך הרווחנו סיכום של רבי מאיר שאומר כל הגגות רשות לעצמן ומגג לחצר אסור משום גזירת טל ובכל הגגות מותר כמו שראינו אבל שלא יגבוה עשרה או נמוך על שרה גם כן כמו שראינו גזרת טל ראיה לרבי יהודה שאומר שלפי רבי שמעון גגות חצרות וכופיפות נחשבים אחד מהמעיין שמה שמלכו עם העלונתית והשמנים והסבונים הלכו דרך גרות חצרות וכעופיפות רבי יהודה ניסה להביא ראה מספר תורה ואמרו לו אין שעת הסכנה ראיה רבי שמעון אומר אחד גגין אז אמרנו שרב אומר הלכה כמו רבי שמעון אבל הוא מגביל דווקא שלא ערבו כי אם ערבו יש לי בעיה יבואו לטלטל חלילה כלים שהיו בבית ויצלו לחצר בגגות חצרות וכאופיפות שמואל ורבי יוחנן אומרים אין הבדל בין ערבו בין לא ערבו שואלת הגמרא למה שלא יהיה הבדל והרי אותו כלי זה מותר זה אסור למה שלא נגזור והבאנו ראה שבאמת רבי שמעון לא גוזר כמו שראינו לגבי רכבת שלושה חצרות שזה דומה לתחומין כמו שאמרנו שאם שני החיצוניות ערבו עם הפנימית פנימית מותרת עם שניהם שניהם מותרת עם הפנימית והחיצוניות אסורות ואם כך יכול להיווצר מצב שיש שני כלים באמצעית האחת מותר להעביר והאחת אסור ורבי שמעון לא גוזר ששתואל מכך שראינו שהוא אומר במפורש לכלים ששבטו בחצר ולא כלים ששבתו בתוך הבית ולפי רב איך יתכן כלים ששבטו בתוך הבית והם כרגע בחצר ואניו שיתכן בקומצה וסודרה ולכן גם רב מסתדר ויכול להסביר היטב את דברי רבי שמעון בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה] เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: