העמוד היומי מסכת שבת דף פט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף פט עמוד א

[מוזיקה] דף בת עמוד א הייתי רוצה רגע לפני שאנחנו פותחים עם כל עם השיעור ועם המוסר ועם השמחה הגדולה בפרק החדש הייתי רוצה לשתף אתכם באיזה משהו קטן מאחורי הקלים של עריכת השיעורים הגיעו אליי אמרו לי האנשים המופלאים שעומדים מאחורי העריכה המקצועית של השיעורים ואומרים לי תקשיב יש בעיה לקראת סוף המסכת אתה מתרגש והנה הולכים לסיים מסכת וזה נפלא הבעיה היא ששומעים את ההתרגשות בקול שלך וזה לא מקצועי בכלל ותאמינו לי אין לכם מושג איך שמחתי בהערה הזו מדי פעם אני מקבל הערות לכאן לשם בסוף אני בן אדם הערות לפעמים אני יודע שצריך לקבל אותם בצורה טובה והכל אבל לפעמים זה קשה בסוף זו ביקורת אבל זה העיירה הזו הביקורת הזו הייתה הביקורת הכי טובה שקיבלתי אי פעם אמרתי להם אין לכם מושג איך שימחתם אותי גם עצם זה שאנחנו אוזים במקום הזה שעות אותו מסיימים מסכת עירובין גם בכך ששומעים את ההתרגשות בקול שלי וגם אחרון חביב לקינוח הוספתם לי שמחה על שמחתי שאמרתם לי שזה לא מקצועי בכלל לדעתי שיעור לא אמור להיראות מקצועי שיעור אמור להיראות הכי חי הכי סוער הכי דינמי שיש מקצועי זה מאוקצע מקצועי זה מאוד מאוד קר מאוד מאוד גבוה אני שמח שהשיעור לא נראה מקצועי שהוא חי שהוא בועט שהוא דינמיס שהוא סוער שהוא זורם הלוואי שכך נמשיך עד 120 ובואו נראה מוסר הזקל שאפשר ללמוד היום מהפרק החדש שאותו בעוד רגע נתחיל היום אנחנו נדבר בין הדברים נראה דין מעניין שלא ראינו אותו עד היום כמדומני במסכת עירובין נראה מה קורה בעמוד בתוך רשות היחיד יש לי עמוד שהוא גבוה 10ה ורחב ארבעה בעצם הוא גם כן רשות היחיד יש לי פה רשות היחיד בתוך רשות היחיד אומר רבי מאיר אסור לכתף עליו למה כי אתה תקשל ותבוא לטלטל בטל ברשות הרבים שטל ברשות הרבים זה בעצם רשות היחיד ואתה תטלטל מרשות היחיד לרשות הרבים לכן אני עוסר עליך וגדולי עולם אם זה הרטבה אם זה הרשבה אם זה המאיר התחבטו ואמרו איך זה ייתכן הרי אנחנו קחו לעצמכם סיטואציה רגילה של שבת כמה פעמים אנחנו מעבירים בתוך רשות היחיד מהבית לשולחן בבית כנסת לבימה של הקריאת ספר התורה לכל לכל מקום שהוא אנחנו מעבירים לכזה דבר שהוא נחשב כעמוד וגם אם תאמר לי כמו שכתוב בגמרא שדווקא עמוד קבוע גם זה אנחנו מוצאים שאנחנו אנחנו עושים והתחבטו על כך ממש הרבה ושימו לב את כל זה פתר רש"י בדבר אחד קטן אומר רש"י מילה אחת שמדברים כאן על העמוד מדגיש רש"י ואומר הוא לא מדגיש הוא אומר את זה כדרכו מי אני שאתן ציונים אבל בפשטות בענווה והוא מגיע ואומר בחצר דווקא אם העמוד גבוה שרה נמצא בחצר זאת אומרת שבבית מקורה לא גזרו כלל עדיין ותר לנו להסתדר גם בחצר אנחנו עושים כאלו דברים בסדר הראשונים מסתדרים עם זה אבל כל כך מופלא וכל כך מפעיל שכל כך הרבה התחבטויות חסך רש"י במילה אחת בלבד ומכאן מוסר הזכל ראשון דבר אנחנו יכולים ללמוד על עוצם גאונותו ודייקנותו ודקדוקו של רש"י בכל אות ואות ואנחנו זוכים מדי יום ללמוד את דברי רש"י הקדוש הרבה פעמים אנחנו זוכרים אני מצטט אותם גם כן כדי באמת לזכות שפירושו יכנס לנו לאוזן שפירושו יכנס לנו להבנה שיהיה לנו את היכולת ואת הזכות הזו להיות מבני יכלו של רש"י כמו שאומרים שאדם שלמד רש"י בעולם הזה זה יזכה להיות מבני היכלו של רש"י בעולם הבא ועוד דבר שלומדים מכאן שלפעמים כשתחשוב טוב מילה אחת יכולה לחסוך אין ספור בעיות אנחנו נתקלים לפעמים בחיים שלא הבנו מספיק את ההוא שמולינו אם זה את האישה אם זה את השותף בעבודה אם זה את החברותה בכולל קורה הרבה פעמים שלא הבנו טוב פשוט מאוד כי לא הקשבנו ולא שמענו עד הסוף אומר רש"י מוסיף עוד מילה אחת שופכת אור על האירוע כולו הידברות יכולה לפתור המון המון דברים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו אחרי כל ה כל האריכות לפני הפרק זוכים להתחיל את פרק תשי של מסכת עירובין שיעסוק בגדול בדיני מחיצות כמובן משם נסתייף לעוד כל מיני דיונים אבל אנחנו הולכים כרגע לדבר על מחיצות אומרת הגמרא הקדושה כל גגות אומרת המשנה כל גגות העיר רשות אחתן ובלבד שלא יהיה גג גבוה 10ה או נמוך 10ה דברי רבי מאיר זאת אומרת כך יש לנו גגות בעיר כן כל בית יש לו גג כמובן הדיורין למטה החלוקין כאן גר אלמוני וכאן גר פלמוני ואחר כך וכן הלאה כל השכנים אבל למעלה אומר רבי מאיר הרשויות לא חלוקות כל גגות העיר רשות אחת ואפשר לדלג מג לגג כמובן במידה והם מחוברים עוד צמודים מותר לדלג ולהעביר כלים ביניהם כולם נחשבים כרשות אחת כך אומר רבי מאיר ואילו חכמים אומרים מה פתאום חולקים לחלוטין כל אחד ואחד רשות בפני עצמו אם לא רבו האלה שלמטה אסור לטלטל על הגג אם רבו האלה שלמטה מותר זאת אומרת אומרת כך חכמים אומרים איפה שאני גר השטח השיפוטי של הגג מעליי הוא שלי והוא רשות שלי בלבד נראה בגמרא אם מותר לי לטלטל בו או לא זה נעסוק בגמרא ובמידה והערבתי יחד עם שכני יהיה מותר לנו גם על הגג להשתמש יחדיו עד כאן שיטת חכמים רבי שמעון אומר שיטה שלישית מדגיש רש"י רבי שמעון מקל מכולם עוד יותר מרבי מאיר אומר לא רק שגגות העיר רשות אחת אני מסנף להם רשויות נוספות שתשמישן דומה אחד גגות ואחד חצ חצרות ואחד כופיפות שאנחנו יודעים שכופיפות זה בעצם סוג של חצר שהוקפא אבל לא הוקפה לדירה זה נקרא קרפ אומר רבי שמעון כל שלושת הרשויות הללו השטחים הללו רשות אחת אין לכלים ששבטו לתוכן ולא לכלים ששבטו בתוך הבית זאת אומרת אומר רבי שמעון לא רק שכל הגגות רשות אחת כמו שאומר רבי מאיר אלא גם כל מה שתשמישן דומה שזה לא בדיוק רשות היחיד לא בדיוק משתמשים בהם בצורה קבוהה שזה גגות שזה חצרות וזה כופיפות כל אלה נחשבים כרשות אחת וכלי שהיה בתוכם בערב שבת אני יכול להמשיך ולטלטל אותו אבל הוא מדגיש ואומר זאת אומרת לטלטל אותו לכל שאר השטחים הללו בכל העיר אבל דווקא כלים ששבותו לתוכן מערב שבת ולא כלים ששבותו בתוך הבית והוצאתי אותם לחצר מכוח היתר של עירובי חצרות וכדומה אז יהיה אסור לי זאת אומרת כך אני אפגוש בחצרי שני כלים בדיוק אותו דבר אותו תבית אותו יצרן הכל אותו דבר במדויק אחד מהם אומר רבי שמעון כיוון שהוא פה מערב שבת יהיה מותר לי לטלטל אותו בכל גגות חצות וכופיפות העיר כי כולן רשות אחת ואילו אחד מה כיוון שהוא היה בבית בערב שבת ובמהלך השבת הוציאו אותו החוצה בהיתר כמובן מכוח אירובי חצרות יהיה אסור לטלטל אותו זו המשנה שלוש שיטות לגבי רשויות חכמים רבי מאיר שמקל יותר ורבי שמעון שמקל מכולם אומרת הגמרא הקדושה ונכנסת הגמרא לספרות יתיבא בר אבין ורבי חנינא אבין ויתי ובא גבי הוא ישב יחד איתם ויתווה וכאמרי ישבו יחד ואמרו בשלמה הרבנן אני מבין את צבעתם של חכמים סברה הם סוברים כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה כפי שלמטה זה מחולק למשפחות ולבתים כך גם למעלה ולכן אז באמת כל אחד נקרא רשות בפני עצמו אלא שואלת הגמרא רבי מאיר מהקסבר מה סובר רבי מאיר איקסבר כשם של דיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה בעצם כשיטת חכמים אז אמי רשות אחת אין אין סיבה בעולם שהם יחשבו כרשות אחת ויהיה מותר לטלטל מאחד לחברו ועיקסבר אין חלוקין למה כי ההיגיון שלו זה דקול למעלה מעשרה רשות אחת היא למעלה מעשרה זה כבר הופך לרשות אחרת לגמרי אז אם כך שואלת הגמרא שאומר את זה באופן גורף אפילו גבוה עשרה ונמוך עשרה נמי גם אם יש פערי מעמדות פערי גובה בין הגגות עדיין זה למעלה מגובה 10ה תפחים למעלה מגובה 10ה תפחים זה רשות אחרת מה אכפת לי ששמה יש הבדלים מילא על הקרקע אני מבין שלמעלה מעשרה למטה מעשרה יש הבדלים כפי שראינו בכל הפרקים הקודמים אבל ברגע שהשטח השיפוטי שלי אני מדבר פה למעלה מעשרה תפחים ואומר שמה יש הגדרות שונות שמה הכל זה משהו מיוחד וככה אתה סובר רבי מאיר כי הרי אתה מתיר לטלטל מגג לגג וכולו אז למה אתה מתחשב בהבדלי גובה שפחות מ-10 ויותר מ-10 למה זה מעניין אומרת הגמרא הקדושה אמר להו הבי בוא ואני אתן לכם את סברתו לא שמיע לכו עד אמר רבי יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות ואין רשות אחת זאת אומרת בתוך רשות אחת יש לך חלוקה מסוימת של רשות נוספת לדוגמה כגון עמוד ברשות היחיד גבוה ש ורחב ארבעה יש לך רשות היחיד ובתוכו יש לך דבר שהוא כשעצמו גם מוגדר כרשות היחיד שזאת אומרת שאותו עמוד אם הוא היה ברשות הרבים הייתי מגדיר אותו כרשות היחיד אז באמצע החצר שלי שהיא רשות יש לי דבר נוסף שגם הוא מוגדר כרשות היחיד זה נקרא שתי רשויות ואין רשות אחת יש כאן שתי בעצם שתי הגדרות יותר נכון הגדרה אחת לשני שטחים יש כאן את החצר שלי ויש כאן עמוד שאותו עמוד גם אם הוא היה בחוץ עדיין היה נחשב כרשות היחיד אומר רבי מאיר אסור לכתף עליו אסור להניח עליו דברים ולקחת אותם חזרה לרשות היחיד אתה יודע למה זאת אומרת עליו ששניהם רשות היחיד אסור גזרה משום טל ברשות הרבים כמו שאמרנו בפתח דברינו הוא גוזר כמו גזירה משום טל ברשות הרבים שזה דבר בעצם שבאמצע רשות הרבים מתכבץ לגובה 10ה ורחב ארבעה גם אם זה חלק מהרחוב בעצם זה טל עפר וכדומה בכל אופן זה הופך להיות רשות היחיד ואסור לכתף עליו ולכן אני חושב שיבואו להיכשל באיסור שבת באיסור תורה בטל ברשות הרבים ולכן אני גוזר גם על המוד ברשות היחיד עד כדי כך ואם כך ובעצם מצאנו את הגזירה של רבי מאיר בדבר כזה אכן נעמי בוא נאמר גזירה משום טל ברשות הרבים בוא נאמר שגם כאן הסברה של רבי מאיר לחלק נכון מעל הסרה זה בעיקרון רשות אחת רשות אחרת ולכן אמור להיות מותר לטלטל מגג לגג תמיד גם אם יש הבדלי גובה של פר של הסעה טפחים לכאן לכאן או לכאן אבל בכל אופן אומר רבי מאיר אתה יודע למה עשו גזירה משום טל ברשות היחיד וזו באמת טעמו של רבי מאיר אומרת הגמרא הקדושה הגמרא מקבלת את הדברים ואומרת צב ומינה שמעו את זה החכמים מהביה שאמר בעצם את החידוש שלפי רבי מאיר עמוד ברשות היחיד אסור לכתף עליו גזרה משום טל שבו מינה אפילו מחתשת ואפילו גיגית גם אם יש לי איזשהו כלי איזה גיגית שגבוהה שרה טפחים דבר שמתלטל בחצר גם כן יהיה אסור כי גזרה משום טל אמר להו הבא מה פתאום אחי אמר אמר לא אמר רבי מאיר אל עמוד ואמרחיים דווקא עמוד דבר יציב דבר קבוע אותו דבר אמרת הריחיים איפה שמושיבים את הריחיים שגם כן זה דבר קבוע זה דבר שהוא לא נייד או אולי אפשר לטלטל אותו אבל הוא דבר קבוע שלא נוהגים להזיזו הועיל ואדם קובע קובע להן מקום וכיוון שאדם קובע להן מקום הם יכולים להיות דימוי מתאים לטל ברשות הרבים ואם אני אתיר שמה יבואו לטלטל יבואו לכתף גם בטל ברשות הרבים ולכן הוא גוזר בכל אופן אומר הביה אז גית ומחטשת לא עמוד ועמת הריכה כן ולכן רבי מאיר אוסר לטלטל מגג לג בהבדלי פערי גובה שלמעלה מעשרה טפחים שואלת הגמרא רגע והרי קוטר שבין שתי חצרות דקבוע בעצם אני מבין שלפי רבי מאיר כל דבר שהוא קבוע והוא בעצם רשות בתוך רשות אותה הגדרה אותה אותו שטח עם הגדרה שונה יותר נכון כמו שאמרנו אותה הגדרה אבל שטח קצת שונה עמוד ברשות היחיד וכדומה מה עם כותל כותל בין שתי חצרות דקבוע הנורמה של כותל זה דבר קבוע נכון ואמר רב יהודה כשתמצא לומר רבי יהודה אמר כשתדקדק בדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן חצרות רשות לעצמן כרפיפות רשות לעצמן רבי מאיר במשנה אומר שמותר לטלטל מגג לג מדבר על חצרות וכפיפות רבי שמעון הוא זה שאומר שגגות חצרות וכפיפות הם רשות אחת אבל אומר רבי יהודה ומסביר לשונו הזהב של רש"י מסביר את דבריו שחצרות גם כן רשות לעצמם כמו שאתה אומר לי שם מטלטלים מגג לגג למה כי תשמיש גג הוא תשמיש שונה אותו דבר יהיה מותר גם לטלטל מחצר לחצר בלי עירוב בין חצר של רבים בין חצר של יחיד למה הוא אומר כי איכי כמו שאני מבין שהוא אומר את זה לגבי בי גגות אותו דבר שמנין מינה שגם חצרות ואם כך הוא אומר אם ברגע שאנחנו מדברים גם על חצרות והרי יש כותל ביניהם ואם כן איך יתכן שהרעיון שלו מה שאתה אומר שבעצם האיסור לטלטל מגג לג שיש גובה של הסעת תפחים זה בגלל שזה כמו טל הרי הוא מתחיל לטלטל מחצר לחצר וחצר לחצר יש כותל ביניהם ואיך מטלטלים מהיליו דשרי לטלטו לדרך כותל מעל הכותל ועליו שהוא גבוה עשרה תפחים אם כך אתה רואה שרבי מאיר לא גזר בכזה מקרה אומרת הגמרא ממש לא אמרב אונה בר יהודה אמרב ששת לא ממש לא להכניס ולהוציא דרך פתחים מה שרבי מאיר מתיר זה דווקא להכניס ולהוציא דרך פתחים ומעל הכותלו כי הוא נאמן לגזרתו שברגע שיש לך רשות היחיד ורשות היחיד שונה וזה קבוע אני גוזר משום טואל ברשות הרבים אז הטעם שמתאיר רבי מאיר לטלטל מגג לג כיוון שהרשויות למעלה מעשרה הם רשות בפני עצמן ואותו דבר לגבי חצרות וכרפיפות הם רשות בפני עצמן ולכן מותר לטלטל והסיבה שהוא עוסר לטלטל בהבדלי גובה שלמעלה מעשרה תפחים זה הגזירה שלו משום טל ברשות הרבים כמו שראינו ואותו דין זה לגבי כותל ואותו דין זה בקופיפות ומה שהוא מטיר בכותל זה רק דרך פתחים עוברת הגמרא לדון בשיטת חכמים וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו כמו שראינו חכמים אומרים הרשויות שלמטה הם הרשויות שלמעלה כל אחד מקבל את הגג שמעליו אומרת הגמרא הקדושה איתמר רב אמר מה קורה לבן לאותו אחד לאותו דייר שגר למטה שאתה אומר שהגו זאת אומרת שהרשות שלו שייכת היא רלוונטית גם למעלה האם לא עצמו מותר לטלטל למעלה או לא אומרת הגמרא רב אמר אין מטלטלים בו אלא בדמות גם אם יש לך בית רכב מידות מותר לך לטלטל בו רק בד אמות ומדוע כיוון שאנחנו נכנסים כאן להגדרה תנהרו קצת דבק דיברנו על זה בפרקים הקודמים חצר שנפרץ במילואו למקום שאסור לו כאן יש לי בעיה איך קורא לזה רש"י רש"י אומר דבר נפלא דכיוון דלרבנן כל אחד רשות רשות לעצמו כל גג נקרא רשות לעצמו ואין פוצין זה לזה אין להם מחיצות אוסרין דעה ולרשות פרוצה במלוואה למקום האסור לה אני אומר את המילים האלה ואני בטוח שאני מפיל לחלקכם ממש מנהר את האבק ואתם נזכרים על מה דיברנו ברגע שיש לי חצר שפרוצה במלואה למקום שאסור לה אסור לטלטל גם באותה חצר ועליו שהיא רשות שלי ולכן אומר רב מותר לטלטל בגג שלך רק בדמות כי יש לך את כל הגגות מסביב שמחוברים אליה אבל שמואל אמר מותר לטלטל בכולו מותר לטלטל בכולו ולמה כי יש את המחיצות למטה של הבית שלך הם כביכול עולות למעלה וברגע שהם עולות למעלה יש לך מחיצות איך קוראים לעלייה הזו גוד אסיק דיברנו לפני כמה ימים על גוד אחית לקחת את המחיצות ולהוריד אותם ללמטה כאן אנחנו מדברים על גוד אסיק לקחת את המחיצות ולהרים אותם ללמעלה גוד זה מחיצה אחיד זה להוריד והסיק זה להרים אומרת הגמרא הקדושה דכול במחיצות הניכרות דקולל מלא פליגי ברגע שיש מחיצות ניכרות זאת אומרת שימו לב מחיצות ניכרות זה לא שהם ניכרות מעל הגג ממש לא מחיצות הניכרות זה אומר שאתה רואה את המחיצות מהרחוב אתה עומד על הגג אתה יכול לראות את המחיצות זאת אומרת הבית השני לא צמוד בקו אפס בעצם כמו רוב הבתים במדינת ישראל אם פעם הייתם באירופה או במשערים לחילופין שמה אתה נכנס לתחילת הרחוב והבתים צמודים בקו אפס ממש אין לך כמעט מקום לעבור לרחוב המקביל וכדומה הבתים חוסמים לכל אורך הדרך הבתים ממש צמודים אחד לשני זה נקרא מחיצות שאינם ניכרות זה צמוד אם זה קצת מפוצל קצת לא הייתי אומר מפוצל קצת מרווח יותר אז זה מחיצות הניכרות למטה ברגע שיש מחיצות הניכרות ואתה רואה איפה מסתיים בית אחד ומתחיל בית אחר אז אומרת הגמרא הם לא חולקים ברור שאומרים גודיק וגם רב יודע שמותר לטלטל כי פליגי במחיצות שאינן ניקרות אם זה צמוד ממש ואתה לא רואה את המחיצות יש מחיצות כמובן שמבדילים בין בית אחד למשניו אבל אתה לא רואה אותם רב אמר אין מטלטלין בו אלא בדמות כי בכזה מקרה לא אמרינה נגודהסיק מחיצתא ואילו שמואל חולק ואומר מותר לטלטל בכולו כי גם בכזה דבר דאמרינן גודסיק מחיצה על אף שלא אין מחיצות הניקרות בכל אופן אנחנו אומרים גודסיק ומותר לטלטל בכולו בואו נסתכם מה ראינו היום דף נפלא עמוד נפלא ראינו שלוש שידות במשנה רבים בוא נתחיל עם חכמים שאומרים כל אחד רשות לעצמו ובוא נסביר אותם מיד בעצם חכמים סוברים כל אחד רשות לעצמו ואני כבר מביא את הגמרא רב אומר שיהיה בוא אתם יודעים מה אני אסכם יותר טוב חכמים אומרים שכל אחד רשות לעצמו נפלא ביותר אם יש מחיצות הניקארות ברור שלכל אחד מותר לטלטל על גגו גודסיק במידע ואין מחיצות ניקרות מחלוקת רב שמואל האם גם בכזה מקרה אומרים גודעסיק מחיצת או לא זה שיטת חכמים בוא נאמר גם את שיטת רבי שמעון כי עליו אין הרבה מה להוסיף הוא אומר גגות חצרות וכרפיפות נחשבים כרשות אחת דווקא כלים ששבטו בתוכן מערב שבת ולא כלים ששבטו בתוך הבית והוצאת אותם על ידי היתר של עירוב חצרות וכדומה רבי מאיר רבי מאיר מגיע ואומר מותר לטלטל בין הגגין כולם ואני מוסיף כבר שאמרנו שאותו דבר בחצרות ואותו דבר בכרפיפות ובעצם מה ספרתו הוא אומר שלמעלה מעשרה הכל רשות אחת כל החצרות גם רשות אחת כל הכרפות בכל אופן בהבדלי בפערים שיש למעלה מעשרה ופחות מעשרה הוא כן מתחשב בהם ולמה גזרה משום טל ברשות הרבים כמו שראינו שגם עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה ברשות היחיד הוא עדיין יסור לטלטל שם ולמה משום גזירת טל ברשות הרבים ודווקא דבר שקבוע ולא מחתשת יגית וכאלה דברים אלא דווקא היה דבר יציב יותר על זה הוא גוזר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: