העמוד היומי מסכת שבת דף עד עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף עד עמוד ב
[מוזיקה] עירובן דף עד עמוד בס נתחיל בעמוד א' שורה שלישית מלמטה קיבלו מיני אוי לא יקבלו מיני ראינו שרב לוזר הקשה לשמואל איך שמואל אומר שמספיק כדי להתרים אבוי על ידי לכי וקורה מספיק שיו פתוחים לו בית וחצר דהיינו חצר אחת עם ביתוכה ועוד בית פתוח למב מבוי הרי אתה שמואל אמרת לדייק את לשון המשנה ששמה שמה כתוב המבואי לחצרות כחצר לבתים מהשמע שיש שתי חצרות וכל חצר שני בתים כדברי רב ואם כן קשה משיטוסכו אישטיק שמואל לא ענה שתגמור קיבלו מיני או לא יקבלו מיני האם שמואל חזר בו משיטוסי בגלל קושי רב לוזר או לא תוש מה דהו מבוי דודר אייבוס ברי היה מבוי שגר שמה אדם בשם אייבוז בראי עובד ללכיה עשה אבס כדי להטיר לטלטל במבוי עשה לחי שור לשמואל שמואל ראה את הלחי והתיר את זה עושה רבנן שדיה בא רבנן וזרק את הלחי אומר מבדרנבי ועשינם שמי דמר שמואל נשי רבנן ברב נשדי מין מבוי שאני גר שם ושמואל הסכים ללכי שעשיתי איך יבוא רבנן וישבור את הלחי ויפיל אותו אומרת הגמורה תשמע מינו לי קיבלו מיני רואים ששמואל ממשיך עם שיטוס ששם מבוי של אבז ברי היה עם חצר אחד בבית אחת ובכל אופן שמואל הכשיר את הלחי אז רואים שהוא לא חזר בו על שמח קושי רב לוזו אומרת הגמור אין מפה ראיה לא ילו ממלוך קיבלו מיני יתכן שבאמת הוא קיבל את דברי רבי לוזר והוא חזר בו רק מה היה שמה ואוכה במבוי הזה היה חזון ודעה ואוכל נעמה בוייסה סיבה יש בבית כניס היה שם בית הכנסת באותו מבוי בנוסף לבית והחצר והבית הכנסת הזה היה גר שמה שמש בית הכנסת הוא היה יושן שם בבית שבתוך הבית הכנסת לאכול הוא לא אכל שם הוא היה אוכל בביתו במקום אחר אבל לישון לא ישן שם ואבז ברי סובה מקוים פיטגוריים אבזברי חשב שהמקום של המאכל הוא זה שגורם וממילא כיוון שהשמש לא אוכל שם אז לא על סמך ה המקום מלינה של השמש התיר שמואל את הלכי אלא הסמך זה שמספיק בית אחד וחצר אחד אם כן הוא כעס הרבנן למה הוא ישבר את הלחי גם אחרי שהשמש הפסיק להיות שמה כיוון שהשמש לא זה שהוא לא זה שגרם תר ללכי שמואלת תמיד דומה מקום לינגורים אבל באמת שמואל סובר שמקום הלינה הוא גורם ומה שהוא התיר את הלחי זה למרות שיש שמה בגלל שיש שמה את השמש אז בעצם נחשב שיש שמה חצר נוספת והחצר הזאת היא זאתי שמתירה. אז בעצם ייתכן לומר ששמואל חזר בו והתיר רק בגלל שיש שמה שתי חצרות. ומה שרב הנן הלך ושבר את הלכי כיוון שאבוז בריא שמח על זה גם אחרי מידת שמואל כשהשמש הפסיק לישון שם ורבנן ידע ששמואל חזר בו ולכן הוא הוריד את זה. מה שאין כן אבוז ברירי חשב שמה ששמואל התיר זה לא בגלל השמ של בית הכנסת אלא כיוון שהוא חשב שהכל הכל תלוי במקום האכילה של האדם והשמרי לא אוכל שם ולכן הוא כעס על רבנן אומר דאומרב מובציד יחודב כחול מציד יחוד ישראל אין מארבנשדרך הלונש להתיר הדרך פתוחים למוב מה היה שמה ציור כמו שאנחנו רואים ברשי יש מבוי שפתוח כוח לרשוים. צד אחד של המבואי יש חצר של של גויים וצד שני יש חצר של יהודי. אחרי הבית של היהודי יש עוד שני בתים של ישראלים שהם פתוחים רק לרשו סורבים. אבל יש חלונות בשיעור שאפשר לערב דרכם בין הבתים עד הבית של הישראל. האם אפשר לעשות עירוב בין הבתים של הישראל? ואז ממילא נוכל להעביר חפצים מהבתים של הישראל? עד הבית של היסוד שפתוח למבוי ואז נוכל להוציא למבוי או לא אומר רב צידו אחד אויבת ככובים בצידו אחד ישראל אז אין מאבין אותו דרך חלונות להתירות דרך פתחים למבואי אי אפשר לעשות עירוב חצרות בין הבתים של הישראל כדי שיוכלו להעביר מהפתחים שלהם ואז להתיר להעביר את זה למבואי אומר להבא לרב יוסף אומר רב אפילו בחוצר האם רב אמר את שיטתו גם בחצר אומר לי אין כן לא רק במקרה שהבית של הישראל בצד אחד הוא פתוח למבוי אלא גם אם הבית של הישראל פתוח לחצר גם כן רב אומר את דבריו שיהיה אסור לטלטל לעשות ערב חצרות בין הבתים של היהודים האחרים לבית של הישראל הזה שפתוח לחוצר ויהיה אסור לטלטל לחוצר על צמח העירוב הזה די לא יאמר מה שואל אותו ואם הוא לא אמר את זה על דברי החוצר אם לא הייתי שומע אותו אומר גם לעניין בית שפתוח לחוצר למה אתה שואל למה היה מקום לחלק אם הבית פתוח למבוי או הבית פתוח לחצה אבמינה עונה לו הייתי חושב אומר לו הבייה הייתי חושב לחלק תעמד רב משום דקסו לבוא ניתר בלחי וכיוור עד שהוא בתים וחצרות פתוחים לתוכיחוי הייתי אומר מה שרב אמר שלעת שלא לא נתיר לעשות עירוב חצרות כדי לטלטל דרך הבית של הישראל למבואי כי יש פה חיסרון אחר מצד הכלל של מובוי שחייב שיהיה שתי חצרות שבכל חצר יש שני בתים וכאן הרי צד אחד של המבוי יש שם חצר של אקום וחצר של עקום לא ישמע דירו כי דירת עקום לא ישמ דירו ממילא הייתי אומר לכן רב אמר שאי אפשר לעשות שיתוף מבוייס ולהתיר לכן אתה לא יכול לעשות רוב חצרות בין הבתים של הישראלים כדי להוציא למבואי כי אי אפשר לעשות פה שיתוף מבואות. אבל עכשיו שרב אמר שזה גם רב אמר את דבריו גם על מקרה שהבית בטוח לחצר אז זה כבר צריך להבין מה טעמו וכן עכשיו הסיבה היא בגלל טעם אחר. שואלת הגמורה ואם זה באמת הטעם בגלל שיהיו בתים חצרות פתוחים לתוכו אז תרטל לא מולי אז למה הרב הוצרח לומר גם את הכלל הזה שצריך בתים וחצרות וגם את המקרה הזה שיש פה גוי עם ישראל ולא נתיר את זה בגלל שאין פה שתי חצרות לכאורה נבין את זה בממילה אנחנו יודעים שדירסקום לא ישמור דירו אתג יודע אם היה והמנ דיר סוף וחם ישמור דירו קומשון דיר שבת כוחים לא ישמור דירו אם הייתי אומר רק את הכלל הזה צריך בתים וחצרות הייתי אומר ומה קורה אם יש פה חצר של גויים מי אמר שגויים לעניין שם של מחיצות, שם של חצרות, לא ישמ דירו? אולי נאמר שזה מוסיף, כי הרי כמו שהזכרנו שהסיבה לכך שצריך לפי רב שתי חצרות זה כדי שיהיה פה הרבה שימושים של אנשים וממילא השימוש שעושים כאן הוא צנוע ולא שימוש כמו שעושים בחצר. אז אולי גם גויים מספיקים בשביל להוסיף עוד דיורים קומש מלון שלא שגויים לא נחשבים בכלל לדירה. וזה אנחנו רואים במקרה שהבאנו שצד אחד יש פה חצר של גוי ואם מאוכה ומינה אני תביא רק את המקרה של רב ואני הוא יאמר שזה בגלל שצריך שתי חצרות והדירת גוי לא נשבת לחצר אז הייתי מבין שצריך שתי חצרות אבל לא הייתי יודע כמה בתים צריך שיהיה בכל חצר ואם מאוחמינה לא ידע בוטים כמה כמש מלון בוטרים לכן צריך את הכלל של רב שאמר צריך שתי חצרות שבכל חצר יש שני בתים אומרת הגמורנו אשתדום הרב אפילו חוץ חוצר אז אם ככה כל היה אם היינו אומרים שהטעם של רב זה בגלל שצריך שתי חצרות ובחצר של אקום זה לא נחשב חצר אבל עכשיו שרב אמר את דבריו גם על מקרה שהבית של הישראל פתוח לחוצר ובית של גוי פתוח לחוצר ויש שני בתים של הישראלים צמודים לבית של היהודי בלי פתח לחוצר שגם שמה יהיה אסור לעשות ערב חצרות ולטלטל דרך הבית של היהודי לחוצר אז מה הסבור של רב אשדומ הרב אפילו לו חוצר תמיד רב דקוסבר אסור לעשות יוחד מכל כהובד ככובים אנחנו רוצים שודי לא יגור לבד עם גוי ולכן אנחנו משתדלים להקשות עליו כמה שיותר ממילא ברגע שהוא ידע שהוא גם לא יכול לעשות עירוב חצרות עם חבריוצד השני כבר לא יגור בכזה מצב לבדו עם גוי בחצר וזה המטרה שלנו אומר רבי יוסף יוחינו דשמנל רב טבלו דומה כחו גחים תרא ולא ידע מה היא אומר עכשיו אני מבין ששמעתי את רב דלו מצטט שתי ממרס שהוא מזכיר שם הביכוב ולא ידעתי מה הם הממרס עכשיו אני מבין שמימרה אחת הייתה על בית שפתוח למובוי ויש שם חצר של אקום ם השנייה הייתה על בית שפתוח לחוצר ויש שם דירת אקום שבשניהם אנחנו עוסרים לעשות עירוב חצרות עם הבתים של הישראלים הפתוחים בפתח וצמוד לבית של היהודי אז אם כן ראינו כאן את המיסה עם אבוס בריא ראינו האם הסתפקנו האם שמואל קיבל את קושי רב לוזר וחזר בו ממה שהוא אמר שמספיק בית אחד וחצר אחד וניסנו להביא ראיה מהסיפור עם אבז בריא ששמואל הכשיר את הלכי אבל הרבנן זרק זרק אותו הבנו ששמואל הכשיר למרות שאין שתי חצרות רואים שהוא לא חזר בונהג מורה לא שמואל החזיר זה בגלל שהיה שמה שמש בנוסף לחצר שהייתה שמה היה שמה את השמש של בית הכנסת שהוא לנשם ושמואל שיטוסה שמקום לנה הוא הגורם מה שאם כן לאחר מיתתו שמואל השמש הפסיק ללון שם ואיבוז ברי חשב שהסיבה להתיר זה לא היה בגלל השמש אלא בגלל ששמואל בשיטתו עדיין עומד שמספיק בית אחד וחצר אחד אבל רבנן ידע שזה לא בגלל זה אלא זה בגלל השמש וכיוון שהשמש הפסיק ללון שמה ממילא אי אפשר להסתמך על זה ואי אפשר לעשות עשות פה לכי רב אמר שאם צידו אחד יש מבוי שבצד אחד יש חצר של גוי צד שני חצר של ודים יהיה אסור לעשות עירוב חצרות עם הבתים של היהודים שסמוכים לבית היהודי הזה שאין להם פתח למבואי יהיה אסור לעשות עירוב חצרות כדי לטלטל דרך המבוי ורב אמר את דבריו גם בחצר אם הרב היה אומר את דבריו רק במבויה הייתי אומל שצריך בתים וחצרות ודירת גוי לא ישמ דירה וזה יש פה שני חידושים בזה יש חידוש שדירת גוי לא ישמ דירה לעניין שתי חצרות שצריך למבוי ובבתים וחצרות יש חידוש שצריך שני בתים בכל חצר לכן רב אמר את שתי הממרס אבל עכשיו שרב אמר את הממר שלו גם לעניין חצר שאם באותו חצר יש בית של יהודי בית של גוי אז אי אפשר לעשות תירוב חצרות מהבתים של היהודים כדי לטלטל דרך החלונות שלהם ולהגיע לחצר ואחר הסיבה כדי שודי לא יגור לבדו עם גוי. ברגע שהוא לא יוכל לעשות רב חצרות, הוא כבר לא ימשיך לגור שם לבד. אומר רב תבלו, זה מה ששמעתי שתי ממרס לא הבת כוח חובים ולא ידעתי מה עכשיו אני יודע שאחד זה היה על חוצר ואחד זה היה לעניין מובי שבשניהם רב אומר שאי אפשר לטלטל על ידי עירוב חצרות מהיהודים ליהודי שפתוח למובי או לחוצר. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה