העמוד היומי מסכת שבת דף עד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף עד עמוד א

עירובין דף עד עמוד א נתחיל בעג עמוד ב בשורה האחרונה גופה אומרב נחזור כעת לציטות שאיבאנו בדברי רב וניכנס לעומק הסוגיה אומר רב אין מובוי ניטר בלחי וכוירו עד שיו בתים וחצרת פתוחים לתוכו בעצם זה נידון שכבר היינו מתחילת הפרק בכמה מקומות מדף ב עמוד ב מתחילת המסכת כשהתירו חז"ל לטלטל במבוי על ידי לחי וקורה מכיוון שהמבואי הוא כשאינו מפולש יש לו רק שלוש מחיצות והרוח הרביעית תאכל לרשוור רבים ויש חשש שהם היוציאו מהמבואי לרשור רבים אמרו חז"ל על ידי לחי וקורה יהיה מותר לטל במבוי מה נחשב למבוי אומר רב דווקא אם יש לו שתי חצרות שבכל חצר יש לפחות שני בתים ולמה הטעם של רב כיוון שבעצם מה זה גדר של מבוי? אנחנו אומרים שכדי להתיר מבית לחצר אז מתירים על ידי רוב חצרות. החצר היא מיועדת לכל שימוש שהוא גם לשימושים צנועים. כיוון שאין הרבה דיירים שמסתובבים שמה אז אדם משתמש שמה גם בשימושים צנועים יותר. ולכן בחצר אנחנו מצריכים שיהיה סגירה ממש צורת הפסח שיהיה זגור וכמו שראינו ליל שיהיה יותר מאשר לכי וכורו. פס ד' ומה שמבואר בפרק הראשון של המסכת במבוי התירו על ידי סגירה קלה של לחי וכוירו ולמה כי מבוי מיועד לשימושים פחות צנועים שימושים פחות אדירים כיוון שמיועד גם לכמה וכמה חצרות יחד אז ככל שיש יותר אנשים במקום הזה אנשים פחות משתמשים בזה ופחות עושים שם שימושים ממילא לכן קל יותר להתיר והתירו על ידי לחי וקורה בלבד אומר רב, אבל בשביל שיהיה יותר אנשים במבוי, צריך לפחות שיהיה שתי חצרות עם שני בתים. ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת. זאת אומרת שמואל ממעט בשיעור ואומר מספיק גם אם יש בית אחד שפתוח למבוי ועוד חצר אחד שפתוחה על המבוי. כמובן החצר הזאת יש בה גם בית כיוון שאין כזה דבר חצר בלי בית. ורבי יוחנן אמר אפילו חורבו. דהיינו מספיק בית אחד שפתוח לחצר. ועוד חורבה. מה זה החורבה הזאת? החורבה הזאת זה מקום שהוא שייך למישהו אבל הוא לא משתמש שמה אין שם תקרה או שחלק מהכירות גם מרוסות למעשה יש שם בעלים שלא גרים שם ולא משתמשים שמה המקום הזה כיוון שלא דרים שמה אין לזה שם של דירו זה לא עוסר לא צריך להשתתף בעירוב או בשיתוף עם בעלי החורבה כיוון שלא דרים שמה זה כבר מספיק כדי להחשיב את המקום את המבוי לשם של מבוי אז אם יש חצר בצד אחד וחובה בצד שני זה מספיק לפי רבי יוחנון אומר להבא לרבי יויסא אומר רבי יוחנון אפילו בשביל של קרמים מה הגדר לפי רבי יוחנון אומר חורבה גם שביל של קרמים לכאורה אם לא צריך שום דיורים אז אפילו סתם מקום של קרמים שפתוח למבוי גם כן נחשב לאיזשהו פתח למבואי של להכשיר את המבואי אם יש חצר שיש שם בית ועוד פתח לשבי של קרמים האם גם זה יספיק לפי רבי יוחנון אומר לא יאמר רבי יוחנן אלא בחורבה דחוזי לדירו אבל שביל של קרמים דלא חוזי לדיר אלוהי גם רבי יוחנן לא יתיר אם זה פתוח לשביל של קרמי הוא אמנם הקל ואמר שמספיק אם זה פתוח לחורבה שאין שם דיורים אבל צריך שיהיה ראוי לדירה למזה ראוי לדירה זה מספיק אבל שב שקרמים שלא ראוי לדירה לא אומר אבונה ברחיננה ואז לרבי יוחנן לתימה רבי יוחנן הולך לשיטו דתנן אומר רב שימן זה בעצם משני לקמון אחד גגוס ואחד אחד כרפיבויס ואחד חצרוס רשו סרשן לכלים ששורסו לטויכות רב שימן סובר שהרשויות האלו גג או כרפף או חצר כל הרשויות האלה זה בעצם לא מקום הדירה של האדם אלא מקומות נספחים לא אין שם שימושים כמו בתוך דירה ולכן יש לשלושת השמות האלו רשות אחת ויהיה מותר לטלטל מגג למרות שזה בעלים שונים או מגג לחצר או מגג לחצר או מגג לקרפ כל השלושת הרשויות האלו אפשר לטלטל אותם גם אם זה בעלים שונים ולא עשו עירוב ביניהם אבל דווקא לכלים ששובסו לסויכון ולא לכלים ששובסו בתוך הביס זאת אומרת אם כלים נמצאים בחצר מערב שבת בבין השמוסויס יהיה מותר לטלטל אותם לפי רב שימן מהחצר לגג ולכרפ ולהפך אבל אם הכלים היו בבית והוציאו אותם ביתר או שלא בהיתר לחצר. הכלים האלה אין יותר לטלטל אותם מרשות לרשות ועל זה ואומר רב הלו חי כרב שמן הלכה כמו רב שמין שיש להם בית דין של רשות אחת אפשר לטלטל מהגג לחצר לב הכפ והוא שלא יערבו אבל ערבו גזרנדיל מאוסי להפו כמן דבטים לחוצר אומר רב כשאני פוסק הלכה כרב שמ זה דווקא כש לא היה עירוב חצרות בין הבתים לחצרות אז ממילא אין חשש שכלים שהיו היו בבית במנסמושויס הגיעו לחצר וממילא כיוון שאין עתר להוציא מהבתים לחצר כי לא היה עירוב אז אני יודע שהאדם הזה כשנתיר לו לטלטל את הכלים שבחצר לגגות ולכרפיפות אין חשש שהוא יבוא לטל גם כלים שהיו בבן ה-1 בבית שזה רב שמן סייג ואמר שאסור לטלטל זה שיטס רב אבל אם יש ערוב חצרות וכן יש חשש שיש כלים שהגיעו מהבית לחצר אז יהיה אסור שמה הוא יבוא לטלטל את הכלים האלו לגגות ולחצרות ולכרפיפות ושמואל אמר בין אבו ובין לא יעבו לא גוזרים אלא אומרים לאדם הזה תדע לך מותר לך לטלטל מהגג מהחצר מהכרפף וחוזר חלילה דווקא כלים שהיו כאן מערב שבס אבל לא כלים שהיו בבית גם אם הרבת ומותר לך להוציא כלי מהבית לחצר אסור לך להמשיך את הטלטול שלו לו לגגות ולקרפיפות על סבח דברי רב שימ גוזרים שאם הוא ירב שמה הוא יבוא להוציא את זה וכן אומר רבי יוחנן הלוחקרב שמם בין ערבו ובין לא יערבו עלמה מ לא יגזר נדיל מאוסי להפוקמן דבטים לחוצר אונמי אז כמו ששם ראינו שרבי יוחנון לא גוזר שמו יבוא להוציא את הכלים מהבתים לחצר ואז יוציא הלאה מהחצר לגגות ולקרפיפות אז אוכנגזרין דילסי להפוני דחוצר לחורבו גם פה הרי החובה הזאת אמרנו אין לה צורך להשתתף בעירוב או בשיתוף מבואס כי לא דרים בו אבל לטלטל לתוכה יהיה אסור לטלטל כי סוף סוף זה שייך לבעלים שלא נמצאים פה ולא ירבו ולא השתתפו כאן השאלה כשהחובה הזאת תוכל למבוי אפשר להשתתף במבוי כאן בלי לערב את בעל החובה או שיש חשש שמה הוא יבוא לטלטל החובה רואים בשיטת רבי רבי יוחננון ממקום אחר שהוא לא גוזר הוא הדין כאן שהוא לא גוזר וממילא אין פה חשש שמו יבוא להוציא מהחצר לחובה דרך המבוי וממילא לכן הוא מתיר לעשות שיתוף מבוא בכזה מקום שיש חצר ומקום של חצר וחובה איזבונה וקומה לא שמיתה רבונו אמר את מה שראינו כעת אומר לרבי רביעוזור ברבי בי רב אומר שמואל אוכי בן ישיבה האם ככה שמואל אמר אתה שמעת בשם שמואל שבית אחד וחצר אחד מספיק אומר לי הנמר לי אחי הושפי זה תראה לי איפה מתארח שמואל אני רוצה לשאול אותו אחלה רוצה לקמיד לשמואל אומר לי אומר מרחי הרב ככה אמרת שמספיק חצר אחת בבית אחת אומין ואמרו דאומר הרי אתה שמואל אמרת אין לנו בירובנ כללישון משנותינו שמו ולחצר כחוץ של הבתים במשנה שראינו המשנה שלנו ששמה כתוב לשון רבים בחצרות ולשון רבים בבתים ואמרת שמואל שמדיקים את לשון המשנה שיצטחו שתי חצרות ושני בתים וכל חצר השתיק שמואל לא ענה הגמרא בהמשך תביר האם שמואל לא ענה והוא חזר בו או לא חזר בו בכל אופן ראינו כאן שיטסרב שכדי להתיר מבוי בלחי וקורה צריך שיהיו בתים וחצור פתוחים לתוכו לפי שמואל בית וחצר עם בית לפי רבי ארחוננון חצר וחורבה אמרנו שגם רבי יוחננון לא מתיר בשביל של קרמים רק דבר שהוא ראוי לדירה כמו חורבה רבי יוחנן לשיטוסוי שסובר שלא גוזרים שמע אם תתיר אם תתיר להשתתף במבוי עם חורבה שמעו יבוא להוציא מהחצר למבואי ומהמבוי הוא יכניס לחורבה והחורבה לא השתתפה כמו שהוא לא גוזר אצל רב שימן שלמרות שערבו ערוב חצרות מהבתים לחצרות. אין חשש שיקחו את הכלים שהיו בבית וטלטלו אותם מהחצרות לגגות ולקרפות. אמרנו רב לוזו שאל את שמואל הרי אתה אמרת לדק את לשון המשנה במשמה בתים וחצרות לשון רבים איך אתה פה אומר שמספיק חצר אחת ובית אחת והוא שתק ולא ענה לו
לצפיה בתכנים נוספים: