העמוד היומי מסכת שבת דף עב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף עב עמוד ב

רובין דף הביס עומד ביס בשורה העליונה מיסוי אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה בביאור המשנה שראינו בעמוד א' ראינו שהמחלוקת בשמ בסילל מה קורה כאשר רוצים לעשות עירוב חצרות מספר דיירים שגרים באותה חצר אלא שבבית אחד בטרקלין אחד דרים שמה חמש חבורות יחד, חמש קבוצות שבעצם כל קבוצה היא בפני עצמה. השאלה האם לדון אותם כמשפחה אחת כמו בכל בית שהם נחשבים לאחד, כך גם פה, או שכל אחד מהם הוא נחשב לקבוצה בפני עצמה וזה כמו דירה בפני עצמה. בשמה אמרו עירוב לכל אחד ואחד ובסילל אמרו עירוב אחד לכולן. וראינו ארבע אפשרויות איך להעמיד את המחלוקת שלהם באיזה היכת רב נחמן ראינו שתי לשונות לשני ראשונה אמר רב נחמן המחלוקת היא במסיפס זאת אומרת שהחלוקה בין הקבוצות היא על ידי חתיכות עץ קטנות עם הרווחים ביניהם וזה כל החלוקה שבין החבורות ולכן אומרים ביסילל שהם נחשבים ל קבוצה אחת ואילו בתשמ חולקים שזה כן יש חלוקה ביניהם אבל אם יהיה מחיצות בגובה העשרה כדין מחיצות אז נחשבים גם לפי ביסילל קבוצות נפרדות וכל אחת ואחת יצטרכו לתת עירוב בפני עצמו לשני שנייה של רב נחמן שהמחלוקת היא גם במסיפס אבל גם במחיצות זאת אומרת גם במסיפס ב9 סוברים שהם חלוקים אבל גם במחיצות נחלקו ובשיל סברו למרות המחיצות שהם נחשבים לאחד ראינו שני המוירועים שהן ברבי ורב חיא שאומרים עוד אפשרויות או שהמחלוקת ביניהם היא במחיצות שלא מגיעות לתקרה אבל במגיעות לתקרה לכולל מגם לפי ביסילל הם נחשבים נפרדים ואפשרות שנייה שהם אומרים שאחד מהם אומר שהמחלוקת היא במחיצות שמגיעות לתקרה אבל אם לא מגיעות לתקרה גם לפי בית שמאי הם נחשבים למאוחדים מייסבי שואלת הגמרא מבריסה שרואים מו אחד הלשונות אומר רב יהודה הסבור לא הנחלקו בצ'מ בשיע למחיצות רש"י אומר הסבור על שם חורפי קורילי הוא היה חריף ולכן הסבור שהיה מסביר דברים בצורה ברורה לא נחלקו בצ'מסילל על מחיצות המגיעות לתקרה שצריכים נרוב לכל חבורה וחבורה אם יש מחיצות אראיות אמנם אבל הם מגיעות עד התקרה זה חלוקה וצריך עירוב לכל חבורה וחבורה על מה נחלקו על מחיצות שאין מגיעות לתקרה שבשם אומרים עירוב לכל חבורו וחבורו ובסיל לאמרים עוד לקולון אומרת הגמורה למה דמר במחיצות המגיעות לתקרה מחלוקת תיובטה לפי ההסבר שראינו שהמחלוקת ה מחיצות שמגיעות לתקרה כאן כתוב שלהפך שמחיצות המגיעות לתקרה לכוללמה הם נחשב לנפרד אז תיובטה יש פה קושיה מהבריסה למדומר מחיצות שאין מגיעות לתקרה מחלוקת לפי המן דאומר שאמר שהמחלוקת היא כשאין מגיעות לתקרה ול מגיעות לתקרה לכולם וזה מחולק אדרבה סיאטה זה לדיה כמו רב יהודה עשה בו וכעת ננסה להבין מה קורה עם רב נחמן לאחליש נדמה רב נחמן במחלוקת במסיפס תיוטה לפי הלשון הראשונה של רב נחמן שהמחלוקת היא דווקא במסיפס אבל אם יש מחיצות וגובה שרה לכולם זה חלוקה תיוטה כאן כתוב שרק במחיצות שמגיעות לתקרה זה חלוקה אבל סתם מחיצות השרה לא אלא לאחשנה מה כן יש להסתפק לפי הלשון השנייה של רב נחמן דומ רב נחמן אבן סיפס מחלוקת למטה בדיוקטה האם שם נאמר לפי הלשון השנייה של רב נחמן שגם כן יש קושיה מהבריסה כאן לרב נחמן לפי ההסבר של רב נחמן סתירה לדבריו ולמה כיוון שהוא אומר שהמחלוקת היא גם במסיפס וגם במחיצות השרה ושניהם לפי בית שמאי זה אחד לפי לפי בית שמי זה חלוק כל קבוצה ולפי בית סילל זה אחד האם אם אנחנו נאמר שמה קורה לגבי מחיצה האם נאמר שבמסיפס יש מחלוקת אבל במחיצה שגבוהה עד התקרה אין מחלוקת או שנאמר שלא למטה יוטי אומר לו הרב נחמן פליגי במחיצה וסיפסנוכנמי כשאמרנו שהמחלוקת ביניהם אף במסיפס הכוונה הפליגה גם במחיצה וגם במסיפס וממילא כל עוד שם מחיצה לא מגיעה עד התקרה יש מחלוקת אם היא מגיעה עד התקרה אז כבר אין מחלוקת אז אם ככה אז למה המחלוקת היא במסיפס וידק מפלגים במחיצה אז למה הם דיברו רק על מחיצה זאת אומרת היה לנו צד לומר שזה סותר את הלשון השנייה של רב נחמן כי רב נחמן אמר שבחולקים גם סיפס וכאן משמע ברב יהודה סבו שהמחלוקת היא דווקא במחיצות משמע אבל במסיפס לפי רב יהודה הסבור שמה אין מחלוקת וחתיכות עץ סטנות עם רווחים ביניהם לפי רב דסבו גם בית שמאי ידעו שזה לא מחלק ביניהם ואילו רב נחמן אמר שהמחלוקת היא גם במסיפס אונה הגמורה לא אומר רב נחמן לפי רביד סבו המחלוקת היא גם במחיצות שלא מגיעות לתקרה אבל גם במסיפס אז למה הוא דיבר רק על מחיצות לא ידי אחרי גויכן דביסילל באים להשמיע לנו תדע לך ביסילל שאמרו שזה לא מחלק זה אפילו במחיצות ולפליגי במסיפס די אח שמי אז למה הם לא חלקו במסיפס לאדיה ואז נאמר ש משמיע לנו שאפילו שזה מחולק על ידי מסופס בלבד סוברים בית שמא שזה חלוקה מספיקה כדי להפריד ביניהם קרדתר עודף תמיד עדיף לנו להשמיע דבר אם יש לנו אפשרות להשמיע מקרה אחד והמקרה הזה או מקרה שישמיע לנו כולה או שישמיע לנו חומר עדיף לנו להשמיע כולה ולמה כיוון שזה שמקל הוא ברור בעצמו והוא הוא יודע ב100% שככה ההלכה לכן הוא יכול לבוא ולהקל אבל כדי להחמיר לא צריך להיות 100% אפשר מסופק לבוא ולהחמיר לכן תמידשמ עדיף לנו להשמיע כוח שיתרה וזה כלל בכל השס ולכן כאן השמיעו לנו לגבי מחיצות תדע לך ביסילל מתירים אפילו במחיצות כל שזה לא מגיע לתקרה זה לא מחלק ביניהם אבל אין אוכנמה גם במסיפס בתשמאי יאסרו ואין סתירה ללשון השנייה של רב נחמן שהמיד שהמחלוקת היא גם במסיפס וגם במחיצות. הסתירה תהיה כמו שאמרנו ללשון הראשונה של רב נחמן שמחלוקת היא דווקא במסיפס אבל כל מחיצה שהיא לפי בסילל זה כבר מחלק זה כאן רואים לעדיה לא כך רואים שגם במחיצות כל שזה לא מגיע לתקרה לפי בית סילל זה לא מחלק אומר רב נחמן הרב הלכה כרבי דעסבו הלכה כמו שיטס רבי דהסבו שהוא אמר שהמחלוקת היא דווקא מחיצות שלא מגיעות לתקרה אבל מגיעות לתקרה לכולעל מיזה חלוקה אומר רב נחמן ברצח מתניסנ מדייקה יש גם משמעות כך מהמשנה דקטוני מוד מזמן שמקצרים בחדורים בעליה שצריך נרב לכל חבורו וחבורו הספר של המשנה המבואר שאם יש חדרים ועליות זאת אומרת שהבית נבנה בצורה כזו אז אנחנו אומרים זאת אומרת שיש שם ממש חלוקה חזקה יותר אז מודים גם בסילה שזה נחשב לחלוקה וצריך חירוב לכל חבורה מהחדרים מה להיות אם הם מחדרים חדרים ממש ועליות להיות ממש פשיטה אם נאמר שהבית נבנה מראש ראש בחדרים מחולקים או בקומות מחולקות אז שיטה שזה חלוקה נפרדת מה זה שונה אם זה בית נפרד או חדר נפרד אלו כן חדרים כן עליות ומה הלי מחיצויות המגיעות לתקרה שמאמינו אלא בהכרח צריך לומר שמדובר כאן במחיצות אראיות אלא שהם מגיעות לתקרה ולכן על זה אומרים שמוידים ביסילל שכשיש מחיצות של חדרים או של עליות אז הם מודעים שצריך עירוב לכל אחד ואחד עד כאן ביאור ביאור של המחלוקת של בית שמ בסיללל לפי מהלך אחד שאנחנו בעצם אומרים שכשבית שמי אומרים שצריך עירוב לכל אחד ואחד זאת אומרת יש פה שני נפקים מנס כמו שאמרנו במשנה א' שכשהוא רוצה לטלטל בתוך אותה דירה בתוך אותו טרקלין הוא יצטרך עירוב בתוך הדירה עצמה כיוון שזה כאילו מחולק לכמה בעלים ב שכשהוא מביא עירוב למקום אחר צריך כל אחד ואחד מהקבוצות לתת פת בפני עצמו ולא מספיק שאחד מהם יתן כעת נראה הסבר בברייסה שסוברת שהמחלוקת במשבי סילל היא בגדר אחר ואין את שני הנפקים מנסלה רק את הנפקים מנה השנייה תנה במ דברים אמורים כשמוילכיח את עירובון למקום אחר אבל אם עירובון ב אצלון דיבר הכל ערוב לכולו זאת אומרת בבריסה כתוב כך הבית שמאי שאמרו עירוב לכל אחד ואחד גם הם מודים שיש לזה דין של רשות אחת וזה דומה לחמישה שדרים יחד באותו חצר ועשו עירוב חצרות ביניהם וכעתי הם רוצים לערב עם חצר הסמוכה להם שם כשהם הולכים את העירוב לאותו חצר זאת אומרת שמחליטים להניח את זה בחצר שעשו את העירוב חצרות אז מספיק לתת את זה בתוך בתוך אותו חצר ולא צריך שכל שער הדיירים זאת אומרת נתנו את זה באחד מהדירות של החצר והדירות כולם באותו חצר עשו כברוב חצרות לא צריכים ששאר הדיירים יתנו פת נוספת כדי לערב עם החצר הסמוכה אלא הם כבר נחשבים לרשות אחת על ידי העירוב חצרות שהם עשו וממילא כשהוא שם את העירוב אצלהם זה מספיק מתי כן אני מחשיב אותם כנפרדים לפי בית שמאי בכזה מקרה שיקחו מהם פת לאים בחצר הסמוכה ושמה יסברו שצריך מכל חצר וחצר למרות שעשו עירוב חצרות ונחשבים לרשות אחת בכך שהם יכולים לטלטל מהבתים לחצר אבל עדיין כשאתה בא לקחת פת מהחצר הזאת לחצר הסמוכה אתה חייב לקחת פת מכל אחד ואחד כך סברו בצ'מאי וסילל יסברו שלו ממילא הגדר אצלנו בחמש חבורות האלו שנמצאות בתוך אותו טרקלין זה כמו חמש דייר חמישה דיירים שדרים יחד בחצר ואסור בחצרות וכעת רוצים לערב עם חצרה סמוכה ועל זה אנחנו אומרים בברייסה כשמולכין את עירובן למקום אחר אז אמרו בית שמאי צריך עירוב לכל אחד ואחד אבל אם ירובן בא אצלן אם החלטת לשים את העירוב בטרקלין הזה הרי אתה צריך לשים את העירוב חצרות באחד מהבתים אם שמת בדיוק בטרקלין הזה שמחולק לחמש חבורות דבר כולל רווחות לקולון לא צריכים גם אם שמת את זה אצל חבורה אחת מתוכה חם לא צריכים שאר החבורות של אותו טרקלין להצטרף לפת ולהניח שמה פת מהם אלא זה נחשב ששמת את זה בדירה יחד עם כולם כמן נזוד אתתניה לפי זה אומרת הגמורה הברייס שכתוב חמישה שגבו את עירובן שמוליכים את עירובן למקום אחר עירוב לחד לכולן כמו שאמרנו עשו עירוב חצרות חמישה דיירים וכעת רוצים להוליך עירוב לחצר הסמוכה כדי להעריב איתם יחד עירוב אחד לכולן מספיק לתת עירוב מאחד מהם ולא צריך שכל אחד ואחד מהדיירים ישתף בעירוב כמן כבסילל זה רק כביסל כי לפי בית שמאי שאנחנו משבים את החמש חבורות בקטרקלין לחמישה דיירים של החצר לפי בית שמאי אנחנו אומרים שצריך עירוב לכל אחד ואחד כל אחד מהם יצטרך לתת פת בחצר הסמוכה כדי לצרף את החצר הסמוכה עם החצר הזאת כמו שבטרקלין הם אומרים שכל אחד ואחד מהחמש חבורות צריך לתת ת פת כשהולכים להוליך את העירוב לדירה השנייה. אבל מה שמשתנה כאן לפי ההסבר הזה הוא שזה ודאי שכדי לטלטל בתוך אותו טרקלין מנקודה לנקודה, מקבוצה לקבוצה, אין צד שיצטרכו עירוב. לא כמו שהבנו עד עכשיו שממש יש פה מחיצות והנידון הוא האם יש פה רשויות חלוקות או רשות אחת. וזה המחלוקת בצ'ב סילי. אלא זה ודאי שיש פה רשות אחת. ולכן לא צריך עירוב. בשביל לטלטל בתוך אותו רשות. כל השאלה היא כשמוליכים את העירוב למקום אחר איך להחשיב אותם? נכון שהם התאגדו אבל עדיין יש להם שם כל אחד בפני עצמו ולכן כל אחד יצריך להביא פת לפי בית שמאי ולפי בסילל לא היא כדי אמרי יש אומרים בצורה אחרת אבל על אותו צורה על אותו דרך במים שהיה עירוב באצלן אבל אם היו מוליכים את עירובן למקום אחר דהקול צריך נרב לכל חבורה וחבורה זאת אומרת המחלוקת ביניהם שבסילל אמרו שנחשבים לאחד זה כשהעירוב מגיע אליהם אז בסיסלל אומרים שנחשבים לאחד זה שאר הקבוצות גם אם שמת את זה בקבוצה של רובן של באותו טרקלין ויש עוד כמה קבוצות בטרקלין הזה האלו הם לא יצטרכו להביא פת אבל אם היו מולכים אתובן למקום אחר דברי צריך נרב לכל חבור וחבורו כיוון שגם בחצר שהתאגדו חמישה דיירים יחד ועשו ערב חצרות וכעת מוליכים את העירוב למקום אחר גם בסילל סברו שכל אחד ואחד מבני החצר צריך לתת פת ואי אפשר שאחד יתן בשביל כולם למרות שהם יתאגדו יחד הם עדיין כל אחד צריך לתת פת בפני עצמו כמן אז לעוד אתתניה חמישה שגובו את עירובון כשמול כנס ירובן למקום אחר ירובכ לקולון לפי זה הבריסה שהבאנו לגבי חצרות שאחרי שעשו עירוב חצרות חצר אחת ומוליכים למקום אחר אז עירוב אחד לכולן כמן דלא כחג כי כעת אנחנו אומרים שגם בשעילה סוברים שכשמוליכים למקום אחר אז נושב עירוב וחוד לקול זאת אומרת לפי הלשנה השנייה עדיין אנחנו אוחזים שלפי בין לבית שם בין לבית סילל כשהוא רוצה לטלטל בתוך אותו טרקלין גם בלי שום עירוב הוא יכול לטלטל כי זה רשות אחת זה נידון כמו חמישה דיירים שעשו עירוב חצרות יחד בתוך אותו חצר והם יכולים לטלטל בחצר אבל כל השאלה היא לגבי כשהם רוצים לעשות עירוב עם שאר הדיירים שבחצר האם צריך לתת פת כל אחד מהם או לא לפי הלשנה הזאת השני שנייה. אז אנחנו אומרים שהמחלוקת ביניהם היא כשרוצים להוליך את הפת את העירוב למקום אחר. שאז אנחנו אומרים סליחה לפי הלשנה השנייה אנחנו אומרים שהמחלוקת היא כשנותנים אצלהם את הפת ואז אנחנו רואים שלפי בישמי למרות שמוכיחים את הפת אצלהם בכל אופן צריך אם שמו את זה בקבוצה אצל רובן אז הקבוצות האחרות שמעון לוי ודו צריכים גם להשתתף בפת לפי בסילה לא צריך כי לעניין זה נחשבים דירה אחת אבל כשיווליכו את העירוב למקום אחר הם יצטרכו כן כל אחד ואחד לתת פת וכך יסברו וסילל גם לגבי חצר אם כן הבריסה שכתוב שמספיק שאחד יתן אחרי שעשורים חצרות רוצים להצטרף עם חצר אחרת רק אחד יתן בשביל כולם דלאיק אחד אומרת המשנה האחין שיוכלין על שולחון אביהם וישני בבותיהם יש חצר עם כמה דירות דירה אחת גרב עוד כמה דירות גרים הבנים שלו יש עוד דיירים אחרים באותה חצר. עכשיו הם רוצים לטלטל מהבתים לחצר. אומרת המשנה, אם הם אוכלים על שולחן אביהם וישנים בבותיהם, המאכל הם אוכלים אצל אביהם. השינה בבתיהם צריכים ערב לכל אחד ואכול. כיוון ששינים כל אחד בבית שלו, נחשבים בתים רשויות, מחולקות וכל אחד מהם צריך להשתתף בעירוב. כשיעשו פעיר חצרות, כל בן ובן צריך לקחת ממנו פת. אי אפשר לומר, האבא כבר נתן לנו ואנחנו מאוגדים איתו כי אנחנו אוכלים אצלו. אז זה מספיק בשביל כולנו. לפי חפי זה אומרת המשנה ימשוך אחר חות מולא ירב לתרשוסוי. אם אחד מהבנים לא צטרף לעירוב חצי אז זה מעכב על כולם אז צריך שהוא יבטל את רשותו ואם הוא יבטל רק אז יהיה מותר. אמוסי בזמן שמוליך למקום אחר. אבל זה הכל דווקא כשמוליכים את העירוב לדירה אחרת, רוצים שזה יהיה אצל אחד הדיירים שהוא לא מהמשפחה הזאת, אז אומרים שכל אחד מהם צריך לתת פת כדי להצטרף. אבל אם יועירו בו אצלון, אם החליטו שהולכים לתת את הפת אצל אותו דירה ששמהאבא נמצא או שאין מוען דיורין בחוצר או איך תמצא שהחצר כולה בבעלות המשפחה חלק מהדירות זה הבנים ויש דירה לאבא ואין דיורים נוספים חוץ מהם אינן צריכים לעורב כאן לא צריך לעשות כלל עירוב והם לא יצטרכו להשתתף אומרת הגמורה בתחילת המשנה אנחנו רואים רואים שאותם הבנים שדרים ישנים בבתיהם צריכים לתת כל אחד ואחד פת שמס מינו מקום לי גוירם רואים שבגלל שהם לנים בבתיהם אפילו שהם אוכלים אצל האבא לא אומרים שהם אחד עם האבא אלא מקום עלינה גורם ונחשבים נפרדים כל אחד לכאורה זה קשה על דברי רב שאמר במחלוקת שנראה בסוף העמוד תחילת העמוד הבא הרב אומר מקום פיתגוריים הכל תולה לפי מקום המאכל אם הם אוכלים באותו מקום מקום הם נחשבים לרשות אחת יחד כל אלו שאוכלים באותו מקום אומר יהודה הרב ותרץ רב אין מכאן רעיה מדובר במקבלי פרס שונו שכתוב היוכל שולכן בים לא הכוונה שבפועל אכלו את המאכל אצל אביהם כי אם כן הם היו כן נתחשבים לאחד ולא צריך חירוב לכל אחד ואחד אלא מדובר שהם רק לוקחים את המאכל מאביהם אבל הם הלוכים הולכים עם המאכל ואוכלים את זה בבתיהם ולכן יש פה גם מאכל וגם שינה שמפרידה ביניהם כל אחד בביתו לכן צריך עירוב לכל אחד ואחד וכעת נראה מה נחשב לדירה בחצר שיצטרך להצטרף לעירוב חצרות ואם הוא לא יצטרף הוא מעכב טו רבונ מי שיש לו בי שער דהיינו אדם גר בבוקטה של השומר היא לא בשימוש משהו קטן כזה שהיה מיועד לשומר הוא גר שמה אחסדרה או איזשהו בתוך האחסדרה שנמצא בחצר מקום שהוא רק עם מחיצות בלי תקרה או מקום עם תקרה בלי מחיצות הוא גר שמה הוא מרפסס בחצר חברו או שהוא סוכר וגר במרפסת באחד מהבתים הרי זה אינו איזור לו המקומות האלו לא נחשבות למקום שראוי לדירה ולכן מי שגר שמה לא נחשב כחד מבני החצר והוא לא עוסר על בני החצר גם אם הוא לא השתתף בעירוב חצרות ביסתבן ביסבוקר ביסים וביסויצוריס דהיינו דירות שמיועדות למחסנים, משמשות למחסנים של עצים, תבן הרי זה אוסר לא הדירות האלו כן נחשבות לדירות והם אוסרות והצטרכו בעל הטרכו כשרוצים לעשות רב חצרות לקחת פת גם היא בעל הדירה וגם אם הוא לא גר פה כדי שיוכלו לטלטל ולא יהיה פה רשות אחרת שעוסרת עליהם רבי יהודה אומר רבי יהודה חולק על הדין השני ואומר אין עסר למקום דירו בלבד רק מקום שדרים שמה ולכן לכן דירות שמשמשות למחסן לא עוסרות אומר רבי יהודה אני אביא ראיה לשיטתי מעשה בבנפחו שהיו לו חמש חצרות בהושו הוא בו מה יש לפני חכומים ואמרו אינו יסא בשדירו בלבד היו לו חמש אוצרות יש גרסה בהושו ואמרו אינו אלא בשדיר בלבד האוצרות שלו לא עוסרות ולא צריך לקחת ממנו פת ולכן מביא רבי יהודה ראיה שמקום שהוא לא משמש לדירה רק למחסן לא עוסר ולא נחשב לאחד מדערי החוצר מבארת הגמרא בלשון רבי יהודה בהזדירוס על כד כשאנחנו אומרים בהסדירו הכוונה מקום שדרים שמה ולא צריך אפילו שהוא יהיה ראוי לדירה ואם כן יצא שגם בשחסדרו במרפסס אם דרים שמה לכאורה אם ההגדרה לרבי יהודה האם דרים או לא דרים יצא שרבי יהודה יחלוק בתרתה גם בר שהוא יסבור במה שתנקמה אמר שבישער לא ראוי לדירה ולא צריך להשתתף איתו והוא לא עוסר הבדי סבור שכיוון שגרים שמה הוא כן אוסר אלא אם הם מקוים דירו אומרת הגמורה לא תתקן ברבי יהודה הלשון הוא מקוים דירו זאת אומרת צריך שזה יהיה גם שדרים ולא משמש לאויצו וגם שיהיה ראוי לדירה ולכן הוא מודה שבשער אחסדומרפסס לא ראוי לדירה ולכן אין צורך להשתתף איתה אז ראינו כאן על מחלוקת ב שמה בסיללל בחמש חבורות בטרקלין אחד רבי יהודה סעבו לומד שהמחלוקת ביניהם מחיצות שמגיעות לתקרה. אבל אם שבמגיעות לתקרה אין מחלוקת ולכול העלם איזה חלוקה, המחלוקת היא בלא מגיעות לתקרה. ואמרנו שזה יהיה קשה על לשני אחת שאמרה ש אמרה להפר שהמחלוקת היא ממחיצות המגיעות לתקרה ועל רב נחמן שאמר שהמחלוקת היא רק במסיפס אבל יש מחיצה לכולל מאבי חלוקה. ולפי הישניה השנייה של רב נחמן ישבנו שאין מחלוקת כיוון שיתכן שלפי רבדי סבו יש מחלוקת גם במחיצות אבל גם במסיפס וגם אז בתשמ סוברים שיש חלוקה וצריך עירוב לכל אחד ואחד למה לא הביאו את זה כיוון שרצו להשמיע כוח דתירה במחיצות שאפילו אוכר בסיס לסוברים שזה לא מחלק אמרנו שעל אחר כך בדעסבו הבאנו ראיה מהמשנה שאמרה שאם חדרים ועליות אז צריך צריך לכל אחד ואחד גם עליבד ביסילל הבאנו שלפי הברייסה אז המחלוקת בין שם ביסילל היא רק לעניין העירוב של החצי ארויס אבל לא העירוב של אותו מקום זאת אומרת בתוך הטרקלין זה ודאי נחשב לרשות אחת ואין צורך ואין צורך לעשות עירוב כדי לטלטל בתוך אותו טרקלין מחבורה לחבורה וכמו שאנחנו יודעים לגבי כמה דיירים מאותו חצר שעשו עירוב חצרות שכעת הם מותרים בטלטול רק השאלה תהיה והמחלוקת כאן ושמה בסלילי האם צריך כל אחד ואחד בפני עצמו לתת עירוב ולפי הלשנה הראשונה המחלוקת היא במקרה שהם רוצים לתת שהם רוצים לתת עירוב לאחרים רוצים לתת את העירוב בדירה אחרת האם כל אחד ואחד מהם צריך להשתתף והוא עדין בחצרות שאם עשו אירו חצרות כל אותו החצר ורוצים כעת להשתתף עם חצר אחרת עד לפי שמה יצטרכו כל אחד מהדיירים לתת פת לחצר האחרת ולפי בסיל מספיק שאחד יתן לכולם כי הם כבר אגודים ביחד אבל אם העירוב בא אצלהם אם שמו את העירוב בדירה שלהם עם הטרקלין ודאי שזה רשות אחת ולא צריך לתת גם לפי בית שמאי שאר הקבוצות לא צריכות לתת חושבים כולם שהעירוב מונח אצלהם לפי הלשנה השנייה אז להפך המחלוקת היא כשמניחים אצלהם את העירוב ואז לפי בית סילל גם כן אומרים בסילל שמניחים אצלהם את העירוב אז לא צריך שאר הקבוצות להשתתף לפי בית שמאי כן אבל אם הולכים את העירוב למקום אחר לכול מגן לפי בסיל צטלכו לתת עירוב לכל אחד ואחד ולפי זה בחצרות כשמוליכים אחרי עירוב חצרות לעשות עירוב עם חצרה סמוכה וכולן מכאן יצטרכו כל אחד מהדיירים לתת פת הבריסה שכתוב שאחד נותן לכולם ודלאק אחד המשנה אמרה שאם יש אחים ובנים גרים באותו חצר אבל הבנים ישנים ואוכלים ישנים בבתיהם ואוכלים אצל אביהם ויש דערים נוספים בחצר אז צריך עירוב לכל אחד ואחד לפי רב שמקום הפיתה גורים אז רב מאמין שמדובר שהם גם אוכלים את המאכל בבתיהם ולא רק ישנים שם ולכן זה מהווה רשות נפרדת אבל אם העירוב בא אצלהם או שאין דערים נוספים אומרת משנה אז הם נחשבים לאחד ולא צריך להריב אמרנו ברייסה תנקמה אומר שאם זה מקום שלא ראוי לדירה כמו בשער סדו מפסת דלק לכולל מגם לרבי יהודה לא צריכים לקחת ממנו פת והוא לא עוסר כמעט זה לא ראוי לדירה במקום שזה ראוי לדירה רק כדי משמש לאויצו לפי תנקמה צריך לקחת ממנו פת והוא עוסר לפי רבי יהודה כל שלו הדרים שמה הוא לא עוסר
לצפיה בתכנים נוספים: