העמוד היומי מסכת שבת דף עב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף עב עמוד א

ובין דף עד עמוד א' נתחיל בעמוד ב שורה ששית מלמטה מי רמיר ומהיר רבונון לאחר שהעמדנו את המחלוקת של רב לזר בן תדואי ורבונון במחלוקת האם סומכים על שיתוף במקום העירוב ואמרנו שמחלוקת הזו נחלקו גם רבי מאיר וחכומים נביא כעת ברייסה שזה המקור למחלוקת רבי מאיר ורחומים בעניין ונקדים לזה הקדמה קצרה להבהיר ולבאר את העניין אנחנו יודעים שיש את הכונה של ארוח חצי כיוון שיש איסור דאוריס להוציאים לשוסרבים וחז"ל כדרכם לעשות הרחקות מאיסורי מאיסורי דוייסה הם באו ועשרו אדם יש לו בית פרטי רשות שלו ויש לו חצר שמשמשת לעוד כמה בתים אחרים שנמצאים בחצר אסור אסור לו להוציא מהבית לחצר כי זה רשות פרטית וזה רשות ציבורית אלא אם כן הוא יעשה ערוב חצרות שזה על ידי שהוא שם פת מכל הדיירים כל הדיירים שמים פת בבית אחד זה מאגד את כל הבתים יחד להיות בית אחד וממילא החצר הזאת משמשת רק בית אחד רשות אחת וממילא מותר לכולם להוציא מהבתים לחצרות תקנה נוספת כדי שיוכלו להוציא מהחצר למבוי וכמובן מדובר במבוי שיש לו את כל גדרי שוסיוכיד שלוש מחיצות יש לו לחי וקורה כדי שלא יבוא להוציא לרשוס היוחד מה לרשוס הרבי מהצד הפתוח אליו. עדיין יש בעיה להוציא מהחצר למבואי כיוון שהחצר משמשת מספר דיירים והמבוי משמש לכמה חצרות נוספות. ממילא שוב באו חז"ל וחששו אם תתיר לו להוציא הוא יבוא להוציא משרסוס רבים ולכן אמרו לעשות שיתוף מבוויס. על ידי שלוקחים מזון מכל חצר וחצר ומניחים באחד מהחצרות. כל החצרות נעשות בשוז אחת. ועכשיו המבוי הזה משמש רשות אחת וממילא אפשר להוציא מהחצר מכל החצרות למבואי. יש ערוב חצרות נוסף כשיש לו חצר צמודה לחצר שלו והוא רוצה להוציא מחצר לחצר. הוא עשה עירוב חצרות אצלו בחצר. הם עשו עירוב חצרות אצלהם בחצר. אבל ברשות אחת לרשות השנייה אסור. אלא אם כן הוא עושה עירוב חצרות שהוא לוקח פת מכל הדיירים אצלו ומניח בחצרה שנייה או הם מניחים אצלו או אפילו את אותו פת שהוא אסף של העירוב חצרות שלו הוא מניח בחצר השנייה על ידי זה שתי החצרות נעשות רשות אחת ומותר להעביר מאחת לשנייה מה קורה כאשר לא שתי חצרות בלבד עשו את העירוב חצרות הזאת אלא כל החצרות של המבואי עשו כעת כל החצרות של המבואי נחשבות רשות אחת, לכאורה פתרנו את הבעיה של המבוי. כעת אפשר להוציא מהחצר למבוי גם. כיוון שהמבוי הזה משמש את החצרות האלו, שהחצרות האלו על ידי עירוב חצרות שבין חצרות, בין הפתחים שבין החצרות נעשו לרשות אחת. המבוי לא משמש רשויות נוספות חוץ מהרשות האחת הזאת של כל החצרות שהתאגדו. וזה המחלוקת. רבי מאיר אומר אין סומכים על השיתוף במקום עירוב צריך לעשות מלכתחילה עירוב חצרות בשעת מהבתים לחצרות ושיתוף ומבוא להתיר מהחצרות למבואי אם הלך ועשה עירוב חצרות בין כל החצרות זה לא יתיר לו לטלטל למבוי וכן להפך אם הוא עשה שיתוף מבואות שזה מחבר לו את כל החצרות לאחד אבל הוא לא עשה בכלל לרוב חצרות הוא אומר לפחות לטלטל מהחצר למבוי אני אוכל כי החצרות הם אחד מהבתים לחצרות לא כי לא עשיתי עירוב חצרות אבל מהחצרות למבואי אני יכול אומרים לו לא עשית עירוב חצרות לא עשית שיתוף מבואות ולמה כי רבי מאיר אומר כדי שלא תשתכח תורת עירוב או תורת שיתוף ברגע שאנחנו נתבסס על אחד מהם אז התקנה השנייה תשתכח מהדורות הבאים לכן לכן אומרים אנחנו צריכים שיהיה גם עירוב חצרות וגם שיתוף מבויס עירוב חצרות שיתיר מהבתים לחצרות ושיתוף מבוס שיתיר מהחצרות לבתים מהחצרות למבוי חכומים לא חששו לכך ולכן החומים אומרים או עירובין אם הוא עשה עירוב בין כל החצרות דרך הפתחים הוא יכול להוציא גם למבואי או שיתוף מבויסיס אם הוא עשה שיתוף מבואות בין כל החצרות אז גם כן הוא יכול להוציא לא רק דרך המבוי אלא גם דרך הפתחים שבין החצרות כאילו יש פה עירוב חצרות כי סוף סוף התאגדו כאן כולם ואומרת הגמורת מי רמיר רבונו דתניה מערבין בחצי ופת החלק הראשון של הבריסה זה נושא נוסף ממה צריך להיות על ידי מה משתתפים בעירוב חצרות ובשיתופי מבוויס מערבים בחצרס בפת בעירוב חציירס כיוון שזה עיקר הדירה של האדם הוא בעצם אומר אני גר השבת הזאת אצל הדירה של השכן ועל ידי זה זה צריך להיות דווקא על ידי פת כיוון כן שעיקר דירתו של אדם נמשך אחר הפת ולכן דווקא פת מועילה לעשות עירוב חצרות אבל אם הוא יקח משהו אחר יין או כל דבר מאכל אחר לא אומר שהדירה של האדם נמשכת אחר היין ולכן אם רצו לערב ביין אין מערבים אבל משתתפים במובוי ביין שיתוף מבויז כיוון שזה לא עיקר דירתו של האדם בחצר הוא משתמש בה אבל זה לא עיקר דירתו הוא רוצה לעשות שצופ מבוייס לשתף את החצרות לרשות אחת פה כל דבר מאכל יכול להיות טוב ולכן ישר גם על ידי יין וכמובן ואם רוצו להשתתף בפת משתדתפין כמובן שגם פת טוב ממשיכה הבריסה לנושא שלנו מערבים בחצי רויס ומשתתפים במובוי צריך גם ערוב חצי רויס וגם משתתפין במובוי זה לא מספיק אחד מהם ואם יש ערוב חצרות בין כל החצרות לא יוכלו לטלטל המבוי אם יש רק שיתופים מבויז לא יוכלו לטלטל בין החצרות על ידי הפתח שביניהם שלא לשכח תר סירוב מן התינוקס שמרו אבסינו לא ערבו הם יגידו אנחנו לא ראינו את אבותינו מעולם עושים ערוב חצרות רק שיתופ מבוס או להפך דברי רבי מאיר והחומים אומרים או עם מערבין או עם משתפין חכוים סוברים שאפשר כן לסמוך או על עירוב או על שיתוף ולא חששו וכעת נראה שגם במוחקת הזאת של רמי ורחומים ישנם שני הסברים במה נחלקו ואיך נחלקו פליגה בורב נחומי ורבה אחד אמר בפד דקול אלו פליגה דבחד עש סגי קיפליגבי יין אחד מהם אומר שהמחלוקת היא בעצם רק לגבי יין זאת אומרת גם רב מאיר וגם חכומים סוברים שאפשר לסמוך על שיתוף במקום עירוב אפשר להסתמך על אחד מהם הבעיה היא שמדובר שהוא לקח יין לשיתוף מבויויס אז זה מועיל השיתוף מבוזס כמו שאמרנו כל דבר מאכל טוב לזה אבל זה לא מועיל ארבוב חציירוס לפי חומים זה טוב כי אומרים מיגו מתוך שזה מועיל לשיתוף מבוא זה יועיל גם לעירוב חצרות ועל ידי השיתוף הזה ביין הוא יוכל גם לטלטל בין כל החצרות מהפתחים כי רבי מאיר לא אומרים תמיגו זה כל המחלוקת ביניהם אבל אם זה יהיה בפת לכולעלמה גם רבי מאיר מודה שאפשר לעשות שיתוף מבויז בלבד ועל ידי זה התלטלו בין כל החצרות או להפך עירוב חצרות זה שיטה אחת שיטה שנייה ואחד אומר ביין דכולם אלא הפליג דבינן טרתה להפך גם חכוים שאמרו שמספיק או עירוב או שיתוף ביין הם מודים שצריך את שניהם כי פליגה בפת זאת אומרת לא אומרים מיגור מתוך שזה מועיל לשיתוף ומבוא זה יועיל גם לעירוב חצרות כי סוף סוף כמו שאמרנו עירוב חצרות צריך שיהיה פת ולא אומרים תמיגו כל המחלוקת דיבר פת אם הוא עשה שיתוף מבטות על ידי פת האם זה יועיל במקום עירוב גם כן ונאמר אפשר לטל גם דרך המבוי על ידי השיתוף וגם דרך הפתחים כי זה כל החצרות רשות אחת כי פלי גי בפת אז כל המחלוקת שלהם זה רק לגבי פת האם בפת זה מועיל או לא מסי שואל את הגמרא על השיטה הזאת השנייה שראינו לפי זה כשאנחנו אומרים שלא תשתכח תורס עירוב אז לפי הלשנה השנייה מובן רבי מאיר אומר אף אף פעם לא מועיל שיתוף במקום עירוב או עירוב במקום שיתוף שלא תשתכח לפי הלישנה הראשונה אמרנו שרבי מאיר מודה בפת שזה כן יועיל מים שלא תשתכח אומרים הראשונים כיוון שהתינוקות נמצא נמצאים סביב הפת פת זה הדבר מאכל שלהם יין אין להם גישה לזה זה יותר מבוגרים אבל פת זה האוכל שלהם נמצאים סביב זה והם יודעים הנה הפת הזאת זה שמו למה אה בשביל השיתוף מבויס והירוב חצי רויס אז הם חיים את זה יותר ממילא אין חשש שתשתכח הם יודעים שזה בא להתיר גם דרך המבוי וגם דרך הפתחים גם לרוב חצרוס וגם לשיתוף ומבוס ולכן אין חשש להשתכח אבל בשאר דברים כן יש חשש ולכן חכו מוסרים מסבי חורים ממרים אוי מרבנו משתפים שואלת הגמורה מהמשנה שלנו מהברית שהבאנו שם חכוים אומרים או מערבין או משתתפין וסתמו לא אמרו במה מהב או מערבים בחצר בפת או משתפים מבוי ביין בדרך כלל השיתוף הם מבואי זה ביין וכתוב בחומים שזה יספיק גם בלי שיתוף גם בלי עירוב משמגם ביין אפשר לעשות שיתוף מבואז וזה יועיל גם בתורס עירוב אז אם כן קשה על שניה השנייה שאמרנו שביין לכולעלמה פליגה בעיין טרתה אומרב גדל אומר אוכיקומה אוי מארבין בחוצר בפת ומותורן כאן וכאן אוי משתף מובי בפת הוא מותרים כאן וכאן. אתה אומר לי שבדרך כלל מבוי ביין אז משתתפים במובבוי שמועיל גם בתור שעירוב זה ביין לא להפך תקרא את דברי חומים כך או שמערבין והעירוב בדרך כללך הוא בפת כי צריך דווקא פת או שמשתתפין בפת כמו העירוב ואז השיתוף מבות יועיל גם כן בתוירס העירוב גם כן או אם שתתפים בפת הוא מותר כאן וכאן אבל לאילום מדובר דווקא בפת אם זה ביין בעינן טרתה כך עליש שניה השנייה המדומה השני יבאר את לשון החכומים כעת נאמר מה הלוכה האם הלכה כרבי מאיר או הלכה כחומים האם אפשר לסמוך על עירוב לבד או על שיתוף לבד או לא אומר רבדומרב הלוחי כרבי מאיר שאסור רב הונה אמר מנאה כרבי מאיר שאומרים אלוכה כרבי מאיר הכוונה שדורשים כך ברבים מנאה כרבי מאיר זה אומר לא לדרוש כך כי זה לא נפסק באופן נחרץ אבל אם יחיד יבוא לשאול אפשר אז יראו לו כרבי מאיר שצריך את שניהם ורבי יוחנן אמר נהגו עם כרבי מידהינו אם יחיד עשה כך לא מוכים בידו מה יש למחוט הוא בא והחמיר עשה גם עירוב וגם שיתוף אומרים הרשענים שמדובר לעניין בוכבטולה שעשה גם על העירוב וגם על ה על השיתוף אין מוכים בידו כעת נמשיך למשנה בעניין של עירוב חצרות חמישה חבורות ששטו בטרקלין אחד אנחנו מדברים על עירוב חצרות מהבתים לחצרות יש כמה דיירים בתוך תוך אותו חצר שרוצים להתגד יחד. אחד מהבתים לא גרים שם משפחה רגילה סטנדרטית אלא יש שמה חמש קבוצות שגרים בתוך אותה דירה. השאלה האם הם נחשבים לחמישה דיירים או לא. נפקי מינה בשניים. שתי נפקים מינס. נפקי מינ ראשונה האם בתוך אותה דירה אפשר לטלטל בלי עירוב חצרות? זאת אומרת דירת שותפים. החדר הזה שייך לרובן. החדר הזה שמעון החדר הזה הקבוצה של ליווי אפשר לטלטל מחדר לחדר בתוך אותה דירה או לא כמנה שנייה כשבאים לאסוף פת מכל הדיירים ממי צריך לאסוף מספיק אחד מהדירה הזאת או שצריך פת מרובן פת משמעון פת מלי אז כתוב במשנה כך בית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה כל חבורה צריכה לתת עירוב והוא הדין שצריך עירוב בשביל לטלטל באותו בית כיוון שזה נחשב חלוק לחמישה ובסיל אומרים עירוב וחוד לכולה זה נחשב הכל רשות אחת כל אותה דירה נחשבת כדירה אחת והגמרא תבראר באיזה חטמצא נחלקו ומידין גם אומרת המשנה בסילל מודים בזמן שמקצרים בחדורים אוי באליוס אם הם ממש נפרדים בחדרים נפרדים שאני צריך נרוב לכל חבורו וחבורו ששמה הם כן נחלקים כל רשות לעצמה ויצטרכו עירוב לכל אחד יצטרכו גם עירוב כדי לטלטל בתוך אותו דירה ממשיכה הגמרא אומרת הגמרא אומר רב נחמן באיזה מקרה המחלוקת של בית שמה ובסילה מחלוקת במסיפס אבל במחיצו אסור והכל ערוב לכל חבורו וחבורו דהיינו מסיפה זה חתיכות עצים עם מרווחים ביניהם זה כל החלוקה שהייתה בין החבורות האלו אז לכן באים בסילל ואומרים כזה דבר נחשב נחשב לרשות אחת ואין חלוקה אבל אם יהיה מחיצה עשרה ביניהם דין מחיצה תמיד היא בעשרה אז לכולם וגם בסיללל יהודו שהם נחשבים רשויות שונות וצריך עירוב לכל חבורה וחבורה זה לשני אחת ברב נחמן היא כדמרי אומר רב נחמן אבל במסיפס מחויקס רב נחמן בא לומר לפי הלשנה השנייה המחלוקת בין בית שם וסילל זה גם במסיפס גם אז בית שמאי יאמרו שכל רשות בפני עצמה כל חבורה היא רשות בפני עצמה למרות שזה בסך הכל מחולק עם מסיפס עם חתיכות עצים רווחים ביניהם אבל במחיצה שרה הוא הדין שיהיה מחלוקת ובסילל יגידו שלמרות המחיצה השרה הם נחשבים לרשות אחת וזה לא מחלק בעיניהם פליגבו הבחי ורב שמין ברבי נראה עוד שתי שיטות במה נחלקו בצ'מי בסילל רב חיא ורב שמעון בר ורבי חדמר מחליקס מחמחיצות המגיעות לתקרה ותשמע בס נחלקו במקרה שהמחיצות מגיעות עד התקרה האם זה מחלק או לא אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה זאת אומרת מחיצות הראיות ולא סתם הראיות הם אפילו לא מגיעות עד התקרה דברי הכלל עירוב אחד לכולם לכולל זה לא מחלק גם בתשמע יודעו בזה אחד אומר מחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה ואחד מהם אומר להפך במחיצות שלא מגיעות לתקרה אז המחלוקת האם זה מחלק או לא אבל מחיצות המגיעות לתקרה דברי הכהל בסילל ידו צריך לנרב לכל חבורו וחבורו אומר רש"י רב חיא ורב שם ברבי חולקים לפי הלשנה הראשונה ודאי חולקים על רב נחמן ושתי הלישנס כיוון שלפי הלשנה הראשונה מה אמרנו שמחיצות שאין מגיעות לתקרה דברי הכל כל הירוכות לקולון זה לא מחלק ואנחנו אמרנו שבמחיצה שרה לפי השנה הראשונה של רב נחמד מחיצה שרה כבר אין מחלוקת אין מחלוקת במחיצה השרה ובסילל ידעו שזה לא שזה מחלק ביניהם או כתוב שהמחלוקת היא במחיצות שמגיעות לתקרה וגם עלשנה השנייה שהיא אומרת אב מסיפס מחלוקס אז אנחנו אומרים שהמחלוקת היא גם במסיפס וגם במחיצות 10ה כאן יצטרכו לדעת האם זה חולק או לאחד אומר לפי הלשנה השנייה השיטה השנייה מחלוקת מחיצות שהן מגיעות ל השיטה השנייה מחלוקת מחיצות שהן מגיעות לתקרה אומר רש"י לשנק מקומר מחיצה אסורו מודכול לוקה ואמר אפילו במגיעות לתקרה פליגה לשנ בסרקמר דבמסיפה סנפליגה גם הלשנה השנייה של רב נחמן חולקת על הלשנה הראשונה כאן למה? כי היא אמרה שבמסיפס גם כן יש מחלוקת ובשמה סוברים שבמסיפס יש חלוקה ביניהם וכאן אנחנו אומרים לפי הלשנה הראשונה שאם המחיצות לא מגיעות לתקרה בשם הם יודעים שזה רשות אחת אז ודאי שהלישנה הראשונה כאן חולקת על הרב נחמן ושתי הלישנס הלישנה השנייה אחד אומר השני זה יצטרכו לדעת האם זה חולק או לא אז לגבי ה לשנה הראשונה של רב רב נחמד היא ודאי חולקת כיוון שבלישני כאן אנחנו אומרים שהמחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה ואילו אם הם מגיעות לתקרה לכולם הם צריכים לכל חבורה וחבורה אנחנו אמרנו שמה שגם בכל מחיצה ומחיצה צריך שיהיה עדיין יש מחלוקת ביניהם גם במחיצות השרה אבל לפי הלי שניה השנייה שמחלוקת גם במסיפס פה יצטרכו לדעת אם זה חולק וזה בעצם נשאר כספק. אז אם כן ראינו כאן את העניין של רב מאיר ורבונוד מחלוקת האם סומכים על שיתוף במקום עירוב או לא האם אפשר לטלטל כשהוא עושה שיתוף מבורות בלי עירוב חצרות יכול לטלטל גם דרך הפתחים לכל החצרות או לא וכן כשהוא עושה רק עירוב חצרות בין כל חצרות המבוי האם הוא יוכל לטל דרך המבוי גם או לא או שנחלקו האם חוששים שתשתכח תורת תינוק תורת עירוב תורת שיתוף מהתינוקות ואז המחלוקת ביניהם לגבי אפילו אם עשו בפת שהפת מועילה בעירוב חצרות ובשיתוף מבואות נחלקו האם זה מועיל או לא אבל ביין אנחנו רוצים לומר שלכול צריך שניים כי היין לא מועיל ולא אומרים מתוך שזה מועיל לשיתוף זה יועיל גם לעירוב או שנחלקו האם אומרים תמיגו לכולעל מסוכי שיתוף במקום עירוב המחלוקת ביניהם האם ביין אפשר לומר כך או לא בפת גם רבי מא מודה שאפשר לסמוך שאלה ביין האם אפשר לסמוך מכיוון שאפשר לומר מיגו מתוך שהיין הועיל לשיתוף מבואות זה יועיל גם לעירוב חצרות מתוך שזה הועיל לטלטל דרך המבוי זה יועיל גם לעירוב חצרות כדין עירוב חצרות לטלטל דרך הפתחים שביניהם זה נחלקו אבל אין אוכנמה מצד עצם התקונה אפשר לסמוך על שיתוף במקום עירוב אמרנו שאלנו קושיה מהלשון של חכומים אם אנחנו אומרים שביין הם מודים לפי הלישנה השנייה אבל דחינו את זה שהכוונה שמארבין זה דווקא בפת אז גם משתסין זה דווקא בפת אמרנו או שהלוכי כרב מאיר או שנהגו כרב מאיר או שמנה כרב מאיר הבאנו משני חמישה חבורות שנמצאות בבית אחד נחלקו בצ'מ בסילל האם זה עירוב אחד האם זה רשות אחת או רשויות מחולקות והנפקמינאים צריך עירוב באותו בית ועם כל אחד ואחד מהם צריך להביא חלק לעירוב או מספיק אחד מהם אמרנו חדרים ועליות זה ודאי מחולק ראינו ארבע אפשרויות איך להעמיד את המחלוקת של בן שמל בסילה ישנה ראשונה של רב נחמן שדווקא במסיפס שזה חתיכות עץ אז נחלקו אבל אם זה מחיצות עשרה וסילל מודים שזה רשויות חלוקות לשני שנייה של רב נחמן המחלוקת גם במסיפס שבתשם אומרים שזה מחלק רשויות ובסיל אומרים שלא אבל גם במחיצות עשרה שבסילל ידעו יגידו גם שם שזה רשויות שזה רשות אחת ואין חלוקה ביניהם אפשרות שלישית רב שמ רב חיא ורב שמ ורבי הביאו או ש או שהמחלוקת במחיצות שמגיעות לתקרה אבל אם לא מגיעות לתקרה בתשם הם מודעים שזה רשות אחת או שהמחלוקת היא ממחיצות שאין מגיעות לתקרה אבל אם מגיעות לתקרה ביסילל מודים שזה נחשב לחלוקה בין הרשויות וצטרכו עירוב לכל חבורה וחבורה אמרנו שרשי אומר שוודאי ש ההסבר הראשון שמחלוקת מחיצות המגיעות לתקרה אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה עירוב אחד לכולן ודאי חולק גם על איש קמה של רב נחמן וגם על איש בסרה של רב נחמן
לצפיה בתכנים נוספים: