העמוד היומי מסכת שבת דף יד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יד עמוד ב

[מוזיקה] רובן דיד עמוד בס נתחיל בעמוד א שורה חמישיית מלמטה מנו מ משנ הביה כלל בכל דבר עגול הוא פי ש ההיקף שלו הוא פי ש מהקוטר שלו זאת אומרת אם ההיקף הוא לעניינינו בקורה קורה עגולה היא היקף של שלוש פחים זה אומר שהרוב של הקורה הוא רוחב של טפח מנוע נ מילא מה המקור לכך אומר רבי יוחנן אומר קרו כתוב בפסוק ויס את הים מוצק 10 בעמו מסוסו עד ספוסו עגול סביב וחמש בעמו קוי מוסוי וקו 30 בעמה יסוב אותו סביב שלמה המלך בנה בית ה מקדוש מקווה גדול לקונים שיוכלו להטהר מה היה המידות של המקווה כתוב שמה קראו לזה ים וזה היה 10 באמות זאת אומרת משפה לשפה הקוטר שלו הרוחב שלו היה 10 אמות חמש אמות קוי מוסוי וקו ש בעמ סוב אותו זאת אומרת כמה איזה אורך של רצועה היה כדי היה צריך כדי להקיף את הים הזה של 30 בעמה אז אם כן אנחנו רואים שאם הרוחב הוא 10 והמקיף שלו הוא 30 זאת אומרת שההיקף הוא פ ש מהרוכב עצמו שואלת הגמור יק ספוסו אם אתה אומר שמשם מקור אז לכאורה זה לא פי שלוש ולמה כיוון שההיקף זה נשמע מבחוץ אני מקיף את ה ים מבחוץ עם רצועה ו מגיע ל-30 אמה הרוחב שדיברנו משפה לשפה לכאורה זה מידות פנימיות משפה לשפה מה עם ה עובי של השפה עצמה עובי של התפנות עצמם של הים לכאורה לא נכללות ברוחב של 10 אמות ואז אם כן יוצא שבאמת הע האלו שאנחנו אומרים שכדי להקיף אותם היה צריך רצועה של 30 הקפנו יותר מ-10 ברצועה של 30 הקפנו את ה-10 ובנוסף ל-10 גם את התפנות ואז הקיף הגיע ל-30 זאת אומרת שזה לא פי ש אלא זה קצת פחות כיוון שאם ב-30 הגעתי להקיף יותר מ-10 זה אומר שזה לא פי ש אלא פחות מפי ש ואז אם כן שואלת הגמורה ויקס פוסו אומר הפופ לא לא התפנות של הים היו דקות מאוד מאוד ולכן הם לא שינו כאן בחשבון אומר אפופה ספוסו ספס פרח שושן כסיב בי זאת אומרת זה היה עשוי מנחושת אבל דק מאוד דכתיב עוביו תפח ו ספוסו כמעשה פרח שושן 2000 בס יוכל כמה מכיל הים 2000 בס תכף נראה כמה זה בס אבל מה שאנחנו רואים כאן שהשפה הייתה מאוד מאוד דקה ולכן זה לא שינה את החשבון שואל את הגמורה למה גם משהו של לדפנות כמה שתאמר לי שזה דק עדיין אנחנו רוצים להגיע למידה מדוייקת מאוד וואי כמשהו גם המשהו הזה מתווסף על ה10 אמות ואז עדיין אנחנו רואים שה 30 אמה שמקיף מבחוץ הוא מקיף יותר מ-10 אמות ורואים שזה לא פי שלוש כי כחוש מגבוה הי כחוש אונה הגמורה כשאנחנו דיברנו על ההיקף של הים זה לא מסביב מחוץ לדפנות אלא זה היקף מתוך הדפנות וממילא לכן העובי של הדפנות לא שינה לנו כאן בחשבון ורואים שזה פי שו כי ה1 אמות שעליהם דיברנו מידות פנימיות עליהם אנחנו אומרים שההיקף שלהם הוא 30 אמה תני רבי חי רבי חיים הביא בריס כעת ונראה ניכנס לעניין הזה של הים שוסו שלמ ים שעשה שלמה היה מחזיק 10050 מקווה טייר היה שמה 150 שיעורים של מקווה טהרה מקווה טהרה הוא 40 שעה ומה המקור מכדי מקווה כמה אי ארס כמה צריך בשביל שיהיה מקווה כשר לטבילה 40 שעה כד תניה כתוב בברייס ורוחץ אס בסורי במים דורשים במי מקווה מה זה במים במי מקווה מים שעומדים ומחוברים יחד כל בסורי מים שכל גופו אוי לבוהן דנו צריך שיעור של שגוף של אדם סטנדרטי נכנס בהם ביחד וכמה אן המה עעל המה ברום שלוש עמות שירו חזל כמה זה העמידות המה עלמה ברום בגו של שלוש עמות זה שיעור שאדם יכול לעמוד בתוך ריבוע כזה וכל גופו נכנס בזה ושערו חומים מי מקווה 40 שאו כמה אבו שר חמים שכמה נכנס בעמה למה ברום שלוש אמות זה 40 שאה כמה אבלו חמ מגרמיה ממילא שואל את הגמורה לכאורה אם ככה ש40 שע זה שיעור של מקווה וזה מידות של המה עלמה ברום שלוש עמות זאת אומרת שלושה ריבועים של המה על המה זה שיעור של 40 שעה כעת בים של שלמי יש לנו 10 על 10 בגובה 5 ה00 כמה יש בסך הכל לכאורה 500 500 גר מידה 500 מידות של המעל המה אז בוא נחשב איך אפשר לחלק את זה ל-40 שעה כדי לראות כמה מקבעות יש לנו כאן לתלת 100 100 ניקח 300 ריבועים של המה על המה וביות של המה על המה 300 אם אנחנו אומרים שכל שלוש ריבועים זה מקווה אז יש לנו מ-300 יש לנו 100 מקבעות ל-150 מ-150 קוביות נוספות של המה על המה יש לנו 50 כיוון שכל שלוש זה שיעור של מקווה אז אם ככה ב400 ב50 סגיה ברגע שיש 450 קוביות של מה עלמה אנחנו מגיעים כבר לשיעור מקווה של 150 אמה איך אמרנו שבים שעשה שלמי היה שיר של 150 אמה לכאורה שם היה 500 קוביות של המ עלמה ולא 450 אנחנו ב-450 כבר מגיעים לשיר של 150 שיעורי מקבעות אונה גמורה זה הכל אם הים היה מרובע 10 על 10 אלמלה בריבוע ים שלשל עגול היה וכיוון שהוא עגול לכן יורד ממנו כמה וכמה שיעורים מהחשבון של ה-500 ומפרטת הגמרא ומבררת מכדי כמה מרובע יותר על העיגול בכמה המרובע הוא גדול יותר מעיגול רביע ברבע ל400 100 אז נוריד את השיעורים של כך ש זה עגול ולא מרובע אז מ-400 אנחנו הגענו ל-500 כזה היה מרובע אז מ-400 כשנורית רבע רבע זה 100 אז מ-400 אנחנו מגיעים ל-300 נשאר לנו עוד 100 כי חשבון של מרובע היה 500 אז מ-400 ירדנו ל-300 הורדנו רבע ו100 אנחנו נוריד מזה רבע זה 25 ל-100 נוריד 25 עני 125 אבלו אם ככה יש לנו פה בסך הכל 300 ועוד 75 זה 375 אז מ-300 יש לנו שיעור מקבעות עם כל שלוש קוביות זה שיעור של של מקווה ה-300 זה 100 שיעורים של מקווה מקווה ועוד 75 קוביות כי זה 3751 אחרונים הורדנו 25 נשארו 75 אז אם כן -75 יש לנו עוד כל שלוש קוביות זה מקווה ה-75 לחלק לש זה עוד 25 שיעורי מקבעות יחד יש לנו 125 אז איך הגעת ל-150 ירדת יותר מדי ירדת מ-100 50 שכתוב שיש שלפי החשבון יוצא שיש רק 125 תני רמין בר יחזקאל כתוב בברייס אצל רמין בר יחזקאל י שו שלמו לא כולו היה עגול אלא שלוש עמות תחתונות מרובעות ושתיים עליונות עגולות ממילא רק השפה השתיים העליונות הם היו עגולות ורק מהם אנחנו נוריד את הריבוע את ה מה שקטן עגול מאשר ריבוע ואז אם כן אם ניקח 10 על 10 בהתחלה שחשבנו 500 כאשר זה מרובע כיוון שזה 10 על 10 בגובה של ע זאת אומרת שכל שורה היא עמה של 10 על 10 100 100 קוביות של של המעל המה אז אם אנחנו מורידים מהשתיים העליונות שיחד עם 200 נוריד את זה ממרובע לעיגול אז אנחנו מורידים רבע מ-200 רבע מ-200 אנחנו מורידים מגיעים ל-150 אז אם ככה יוצא ש100 התחתונות שהם היו שלוש שורות הם היו 300 שמה הם מרובעות אז זה 300 300 יש לנו 100 שיעורי מקבעות יש לנו 100 שיעורי מקבעות כיוון ש-3 לחלק ל3 זה 100 מהשתיים העליונות שהם עגולות וממילא זה במקום 200 זה 150 מ-150 יש לנו כאן עוד 50 שיעורי מקבעות כי 150 לחלק לשלוש זה 50 אז יחד יש לנו 150 ש מקבעות בדיוק כפי שהיה כתוב בברייס שיש 150 בשיעורי מקבעות בים שעשה שלומי שואלת הגמורה כעת מה המקור של רמי בר יחזקל לומר ששתי השורות העליונות הם היו עגולות נידי וציס אמרס נכון שאתה לא יכול לומר שהעונה היייתה מרובעת ולמה ד שפתו גול כתיב אז את האמה העליונה אני ודאי צריך לומר שהיא הייתה עגולה אבל מי אמר ששתי האמות העליונות בגובה שתיהם היו עגולות גם השורה העליונה וגם השורה שתחתיה אלא הם אחד אולי נאמר שרק השורה העליונה בלבד בשפה שקרובה לשפה היא הייתה עגולה מה המקור שגם השורה התחתונה מתחתיה השורה השנייה גם היא הייתה עגולה ואז אתה אומר לי שהיו 150 שעורי מקבעות אולי רק השורה העליונה היייתה גולה ואז אם כן יש פה יותר מ-150 אז מאיפה רבי חיה לקח בברייס שיש 150 שיורי מקבעות הבנו את החשבון אם זה נכון ששתי השורות העליונות הם עגולות אבל מי אמר מה המקור ששתי השורות העליונות הם עגולות אומרת הגמרא לא יסל כדך יש לי מקור לזה מהפסוק לכתיב 2000 בס יוכל כתוב בפסוק שראינו בעמוד א' 2000 בת יכיל כמה מכיל הים שעשה של 2000 בת בת כמה אביה כמה זה השיעור של בת שלוש סעין דכתיב מעשה רבת מן הקור כשיש לנו קור של 30 שעה כמה המעשר מ 30 שעה 30 לחלק ל1 זה המעשר בת אז רואים שבת זה של עים אז מם ככה אלהו שי אלפ גריבה כשיש לנו 2000 בת בתוך הים ששל וכל בת הוא שלוש סן אז 2000 * 3 זה 6000 שעה כמה זה 6000 שעה אז אם ניקח 40 סעה כפול 100 זה 4000 עוד 50 שעה אם ניקח 40 שסע כפול 100 כן זה 100 מקבעות זה 4000 עוד 50 מקבעות שכפול 40 שעה אז זה עוד 2000 יחד יש לנו 6000 שעה זה בדיוק השיעור שהיה בים ש שלמה אז אם ככה יש לנו פסוק שכתוב שמה שבים שלשלמה היה 6000 שעה שזה שיעור של 150 וזה המקור של הברייה של רב חי שיה 150 שיעורי מקבעות בים של ששלמה וממילא חיייבים לפרש שלא רק השורה העליונה הייתה גולה גם השורה שתחתיה ואז זה מגיע בדיוק לחשבון שואלת הגמור ווקסי כתוב בדברי היוםם גם כן מתואר שמה ים ש שלמת ושם כתוב שיעור אחר מחזיק בתים 3000 כתוב שהים החזיק שיעור 3000 בת לא 2000 אונה הגמור ההו ל גוצ'ה זה נאמר לא בשיעור שלך כשאתה ממלא את זה במים כפי שזה היה מלא זה 2000 בת יחיל אם היית ממלא את זה בגודש דהיינו בדבר יבש אתה יכול להניח על גבי זה הרי מה כמה אתה יכול להוסיף ולקדוש על גבי הים עוד שליש יחד יוצא 3000 אז זה השיעור שהיה בדברי היומי אומר הביי שמע מינו הגו של טילט והזוי מפה שכשיש לך כלי אם הוא מחזיק לך הוא מלא עד גדותיו ואם הוא מחזיק יבש אתה יכול גם לקדוש מעליו זה עוד שליש מהכמות הותנה נמי ויש לנו גם ראיה לכך ממשנה לגבי תומ שידת יבר מגדל כברת הקש וכבר את הקני הוא בור ספינה אלכסנדרס שזה מקומות שהוא מאכסן שמה דברים אף על פי שיש להן שוליים והן מחזיקות ארבו ים סו בלך שנ קורין ויובש טארין זאת אומרת אם זה דבר גדול שכיוון שלומדים משק לכל שאר כלי כלים שמקבלים תומה וכמו ששק מטלטל מלא וריקן שק מיועד לטלטל איתו דברים גם כשהוא מלא אז מזה מקישים לשאר דברים שצריך דווקא דברים המטלטלים אבל אם זה כלי גדול שהוא מחזיק 140 סעה ומעלה זה כבר לא לא כלי שאפשר לטלטל אותו כשהוא מלא ולכן כתוב במשנה שמה שהוא טהור ולא מקבל טומ כמה השיעור הוא כתוב שם במשנה 40 סיעה בלך שאם זה היה יבש זה קורים כמה זה כורים כור זה 30 שעה כורים זה 60 שעה דיינו עוד שליש 140 שעה ל-60 שסער זה עוד שליש דיינו 20 שסער אז רואים שהגוש מחזיק בעוד 20 שיער רשי כאן אומר הערה כמובן שזה לא בכל כלי יש לך סייר שהוא גבוה מאוד ושמה אם נוסיף גודש אז השיעור של ה גודש יותר מאשר הלך הוא לא בשליש כיוון שיש שמה הרבה לא ייתכן שבמחבת דקה מחבת נמוכה עם שפה נמוכה אז נאמר ששליש עולה ובשיר שהוא גבוה מאוד גם שליש עולה הגודש הוא אותו שיעור גודש אומר רשי האחרון לפני המשנה שהשיעורים האלו נאמרו בכלי כמו הים ש שלמ ש גובה הוא חצי מהמידות של האורך והרוחב כמו שכאן הגובה היה חמש והרוחב והאורך היו 10 על 10 ממילא בכזה כלי אנחנו אומרים שהגוש הוא בעוד שליש אבל אינו חנמ לפי זה חשבן בכל כלי יכול להשתנות לפי הגובה שלו ולפי הרוחב שלו אומרת המשנה לח יין שאמרו אנחנו ממשיכים כעת לבאר את ההיתר של הלך היין ראינו במשנה הקודמת מה הגדרים שצריך בשביל קורה כדי להתיר ולהכשיר לטלטל במבוי וכעת נעבור ללך היין גובן אסורות פוכים ורוכב וובין כלשהו רביס רוחבן ג' תפוחים החלקו מהרוכב של הלכי הגובה חייב להיות עשור תפוחים והעובי יכול להיות גם בכל שהו אומרת הגמורה מה זה הלשון לחי יין שאמרו מה שמע שצריך שני לחין לאמת ננס דו מקיר בליזה דומה לחיי בעינין האם יש לנו פה סתומ של המשנה שנקטו כרבל שסובר שצריך שתי לחיים עונה הגמור לא מה הי לך יין לך יין עלמה לא הכוונה שמדברים כאן על מבואי אחד ועל זה אומרים הלך יין של אותו מבוי אלא אומרים הלך יין הכלליים שאמרנו שצריך במבואות מבואות דעל מבואות כלליות שצריך שם לחיים השיעור שזה הוא כך וכך אבל נוח זה לא שיטת רבי לזר יוכי אם כך שואלת הגמורה אז למה במשנה הקודמת דיברנו בלשון יחיד קונמי נתני קורות גם קורות ד מה היא קורות קורות דלמה למה שמה שינית בלשון לגבי קורה אתה כותב לשון יחיד לגבי לחן כותב לשון רבים לכאורה זה כן כרב לז שסובר שבחין הצטרכו שתיים ולא מספיק באחד אויקו אמר אותן לך יין עונה הגמור תירוץ אחר צריך לומר כך שהמשנה אמרה לך יין זה לא בא לומר את שיטת רב ליז אלא אותן לחיים שנחלקו בהן רב ליזר וחומים הלחיים האלו שצריך לפי רב ליעזר שתיים לפי חומים אחד אותם לחין גון עשר תפורים וובן וובין כלשהו אבל א אחמי לא באו כאן לפשוט את מחלוקת ולסתום כמו שיטה אחת כמו ר בלזר שומר לחיים וכמה כלשהו שואלת הגמרה אנחנו אמרנו שהעובי והרוחב כלשהו כמה כלשהו תעני רבחי אפילו כחוט הסרבל אפילו חוט דק מאוד של סרבל שצריך שמשתמשים איתו לסחיבה גם דבר כזה אנחנו כבר אומרים שזה שיעור שכשר ל שזה כבר שיעור שכשר ל להשתמש בו כלכ כאן רשי אומר מה זה סרבה ל קוט ו מבארים הכוונה קיט ל כוונת דנו החוט החגורה של הכוונת זה כבר דבר שמספיק בשביל עובי של הלכי תני כתוב בברייס עשה לכי לחצי מבוי אין לו אלא חצי מבוי מה הדין אדם שבאמצע האורך יש לו מבוי ארוך מאוד הוא לא שם את הלחי על הפתח של המבוי לפני רש סבים אלא באמצע המבוי כתוב בבריזה אין לו אלא חצי מבוי זה לא יכשיר לו לטלטל את כל המבוי אלא רק חצי מבוי עד איפה שנמצא הלכי רת אמ פשיטה הרי הלכי זה עקר שלא יבוא תטל ר שו שור אבים זה צריך להיות בפתח המבוי אם הוא לא שם את זה בפתח המבוא אלא באמצע ודאי שיהיה אסור לו לטלטל בחצי החיצוני של המבוי שמה הוא יבוא לטלטל ברשו רבים אלא אם יש לו חצי מבוי תגיד שכוונת הבייס לומר שחצי מבוי הו כן מותר לו לטלטל למרות שזה נמצא באמצע המבוי בכל אופן עד לשמה הוא יוכל לטלטל ולא אומרים שזה סתם נבל וזה חלק מה הקודש של המבוי כיוון שלא נמצא בפתח המבוי ש את הגמור נה מפשיטה גם זה פשוט כיוון שסוף סוף מה זה משנה אם זה בפתח המבוי או באמצע המבוי עד למקום של הלכי הוא יכול עדיין לטלטל כיוון שיש לו עקר מפה והלאה מה הו דת מלכו דל מאוד שלשת מוש בכולי כומה שמלון הייתי חושב כיוון שהמבול רצוף הוא ברצף אחד והלכי נמצא באמצעו וכשאדם יאמרו לו תטל רק חצי מהמבוא עד אפש לחי ולא אחרי זה יכול לבוא לטלטל גם אחרי הלכי לכן הייתי חושב לאסור עליו את כל המבוי אלא אם כן זה נמצא בסוף המבוי בפתח לפני רשו רבים קומש מלו הברס באה ומחדשת שכל מקום איפ שהלחי נמצא עד הלכי יהיה מותר ולא אוסרים את כל המבוי אומרו עשה לכי למב וגבי מן הקרקע שושו אוי שהפליגו מן שלשו יוסו ו כלום אם הוא הרחיק את הלחי מהכותל ולא עשה אותו צמוד הגביע אותו ולא עשה אותו עד הקרקע אם זה יותר משלושה טפחים שלושה ומעלה אז זה לא מועיל בתור לכי אפילו לרב ש גליל דומה אמרין לווד וגם לפי רשבג שסובר שלדו עד ארבו פה הוא יודע שבשלוש ומעלה זה כבר לא כשר ללחי אנ מ למעלה אבל למטה כיוון דבי מחיצה שדים בקין בו לא יק אמר רב שם גליאל שאמר שאומרים לא ודד רבו זה הכל בדברים שורים שהם למעלה אני רוצה לחבר כגון הדוגמאות שראינו לא שיש לו כורה שלא מגיעה עד הכותל השני של המבוי אז בזה רב ש ג סובר שאם זה עד ארבו עדיין אומרים לאו זה כאילו מגיע לכותל השני או אם זה שתי קורות שיוצאות מכותלי המבוי ומתחברות באמצע ויש מרחק ביניהם אומר רב ש גליאל עד הרבו זה עדיין נחשב לחובה אבל כאן שאני רוצה שזה יגיע ללמטה וישמש כמחיצה פה גם רב שם גליאל סבור שלא אומרים את זה כיוון שסוף סוף הגדיים יכולים ללכת תחתיו אז זה מבטל מזה שם של גודיס ולא אומרים פה כאילו זה יורד ללמטה מדין לבוד ולכן גם לפי רב שם גליאל משלושה ומעלה זה כבר לא יהיה כשר ללחי ממשיכה הגמורה רבי סימ רוחבן ג פורים ראינו במשנה שרבי ישי חולק ואומר שהרוכב של הלכי חייב להיות לפחות שלושה טפחים אומר רב יוסף אומרו אמר שמואל אין הלוכ כרבי יוסי לאבל ולא יבחין אומר רב יוסף בשם שמואל אין הלכה כרבי יוסי לא בלמי שזה מחלוקת שנחלקו במסכת שבס לגבי הכנת מי מלח אסור להכין אסור לכבוש ירקות בשבת אסור גם להכין את המי מלח לצורך כך מה הדין במי מלח מועטין רבי סי מכשיר אין הלכה כרבי ויסי לא בהלכה הז לא במחלוקת הזו של אלמי ולא בלחין במחלוקת שלנו שהוא מצריך שלושה טפחים אמר לרבו ברכי לרב יוסף בלמי ארלון בלחן לא ארלון רב יוסף שכח את תלמודו שהוא אמר לנו את ההלכה הזאת זה היה לאחר שהוא חלה ושכח את תלמודו אז אומר לו ו ברכינה אנחנו זוכרים לפני שחלית שאמרת לנו באמת לגבי אלמי שאין הלכה כרבי יוסי אבל לגבי לך היין אנחנו לא זוכרים אומר לו רב יוסף מהשנה באל מד בלי גרבון נלי לך אנבלי גרבון נלי למה אתה כל כך מתפלא במה שאני אומר שאין הלכה בלך היין כרבי ויסי למהי אתה מבין למה כי רבי וסי הוא יוכית כנגד רבים שחולקים עליו ואוסרים גם בלך היין הוא יוחד כנגד רבים שחולקים עליו ואומרים שהרוכב הוא בכל שהו של הלכי אומר לי אנה לו רבו ברכיו שאני לך יין שכוי רבי כבוס כיוון שראינו לאל שרבי סובר גם כרבי יוסי שצריך רוחב של שלוש פוכים ממילא אם ככה פה הייתי היה מקום לומר שכן הלכה כרבי יוסי ולכן אני מתפלא שלא אמרת לנו לפני כן שאין הלחה כרבי יוסי רב רחומי מתני אוכי רב רחומי היה מביא כך את ה ממרה הזאת אומרי רב שמאל בר של בשמי דרב אינה לחק רבי וזי לא בלמי ולא בלחיי בשם רב אנחנו אומרים שאין הלכה כרבי יוסי לא באיל מי ולא בלך היין אמר לי אמרס אמרו לרב רחומי האם אמרת ככה אומר לולוי לא לא אמרתי ככה כיוון שהוא חזר בו והוא סובר שכן הלכה כרבי יוסי בלך היין אומר רובה האלוקים אני נשבע המורו וגמרנו לו מיני אני בטוח אומר ובה שככה הוא אמר הוא הביא ממר בשם רב שאיין הלכה כרבי יגם בלך היין וכך למדנו ממנו אמהת עוד רבי אז למה הוא אומר שהוא לא אמר את זה כי הוא חזר בו ולמה שרבי שקמו כיוון שכמו שאגמור בגיין מונה שבחן של חומים כל תנה ותנ ועל רבי יסי כתוב נימוק אומו כל דבר הוא מנמק ומסביר לכן פסקו לכן אתה רוצה לפסוק כן כרבי וסי ולמרות שהוא נגד רבים לומר שבכי יצטרכו שלושה טפחים אומר לרוב ברב חנן להבי אלכס מאי מה הלכה לגבי לכי אומר פוחז מ עמ דבר תראה מה העם שבחוץ עושה איך נוהגים וכולם נוהגים בלחי שמספיק כלשהו ממילה כ ההלכה שלו כרבי סי אלא כרבו שד ברוחב כלשהו ללכיש אומרים את המשפט הזה פוחז לגבי מחלוקת אחרת כתוב במשנה שים צכ סובר שברו לפני מים עושים בפ אמר רבחן כמו ח אומר לפוק חזי מה מדבר תראה מה עושים העולם שבחוץ העם שבחוץ שמברכים שהכל לפני זאת אומרת שאיין הלכה כרב תפן לא כך חובי אז ראינו כאן את ה לגבי ים שוס ה שלמי שהשיעור היה החזיק 150 אמה משם למדנו שיגול הוא העיגול הוא פי שלוש מהקוטר מהרוב של העיגול איך כיוון שכתוב שם 30 אמה ישוב אותו וכתוב 10 אמות הרוחב שלו ממילא זה פי שוש למה עם השפה טירת שזה מידות פנימיות גם ההיקף של ה-30 זה מתוך הים ולא מחוץ לדפנות השיר שזה מחזיק הבחי אומר 150 מקבעות והחשבון הוא כל מקווה הוא 40 שעה דהיינו שלושה קוביות של של עמה עלמה ואם כן בסו יש לנו שלוש עמות שלוש קוביות של מה עלמה יחד זה שלוש זה המ למה ברום שלוש אמות אז מתוך אמרנו למסקנת הגמרא ששתי השורות העליונות היו עגולות אז ממילא זה לא 200 לא 200 ריבועים של המעל מה אלא זה 150 150 ריבועים שיעור של 50 מקבעות ו-300 הנוספים שהם שיעור של ריבועים יש שמה מהשלוש שורות התחתונים של מה כיוון שכל הגובה היה חממות בים ש שלמים אז השתיים העליונים אמרנו עגולות השלוש התחתונים הם היו מרובעות ושם יש 300 מ-300 יש לנו שיעור של 100 מקבעות יחד יש לנו שיעור של 150 מקבעות ומה המקור לכך כיוון שכתוב בפסוק ש2000 בת יחיל בת זה שיעור של שלוש סעין זאת אומרת 6000 סעה 6000 שסע זה שיעור של 40 סעו כפול 150 אמרנו שבגד מה שכתוב בפוז בדבר 3000 בת יחיל זה הכוונה בגודש ביבש זה יכול להחזיק עוד שליש וכמו המשנה שהבאנו לגבי שידת תיבה מגדל שהשיעור בדבר שלא מקבל אם הוא מחזיק 40 סעו בלך שזה 60 שסע ביובש המישנה הביא מה שיור של לחי גובה עשרה תפח רוחב עובי כל שהו רבי ישי אומר רוחב שלושה תפח למה כתוב לשון של לחיים הכוונה היא הלחיים שנחלקו ב רב לזר וחומים האם צריך שניים או אחד השיעור שלהם כך וכך אבל אן אחנ לא סתמו פה כרב לזר שצריך שניים אמרנו שהעובי לפי חומים כלשהו זה אפילו כחות הסרבל ואם הוא עשה את הלכי באמצע המבוא יחדו שעד הלחי מותר ולא אומרים שמה הוא יגרר לעשות בכל בכל המבוי לטלטל לא ושרים עליו את כל המבוי אלא עד הלכי יהיה מותר לו לטלטל אחרי הלכי יהיה אסור לו אמרנו שאם הוא מפליג את הלכי או בגובה או בכותל אז מ שלושה ומעלה זה פסול כיוון שהקדים בוקים בו ולא אומרים בזה לאובד גם לא לפי רב שן גליאל לגבי הלוכי כמו מי הלוכי בלך היין שלחי שצריך לפי רבי יסי שלושה טפחים אז רבי סי אמר שאיין הלכה כרבי עסי לא ב למי ולא בלחיים שאלנו למה הרי רבי סובר כמו אותו בלחיים ולכן זה חידוש שסמ שאין הלכה כמותו ויש מביאים רב חומי הביא בשם רב שאיין הלכה כמותו בשניהם אבל הוא חזר בו והוא הכחיש את זה ולמה הוא חזר בו כיוון שנמו כימוי אז הוא סובר שההלכה כמו ותו כן בלך היין אז אם כאן יש לנו מחלוקת לפי ה מה שהבאנו בהתחלה רבי יוסף אז אבו בחי אומר כיוון שרבי סובר כמותו אז אז לכאורה צריך להיות הלכה כרבי יוסי בלחי וגם לפי רב חו הוא חזר בו ואמר שהלכה כרבי יוסי לגבי לחי כיוון שמוקמו ולכן אנחנו נסור כן כמותו מה הלוכ למיסה אומר הבי פוק חזי ממ דבר והעולם נוהג שרוחב של לחי זה אפילו בכל שהו יש שאומרים את הלשון הזה לגבי ברכה ראשונה על המים שרב צפן אומר בוא נפו ופוחז מדבר והלכה כרב כנקמה שמברכים שהקול ולא בבר נפוס ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: