העמוד היומי מסכת שבת דף יד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יד עמוד א

[מוזיקה] הרבן דף יד עמוד א נתחיל ביג עמוד ב במשנה בסוף העמוד ראינו שכדי להכשיר לטלטל במבוי צריך שיהיה קורה בפתח המבוי ואז יש פה או משום עקר או משום מחיצה כעת המשנה תבאר מה הם גדרי הקורה כמה הם צריכים להיות רחבים כמה היא צריכה להיות רחבה כמה היא צריכה להיות חזקה אומרת המשנה הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל הריח צריך שהקורה תהיה ברוחב שאפשר להניח על גבה הריח ואז זה מהווה מחיצה או הקר ומה זה אריח אומרת המשנה והריח חצי לבנה של שלושה טפחים דהיינו האריח הוא חצי מלבנה לבנה הייתה שלושה טפחים על שלושה פחים נחצה אותה למחצה יש לנו בעצם האורך נשאר שלושה טפחים אבל הרוחב הוא 1 וחצי במקום שלוש שזה חצי מהלבנה אז אם הקורה הזאת אפשר להניח על בא את הרוחב הזה של האריח זה בסדר לכאורה היה משמע שצריך שהקורה תהיה טפח ומרצו כדי שנוכל להניח על זה את האריח שהוא תפח ומרצו אומרת המשנה דיה לקורו שתי רכבת תפח כדי לקבל אריח לרוכבי לא צריך תפח ומרצו מספיק לנו תפח בלבד ואפשר יהיה להניח על גבה את הריח המשנה הגמרא תבאר איך עשו את זה ממשיכה המשנה עוד נ רחבה כדי לקבל הריח ובריאה כדי לקבל ריח צריך שהיא תהיה גם חזקה בחוזק הזה שאפשר להניח עלי בפועל את האריח כמובן שלא צריך להניח עליה את האריח אבל שהיא תהיה מספיק חזקה בשביל זה שזה גם גדר שאמרו בקורה רבי יהודה חולק ואומר רחבה אף על פי שאין בריאה ולמה אומר רבי יהודה הייתה של קש ושל קנים והי ודאי אי אפשר להניח על גבי קש לבנה אריח שהיא תחזיק אותה רואינו אותה כאילו היא של מתכת מסתכלים על זה ברוחב הזה של הטפח שיש לנו קש או קנים אם זה היה של מתכת זה היה מחזיק את האריח אז זה גם אכשיו קשה הקומה רואים אותה כאילו היא פשוטה והחלק הזה של המשנה יש מחלוקת ראשונים האם זה מדברי רבי יוד או שגם חומים יודעו שלגבי פרטים טכניים צדדיים שקיימת הקורה והרוחב שלה והחוזק שלה שהיא יכולה להחזיק את האריח רק היא עגולה במקום מרובעת או היא עקומה במקום פשוטה אם בזה ה מודו או לא בכל אופן המשנה אומרת הקומה רואים אותה כאילו היא פשוטה וממילא כיוון שאם היא הייתה פשוטה אז יש פה מספיק רוחב ומספיק חוזק כדי לקבל הריח אז גם עכשיו זה לא מעכב הגולה רואים אותה כאילו היא מרובעת בעצם זה שהיא עגולה כאילו היא מרובעת ואם היא הייתה מרובעת היייתה יכולה להחזיק את האריח זה כשר גם עכשיו שהיא עגולה כמה היקף של קורה עגולה אני צריך כדי שיהיה ברוחב של טפח אומרת המשנה ומסיימת כלל בכל עיגול כל שיש בהקף או שלוש תפוחים יש בו רוכב תפח אם יהיה פה בקורה היקף של שלושה תפוחים סימן שיש פה בקוטר מצד לצד של העיגול טפח כיוון שתמיד העיגול הוא פי ש מהצד לצד מהקוטר של העיגול אומרת הגמורה טפח טפח או מרצ בוי למה המשנה אומרת דעה לקורה שתהיה טפח אמרנו הרגע שהריח הוא טפח ומרצו אז למה שהקורה לא תהיה טפח ו מחצו כיוון רחב לקבל טפח דו חצי טפח מלבין בנה משהו גיס ו משהו גיס וקמה כיוון שהקורה יש לה את הרוחב טפח עכשיו ניקח את האריח נניח את המרכז של האריח על גבי הקורה בולט משני הצדדים רבע דהיינו רבע רבע הריח מהצד הזה ורבע הריח מהצד הזה רבע טפח מהצד הזה ורבע טפח מהצד הזה כי הריח הוא טפח ו מחצו טפח מחושב לנו כנגד הקורה יש עוד חצי טפח שבולט רבע טפח פה טפח מפה זה אומרת הגמורה שזה המ התכוונה לומר שזה אפשר לים עם קצת תת מתחת לאריח אם היו שמים בהמשך הקורה קצת תת זה כבר היה תופס את זה ולכן מספיק שהקורה תהיה ברוחב טפח ולא צריך טפח ו מחצו למרות שהריח הוא טפח ו מחצו זה יתפוס גם ככה אומר רבי ברונ כרו שאמרו צריכה שתהיה בריאה כדי לקבל הריח ומא מידי קוירו שאמרו אינן צריכים שיהיו בריאים כדי לקבל קורו יח דהיינו אם הוא שם את הקורה מונחת לכותלי המבוי האם כותלי המבוי צריכים להיות גם כן חזקים כדי לקבל את הקורה ואת האריח שרצינו שהקורה תצליח להחזיק או מספיק שהכותל המבוי עליהם לא לא הוצרכו שהם יהיו חזקים כדי לקבל רק גם את הקורה וגם את הרח מספיק שהם יכולים להחזיק את הקורה בלבד אומר רבי ברבונה המעמיד קורה לא צריכים כדי לקבל קורה ואריח מספיק שהם מחזיקים את הקורה למרות שאם אתה תניח אריח במקרה שתניח אריח על גבי הקורה כתלי המבוא יפלו זה לא משנה לנו אין דין לגבי כתלי המבוי שהם צריכים להיות חזקים כדי להחזיק את האריח וב חיד אומר איך זה ואך זה צריכים שיהיו בריים כדי לקבל קורר ואריח למרות שודאי שאף אחד לא שם הריח על גבי קורה וזה רק העניין של גדר של הקורה אבל הגדר הזה גם עולה על מעמידי הקורה קוטלי המבוי שאם הם מחזיקים את ה את הקורה הם צריכים להיות חזקים כדי לקבל את הקורה כאשר מונח עליהם הריח דינו את ה משקל של הקורה יחד עם המשקל של האריח אומר רב שיס הניח קוריו על גבי מבוי ופרס עליה המחצלת והגביע מן הקרק שלוש הוא שם קורה בפתח המבוי הוא רצה להועיל לעשות מחיצה עוד יותר חזקה הוא פרס עליה איזשהו ויילון מחצלת אבל הוילון לא הגיע עד הקרקע אלא הוא גבוה שלושה טפחים מן הקרקע אז גם אין לווד לומר שזה סטם עד למטה אז הדינו הוא אומר רב שיש קורו אין כאן מחיץ הו אין כאן אין פה לא קורה ולא מחיצה קורה אין קן דו מכסי ברגע שהקורה מכוסה על ידי המחצלת אז אי אפשר לומר יש פה קן לא רואים אותה מחיץ א אין כאןן דלא מחיצה שגדי בוקין בו וגם לומר שיש פה מחיצה בזה שהוא פרס עליה את הוילון זה לא מגיע עד למטה יש פה יותר משלושה צחים עד הקרקע ולכן זה לא מועיל מדין מחיצה לכן זה יהיה יהיה אסור טטל במבוי בצורה הזאת טונו רבון ממשיכה הגמרה כת בברייס בלר את דיני הקוו קוו היוצ מקוטל והנה נוגעת בקוטל זה הקורה מגיעה מקוטל אחד של המבוי אבל היא לא מגיעה עד הקוטל השני וכן שתי קורות אחת יוצאת מקוטל זה ואחת יוצאת מקוטל זה הוא רוצה לחבר ביניהם אבל אינן נוגות זו בזו חסר לו פה קצת מהקורה באמצע יש רווח ביניהם אחת מתחילה מהכותל הזה החצי השני מתחיל מהכותל הזה ובאמצע נשאר קצת רווח פחות משלוש אני צריך להביא קור אחר אז אם זה פחות משלושה א זהש לבוד זה ממלא מסתכלים על זה כמוב ומסתכלים על זה כאילו זה הגיע עד הקוטל השני אבל שלשו אם זה יותר משלוש ו צריך להביא קור אחרס כיון שאין כאן לווד ממילא הקורה היא לא מפתח היא לא על כל פתח המבוי או שחסר באמצע או שחסר באחד הצדדים רבוש גליל אומר הדין הוא ש לווד הוא לא בשלוש תפוחים אלא בארבע ולכן פחות מארבו אין צריך להביא כר החרס ארבו צריך להביא כור אחרת זה מחלוקת בכל השס שרב שעון גליל סובר שהדין הלא חמ ש מסינה שנאמר שלא בוד שמסתכלים כאילו זה מחובר זה לא בפחות משלושה זה פחות מארבעה ולכן גם כאן כל עוד שזה פחות מארבעה זה נחשב למחובר וכן שתי כוירוס המתאימות זאת אומרת מלשון תואמות תאומים הוא לוקח שתי קורות דקות והוא שם אותם אחד ליד השני לא בזו כדי לקבל הריח ולא בזה כדי לקבל הריח כל אחת מהם היא פחות מטפח אבל כשאם מקבלות הריח לרוחב תפח אין צריך להביא קורה אחרת אם כשהוא שם את שתי הקורות הדקות אחת ליד השנייה יש פה ביחד רוחב טפח זה מצטרף וזה מהווה קורה להכשיר את המבוי ואם לאב צריך להביא קורה אחרת אבל אם זה יוצא פחות מרוחב תפר יצטרך להביא כ אחרת זה לא מכשיר את המבוי רב שים גליל לאמר הוא חולק ואומר לא צריך שיהיה רוחב טפח לשני הקורות יחד אלא אם מקבלות הריח לרוכש לא אישו אין צריך להביא כר אחר אז אם כאשר נרחיק את הקורות הדקות האלו אחת מהשנייה ועכשיו כשהם רחוקות אחת מהשנייה ויש חלל ביניהם אפשר להניח את האריח אפילו אם נוכל י להניח את האריח רק בצורה של שלו דהיינו לצד הארוך שלו הריח הרי הוא טפח ו אותו על שלשו אם נוכל להרי להניח אותו על הצד של שלשו אין צריך להביא כו רוח חרס ועם לאו צריך להביא כו רוח חרס זאת אומרת הרי זה ודאי שככל שהוא ארוך יותר יותר קל להניח אותו על שני מקלות אז אפילו אם בצורה כזאת שכש נרחיק אחת מהשנייה נוכל להניח את האריח לאורך שלו זה בסדר סוף סוף זה חזק כדי לקבל הריח וממילא יש פה כבר קורה שמכשירה את המבוים וכל שכן אם זה יכול לקבל את האריח לרוכבי בצד של טפח ומרצו וד שזה יהיה טוב ואם לאו צריך להביא כור אחרת אבל אם זה לא מספיק חזק אז צרך להביא כור אחרת היו אחת למעלה ואחת למטה מה הדין אם שתי הקורות האלו הם לא צמודות אחת לשנייה אלא י יש הפרש בגובה שלהם אז בפועל אי אפשר להניח עליהם קורה את האריח כ אם לא באותו גובה אומר רבי ושבב יהודי רבי רואין את העליון כאי למטה ותחת כי למ כאילו היא למלו כמו שבדין לובו אנחנו מסתכלים על זה כאילו זה סתום כך גם יש עוד הלוחה למוש מסיני חוות רומי זאת אומרת שכאשר יש משהו שהוא מרחק הפרשי גובה ביניהם מסתכלים כאילו איזה חבוט ויורד ללמטה יש את זה באחו סטומה באוהל יש את זה בסוכה בסכך כך גם פה אומר רבי יושיב ורבי יהודה מסתכלים כאילו הם אחת ליד השנייה וממילא דנים את הגדרים לפי זה אם הם היו אחת ליד השנייה הם היו כ יכולות להחזיק את האריח אז גם עכשיו שהם לא מפרשי גובה זה כאילו הם אחת ליד השנייה ובלבד אבל אומר רביב יודה יש תנא אחד שאני כן מצריך שלא תא ליוינו למעלה מ-2 ממה ותחת למטה מעורו שזה לא יהיה במיקום שהקורה פסולה גם לא אחת מהם שלא תהיה למטה מעשרה טפחים ולא למעלה מ-20 אמה כיוון שאם כן אז היא פסולה ואז אי אפשר להכשיר אותה על ידי חבו רומי זה צריך להיות בתוך השטח ש שכשר לעשות קורה בפתח המבוי פחות מ20 אמה למעלה מת פוחים ואז אומרים חבות רומי וא אפשר לחבר בנ אומר אומר אומר אומר הב רבי יסי ר לו כבו בחדפ בחד הוא סובר כמו אביב רב יודה בדבר אחד וחולק עלי אחד ובלק בחדש לאר הוא סובר כמו רבי יוד שראינו במשנה שלנו שאומר שרואים את הקורה כאילו היא חזקה כדי לקבל אריח למרות שהיא עשויה מקש וקנים ך גם פה רבי ויסי אומר מסתכלים על זה כאילו זה היה באותו גובה למרות שזה לא באותו גובה ופה לגלה בחד אבל בנו רבי יוסי חולק על אביב רבי יהודי בהלכה אחרת שראינו בתחילת המסכת ד רבי יהוד סוב אפילו למעלה מ-20 אמו רבי סובר בך 20 אין למעלה מ-20 לא הרי לפי רב יוד קורה למעלה מ-20 אמו אין צורך למעט פה רביב אומר ו בלבד שלא יהיה למעלה מ-20 זאת אומרת שהוא סובר שלמעלה מ-20 זה פסול אז הוא חולק על אביו בהלכה הזאת שהוא סובק את הנקם כחכמים שלמעלה מ2 אמה כן יהיה פסול ממשיכה הגמרא למשך דברי המשנה רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה מתני לרב יהודה לחיה ברב כמי ד רב חיה ברב היה רבי יהודה היה המלמד של חי ברב והוא לימד אותו ליד רב והוא מסביר לו את המשנה והוא אומר לו כמו הגרסה שלנו רחבה אף על פי שאינה בריאה שרביד סוב שהיא לא צריכה להיות חזקה אומר להם מתקן אותו רב אל תלמד את בני חיה כמו שאת הגרסה שאנחנו מכירים אלא אתנ רחבה ובריאה שרביד ש צריכה להיות גם רחבה וגם בריאה ולא אומרים בקש וקנים רואים אותה כאילו היא של מתכת ואומר רבי לוי ום הרב רחבה ארבעה אף על י שאינה בריאה שואל את הגמור מרב בעצמו שהוא סותר לכאורה כי הוא אמר רבי לוי אמר בשם רב שאם היא רחבה ארבעה גם היא לא בריאה היא לא חזקה אופן אפשר משמשת קורה בפתח המבוי להכשיר אותה אז רב רואים שהוא סבר שהיא לא צריכה להיות בריאה כמו מי הוא אומר את זה אם לא נאמר שרב הודה סובר שלא צריך בריאה אז כמו מי רב אמר שלא צריכה להיות בריאה בהכרח שכן צריך לומר שרבי יהודה לפחות לא מצריך שיש שיטה אחת לפחות של רבי יהודה שלא מצריך שיהיה חזקה שהיא תהיה בפועל חזקה אלא אומרים רועין אונה הגמור רחוב הרבני לא רב באמת אומר שאין שיטה שמכשירה בקש וקנים דבר שלא יכול להחזיק רחבה לא יכולה להחזיק את הריח בחוזק שלה חוץ ממקום שהקורה היא ברוחב ארבעות פוחים אז כן אומרים רועין אומרת אומרת הגמרה למשך דברי המשנה הייתה של קש המשנה אחרי שהביאה את רבי יהודה שאומר שרואים כאילו היא של מתכת מביאים רבי יהודה אמר רחבה אף על פי שהינה בריאה ואז מביאים דוגמה היתה של קש רואים כאילו של מתכת למה צריך להביא לנו דוגמאות ק ממלון ר רן הינו אח המשנה לא צריכה לפרט לנו דוגמאות כש אנחנו מבינים שרכבה אפפ שברי אז אומר שהיא לא צריכה להיות חזקה אז ודאי שגם קש וקנים זה גם כשר הינו אך אונה הגמ מהנ שרינן ומלון הייתי אומר מתי אני אומר רועי כאשר יש לך קורה ממתכת שלא יכולה להחזיק הריח מעץ שלא יכול להחזיק הריח דינו החומר גלם הוא חומר כזה שבעיקרון יש מינו שיכול להחזיק הריח רק פה זה לא זה דק מדי זה לא יכול להחזיק בגלל התנאים של המקום אבל החומר הזה יכול להחזיק פה אומר הבידה שלא צריך ואפשר לומר רועים אבל אם זה חומר שהוא קש וקנים שהוא לעולם לא יכול להחזיק אריח הייתי אומר שפה רבי יהודי יודע שלא אומרים רוין לכן המשנה מפרטת דוגמה לא רבי יהוד אמר רועין גם בכש וקנים גם בחומר שלעולם לא יכול להחזיק הריח אומרים רואינו כאילו היא של מתכת של משהו אחר לגמרי הקומה רואים אותה כאילו הי פשוטה שואלת הגמורה פשיטה פשיטה שמה שגם בעקומה רואים כאילו הי פשוטה הי אמרנו ש אומרים רוע למה צריך לפרט לנו את הדוגמה הזאת מה החידוש כומה ש לקדר אבזר דמה אבזרי הי בתוך המובי כמו מתה חוץ למווי אם הקורה הולכת בעק מימות בעיגול היא נמצאת בתוך המובי הצדדים נמצאים מונחים על המבוי בתוך המובי אבל העיגול הולה חוץ למווי זהזה יוצא לבחוץ הו אי בתוך 20 ק ממותה למעלה מ-20 או במקרה שהקימו עולה ללמעלה היא נמצאת על גבול ה-20 והקימותי עולה למעלה מ-20 היא למעלה מערה והקימותי למטה מהעשרה או שהיא נמצאת למעלה עשרה והק מימות יורד למקום שהקורה לא כשרה למטה מעשרה רואן כל שאילו ינצל קמי מותה ואין בין זה לזה שלא ישו אין צריך להביא קורר אחרס אם נחתוך את החלק של הקורה העיגול זאת אומרת לדוגמה הקורה הזאת שעולה למעלה היא מתחילה בקוטלי המבוי בתוך 20 ועולה מעל 20 בעיגול ויורדת חזרה אם נחתוך את מה שהיא עולה למעלה האם מה קורה עכשיו אם יש ביניהם בין הקצוות האלה שנשארו פחות משלוש ויש פה כאילו לבוד כאילו זה מחובר אז אני צריך להביא קורה אחרס ואם ל צריך להביא קורה חרס אבל אם אם שנחתו את הקימות יש פה יותר משלושה טפחים אז צריך להביא קורע חרס כיוון ש סוף סוף העמימות לא נמצאת במקום הנכון אז אי אפשר להשתמש עם זה כמו ו אי אפשר לומר רוין הדבר שלא נמצא במיקום כשר ולומר רואים כאילו הקורה נמצאת במקום כשר זה ודאי לא אומרים שואלת הגמרא אונה מפשיטה גם זה פשוט לכאורה שאם היקום לא נמצא במקום הנכון ולא יעזור לנו לחתור את היקום כביכול לא להתייחס לחלק הנוסף של היקום כי יש יותר משלושה טפחים בין חלק לחלק שנשאר אז ודאי שלא יכלו להכשיר עם הקורה הזאת אומרת הגמורה אתה צודק באמת חלק מהמקרים הםם פשוטים אבל היא בתוך המבוי והממותה חוץ לובוי הצטרך כלי במקרה כזה שמתחיל בתוך המובי ו הקימות יוצאת לתוך רשו ורבים וחוזרת פה יש חידוש מה הודת מחושי מוסי למשוך בשרו אתה אומר שאם הוא יחתוך את הקימות שיוצא לשו סורבי וישאר פחות משלו מהקצה לקצה של הקורות אז אפשר להכשיר את זה הייתי חושב שזה עוד יותר גרוע מאשר מקרה שאין את העמימות הזאת כל עוד שהוא לא חתך בפועל את העיגול הזה הייתי אומר זה יגרור אותו שכשהוא סתכל למעלה בפתח המבוי הוא רואה את המבוי הולך בעיגול הוא יחשוב שעד איפה לאורך כל גבולות הקרועה הוא יכול לטלטל גם בתוך השטח של שסרב משעה כמות מגיעה לשמה אז אולי נאסור עליו לגמרי את המבוי מה ודתם אלי חוש דיל מאוסי למשוך בשרו ימשך אחרי הקימות של הקורה כומ ש שלא חוששים לזה יחנ מה שמגיע עד לשמה מגיע מה שמעבר לזה כבר אין חשש ולמרות שזה נמצא מחוץ למבוי כיוון שאם הוא יחתוך את הקממ אם נאמר רואים כאילו זה חתוך יהיה פה פחות משלושה טפחים מקצה לקצה מכשירים את הקורה אז בעצם החידוש הוא מהחלק של הכם כשר כשיש פחות משלושה טפחים ובמקרה שהכמות נמצא מחוץ למוב ממשיך הגמורה הגומה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם היא עגולה הבאנו דוגמה נוספת שרואים כאילו הי מרובעת למרות שאי אפשר להניח עליה הריח אם היא הייתה מרובעת היא הייתה חזקה וטובה אז גם פה אפשר או הוא לא מולי למה צריך להביא את הדוגמה של עגולה ומרובעת אמרנו שברגע שהיא חזקה או ברגע שהיא רחבה לפי רב וד ברגע שהיא רחבה לבד מספיק כדי לקבל כדי להכשיר את המורה סעיף הצטרך אלה יש פה כן חידוש במקרה האחרון בשביל להשמיע לנו את הכלל בכל עיגול איך אני מודד כמה הקוטר יש לו כל שיש בהיקף או שלושת וחים יש בו כב טפח ש הכלל הוא שתמיד ההיקף הוא פי שלוש מהקוטר של העיגול מנמלה שואלת הגמור כאת מה המקור לכך שאנחנו אומרים שההיקף הוא תמיד פי ש מהקוטר של העיגול מצד לצד וזה בעזרת השם נמשיך בעמוד הבא אז ראינו כאן את המשנה שהקורה היא צריכה להיות רחבה טפח כדי לקבל אריח של טפח וחצי על ידי זה שאנחנו מוסיפים קצת משני הצדדים נקבל עוד רבע טפח מכל צד של האריח אז מספיק לנו רוחב טפח מה קורה לגבי חוזק נקר מסובר הא צריכה להיות גם חזקה בפועל הבד אומר לא רואים אותה כאילו היא חזקה ולא רק סתם רואים אותה אלא גם בקש וקנים אמרנו גם ב בעגול רואים כילוי מרובעת ובקומה רואים כילוי פשוטה אמרנו ש אם הוא שם מחיצה על הקורה והמחיה לא מגיעה איזשהו מחצלת הויא לא מגיעה עד הרצפה אז קורה אין כאן כי היא מכוסה ומחיצה אין כן כי זה לא מגיע לשלושה טפחים והקדים בוקים בה הבאנו את המחלק בלווד האם פחות משלושה יש לווד או פחות מארבעה ונפק מנה ב מבואי שיש קורות או שלא מגיע עד הקוטל השני או שהם לא מגיעות אחת לשנייה באמצע אז אם יש פחות משלושה או פחות מארבעה זה בסדר אבל אם אין זה לא בסדר אמרנו שאם יש הפרשי גובה ביניהם רבי סד אומר אומרים חבות רומים מסתכלים כאילו היא למטה אבל זה הכל כשזה נמצא בשטחים מותרים למטה מ-20 אמה ולמעלה מעשור או תפוחי מה החידוש בכל דבר רב אמר שלא גורסים ברבי יודה רחבה אף על פי שאינה בריאה אלא אם כן היא רחבה רבות תפוחים שאז באמת רבי הוד אמר שלא צריך שא תהיה בריאה כדי לקבל את האריח אמר אם יקש החידוש הוא אפילו שזה מינוי ש לא יכול לקבל עולם הריח אומרים רון לפי רביד אמרנו בעקומה החידוש הוא במקרה שהיקום הולך לתוך רשו ורב ולא חוששים שזה יהיה גרוע יותר מאשר מקרה שאין את היקום הזה שמוא יגרר וטלטל עד סוף היקום לא חושבים לזה ובגולה ומרובת החידוש הוא שההיקף הוא תמיד פי שלוש מהקוטר ללמד אותנו איך מודדים בעיגול כמה יש מצד [מוזיקה] לצד ה
לצפיה בתכנים נוספים: