העמוד היומי מסכת שבת דף יב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יב עמוד ב

[מוזיקה] הרובין דיד ב עמוד ביש נתחיל בשורה העליונה ראינו שההיתר והתיקון שצריך בשביל חצר הוא חמור יותר מאשר מבוי ואמרנו מדוע כיוון שצר זה תשמישו אדיר יש יותר חשש שיבוא להוציא מהחצר למבוי ברגע שהוא לא עשה שיתוף מבוא ש מתיר לו הוצאה מהחצר למבוי לכן צריך לעשות תיקון חמור יותר מאשר במבוי אם במבוי הספיק לנו לחי או קורה בחצר ראינו כמה שיטות שיצטרכו דברים חמורים יותר אז יש את שיטת רבון שלא החמירו יותר אמרו פס אחד מספיק פס זה בעצם מגביל ללחי שזה בעצם בכל שהו היה שיטת רבי שאמר שצריך שני פסים משני הצדדים שיטת רבי יחנון וראינו שכך סובר שמואל כדי לישב את הסתירה בדבריו תלוי אם זה משני צדדים מספיק בשני פסים של כלשהו אם זה מצד אחד צריך פס ברוחב ארבעות פוחים או עוד אפשרות אומר שמואל על ידי רוב דופן שרוב הצד הזה יהיה סגור זהו השיטות לגבי חצר כעת נמשיך עם הנושא שראיינו קודם אמר רב יהוד אבוי של השתתפו בוי הכשירו בלחי אז זרג לתחר חיו כשירו בי קוירו אז זרג לתוך פטו לגבי מבוי אם לא עשו שיתופי מבואות שזה בעצם משתתפים כל החצרות שנמצאות במבוי הזה שמשתמשות במבוי הזה משתמשות יחד משתתפות יחד כדי להחשב לחצר אחת ועל ידי זה אין פה ריבוי רשויות אין פה כמה רשויות אלא אני מחשיב לוקחים חבית יין ומזכים לכל אחד חלק כפי שנראה בהמשך המסכת ואז כל החצרות נחשבות לחצר אחת ממילא המבוי הוא חלק מהרשות וממילא בכזה צורה זה מכשיר להוציא מהחצר למבוי אם לא עשו שיתופי מבוס אומר רב יהודה דין מעניין הכשירו בלחי אז רגלת חייו אם הוא הכשיר את המבוי על ידי לכי אז מי שיזרוק לתוכו מרשו ורבים הוא חייב טוס מדין המוציא מרשו ורבים מכניס מרשו ורבים לרשות יחיד הכשירו בקרו אזק לתפו ומיד שואל רב שישש קיף לו רב שישש תמד לא השתתפו בו או השתתפו בו אפילו הכשרו בקור נמי חיו אני לא מבין מה זה קשור לשיתוף עם מבוס השיתוף עם מבוס בעצם עושה את החיבור בין החצר למבוי אבל כאן אנחנו מדברים על אדם שהכניס מהרשות ורבים למבוי מה זה משנה אם זה על ידי לכי או על ידי קויו וכי בגלל שלא נשתפר שאם שכשהוא הכשיר את זה על ידי קורה אז הוא לא יהיה חייו ואם היו משתתפים יחד החצר בני החצר עם בני עם שאר בני החצרות היו עושים שיתוף עם מביוס אז עכשיו גם אם הוא יכשיר את זה על ידי קורה גם כן יהיה חייב זה נשמע שאתה טולה את זה בזה שהם לא ישתתפו ו כיכר זו עושה אותו רשו רשו הכיכר הזאת שלוקחים או חבית או כיכר ומזכים לבני החצרות זה מה שעושה אותו לש יוחד או ש או שהקורה סותמת את הפתח ואז ממלא יש שם של רש יוחד או שלא למה זה תלוי בשיתוף מבוס ואניש הגמור רב ש גם הביא הסמכת לדבריו מבריס שלדי זה לא תלוי בזה חצרות של רבים ומביס שאינן מפולשים מבוי שהוא לא מפולש דנו הוא לא פתוח בשני צדדיו רק ח אחת שלושה מחיצות יש לו בין רבו ובין לא רבו אז זורק לטחון חיוב דה כתוב כאן מפורש שגם אם הרבו עירובי חצרות גם אם לא תמיד אני אומר שמי שיזרוק לתוכם כיוון שיש פה שלוש מחיצות יש למבוי דין של רשו יוכית וודאי שלומר הוא יהיה חייב כל מה שבאו חזל ואמרו זה שעשו לטל שמה לא שיש זה דין של רשו ורבים או קמס אלא בסך הכל אמרו להחמיר כדי שלא יבוא להוציא רשו ורבים אבל ודאי שבשלוש מחיצות ילד סוכית וודאי שזה לא תלוי בשיתוף ה מביוס כפי שרואים כאן בברייס ולכן אנחנו משנים קצת את הלשון של רב יודה וצריך לומר שאם הוא אמר זה מה שהוא אמר אלוי תמר אוחי תמר אומר רב יודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף לא שלא ישתתפו אלא שלא ראוי לשיתוף דהיינו שהוא מבוי מפולש שהוא פתוח משני צדדיו לרשות ורבים יש לו רק שתי מחיצות כשירו בלחי זורג לתכ חיו כשירו בקורו זרג לתכ פטור ולמה ל מקוסוב על לחי משום מחיצה וקור משום עקר זאת אומרת שרב יהודה סובר שלחי יש לו דין שהוא שסותם ומכשיר לטלטל במבוי מדין מחיצה ואז ממילא כשהוא עשה לכי אז יש פה שלוש מחיצות זה רשו יוכית ולכן כשהוא יזרוק מרשו ורבים לתוכו יהיה חייב אבל קורה זה רק עניין של היקר ועדיין כיוון שזה מבוי מפולש זה נשאר לזה שם של רשו ורבים ולא רשו יוחד כי יש לזה רק שתי מחיצות הקורה היא לא מחיצה ולכן זה ההבדל בין לחי לקורה וכן אומר ב לכי משום מחיצה וקו משום עקר ורובה אומר אבל רובה חולק על זה איך עוד זה ואיך זה משום עקר ממילא לפי רובה גם שהוא יכשיר את המבוי ה מפולש על ידי לכי הוא לא עשה בזה שום דבר אין פה מחיצה שלישית וממילא אין לזה דין ש הוא לא יהיה חייה כ שהוא זורק לתוכו איזה רב יעקב בראב לרובה שואל רב יעקב על רובה אתה אומר שגם לכי זה משום עקר כתוב הזורק למבוי יש לו לחי חייב אין לו לחי פטור לכאורה רואים כאן מהבריזה שהלחי כן משמש בתור מחיצה ולא רק עקר ולכן אנחנו מחלקים אם יש לכי או אין לכי לעניין לחייב אותו כזורק ל לרש היחיד ונה הגמור וחיק אומר אינו צריך אלא לחי לא הכוונה אם יש לו בפועל לכי או אין לו אלא הכונה אם זה מבואי שהוא צריך רק לכי דהיינו שהוא מבואי שאינו מפולש יש לו כבר שלוש מחיצות אז יש לו דין שלרשות היחיד אז הזרג לתך חיו לכי ודורך אבל אם הוא מבואי מפולש ששמה ראינו שצריך צורת הפתח או דלתות לחי ודוב אורר אחר אז זוג לתוך פטור אין לזה דין שלש יוכית כך מר מבאר רובה ממילא לא קשה על שיטתו באמת לכי זה לא משום מחיצה אס שואלים אותו מ קושייה נוספת יתר על כן אומר רב יודה כתוב שם איזה משנה לקמן וידו אומר שאם אדם יש לו שני בתים משני צידי אש ורבים והוא עשה גשר מצד לצד הוא יכול לטלטל תחת הגשר כי פי תקרא יורד וסותם כביכול מסתכלים המחיצות של הגשר יורדות סותמות את ה שני הצדדים הנוספים מוסיף רב יודה יותר מזה מחדש רב יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשו ורבים עושה לכים מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורי מכאן ונוס ונוס באמצע דהיינו יש לו שתי בתים ושני הצדדים של סבים הוא יכול לעשות לכי בתחילת המבנה ובסוף המבנה ואז מתייחסים לזה כביכול הכל השטח שבין שני הבתים ב שטח שלוש רבים כביכול הוא מגודר על ידי הלכי או על די הקורה אמרו לונו לו חומים אין מרב ורבים בכח אתה נמצא באמצע רש סרבים זה לא מועיל אז מה רואים מדברי רב יודה שהלחי מועיל משום חיצים כן איך אתה אומר ששניהם זה משום עקר אונה הגמור סם היד שתי מחיצות דאורי אומר או ולא שמה מה שזה הועיל אם הוא עשה לכי לפני ואחרי לפי רב יהודה זה לא בגלל שרב יהודה סובר שהלחי הוא מחיצה אלא בגלל שהוא סובר ששתי מחיצות מדיס מספיק להחשיב את זה לרש סוכי וברגע שיש לו שני שני בתים משני הצדדים אז ישפה שם של רשו יוכי לקטע הזה אמנם הוא נראה רצף של רשו רבים אבל לא הוא נמצא בן שני מחיצות של שני הבתים שמצידו וממילא השוס היחיד מדורסה ולכן יועיל לעשות לחי לכן הוא מתיר לטלטל אומר ויד אומר מבוי שאור קוי כ רוכבי אינו ניטר בלחי משהו מבוי שהוא מרובע הוא לא ניטר בלכ משהו אין לו היתר כדין מבוי רגיל אלא נראה לקמן איך ידונו אותו כן אומר חי רשי אומרו מ שו כוכבו אינו ניתר בקופח לא רק לעניין לחי אלא בא רב חי רשי ומוסיף גם לעניין הקוו זה לא מה שיכשיר אותו אומר רב זר כמה מכנו שמצבי הנה גם רב חי ברשי וגם רב יודה אמרו שמועה שהיא מכוונת והיא נכונה למה כיוון ד רוכבו אבחר וחוט בלחי וק בפס רבור חזל הגדירו את ה וי בצורה כזאת שכמו מסדרון צר וארוך שהאורך הוא יותר על הרוחב אבל אם זה מרובע קראו לזה חזל בשם חוצ אם זה רוחב יותר מאורך חוצ לא מווי ממילא נכונות השמועות שהם אמרו כיוון שברגע שזה חוצ צריך בחצר פס רבו ולא מספיק לכי וקורע אומר רבי זהיר אי כה שלי או כה שלי אם קשה לי על דבריהן קשה לי כח ל לכי כפס משהו סטורי למה אתה מצריך שיהייה שמה פס רבו למה לא מספיק שהלחי ישמש כפס משהו ונטורי ועל ידי זה נתיר את ה להשתמש במקום הזה שרכבו אורכו רוכבו אש תמית ודה שב פס חצ צריכים ש בון הרבור כשהוא שאל את הקושיה הזאת הוא שכח את מה ש אמר רבי יחנון שבחצר יש דין מיוחד צריך פס רבו ולכן זה לא יספיק אלא זה לא ניתר על ידי לכי והלכי לא יכול לשמש בתור פס אלא צריך שיהיה פס ברוחב רבו ולא כדין מובו אומר רב נחמן נקטינן אנחנו נוקטים איזה הו מבוי שנפטר בלחי וקרו כל שאורכו יותר על רוכבו האורך הוא ארוך יותר מהרוכב ובתים וחצרות פתוחים לתו כוי ויש בתים וחצרות שהם פתוחים לתוך המבוי ואיזו היא חצר שאינה תרת בלחי וקרו אלא בפס רבו כל שמרובע מה זה חצר שלא נירת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה כל שמרובע דהיינו שהאורך לא יותר מהרוכב כמו מבוי ממילא זה עובר להיות חוצ מדייק את הגמורה מהלשון שרב נחמ מרובע ין עגולה לא מה שמ שאם היא עגולה היא כבר לא בגדר חצר האם זה גם סיבה להקל בחצר ולומר שזה כמו מובו וממילא ניטר בלחי וקורה בלבד איקמה הי הורקה יוסר על רוכבו או זה ברור שאם האורך יותר מהרוכב זה מבוי כדין מסדרון זה מוביל בין החצרות ומקשר ביניהם ומגיע מוביל לרש ורבים ו מבוי לחי וקו סגי ואי לא אבלי וצר ואם לא זה חוצ אבל אין חנמ אין הבדל אם זה עגול או מרובע מה שנקטנו מרובע זה לא בדווקא לומר מרובע ולא עגול אלא בא לומר לאפוקי ממקרה שהאורך הוא יותר מהרוח שאז זה מורו כל מקרה אחר יש לזה דין של חצר וצריך להחמיר כדין חצר בפס הרבור וכמה ש גמורה כמה צריך שיהיה האורך יותר מהרוח כדי שאני אשיב את זה למבוי שנוכל להקל ולהכשיר בלחי קוירו סוף השמואל לממה עד כפי ש ברכבה צריך שיהיה משהו עם משמעות פי ש שהאורך יהיה פי ש מהרוכב אם האורך הוא ארבע אמות אז ש אם אז אם הרוחב הוא ארבע אמות אז שהאורך יהיה לפחות שמונה אמות אומר לי רב אך רב אוכ יומר חביבי אפילו משהו לא זה לא נכון אפילו אם במשהו האור יותר מהאוכל זה כ שזה דן של מורבי אז מ כן ראינו כאן לגבי מבוי שרבי יהודה אמר בהתחלה הבנו מדבריו שתלוי אם ישתפו או לא ישתתפו אם לא השתתפו אז אני אומר שכשהוא הכשיר את זה בלחי אז יש סוכית וזרק לתוך חייו וקורה יהיה פטור למסקנה אמרנו שזה לא עניין שם השתתפו או לא זה לא נפ קמינה אלא אם זה ראוי לשיתוף אם זה מפולש ולא ראוי לשיתוף אז בזה אני אומר שכשהוא שם י לכי זה סובר אביזה משום מחיצה ממילא יש פה שלוש מחיצות זה מקבל דין ש דוריסה אבל כשההוא שם קורה רק משום הקר זה לא מקבל שם של דוריס אבל רוב חולק ואומר ששני זה משום עקר ותמיד יהיה פטור שהוא יזרוק לתוכו כיוון שזה רק עניין של עקר ולא מחיצה הגמרה שאלה על דבריו של רוה שלחי זה משום עקר מה שכתוב בברייס שאם הוא עשה לחי אז ה זורק לתוכו חייו אומרת הגמרה אומרת מישב רובה הכוונה אם זה ראוי להיות ניתר על ידי לכי כביכול אם זה מבוי ש נו מפולש אז ה זורק לתוך החייב כי יש לזה דין של רש סוכי שאלנו מיסר על כן אמר רב יודה מ שנו שהלחי היא כמחיצה והתשובה היא שרב יד סובר שתי מחיצות דוריסה ולכן שם זה מכשיר אמרנו שמבוכל הוא שאם האורך יותר מהרוח והמסקנה אפילו במשהו זה כבר נשל למבוי אבל אם זה מרובע או שהרוכב יותר או גם עגול כל מקרה אחר שזה לא באורך יותר מרוחב יש נ של חוצה וממילא הצטרכו ש פס ארבו לפי שיטת רבי יחנון שבחוצה צריך פס ארבו ולא מקלים להכשיר בלחי או בקרו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: