העמוד היומי מסכת שבת דף ט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ט עמוד א

[מוזיקה] און דף טס עמוד א נתחיל בכס עמוד ב שורה אחרונה בעמוד א רד בר מסנה לרובה ראינו כאן לפני ארבע שורות שאלה שרומי ברחמה שואלת רב חיסה מה הדין הקורה שתיקנו חזל להשים על פתח המבוי כדי שיהיה מותר לטלטל במבוי אם הוא לא הניח את זה על כלי המבוי ממש אלא הוא נעץ ש שתי דות בסוף הכתלים מחוץ למבוי ועליהם הוא הניח את זה בצמוד לקטל אבל מחוץ למבוי האם זה גם טוב או כיוון שזה מחוץ לקטל של המבוי זה כבר לא מועיל כי הדין הוא שזה צריך להיות מעל הכתלים אז רב חיס דה ענה שלפי המנדה אומר שחוד הפנימי יורד וסותם אז החוד הצד הפנימי של הקורה היא זאתי שמהווה מחיצה וממילא כיוון שזה צמוד לקטנים זה בסדר רובה אמר אין כזה דבר ברגע שזה לא מונח על כותלי המבוי זה פסול וזה לא מהווה לא מחיצה ולא עקר וממילא אומר רובה זה יהיה פסול וחייבים להניח את זה על גבי הכתלים עצמם שואל רבד במתנה לרובה קושייה כתוב היייתה קורתו משוכה או תלוייה פשטות הדברים משוחה אנחנו מבינים כמו הדוגמה שלנו שהיא משוכה מחוץ למבוי מונחת על גבי יתדות מחוץ למבוי או תלוייה משמע שהיא קצרה היא לא מגיעה מקוטל לקוטל היא קצרה לכן היא הולה אותה עם איזשהו יתדות מהצדדים מהקטלוג חלל המבוי היתדות עצמם לא יכולות לעבות חלק מהקורה כי הם פחות מטפח אבל אומרת הברייה פחות משלו שו אין צריך להביא קורו אחרס כיוון שכמו שאנחנו יודעים יש דין של לווד ופחות משלושה טפחים אז ממילא הקורה הזאת היא כביכול מושלמת עד הכתלים על ידי לבוד וכן אם היא בחוץ תלוייה אז ה הלוו מביא אותה לתוך המבוי אבל אם זה רחוק יותר משלושה מהכלים או או מחוץ למבוי או בתוך החלל של המבוי היא קצרה יותר משלושה אז שלושה שלו אישו דנו שלושה ומעלה צריך להביא קוררו חרס זה לא טוב זה לא מקיף זה לא מגיע למוב עצמה אב שמון גליל אומר וחס מרבו אין צריך להביא ק חרס ארבות צריך להביא כ חרס וזה שיטס רב שמעון גמליאל אנחנו מכירים לווד עד שלוש פוכים אבשם גליל סובר שבעל חל מסיני של לווד נאמר עד ארבות פוכים ממילא גם כאן עד ארבעות תפוחים הוא מכשיר ורק ערבו ומעלה הוא אומר צריך להביא קורה אחרת מה אליו משוכה מבחוץ ולויה מבפנים פשטות כמו שאמרנו משוכה הכוונה שזה תלוי על יתדות מחוץ למבוי שזה הדוגמה שרומי ברחמה הסתפק ותלויה הכוונה בחלל של המבוי שהיא קצרה והיא תלוייה אומרת הגמרא אלו ידי וידי מבפנים מדובר שני המקרים מדובר שזה בפנים בתוך החלל של המבוי משוכה הכוונה שהיא קצרה ולא מגיעה לכותל מרוח אחת הוא תלוייה זה משתי רוחות שמשני הצדדים אם לא מגיעים הכורה לא מגיעה לכותל אלא מונחת על גבי יתדות מה החידוש למה צריך לאמר לנו גם מרוח אחת וגם משתי רוחות מה עוד התם אם מרוח אחת אמרינן לאבוד משתי רוחות לא אמרינן לאבוד הייתי אומר לאבוד אתה יכול להעריך את הקורה בצד אחד פחות משלושה זה מגיע לכותל אז ד עושה כאילו זה הגיע ממש לקוטל אבל אם משני הצדדים זה קצר לא נאמר לווד כו מרש מלון לכן אנחנו מביאים גם את הדוגמה שזה קצר משתי ארוחות לומר לנו שגם בשני הצדדים אפשר לומר לובו רבשי אמר רבשי מתרץ תירוץ אחר כדי לשב את רובה אין קושיה על רובה רובה אמר שזה פסול אנחנו שאלנו שכאן רואים משוחה או תלוייה עד שלושה זה בסדר והבנו שמשכה הכוונה מחוץ לחלל של המבוי אז יהיה קשה על רוב שאומר ש צריך שיהיה מונח על תלים עצמם לא משוכה והיא תלוייה מדובר פה על מקרה אחד היא משוכה ותלויה ואיך דו איך מדובר כגון שנת שתי את עדות עקומות דיינו לקח את עדות בצורה של רש הניח אותם על קוטלי המבוי שהם עולות ונכנסות פנימה על שני קוטלי מבוי שאין גובן שלשו ואין בעק ממותן שלשו הגובה הוא פחות משלושה וגם העומק שזה נכנס לתפוס את ה קורה פחות משלוש וממילא אנחנו על ידי ווד אנחנו ממשי שיכים כביכול את הקורה עד הכול ברוחב של המבוי ועל ידי חובו טרומי שזה עוד הלוח למו ש מסינה שנאמר במחיצות אנחנו כביכול רואים את הקורה יורדת ומונחת על גבי הכתלים כיוון שזה פחות משלוש מהו דתי מה החידוש הייתי אומר אוי לובו אמרינן אוי חובות אמרינן לובו וחובות לא אמרינן אתה לא יכול באותו מקרה להשתמש גם בדין של וווד על ידי שאתה מעריך את הקורה שהיא תהיה ארוכה מקוטל לקוטל וגם בדין באותו מקרה של חובות להוריד אותה ל הכתלים כומ שמלון שאומרים אז שתי תירוצים כדי לישב את רובה שאיין קושיה כאן מהבריזה ראינו בעמוד הקודם רב חסדה אומר הכל מדים בין לחיים שאסור תחת הקורה ראינו מחלוקת האם מותר להשתמש אבל כנגד הלכי בין לחיים לא צריך שני לחיים אלא הכוונה בלחיים של של המבואות כנגד הלכי הכל מודעים שאסור להשתמש ולמה אמרנו כי לכי זה דין של אפשר גם בכל שהו וממלא יש חשש מאוד גדול תסמר שהוא יכול להגיע לרש סורבי אם תיתן לו בכל שהו הזה להשתמש כנגדו תני רב זק נראה כעת שיטה שחולקת וסובר שיהיה מותר כן להשתמש כנגד המוב תני רב זק קמר רב יוחנן רב זק הביא ברייסה לפני רבי חנון בין לחיים ותחת הכורה מדון כיכר מליס דהיינו אסור להשתמש ב כנגד הלכי ותחת הקורה אמר לי אומר לו רבי יוחנן פוק טני לברו תוציא את הברס שה ב החוצה כביכול הלכה לא כמו הביסה הזאת אומר הבי מסתבר מסד רבי יוחנן תחת הקורה מה שרבי יוחנן אמר להוציא את ה ברייסה זה בגלל החלק שכתוב לא להשתמש תחת הקורה אבל בן לך היין אסור אבל כנגד הלכי מה שהוא אמר בשם הבריזה שכנגד הלכי אסור זה מצד זה לא צריך להוציא את הברייה כיוון שבאמת כנגד הלכי אסור ורובה אומר בן חיין ממותו רוב אומר כבחון אמר תוציא את הבייס בגלל שני החלקים כמו ש לא פירט הוא אמר תוציא את הברי סה כולה כולל החלק של כנגד הלכי אסור להשתמש סובר רבי יוחנן מותר להשתמש כנגד הלכי אומר וה מינו אמין לו וכעת ניכנס בעצם למחלקת רוה והביה בשיטת רבי יחנון האם מותר להשתמש כנגד הלכי או לא אומר רובה מה המקור שלי דכי וסר רב דימי כשרב דימי הגיע מארץ ישראל לבוב אומר רבי יוחנן הוא סיפר לנו מה רבי יוחנן בארץ ישראל אמר מקום שאין בו רבו על ארבו מותר לבני רשו סה מני רשו כ לקטף עליו ולבד שלא יחליפו אנחנו יודעים שאם יש שמוד באמצע רשו ורבים ברוחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים בגובה עשרה זה רשו סחי לכל דבר מה קורה אם הוא פחות מארבעה על ארבעה אז אין לו דין לא של כרמליס ולא של רשות ורבים שני הרשויות האלה מותנות שיהיו ארבעה על ארבעה ממילא במקום שזה נקרא וקם פטור זה התבטל לרשויות שלידו ובמצב שזה נמצא לדוגמה במעבר בין רשו ים לרש יחיד אז הבני רשים יוכלו להניח על זה לכתחילה ובני רשס יחיד יוכלו להניח על זה לכתחילה אבל בלבד שלא יחליפו שלא יתחילו להעביר דברים מאחד לשני כי אז אני חושש שהוא כבר יתחילו להעביר גם בלי העמוד הזה ממילא אומר עובה כמו שראינו שרשות ש פחות מארבו על ארבו בעמוד ורשות ורבים נחשב למקום פטור הוא הדין ה כנגד הלכי כיוון שכנגד הלכי הוא קטן הוא פחות מרבע ות פוכים ממילא יש לו דין של רשות עצמית וממילא כיוון שזה רשות עצמית כמו מקום פטור אז מותר להשתמש באותו מקום זה לא נידון כמו המבוי זה לא נידון כמו ורבים מ ממילא מותר להשתמש באותו מקום והבה הבה אומר אין הנידון דומה לרעייה אוסום בגבו ישלשו שם מדובר בעמוד ברשות ורבים שהוא לא חלק מהרצפה הוא עמוד בפני עצמו אז אתה יכול לתת לו דין של רשות אחרת אתה יכול לתת לו דין שרשות פדור אבל כאן שזה חלק מהרצפה אז אין כזה דבר זה אם אתה תתיר לו לטלטל כנגד הלכי הוא יבוא לטלר של ורבים כיוון שזה משטח חלק ולכן אנחנו לא מתיירים כאן ולא נותנים פה דין של מוקם פטור אז הב כך יענה על הראיה של רובה אומר הב מינו אמינו לו אומר הב ומאיפה אני כן יביא רעיה שכנגד הלכי אסור דומ רב חם ורגו יומר רב תוך הפתח צריך לכי אחר להתירו מה הדין בפתח עצמה בסוף המבוי יש משקוף אומר רב צריך לכי אחרי המשקוף כדי להתיר כנגד המשקוף ולמה לכאורה המשקוף עצמו יכול להשמש כלכ לכית מד רב על ארבו אלא מה סימן שאסור להשתמש כנגד הלכי אלא רק אם אתה רוצה להשתמש במקום הזה ש של המשקוף אתה לא יכול להשתמש במשקוף עצמו ללחי אתה צריך לכי אחר אחרי המשקוף כדי להתיר כנגד המשקוף וכי תמ דיס ב ארבו על ארבו אולי נאמר שמדובר שהמקום המשקוף הוא רחב ולכן כיוון שיש בו על הרבו על הרבו לכן צריך לכי אחר אבל במקרה שהוא פחות מזה אז אני אומר ש כנגד הלכי מותר להשתמש ולא צריך לכי אחר להתיר אותו ואמר רב חני ברו ומרב תוך הפתח אף על פי שאין בו ארבו על הרבו צריך ח להתירו כאן הוא פירט בשם רב שגם בפחות מארבו צריך לכי אחר להתירו בהכרח שכנגד הלכי אסור להשתמש ולכן המשקוף הזה לא יכול להתיר לך בתור לחי להשתמש כנגד המשקוף אתה רוצה להשתמש כנגד המשקוף אין בעיה תעשה עוד לכי אחריו אז רואים אומר הביי שכנגד הלך סו ורוה מה רובה יענה חידוש אוסום ד פתוח לקרמס יש מקרה שאני מודה שאסור להשתמש כנגד הלכי שבזה רבי יוחנן יסור איך אם זה לא מבוי שמוביל לרשות סרבים כמו שאנחנו מדברים כאן בכל הסוגיות אלא מבוי שמוביל לקרמס למקום שאסור רק מד רבונו לטלטל ממילא אומר ובה כיוון שהוא פתוח לקרמס כאן רבי יחנן ד שאסור את כנגד המובי כנגד הלכי ולמה נראה כעת בגמרא אבל רשו רבי מ שורי אז אם זה היה פתוח לרשות ורבים אתה רוב סובר שכנגד אלך מותר איך ייתכן יציב באר וגיור בשמי ישמע כביכול האזרח שהוא יליד ישראל זה לשון מושל האזרח שהוא יליד ישראל שהוא אמור להיות מכובד יותר הוא נמצא בקרקע והגיר הגר בשמי ישמע הוא נמצא במקום גבוה אומרת הגמ אין צא מין את מינו ונאור כן מצא מין את מנוור ונאור אפשר לומר ככה כיוון שהוא הוא יש לו דין של כרמליס יש לו דין של מקום שהוא עשור בטלטול ויש לו את הכרמלי שהמופע אליה אז הוא מתחבר עם השטח של הכרמלי אבל במקום ש זאת אומרת הרי כל כל היתר של רובה היה כי זה מקום פחות מארבו על הרבו אז יודעים שמקום פטור ממילא ברגע שהוא פתוח לקרמל אז הוא כבר לא פחות מרבו על ארבו הוא מתחבר לשטר של הכרמלי שבחוץ ששני מקו שהם מד רבון בעייתיים ולכן מצא מין את מינו וור ומתחבר לאזור הזה ולכן יהיה עשור אבל אם זה לרשות סור רבים מ זה כבר פרשה אחרת שם יהיה אסור זה לא מתחבר לשמה ממילה כנגד הלכי שהוא פחות מארבו על ארבו ילדים שוק פטור כי למוב הוא לא מתחבר כי זה רשו יוחד וזה רשות לעצמה פחות מארבו על ארבו ולשוב לא מתחבר כי זה רשות אחרת לגמרי אומר לרבו בריד רב ישע לרובה ואת לא תשבר בין לך יין אסור אתה לא תסבור שאסור לטלטל כנגד הלכי וא מרבי בברכה אמר רבי יחנון מבוי שר צופו בלחיים פחות פחות מארבו באנו למחלקת פשים גל ורבנו רבי ברחן מביא מעמר בשם רבי יוחנן עם מבוי שהוא לא עשה לחי אחד בסוף המבוי אלא יש לחי ועוד לחי ועוד לחי לתוך המבוי ובין לחי ולחי יש יותר משלושה טפחים פחות מארבעה טפחים אומר רבי יחנון זה יהיה תלוי במחלקת פשים גליל ורונן מבין רבונה בריד רבי ישועה את כוונת רבי יחנון לרב שן גליאל דומה אמרין לווד משתמש התוודה הפנימי של לכי הפנימי אם יש לבוד ממילא כל הלחיים האלו שהם בין שלושה לארבעה לפי רבי שמום גמליאל שלו ווד הוא עד ארבות פוכים יש פה לווד אז יש פה כביכול לחי אחד ארוך אם יש לחי אחד ארוך אתה יכול להשתמש עד הלחי הפנימי לא כולל כנגד הלכי כנגד הלכי אסור אז עד הלכי הפנימי אתה יכול לשמש לו יותר מזה לרבו דמר לאמרי לבוד אז ממילא יש פה עוד לכי ועוד לכי ועוד לכי אתה יכול להשתמש עד הלכי האחרון משתמש ע חודו הפנימי של חיצון עד החוד הפנימי של החיצון אבל בן לכי יין לכול מה אסור מה שרואים פה וודאי שבן הלכי יין לכאורה יהיה אסו כל היתר הוא להשתמש עד ה עד החוד הפנימי של הלכי השאלה האם לקחת את הלכי האחרון או להתייחס לזה ככל הלחיים ככי אחד כי יש לבוד ממילא לקחת את הלכי הראשון הכי פנימי ורק שמה להתיר אז אומר רבי בב חני איך אתה אומר שכנגד הלחם מותר כאן לכאורה בדברי רבי יוחנן עצמו רואים שאסור אתה מדבר בשיטת הרבי חן ואומר שכנגד לכים מותר ורובה אומר רובה וכאן הוא תרץ כמו שתירצו קודם אשונ מד פתוח לכרמלית אני מסכים איתך אבל צריך לומר ששם אתה תודע למה כנגד הלכי עשו מדובר במבוי שפתוח לכרמלית וכמו שאמרנו אז אין לו דין של רשות בפני עצמה היא מתחברת השטח הזה מתחבר יחד עם הכרמלי שבחוץ ולכן הא ו אבל רשו ורבי שורי הצי באר וגיור במ יתכן כך שמבי שפותח לרשות ורבים כנגד אליך יהיה מותר שזה לכאורה הרבה יותר חמור וכנגד וש פתוח קרמלי שזה יותר קל אמור להיות פה יהיה אסור אן מצ ממי כן יש פה טעם ספציפי כאן נקודתית לומר שכיוון שפותח לקרמס הוא יהיה יותר חמו כי הוא מתחבר לרשות בחוץ ממילא זה לא רשות של פחות מרבו על ארבו אין לו דין של רשות בפני עצמה אז אין לו דין של מקום פטו אז ראינו כאן את הדין של רובה שאמר שאם הקורה מחוץ למבוי היא פסולה שאלנו מי משוכה או תלוי או תיר שנו שתי תירוצים או שמשוחק הכוונה מצד אחד שהיא קצרה מדובר הכל בתוך החלל של המבוי או שקצרה משוחה זה קצרה מצד אחד קלוייה זה משני צדדים אבל באמת מחוץ למבוי זה פסול ורבה שמר זה נקרא אחד משוחות תלוייה שיש פה גם לובו וגם חובות הבנו ברייסה לפני רבי יוחנן שבין לח תחת הקורה אסור ורבי יוחנן לא קיבל את ה ברייסה הבעייה אמר בגלל תחת הקורה אבל בין חיין הוא מודה שאסור רוב אמר גם בין לחיים הוא סובר שמותר רוב הביא רעיה מעמוד פחות מארבו על ארבו שיהיה הדין שזה מוקם פטור ומלה רישות בפני עצמה ומותר לטלטל לשם וובין לך היין כנגד הלכי יש לו דין גם של מקום פחות מארב על ארב לכן מותר לטלטל שמה והבי אומר בעמוד זה שונה כאן זה שטח של רצפה יש חשש שהוא יציא לבחוץ ולכן אין את היתר של מוקם פטור הבית ניסה להביא ראייה ל שיטוסו הביא ראייה ממה שאמרנו בשם רב שתוך הפתח צריך לחר לתי רוי אבל רוב אומר נכון אסור כנגד המשקוף בגלל וצריך לכי אחר כדי להתיר כנגד המשקוף אבל דווקא שם כי זה פתוח לקר מליס ולא לר שוס ורבים ראיה נוספת שהרבי ברבר חן הביא שלכאורה רבי וחנון אומר שכנגד הלכי עסור שלכאורה כתוב שרבי יוחנן אומר שבאופן שהוא עשה כמה לחין אחד אחרי השני ויש ביניהם הפרש שפחות בין שלושה לארבעה טפחים זה יהיה תלוי במחלקת שם ג רבון ולכאורה כוונתו של רבי יחנון אומר רבונה רבי ישע אומר רבי בברכה כוונתו לכאורה לומר שלפי ר שן גליאל זה לחי אחד ארוך ממילא עד חודו הפנימי ולפי רבונו זה קמה לחיי ממילא עד אחודה הפנימי של החיצון אבל רואים שכנגד הלחי אסור אומר וב גם שם מדובר שזה פתוח לקר מליס ובעמוד הבא אנחנו נראה תירוץ נוסף ליישב את המחלוקת שרבי יוחנן הבי כן [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: