העמוד היומי מסכת שבת דף טז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף טז עמוד ב

[מוזיקה] רובין דף ז עמוד ב נתחיל בשורה הרחבה הראשונה אנחנו נמצאים כאן בסוף הסוגיה של פורץ כומ מה הדין מחיצה שהיא 50% פרוצה 50% מגודרת האם זה מועיל להקיף את השטח כדי שיהיה מותר לטלטל בו או שצריך ב דווק שיהיה רוב של וימד תושמע תפנות הללו שרובן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהיה וימד מרו בעל הפרוץ כך כתוב בברייס מיד מתכן את הגמור את הלשון שרובן סל דתך אתה אומר תפנות הללו שרובן פתחים וחלונות ואז כתוב ובלבד שיהיה עומד מרוב זאת אומרת אתה צריך שיהיה רוב עומד אז אם כן איך שייך שרובן פתחים וחלונות אין לך רוב אומד אלא צריך לתקן את לשון הברייה ש ב בהן פתחים וחלונות מותר ובלבד שעמד מרו בעל הפורץ דנו הוא עשה שם במחיצה הרבה פתחים וחלונות אם העומד מרובה על הפורץ אז המחיצה כשרה או כפורץ אסור לכאורה רואים כאן בברייס מפורש כדברי רבונה בריד רב יהשוע שאומר שצריך וימד מרובה על הפוץ ולא כרב פופה שאומר שפורץ כעומד 5050 מותר אומרת הגמור תיובת דרב פופה תיובת ואלסקס דרב פופה מסיקה הגמרא למרות שיש לנו וב על רפפה על כוסו שואלת הגמ מי טיובה חס אתה הקשת ונשארנו בושיה על רופה ובכל אופן פוסקים כמוהו א משום כמס בגלל הראיה הראשונה שונו בסוגייה מהלשון של המשנה שלנו דתנן לא יהיו פרצות יתרות על הבניין או כבניין מותר שם הבאנו קשה על רבו בריד רב יהשוע ורעיה לרב פופה שמספיק שלא יהיה פרוץ מרובה אבל 5050 זה מותר לכן יש לנו סיעת ממשנה זה יותר חזק מהביס ולכן אנחנו פוסקים הלכה כרב פופה שפור וץ קומד מוטו וכעת אנחנו עוברים למשנה מקיפין שלאו שו חבולים אנחנו מדברים על השיירה שחנתה בביקה הבאנו איך היא מקיפה וישנם עוד אפשרויות להקיף אמנם זה נחשב האפשרויות שנראה כעת זה נקרא מחיצה גרועה היא לא מתירה בכל אופן אבל נראה באיזה אופנים היא כן מתירה ואומרת המשנה שני אפשרויות אפשרות אחת ש המחיצה היא של ערב זאת אומרת שוכבת מצד לצד אפשרות שנייה שהמחיר הגרועה היא רק של שתי כיוון שזה רק או שתי או ערב זה נחשב למחיצה גרועה מקיפים שלוי שו כבולים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה לוקחים חבלים משאירים ביניהם ובלבד שלא יהיה בין חבל לחבר שלושת פוכים ואז כידוע פחות משלושת פוחים יש לנו לווד דנים את זה כ סתום אז יש לנו שלושה מרווחים בין החבלים של פחות משלוש שהם סתומים מצד לבות יחד יש לנו כאן תשעה טפחים פחות שלושה משויים שיעור חבלים וובין יתר על הטפח אז צריך לדאוג ששלמה לערה טפחים כדי שיכול עשור תפוחים כדי להשלים ערה טפחים צריך שכל החבלים יחד יגיעו לעשור לעובי של טפח עם עוד שלושה משהים כדי שישלים לנו לעשור תפוחים בסך הכל שלושה מרווחים של פחות משלוש תפוחים ועוד או של טפח ושלושה משהים שאנחנו מגיעים לסורו בסך הכל זה אפשרות של מחיצה גרועה שהיא רק של ערב מחיצה של שתי מקיפים בקנים שהקנדידה שלא יהיה בין קונן לחבר ש לא יש תפוחים ואז זה גם כן מועיל מדין לבוד להחשיב את זה כמחיצה סתומה איפה מועיל המחיצה הגרועה הזאת שהיא או של שתי או של ערב והיא לא מחיצה שלמה או לא מחיצה של שתי וערב כמו כל המחי ד בשורו דברו דברי בדקת ארבע שיטות במשנה נסביר את המשנה לפי ההב המינה שהגמרא מבינה ובגמרא נראה את מסקנת השיטות מה הביאור בכל שיטה בשורו דיבו דברי רבי יהודה כל מה שהתירו לעשות מחיצה גרועה של שתיות של ערב זה דווקא בשיירה שהקלו עליהם והגמרא תבאר שיירה זה משלושה אנשים ומעלה אבל לא ליחידים חכמים אומרים לא דיבו בשירו אלא באויה דהיינו אין הבדל בין שיירה ליחידים תמיד התירו לאנשים שנמצאים ושבטים בביקה שהם יכולים להשתמש במחיצה של שתי או של ערב כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינו מחיץ דסי בבי יהודה והוא לכאורה חולק שבכלל אי אפשר להשתמש במחיצה כזאת והיא לא מתירה ואח החו אומרים אחוד משני דבורים דהיינו לא צריך גם שתי גם ערב מספיק לנו או שלשתי או שלרב והגמרא תבאר במה חכו חולקים על טניק שצריך להביא אותם גם כשיטה נוספת אז בעצם יש לנו כאן את רבי יהודה שאומר רק בשערה ולא ביחידים חכמים שאומרים תמיד גם ביחידים הבי רב יהוד אומר שאף פעם לא לא בשערה ולא ביחידים וחומים שנראה בגמרא את ביאור שיטתם אומר רב אמנו אומ רב הרי אומרו וימד מרובה על הפורץ בשתי אב ואומד זה ראינו שאם יש וימד מרובה על הפורץ במחיצה של שתי שהיא עומדת אז עמד בוי רב אמנונה בערב מאי מה הדין מחיצה של ערב שהיא שוכבת כמו חבלים שהבאנו במשנה מה קורה במקרה כזה שיש לנו ומד מרוב על פורצה אם זה מספיק או שלא כעת במשנה הבאנו אמנם יש לנו שמה הרוב פרוץ כיוון שיש לנו מרווחים ורק חבלים באמצע אבל כיוון שזה מרווחים של פחות משלושה טפחים אז יש פה לווד ולוו דנים אותו כאילו זה סתום אנחנו מדברים כעת על מקרה שיהיה מרווח יותר משל פוחים שאין בזה לבוד ועדיין נרצה להכשיר את זה מדין ומד מרובה על הפרוץ אז לגבי היקף של כל השטח שיש לנו מחיצה של קנים ראינו שזה מועיל אם יש רוב אום את זה בסדר מה קורה במחיצה של ערב שזה עולה שזה שוכב מצד לצד כמו חבלים האם גם בכזה מקרה אני מתיר כשיש לנו את הרוב ועמד אומר הב תושמע שיעור חבולים וובין ראינו במשנה שלנו שיעור חבלים וובין כמה כדי להשלים יתר על טפח שיהיו הכל עשור פוחים והי איסה לא מולי יתר על טפח ליב תפוח משל שו חבל משהו אם מספיק לנו במחיצה של ערב גם כן שיהיה פורץ מרובע לומד אז למה צריך להשלים לאשור פוכים יש לנו שלושה מרווחים של אובוד שהם פחות משלוש או כל אחד ואנחנו משלימים לזה גם שיהיה פה עשור בסך הכל עם העובי של החבל למה אם אתה אומר שמספיק ומד מעובה אז ליב פוחס משלש וחבל משהו הוא פוחס משלש וחבל משהו סך הכל יש לנו כאן שישה טפחים הוא פוחז מארבע חבל משהו המרווח השלישי יכול להיות ברוחב של ארבעות פוחים בגובה של ארבעות פוחים והחבל גם יהיה משהו ואז אנחנו אמנם לא מגיעים לחבלים שעובי טפח ומשהו אבל עדיין המרווח הזה של ארבו יחשב לסתום מדין אומד מרובה כי יש לנו כאן שישה טפחים שהם סגורים על ידי לובו וארבעה הנותרים יחשבו גם כן מד אומד מורו בעל פורוס סתום שואל את הגמורה טיסברי האם אתה חושב ככה שיש תרון להביא מרווח של ארב פוכים מרבק איפה תעמיד את המרווח של ארבות פוחים אקיד בק איפה תמיד מרווח של ארבות פוחים שאז אתה רוצה לומר שלא מדין ו זה יועיל אלא מדין ומד מרוב על הפורץ אם בחלק התחתון הצמוד לקרקע הרי יש פה בעיה טכנית אמרנו שברגע שהקדים בוקינה יכולים לעבור דרכה לא מועיל לעשות מןד מרובה הגדיים עוברים אז אי אפשר היה מקום להתיר מצד מחיצת לוו שראינו שהי גוד איס מחיצת שמורידים את המחיצה למטה אבל זה כולה מיוחדת במים אבל כל עוד הגדיים יכולים לבקוע את המחיצה אי אפשר לומר שזה יש פה לדון את זה כאילו יש פה מחיצה אז למטה אי אפשר אם מוקים לוי אם בחלק העליון במרווח העליון שמה נעמיד את המרווח של ארבעות פוכים אויר גיגיס מט הרי יש לנו בעצם את החבל העליון שהוא בעצם מגדר את הרבעות פוחים מעליו פתוח עד השמיים אז הוא יותר גדול מתחתיו יש לנו ארבעות פוכים שהם אתה רוצה להתיר אותם מצד או אם ד מרובה על הפרוץ אז האוויר שמעל החבל והאוויר של הרבור שמתחת לחבל מבטל את החבל כאילו דנים את החבל כאילו איננו ואז אם כן אין אפשרות להעמיד את המרווח של הרבי פורים בחלק העליון אם לי במיצי אם תעמיד את המרווח של ארבעות פוכים בחלק האמצעי של הגדר דהיינו שמעליו יהיה מעל בחלק האמצעי יהיה ארבעות פוכים ובחלק מעליו יהיה מרווח של פחות משלוש מדין לאבוד יסתם מתחתיו יהיה גם מרווח ש פחות משלוש ואז יחד נאמר שיש פה ומד מרובע על הפורץ השלושה שסתומים מלובד מתחתיו והשלושה שסתומים מלובד מעליו יוכלו להתגבר ויהיה לנו יותר מאשר הפורץ של האמצע שהוא ארבו אבלי אומד מרוב על הפורץ משת רוחוס הרי זה דין שראינו לא שאתה צריך לצרף את שתי הרוחות משני הצדדים של הפורץ או ימד מלמעלה ואו עמד מלמטה כדי ליתר אותו ולהוסיף שלומר שיש פה וימד יותר פורוס להחשיב את הפורץ כעומד גם כן וממילא אנחנו פסקנו ללוכה שעומד מרובה על הפורץ משתי רוחוס זה לא נחשב לומד לעומד מרובה אי אפשר לדון את זה כך כעומד יחד עם שני הצדדים כדי להתגבר על הפורט של האמצע שמס מינו אומד מרוב על הפור שת רוח ס ומד אם תעמיד ככה אנחנו נראה פה שאפשר כן לצרף ומד של שתי רוחות כדי להתגבר על הרווח של האמצע והרי הלוך הי שלא ככה אז אם כך אין בכלל אפשרות להעמיד את הרבעות פוכים בשום מקום אומרת הגמור אז אם כך שאין אפשרות אז במה רב אמנונה הסתפק רב אמנונה הרי שאל שאלה אם בערב אני א מתיר במחיצה של ערב בלבד האם שם גם אני מתיר אום מרובה על הפורץ דהיינו שלא נצטרך בכל מקום לומר מרווחים רק של פחות משלוש שעת מדין לא וד אני סותם את זה אלא נוכל לתת מרווח אחד שהוא רבו וכך לא נצטרך שהחבל ישלימו לשיעור סורו אל מדין העומד מרובל זה יפתור לנו וסתום את המרווח של רבו במה או רב אמנונה אוחי קו מיבו אלי איפה רב אמנונה הסתפק באיזה מקרה כן מבארת הגמור כגון דייס מחצלת דשב או משהו הוא הביא מחצלת שסך הכל כל המחצלת היא מלמעלה למטה היא רוכב שבעה תפח ומשהו וחק בה שלשו הוא שובק בו הרבו משהו הוא חקק במחצלת עשה בחור מקצה לקצה בגובה שלושה טווחים והשאיר את המחצלת בגובה ארבעה ו משהו היתר של המחצלת וואקמה בפוס משלוש ואת אותה מחצלת שיש לה בעצם מסגרת עם חור מסגרת של שבעה טפחים ארבעה קיימים סתומים שלושה מתחתם התחתונים נמצאים פתוחים יש רק מסגרת של משהו שמגדלת את המחצלת מתחתה הוא העמיד את זה במרחק של פחות משל מהרצפה ואז ממילא עד הרצפה יש לי לבות והשאלה היא כעת האם אני יכול לדון מדין או אם ד מרו ב על הפורץ ולומר שברגע שיש לנו כאן את ה מתחת לרצפה שהוא ובו הוא דנים אותו סתום שזה שלשו ויש את הארבור של המחצלת עצמה שהיא נשארת סתומה האם עכשיו אנחנו נוכל להכשיר גם את השלוש שחקוק בתוך המחצלת ואין פה לבוד כי זה שלשו זה לא פחות משלוש האם נכשיר בכזה מקרה וכאן למה זה יותר טוב כיוון שאנחנו יש לנו פה עומד מצד אחד מרובע על הפרוץ הארבור שסתומים מעל ה מעל החקיקה הזאת ה ונים הם סתומים לגמרי הם גוברים על הפורץ מצד אחוד לא צריך את הצירוף של העומד של החלק התחתון שמתחת לחקיקה הזאת אנחנו מסתדרים רק עם החלק העליון שהוא כבר מרובה מצד עצמו כי הוא סתום מרבו והחקיקה היא שלשו ממילא נדון פה יש לנו ארבו למעלה עוד פחות משלוש למטה שזה לא ווד יחד יש לנו עמד מרובה וזה השאלה של רב אמנונה האם להכשיר בכזה מקרה או לא זה אפשרות אחת של הספק של רב אמנונה ולא פשטנו את הספק רב השי אומר רב השי מבאר את הספק של רב אמנונה בצורה קצת שונה מחיצת לובו אלהו כן הוא באמת הסתפק לגבי מחיצה תלוייה זאת אומרת האם נכשיר ממד מרובה על הפורץ ונאמר במקרה כזה שהוא גבוה מהרצפה ארבו ויש פה באמת ג גדיים בו קינ בו אבל האם נוכל להכשיר גם כן ולומר מדין מחיצת לאו נדון את זה כגו אכס מחיצת וזה יורד אפילו בדוגמה שיש פה מחיצה שלמה של עורת פוכים רק יגבו ו מהרצפה יותר משלו אשו או משלו אשו ומעלה שאין לו עבוד האם נתיר את זה מדין מחיצת לו כמו שראיינו לגבי שאיבת מים ממרפסת תלויה שאם יש מחיצות אסור או בגובה אני מכשיר את זה מכשיר להוציא מים מלמטה ולהעלות למרפסת בדין גוד אכס שאני מסתכל על המחיצות כאילו הם יורדות ומחיצה התלויה כביכול יורדת עד הקרקע האם נתיר את זה גם בשיירה כדי בונר ביתו למרב מחיצה תלוה מהו שתתיר בחורו חורבה ש מתחילים להתפורר והחלק התחתון של הקירות נפלו כבר נשארו רק החלק העליון של הקירות החלק העליון יש לו עורות פוחים אבל הגדיים יכולים לבקוע ולצאת תחתם האם דנים את זה כמחיצה לו וכאילו המקום מגודר ויהיה מותר את התשם אולא אומר לי והוא ענה לו רב ענה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קלו שהקלו חכו במים כל מה שראינו לקמן בהמשך המסכת מחיצת לאו שדנים אותה כגו אח מחיצת מסתכלים כאילו המחיצות יורדות זה כולה מיוחדת שאיתרנו משום חיי נפש לאדם שיוכל להוציא מים ולהכניס לביתו מה מהנהר או מהאגם שנמצא תחת ביתו אז התירו מצד מחיצת תלוי אבל זה אך ורק יותר מיוחד במים ולפי הספק של רב אמנונה שלפי ההסבר של רב השי בספק של רב אמנונה אז אנחנו פושטים שבאמת מדברי רב רואים ש אין מחיצת לאם הטרס ולא נתיר גם ללא בשירה ממשיכה הגמרא על המשך דברי המשנה מקיף בקונים וראינו כאן כמה וכמה שיטות במשנה ונתחיל עם שיטת רב יודה שהוא אמר בשורו דיברו ממה שמע שדווקא בשיירי תירו מחיצה גרועה שהיא או של שתי או של ערב אבל לא ביחידים בשיירה אין ביחיד לאי ואניה רבי דו מכל מחיץ שבס לא התירו ליחיד יותר מבססים רבי יוד אומר בברייס שכל מה שהתירו לא מצינו שהתירו ליחיד יותר מבית צעקים ואם כן משמע שבת צתים כן מותר ליחיד על ידי מחיצה גרועה ולמה כאן במשנה משמע שליחי לפי רבי יודה לא מתיירים כלל רץ תמו כדאמר רב נחמ תרב ביבי ברבי ניצ תן להן כל צורן אוחנ תן להן כל צוקן כמו שמצינו שהוא תירץ בהקשר לשאלה אחרת שנראה לקמן את השאלה שכל מה שהתירו זה אך ורק לעניין כל צוקן דהיינו אדם שנמצא עכשיו בביקה והוא רוצה לשבות שם בשבת כמה נתיר לו אז יש אפשרות להתיר לו סכום מוגבל ויש אפשרות להגיד לו כמה שהוא צריך הוא יכול להתיר על ידי המחיצות הגורות האלו לגבי שיירה אנחנו מתיירים לא דיברו כשרבי יהודה אמר לא התירו להן כשרבי ד אמר לא דיברו אלי בשיירה הכוונה להתיר כל צורכן ללא הגבלה כמה שהם צריכים גם אם זה 10 בסו 20 ביסו כמה שהם יצטרכו נתיר להם זה דווקא בשירה אבל ביחידים זה יהיה מוגבל לפי כמות ועל זה רבי יודה אמר במשנה שבשירה דיברו להתיר כל צורכן וזה מה שראינו בברייס שכל מחיץ שבת לא התירו ליחיד יותר מבת שעתיים אז לאדם יחיד או לשני בני אדם עדיין ישל יש להם דין של יחיד התירו רק בסוסים ואילו לשיירה רק שמה התירו כל צורכן אומרת הגמורה לגבי מה רב ביבי ברבא אמר את הדין שלו וב שלו איך דרב נחמ רבב אודנן על המשנה כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינו מיצו דבר רב רבי יהודה ראינו את רבי יהוד במשנה שאומר שאין דין של מחיצה גרועה ומי אומר רבי יוסב יהוד אוכי ועל זה אנחנו שואלים סתירה מדברי בריסה ואותן אחד יוחד ואחד שיורו לחבול שניהם אפשר להתיר להם במחיצה גרורה של חבולים ומה בין יוכי לשורו יוסים שניסים נעו ש ב ש ד רב יוד ד שרב וד מתיר כן מחיצה גרועה ליחיד ולשניים בשיעור של ביסוסים ולשירה שזה בשלושה בני אדם שיעור של ביס ש כביכול לכל אדם ביסוסים יחד שלושה אנשים זה נחשב ל מתירים להם ביס שס דוד כה סר של המשנה וחומר ממשיכה הברי אחד י ואחד שור זן צורו ובלבד שלא יהיה ביס סים פנוי כמה שהם צריכים גם יחיד שיאמר אני צריך 10 בס יתנו לו 10 ביסו כמה שהוא צריך וגם בשיירה נותנים להם כמה שהם צריכים אבל תנא אחד כן צריך אומרים ח חומים שכשהוא מקיף שלא יהיה בתוך ההיקף הזה שטח של בסס ומעלה שהוא פנוי משימוש של בני אדם זה אנחנו לא רוצים שיהיה כזה שטח שהוא לא שהוא בתוך ההיקף כי אז י את כל ההיקף כולו אז כדי ליישב את הסתירה ברבס ברב יהודה על זה אמר רב נחמי ד מרב ברב ניצ יתן להן כל צור כון מה שרבי בודה אמר במשנה שלא התירו מחיצה גרועה לא שלא התירו כלל לא התירו לעניין לתת כל צורכן וזה חוזר גם על שיור וגם על יוכי דהיינו לפי זה משתנים השיטות שראינו במשנה כשרבי יהודה אמר שלא דיברו א בשיירת דיברו ולא ביחיד הכוונה כמו שאמרנו בשיירת דיברו לעניין לתת כל צורכן אבל ביחיד נותנים להם רק בסאו כש רחומים אמרו לא דיברו בשערה אלא בהוה הכוונה שנותנים כל צורכן לכל אחד גם יחיד וגם רבים זה נשאר ורבי ס בבודה שאמר שאיין מחיצה גרוהה הכוונה שמיצה גרועה לא מתירה לתת כל צורכן אז כמה כן זה יתן לאחד ולשניים בסאה לשלושה שש ביסאו ולא יותר דורש רב נחמן משום רבינו שמואל יוחד פסק הלכה בשיעור יוחד סבי ססים שניים סבי ססים שלושה נעשו שיורה ונוס ב ש דהיינו לגבי יחידים אומר שמואל משום אומרים בשם רבינו שמואל שנותנים ב סורסים ולגבי שירה נותנים להם ב ש שואלת הגמר שבקס רבון ואדס כרבי יוסי ברבי יהודה אתה בעצם משאיר את שיטת רבון ועושה כמו רבי יוסי ברבי יהודה ולמה כיוון שלפי רבון גם ביחידים נותנים להם כל צורכן כמה שהיחיד יצטרך נותנים לו גםם זה יותר מבים ופה אנחנו אומרים בשם רבינו שמואל בשיעור שהוא הלוחה שנותנים ליחידים רק ביסוסים זה כמו רבי יוסף ברבי יהודה לכאורה מאיירים כאן למה אנחנו אומרים שבקס קרבון ובד קרבש ברב יהודה זאת אומרת לכאורה זה בדיוק השיטה של רב יהודה עוד רוקים רב נחמי זאת אומרת סליחה שוק הגמורה שואלת שקס רבון ואבד קרב יוס רב יהוד זה בעצם השיטה ש רב יוס ברב יהודה למה אתה פוסק כמותו אוד ריקם רב נחמן המ לי בא רב נחמן וחזר בו ודורש דברים שאמרתי לפני כם טוסן יודי ברם כך אומרו אני חוזר בי וההלכה היא ככה יוחי ס בסים שניים ססים שלושה נעשו שיורו ו כל צוקון דן לגבי יחידים זה נשאר שרק ביסוסים אבל בשורו כן יתן כל צוקון וכפי שחומים סוברים שואלת הגמורה בסדר שינית לגבי שיורו למר כמו חומים אבל ר ש רבי יוסי ברבי יהודה וספר רבונו תר שהשארת כמו רבס ורבי יהודה שיחיד אנחנו מגבילים את זה רק עד ביסס לגבי הספה אמנם תיקנת שפוסקים כן כרבים כמו חומים שנותנים קוקון אז למה בר שפסק כמוב ברב יהודה אן שום קובו בשיטס כיוון שרבי יוסי ברבי יהודה בחלק של יחידים סובר כמו אביב רבי יהודה ממילא זה לא שיט יחידו אלא יש פה שתי שיטות גם רבי יוסי בבו וגם רבי יוד שתיהם סוברים שיחיד נותנים רק ביסוסים לכן בזה הוא פסק כמותו כך היה נראה לו גם וזה לא יוחד כנגד רבים כי יש שתי שיטות כנגד רבים אבל בסיפא שבזה רק נחלק רבי יושי בבי יהודה ורבי יהודה עצמו מודה לכך שאפשר כן בכל צור קון לשורו בזה אנחנו לא פוסקים כמו רב סודה אלא בזה רב נחמן אמר הל לא חיקך חומים מאיירים כאן לכאורה שזה בעצם זה בדיוק ש שיטת רבי יהודה כשאנחנו שואלים רש רבי יוסף ו ספר הבון למה לשייך את זה בגלל יחידי נתנו ביסים בגלל רבי סבבי יהודה ולשירה נתנו כל צורכן משום רבון לא למה פסקת כמו רבי יהודה רבי יהודה בעצם אמר את אותם גדרים ש יחידים נותנים בסוסים ובשלושה נותנים כל צוקון אז מבארים כאן הראשונים שכיוון ששיטת רב יהודה במשנה היא שלא כמו שביארנו בגמרא אלא רב יהודה במשנה אמר בשור דיברו ואז מהם ש ביחידים כלל לא אנחנו בגמרא שאלנו סתירה מברייס ואז ישבנו בשורו דיבו קל צוקון אבל ביחידים יתנו להם בסס כיוון שזה לא שיטה מפורשת לא בברייס ולא במשנה לכן לא הבנו ש זה שיטת רבי יהודה זה רק מכוח ההכרח ליישב את הסתירה שאן כן שיטת רבי יוסב רבי יהודה שיטת רבונו זה שיטות שאנחנו כן ראינו בברייס ובמשנה יחד וממילא לכן שיחנו את זה דווקא לשיטות האלה ולכן הסברנו ש מה שהוא פסק כמו רבי סב בבי יהודה זה בגלל שבזה גם אביב סובר כמותו לגבי יחידים ול שיור או לא אז אם כן לסיכום העמוד היה לנו כאן את הסיום של הסוגיה של פרוץ קומד ראינו קושיה על רב פופה מבריס ששמה כתוב הוא בלבד שמד מרובה על הפורס מה ש שפורס כמד לא מועיל רצנו ואמרנו שלמרות שיש טיבט על פופה הל וחק מוס כי המשנה שלנו מדוייקת כן כמותו שכתוב לא יהיו פרצות יתרות על הבניין מה שמע א זה פורץ כי אומ זה כן טוב המשנה הביאה שני שתי אפשרויות להקיף לשיירה על ידי מחיצה גרועה או על ידי אשתי או על ידי ערב או על ידי חבלים שמשחים מצד לצד עם רווח של פחות משלש תפוחים ביניהם אז יש לוו זה אפשר לסתום והעובי של החבלים כדי להשלים ערה טפחים צריכים להיות טפח ומשהו או על ידי קנים שהם רחוקים זה מזה פחות משלושה איפה התרנו מחיצה גרועה ראינו במשנה שיטת רבי יודה שיטת חומים שיטת רבי שב בודה וחומים שזה נראה לקמן לבאר את חומים השניים ומה הם חולקים שאלנו מה הדין רב אמנונה שאל מה הדין בערב מחיצה של ערב מצד לצד האם מתיירים עומד מרוב על ידי עומד מרובה על הפורץ ועמדנו את הקושיה שלו לעניין מחצלת שתי אפשרויות בקושי אתו או לעניין מחצלת שהוא שהיא היא סתומה בחלק העליון של ה ארבעות פוכים והיא חקוקה שלוש עות פוכים אז לא וודן כאן והיא רחוקה מהרצפה פחות משלוש אז למטה מתחת למסגרת של המחצלת של המשהו יש כן לאוו אז יש לנו סתום למטה קצת פחות משלו סום למעלה ארבו יש פה עומד מצד אחוד שהוא מרובה על הפרוץ כי למעלה סתום ארבעה הוא מרובה על הפרוץ של שלושה האם נכשיר בזה או לא לפי הביאור הזה לא פשטנו ביאור נוסף מה הדין ב שהספק שרב אמנון מרביה מהדין במחיצות לויו ואז זה פשט רב שה מחיצת לויה מתירים רק במים ולא בכל דבר לגבי השיטות שראינו במשנה אז רבי יהודה אמר במשנה שדווקא בשר ולא ביוי שאנו מבריס שרבי אומר שביחד התרנו ביסוסים רצנו שאין חנמ מה שכתוב בשעור דיברו זה לעניין לתת כל צור קון ששית הסר ביוד הי ש ביחידים נותנים ביסוסים ובשירה שלושה אנשים ומעלה נותנים להם כל צוקון כמה שהם יצטרכו לפי חומים תמיד נותנים כל צוקון גם יחיד נותנים לו כל צורכו כמה שהוא צריך ללא הגבלה של שטח אבל צריך שלא יהיה סביס וסים פנוי משימוש של בני אדם ולפי רבי יוסי ברבי יודה גם כן שאלנו סתירה כאן משמע שאין בכלל מחיצה גרועה מועילה וברייס משמע שליחי ולשניים נותנים ביסוסים ושלושה נותנים שש ביסאו ותירץ אנו חומי מה שהוא אמר כאן במשנה שלא מועיל הכוונה לא מועיל לתת כל צורכו אבל אנו אנמי לא מועיל לא ליחיד ולא לשער את כל צוקן אבל כן נותנים כמו שאמרנו ביחידים בסוסים ובשלושה שש ביסו אמרנו שרב נחמ פסק הלוכי לפי המז ששילוב בין השיטות שיחיד נותנים בס ובשלושה דיינו שירה נותנים קל צורון ולמה כיוון שהרי שהוא פסק רבוד שסבר ש ב כי כך גם רבי יהוד עצמו סובר כפי שביארנו ואילו בספה ששם לגבי שירה היחיד שחולק שלא לתת כל צקון זה רק רבוד וזה הוא פסק חומים דהיינו רבים כנגד יו ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: