העמוד היומי מסכת עירובין דף צב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צב עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף צב עמוד א נתחיל בצא א עמוד ב בשורה האחרונה אומר לרבינה לרבשי מי אומר רבי יוחון אנוכי ראינו כעת מחלוקת בין רב לשמואל ורבי יחנון בשיטת רב שימן האם רב שימן כשאמר כולון רשו סחסן ומותר לטלטל מהגג לחצר לקרפ ולמבוי זה דווקא במקרה שלא היה עירוב חצי ואין חשש שיהיה פה בתים כלים שהיו בבתים בבין השמושס שעליהם רב שמון אמר שאסור לטלטל אותם אז דווקא כשאין חשש כזה כיוון שלא עשרב חצרות דווקא אז רב שימן אמר שיהיה מותר אבל אם ירבו שיכול להיות חפצים שהיו בבתים והם כעת בחוץ אז יהיה אסור כי גוזרים שמה הוא יתה בין החפצים או לא ורבי יוחנן ושמואל אמרו שרב שמעון לא גוזר והתיר גם במקרה שיש עירוב חצי שואל רבינה רבשי מי אומר רבי יוחון נוכי האם רבי יוחנן אמר כך הרי מצד אחד רבי יוחננון פוסק הלוחק רב שמעון ומצד שני ואומר רבי יוחנן הלוחקסתם משנה הותנן כתוב במשנה שראינו לאל קוייס אלה שבן שתי חצי רויס גבוה אסורו ורךבו מערבין שניים ואין מערבין כיוון שיש כותל שמחלק בין שתי החצרות בלי פתח אז ממילא אי אפשר לערב את שתי החצרות יחד אלא מערבין כל אחת לחוד כל חצר מערבת לחוד כדי שהיא תוכל להוציא מהבתים לחצרות אוי ברויש פירויס היו בראש הכותל פירות אלוים מכאן ואוכלים ואלו עולים מכאן ואוכלין ובלבד שלא ירידו למטה דהיינו להשתמש בכותל למעלה הם יכולים אבל לא להוריד למטה לכאורה הרי ראש הכותל ודאי לא יגורה מחצרות כרפפות ומבואות ואם מותר להעביר מחוצר לחוצר את את הכלים שנמצאים בתוך החוצר אז ודאי שמותר להעביר מחוצר לראש הכותל ולהמשיך לחוצר אחרת כי אנחנו אומרים הרי שכל מה ש אסור זה רק מכלים שהיו בתוך הבתים וזה הרי סתם משנה ומבואר כאן שאסור להוריד למטה זאת אומרת ששיטס שסתם משנה כאן כתובה דלא כרב שמן שאסור להוריד למטה ואיך אנחנו אומרים שרבי יוחנון אומר שהלוח כרב שימן ורב שימן דיבר גם ערבו וגם בלא ערבו אם היינו אומרים שרב שמעון דיבר דווקא במקרה שלא ערבו הייתי יכול להעמיד את המשנה ששם מדובר במקרה שהיה עירוב חצרוס של כל חצר לעצמה ועל זה כתוב שלא ירידו למטה כיוון שכשירו אז אסור אין את היתר של לטלטל מחוצר לחוצר אז רב שמון לא אמר אבל אם רב שמ דיבר תמיד אז למה יהיה אסור לטלטל ולהוריד מראש הכותל לחצר אונה הגמרא מה היא למטה למטה לבתיים לא הכוונה לקרקעית החצר זה ודאי יהיה מותר אלא הכוונה לתוך הבית אסור להוריד מראש הכותל ולהכניס לבית כיוון שכמו שאנחנו יודעים כל מה שרב שמון אמר זה רק רשויות שהשימוש בהם הוא לא תדיר אבל ודאי שלהכניס לתוך בתים יהיה אסור וזו כוונת המשנה ואותני רב חיה שואלת הגמרא הרי יש בריסי של רב חיא ולכאורה הוא בא לפרש את דברי המשנה ובלבד שלא יהיה זועמת במקום ואוכל וזומת במקומו ואוכל מהשמע שרב חיא מסביר בכוונת הבריסה שלא יקח למטה לקרקאית החוצה ויאכל אבל לא שלא יכנס לתוך הבית ויאכל אומר לי וכי רבי לא ישנו רב חיה מנין לא אם רבי רבי דנוסי שסידר את המשנה לא כתב כך מניען לרב חיא שזו כוונת המשנה בהכרח שזו לא כוונת המשנה אלא רבי במשנה נעמיד שכוונתו היא שאסור להעביר לתוך הבית אבל נוכנה מלכעצמה יהיה מותר וממילא כך רבי יוחננון ישב שהלוחק כרב שמל בין רבו בין לא ערבו ושמה שאסור להעביר מראש הכות זה דווקא לתוך הבית יתמר שתי חציורס וחורבו אחס ביניהם מה קורה כאשר יש חורבה שהיא בעצם שטח שראוי למגורין אבל עבר הרבה זמן המקום מתיישן חלק מהמחיצות נפלו ואין שם שימושי דיורים כעת החצרות שנמצאות וסמוך למשתמשות בחורה אחת אז אנחנו אמרנו לאיל והזכרנו את זה לפני כמה דפים שכיוון שאם יש שימוש קל לשתי החצרות והם לא רבו ביניהם אסור להשתמש בחורבה כי שתי רשויות שונות שולטות על החורבה הזאת והיא בעצם משויכת לשתי החצרות ויהיה אסור לטלטל לשם מה קורה אם אחת ערבה ואחת לא ערבה אחת עשתה עירוב חצרות ואחת לא עשתה עירוב חצרות האם בכזה מקרה כן נתיר להשתמש בחובה לאחת מהם אומר רב הונה כן נותנים אותה לזו שלא ערבה אבל יש רבה לאי דלמפומונדבטים לחורבו לכזה מקרה כבר לא לא ישלוט פה שתי הרשויות כיוון שזאתי שהרבה אז אנחנו אומרים שאסור לה לטלטל מהחצר לבתים מהחצר לחצר השנייה ולמבוי ולכרפ וממילא גם אסור לה לטל מהחצר לחורבה זאתי שלא ערבה שאין לה כלים שהיו בבית בבין השמושס אין לה כלים שנמצאים עכשיו בחצר שיצאו מהבית כיוון שהרי לא עשתה עירוב חצרות ממילא אין חשש לגזור שמה יציאו ויתלטלו מחצר לחצר כלים שהיו בתוך הבית זאתי מותר לה לטלטל מחצר למבוא ולכרפ אז יהיה מותר לה לטלטל גם לחורבה ממילא בכזה מקרה יהיה מותר לחצר הזאת שלא עשתה בחצי רואיס לטלטל מהחצר לחורבה כלים שהיו בחצר וכי ברב אמר אף לשארבור חיה ברב מביא את דברי אביו רב שהוא אמר אף לשארב אומר חיה בנו של רב ושתיהן אסור אוס אני מבאר ומבין בדברי אבי שכוונתו ששתיהן יו אסורות גם החצר שירוה וגם החצר שלא ירוה דהיינו עדיין אני אומר שהשליטה של שתיהן על הרשות הזאת מכיוון שהם לא יבו ביניהם יהיה אסור לטלטל לחובה ואם תמר שתיהן מוטוריס ואם תרצה לומר ששתיהן יכולות לטלטל את הכלים שהיו בחצר לתוך החובה פני מה אינון חוצר שלא ערבו לחוצר שערבו הרי אם יהיה שתי חצרות וסמוכות אחת ערבה ואחת לא ערבה אז אנחנו אומרים זאתי שערבה לפי רב אסורה לטלטל לשאר החצרות כל מה שאמרנו שמותר לטל מחוצר לחוצר לגג למוב לקרפ הכל רב סובר דווקא במקרה שלא דווקא במקרה שלא רבו אבל אם רבו יהיה אסור זאת אומרת שהחצר הזאת שערבה היא תהיה אסורה להעביר חפצים גם ששבטור בה החצר היא תהיה אסורה להעביר אותם לחצר השנייה שסמוכה לה למה למה אנחנו אומרים בחצר שירוה שאסור להעביר לחצר הסמוכה לה ואילו בחורבה אנחנו נבוא לומר שמותר כן להעביר לחצר שערבה לחורבה שסמוכה לה מה שונה חורבה מהחצר הסמוכה בהכרח שצריך לומר כשרב אמר אף לשרבה משמע שלשתי החצרות יש את אותו דין אז בהכרח מזה שאני חייב לומר שהחצר שרבה אסורה להעביר לחורבה כפי שראינו בדברי רב עצמו בחצר שרבה שאסורה להעביר בחצר שרבה שאסורה להעביר לחצר אחרת ולא משנה אם החצר השנייה ערבה או לא ערבה היא תהיה אסורה להעביר הוא הדין לחובה בהכרח ששתיהן אסורות עונה הגמורה אין אין הכרח למה אוסום אפשר לומר באמת שכשרב אמר אף לשרבה כוונתו להתיר לשתיה לטלטל החובה גם לזאת שרבה וגם לזאת שלא ערבה מה זה שונה מחצר שהרבה שעסרנו שרב אסר לטלטל לכל החצרות הסמוכות לה אוסם כמה דמנטרמנ דבתים וחוצה אוסי להפוקי שם זה שכיח יותר ורגיל יותר שחצרות יבואו ויוציאו מחצר לחצר כיוון שאנשים לא חוששים להשאיר חפצים במקום שתדיר שימוש שמה יש שם הרבה שימוש ולכן הם לא יגנבו שמה ממילא כיוון שזה שכיח שיבואו להוציא אז על הוצאה כזאת גזרנו שחצר שרבה לא תוציא למקום כזה לחצר אחרת שמה היא תבוא להתבלבל ולהוציא כלים שהיו בבית בבין השמושס וכעתם בחצר שמה גם אותם הם יבואו להוציא וזה אסור אבל להוציא לחורבה שזה דבר לא רגיל ולא שכיח כי אנשים מפחדים לאשר חפצים שמה יגנבו כזה דבר לא גזרנו ולכן עדיין אפשר להסביר בדברי רב שכוונתו להתיר בשתיהם גם לזאת שרבה וגם לזאת שלא רוה אוכ בחורבו כיוון דלאמין תראה מהנדר חוצר בחורבו כיוון שבחורבה כלי החצר כלי הכלים לא נשמרים מילה לא יוציא לאפו כי הוא לא יוציא את זה מחצר שזה נשמר נכובה שזה לא נשמר הי כדאמר אומרים שהמרי הייתה בנוסחה הפוכה חיה ברב אומר אף לשרבה חיה מביא את דברי רב אביו שאמר אף לשרבה ומבאר אותן ושתיהן מותרות שתי החצרות גם ערבה וגם לא ערבה מותרות להעביר לחורבה את החפצים שהיו אצלהם בבין השמושויס שהיו בתוך החצר ואם תאמר שאין אסורות אם תרצה לומר שכוונת רב לאסור אתם לפי שאינוס מחוצר שלא לחוצר שערבו בוא ותחזק את דבריך מהראיה מדברי רב עצמו שאמר שברגע שחצר ערבה אסור לה להעביר לכל חצר אחרת גם לחצר שסמוכה לה בין אם החצר הסמוכה ערבה או לא ערבה ברגע שהחצר הזאת רבה היא אסורה עדיין יש לחלק אוסם כבד דמנטרמונד דבותים בחוצר לא ישרו בו רבונו דוסי להפוקי אבל בחובה לאמין תראה בחצר שירוה אני חוש שמה הוא יבוא להוציא כלים כי זה מצוי מאוד שיוציא מחצר לחצר שם גזר רב על חצר שרבוה שלא יוציאו כלל כלים לחצר אחרת אבל חצר שרה להוציא לחורבה כיוון שזה לא מצוי ייתכן שרב מודה ולכן אין ראיה כאן ואומר חיאל לפי הגריסה הזאת שאין חנה מרב התיר בשתיהם אומרת המשנה גג גדול סמוך לקוטו בעצם משנה שמובת כמה וכמה פעמים בשס גם במסכת שלנו ראינו את זה גג גדול רחם יותר והוא בסמוך לג שהוא צר יותר הגודל מוטור והקotוטון אוסרו כיוון שאנחנו אומרים גוד אסג מחיצה וכביכול מסתכלים כאילו המחיצות שנמצאות תחת הגג בדירה למטה עולות למעלה ממילא יוצא שהגג הגדול יש לו פתח להעביר מג אנחנו אומר אומר רש"י אנחנו מדברים כאן בין לחכומים בין לרב שמעון בין לרבי מאיר הכלים האלו שאסור להעביר מהג לג אחר בכזה מקרה שהגג הגדול שיש גג גדול סמוך לקטן כיוון שלגג הגדול הזה יש לו בעצם כביכול מחיצות שסוגרות אותו במקום ששמה אין כנגדו גג קטן ממילא יוצא שיש לו כאין מחיצות על חלק מהשטח משני הצדדים שלו מהצד הזה שהוא הוא קרוב לקטן מצד ימין ומצד שמאל והאמצע שפתוח לו לקטן דנים אותו כפתח של מחיצה שזה לא מבטל את שם המחיצה כמובן מדובר שהקטן לא יותר מ10 עמות אז פתח פחות מ-10 עמות נידון כפתח ולא מבטל את שם המחיצה ולכן הגדול מותר לפי חכומים שאסרו לטלטל מגג לג כעת אומרים חומים הגדול הזה הוא יהיה מותר לטלטל ויהיה מותר להעביר בו חפצים כיוון שהוא כאילו סגור והוא לא פרוץ למקום האסור והקטן אסור לפי רבי מאיר כלים שהיו בתוך הבית ויצאו לגג אותם יהיה אסור כיוון שאסור לטל אותם לגג אחר במקרה כזה הגג הגדול שהוא סמוך לקטן יהיה מותר לו חצר הגדול שניפרצו לקטנו גדול מותר זו קטנו אסור מני שיקפטחו של גדולו כן הוא הדין יהיה בשתי חצרות בכאין מה שאמרנו בגגות חצר אחת רחבה יותר וחצר אחת שצמודה לה היא צרה היא נמצאת באמצע המיקום של חצרה גדולה ממילא לחצרה הגדולה יש לה מחיצות שמקיפות אותה סביבה אז גם ברוח שלכיוון החצר הקטנה יש לה משני הצדדים גיפופה יש לה מחיצות האמצע שהוא פתוח לחצה הקטנה נידון כפתח אז היא נחשבת מוקפת מחיצות ואילו החצרה הקטנה אסורה כיוון שהיא פרוצה במלואה למקום האסור לה ולכן הקטנה תהיה אסורה ואילו הגדולה תהיה מותרת ולא רק שהיא תהיה מותרת בעצמה היא תהיה מותרת גם לטלטל כפתחה של גדולה דהיינו אנחנו אומרים שהחצר הקטנה היא כמו פתח לחצרה הגדולה ויהיה מותר לטל בחצרה הקטנה לאנשי החצרה הגדולה החפצים שהיו בחצרה הגדולה לא מולי למיתרתי שואלת הגמרא למה המשנה הביאה שני דוגמאות גם לגבי גג גם לגבי חצר אונה גמורה נביא שתי נפקמינס שבאו לחדד מהדוגמה של חוצר לרב כותו ניגדומי דחוצר מה חוצר מנקר מחיצת אבגנ מנקר מחיצתה רב שהזכרנו בתחילת הפרק שסובר שלפי חכום אם אתה אומרים שגוד אסיג מחיצתה ויש פה מחיצות שעולות למעלה זה דווקא בג שניכרות המחיצות אבל לא בגג רצוף גג רצוף אז אסור לתל אפילו יותר מידה לדמות מאיפה לקח את זה רב מהדוגמה של חוצר חוצר ודאי יש מחיצות מסביב אין שם גודעסיק זה עובד עם מחיצות אמיתיות של עשורת פוחים אז כך גם גג צריך שיהיה ניכר לפחות ולא במקום שהגג הוא שטוח בלי שום הפסקה בין הדיורים שלמטה הוא גג אחד ארוך גם על הדירות האלה וגם הדירות האחרות וכזה מקרה לא אומרים גודסיק זה לומד רב מהדוגמה של חוצר ולשמואל גג דומים ידי די חוצר שמואל יענה שהוא למה הביאו את הדוגמה של חוצר ללמד אותנו לימוד אחר אומר חוצר דקודרס לו רבים גגנמי נקודרסלו רבים זאת אומרת הסיבה שאנחנו אומרים שהחוצר הקטנה אסורה לכאורה יש פה גודסיק מחיצטה ושמואל הרי מבאר בשיטס רחומים שמותר לטלטל בתוך הגג בתוך הרשות של גג כל גג בפני עצמו מותר לטלטל שם כי כביכול יש פה מחיצות שעולות ומוקף מחיצות אז למה הקטנה לא נחשבת מוקף מחיצות נכון שהיא פוצה במלא אבל יש פה גודסיק אומר שמואל דיומד חוצר כיוון שדרס לו רבים בחוצה הרי הולכים על חזור מהחצה הקטנה לגדולה ממילא גם בגג אנחנו מדברים שדרס שלו רבים ולכן לא אומרים גודסיק מחיצתה במקום שלא לא ניקרות המחיצות כאשר רבים דורסים שמה אי אפשר לבוא ולומר כולם הולכים על חזור וכאילו יש פה מחיצה שותן אמת ולכן היה צריך להביא את הדוגמה של חוצר אז אם כן ראינו כאן קושיה לדברי רבי יוחננון שרבי יוחנן פסק רב שימן שכולן רשות אחת הן גם במקרה שערבו עירוב חצרות ואילו פסק רבי יוחנן כרסתם משנה וישנה סתם משנה שאסור להעביר מראש הכותל לחוצר ואם אנחנו אומרים שרב שמון דיבר בין ערבו ובין לא ערבו אז למה אסור להעביר מראש הכותל אם הוא היה מדבר רק בערבור רק במקרה שלא שלא רבו התיר אז היינו מעמידים שמה שאסור זה במקרה שרבו ולכן אסור אבל אם הוא דיבר תמיד כדברי רבי יוחנון שהוא לא גוזר אז אם כן איך נעמיד את המשנה אומרת הגמורה הכוונה שם למטה לתוך הבתים לא כמו הבריסה של רב חיאה אלא שהכוונה לתוך הבית אסור להעביר אבל אין נוחנן מלחוצר יהיה מותר כשיטת רב שימרנו שתי חצורות וחובה ביניהם לפי רב הונה נותנים אותה לזאת שלא ערבה ולא לזאת זאת שערבה כי זאת שרבה אסורה לטלטל לשאר מקומות אסורה גם לטלטל החורבה לפי חיבר הביא את דברי אביו אף לחורבה אף לשבה לשנה הראשונה הכוונה הסביר בדבריו ששתיהן אסורות הוא ניסה להוכיח מחצר שהרבה שהיא אסורה אבל דכינו את הראיה לפי היקדמר הוא מבאר בדברי רב אביו ששתיהן יהיו מותרות והוא מבאר למה אין ראיה לאסור מחצר שרוה המשנה הבי ‏V גג גדול סמוך לקטן או חצר גדולה סמוכה לקטנה אז הגדולה מותרת בטלטול כי יש לה פה פתח והקטנה אסורה למה צריך להביא שתי דוגמאות לפי רב הכוונה באים לחדד שדווקא בגלל שניקרות המחיצות כמו בחוצר ולפי שמואל באים לחדד שדווקא במקרה שדרס לו רבים אז אני אומר שהקטנה אסורה אבל אם לא נאמר פה גודסיק ואם אלא הקטנה תהיה מותרת על ידי גוד אסיק שיש פה מחיצות כביכול החצ הגג הקטן גם הטוף כולו במחיצות ויהיה מותר לטלטל בו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: