העמוד היומי מסכת עירובין דף צא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צא עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף צא עמוד ב שורה עליונה תושמע אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה ראינו מחלוקת רב ושמואל ורבי יוחנון בדברי רב שימן אלוכה כרב שימן שכל הרשויות הם כרשות אחתן גגין חצרות כרפפות מבואות הכל אפשר לטלטל כיוון שהם לא שימושים שלדירים של כמו בבתים מותר לטל מאחד לשני אבל דווקא לכלים ששבותו בתוכם ולא לכלים שבטו בתוך הבית השאלה ובזה נחלקו מה קורה כשעשו עירוב חצרות האם כאן אנחנו גוזרים רב שימן יגזור ויאסור לטלטל בין הרשויות של חוצר מובוי קרפף וכולי כיוון שישנם חפצים שהיו היו בבית בבין השמושס ואסור לטלטל אותם ממילא יכול לבוא לטעות בין החפצים ולכן הוא יאסור כלל גם את החפצים שהיו בתוך החצר או שהוא לא גוזר רב סובר שהוא גוזר ושמול ורביח סוברים שהוא לא גוזר והם אמרו שרב שמול לשיטוסי שראינו שהוא לא גוזר כמו בשלוש חצורות פתוחות כפי שהבאנו בעמוד א' תושמ מביאה הגמרא כעת ראיה לשיטת רב אנשחוצר ואנ שמרפסת ששוך החובה לא ירבו כמו שהזכרנו לאיל הבתים שלהם כמו שאפשר למצוא את זה בבתי הונגרים היה חצר גדולה בחצר היו דירות פתחים לבתים ובצידי החצר היו מדרגות שעולים ללמעלה מרפסת ארוכה מהמרפסת הזאת היו גם כן דלתות לבתים נוספים מה קורה כאשר רבו אנשי המרפסת לעצמם ואנשי החצר לעצמם אז כל אחת מהם יכולה לטלטל אנשי המרפסת יכולים להוציא מהבית למרפסת אנשי החצר יכולים מהבית לחצר כל שגבוה עשור תפוחים למרפסת מה קורה אם יש עמוד בחצר שהוא סמוך למרפסת האם נשיך את זה לאנשי המרפסת או לאנשי החוצר לאיזה רשות נצרף את זה הרי לטלטל מהמרפסת לחצר הסוג כיוון שהם לא ירבו ביניהם אז אם זה גבוה עשורת פוחים זה מסויך למרפסת פוחס מכאן לחוצר במבור הם אמורים שהיו אלו של רבים ואלו של רבים והרבו אלו לעצמון ואלו לעצמי שאמרנו היו כאן דיורים וכאן דיורים והריבו כל אחת לעצמה אז ממילא אנחנו משיכים את זה אליהם או שהיו של יחידים שהם צריכים להורג או שבמרפסת היה רק דיור אחד רק רשות אחד אדם אחד גר שם ובחצה רק אחד ממילא הם לא צריכים לערב ברשות של עצמם אם הם רוצים לטלטל מהמרפסת לחצר או מהחצר למרפסת יצטרכו לערב והם לא ערבו אבל במרפסת עצמה הם יכולים כיוון שאין שם כמה דיורים אבל היו של רבים ושרכחו ולא יריבו אבל במקרה שהם לא עשו עירוב כלל גם לא בחצרות וגם לא אנשי המרפסת לעצמם אז גג וחוצה ואחסד ומרפסת כולון רשוסה חסן וכזה מקרה כיוון שאי אפשר להוציא מהבתים חפצים ממילא אפשר לטלטל את החפצים שנמצאים בגגות או בחצרות מרשות לרשות מהגג לחוצר לאחסדרו כולם זה רשות אחת מדייק את הגמורה את דברי הברייס תים ידו ירבו או ירבו לוי הגמרא מבינה שלכאורה הבריסה הזאת בשיטת רב שמן שהוא אומר את הלשון הזאת כולון רשו סחסן וכתוב שדווקא מתי יהיה מותר לטלטל מרשות לרשות מהגג לחוצר לאחסד או דווקא אם לא ערבו שאין חשש שיהיו כלים מתוך הבתים ברשויות האלו אבל לא ערבו אבל כתוב לאדיה ברש שאם לא רבו שאם כן ערבו או שלא היה צריך להרב ואפשר להוציא מהבתים יש חשש ויהיה אסור אונה הגמור מני רבונוני ד כנדל לאקטוני קרפומו שמע מינו הבריסה הזאת היא לא רב שימן היא רבונון איך רבונון כי רבונון הרי מתירים גג וחוצר אחסדה ומרפסת מה שמחלקים על רב שימן זה במובי וקרפף ואומרת הגמרא תשים לב שבבריזה לא מוזכר מבויקרפ ואינו חנם משיטס רבונון ודאי שאם לא אם ערבו ויש ויש כלים שהיו בבתים שאפשר להוציא אותם לבחוץ כי היה עירוב ודאי שרבנו גוזרים כמו שראינו גם במחלוקת לאל לגבי שלוש חצורות פתוחות שרב שמון לא גזר ואילו חכומים סברו לגזור ששלושת החצרות אסורות שמה יטאה בין החפצים אבל לא אלום בשיטת רב שימן אין לנו כאן ראיה כדברי רב שגם רב שמן גוזר תושמ ראיה נוספת חמש חצורת פטוחזו לזו פטוחוס למובוי ושכחו כולם ולא ערבו אוסרו להכניס ולאוצי מחוצר למובי ומן המובוי לחוצר כיוון שהם לא ערבו ומבינים כעת שלא ערבו כלל אז אסור להכניס ולהוציא מהחוצר למובם נבוב ולחוצר וכלים ששובשו בחוצר מותר לטלטלון בחוצר אבל הכלים ששבטו בחוצר אפשר לטלטל אותם בתוך החוצר למרות שאין עירוב חצרות אבל בתוך החוצר עצמה ודאי שיש לזה גדרי רשו סיוחי מוקפת מחיצות ואפשר לטלטל יותר מדי לדמס ובמובוי אוסור הגמרא תבאר מה זה לגבי מובי ורב שימן מתיר אבל רב שמון סובר שיהיה מותר ש רב שמן אומר כל זמן שאין של רבים שכחו ולא ירבו גג וחוצה ואחסדו מפסת וקרפו מובבובי כולון רשוס אחסן כאן כתוב לאדיה את השם של רב שימן וכתוב שבגלל שלא רבו משמע שמי לא ירב לא עשו עירוב חצרות הבתים עם החצרות ממילא אין חשש שיהיו חפצים מהבתים שיוציאו לחצרות אז לכן בכזה מקרה יהיה מותר לטלטל מהגג לחוצה ולאחסדרו תמיד לארבו אובולי לכאורה ראיה לשיטת רב שבמקרה שערבו אנחנו כן גוזרים רב שמון גוזר אונה הגמרא מה היא לא יערבו לאבו חצרץ בעדודה כוונת הבריסהל אומר לא שלא ערבו באמת לגבי עירוב חצרות עם הבתים בין ערבו בין לא עירבו רב שימן יתיר הכומר רב שימן אפילו הוא בא לרבות גם שלא עירבו החצרות מסביר רש"י שיש פה בכל חצר הרבה דיורים והרבה חפצים שהאנשים מוציאים יכולים להוציא מהבתים לחצרות בכל אופן גם במקרה שלא ערבו גם כן אנחנו מתירים לטלטל מהחצר למבוי ולכרפ או חוצר ובתים ערבו אומרת הגמורה לא ערבו חצר בעדודה אבל חצרו בתים כן ערבו ואף על פי כן נפשי מתירי כי הוא לא גזר שואלת הגמור איך אפשר לומר כך והוא לא ערבו קטוני לשון הברייסה לא משמע כך משמע שכשכתוב לא עירבו משמע שלא היה כלל עירוב שרב שמי מתנה את זה שלא היה עירוב כלל גם לא עירוב של הבתים עם החצרות ולכן דווקא אז אני מתיר את זה כשאין חשש שהוא הוציא חפצים מהבתים אונה הגמרא מה לא יערבו אתה צודק על לא ירבו משמע שהוא כוללני והוא לא רק על עירוב מסוים אבל צריך לומר שהכוונה לא נשתתפו שלא עשו כאן שיתוף מבוויס ועל זה רב שמון אומר שכיוון שלא אסור שיתוף מבויוסיס אז בין ערבו בין לא ערבו וכזה מקרה אני מתיר לבוא ולטלטל את החפצים ואין אוחנמה רב שמון דיבר גם במקרה שערבו בין הבתים לחצרות ולא על זה הברייסה כתבה לא ערבו והי ביסה מרבשן לדבריהם דרבון קומלו תירוץ נוסף לסדר את הברי כדברי שמואל ורבי יוחנון שרב שמון בעצם עונה לדברי רבונון לדידי לא ישנה רבו ולא ישנו לא ערבו אני סובר שגם במקרה שרבו אין חשש כי אני לא גוזר שמה בין החפצים אלא לדידחו שאתם כן גוזרים כמו שראינו במחלוקת בשלוש חצרות הפתוחות זו לזו שאתם חוששים שיתו בין החפצים הועידו למיס דרך לא ערבו שסחסי לפחות תודו לי כשלא רבו ואין חשש שיהיו חפצים מהבתים שיוצאו לחצרות וכזה מקרה תודו לי שאפשר לטלטל מהחצר ל אחסדו למרפסת ולקרפ ולמבוי אמרו לי רבוננו לוי שתי רשוויסין נכון שמותר מהחצר לאחסדו למרפסת אבל אסור לקרפ ולמוב בזה אנחנו לא מודים לך אומר מר נראה כעת ביאור במה שראינו בבריסה כאלה ובמוביוסרו הבריסה אמרה שבחוצר מותר לטלטל ד' יותר מדמס אבל במבואי אסור למסלה לרב זרי אומר דומר זרי אומר מבוי שלא שתתפו בוי הם מטלים בוא אלו בארבעה מויס לכאורה מבוי הרי הוא מוקף מחיצות כדין שוסיוכי מה קורה שלא עשו שיתוף עם אביויס האם יש בעיה לטלטל בו יותר מארבע עמות אז הבזרם מביא בשם רב שאסור לכאורה כאן משמע כמו שרב אמר שאסור כיוון שכתוב ובמובוי אוסו אמובי אוסו אונה הגמורה צריך לומר בבר ברייסה לא שבתוך המובו יהיה אסור בתוך המובו יהיה מותר לטל יותר מדי לדמס אלא למובה אסור אסור כיוון שלא לא עשו כאן שיתוף מבואס יהיה אסור לטלטל מהבתים מהחצרות למבואות שואלת הגמרא היינו רישה אם ככה זה בדיוק המקרה של הרישה שאנחנו מדברים שממקרה שיש חצורות שפתוחות זו לזו פתוחות למובוי ולא עשו עירוב אסור להכניס ולהוציא דהיינו שלא אסור את השיתוף הם מבויס אסור להם להכניס ולהוצי הוציא מהחצר למבוי ואם תאמר שזו כוונת הברייסה בהמשך מותר את התלן בחוצר אבל למוב אסור אז למה צריך לכתוב את זה שוב עונה גמורה אין חונמי זה באמת כפי לשון בבריסה אבל זה בא להדגיש לנו משנהתר צטרך אל מהתמקיפלי גרמבון על ידי רב שמנכדרי אבל דילי הייתי חושב שאולי כל מה שרבון חולקים על רב שמזה רק במקרה שערבו שאז יש מקום לגזור עוד חפצים שהיו בבית והוציאו אותם על סמך העירוב אבל במקרה שלא עירבו אולי רבנו ידעו שהכל נחשב לרשות אחת והיא מותה לטלטל גם מהחצרות לקרפות ולמבואות קומש מלון לכן אנחנו מדגישים שלמובוי אסור כיוון שרבונון חולקים על כרפובי ובזה הם לא מודעים לרב שמזה רשות אחת עם החצרות והגגות והמרפסת ולכן צריך להדגיש את זה פעם שנייה כדי שנדע שגם במקרה שערבו וגם במקרה שלא ערבו תמיד רבנו חולקים ועוסרים לטלטל מהחצר אל המבוי אז ראינו כאן ראיה ראשונה לדברי רב מאנחצ מפסת ששם מדובר שם כתוב דווקא שלא ערבו ולכאורה זה דברי רב שמן ענתה הגמורה לא זה כשיטת רבונון וכפי שמדויק שלא מוזכר שם כרפף במובי ראיה נוספת לדברי רב מחמש חצרות הפתוחות זו לזו שרב שימן אומר שמה שכשלא רבו כולם רשות אחתן ענתה הגמורה הכוונה כשלא נשתתפו הבאנו שכשכתוב במובו אוסור תירוץ נוסף הבאנו שרב שמעון דיבר לדבריהם דרבונון הבאנו שכשמובי כשכתוב הבריס במווס אין מפה ראיה לדברי רב שכשלא אסור שיתוף מבואס אסור לטלטל כלל במוב יותר מארבע אמות אלא אפשר לומר שהכוונה למוביוסור ולמה הבריסה כפלה את עצמה להדגיש לנו את שיטס רבונון שיהיה אסור גם במקרה שלא ערבו החצרות עם הבתים ואין חשש שיהיו כאן חפצים מהבתים גם בזה סוברים רבונון שהמובד וקרפ הם לא רשות אחת יחד עם החצרות והמרפסות והחסדר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: