העמוד היומי מסכת עירובין דף פט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פט עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף פט עמוד א פרק כל גגוי סועיר ראינו לאורך כל המסכת מדאורי אסור לטל מרשו סיחדשסורבים וכן להפך חז"ל באו ואסרו גם בתוך רשויות שיש להם דין של ראש סיוחיד ברגע שזה שייך לאנשים אחרים כגון בית שהוא של אדם אחד לטלטל ממנו לחצר שהוא שייך לכמה אנשים נוספים או מחצר ששייך לאנשים מסוימים לחצר אחרת ששייכת לאנשים מסוימים גם אסרו ונראה כעת את הפרטים מתי זה אסור ואת המחלוקת שיש בעניין אומרת הגמורה אומרת המשנה כל גגויסועיר רשות סחס ובלבד שלא יהיה גג ובוא יעשור אונו מוכסורו דברי רבי מאיר בא רבי מאיר ואומר כל מה שאסור חז"ל לטלטל סיחיד אחת לרש סיוחד שנייה זה דווקא שזה שימושים של בית שימושים שהם תדירים שמה הם באו ונתנו את משקלן אל תטלטל מהבית לחוצר אבל אם אתה מטלטל בג דהיינו יש לך כמה גגות שהם ברצף עם רווחים ביניהם או ממש משטח אחד רק בקומה התחתונה יש כמה בתים והם לא ירווים יחד אין שום בעיה ללכת ולטלטל על גבי הגג לאורך כל הגג למרות שמתחת לאזור הזה יש דירה אחת ומתחת לאזור הזה יש דירה אחרת הגג הוא רשות אחת ולמה כיוון שהשימושים בגג הם שימושים שהם לא תדירים לכן גם כן לכן שמה אני אומר חז"ל לא אסרו ולא יצטרכו עירוב חצרות כדי לטלטל בכל שטח הגג ומילא יהיה מותר להעביר חפצים מג דבי רבי מאיר והחורים אומרים כל אחד ואחות דשוש בפני עצמו אין כזה דבר אנחנו מסתכלים על הרשויות שתחת הגג כאילו זה עולה ללמעלה מדין גוד אק מחיץ ט כאילו המחיצות שיש למטה מתחת לגג עולות ללמעלה וממילא זה אזור שמוכף מחיצות של רשות אחת וזה אזור גג של הדירה השנייה אז זה רשות אחרת ויהיה אסור לטלטל בג מאזורים לאזורים רבי שמעון אומר איך עוד גגוס ואחות חצי רויס ואחות כרפי פוסשו סרסן לכלים ששובסו לסויכון בא רב שמ ומקל יותר מרבי מאיר אומר לא רק שיהיה מותר לטל מג לגג אלא כל האזורים האלו שהם לא שימוש תדיר כמו בית דהיינו חצרות כרפפות שזה מקום שמאחסנים דברים וכן גגות כל המקומות האלו יהיה מותר לטלטל מאחד לשני גם מגג לחצר ולקרפף אבל דווקא לכלים ששובסו לסויכון כלים שהיו שם בבין השמושויס ולא היו בתוך הבית יהיה מותר אבל לא יצר שהוא ערב עירוב חצרות והוא הוציא איזה כלי על ידי העירוב מהבית לחוצר את הכלי הזה יהיה אסור לטלטל מחוצר הזהות לחוצר הסמוכה לה אבל כלי שהיה בחוצר מערב שבת יהיה מותר לטלטל אותה לכל החצרות ולגגות ולקרפיפות ולא לכלים ששובסו בסורך הביס אז אם כן לפי רבי שמעל מתי תיקנו עירוב חצרות או כדי להוציא מהבית לחוצר או גם מחוצר לחוצר במקרה שהכלי היה בבין השמו שיש בבית וזה יצא לחוצר כדי להתיר לטלטל אותו אבל בלי זה יהיה מותר מותר לטלטל כלי ששבץ בין השמוסויס באחד מהרשויות האלו בגג או בכרפ או בחצר יהיה מותר לטל אותם לכל הרשויות האלו גם אם משייכים לאנשים שונים אומרת הגמרא יוסי ובי ברבין ורב חנין לברין וסייב לגבי הביה ישב לידם וישב ככה דנו ביניהם בהסבר המשנה רבי של מרבונון סבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה רבונון מובנים הם אומרים אנחנו סוברים גודסיק מחיצ המחיצות עולות לגג וכמו שלמטה האזור הזה הוא דירה של רובן האזור אז גם הגג מעליו זה נחשב שלו וכאילו הוא מוקף מחיצות וגם האזור השני זה של שמעון ולכן יהיה אסור לטלטל בג מאזור לאזור אלא רבי מאיקוסובר איקוסברק השם שדיורין לחלוקין למטו כך דיורין חלוקין למעלו אמר רשו סחסן רבי מאיר בעצם אמר במשנה שמותר לטל מגג לגג אני לא מסתכל על המחיצות כאילו הם עולות ללמעלה וממילא מותר לטלטל גם מגג ג שהוא מעל רשות אחת לג שני שהוא מעל רשות אחרת אלא אם כן יש הפרש ביניהם גובה אסור תפוחי למה כשיש הפרש ביניהם הוא עוסר אם תאמר כי הוא סובר שכן מסתכלים על הרשויות שהם חלוקים בגז למה כשאין הפרש הוא מתיר ואוסב אין חלוקים ואם הוא סובר שלא מסתכלים עליהם כם או חלוקים בג ולכן הוא מתיר דכל למעלה מי רשוסי ברגע שזה גג רצוף באותו שטח אז ממילא לא מסתכלים שם מחיצות או לות ללמעלה אז אפילו גובה אסור ונמוך ינמי אז גם שיש הפרשים בין הגגות וגובה של הספוכים למה זה גורם לי לפי רבי מאיר לבוא ולאסור לטלטל מגג לג סוף סוף כל הגגות כאן הם רשות אחת אומר לו הב לא ישמיע לכווד הרב יצחק ברב דמים רב מאיר כל מגומוצרשו רשו חס כגון נמות בשכ גובה יעשורו ורוכב רבו אסור לקטפול גזר משומטל בשוסו רבים אתה לא שמעת את החידוש שרבי מאיר סובר רבי מאיר אומר חידוש חידוש עצום כמובן זה לא נפסק להלוכל זה חידוש שהיה מחביד ומקשה מאוד הוא סובר שכל רשות אם יש לך עכשיו רשות היוכיד חצר ובאמצע החצר יש עמוד ברוחב במידות של רשות היוכיד רחב ארבע וגבוה אסורו אסור להוציא לקחת חפץ מה קרקע או לכתף להניח משהו מה מהקרקע או ממה שהוא מחזיק כשהוא עומד בקרקע להניח אותו על העמוד למה הוא נמצא ברשות היוחית הוא מניח את זה לעמוד שנמצא באמצע החצר זה גם של סיוחיד איזה איסור יש אומר רבי מאיר נתיר לו לעשות את זה הוא יבוא גם ברשות סיוכית שיש לו איזשהו עליה טל שהוא אר ברשות רבים והוא במידות כאלו שהוא מקבל תוקף של רשות היוחיד הוא יבוא גם להניח שם לכן גם בתוך רשות היוחיד אם יש לך טל כזה איזשהו עמוד כזה אסור להניח על זה אסור לכתף על זה ולכן סובר רבי מאיר כאן שעיקרון כל הגגות זה רשות אחת והיה מותר אפשר לו לטלטל גם מגג שיש ביניהם הפרש הבעיה למה הוא עוסר בגובה עשורו כי זה נהיה כמו עמוד שעומד באמצע חצר יש פה גג שהוא רשות היוכי לידו יש גג גבוה ממנו אסור אסור לך להעביר מרשות אחת לרשות אחרת כשהיא גבוהה אסורת תפוחים זה מה שרבי מאיר אומר כל מקום שאתומוצא שתי רשויות ואין רש זאת אומרת הם לכל אחד יש דין של רשות זה רשות החוצר ועמוד יש לו גם דית של רשות היוחיד ואין רשוס אחת שתיהם מאותו סוג של רשות דהיינו שתיהם רשות היוכיד יהיה אסור להעביר מאחד לשני סובר מינו אומרת הגמורה הם סברו כך הסביר להם הביה את הסבר דברי רבי מאיר הם הבינו ממנו אפילו מחטשת ואפילו גיגית כשרבי מאיר גזר מה שאמרנו עמוד בשוס היוחיד זה גם בעמוד שהוא כמו גיגית כמו מחתשת כלי שהוא לא קבוע אומר לו הבכי אמר אמר לא אמר רבי מאיר לו עמוד ואמו אתריחיים הועיל ואדם קובע לן מוקים דין הוא דווקא דבר שהוא באמת דומה לטל שהוא קבוע יותר רמת ריחיים שאדם לא מטלטל אותו מכיוון שהוא כבד מאוד אז דווקא בזה סבר רבי מאיר שיש מקום לגזור אבל אם זה סתם איזה כלי שעומד באמצע רשו סיוחיד עומד לו באמצע חצר חבית אז שם רב מאיר לא גוזר לבוא ולהרים חפץ מהרצפה ולהניח על החבית שואל את הגמורה על דברי רבי מאיר האם רבי מאיר כך סובר לגזור בכל מקום שיש לך עמוד באמצע ראש סכי לבוא ולאסור לכאורה נוכיח כעת שרבי מאיר לא סובר את הגזירה הזאת והרי כויסל שבין שתי חצרות דקבוע הרי אם יש שתי חצרות ויש ביניהם כותל בדרך כלל הכותל הוא ברוחב ארבע בגובה אסורו מידות של ראש סיוחי ואמר רב יודע כשתמצא לו לדיבר רבי מאיר רב יהודה מסביר את שיטס רבי מאיר כשרבי מאיר צין במשנה אמר כל גגות העיר מה סובר רבי מאיר בכרפות וחצרות גגין רשות לעצמון חצרורס רשות לעצמון כרפות רשות לעצמון רבי מאירק הביא לנו דוגמה כל הגגות הם רשות אחת ומות לטל ביניהם הוא הדין החצרות שהם סוג של שימוש מסוים יהיה מותר לטל בין כל החצרות למרות שזה רשויות של אנשים שונים כרפפות מותר לטל בין כולם למרות שזה רשויות של אנשים שונים כך יסבור רבי מאיר אומר רב יהודה אז אם ככה מותר לטלטל בכל החצרות מחצר לחצר איך איך אתה מטלטל מחצר לחצר יש כותל ביניהם מה ליו דשורי לטלטול לדרך כויסל לכאורה מותר לך להעביר את זה לפי רבי מאיר על גבי הקותל ולהעביר לחצר השני למה הרי אם אתה אומר שרבי מאיר גוזר בכל עמוד באמצע רשוס היוכי הקותל הזה הוא גם כמו עמוד יש לך רשויוכי משני הצדדים שזה החוצר ויש לך באמצע את הקותל הוא כמו עמוד איך הוא מתיר רבי מאיר לבוא ולטלטל מהחצר לחצר דרך הכותל בהכרח שרבי מאיר לא גזר את מה שאמרנו אומר הרב הונבר יהודה אומר רב שש לא להכניס הוא לא יצא דרך פתוחים לא כשרבי מאיר התיר לטלטל דרך חצרות נכון הוא התיר אבל לא דרך הכותל שבין החצרות ולמה שהוא מגזר שהוא אמר או תותל ברשותורבים כשיש לך כותל במידות של רשוסיו אסור לך טכנית להעביר את זה אומר רבי מאיר מהרצפה של החצר לכותל אבל מה כן ניתרתי מחצר לחצר באיזה איכת אם יש פתח ביניהם באמצע הח באמצע החומה יש פתח אתה יכול להעביר מחצר לחצר כיוון שזה כולם אותו שימוש שהוא לא תדיר שם לא גזרו חז"ל ולא הצריחו עירוב חצרות לכלים שהיו בחצר אז אם כן ראינו כאן את המשנה שלוש שיטות לפי רבי מאיר אני אומר שכשגזרו חז להעביר מרשות לרשות גם כשזה שניהם או ש סיוחיד אם זה רשויות של בעלים שונים אסור זה דווקא בבתים אבל גגות חצרות וכרפיפות אז כל סוג של שימוש מותר להעביר ביניהם מגגות מותר להעביר מגג לגג חצרות מחצר לחצר וכרפות אבל לא להעביר מגג לחצר חכמים אומרים אין דבר כזה גם גגות אסור ואפילו אם זה גג שטוח שתחתם יש כמה דירות אסור להעביר בכל הגג מאזור של תחת דירה אחת שמתחתיו יש דירה אחת לאזור שמתחתיו דירה אחרת כי אני מסתכל על המחיצות כאילו הם עולים גודסיק מחיצטה והגג מחולק רב שמ סובר יהיה מותר אפילו מהגג לחצר ולכרפיב כל השימושים שהם לא תדירים כבית מותר אבל דווקא כלים ששבטו בערב שבת ברשויות האלו אם זה כלי שהוא הוציא מהבית על ידי ערוב חצרות לחצר שמה אני לא מתאיר לו להעביר את זה לחצר אחרת או לכפף או לגג אלא אם כן יש לו עירוב חצי רויסים הרשות השנייה כשלמדו הבא ורב חנינ ברבין את שיטס רב מאיר הם לא הבינו למה הוא מחלק בגגות במקום שאם יש הפרשים בגובה בין הגגות של יותר מעשרות פורים שאז יהיה אסור אמר להם הבאה הסיבה היא בעצם הוא סובר שהגג הוא רשות אחת הקש גזרם משומטל ברשות רבי רבי מאיר סובר שכל מקום שיש לך באמצע רשות היוחיד רשות היוחיד נוספת איזשהו עמוד או משהו יהיה אסור ולכן כאן יהיה אסור בג סמוך להו מדין הגזירה של רבי מאיר שאלנו על הגזירה של רבי מאיר מחצר לחצר שלכאורה יהיה מותר דרך הכותל וענינו לא כל מה שרבי מאיר יתיר מחוץ חוץ זה לא על גבי הכותל כי שוב יש את הבעיה של טל ברשות רבים שזה אסור כי הכותל הזאת היא רשוס היוחיד גבוהה שנמצאת באמצע רשוס היוחיד נמוכה בגובה אסורו ולכן יגזור בזה רבי מאיר או תותל ברשותו רבים הוא יתיר מחוצה לחוצר במקרה שדרך פתחים וחלונות אז הוא יתיר אבל לא דרך הכותל על גביו יהיה אסור ‏So [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: