העמוד היומי מסכת עירובין דף פח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פח עמוד ב

[מוזיקה] דף פח עמוד ב תתעוררו תתעוררו אנחנו מסיימים כבר פרק שמיני עוד אותו מסיימים מסכת עירובין תתחילו להתאפס על עצמכם תתארגנו תבינו מה קורה פה תבינו איזה דבר נפלא ומרגש קורה איתנו עם כל אחד ואחד מאיתנו הולכים לסיים מסכת עירובי נכנסים לאישורת האחרונה מסיימים כבר פרק שמיני איזה זכות היום נלמד דבר נפלא ומוסע כל אדיר לפעמים בן אדם חושב תשמע מגיע זמן טוב או סתם ככה קם בבוקר עם אנרגיות רוחניות טובות והוא אומר "מה כבר יעשה דבר מה כבר יכול לעזור מה שאני אעשה ברוחניות?" הרי הקדוש ברוך הוא כל כך גדול הרוחניות זה דבר כל כך אדיר מה כבר יעזור מעשה אחד קטן שלי והיום אנחנו נראה דבר נפלא כשאדם בונה לעצמו עוקה בחצר כמו שאמרנו שעוקה זה סוג של איזה בור ניכוז אנחנו מתאירים לו לשפוך מים כמה ראינו שהיא צריכה להחזיק שעתיים אנחנו נראה שבקונסטלציות מסוימות ברגע שאדם עושה כזה עוכה שמחזיקה שעתיים מותר לו לשפוך לשם אפילו קור ואפילו קוריים בן אדם שעושה כזה דבר כל בני החצר יכולים להשתמש בה זאת אומרת שעצם המעשה שלו אמנם היה רק סתיים אבל ההשפעות מה שהוא מקבל מה שנותנים לו לשפוך דרך זה הוא הרבה יותר מהמעשה שלו ואותו דבר ניקח את ההקבלה הזו את האנוללוגיה לקדושה ולרוחניות בן אדם יכול לעשות מאמץ קטן מאמץ של שעתיים מאמץ מסוים אבל מה שהוא יקבל ההשפעות כל מה שיזרום דרך זה כל מה שיכנס לכלי הזה יהיה הרבה לאין ארוך לאין שיעור הרבה יותר ממה שהוא השקיע ואנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא בדף פח עמוד א' למטה ממש תחילת הגמרא אומרת הגמרא הקדושה מה הייתה אמר ראינו במשנה שברגע שיש לך חצר שהיא פחוטה מארבע אמות אסור לך לשפוך לתוכם מא שופכין בשבת כי זה זורם לרשות הרבים אבל ארבע עמות ומעלה מותר שואלת הגמרא מה הייתאמה למה בארבע אמות ומעלה מותר אומרת הגמרא אמר רבא מפני שאדם עשוי להסתפק שעתיים מים בכל יום חישבו הקיצוב הקצבה שאדם רגיל להשתמש בו מים ביום לרחיצת ידיים לרחיצת עצמו לרחיצת כלים זה שעתיים לנפש זה מה שאדם עשוי להסתפק ואז ברגע שיש לו חצר שהיא ארבע עמות ומעלה בארבע עמות אדם רוצה לזלפן אדם רוצה להשאיר אותם בחצר למה כי עולה אבק וכדומה מהים גורמים לאבק לשקוע זה נוח לו שהם ישארו בחצר ולכן אני מתיר לו רש"י מדגיש וגם אם זה יוצא החוצה כמו שראינו אתמול עדיין זה לא נקרא שמתקימה מחשבתו ולכן אין בעיה אבל פחות מד שופחן פחות מד זה נוח לו שהם יצאו החוצה מהחצר הוא לא רוצה שהם ישארו אם החצר שלו יותר קטנה מדמות היא לא צריכה זילוף ולכן היא נפקא מקימה מחשבתו ברגע שזה יוצא החוצה מחשבתו מתקיימת ונכון שהוא לא שופך את זה באופן ישיר לרשות הערבים אלא לרשות היחיד ומשמה זה זורם הלאה אומר רש"י חכמים גזרו דילמה אולי יבוא בן אדם לשפוך ישיר לרשות הרבים ולכן אומרת הגמרא פחות מד שחן אי דוד הוא כשרי היא לא אסור זה הטעם זה הטעם שאומר לנו רבא רב זירא חולק ואומר או יש גורסים רבא רב זירא אמר דמות טימ פחות מדמות לא תמה זה עניין אם המים נבלאים לא אם היא ראויה לזילוף אלא אם המים נבלאים בה ברגע שזה דמות ומעלה השעתי מים נבלאים ולא יוצאים החוצה אבל אם זה פחות מדמות המים לא נבלאים וזורמים לרשות העמים ולכן אסור שואלת הגמרא מהיא בינינו הרי על השיעור שניהם מסכימים שזה עניין של פחות מדמות או יותר אז מה ההבדל ביניהם אומרת הגמרא אמר הביה אריך וקטין איק בעיניו בוא נאמר שזה אותו שטח זאת אומרת תיקח את השטח תחשב אותו הוא אותו דבר אבל הוא לא ארבע עמות על ארבע עמות מרובעות אלא בוא נאמר הוא שמונה עמות אורך על שתי עמות רוחב כזה דבר שהשטח אם תבדוק אותו במטרים מרוכבים במטרים מרובעים הוא אותו דבר אבל בסופו של דבר התשמיש של כזאת חצר שהיא צרה וארוכה לא נוחה עכשיו מסביר רש"י בעצם בכזו חצר לא נוהגים לזלף זה חצר כזו שהיא לא נוכה אף אחד לא מחשיב אותה ואף אחד לא מזלף בה ומוריד את האבק זה בקושי חצר שנועדה למעבר ולכן לפי רבא שהסיבה היא זילוף יהיה אסור בכזו חצר עליו שהיא בעצם בשטח של ארבע עמות על ארבע עמות אבל לפי רב זרע שאומר שהעניין זה נספג לא משנה לי באיזה קונסטלציה שהיא בי איך נראית בדיוק איך נראית הטופוגרפיה של השטח בסופו של דבר זה נספג ולכן יהיה מותר אומרת הגמרא הקדושה תנן ראינו במשנה חצר ואחסדרה כן אח סדרה אמרנו זה מקום מקורה בעצם שהוא קצת שונה מחצר עדיין מצטרפים לדמות ביש שואלת הגמרא ביש למה לרבי זרא ניחה לרבי זרא ניחה מבינה הגמרא שבעצם לא מדובר כאן בחצר מרובד חצר שאין בדלדמות ובאחד מהזוויות שלה יש אחסדרה שיחד עם התוספת הזו היא משלימה לשטח לא לריבוע לשטח של ד' דמות על דמות לפי רב זרניחה כי זה נספג אלא לרבא קשיה הרי ברגע שזה לא בצורה מרובעת אמרנו שהחצר לא מספיק חשובה כדי שיבואו לזלף בה ואם כן מדוע המותר אונה הגמרא שימו לב טרגם הרב זרע ליבה דרבא הוא בעצם מסביר את ההוא שחולק עליו טירגם הרב זרע ליבה דרבא באחסדר מהלכת על פני כל החצר כולה מדובר כן שכמו שרשי אומר מדובר בכזאת חצר שהיא ארבע עמות על שתי עמות וכנגדה אחסדר של ארבע עמות על שתי עמות שמשלימה באופן מלא את החצר לארבע על ארבע ורק בכזה מקרה שהיא מרובעת היא הופכת להיות ראויה לזילוף ולכן לפי רבא באמת מותר לשפוך שם את המים בשבת מביאה הגמרא נוספת תשמ חצר שאין בה דמות על דמות אין שופכין לתוכה מים בשבת ופה לא כתוב חצר שהיא פחוטה או שיש בה יותר כתוב במפורש דמות על דמות משמע מרובעות ורק בכזאת צורה מותר אומרת הגמרא בישלם לרבניך כי רק חצר כזו ראויה לזילוף ומותר לפי שיטתו אלא לרב זירה שזה עניין של שטח קשיה למה זה צריך להיות דווקא מרובעות אומרת הגמרא הקדושה אמר לך רב זירא אמני רבנן לפי רבנן באמת זה העניין של זילוק זה לא עניין של בלי מים מאיפה אני יודע אם תזכרו במשנה אתמול ראינו שחכמים עוסרים לשפוך לתוך ביוב ואפילו הוא נמצא בתוך החצר מהאמה אם כן אתה רואה שהטעם של חכמים זה לא בגלל של בלי לא מעניין אותם אם המים נבלאים או לא הטעם שלהם זה בזילוף ובביב כמו שראינו אתמול בתעלה אין את העניין של זילוף כך רש"י מסביר ואם ככה באמת לפי חכמים אומר רב זרה אני לא מדבר לשיטתם לשיטתם ברור שזה עניין של זילוף ולכן חייבים ארבע עמות על ארבע אמות מרובעות כמו שרבא אמר אבל לפי שיטתי מתניתן רבי אליעזר בן יעקובי רבי אליעזר בן יעקב שאמר במשנה שבמידה ואביב יוצא ארבע אמות ברשות הרבים והוא מחופה הוא מכוסה מותר לשפוך בו אתה רואה שהטעם שלו זה כיוון שהמים נבלאים ולכן אני דיברתי כשיטתו שואלת הגמרא נפלא הסברת נהדר אבל למה דחופרה להסביר על המשנה משהו שהוא כשיטת יחיד שואלת הגמרא ומהידוך כדרביר להוקמה למתניטין כרבי אליעזר בן יעקב למה למה לא כמו חכמים שהם בעצם הרוב אומרת הגמרא הקדושה פשוט מאוד אמרבה מתניתן כשיטי הוא הסתבך עם המשנה לשון המשנה הייתה נראית לו יותר רבי אליעזר בן יעקב מה עיריה מה הסיבה דתני חצר שהיא פחותה מד על ד' לתני חצר שאין בה דמות על ד' אמות מזה שכתוב חצר שהיא פחותה אומר רש"י משמע שחסר שיעורה יש בה שיעור דהדם זאת אומרת שיש בה פחות מהשיעור אבל אם יש בה את השיעור לא משנה לי אם היא מרובעת משולשת קצרה וארוכה טרפז מעוין כל צורה שהיא עדיין יהיה מותר ואם כן אנו רואים שהסיבה היא לא משום זילוף אלא משום ספיגה שזה פשוט סופג ולכן כיוון שהמשנה הייתה נשמעת לו כך לכן הוא הסביר כך אני קורא שוב מה עירייה דתני חצר שהיא פחוטה ליתני חצר שאין בה דמות על דמות אלא מזה שכתוב שהיא פחוטה שמ מינה שזה עניין של לספוג דרבי אליעזר בן יעקב היא שמ מינה ולכן הוא אומר כל המשנה היא כרבי אליעזר בן יעקב ולכן אני הסברתי שהרציונל שעומד מאחורי ארבע עמות זה האם סו זה שעד עד ארבע עמות זה לא נספג ולכן אסור ולמעלה מארבע עמות זה סופק זה בולע את המים ומותר שואלת הגמרא רגע אבל בעצם אתה אומר ש שהמשנה שלום זה רבי לזר בן יעקב איך זה ייתכן ועמידספר רבי אליעזר בן יעקב שהוא אומר במפורש רבי אליעזר בן יעקב אומר בביב שהוא מכוסה וכולי מהשמ שרישע לו רבי אליעזר בן יעקב איך אתה אומר לי שכל המשנה כמותו אונה הגמרא כולה רבי אליעזר בן יעקובי כל משנתנו היא כשיטת רבי אליעזר בן יעקב וצריך קצת להעדכן את הלשון במשנה וחסור ומחסרה ואחי קטן חסר כמה מילים שישפכו אור על המשנה כולה חסר שהיא פחותה מדמות אין שופכין לתוך המים בשבת עדמות שופכין שרבי לא כאילו רבי אליעזר בן יעקב מגיע עם דין חדש אלא תוסיף את השבי אליעזר בן יעקב אומר ביוק כמו דמות בישות הרבים שופר לתוכו מים בשבת וכל המשנה שלנו זה כשיטתו וכמו שרואים מדבריו העניין הוא זה לא דווקא הריבוע שזה עניין של זילוף אלא הגודל שזה עניין של ספי ביגת המים ובלייתם כמו שרואים לגבי ביב שכמור שהוא מתיר לשפוך לתוכו מים בשבת אומרת הגמרא הקדושה מביאה הגמרא את שיטת רבי אליעזר בן יעקב שאומר שביב קמו מותר לשפוך לתוכו מים אם זה בארבעמות הראשונות של רשות הרבים מכוסה כיוון שאתה זה נבלא ואתה לא רואה את זה יוצא מרשות הרבים ברשות הרבים אומרת הגמרא מביאה גמרא דעה שלישית מתניתן דלא כחנניה דתניה חנניה אומר אפילו גגמה לא ישפוך לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח רש"י אומר דבר ראשון הוא מדגיש לנו הגג שלהם לא היה כמו הגגות האדומים של העיירה שאנחנו מכירים זה היה גג חלק והיו חוקקים שם צינורות בעצם היו עושים שמה את הגג טיפה גלגל טיפה משופק כדי שיזרום כל המים שיורדים על הגג לזוויות הגג ושמה למרגלותיו בעצם ממש צמוד לשפתו היו שמים מרזבים שהיו מקלחים מים אומר חנניה אפילו על הגג עצמו אסור לשפוך בעצם היה לנו במשנה את שיטת רבי אליעזר בן יעקב שאומר אפילו לתוך אביב מותר חכמים אמרו לביב עצמו אסור אבל מותר לשפוך על הגג שיקלח לביב ואילו כאן מגיע חנניה ואומר אפילו לגג עצמו אסור כי ביודעין זאת אומרת זה ברור שכשאתה שופך על הגג זה יעשה את המסלול יבוא למרזה ומהמרזה ויבוא לביב ולכן הוא עוסר לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח זה שיטת חנניה ומשנתנו באמת לא כמותו אומרת הגמרא הקדושה תנא במי דברים אמורים בהמות החמה אז אני מדבר איתך על כל העוכה וכל הבלאגן אבל בהמות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מותר לך לשפוך אין שום בעיה לשפוך זאת אומרת כך בהמות הגשמים אני לא מצריך אותך כלל לעשות עוכה כך משמע כאן מה הייתה מה הייתה מה הסיבה באמת אמר רב האדם רוצה שיבלו מים במקומן אדם בימות הגשמים לא מפריע לו הוא לא רוצה שהמים יצאו החוצה כיוון שבמות הגשמים החצר גם ככה מלאה בשופחין ולכן אין לו בעיה שיבלו המים במקומן שואלת הגמרא אמר להביאי והרי שופכין דאדם רוצה שיבלו וקטני לא לשפוך לגבי ביב בביב אין לאדם בעיה שזה יישאר שמה הביב האמת המים הזאת הטעלת ניקוז מיועדת בשביל מים כאלה אין לו בעיה שהם ישארו שמה להפך הוא רוצה הוא לא רוצה שהם יצאו לרשות הרבים בשבת ובכל אופן אתה אומר לי שלא ישפוך כמו שראינו וקטני לא ישפוך חכמים כך אומרים אמר לי עונה לו עונה לו הבונה לו רבה ואומר אתם למעני חושלה בהמות הגשמים למה שנחשוש אם משום קלקול חצרו המקלקלה וקיימה אם תאמר לי שהוא רוצה שזה יצא החוצה כי חצרו מתקלקלת ומתמלאת רפש אין שום בעיה היא כבר מקולקלת וקיימת כיוון שירדו גשמים ובהמות הגשמים הכל בוצני הכל מלא תית ורפש ואם תאמר לי ואם משום גזירה שמה יאמרו צינור של פלוני מקלח מים סתם צינורות מקלחים הם אם תאמר לי יעבור בן אדם ויראה אופ מנוכז פה מים יוצא כאן מים מהניכוז ומה קורה שבת ויבוא להתיר ויבוא חורבה מכך אין שום בעיה בחורף מילה כל הצינורות מקלחים מים ולכן אין בעיה אבל כל זה נאמר בחורף לגבי ביו בקיץ נכון שאין בעיה לבן אדם שישארו שמה מים אבל עדיין שר גזרה שמה יאמרו חצרו שמה אנשים יעברו ויאמרו צינורו של פלוני מקלח מים בשבת ולכן אני עוסר אז בעצם בברייתה הזו ראינו שבהמות הגשמים מותר לשפוך כמה מים שאתה רוצה רב נחמן אומר בצורה שונה אמר רב נחמן מה פתאום בהמות הגשמים הוא קם מחזיק שיעתיים אם בנית את הבורניוז הזה שהוא מחזיק שיעתיים נותנים לו סיעתיים אבל אם בנית מחזיק שסיעה נותנים לו שיעה זאת אומרת לפי מה שבנית זה מה שיש לך בהמות החמה מחזיק שעתיים נותנים לו שעתיים סעם נותנים לו כל עיקר בהמות החמה אתה אומר בעצם הרף שבשבילו אתה צריך להתחיל לשפוך זה סעטיים פחות מכך לא תקבל כלום הכולה היא שבהמות הגשמים אם בנית עוכה של שיעה אתה מקבל לשפוך שם שיעה שואלת הגמרא אבל למה הרי בסופו של דבר בניתי למה בהמות חמה לא תרשה לי לשפוך שם לכל הפחות שיער הרי הרי יש כאן עווקה שמחזיקה אותו בהמות החמה נמי מחזיק שיעב לשיעה למה לא למה רק בהמות הגשמים אומרת הגמרא גזרה דילמעתי ליתן לשעתיים בהמות החמה אני אומר לך אדוני היקר הרף המינימום זה שעתיים בנית פחות מכך לא קיבלת כלום כי אני חושב שתבוא לשפוך שיעתיים שואלת הגמרא אוקיי אז מה ההבדל לאמות הגשמים יחי בהמות הגשמים נמי לגזור אונה הגמרא לא בהמות הגשמים אין סיבה לגזור אתם בהמות הגשמים מהני חושה אם משום קלקול חצרו המקלקה וקיימה אין בעיה חצר כבר ככה מלאתית ורפש ואם מישום גזרה שמיים אמרו צינורו של פלוני מקלח מים סתם צינורות מקלחים הם ולכן אני לא חושש גם אם הוא יגיע לשפוך יותר עדיין אין לי חשש אמיתי אבל כאן בהמות בהמות החמה שאם הוא ישפוך יותר יש לי חשש אמיתי הוא לא רוצה שמיים ישארו בחצרו יש גם גזירה שמרו חצרו א צינורו של פלוני מקלח מים לכן אני אומר אם עשית כדין קיבלת אם עשית פחות מכך לא קיבלת כלום אמר הבא יעיל כך מכאן אני מבין שבהמות הגשמים אם עשית עוקה אפילו קור ואפילו קוריים זאת אומרת רב נחמן מגיע ומקביל את הדין שלמות הגשמים ואומר דווקא שעשית הוקה אבל אומר הבאי מכאן אני מבין ברגע שאין שום חשש לא לקלקול חצרו ולא שאמרו חצרו של פלוני מקלח מים ברגע שעשית עוכה עשית את המוותר עליך יהיה מותר לך אפילו קור ואפילו קוריים הרבה יותר מהמידה שזה מחזיק כי אין שום עניין אין לי למה לחשוש הוא לא רוצה שהם יצאו ולכן לא מתקיימת מחשבתו וגם אין בעיה של הרועים כי מילא הצנורות מקלחים מים בשבת חוזרת הגמרא על המשנה ראינו וכן שתי גזו שתי דיותאות זו כנגד זו בעצם דיירים שגרים אחד ליד השני יש להם חצר שהיא פחוטה מידה לדמות ובעצם צד אחד כמו שאמרנו שמאל או ימין צד אחד עשה לעצמו עוכה קרוב אליו אמרנו רק הם יכולים להשתמש ואלה שלידם לא אמר רב אפילו ערבו אפילו אם כולם ערבו יחדיו עדיין מותר רק לאלה שסמוכים לעוכה להשתמש ולא לאחרים שואלת הגמרא אמר להביבה מלתאמה אילמ משום נפישה דמיה זאת אומרת שעל עוקה אחת קטנה שמחזקת שעתיים אתה שופך הרבה יותר לא ייתכן והתניה אחת לי ואחת לגסטרה בריכה וערבה זאת אומרת ברגע שהכנת מקום כדי לשפוך דרכו מים אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכים לתוכן מים בשבת זאת אומרת ברגע שעשית את מה שצריך עשית את העכה הזו כמו שאמרו חכמים לא אכפת לי כמה מים תשפוך דרך שם או לא אכפת לי כמה או יש מפ מפרשים שאומרים לפחות שעתיים לכל דייר שזו קצוותו כפי שראינו ואם כן מה אכפת לי אם ערבו ומותר להם להשתמש בהכל למה שבאותה אכה יהיה אסור אלא אומרת הגמרא יתמר אחי יתמר אמר אבל לא שנו אלא ערבו אלא שלא ערבו אבל ערבו מותרין זאת אומרת במידה שהם לא ערבו אז אני עוסר עליהם אבל אם הם ערבו מותרין שואלת הגמרא וכי לא ערבו מה הייתם מה הרי בעצם הם לא מגיעים עם הכלי עצמו ושופחים הם שופכים את זה מחצרם מהבית שלהם וזה יורד לעוכה אין סיבה שיעשו אומרת הגמרא אמרבשי גזרה דילמעתי להפוק ממנדבתים לאטם אני חושב שהם ילכו ויקחו את הכלים אליהם מים ויצאו איתם מהבית וישפחו להוקה לכן אני אומר לבני אלה שזה קרוב אליהם הם שופכים מהחלון וזה בסדר גמור אבל אתם שצריכים לצאת שבעצם קשה עליכם להביא לעוכה אני אומר רק אם ערבו אם לא ערבו אני חושב שיבואו להוציא את הכלים אלעים מים ולא יעשו איזה דרך חלונם וכדומה ולכן אני גוזר הדורן הלך קצב משתתפין בסיעתא דשמיא ובלי נדר ובשמחה עצומה אשריךם תלמידי חכמים בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון שני טעמים למה בחסר למעלה מדמות אין בעיה או בגלל שראוי לזלף או בגלל שזה נספג נפקמינה אם זה צר ולא הגודל הריבוע של 400 על 400 שזה כבר לא ראוי לזלף חצר ואחסדר אמרנו שעדיין אנחנו יכולים להסביר שזה אח סדרה משווה את החצר ל4 עמות על ארבע עמות לאחר מכן ראינו במפורש שהעניין זה ארבע עמות על ארבע עמות ולכן אמרנו מה שרב זירא אמר שזה עניין של נספג של המים נבלאים זה דווקא לפי רבי אליעזר בן יעקב והוא אמר כמותו כיוון שהמשנה הקשטה אותו דחקה אותו כי כתוב חצר שהיא פחותה ולכן הוא אמר כמותו והוא מסדר את כל הביתה כרביז את כל המשנה כרבי לזר בן יעקב ראינו שיטה נוספת של חנניה שעוסר בכלל לשפוך גם על הגג כיוון שברור שזה יגיע לביב הוא עוסר לחלוטין ומה עוד ראינו ראינו שבהמות החורף זה שונה למה כי אדם רוצה שייבו המים במקומן וזה שונה מביב למה זה שונה מביב כי פה בחורף אין מה לגזור לא בגלל קלקול חצרו ולא בגלל שמ שמ אמרו צנורות מקלחים כי כל הצינורות מקלחין ובביב כן יש עניין לגזור רב נחמן אמר לא אני לא מטיר באופן גורף אלא אני מצריך אותו לעשות עוקה סיתיים אבל ההבדל בין החורף לאמות הגשמים שבחורף אם עשית סע עוקה של סיעה אני נותן לך שיעה ואם עשית סיעתיים אני נותן לך סיעתיים ואילו בקיץ אם עשית סיעתיים קיבלת סיעתיים ואם עשית סיעה לא קיבלת כלום והטעם שוב כי אין סיבה לגזור בחורף ולכן אומר הבי מכאן אני לומד שברגע שיש עוכה סעתיים אני נותן לך אפילו קור ואפילו קוריים שני דיוטאות זו כנגד זו אמרנו מה מדובר רב אומר אפילו ערבו ואמרנו אין סיבה בעולם כי הכמות מים לא משחקת לעניין כי ראינו שברגע שהוא עושה שעתיים או שמותר כמה שהוא רוצה או שמותר בכל אופן שעתיים לכל אחד ולכן אמרנו יתמר אחי יתמר לא שענו אלא שלא ערבו אבל בערבו מותרין ולא ערבו הסיבה שלו כי אני חושב שיבואו להביא כלים האלה שרחוקים יבואו להביא כלים ואל דיותה דרך החצר וזה אסור להם אשרכם תלמידי חכמים בואו נחלץ חושים וככה ניקח את הזמן הסופי הזה של אוירת סוף זמן וכאלה יש אומרים ונעשה את זה בצורה איכותית ונגיע לסיום מוכנים בסיעתא דשמיא בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: