העמוד היומי מסכת עירובין דף פח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פח עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף פח עמוד א שורה שישית מלמעלה אומר רב ברבונה לא ישנו אלא למלויס אבל איש פויך אוסרו אנחנו ראינו שאם אדם יש לו מרפסת על גבי הים והים יש לו דין של קרמליס והוא רוצה לדלוט מן הים לרשו סיוכי למרפסת שלו הוא צריך צריך לעשות מחיצות בגובה 10ה ועל ידי דין מיוחד במים שהתירו לומר גוד אכיס מסתכלים כאילו המחיצות ירדות עד למטה וממילא כאילו השטח שמשם הוא דולה את המים הם הוא גם רשוס היוחיד וממילא הוא לא מעביר את המים מרשות לרשות ויהיה מותר לו לדלות מים אומר רבי ברב הונה ההתר הזה של גודכיס הוא אך ורק לעניין למלות את המים אבל לשפוך אסור אדם רוצה לרוקן מים מביתו לתוך הים אסור לו דרך המחיצות למה אמרת שהמחיצות האלה כאילו יורדות עד למטה והוא שופך את זה שיוכיל כי אומר הרב ברב הונה זה נכון לעניין גליה אבל לעניין מים שהוא שופך ודאי הוא יודע ויש לו עניין שזה יתערבב במים שמחוץ למחיצה ולא שזה יעמוד באותו מקום שכנגד המחיצות ולכן זה נחשב שהוא מעביר את זה להמשך הים למקום שהוא מחוץ למחיצות וזה נחשב שהוא מעביר מהרשוס היוחית לכרמליס מתקיף לו רב שיזבי וכימה בין זה לאוקו אוקו זה המשנה כאן בהמשך העמוד שם כתוב שאם אדם יש לו חצר קטנה פחות מדמות והוא רוצה לשפוך שמה מים הוא יכול למרות שזה יכול להיות שזה יצא לרשוס הרבים אם הוא יעשה שמה עוקה בור שהיא מחזיקה שעתיים ממילא כיוון שיש אחד תמצא שהמים יכנסו לתוך העוקה ולא יצר שסור רבים אז מתירים לו למרות שלפעמים העוקה הזאת כבר מלאה במים והוא יודע שהיא מלאה במים בכל אופן מתירים לו למה הרי הוא יודע שזה ילך לרשו רבים אז למה פה אתה אומר שכיוון שהוא יודע שזה יתערבב עם כל הים אני לא מתיר לו את זה אומר רב ברבונה לכאורה לאיתימה למה לאיס אז כך שואל כך שואל רשיזבי על רבי ברבונה וכימה בן זה לאוקו עונה הגמורה אניתימה ואני לא איתימה דהיינו ה במקרה של אוקו בעיקרון המצב הזה שיש הוא פה זה עשוי להכלות זה אמור לסיים את המים בתוך רשוס היוכי ולא לצאת לרשוסורבים אומר רש"י ממילא המחשבה שלו היא לשפוך את זה כאן בחוצר גם אם קרה ולא התקיימה מחשבתו וזה יצא לרשו רבים אין בזה איסור ולמה כי גם אם הוא היה עושה את זה ביודים ומוציא את זה זה גם לא היה אסור ולא היה פה איסור ממש כיוון שגם אם הוא היה מתכוון מלכתחילה לשפוך את זה כי הוא לא שופך את זה בידיים לבחוץ אלא הוא שופך את זה אצלו ואז זה יוצא ולכן גם במקרה שאני אומר שהאווקו מלאה וממילא המים יוצאים לבחוץ כיוון שמחשבתו היא שזה יישאר כאן בחצר ואין לו עניין בזה שזה יצא לרשות רבי ממילא מתירים מה שאין כן בשויפחין לשפוך לתוך הים כאן אם הוא יעשה את זה בכוונה תחילה במקרה כזה שהוא שהוא ישפוך את זה לבחוץ כאן זה כבר יהיה איסור ולכן כיוון שהמחשבה שלו כאן היא מראש שזה יתערב עם שאר המים הוא יודע שזה מה שיקרה ולכן אני לא יודע מזה לא יעש להתקלות פה בתוך האוויר של המחיצות ולכן יהיה אסור אומר איכדימרי יש אומרים שלהפך ההוראה הייתה לכולה להתיר אומר ברבון לא יתמל למלשורי לשפוך אסור אלא לשפוך נשורי כשהיתרנו מחיצות זה לא רק לעניין לדלות מים אלא גם לעניין לשפוך הפוך מהלישנה הקודמת שהבאנו את דברי רבינה אומר רב שיזבי פשיטה היינו אוקו וכעת הרב שיזבי בעצם שואל לא סתירה מאוקרו אלא פשיטה מה זה שנה מוקו שגם שם יש מקרים שהאווקו מלא מלא מים ובכל אופן מתירים לו על סמך זה שיש פה בור מה עוד תמה אני טמה ואני לא טייממה קומשמלון ועל זה אונה הגמורה הייתי חושב לחלק שבחצר זה עשה להתקלות ולהישאר כאן בתוך החצר מה שאין כן שם בשופרחים שהוא שופך לתוך הים זה לא עשוי להתקלות קווים מלא כיוון שאם הוא יעשה את זה כמו שרשי הסביר אם יעשה את זה מלכתחילה על דעת שזה יצא לבחוץ הרי שזה איסור ואם כן כן כשהוא יודע שזה ודאי לא יתקלה ולא יישאר כאן בתוך המחיצות הייתי אומר לאסור קומש מלון שלו שאני מתיר את זה סוף סוף כשהבן אדם הזה שופך את זה לתוך המחיצות אני אומר מבחינתו אין לו עניין כל העניין שלו זה להוציא את זה מביתו מה יקרה עם זה אחרי זה אם זה ישאר בתוך המחיצות יצא לבחוץ זה כבר לא נוגע אליו אין לו עניין שזה יצא לבחוץ ולכן אנחנו מתירים גם לשפוך את השיפחין דרך המחיצות האלו על ידי היתר של גודכיס ממשיכה הגמורה על המשך דברי המשנה וכן שטיגזוז טרויס זוהי למה לא מזו הבאנו שגם אם יש שתי מרפסות אחת ליד השנייה לא באותו גובה עשו מחיצות בגזוסטרה העליונה ולא בתחתונה והתחתונה אנשי התחתונה לא ירבו יחד עם העליונה והם אסורים להעביר ממרפסת אחת לשנייה וכעת שניהם משתמשים דרך המחיצות של העליונה כדי לדלוט מים בכל אופן בגלל זה שהתחתונה גם משתמשת כאן והיא לא ערבה ממילא אני אומר שהרשות הזאת שכנגד המחיצות למטה שייך לשתי רשויות של העליונה ושל התחתונה שתי רשויות שונות שלא ערבוי אחת וממילא ברגע שיש לנו רשות שלישית ששולטות שם שתי רשויות שלא ירבו ביניהם אז אנחנו עוסרים את זה אומר הרב הרבונה אומרב אומרבונה אומרב לאישון נלה בסמוכו אבל במופלגס אליהנו מוטרס כל מה שדיברנו שתי גזוז רעות שהתחתונה עוסרת בגלל שהיא משתמשת בעליונה זה דווקא כשהיא סמוכה בתוך הרבות ספורכים אבל אם היא מופלגת ממנה אליונו מותרס ולמה רב ליטימי כמו שראינו לאל דום הרב אינו דמו ישראל על חברו דרך אויר כיוון שסוף סוף השימוש של בני התחתונות כאשר הגזוזתו שלהם רחוקה מהעליונה הם משתמשים דרך האוויר ויש דין שדרך האוויר כיוון שזה לא דרך שימוש רגיל אז זה לא עוסר אתה לא מחשיב את הבני פני התחתונו שיש להם דרך שימוש בתוך המחיצות של העליונה נכון שהם מצאו איזשהו איך תמצא לזרוק את הדלי לעליונה ואז זה משתלשל ללמטה אבל זה לא דרך שימוש ולכן זה לא נחשב שיש פה שתי רשויות שונות שמשתמשות במחיצות האלו אומר רבי עומר בחיבר ורבי יוסף אומר רבי יושאי יש גזל ושבס דהיינו אם אדם משתמש ברשות שלידו חורבה או משהו כזה בלי רשות זאת אומרת יש לו איזה דירה נטושה לידו וכל השבוע הוא משתמש שמה נכנס יוצא יש גזל בשבס לעניין שבס אני אומר שיש קניון אגזילה וממילא כיוון שכל השבוע הוא משתמש בדירה הזאת הדירה הזאת נחשבת לרשותו וממילא אין צורך לקחת מהבעלים שהם הבעלים הרשמיים של השטח הזה של הרשות הזאת אין צורך לקחת מהם עירוב חצי רויס במספיק שהוא מערב וחורבו מחזרי בעולים עוד אם יש חורבה נטושה ואדם שגר ליד משתמש בחורה כל הזמן מרזילה באוילים כשאנחנו רוצים לעניין שבס לדעת האם מבעלי החורבה לעניין עירוב חצי אויס האם צריך את הבעלים האמיתיים או את זה שמשתמש כל השבוע בחורבה מרזל הבעולים אנחנו מחפשים את הבעלים האמיתיים והולכים אחריו שואלת הגמרא מיד הוא סותר את עצמו לכאורה רב ישעי כאן אומר שתי הלכות שהפוכות אחת מהשנייה או גוף קשי אמרס יש גזל בשבס על מקניה אתה מתחיל בזה שיש גז בשבס דהיינו גזי לקונה לעניין שבס וממילא זה הולך אחרי זה שגזל את הרשות הזאת ומשתמש בה ולא צריך את הירוב חצרות של הבעלים האמיתיים וחוב מרזבעולים הם לא יקני אתה אומר שלעניין חורבה הולכים אחרי הבעלים האמיתיים ולא לא אחרי זה שמשתמש אוכמ יש דין גזל בשבס קיצד דכוב מרזילה בעולים אונה גמורה זו כוונת רבי ישעיה לא הכוונה יש גזל בשבס שהכוונה שיש קניון אגזילה אלא יש דין גזל בשבס דהיינו אדרבה כיוון שזה גזול זה לא באמת שלא ממילא לעניין שבס אני אומר יש פה דין של גזל ואם אתה רוצה באמת שתוכל לטלטל בחצר על ידי שתיקח חירוב חצרות מכל דיירי החצר אתה צריך לחפש את בעל הדירה הזאת האמיתי לא את זה שהשתלט עליה ומשתמש בה ביום חול בגזל אלא האמיתי ואותו לבקש ממנו ערב חצי רויס כיוון שכמו שאמרנו חורבו מרזיר לבאולים אומר רבה ומסבינשמיתי יש לי קושיה על המרה הזאת של רב ישעי שתיגזו סטרזו למעלה לא מזו וכולי כתוב אצלנו במשנה שאם אסור לה עליונה ולא עשו לה תחתונה שתן אסורס וס יש דין גזל בשבס אמ אסור רוויס לכאורה בני התחתון משתמשים פה שלא ברשות הרי ודאי שבני העליונה לא יתנו רשות לבני התחתונה להשתמש כאשר זה הורס להם את השימוש בשבת בגלל שאתם משתמשים פה אנחנו לא יכולים להשתמש בשבת אם לא הייתם משתמשים זה היה מחיצו שמשות רק לנו ולא היה בעיה אז אם כן בני התחתונה משתמשים כאן בגזל ולמה כאן לעניין שבס אני אומר שיש פה שתי רשויות ששולטות על המקום שבין המחיצות אני מחשיב הרי למה למה הם אסורות אסורים להשתמש בה כנגד המחיצות לדלות מים משם כיוון שאני אומר ששתיהם שולטות על על המקום שכנגד המחיצות ואם אלא זה נחשב ששתי רשויות שלא ירבו ביניהם שולטות על שטח שלישי ממילא זה עוסר אחד על השני אבל לכאורה מנתחת המשתמשים כאן שלא ברשות הם לא אמורים להיות נחשבים שהם שולטים כאן אמור להיות שרק בני העליונה שולטים אומר רב 16 מהסכינן שעשו מחיצו בשוטפוס בעצם הזכרנו את זה כבר שרשי מביא את זה כבר בפעם הראשונה שהזכרנו את המשנה הזאת לפני מספר דפים אייוחי שואלת הגמרא אם כך שמדובר שבני התחתונה באו ביחד עם בני העליונה לבנות את המחיצות במרפסת של העליונה ולכן יש להם פה איזשהו מוחזקות במחיצות האלו ואי אפשר לומר להם תלכו מפה אתם מפריעים לנו כי לא הרבנו יחד ועל ידי זה זה נאסר יוכי כי עשו לתחתינו ננמי אז אם ככה שהם בנו יחד עם העליונה אז גם במקרה שעשו מחיצות גם לעליונה וגם לתחתונה מהמשנה היה מהשמע שדווקא כשאסור רק לעליונה אז אני אומר הם אסורות אבל אם היה לכל אחת מהם מחיצות אז התחתונה משתמשת בשלה והעליונה משתמשת בשלה ולא אומרים שהתח שבני התחתונו יאסרו על בני העליונו למה אם אתה אומר שבני התחתינו בנו יחד עם בניינו את המחיצות אז גם במקרה כזה עדיין זה אמור להיות להיות אסור הגמור כיוון דסור לתחתונו גל גל ידייתו ננו באדו לא הניחלי כיוון שסוף סוף באו בני התחתונו ועשו לעצמם מה הם בעצם מראים כאן הם בעצם מרים כאן אנחנו לא צריכים את המחיצות של העליונה נכון בנינו חשבנו השכענו שם מאמצים כדי לבנות את המחיצות במרפסת העליונה אבל כעת באנו ובנינו לעצמנו אז בעצם זה מגלה דעתם שהם הולכים להשתמש במחיצות שלהם ולכן באמת כך יהיה למרות שמדובר שהם בנו את ברגע שהם בנו לעצמם גם הם מסתלקים מהמחיצות של העליונה ואז באמת יהיה אסור יהיה מותר לבני העליונה להשתמש במחיצות אומרת המשנה חצר שיפחוס מארבע מוסויס אנחנו יודעים שחצר זה רשוס היוכית כעת היא נמצאת על פתח של רשוסבים אז אם הוא שופך מים בחצר מה קורה למים יוצאים החוצה יצא שהוא גורם שהמים יצאו משסורבים אומרת המשנה אם היא פחותה מארבעה מויס אין שופכים בסך אומים מים בשבס אם השטח של החצר קטן מארבע מוס אז ממילא אין פה שיעור ספיגה של המים שבקו יספגו כאן בחצר ולכן אסור לשפוך שמה מים אלא אם כן עשו לה אוקו מרזקת סוסיים מן הנקב ולמטו אלא אם כן הם עשו לה איזשהוא בור בחצר שהיא יכולה להחזיק שעתיים והגמרא תבאר למה דווקא שעתיים כיוון שזה שיעור של אדם של משפחה רגילה שמשתמשת ביום ממילא מספיק שיהיה שיעור כדי להכיל את ההשתמשות של המים הסטנדרטי בשבס וממילא אם יש שמה כזאת אוקו אז שהיא יכולה להחזיק מהנקב מהבור שלה בקרקעית החצר ולמטה שעתיים אז מותר לשפוך בחצר כיוון שגם אם זה יצא לשוסורבים סוף סוף המחשובה שלו לא הייתה שיצא לשוסורבים וגם אם הוא היה שופך אז גם אם זה היה מלא מים הוקו סוף סוף סוף זה לא כוונה שלו ולכן כמו שאמרנו קודם הזכרנו את זה בגמורה בתחילת העמוד לכן מותר ולא חששים לשפוך מים בתוך החצר בין מבחוץ בין מבפנים האוקה הזאת יכולה להיות לא רק בתוך החוצר היא יכולה להיות על הפתח של החוצר צמוד לחוצר אלא שמבחוץ לאחליק אם האוקו הזאת נמצאת ממש על הפתח של החוצר צריך לכסות את זה עם נסרים מבפנים אין צורך לקמוע אבל אם זה בתוך רשות יחידית אין צורך ולמה כיוון שזה נמצא ברשות רבים ברגע שזה יהיה מגולה בלי נסרים לפעמים זה פחות מג תפוכים מהקרקע ואז יהיה לזה דין שרשו סורבים אז לא עשינו כלום עם האוקו כבר האוקו עצמו יש לה דין שרשו סורבים לכן שיחסה עם נסרים ואז אומר רש"י מה קורה לשטח של ההוקו זה נהיה מקום פטור ולכן יהיה מותר לו לשפוך את זה שם דין נוסף שדומה להלכה הראשונה רב לזר בנין קבי אומר בבשהו כמושו סורבים אדם יש לו את החצר ובפתח של החצר יש לו איזשהו חריץ אומר רבזר בן ניקל אם החריץ הזה ארוך ארבע אמות ברשות רבים שבחין לצריך המים בשב זה שיעור שכבר יכול להכיל את המים וממילא הם יספוגו בשטח הזה שהוא קמור כבר שהוא מכוסד יש לו דין של מקום פטור ולא לא ימשיכו הלאה למקום שזה כבר קרמליס או שוסורבים ואין חשש שהם ימשיכו לשמה מה וממילא לכן שפחין לסויחוי מים בשבס והחומים אומרים אפילו גג אוכות צומע או עם או לא ישפוך על פי הבייב גם אם יש לו אורך של גג או אורך של חצר מעמה והביב ממשיך לתוך החצר הוא רוצה לשפוך לתוך הביב אסור לו ולמה כי ברגע שהוא שופך לתוך הבי אז זה מגיע בקילוח כשזה יוצא לבחוץ גם אחרי הארבע אמויס זה מגיע לבחוץ זה מגיע בזרימה אנשים עומדים מהצד רואים זרימה של צינורות מקלחים אומרים מה קרה לו איך הוא שופך מים ככה משח לרשו רבים הם לא יודעים שהוא שפך את זה במקום כזה שזה יכל להיספג רק זה ימשיך לכן כל עוד לכן גם אם זה יהיה 100 מה אנחנו אוסרים עליו לשפוך את זה לתוך הביב אבל שפך הוא לגג והמים יודעים לביב זה כן מותר ברגע שהוא ישפוך את זה על הגג ומהגג זה ימשיך להישפך לתוך הביב זה אין בעיה כי הזרימה כבר לא כל כך חזקה אז אין חשש נסיים את המשנה החוצר ואחסדו מצטרפן לארבע עמוות אנחנו אמרנו שחצר שאין בארבע עמות צריך חוקה משמח חצר שיש בה ארבע עמות אז מספיק גם בליוקה כי יש פה שיעור שיספג המים מוסיפה המשנה אם יש אחסדרו בפתח של הבית יש איזשהו שטח שהוא מקורה בלי מחיצות שזה נקרא אחסדרו זה מצטרף גם לשטח של ארבע אמוס ולא אומרים שיש לדין שלו סיוחיד שזה לא קשור לחוצה וכן שתי דיוטאות זוי כנגד זוי מצוסנסוק מצוסן לאסוקו ישנם יש את החצר ו בחצר הזאת יש קומות עליונות הקומות העליונות יש להם מרפסות אז אם יש שתי מרפסות אחת כנגד השנייה אחת עשתה אוקו ואחת לא עשתה אוקו אנחנו אמרנו שהאווקו הזה זה שיעור של שעתיים שזה שיעור סטנדרטי של משפחה שמשתמשת בבת אז את שעשו הוקטורים את שלא עשו הוקו אסורים אנחנו נסור על אלו שלא עשו הוקו כיוון שהם בעצם שהם שופכים בחצר שאין בארבע עמות ואין אוקו אז לא יעזור לנו האוקו של החבר כדי לעזור להם גם כן שהם יוכלו לשפוך על שמח האוקה הזאת והגמרא תברארת אז אם כן ראינו כאן בגמרא שתי לשני ברב ברבונה לשנה ראשונה אומרת שכל המחיצות האלו שהיתרנו בגודכיס זה רק למלות לא לשפוך וזה שונה מוקו כיוון שזה ודאי יצא וכוונתו שזה יצא ואם הוא מתכוון שזה יצא אז ממילא אז יש פה איסור ממש ולכן אנחנו אומרים שיהיה אסור לשפוך מה שאין כן בוקור אין כוונתו שזה יצא וגם אם הוא היה מתכוון זה לא איסור ממש ולפי השנייה שנייה אנחנו אומרים שהוא מותר גם כדי לשפוך וזה לא דומה וזה כן דומה להוקו ולא מחלקים את החילוק שאמרנו קודם לגבי שתי גזוז טראות אמר אמרנו שרב אומר שאם זה רחוק ארבעה טפחים אחד מהשני אין אדם עוסר על חבר דרך אוויר והבאנו את ההלכה שרבו ישעי אמר אחרי שתיקנו את הלשון שיש גזל בשבס יש דין גזל בשבס וממילא כשאדם משתמש ב שלא ברשות על דירה אחרת או על מקום של מישהו אחר לא הולכים אחרי מה שמי שמשתמש בזה בפועל אלא אחרי מי שהבעלים אמיתיים לעניין ערוב חצי אוס שאלנו ממה שכתוב לגבי בני התחתון שמשתמשים עם העליונו ולכן הם מוסרים עליה למה הם מוסרים הם משתמשים שלא שלא בהתר וזהנת הגמור מדובר שזה היה היה להם מוחזוקוסקן כי הם בנו את זה יחד עם העליונו ואף על פי שהם בנו את זה עם העליוינו ברגע שהם יעשו לתחתונו לעצמם מחיצות בפני עצמם הם מגלים דעתם שהם כבר מסתלקים מהמחיצות העליונות הבאנו שחצר אם היא פחות מארבע עמות שיעשה עוקה מחזקת צעתיים ואמרנו שאם האוקה נמצאת מבחוץ שהסלה לה קימור יעשה לה מחיצות נסרים מעליה שהיא תהיה מקום פטור רבי לזה בן עקב אמר שאם יש לו ביב חריץ שהוא יש לו יותר מארבע עמות עד שוסורבים אין שום בעיה לשפוך לתוך הביב חכם אומרים לא כיוון שזה יגיע לשו סורבים בזרימה חזקתה יש חשש שיאמרו שהוא שופך את זה לבחוץ ולכן שלא ישפוך רק אם הוא שופך על גג או על חצר וזה נוזל לתוך הבי רק אז מותר אמרנו שהחסדו מצטרפת לארבע עמות של חוצר הבאנו שאם משפחה אחת עשתה הוק משפחה אחת לא מי שעשתה יהיה מותר לה ומי שלא עשתה יהיה אסור לה ולא יכולה להסתמך על ההוק שעשתה המשפחה השכנה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: