העמוד היומי מסכת עירובין דף פח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פח עמוד א

[מוזיקה] דף פח עמוד א הרבה כל הזמן מסכת עירובין כולה הינה והיא סובבת סביב השבת כל הזמן אנחנו מדברים על דיני שבת מה מותר ומה אסור וכבר הרבה זמן לא היה לנו מסר שנותן לנו את היוקרה את החשיבות את הערך של שבת קודש והיום נקבל אחד כזה היום אנחנו נראה ששבת מבטלת את כל הגזילות זאת אומרת בן אדם שמשתמש ברשות שסמוחה לה איזה שהיא חורבה וזה לא שלו זה של חברו כל השבוע הוא משתמש בה מגיע שבת זה לא נחשב בבעלותו אלא בבעלות הבעלים המקוריים אומרת הגמרא הדין של והשיב את הגזלה בשבת הוא מתייצב על עומדו ואומר אדוני היקר נכון שאתה משתמש כאן אולי אפילו הבעלים מעלים עין ולא כל כך אכפת לו אבל עדיין רשות לא קיבלת זה לא שלך אתה מתעסק כאן בגזילה ולכן בשבת זה חוזר לבעלים המקוריים והוא יאסור עליך להשתמש לומדים מכאן חכמי החסידות דבר דבר נפלא בשבת הגזילה לא פעילה במהלך כל במהלך כל השבוע היצר הרע גוזל מאיתנו חלקים מהאישיות שלנו הוא תופס אותנו מסיח את דעתינו לשם לוקח את היישוב הדעת שלנו למקום כזה או אחר העיניים שלנו מתרוצות בכל מיני מקומות שהם לא צריכים להיות המחשבות שלנו פחות מאופסות מגיע שבת זה הזמן לבהשיב את הגזלה הזמן שלנו להשיב את חלקי האישיות שלנו את חלקי הערכים את כל מיני דברים שהיו שלנו ונגזלו מאיתנו במהלך השבוע על ידי היצר הרע וכוחותיו זה היה זמן להשיב אותם אלינו כמו שאנחנו אומרים בזוהר שם בכגבנה שלת דינים דמיקין הכל בטל הכל כל האווירה כל הדברים הקלוקלים כביכול של אמות החול נעלמים ועכשיו זה הזמן כל שבת ושבת פעם בשבוע יש לנו את ההזדמנות הנפלאה הזו לקחת לעצמנו להחזיר לעצמנו את כל החסרים את את כל החסכים את כל מה שנגזל מאיתנו זה הזמן של שבת קודש אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף פח עמוד א' בשורה העליונה ראינו אתמול שרבי חנניה בן עקביה התיר לאנשי טבריה ג' דברים דיברנו אתמול לגבי למלות בכזוזרה בשבת מהים כנרת שסמוך אליהם דיברנו אתמול לגבי לטמון בעיצ מכשיר לקבלת טומאה ראינו אתמול והדבר השלישי שראינו זה מסתגין באלומתית בשבת שלאחר שהם רוחצים כמובן מי שהיה איתנו ומטיב לכת וזוכה את מסכת שבת יש בעיה גדולה ללחוץ במים חמים בשבת אבל במים צוננים בשבת על פניו מותר לאחר שאדם רוחץ מותר לו להסתפק באלונטית הוא התיר להם להסתפק במגבת ולא חושש שמה היסחות והלסמך מה הוא התיר להם אומרת הגמרא דתניה מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון זאת אומרת הוא משאיר אותה בארונית בחלונית איפה שיש לו שם בבית המרחץ ולא ימסרן על האולירין שלא ימסור אותה לבלן האחראי מפני לפני שחשודים על אותו דבר הם חשודים על כך שהם יבואו לשחוט את המגבת להוציא את המים שבלויים בה וזה כבר בעיה התולדה של מלבן זאת אומרת עצם הניגוב אין לי בעיה כתוב שלא גזרו על הניגוב כיוון שאם היית גוזר על הניגוב אנשים גם לא היו רוחצים ואני לא רוצה לגזור על הרחיצה ובניגוב עצמו אני לא חושב שיגיעו לידי סחיטה אבל כשאדם יישאר עם הבגד בידו יביא אותו לביתו שם אני חושב שהוא באמת יסחוט אותו כדי לשים אותו על המתלה וכל דבר כזה אותו דבר למסור להוליירין גם עסוק כי הם חשודין על השחיטה הם אנשי מקצוע הם יודעים שהם רוצים לארגן את המקום מיד שהם מקבלים מגבת משומשת הם סוחטים אותה ומאחסנים אותה ולכן אסור רבי שמעון אומר מביאה בידו לתוך ביתו הוא כן מתיר לקחת אותה בידו לתוך ביתו אבל כמובן לא לשחוט בידיים להביא אותו הביתה הוא מתיר וכמו שאנחנו רואים כאן שלהסתפק באלונטית בואו מותר זה מה שהטיר רב חנניה בן עקביה לאנשי טבריה זה היה עוד אחד מפסקי היותר הגורפים שלו שנמנו יחדיו שהוא הטיר להם להסתפק באלונטית בשבת חוזרת הגמרא לדבר על דיני גזולזטרה ראינו שאדם שגר ממש מעל הים מוציא גזוזטרה ומעל זה הוא שם כמין שרבול מחיצות 10ה תפחים מארבע כיוונים זאת אומרת בור הוא חוקק הוא מנסר חור חלל של ארב ארבעה תפחים על ארבעה תפחים סביבו הוא שם מחיצות או מלמעלה או מלמטה ודרך השרבול הזה הוא מר מותר לו למלא מים ראינו גם את דעת רבי חנניה בן עקביה ואת מה שאמר עליו הבייה ואת מה שאמר עליו רב הונבר רבי יהושע זה ראינו אתמול ושלשום אומרת הגמרא כל זה דווקא למלות אמר הבאבונה לא שנו אלא למלות אבל לשפוך אסור אם יש לך מי שופרים זאת אומרת שתפת כלים רחיצת הד לא משנה יש לך מים שאתה רוצה לפנות אותם מהבית והדרך הקלה ביותר היא לשפוך אותם אל הים אז אסור לך בשבת כי אתה מעביר מרשות היחיד לכרמלית ואפילו דרך אותו שרבול שמותר לי למלות מים בשבת לרוקן אסור כך אומר אבא בעבונה שואלת הגמרא מהקיף לרב שזבי חימה בין זה לעוכה היום בעזרת השם אותו נראה במשנה שברגע שיש עוכה זאת אומרת כשיש לי חצר שעשיתי בה כמין איזשהו כמין איזשהו הייתי קורא לזה ניכוז בור ניכוז שלשמה אני מפנה את כל המים על אף ש לאחר שזה מתמלא זה גולש החוצה לרשות הרבים בכל אופן מותר ואם כן למה כאן זה לא דומה לאוקה נכון שלאחר שאני שופך את זה לתוך הים זה הולך ומתפשט גם מעבר לאותו מקום של השרבול אבל גם בעוכה כשיש לי עווקה זאת אומרת בואו של ניכוז שאני שופך אליו את המים כשהוא מתמלא יש בו איזשהו מרזב יש בו איזשהו חור שמנקז הכל החוצה לרשות הרבים ובכל אופן מותר ואם כן למה שכאן יהיה אסור מתקבל רב שיזב וכימה בין זה לעווקה אונה הגמרא יש הבדל כביר בין עוקה ששמה מותר לו לרוקן את השופחין לבין ים ששם אסור לו לרוקן את השופחין גם דרך אותו שרבול למעד זה שזה מזים את הים ולא הייתי קורא לזה דרך כל כך מנומסת אומרת הגמרא יש הבדל אדיר גם הלכתי הנתמה ואנא תימ כשאני שופך לתוך אותה עוכה הקרקעית זה אדמה זה אמור לספוג את המים זה אמור להישאר שם ולכן כשאני שופך שמה אני שופך ברשות היחיד וזה אמור להישאר שם וגם אם האכה כבר מלאה וזה גולש לרשות הרבים אומר רש"י גם אם נפקי לברו מחשבתו לאחי הוא לא מתכוון לכך ולא נתקיימו מחשבתו ומדגיש רש"י אפילו אם הוא כן היה מכוון שזה יצא החוצה עדיין הוא שופט לך בישות היחיד ולכן מותר אבל כשאני שופך מים דרך אותו שרבול לתוך הים אני שופך באופן ישיר לכרמלית נכון שתד אותו מקום אני מחשב לרשות היחיד אבל הרי אני יודע שזה יגלוש הלאה זה לא יישאר שמה זה יתערב בכל המים וזה יתערב בכרמלית ואם כך אני שופך בידיים מרשות היחיד לכרמלית ולכן אסור באוכה יהיה מותר ואילו באותו דרך אותו שרבול לשפוך לים יהיה אסור יקד אמרי גרסה אחרת ושונה לחלוטין בדבריו אמר אבאבונה לא תימה למלות ודשר לשפוך אסור אל תאמר שבאותו שרבול שנמצא לגזוזרה מותר רק למלא ואסור לשפוך אלא לשפוך נשאר גם לשפוך מותר ואם כך שואלת הגמרא מהבשיז ופשיטה ה היינו הוכה אין שום סיבה בעולם שיהיה אסור כמו שרואים שמותר לשפוך להוכה ועל כך אמרה ועל כך עונה הגמרא מהו דתמהתמה ונלותימה קמשמלן זאת אומרת הייתי חושב לאיסור כפי שאמרנו מקודם שהסברה היא שבעוכה יהיה מותר כי זה לא אמור לגלוש החוצה וזה אמור להיספק ואילו כאן רשמי זה נספג ויוצא החוצה כמשמלן שמותר זה החידוש כאן מגיע לומר לנו זה בדיוק כמוה ובאמת מותר מאותו מקום מאותו שרבול בין למלא ובין לרוקן ראינו במשנה וכן שתי אגזוז טראות זו למעלה מזו אז ראינו שאם אסור רק לעליונה את השרבול הזה ולא עשו להתחתונה שניהם אסורות כי התחתונה עוסרת עליה אומרת הגמרא מה אבונה אמר רב וראינו את זה כבר לא שענו אלא בסמוכה זאת אומרת שהעליונה אם אתם זוכרים דיבר דיברנו כל הזמן שלא מדובר שהם בקו אפס אחד על השני והם משלשלים זאת אומרת והתחתונה משלשלת דרך העליונה וכדומה ברור שלו מדובר שהם נמצאים ככה לא ממש חופפים אחד מעל השני עם הבדל אבל אם במרחב האופקי זאת אומרת במאוזן יש ביניהם יותר רווח מארבעה טפחים אז כבר אני אומר שהם לא עושים אחד על השני אמר וואונאמר רב לא שנו אלא בסמוכה אז התחתונה עוסרת אבל במופלגת עליונה מתרת ורב לטעמי ד אמר רב אין אדם עוסר על חברו דרך אוויר אדם לא יכול לעשור על חברו דרך אוויר פירושו גם על זה כבר דיברנו בהרחבה שאם אני משתמש נוח זאת אומרת בני העליונה ממש מהחלון משלשלים ללמטה דלי בנייה תחתונה אם הם רוצים עזוב את זה שהם צריכים לטפס למעלה וכדומה זה בסדר זה הם עדיין אני יכול לומר שהם עושים אבל אם הם גם צריכים להשתמש דרך אוויר זאת אומרת הם מרוחקים למעלה מארבעה תפחים והתשמיש ביניהם הוא דרך אוויר יש להם את הפר הזה של האוויר שלא מחבר ביניהם של ארבעה טפחים מרוחקים כאן הם כבר לא יכולים לעסור רב לטעמו שאומר אדם לא יכול לאסור על חברו דרך אוויר אומרת הגמרא הקדושה אמר רבאמרבחיה ורבי יוסף אמר רבי יושיה יש גזל בשבת יש גזל בשבת מבינה הגמרא שבמידה ואני משתמש בכל השבוע בחורבה של חברי בלי רשות שלו גם בשבת אני יכול להמשיך ולהשתמש שם זאת אומרת הגזילה שעשיתי במהלך ימות השבוע מוריד לשבת שזה יקרה על שמי רש"י אומר שסל קדתך כרגע כמו שבן אדם כמו שגזלן כשהוא גוזל החפץ הפך להיות שלו לגבי מה הוא הפך להיות שלו ברור שהוא צריך להחזיר אותו לבעלים אבל קחו לעצמכם סיטואציה גזלן שיגזול חפץ וזה יענס בידו שודד יקח לו את זה באמת אונס גמור האם הוא לא התחייב להחזיר אותו לבעלים פשוט שהוא יתחייב ולמה כי כשהוא גזל הוא קנה אותו לחלוטין עכשיו הוא חייב להחזיר לבעלים אז מבינה הגמרא שכתוב כאן יש גזה בשבת זאת אומרת שכשאני משתמש כל השבוע שלא קדין עדיין זה מועיל לעניין שבת וזה נשאר אצלי אבל שימו לב לשלושת המילים הבאות שקצת סותרים את הדין הזה וחורבה מחזיר לבעלים חורבה מחזיר לבעלים זאת אומרת שברגע שאני משתמש במהלך השבוע בחורבה בלי רשות וזה לא שלי מגיע מגיעה שבת וזה חוזר לבעלים ואסור לי להשתמש זה ברשות הבעלים אלא אם כן אני אערב איתו וכדומה אבל זה לא נחשב כי רשות שלי אומרת הגמרא רגע הגוף הקשיה יש לנו פער אדיר בין שלושת המילים הראשונות לאחרונות אה גוף הקשי הזה עצמו מוקשה אמר יש גזל בשבת על מקניה בן אדם קונה ובעצם הגזל שהוא גזל ביום חול מועיל לו לשבת וזה שלו ומצד שני רגע אחרי אתה אומר וחובה מחזיר לבעלים על מלא קניה החורבה חוזרת בשבת לבעליה אומרת הגמרא תשובה פשוטה אחיקה אמר יש דין גזל בשבת כיצד בחורבה מחזיר לבעלים אתה יודע מה דין הגזל בשבת הדין של גזל בשבת שהוא יקיים מיד את מצוות והשיב את הגזלה מגיע שבת וכאן נקבע עובדות בשטח כאן אנחנו רואים מי הבית האמיתי ויש גזל בשבת פירושו צריך להחזיר את הגזלה בשבת אתה יודע מה דין הגזלה בשבת חורבה מחזיר לבעלים בבקשה גם אם כל השבוע צריכה נסך והשתמשת בזה בלי רשות זה לא שלך ובשבת יוכח ויובהר מי הבעלים האמיתי ויהיה אסור לך להשתמש בו בשבת כך מתכוונים כך מתכוונים רבא בשם רב חיא ורבי יוסף בשם רבי יושיה לומר שואלת הגמרא אמר רבא ומטבינשמת מעטין רבא הרי אמר את זה לשם רב חיא אומר על עצם זה שאני אומר ששבת מוכיחה מהבעלים המקורי ורק הבעלים המקוריים מותר לו להשתמש ואחרי שישתמש כל השבוע זה לא מעניין אותי הוא לא יאסור עליו וכמובן ההוא אותו אחד שישתמש בטעות בגזל זה יהיה אסור עליו להשתמש מותבין הנשמתין בוא ושאל מהמשנה שלנו ראינו וכן שני גזוז טראות זו למעלה מזו שהם עוסרים אחד על השני והיא אמרת יש דין גזל בשבת המ אסורות העליונה בנתה לעצמה גזוזתה יחד עם כזה כלוב יחד עם כאלו מחיצות התחתונה משתמשת פה זה נחמד אבל עדיין היא לא הבעלים וברגע שמגיעה שבת כמו שאנחנו אומרים אמור להיות מובהר לכולם הבעלים זה בני העליונה ורק הם השתמשו גם אם בני התחתונה נמצאים בכזה מרחק או בכזה מיקום שהם אמורים לאסור עדיין זה שייך לעליונה הם עשו את זה ואם כך קשה על מה שאמרנו שבאמת יש דין גזל בשבת שהכל חוזר לבעלים אומרת הגמרא אמר רב ששתח במיסקינן ועכשיו יש פה תשובה שאנחנו כבר יודעים את זה מרשי לפני כמה וכמה דפים כגון שעשו מחיצה בשותפות הם פשוט בנו את המחיצה יחד ברגע שהם בנו את המחיצה יחד אז באמת אני אומר תשמע אין כאן שום גזל שניהם משתמשים כדין ולכן באמת בני התחתונה עושים עלי עליונה אלא אם כן הם יערבו שואלת הגמרא יא אחי כיסלו לתחתונה נמי למה במקרה שיעשו לתחתונה אנחנו נאמר התחתונה תשתמש בשלה והעליונה בשלה עדיין העליונה נעשתה בשותפות יחד עם בני התחתונה הם קיבצו כסף גם הם בשביל לעשות אותה עדיין הם יעשו עליה במקרה שלא ערבו אונה הגמרא כיוון דעשו לתחתונה גלוי ג לי דעתה דענה בהדך לא ניח לי כשהלכו בני התחתונה ובנו לעצמם בנפרד הם גילו דעתם ואמרו מיכל טוב וסומרים אצלינו לא רוצים להיות איתכם יחד בבקשה תתמודדו לבד לא אוסרים עליכם לא משתמשים בנינו לעצמנו נכון שגם השתתפנו איתכם אולי יום אחד נדרוש ממכם את הכסף אולי לא אבל כרגע תנו לנו להסתלק לק ממכם תנו לנו שיהיה לנו אישי שנוכל להשתמש לבדנו והם סילקו את עצמם לחלוטין מהעליונה ולכן הם לא עושים עליה אומרת המשנה הקדושה וכמו שקורה לנו הרבה פעמים שאנחנו מדברים על איזה עניין מסוים בעמוד וממש עמוד באותו עמוד או עמוד אחרי או דף אחרי יש לנו את המשנה הבסיסית שמדברת עליו היום גם כן זכינו דיברנו על עוקה הזכרנו אותה תוך כדי ועכשיו נדבר עליה במשנה אומרת המשנה החצר שהיא פחוטה מארבע עמות אין שופכים בתוכה מים בשבת אלא הם כן עשו לעוקה יש חצר שהיא פחות מארבע עמות ובעמוד הבא בעזרת השם נדון בדיוק על הגודל שלה מה זה אומר ארבע אמות מרובעת צרה וארוכה וכדומה אבל ברגע שהיא קטנה אסור לי לשפוך במים בשבת ולמה כי זה מתרוקן החוצה לרשות הרבים ובעצם כשאני שופך אני מוציא מרשות לרשות אבל אלא אם כן עשו לעכה עוכה זה בעצם סוג של אני חופר בתוך החצר שיהיה לי בואו ניכוז שמגיע אליו שאני יכול למלות בו מי שופחין ושימו לב לכלה היו נוהגים על שפתה למה לה לעשות מסילה הייתי קורא לזה מרזב משמה ישר לרשות הרבים כדי שזה יתרוקן אז הוא אומר אלא אם כן אומרת המשנה אסולה הוקה מחזקת שעתיים מן הנקב ולמטה שהיא תאחוז לכל הפחות שעתיים וגם על השיעור הזה נדבר בגמרא מהנקב ולמטה זאת אומרת גם עשית בור ענק מכיל מיליוני קוב מים אבל הנקב שלו באמצע ואין מהנקב ולמטה שעתיים זה לא מספיק כי המטרה שלי זה שסעתיים יבלאו כאן עוד לפני יהיו כאן יוכלו לשאוט כאן עוד לפני שהם גולשים לרשות הרבים ולכן אם מן הנקב ולמטה זה מחזיק שעתיים זה מצוין ומותר לך לשפוך בין מבחוץ בין מבפנים העוכה הזו לא אכפת לי אם בנית אותה ממש בתוך החצר ואז זה נפלא או שבנית אותה אפילו בנית אותו אפילו מבחוץ עשית את זה ממש צמוד לחצר שלך זאת אומרת שאתה שופך בחצר זה מיד עובר לשם גם כן אין לי אין לי בעיה אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור אם זה נמצא מבפנים אתה יכול לשפוך בו ככה קלאסיק חלק אם זה מבחוץ אתה צריך לקמור לקמור פירושו כמו שהם אנחנו קוראים לתקרה קמורה עגולה לשים עליו כמין מכסה עגול למה לשים על פתחו בעצם תשים על הפתח על המקום שמחבר בין העוכה הזו לחצרך העכה הזאת נמצאת בחוץ מחוץ לחצרך והיא מחוברת לחצרך שים שמה איזשהו מכסה כמו למה אנחנו נראה רש"י אומר שזה עניין להפוך את זה למקום פטור ולא לרשות הרבים יש אומרים שזה עניין של מרית העין יש אומרים שזה מפני בכלל שלא יהיה תקלה ברשות הרבים אנחנו נרחיב בזה בעזרת השם אבל מותר לשפוך גם לעווקה שנמצאת בחוץ התנאי היחיד הדבר היחיד שאני צריך לעשות זה לשים עליה כמין מכסה כמו רבי אליעזר בן יעקב אומר ביוב שהוא קמור ארבע עמות ברשות הרבים שופכים לתוכו מים בשבת זאת אומרת ביב שזה בעצם תעלת ניכוז שיוצאת מהחצר שלי לרשות הרבים אם הארבע אמות הראשונות שזה ברשות הרבים כמו מכוסה מותר לי לשפוך שמיים בשבת למה כי זה יספק כבר שם ולא רואים את זה נרחיב בזה בעזרת השם בגמרא וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאמה זאת אומרת ענק לא ישפוך על פי אביב אל תרוקן ישאל את הלת הניכוז ועליו שיש לה עוד 100 אמ ללכת רק בתוך החצר שלך עוד לפני שיוצאת לרשות הרבים גם כן אסור אבל כן שופך הוא לגג והמים יהודין לביב זאת אומרת אם הוא לא שופך באופן ישיר לתעלה זה כן מותר לו דין נוסף אומרת המשנה חצר ואחסדרה מצטרפין לארבע אמות זאת אומרת לארבע עמות שאני רוצה גם האחסדרה או חצר אחורית וכדומה שזה כל מיני מקומות מקורים או מקורים או שהתשמיש שלהם לא אותו תשמיש בכל אופן הם מצטרפים לארבע עמות גג וחצר או חצר והחסדרה וכדומה מצטרפים ויהיה מותר לשפוך שמיים בשבת וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו זאת אומרת שניים גרים גג כנגד גג או קומה כנגד קומה ויש להם חצר למטה מקצתן עשווקה ומקצתן לא עשוה זאת אומרת יש פה דיירים בצד שמאל של הבניין בצד ימין הדיברים של צד שמאל בנו לעצמם איזשהו בואו ניכוז עוקה הימניים לא בנו אז מה הדין את שעשו עוכה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין אנחנו נראה בגמרא במה מדובר בדיוק אם הם ערבו יחדיו לא ערבו יחדיו החצר משותפת חצר לא משותפת אבל זה הדין שאנחנו רואים כאן בואו נסכם מה למדנו דבר ראשון ראינו שחנניה בן עקביה התיר לאנשי טבריה להסתפק באלונטית כפי שראינו שבאמת אין בעיה רק מחלוקת האם יכול להביא לביתו ולאולירין לא ימסור מפני שחשודין על שחיטה עכשיו לגבי גזוזתר ראינו שמותר למלות לגבי לשפוך או שאסור או שמותר ועדיין מה או שזה שונה מיוכה או שיש חידוש שזה לא שונה ולמה כי באוק זמיבלה וכמו שהדגיש רש"י גם אם זה יוצא לא נתקיימה מחשבתו ואילו כאן בבי בשרבול הזה לתוך הים זה אחרת המים לא קלים הם יורדים באופן ישיר ועוברים לכרמלית ולכן זה חידוש או שלכן זה שונה שתי גזוז טעות רב אומר נאמן לשיטתו אנחנו כבר מכירים אותו ברגע שיש אוויר ארבעה תפחים זה נקרא עושה על חברו דרך זה נקרא דרך אוויר ואין אדם עושה על חברו דרך אוויר דין נוסף שהבאנו גזל בשבת חוזר לבעלים בעצם סידרנו את הבריתה שדין גזל בשבת זה שחורבה חוזרת לבעלים ולפי זה מה עם שתי גזוזרות פשוט מאוד מדובר שהם עשו את זה בשותפות ובמקרה ש ולמה אני אומר שהם עסרו לתחתונה היא מסתלקת מהעליונה כי היא בעצם מגלה דעתה ואומרת נוח לי להשתמש לבד ואני מסלק את עצמי לחלוטין מהעליונה חצר גודל ארבע עמות מותר לשפוך פחות מארבע עמות דווקא הם עשו להוקה והעוקה חייבת להחזיק שעתיים למטה מן הנקב בין אם היא מבחוץ ובין אם היא בפנים אלא מבחוץ צריך לקמור לעשות לה כמין כיסוי כמו ביב שהוא ארבע עמות ברשות הרבים זאת אומרת שהוא יוצא מחצרך לרשות הרבים רבי אליעזר בן יעקב אומר עם ארבע אמות ראשונות מחופות מכוסות מותר מותר לשפוך לתוכו מים חכמים אומרים אפילו 100אמה אסור לשפוך על פי הביב אבל כן לגג והמים יעודים לביב חצר ואחסדר מצטרפין יחדיו ועוד דבר שראינו זה לגבי שתי דיותאות זו כנגד זו שאנחנו מתירים רק למי שבנה עוכה הוא יכול לשפוך והאחר לא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: