העמוד היומי מסכת עירובין דף פז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פז עמוד ב

דף פז עמוד ב תקשיבו דבר נפלא שעשה לי סוויץ' במוח שינה לי את ההסתכלות פעם חשבתי שהדבר האולטימטיבי שאני שואף אליו זה לזכות להיות אחד שדן את חברו לכף זכות כמו שכתוב במשנה וידן את חברך לכף זכות וואו הלוואי ואני אגיע לשם ואז שמעתי מאיזה רב דבר כל כך בועט כל כך נכון הבא דן את חברך לכף זכות זה לא מחמאה זה לא שאיפה להיות שם השאיפה הטובה ביותר אל תד אותו כלל מי שמך לדיין אם אתה כבר דן אותו בעוונותינו הרבים אתה דן את חברך תדון אותו לכף זכות אבל השאיפה הרצון שאנחנו רוצים להגיע אליו המקום הטוב ביותר אל תדון אותו כלל מי שמך לשופט אתה איש בגץ התפקיד שלך זה לדאוג לעולם הזה לתקן עולם מלכות שקי שאחרים יתקנו אותו תתמקד בעצמך אם אתה כבר לדעווהנו דן אותו תדון אותו לכף זכות אבל ברור שעדיף לא לדון אותו כלל ואם מישהו יקח את העצה הזו ויקיים אותה לא להסתכל על אחרים לא להסתכל לו מה הם קיבלו יותר ממני ומה הם קיבלו פחות איך הם מתנהגים וכולי יהיה לו חיים טובים ומאושרים הבעיה היא שהעצה הזו היא מאוד קשה ליישום ראינו אנחנו היום נראה בעזרת השם בדף פז עמוד ב על אנשי טבריה נראה שכביכול חנניה בן עקביה נתן לאנשי טבריה פריבילגיות התיר להם לגבי לטמון בעצה נראה מה זה אומר התיר להם לשאוב מים מגזוזטרה בצורה מסוימת התיר כל מיני דברים הוא התיר להם והיינו יכולים להתכומם ולומר רגע מה קורה אנשי טבריה למה הוא מתיר להם מה זה הפריבילגיות מה זה ההפליות וכולי אבל כשנפרט ונפתח את זה בגמרא נראה שלכל דבר יש מקור ויש הסבר למה בדיוק אנשי טבריה ולא אנשי בית שען ולא אנשי חיפה ובית שמש וביתה רעילית ובאר זה מדויק ומדוקדק כל אחד עם מה שיש לו לכן אל תדון את חברך אף פעם אבל אם תדען אותו כבר תדון אותו לקף זכות יהי רצון שבאמת נזכה לחיות את החיים האישיים שלנו המאושרים בלי להסתכל אף אחד לא ימינה ולא שמאלה לדעת מה אנחנו עושים ולאהוב את מה שאנחנו עושים ולהתמקד בזה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בפז עמוד ב שורה ראשונה והרבי יוחנן ברשויות דרבנן נמי אמר בעצם אתמול ראינו כך אם יש אמת המים שעוברת ביני לבין חברי כן בעצם החלון שלי מגיע לאמת המים וחלונו גם כן ראינו פחות מג מותר מעל ג' אסור רבן שמעון בן גמליאל אומר פחות מד מותר מעל ד' אסור לא הבנו על מה מדובר לא ייתכן שמדובר על רוחב הכרמלית כי כולם מסכימים שכרמלית הגודל המינימלי שלה היא ארבעה תפחים כך אמרנו אתמול לכן אמרנו שיתכן שמדובר על השוליים זאת אומרת אם אני לא בקו אפס עלע על על העמת המים אלא יש גבול יש קצת יבשה אגפיה בעצם הגבולות שלה השפה שלה האם ויש יש שפה כזאת בין עמת המים לחלון לקוטר של הבית שלי השאלה אם מותר לי להחליף זאת אומרת לשאוב מים מהעמת המים להניח אותם מהכרמלית על אותו מקום פתור ולהעלות אותם אליי כך ניסינו לומר והמחלוקת האם מקום טוב בג' או בד אבל אמרנו שלא כל כך יתכן כי ראינו שאסור להחליף זאת אומרת שמוסכם על כולם שמקום פטור שגם אם הוא פחות מד על ד' עדיין אסור להחליף אסור להניח מותר לך אמנם להשתמש מכרמלית אליו וממנו לכארמלית מישות היחיד אליו וממנו לישות היחיד אבל לא להחליף ביניהם ודכינו ואמרנו ייתכן שמה ייתכן או כך אמרנו שמה שכתוב שאסור להחליף זה דווקא בין רשות היחיד לרשות הרבים אבל במקרה שלנו שזה סך הכל רשויות דרבנן כן אתמול אמרתי בית חצרות טעות הרשויות דרבנן זה העניין שזה מכרמלית למקום פטור וממקום פטור לכרמלית או ממקום פטור לרשות היחיד זאת אומרת שאני לא יכול להגיע כאן לידי הוצאה דאורייתא כי במקסימום של המקסימום זה יהיה מרשות היחיד לכרמלית שזה לא דאורייתא יתכן שמותר להחליף שואלת הגמרא רגע וה רבי יוחנן ברשויות דרבננה מי אמר אתה אומר לי בעצם מה שאנחנו ענינו אתמול חייבים להיות מרוכזים באתמול כדי להבין את הסוגיה של היום מה שאמרנו אתמול שהאיסור להחליף מה שראינו שאתמול רבי יוחנן אמר שהאיסור להחליף ממקום פטור לרשויות שנמצאות בשמיכות אליו זה דווקא ברשויות דאורייתא אבל ברשויות דרבנן לדוגמה כאן מותר להחליף שואלת הגמרא מה פתאום בוא אני אביא לך מקום אחר שבו רואים שרבי יוחנן עוסר להחליף ממקום פטור לרשויות גם רשויות דרבנן גם זאת אומרת גם רשויות שאם אני אעביר ביניהם באופן ישיר אני אעבור רק על איסור דרבנן ולא רק על רשות יחיד או רשות רבים שהאיסור ביניהם עלול להגיע לידי איסור דאורייתא בוא נראה דתניה כוטל שבין שתי חצרות זה בריתה משנה שכבר ראינו כותל שבין שתי חצרות גבוה 10ה טפחים ורחב ארבעה כותל משמעותי מערבין שניים ואין מערבין אחד הוא בעצם חולק את החצרות וכל חצר יכולה לערב בנפרד ולא יכולים לערב יחדיו היו בראשו פירות על ראש הכותל אלו עולין מכאן ואוכלים ואלו עולים מכאן ואוכלים זה נקרא רשות בפני עצמה נפרץ הכותל אז אם הפרצה היא עד 10 אמות מערבין שניים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח זה יכול לחבר אותם והם יכולים לערב שניהם יחדיו והם יכולים גם לערב כל אחד בנפרד יותר מכאן אם זה נפרד זה יותר מ-10 אמות אז מערבין אחד ואין מערבין שניים זה עושה אותם חצר אחת עד כאן הברייתא המשנה ואבוינן בהבנו דיון על אותו משנה אין בו ארבע מה היא עד עכשיו דיברנו על כוותל שיש בו 10 תפחים גובה ורוכב ארבעה תפחים ואמרנו שיש רשות למעלה וכל בני חצה יכולים להגיע ולאכול מה הדין שואלת הגמרא אם אין ברוחב הכותל ארבעה תפחים אמר רב גם את זה כבר ראינו את הדיון הזה אוויר בית רשויות שולטת בו של שני החצאות ולא יזיז בו מלוני מה אסור כלל להשתמש בו זו שיטת רב ואילו רבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין זאת אומרת כל בן חצר יכול לעלות לראש הכותל ולאכול אבל שימו לב רק לאכול שמה אבל לא להחליף הם לא יכולים דרך זה להעביר שימו לב מקום פטור כמו שאנחנו נראה ואז ד רבי יוחנן לטעמי דחיית הרב דים אמר רבי יוחנן ראינו את זה גם אתמול זה בעצם המקור למקום פטור מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו ואם כן גם כאן בכותל הזה שבין שתי חצרות שימו לב בין שתי חצרות זה לא רשויות דאורייתא זה רשויות דרבנן גם אם אני אעביר באופן ישיר מחצרי לחצרו שניהם זה רשות היחיד וזה רק איסור דרבנן ובכל אופן אומר רבי יוחנן מותר לכל בן חצר לעלות לשם ובלבד שלא יחליפו הוא לא אומר את זה במפורש אבל אני סומך על מה שהוא אומר לאחר מכן ובלבד שלא יחליפו אני מתיר להם רק לאכול שמה ולא להחליף אם כך גם ברשויות דרבנן אסור להחליף חוזר את השאלה איך נסביר את הברייתה של אתמול של תניה ידח שראינו שאם יש עמת המים בין שתי חצרות ראינו שהדיון ישה אין שלושה יש ארבע אין ארבע על מה מדובר על הגפע ולהחליף אסור אף פעם להחליף אפילו ברשיות דרבנן כמו שאנחנו רואים כאן אומרת הגמרא תשובה פשוטה אומרת הגמרא אתה יודע מה ה זהירי אמרה זה לא אותו רבי יוחנן תלוי לפי רב דימי שראינו אתמול רב דמי אומר שברשויות דאורייתא אסור להחליף אבל רשויות דרבנן מותר להחליף ועל זה הדיון אתמול פחות מג או פחות מד לגבי אגפיה ולהחליף ואילו כאן מה שכתוב שאסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן זה רב זאירי אומר בשם רבי יוחנן שואלת אז יפה מאוד אז רב דימי מסתדר שואלת הגמרא ולזעירי קשיה איך הוא יסביר את הברייתא של אתמול שיש חילוק מחלוקת בין תנקמה בין רבן שמעון גמליאל חכמים האם ג' או ד איך הוא יסביר את זה הוא לא יכול לומר שמדובר על הגפיה ולהחליף כי הרי לפי שיטתו אסור להחליף גם ברשויות דרבנן אומרת הגמרא זהיר אוקיימת המים גופה ועבדי מתי תנאי רבדימי באמת אומר כמו שאמרנו אתמול שמדובר על הרוח הרוחב המקורי הבסיסי שלמת המים בעצמה והם נחלקים האם כרמלית היא בג' ומעלה או בד ומה לה וזה שבדי אמר ששמ לנו שלכול לעלמה אין מושג של כרמלית פחות מדמות מדברים זה פשוט מחלוקת הנאים יש את רבן שמעון גמליאל שאומר כך ויש חכמים שאומרים שכבר מגחים זה נחשב ככרמלית אז בעצם אתמול לא רצינו לומר שרב דימי נתון במחלוקת הנאים זהירי יאמר כן אני מסתדר מעולה ורבדי הוא זה שנתון במחלוקת הנאים שואלת הגמרא ותה וכיחורי כרמלית בוא נאמר רגע אתה אומר שמת המים פה מצומצמת פחות מג' ועל כך אומרים חכמים שמותר או פחות מד ועל כך אומר גמליאל שמותר למה יש מושג של חורי כרמלית מה זה אומר יש מושג של חורי רשות הרבים חורי רשות הרבים זה כותל שסמוך לרשות הרבים הוא נמצא ברשות הרבים אין בו שיעור של רשות היחיד גם אם אין בו שיעור של רשות הרבים זאת אומרת אין בו מספיק שטח עדיין אני מחשב אותו כחלק מרשות הרבים למה חורי רשות הרבים אותו דבר כאן שואלת הגמרא נכון שכרגע בכרמלית הזו היא מצטמצמת לפחות מד ד או פחות מג טפחים אבל כמובן היא כנראה מתרחבת באיזשהו שלב לאחר מכן אז היא מחוברת בסופו של דבר למקום שהוא כרמלית למה לא נחשיב אותה כחורי כרמלית ויהיה אסור גם בגודל קטן יותר מהשיעור הבסיסי של כרמלית שואלת הגמרא ותב כי חורי כרמלית אונה הגמרא בא בר אבין ורב חנינא בר אבין דמות רביו אין חורין לכארמלית כרמלית זאת אומרת כל המושג חורין זה דווקא לרשות הרבים לכרמלית אין מושג של חורין רשי אומר אין תורת חורין לכרמלית דלא החמירו ברבנן כולי כרמלית זה סך הכל רשות שרבנן המציאו הם לא החמירו עד כדי כך לעשות לחורים בשונה מרשות הרבים ששמה אנחנו כן מחשיבים אפילו מקום שאין בו 400 או אין בו את השטח המינימלי אני מחשיב אותו כחורי רשות הרבים רבשי אמר אפילו תמה יש חורין לכארמלית יתכן שחכמים כן חישבו חורין לכארמלית אבל הנמילה בסמוכה אח במופלגת אם זה היה ממש סמוך איך שזה היה יוצא מהחצר זה היה מתרחב לארבעה חמישה שישה וכולו תפחים הייתי אומר שזה חורי כרמלית הבעיה היא שכאן עמת המים גם לאחר שהיא יוצאת מהחצר ממשיכה להיות פחוטה משיעור כרמלית ורק במקום מרוחק יותר היא מתרחבת וכזה מקרה לא נקרא למקום הזה חורי עיקר מלית רבינה אמר רבינה אמר משהו אחר לגמרי אתה יודע על מה הדיון שלושה טפחים או ארבעה תפחים בדבריהם של רבנן ורבן גמליאל כגון רבן שמעון בן גמליאל רבינה אמר כגון דעבד לנפק הפומה ואז הוא רבנן לטעמ ורבי שמעון אומר גמליאל את העמי מדובר כאן שהוא עשה לה מחיצות כדי להתיר את הטלטול אבל המחיצות לא אטומות השאלה אם המרחק ביניהם עולה על ג' זאת אומרת כך יש מחלוקת רחבה בלבוד בין רבנן לרבן שמעון בן גמליאל רבנן כל פחות משלושה לבוד מעל שלושה מנותק רבן שמעון גמליאל אומר כל פחות מארבעה לבוד מעל ארבעה מנותק מדובר שהוא עשה מחיצות בכניסה וביציאה כמו שצריך רק הבעיה היא שהם לא הטומות לחלוטין ויש פער ביניהם לפי חכמים אם הפער הוא פחות מג' יכול למלות כי יש מחיצות תקניות למעלה מג אסור כי הם הולכים על פי טעמם שכל מקום לבוד הוא ג' ויל הבא ש גמליאל אומר כל מקום הלבוד הוא ד' ולכן גם כאן אני אסתכל האם הפר הוא פחות מדפחים ואז יהיה מותר או למלות או גבוה מדל תפחים ואז יהיה באמת אסור לו למלות אומרת המשנה הקדושה וזה משנה שאנחנו כבר די מכירים גזולזטרה שהיא למעלה מן המים כן גזולזטרה נמצא תושה ונצע כן ריינון בבקשה אנחנו יודעים את זה מצוין למעלה מן המים אין נמלים ממנה בשבת אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה 10ה תפחים בין מלמעלה בין מלמטה מחיצה גבוהה 10 תפחים אמרנו זה יהיה כמין שרבול כזה אפשר גם מעל החקק אפשר גם מתחתיו ואני אחשיב כאילו זה מגיע עד הים וכן דין נוסף שכבר ראינו שתי זו דעות זו למעלה מזו ככה בצורה אלכסונית ככה הדגשנו שמה אסול לעליונה ולא עשו לתחתונה זאת אומרת רק לעליונה יש את השרבול הזה את החקק ולתחתונה אין שתיהן אסורות עד שיער עד שיערבו ולמה כי התחתונה עוסרת על העליונה התחתונה מגיעה ומשתמשת גם בעליונה היא יוסרת עליה ולכן חייבים לערב יחדיו אומרת הגמרא הקדושה מתניתן דלא כחנניה בן עקביה פה שכתוב שצריך לעשות את השרבול הזה זה לא כמו חניה בן עקביה שראינו אתמול שמשתמש בדמיון הפורה ומחשב כאילו אני מוריד את זה כלפי מטה דתניה חנניה בן עקביה אומר בזוזתך שיש בארבע על ארבע למות שזה 24 תפחים על 24 תפחים חוקק בארבע על ארבע ונותר בעצם 10ה טפחים לכל כיוון שאותם אני מחשב כאילו אני מוריד כלפי מטה ויוצר צריך כאן שרבול גם בלי שעשיתי אותו חוקק בארבע על ארבע וממלא אמר רבי יוחנן אז אם ככה המשנה שלנו לא כמותו כי כתוב שצריך לעשות שרבול אומרת הגמרא לא אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא לא הטיר רב חנניה בן עקביה אלא בימה של טבריה ראינו את זה אתמול הועיל ויש להוגנים והעירות וכפיפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לו כל ההתר של רב חניה בן הקביה הוא דווקא לאנשי טבריה ששמה יש להם את ימת הכנרת שהיא אטומה יש לה שפה יש לה כפרים והיירות סביבה יש לה צד היתר אבל בשאר ימים ונערות אין כלל את ההיתר הזה תנו רבנן הביאה הגמרא דיברנו על חנניה בן עקביה ואנשי טבריה מביאה גמרא דברים נוספים פריבילגיות נוספות שכשנעמיק בהם נמצא שאין כאן פריבילגיות אלא פשוט עניינים טכניים שהוטעו אך ורק לאנשי תבריה תנו רבנן ג דברים את רב חנניה בן עקבי לאנשי טבריה אחד ממלן מים מגזוזתו בשבת כמו שראינו למה כי הים שלהם הימה שלהם היא אטומה שתיים וטומנים בעצה כבר נראה מה זה אומר ושלוש מסתפגין באלונטית זה נראה רק מחר בעזרת השם מתנגבים במגבת לאחר התבילה או הרחיצה בשבת ולא חוששים שמה יסחות מסבירה הגמרא מה העקרונות מה העיקרון ההיגיון שעומד מאחורה ומלין מה מגזולה בשבת עד המרן יש להם את ימת כנרת שזה משהו מיוחד ותומנים בעצה מה היא דתניה תומנים בעצה פירושו כך יש דין ואנחנו למדנו אותו מספר פעמים כל פרי שטלשתי אותו מהעץ כרגע גם אם יבוא עליו משהו טמא הוא לא יטמא אלא אם כן הוא הוכשר לקבלת טומאה איך מכשירים קבלת טומא אחד משבעה משקין שסימנם יד שחת דם יין דבש שמן חלב תל דם ומים אחד מהשבעה משקין הללו נגע בפרי ואפילו לאחר מכן הוא התנגב מכאן וילך הוא ראוי לקבלת אומה אבל דווקא אם הוא ניתן לרצון זאת אומרת כיוטן דורשת הגמרא דווקא שהבעלים רוצה שיהיה על זה מים אבל אם הגיע על זה מים לא ברצון הבעלים הוא לא הכשר לקבלת אומה אנשי טבריה היו יוצאים ללקות עצה זה סוג של קש או אני יודע מה שתומנים בהם הם תמנו בהם את הפירות ושהם היו לוקטים אותם בבוקר מוקדם היה עליהם עדיין את הלכלוכית של הטל תל הוא אחד משבעה משקין כפי שאמרנו אומר רב חנניה בן הקבי פסק שזה לא מכשיר לקבלת אומה אתה יודע למה פשוט מאוד כי כמו שאמרנו חייב להיות דווקא לרצון אז שי טבריה לא יצאו לפנות בוקר בכוונה לאסוף את העצה שעדיין נטל עליה פשוט פרקטי הם היו אנשים חרוצים אנשים יצרנים זריזים הם יצאו לעבודה לא היה להם זמן על הבוקר הם יצאו ללקד את העצה לצורך תמינת הפירות להטמין את הפירות וכדומה ולכן הם לא רצו שיהיה להם את הטל אז זה לא נקרא שהוא ניתן לרצון ולכן הוא התיר להם ולא זה לא הוכשר לקבלת טומאה בואו נראה את זה בתוך עוד השקים להביא פסולת הוא השקים להביא פסולת להתמנה אם בשביל שיש עליו תהל הרי הוא בחייתן זאת אומרת אם הוא רצה את הטל שעליו אז זה נקרא כיוטן לרצון והוכשר קבלה טומאה ומשביל שלא יבטל ממלאכתו אינו בחיותן ולכן ברגע שזה בשביל שלא יבטל מלאכתו ולא בשביל הטל לא הוכשר לקבלת אומה וסתם אנשי תבריה כמי שלא יבטל מלאכתו דמי רשי אומר הם היו בעלי מלאכה לכן הם יצאו בשעה מוקדמת וזה היה סך הכל שלא יבטל מלאכתו ולכן הוא התיר להם ואמר זה עדיין לא מכשיר לקבלת טומה ומחר נראה מה זה מסתפג באלונתית אומרת הגמרא הקדושה בעצם סיכום מה ראינו היום דבר ראשון לרבי יוחנן שדיברנו אתמול על הגפע ולהחליף אני מדבר קצת בקודם כי נראה לי בשיעור הסברנו את זה בצורה טובה והבנו את זה אז אז רבי יוחנן שדיבר אתמול על גפיה ולהחליף וחילקנו מן רשויות דאורייתא דרבנן הביאה הגמרא מהכותל שבין שתי חצרות אני אומר בקצרה את הדינים ברגע שהוא גובה עשרה ורוכב ארבעה הוא מפריד לגמרי בין שניהם ולמעלה מותר לכל בני חצר לאכול ולהביא אוכל לאכול שמה ולהוריד יפה מאוד אבל במידה ויש בו פרצה עד 10 אמות הערבים גם שניים גם אחד למעלה מ-10 אמות מערבים רק אחד ולא שניים אם הכותל קטן מרוחב ארבע עמות אמר רב אוויר שניהם שולדת בו ולא לא יעשו לא יזיז בו כמלון נמר רבי יוחנן אמר עדיין אפשר וראינו שלא יחליף ואם כך קשה שזה רשו דרבנן ועדיין לא יחליף אמרנו שזה זהעירי ורבדי מי מתיר איך זהיר סתדר הוא יאמר שמדובר על הכרמלית עצמה על שיעורה ובאמת מה שאמר זה רבדי על רוחב כרמלית זה מחלוקת תנאים שאלנו מה קורה עם חורי כרמלית למה שזה לא יהיה חורי כרמלית ענינו או שכלל אין חורין לכרמלית או שכאן אין כי זה מופלג זה מרוחק ולא סמוך פירוש נוסף של רבינה על מה מדובר שלושה תפחים וארבעה תפחים עשו גדר ולא אטומה ולעניין לבות מחלוקת ידועה מחלוקת קבוהה של חכמים והבן שמעון גמליאל כל אחד הולך לפי טעמו גזתה למעלה מן המים חייבים לעשות לה שרבול ואז אני מחשיב גודח מחיסתה שניים אחד למעלה מהשני אסור רק להעליונה התחתונה מעכבת עליה וחייבים לערב ראינו כבר ברשי קודם וראינו בהרחבה שמדובר ששניהם בנו אותה יחד אחרת אין אפשרות לשנייה לעקב עליה משנתינו דלא כחנניה אמרנו נכון כי זאת אומרת כך מה שהתיר רבי חנניה בן הקב וראינו את זה אתמול בפלטה של 24 על 24 תפחים שהוא רק חוקק ואני מדמיין הכל זה רק בטבריה שהימה שלה היא אטומה יש בה שפה ויש בה כפרים והירות מסביב ויש להצד יותר ולא בשאר מקומות וזה אחד מהתירים שהוא התיר לאנשי טבריה דבר נוסף שהוא התיר להם זה לתמון בעיצה ועליו שיש טל זה לא מכשיר קבלת טומאה כי זה לא לרצון כמו שראינו שאם הוא יוצא מוקדם אם זה בשביל הטל זה יכשר קבלת טומאה אבל אם בגלל שהוא אדם חרוץ זה לא יכשר קבלה טומאה ואנשי תבריה היו חרוצים והדבר השלישי שמסתבגן באלונטית נראה מחר מה זה בדיוק אומר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: