העמוד היומי מסכת עירובין דף פז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פז עמוד א

עירובין דף פז עמוד א נתחיל בפו עמוד ב שורה חמישית מלמטה אנחנו עוסקים כאן בעניין של כולס שהכילו לעניין מים כיוון שמים זה חי נפש וכשאנחנו נחמיר עליו שצריך מחיצות ממש כדי לדלוט מהמים כאשר הוא גר על שפת הים או על שפת הנהר והוא רוצה לדלות מהמים אליו הביתה צריך אחרי מחיצות כיוון שהנהר והים יש להם דין של קרמליס וביתו זה רשו סיוכית צריך מחיצות של עשרה תפחים באו והקלו שמחיצה תלויה מטרת אומרים גוד אכיס אפילו אם המחיצה נמצאת אצלו בגובה של הקומה שלו גבוהה מהים מסתכלים ברגע שיש מחיצות בגובה 10ה תפחים כאילו זה יורד עד למטה וכאילו המקום שממנו הוא דולה את המים מוקף בארבע מחיצות ראינו את שיטת רבי יהודה במשנה שלנו שהוא מקל כולנו נוספת שלא רק שמחיצה תליה מטרת אלא במקרה שיש מחיצה בין שתי חצרות שלא ירבו יחד ויש בור שעומד ביניהם והבור משמש את שתי החצרות כעת שיטת חכומים שצריך לעשות מחיצה מיוחדת בתוך הבור נכון לא צריך שיגיעת קרקעית הבור כי יש מחיצה תלויה מטרת אבל צריך שיהיה ניכר שזה נעשה לצורך המים המחיצה שרצה על פני הבור לאורך כל החצר היא לא ניכרת שהיא נעשתה בשביל המים וזה לא מספיק בא רבי דבוא אומר לא גם המחיצה שלא ניכרת שהיא נעשתה להמים יש דין של מחיצה תלויה והיא מתירה כעת אומר רב יש עוד תנה שגם כן מקל כולה והוא מקל יותר לעניין מים אומר רבי רב יודה רב חנני בן הקביה אומר דובבורכות שניהם הקלו לעניין גליית מים מן הים רבי יהודה אודה דעמורון מה שאמרנו שיטס רבי יהודה רבחנן בן הקבי דתנן רבחנן בן הקבי גזוזטרה שיש בה ארבע עמות על ארבע אמות אם יש מרפסת שאין ממנה באמת באמת מחיצות של 10 תפחים א ברוחב ארבעה תפחים על ארבעה תפחים בכל אופן חוייקק בו ארבע על ארבע הוא ממלא יש לו רק רצפה למרפסת אבל הרצפה היא ברוחב של 24 טפחים על 24 תפחים הוא יכול לעשות נקב באמצע של ארבעה תפחים על ארבעה טפחים ולמלות איך אין לו מחיצות של 10ה טפחים מחדש רב חנן בן הקבי כמו שאמרת גוד האחיס כאילו המחיצות ירדות עד המים אני אומר כיפ תסתכל כאילו אפילו הרצפה הזאת יורדת ומכופפת ונעשתה למחיצות בגובה 10ה תפחים ממילא אם יש לנו פה 24 תפחים על 24 תפחים לקחנו ארבעה על ארבעה באמצע לבור נשאר לנו 20 מכל צד כך כנגד הארבעה הזאת 10ה תפחים מהצד הזה תכופף 10ה תפחים מהצד הזה תסתכל כאילו איזה מקופף ומשני הצדדים הנוספים יש לנו פה ארבע מחיצות של 10ה תפחים ם אלה אפשר למלות גם אם בפועל לא מקופפים מסתכלים כאילו זה מקופף ברגע שיש שיעור כזה ברצפה של המריפסת אומר להביאי ודיל מלוי מי אמר שרבי יהודה ורב חנן שניהם באותה שיטה עד כאן לא יקר רבי יהודה אוסום אלא דומה גודס מחיצטה אבל כויף וגודל רבי יהודה מצינו נכון הוא הקל לעניין מחיצה תלויה שלא צריך שתהיה ניכרת למים זה בגודיס מי אמר שהוא גם הקל כול נוספת לא רק גודחיס גם כויף כאילו זה מקופף המחיצות לא מצינו שהוא מקל גם את זה וכן להפך מי מי אמר שרב חנני בן עקבי סובר את הכול של רבי יהודה והדקנוק רב חנני בן הקביסומ בימה של טבריה הואיל ויש להוגנים דהיינו שפה ימה של טבריה כנרת היא בשונה משער ימים ים רגיל אין לו שפה הוא הולך בשיפוע קל מאוד ומסתיים ממילא זה קרמליז אבל בטבריה בכנרת שמה יש שפות לרוב הכנרת וגם מה שלא יש עיירות וקרפיפות מקיפות אותה ממילא יש לה מחיצות סביבה יש לה דין שסיוכי מצד הדין ולכן הבחנן בן הקב סבר ועל המקרה שמה הוא פסק זה על אדם שדולה מימה של טבריה שאפשר לעקב ולהסתכל כאילו כוע כאילו זה מקופף אבל בשאר מימות לא אבל במקומות אחרים שיש לדין של קרמליס כמו הבור שעליו דיברנו שם ייתכן שאנחנו אומרים שרבי יוחנן בן עקביה לא מקל את הכולה של רבי יהודה ומילא אין הכריח שהם סוברים שניהם את אותה שיטה שכל אחד יסבור את השיטה של השיני אומר הביה כעת בא הביהי ואומר לפי החשבון של רב חנאה בן הקביה אפשר להקל עוד יותר מזה ולדברי רבחנן בן הקבי הייתה סמוכו לקיסל בפורסג תפוכים אם הקרקאית הרצפה של המרפסת שתלויה על שני זיזים היא לא מתחילה מקיר הבניין אלא היא רחוקה ממנה בפחות מג' פחות מג' יש לנו הרי לאוד מסתכלים כאילו זה שלם מגיע עד הסוף צריך שהיה עורקה ד' אמות ועוכבה אחת עשו משהו מספיק לנו האורך הוא ארבע עמות והרוחב 11 משהינו לאורך הבניין יש לנו ארבע עמות זה 24 תפחים וברוכב שזה העומק מקירה הבניין וחוצה 11 או משהו כבר אז אני יכול להגיע למחיצות של 10ה טפחים איך מצד אחד של הבניין יש לנו את הקיר של הבניין משני הצדדים אנחנו הרי ברגע שזה רחוק פחות משלושה אנחנו צריכים חור של ארבעה על ארבע אז ניקח את האמצע של הרצפה של המפסת ונחקוק בה באמצע או טפח ומשהו ברוחב ארבעה תפחים אז יש לנו כעת נק ארבעה תפחים על ארבעה תפחים כולל המרווח שבין הגזוזטרה למרפסת היה פחות משלושה חקקנו ברוחב של ארבעה תפחים או טפח ומשהו השלמנו לארבעה תפחים כעת משני הצדדים של הארבעה תפחים האלו נשארו כיוון שהיה שמה רוחב של 24 תפחים שני הצדדים נשארו עוד 10ה תפחים מכל צד נסתכל כאילו מקופף מחיצה בגובה 10ה ומהצד שכנגד קיר הבניין שם היה לנו 11 ומשהו אז נכון שתפח במשהו חקקנו בשביל הבור נשארו עוד 10 זה אני מסתכל כאילו זה מקופף כנגד קיר הבניין נמצא שיש לנו כאן ארבע מחיצות של 10 טפחים יותר מזה זה ממשיך הביה אויסו זקופו אם היא לא הייתה במצב של שכיבה כמו רצפה אלא כמו קיר שעומד על שני זיזים מחוץ לחלון ביתו צריך שיהיה גובה עשור תפוחים ועוכבה שישה תפחים ושני משועים כאן מספיק שיהיה פחות הגובה 10עשרה תפחים כדי שיהיה לנו מחיצות בגובה 10ה תפחים אבל הרוחב מספיק לנו שישה תפחים ושני משועים ולמה האמצע הוא ארבעה תפחים נשאר משני הצדדים או טפח ומשהו נסתכל על זה כאילו אנחנו מקפלים את הפלטה הזאת של השישה ושני משעים מקפלים טפח במשהו מהצד הזה ותפח במשהו מהצד הזה מה קורה כעת נכון שהפלטה עמדה רחוקה ארבעה תפחים מכיר הבניין כשאנחנו מקפלים את הצדדים שלהם אז טפח ומשהו כעת יש פחות משלושה מסוף הקיפול לקיר של הבניין אז יש לווד אז השלמנו את המחיצות המחיצה שהקיר של הבניין כנגד זה זה הפלטה עצמה משני הצדדים זה החלקים של התפה שקיפלתי והשלמתי כדי שיהיה לובוד ויש פה גובה של 10 תפחים על כל המחיצות אומר בונבר ישוע אויסו מדס בקרן זוביס אפשר להקל יותר מזה יהיה מקרה שנקל יותר אם היא עומדת הלוח הזה שעומד על שני זיזים מחוץ לחלון ביתו נמצא בקרן זווית יש שני קירות של הבניין צריך שיהיה גובה עשורת תפוחים ורוכבה שני תפחים ושני משועים מספיק לנו רוחב של שני תפחים ושני משויים איך יש את קיר הבניין משני הצדדים זה פינתי מצד אחד הוא מרחיק את הפלטה הזאת בפחות משלושה מקיר הבניין ומהקיר השני הוא מרחיק אותו ביותר מארב בארבעה תפחים אז יש לו פה בעצם חלל של ארבעה תפחים על ארבעה תפחים ופה יש לו מהצד של פחות משלושה טפחים זה כאילו סתום יש לו שני טפחים ושני משהו אז טפח ומשהו לוקח את זה כדי להשלים שיהיה ארבעה טפחים בצד הזה בצד שזה פחות משלושה בצד שזה מחובר לכותל בפחות משלושה אז יש לו פחות משלושה אוויר ועוד טפח ומשהו מתוך השניים ושני משועים ותפח ומשהו השני הוא מקופף לכיוון הצד שהוא רחוק בארבעה טפחים מהקיר ואז ממילא יש לו חסימה כעת של המחיצה הרביעית על ידי שנהיה פחות משלושה ללאוד וממילא יש לו כאן ארבע מחיצות בגובה אומרת הגמורה אז אם ככה שברוב המקרים אנחנו יכולים להשתמש בקיר הבניין אז מתי יש לנו לכתא ואלו עוד תניה רב חנן בן הקבי יומר גזוזו שיש בה ארבע עמות על ארבע עמות חוקגב ד' על ד וממלה רנאן בן הקביה במקורי דיבר על מקום שיש רצפה של 24 תפחים על 24 תפחים מתי צריך כאלו כזה כזאת רצפה גדולה הרי אנחנו אומרים שתמיד אפשר להשתמש בקיר הבניין ומספיק לנו שיעורים פחות איך היא משקער אסלו דודק כי עשית אומרת הגמרא כשזה עשוי כמו מחתש זאת אומרת כמו שאנחנו מכירים כמו חופה זה עומד על יתדות באמצע הנהר ושמה הוא רוצה כעת לדלוט מאמצע הנהר דרך החלון של הבית מאחור שבאמצע החופה הזאת כאן אין לו שום קיר של בניין מהצד שיכול לעזור לו פה הוא יצטרך 24 תפחים ל24 תפחים כדי שיהיה לו ממש לקפל חוץ מהבור החור באמצע של ארבעה תפחים ישאר לו עשרה מכל צד כדי לקפל ולהביא ארבע מחיצות של 10ה תפחים אומרת המשנה וכעתי אנחנו ממשיכים עם הסמיים מקרה נוסף עם הסמיים שברורז בחוצר דיברנו קודם על בור שנמצא בין שתי חצרות כעת אנחנו מדברים על אמסמיים שורז בחוצה זאת אומרת היה איזשהו כמין נהר עמת מים שהמים זורמים בה והיא עוברת דרך חצרות החצרות ממלאים לוקחים את מה שהם צריכים וממשיכה הלאה למקומות אחרים האמת המים עצמה יש לה שיעור של קר מליס כיוון שהיא ברוחב ארבעה תפחים עומק עשרה אז אין ממלינמנו בשבס אלא אם כן עשו למחיצה הגבוה עשיתים בכניס וביציו כיוון שעיקר מליס והחצר הוא ישרד אסור למלות מה כן אפשר לעשות לעשות מחיצה גבוהה אסורתפוכים בכניסה של העמת המים וביציאה של עמת המים מהחצר ואז היא נהפכת להיות חלק מהרש סיוכית של החוצר רבי יהודה ממר והוא לשיטוסה מהמשנה הקודמת כויסל שעל גבה תידון משום מחיצו אין סוף במחיצה מיוחדת אלא כשאומרים מחיצת לו הטרס במים זה גם אם זה לא ניכר שזה נעשה לשם המים המחיצה הרגילה שיש לו סביב כל החצר היא ממילא מועילה גם כדי שיוכלו לדלוט מים מהמת המים אומר רביד מיסה באמה של עובל מביא רביד היה לשיטוס ממיסים חכומים במקום שנקרא עובל שהיו ממלאים ממנו על פי זקיינים ושבוס אז כך התירו על סמך המחיצה של החצר ולא הצריחו מחיצה נוספת בשביל למס המים או מול בני שלא היה בקש שיעור הסיבה לכך כיוון שאנחנו דיברנו על אמס המים שיש לה שיעור של קרמליס רחבור גובה אסורו שם לא היה את המידות האלה או שהיא לא הייתה רחבה הרב בוור או שהיא לא הייתה גבוהה אסורו וממילא לכן אז קינים שמה התירו גם בלי מחיצה מיוחדת כי אין לה כרמליס אין לה שיר של כרמליס אבל אנחנו דיברנו שהיה שיר של כרמליס ולכן אין ראיה אומרת הגמרא תונו רבונון עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלים ממנו בשעב צריך מחיצה גם בכניסה וגם ביציאה אלא אם כן עשו למחיצה עשות קורים ביציה ובכניסה רבי דמר שעל גבוה תדון משום מחיצו הכותל שנמצא על גבה אפשר לדון אותו משום מחיצו זאת אומרת לא צריך שיהיה מחיצה מיוחדת כמו שאמרנו בתוך העם הסמיים אלא הכותל של החצר עצמה גם מהבה מחיצה לצורך הזה אומר רב מה יש בעם הסמיים ש אוסו בו מאובה לציפורי והיו מל ממנו בשבס על פי הזקינים אומרים להם משום רעיה מפני שלא הייתה עמוקספוכים ורוחב ד כפי שראינו במשנה שרבי דניסלבירה היה מהמיסה שהיה באוביל אבל חונו שם לא היה לזה שיר של קרמליס ולכן התירו ובלי מחיצה שהיא מיוחדת לצורך היתר של עם הסמיים תניידוך בריסן נוספת מביאה הגמורה עם הסמיים העוברת בין החלונויס כשיש עמת המים שעוברת בעצם בין החלונות זאת אומרת החלו כל אחד מהחצר שלו מהחלון של הבית שלו מוציא דלי משל אותו למטה למטה מים ממלא מים ומכניס לביתו אז מה קורה פה חוס מג משלשל דלי וממלא ג אין משלשל דלי וממלא זה שיטס חחומים אב שגל אלוהים פוכש מד משלשלשל וממלא ד אין משלשל דלי וממלא זאת אומרת יש פה מחלוקת האם ג' או ד ואנחנו לא יודעים במה המחלוקת מה ג ומה ד' צריך שיהיה פחות מג' לפי רחום פחות מד לפי רשבג שאלה מה אם זה עמסמיים זה שפת ה שפת המסמיים וכעת נראה הגמרא למעשה תביא בסוף שלוש שלושה מאלכים איך ובמה נחלקו חכומים רב שמ גמליאל במה יסכינה מה מדובר ובמה נחלקו אילמ בעם שמיים גופו נחלקו בגודל של עם הסמיים אז אומרת המת המים הזאת שאנחנו קוראים לה דין של קרמליס באיזה גודל היא צריכה להיות ואלו עודכיוסר אבדים יומחן קרמלסוסו מד למקת יומיתי זאת אומרת אם נאמר כך הרי מה הסיבה שאסור למלות מעם השמיים כי ביתו ירשוסיו ועם השמיים זה קרמליס כרמליס צריכה להיות בגודל של בשיעור של קרמליס אז אם נאמר שזה המחלוקת ביניהם שחכומים התירו בפחות מג' כי פחות מג' זהזה זה לא קרמליס ורב שן גלל אמר רק בפחות מד זה לא קרמליס איך יתכן הרי רב דימי כשהגיע מארץ ישראל לבובל אמר מהיסה בשם רבי יוחנון אין קר מלספו סד זאת אומרת שהוא סו עובר כדבר מוסכם שקמל צריכה להיות לפחות הרבה פוחים אז למה כתנו יומרו לשמיטן אומר שזה לא מוסכם זה מחלוקת סנועים ולפי חומים כבר בג' זה שיעור של קרמליס לכן הם מצריכים שזה יהיה פחות מג העם הסמיים אז לא ייתכן שהם נחלקו מה השיעור של קרמליס וממילא מה השיעור של עם הסמיים כאן אלא בהגופר הוא להחליף מדובר שהיה עם הסמיים משני הצדדים שלה היה שפה היה קרקע כעת הוא רוצה להוציא מעם הסמיים שיקר מליס להניח על שפת עם השמיים כדי שיחשב למוקהם פטור ואז להכניס את זה לביתו וזה השאלה האם כמה השפה צריכה להיות כדי שזה לא יחשב למקום שהוא רשות בפני עצמו אלא זה יישאר מקום פטור ואז הוא יוכל בעצם להעביר מקרמלס לרשובוסיו דרך הנחה בשפת העם הסמי אומרת הגמורה אם ככה ווקיוסר בדימה ביכול למקום שאין בו אבו על הרבו מו לבני לבניסור קרט פול ובלבד שלא יחליפו אתה אומר שהם נחלקו כמה זה מוקמ פטור זאת אומרת חכוים אומרים שעד שלוש זה מוקמפטור ושלוש זה כבר לא מוקמפטור לכן אם זה שלוש הוא כבר לא יכול להניח את זה על שפת הנהר אמנם מהירים כאן החוינים אתה אומר שבשלוש לפי חומים זה כבר לא מוקפטור אבל אמרנו לפני רגע שהוא מוסכם לכולעלמה רב דמי אמר שמה ביחנון שקרמלי זה רק מארבות פוחים אין אוכנם אומרים שקרמלי זה עדיין לא הגיע אבל אין את ההתר של מוק פטור בכל אופן לפי חומי אנחנו רוצים לומר פטור זה עד ג' ולפי רב שם גליל זה עד ד הרי גם זה דבר מוסכם שאמר רב דימי בשם רבי יוחנון שאם יש עמוד שמצד אחד שלא רשוס יוח מצד שני שלא רשסו רבים שניהם יכולים לכתף ולהניח עליו דברים כיוון שהוא מוק פטור כשאין בו דל ד זאת אומרת שמוסכם שרשמוק פטור הוא לפחות שיהיה לו שהוא יהיה פחות מד על ד למה לפי חכמים כאן אנחנו אומרים שזה פה חוויס מג ולא פוכס מדונה הגמראס דאוריסה אוש דרבונו יש הבדל שם אנחנו מדברים שמצד אחד רשוכים מצד אחד רשו רבים שמה באמת אמרו שעד ד יהיה לזה דין של מוק פטור אבל כאן שוז דרבוננון כאן אנחנו אומרים זאת אומרת הרשי מסביר אם אנחנו אומרים כך שהובלבד שלא יחליפו זאת אומרת השאלה היא בצורה שונה קצת רבי יוחנן אמר ובלבד שלא יחליפו כשיש לנו עמוד שהוא נמצא בין ראש שר לרשורבים והוא מוקם פטור פחות מד אז מותר לכל אחד מהם להניח גם לבני ראש סורבים גם ראשוסד אבל אסור לבין ראשו סורבים להניח עליו ואז מי שומר שעושה יחד יקח את זה אז איך פה כך מסביר רשי שזה השאלה כאן איך פה אנחנו באים ואומרים הוא יכול לקחת לדלות מהנער מהכרמליס ולהניח על מקום טוב כתוב ואז לקחת את זה לרשו סיוחיד ועל זה אונה הגמורה יש הבדל בין שוז דוריסה לרשוזס דרבוננון נכון ששם בעמוד אסרנו להחליף ביניהם זה כשזה דאורייסה יש חשש שיבואו לאיסור העבור בין השסר לשוסרבים אבל כאן כשזה בסך הכל איסור דרבונו גם אם הוא יעביר בלי להניח הוא מעביר מקרמליסלר שסיוחי זה דרבוננון אז התירו כן על ידי הנחה במוקפטור ולכן אנחנו מאמינים כעת שזה המחלוקת ביניהם מה השיעור של מוקפטור בשפת הנאה וממילא האם שפת הנהר צריכה להיות פחות מג' כדי שיחשה למוקם טור והוא יוכל להניח שם ואז להמשיך להעביר לראש סיוחית או פחות מד אז ראינו כאן בעמוד את הקולה הנוספת של רב חנאה בן הקביה לעניין מחיצה שאומרים גוד אכיס מחיצטה ואומרים בנוסף לזה גם כויף כאילו מכופפים את המחיצות ולכן מרפסת שהיא בגובה ברוחב של 24 תפחים על 24 תפחים אז גם אם היא שטוחה לגמרי מסתכלים כאילו היא מקופפת ויש פה ארבע מחיצות של 10ה תפחים הבא הוסיף שלפי שיטו הגמורה קודם כל דחתה שהם לא באותו שיטה כי כל אחד יתכן שסובר רק את הכול שלו ולא את הכולה של השני הבא שלפי רב חנן בן הקביה אם זה סמוך לקוט של הבניין אז הספיק שהוא פחות ואם זה בקרן זווית הספיק עוד יותר גם פחות פחות מזה אם זה זקוף הספיק פחות ווני בדרביש אומר שאם זה קרן זווית הספיק אפילו בשיעור של גובה 10ה תפחים ורחב שני תפחים ושני ש משהו אז במה הבחנה ונקה ודיבר שצריך 24 דפחים 24 דוחים זה נאמר שזה חופה ישרה בלי קטלים מהצדדים המשנה הביאה שמת המים שעוברת בחצר אז צריכה שיעשו לה מחיצה בכניסה וביציאה לפי רבי יהודה לא צריך מחיצה מיוחדת ורבי יהודה רצה להביא מיסה מאבל שהטירו זקנים אבל דחו את זה ששם לא היה שיעור של קרמליס הבאנו ברייסה ש אם עשו רק בכניסה רק ביציאה זה לא מספיק ברייסה נוספת שאם יש אמת המים שעוברת בין החלונות וכל אחד רוצה מביתו לשלוך המס המים נחלקו האם בפחות מג מותר או בפחות מד ש גלל וחומים וניסאנו להבין במה מדובר אם נחלקו לעניין המת המים כמה י שיעור של קרמליס הרי דבר מוסכם שרב דמי אמר שמה ביוכונות שקרמליס זה בד על ד אלא נחלקו לעניין שפת העם הסמיים כדי להניח את זה שם ולהעביר את זה דרך מוקפטור ולמרות שרבי יוחנן אמר שאסור להעביר דרך מוקפטור מרשות לרשות ושדרבון כעת אנחנו אומרים שמותר ולכן זה המחלוקת ביניהם כמה שיעור השפה צריך להיות
לצפיה בתכנים נוספים: