העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד ב
[מוזיקה] דף פו עמוד ב והיום אנחנו ממשיכים להתעסק בבור שבין שתי חצרות וכומדים ותיקים אנחנו יודעים שיש כולה מיוחדת במים קל הוא שכאילו חכמים במים גם היום נשתמש בקולה הזו וזה מוביל אותי למוסע השכל נהדר ונוקב תקשיבו טוב הרי ידוע שהתורה נמשלה למים ושמעתי דבר נפלא למה התורה נמשלה למים יש את הדברים הידועים שאומרים שמיים הולכים למקום נמוך ואותו דבר התורה אבל יש כאן גם משהו מעבר התורה נמשלה למים כדי לומר לנו אתם כהורים כמחנכים כמעבירי לפיד כמעבירי המסורת והתורה לדור הבא דהו לכם התורה נמשלה למים אתם חייבים להרטיב אותה לתת לה טעם לתת לה חיות לתת לה זרימה כמו שיש למים ראיתם פעם מים זורמים באיזו חיות באיזו זרימה איך זה פורץ איך זה תוסס ככה עלינו להעביר את התורה הלאה שלא יהיה יבש שלא יהיה כבד ד הרי בעוונותינו הרבים העולם היום כל כך מפתא העולם היום כל כך קורץ כל כך נוצץ הכל עטוף בצלופנים ועטיפות מרשרשות אנחנו חייבים להעביר עלה את המסורת את התורה הקדושה את המצוות בצורה מושכת ומעניינת ולכן אומרים לנו התורה נמשלת למים בהתפרצות בחיות תרטיבו את התורה תנו לה טעם תנו לחיות זה מה שמותל עלינו ולכן אולי אפשר לומר שאנחנו רואים כל כך הרבה אצלנו שקלו שהקילו חכמים במים לגבי מים הקלו התורה הקדושה נמשלה למים בואו נקל על הדור הבא נקל על הילדים שלנו נקל על התלמידים שלנו שימקו את התורה בצורה טובה שיקבלו אותה שיקבלו אותה בצורה יותר חיה יותר תוססת יותר בועטת שתהווה משקל נגד לרוחות הזרות הרי לנו יש הרבה יותר לנו יש את האמת לנו יש את הבסיס את הכל אין בחוץ כלום אבל כדי לדעת את זה כדי שהם יתמו את זה כדי שהם ימשכו לזה חובה עלינו להתאים אותם ובצורה טובה זה היה פירוש קלו שהכילו חכמים במים כך אפשר לומר תקל עליהם לינוק ולשאוב ולשתות את המים אין מים אלא תורה אומרת הגמרא הקדושה דף פ עמוד ב ואנחנו מתחילים עם פו עמוד א' שלוש עוד מלמטה ואלה דאמר רב יהודה הקורר באמת מטרת בחובה למי שמה אתמול עד היום עברו עליו כל מיני דברים או למי שמצטרף עכשיו בואו נחזור מה ראינו אתמול ראינו אתמול בעצם במשנה ראינו שאם יש בור שבין שתי חצרות צריך לעשות איזושהיא מחיצה ביניהם הגיע רבן גמליאל ואמר רבן שמעון בן גמליאל והביא מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל האם צריך שהגדר תהיה בו למעלה או למטה למעלה או למטה היה לנו אתמול מחלוקת בין רב הונה לרב יהודה לרב אונה למעלה ולמטה מדובר בתוך הבור אבל השאלה אם למעלה בחלל הבור או למטה ועדיין המחיצה לא צריכה לגעת במים לפי רבי יהודה בין לבית שמיים ובין לבית ידל המחיצה צריכה לגעת במים או מלמעלה ושהיגע קצת מלמעלה יטבול ככה ראשי הקנים במים או מלמטה וזה צריך לבלוט עוד מחוץ למים זאת אומרת מחיצה הרבה הרבה יותר משמעותית שואלת הגמרא על רב יהודה ואל האדם אמר רב יהודה קורה ארבעה מטרת בחורבה קורה ארבעה מתרת בחורבה זה אומר בעצם שיש לי קורה ארבעה שבמקום חרב במקום שאין בו מחיצות ואין בו גם ואין בו גג ויש לי רק קורה ארבעה סוג של איזה גשר מכותל לכותל משברי כותל אחד לשברי כותל שני מתחת הקורה הזו מותר לי לטלטל למה כי יש מושג שנקרא פיטיק תקרא יורד וסותם כאילו חודי הקורה מלמעלה מצד שמאל יורדים וסותמים חודי התקרה מצד ימין והכותל שנמצא בתחילת הקורה ובסופה מהווה לי כמין מובלעת מסוימת באמצע החורבה הזו ושם ברגע שזה ארבע תפחים ומעלה שזה מקום חשוב מותר לי לטלטל בו זה נאמר לגבי חורבה ומכאן אין לנו כל ראיה אבל רב נחמן אמר הבא רבוע קורה ארבעה מטרת במים זאת אומרת אם יש ליבור בין שתי חצרות ועליו יש כמין גשר כ ארבעה היא מטרת במים ובעצם כאן הקורה נמצאת ממש מעל הבור היא לא נוגעת במים ואם כך שואלת הגמרא כעזי דלי לאידח גיסאה ומה איתי הדלי יורד לתוך הבור הרי לפי רב יהודה הצרכנו שהמחיצה אולי לפי בית הלל לא תגיע עד לסוף עד לקרקעית הבור אבל בכל אופן היא תיגע במים כדי שיהיה היקר ופה אם אין כלום זה אפילו לא נוגע במים כשאני זורק מצד אחד את הדלי הוא הרי זז הוא לא שומר על הסימטריה שלו בדיוק איפה שהוא יורד הוא ממשיך הלאה לנות ולנוע ואם כך הדלי הולך למקום השני לא דרךגיס על הצד השני בעצם לרשות של החבר שלי ומה איתי ומביא משמיים אומרת הגמרא זה אין בעיה כי אם להו לרבנן דין דלי מעלך יותר מארבעה טפחים ברגע שהקורה ארבעה תפחים איפה שאני מוריד את הדלי נכון שזה לא סימטרי ויורד בקו ישר אבל עדיין גם כשזה מתעקם זה ככה זה נוטה וסוותה קצת אבל עדיין לא לגמרי יורד מהמסלול ולא יורד למעלה מארבעה תפחים ולכן ברגע שהקורה ארבעה תפחים מותר שואלת הגמרא אין בעיה אתה צודק שזה לא ילך מעבר לקורה אבל קצת זה יסתה קצת זה יתה לכיוון תוך הקורה זאת אומרת למתחת הקורה שואלת הגמרא תחת קורה מי האריב המיה עדיין המים מעורבים ולפי רבי יהודה כמו שראינו כל הזמן צריך הפסק של מחיצה בתוך המים גם אם לא דרסטית עד הסוף עדיין צריך משהו לפי רב הונה אני מסתדר כי רב הונה שדיבר על מחיצות המחיצות כלל לא נהגו בתוך המים אתה רואה שזה רק היקר והקר אני עוד יכול לשרוד שקורער באה למעלה תתיר במים אבל ברגע שאתה רב יהודה אמרת שצריך שזה יהיה שקוע בתוך המים או מלמעלה או מלמטה אבל ממש בתוך המים איך תסתדר עם מה שכתוב על קורה אלא אומרת הגמרא ואומר רש"י אלא לת לדרב יהודה רב יהודה נמחק ההסבר שהסברנו אתמול את רב יהודה בדברי בית שמאי ובית הלל נמחק אלא באמת כרב עונה שמה שמדובר למעלה או למטה אבל בכלל לא נוגע במים לפי בית הילל למעלה בחלל הבור לפי בית שמאי למטה בחלל הבור אבל כלל לא צריך שיגע במים ולמה למה דקלו שהקילו חכמים במים יש כולה מיוחדת לגבי מים בין כמו שראינו לגבי אגזוזטרה שנמצאת מעל הים ורוצים לשוב מים בין לגבי בו שבין שתי חצרות תמיד אנחנו מקילים במים זה דבר חיוני ובסיסי שכל בן אדם צריך ולכן חכמים הקלו בו כדי בא מנה רב תבלמרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה מחיצה תלויה פירושה מחיצה שלא נמצאת מהרצפה זאת אומרת היא מתחילה מהגובה ויורדת כלפי מטה ומסתיימת במרחק מהרצפה זה נקרא מחיצה תלויה והוא שאל אותו מה הוא שתתיר בחורבה אמר לנהלו אין נחיצה תלויה מתרת זה לא נקרא מחיצה אלא במים קלו שהקלו חכמים במים לדוגמה מחיצה תלויה הרי כל הגזולאות שדיברנו שעושים מעל האמת היא לא הגזולתאות גם כאן בבור תמיד זה מחיצה תלויה זה מחיצה שלא מגיעה עד הקרקעית לפי דברי רב אוונה לפחות ואותו דבר לגבי אגזוזטרה שבנינו מעליה איזשהו משהו איזשהו כלוב כזה איזשהו מחיצות ודמיינו את השבול הזה יורד עד למטה גם כן זה מחיצה תלויה אמנם שמה אנחנו משתמשים בעוד עוד דברים בגודית וכדומה אבל עצם המושג הזה של מחיצה תלויה שלא מגיעה עד הרצפה והיא מתירה זה כעולה מיוחדת שהקלנו דווקא במים ולכן אומרת הגמרא פה על פי גרסת רש"י לתלד רב יהודה אמנם ראשונים אחרים אומרים לא אפשר עדיין לפרש את רב יהודה ובכל אופן לפעמים אנחנו מקילים כי קלו שהילו חכמים במים אבל רש"י בוחר לומר ש רב יהודה נדחה לחלוטין ואנחנו מקיימים את דברי רב הונה ולמה למה אנחנו הולכים על השיטה המקלה כי קלו שהקלו חכמים במים רבי יהודה מגיע במשנה ואומר כך אמרב יהודה לא תהיהם מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם זאת אומרת שעצם הקיר שעובר למעלה מעל הבור בכלל לא נכנס לתוךל הבור כל הזמן דיברנו לתנקמה ולרבן שמעון בן גמליאל לפי בית שמי ולפי בית הלל המחיצה צריכה משהו להיכנס לתוך הבור השאלה איפה בדיוק רבי יהודה מגיע ואומר לא עצם המחיצה שיש ביניהם בלי שנכנס כלל לתוך הבור כבר נחשבת כמחיצה אמר רבי יוחנן רבי יהודה בשיטה דת רבי יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מטרת אפילו ביבשה לפני רגע ראינו שמחיצה תלויה זאת אומרת מחיצה שלא יורדת כלל זאת אומרת שלא מגיעה עד הרצפה ראינו שמחיצה תלויה לא מתרת בחורבה אלא במים אבל כאן רבי יהודה הלך בשיטתו שמחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה ולכן הוא אומר לך שגם כאן רש"י אומר אילקך במים נמי לא צריך שתראה מחיצה עשויה בשביל המים זאת אומרת כך ברור שבמים אנחנו מקילים אבל גם תנקמה ובית שמ ובית הילל לפי רבן שמעון בן גמליאל לפי רב הונה לפי רב יהודה לא משנה נכון שמחיצה תלויה מטרת במים אבל צריך שהמחיצה הזו יראו יהיה עליה הקר שהיא עשויה בשביל המים כי מחיצה תלויה ביבשה לא מתירה רק במים מתירה צריך שהיא תיכנס לתוך הבור שיראו שהיא של המים אבל רבי יהודה מגיע ואומר מה פתאום מחיצה תלויה מתרת גם ביבשה ולכן לא צריך שום מקר מיוחד ש בשביל המים ולכן הוא באמת מתיר אומרת הגמרא זה בשיטת רבי יוסי דאמר מחיצה תלוי מטרת אפילו ביבשה דתנן כתוב לגבי סוכות סוכה צריך שיהיה לה לכל הפחות שלוש דפנות ושם כתוב כך המשל דפנות מלמעלה למטה זאת אומרת הוא מתחיל לשים את הדפנות שלו מלמעלה כלפי מטה הוא לא מתחיל מלמטה עד איפה שנגמר לו אלא להפך מלמעלה עד איפה שנגמר לו וזה נגמר וגבעות מ אז ככה ובאמצע זה נגמר זה לא מגיע עד הרצפה מה הדין בזמן שגבעות מן ג' תפחים פסולה ברגע שיש הבדל של שלושה טפחים פסול פחות משלושה תפחים אנחנו יודעים זה לבוד כאילו זה מחובר אבל אם הפעם הוא למעלה משלושה תפחים פסולה ממטה למעלה אם הוא משל זאת אומרת סליחה לא משלשל אלא בונה את הדפנות שלו ממטה למעלה ואז הוא נתקע שימו לב לדין עם גבוהות 10ה טפחים כשרה ולא אכפת לי כמה פער יש בינם לסכך זאת אומרת אתה רואה במפורש שמחיצה תלויה לא נחשבת כמחיצה אם אני אתחיל מלמטה הגעתי ברגע שהגעתי לגובה 10ה תפחים שזה מחיצה טובה לא אכפת לי כבר כמה פע יש עד לסכח את המכשיר אבל אם הגעתי מלמעלה גם אם שמתי 25 טפחים לא מעניין אותי אבל זה לא מגיע לתוך שלוש טפחים סמוך לארץ אני אומר שזה פסול אם כך אתה רואה שמחיצה תלויה פסולה רבי יוסי חולק ואומר כשם שמלמטה למעלה 10עשרה קח מלמעלה למטה 10ה גם מלמעלה למטה ברגע שהגעת סליחה מלמעלה למטה ברגע שהגעת לגובה עשרה כבר זה בסדר גם אם יש פער גדול מאיפה שיסתיים לך עדפנות עד הרצפה למה כי מחיצה תלויה מתרת ואם כך אויב שרבי יהודה כאן ורבי יוסי בסוכה אמרו דבר אחד שניהם סוברים שמחיצה תלויה מתרת דוכה הגמרא ולאי ההשוואה שלך לא במקומה היא לא נכונה לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה אל תשווה לי את סוכה לעירובין אין שום השוואה כל אחד יתבצר בעמדתו דווקא במקום שלו דווקא איפה שהוא אמר ויחלוק במקום האחר ולמה מסבירה הגמרא רבי יהודה לא סבבה לה כרבי יוסי עד כאן לא קמה רבי יהודה אלא בעירובי חצרות דרבנן עירובי חצרות שכל האיסור לטלטל בין החצרות הוא דרבנן בלבד אז הוא אומר לך שמחיצה תלויה מטרת גם ביבשה אבל סוכה דאורייתא בסוכות ישבו שבעת ימים מצווה דאורייתא בסוכה דאורייתא לא הוא לא יסבור שמחיצה תלויה נחשבת כמחיצה ולכן רבי יהודה יאמר את דינו רק בעירובין וכן להפך ולא רבי יוסי סבבה להכיר רבי יהודה אתה יודע למה עד כאן לא קמה רבי יוסי אלא בסוכה דיסור עשהו גם אדם אדם שמבטל לא עלינו ולא על אף אחד מישראל את מצוות סוכה הוא סך הכל ביטל מצוות עשה אין לזה מוות אין על זה לו אפילו סך הכל מצוות עשה אבל שבת דיסור סקילהו שבת נכון שכרגע עירובין זה באמת דרבנן וסוכה זה דאורייתא אבל המכלול של שבת הוא ייסור סקילה רש"י אומר כל דתקון דרבנן כי אין דאורייתא תקון חכמים תיקנו את דבריהם כי אין דברי תורה ולכן שבת היא הרבה יותר חמורה היא הרבה יותר קריטית היא הרבה יותר דרמטית ולכן בשבת יאמר רבי יוסי ממש ממש לא מחיצה תלויה לא מטרת מה שאני אמרתי זה רק בסוכה זה מצוות עשה אז מחיצה תלויה מתרת אבל לגבי שבת בעירובין הוא עדיין יכול להיות מאוד שהוא יחלוק על רבי יהודה אה ואם תאמר שואלת הגמרא אותו מעשה שנעשה בציפורי שכבר נראה איזה מעשה על פי מי נעשה הרי היה מעשה ששמה השתמשו בשבת לא בסוכה בשבת בהתר של מחיצה תלויה מתרת הבינה הגמרא שזה נעשה על פי רבי יוסי שהוא היה גר בציפורי אונה הגמרא לא אתה יודע אותו מעשה על פי מי נעשה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי על פי בנו שהוא באמת התיר אבל אביו אסר מספרת הגמרא דחיית הרב דימי הוא הגיע מארץ ישראל וסיפר אמר פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מבעוד יום ספר תורה רש"י במסכת סוכה כמדומני אומר שהספר תורה היה מונח בבית בגלל הפורעים בגלל המציקים הוא לא היה מונח בבית הכנסת וכל ערב שבת היו מביאים אותו לבית הכנסת שבת אחת שכחו ולא הביאו לא הביאו את הספר תורה מבעוד יום למחר פרסו סדיין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו השתמשו בעצם במחיצה תלויה בסדין תלוי על גבי העמודים שמו את המחיצה הזאת מהבית שבו נמצא הספר תורה עד לבית כנסת ורשי מדגיש לא היה עוד בתים זה היה באותה חצר והיה עוד הרבה בתים אבל ברגע שעשו שביל גישה מהבית צמוד לכותל ככה עד הבית הכנסת שמה לא היה עוד פתח נוסף והשתמשו בשביל הזה כדי להביא את הספר תורה וקראו בו שואלת הגמרא רגע פרסו לכתחילה מישארי לפרוס את המחיצה הזו האם מותר והכל מודים שאין נושים אוהל הרי בשבת ראינו מחלוקת לגבי פקק החלון זאת אומרת לגבי להוסיף על אוהל הרי בשבת אבל ברור שלא מייצרים מלכתחילה אוהל הרי בשבת אז לפרוס את הסדין הזה ברור שמותר אלא אומרת הגמרא מצאו סדינים פרוסים על העמודים ואז השתמשו בהם והביאו ספר תורה וקראו בו בכל אופן אנחנו רואים שהשתמשו בסדינים שהם מחיצה תלויה והם היו נחשבים כמחיצה גם לגבי שבת אומרת הגמרא זה לא נעשה על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבי יוסי יתכן שומר דינו רק לגבי סוכה ולא לגבי שבת נפלא ביותר בואו נסתכם מה ראינו היום דבר ראשון דכינו את דבריו של רבי יהודה כך לפי רש"י רבי יהודה שאמר שצריך שהקנים יגו בתוך המים או מלמעלה או מלמטה נידחה כי ראינו שקורה ארבעה מטרת בחורבה אמרנו גודחת מחיצת מורידים את המחיצות ואותו דבר קורה ארבעה מטרת במים ולא ייתכן הרי הדלי הולך נכון שהוא לא הולך יותר מארבעה טפחים אבל עדיין מתחת הקורה ארי ומאיה ולכן דבריו של רבי יהודה נדרכים והרעיון הוא ש אנחנו מקילים כמו שראינו שמחיצה תלויה ועוד דברים נוספים כי קל הוא שהקילו חכמים במים רבי יהודה מקל גם במחיצה תלויה על מלא ולמה אמרה הגמרא אומר רבא בברחנה כי הוא סובר כמו רבי יוסי שמחיצה תלויה מתרת גם ביבשה את שיטת רבי יוסי הינו לגבי סוכה שם שלשל דפנות ממטה למעלה ברגע שהגיע לשרה תפחים כשר מלמעלה למטה אז לפי תנקה אמר רק אם יש פרשת פחות מגפחים אז מותר למה כי אחרת זה מחיצה תלויה ורבי יוסי מתיר תמיד ודחתה הגמרא ואמרה זה נפלא שרבי יוסי מתיר אבל ייתכן שרבי יוסי אומר רק בסוכה ורבי יהודה רק כאן רבי יהודה רק כאן כי זה דרבנן אבל סוכה זה דאורייתא ורבי יוסי רק בסוכה כיוון שזו מצוות עשה אבל כאן שבת המכלול זה ייסור סקילה ולכן הוא לא יאמר המעשה שנעשה בציפורי שמצאו סדינים פורסים כן כמובן לא פרסו כי אסור בשבת לפי כולם מצאו סדינים פורסים על גבי מחיצה והשתמשו בו כדי להביא את הספר תורה שרואים שמחיצה תלויה מתרת גם בשבת לא נעשה על פי רבי יוסי אלא על פי רבי ישמעאל ורבי יוסי בנו שהוא באמת התיר אבל רבי יוסי ייתכן שעדיין נסר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה