העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף ו עמוד ב שורה שמינית מלמעלה אומר רב י לא יתה מחיצו ראינו בעמוד א' מחלוקת במשנה לגבי שתי חצרות שלא רבו ביניהם ויש בור ששניהם דולות מים מן הבור לפי בית שמאי עושים את המחיצה בבור אבל למעלה קרוב לשפת הבור לפי בית שמאי לפי זה לפי בית סילה לפי בית שמאי עושים את המחיצה בתוך הבור והסמוך למים כך הסביר רב הונה וזה השיטה שנשארה ולא כהסבר של רב יהודה שהוא נידחה רב יהודה במשנה הביא שכלל לא צריך לעשות מחיצה בתוך הבור אלא המחיצה עצמה שבין שתי החצרות שעוברת על גבי הבור היא מפסיקה מדין מחיצת לויו ולמה כי הוא סובר שמחיץ קל לויו שהקלו זה לא רק במים אלא זה גם ביבושו ולכן המחיצה עצמה של החצרות מועילה לרדת לתוך הבור אומר רבברחנה אומר רבי יוחננון רבי יהודה בשיטס רבי יוסי אמור מצינו את רבי יוסי שכך סובר ובשיטתו הוא אמר את זה דומה מחיצת לא מטרס אפילו בהבושרו נתנן המשל כתוב לגבי סוכה המשל דפנות מלמעלה למטה הוא רוקם דפנות מתחיל מלמעלה קרוב סכך ויורד ללמטה בזמן שגבורות מן הארץ ג' תפוחים פסולו אם זה לא מגיע עד הרצפה זה פסול כיוון שלא אומרים גודכיס ולא אומרים מחייצת לויו מטרס ממטו למלו אם הוא התחיל מלמטה ועלה ללמעלה אם גבוהות אסור תפורים כשירו רבי יויסי אומר כשם שמלמטה למעלה אסור הכח מלמעלה למטה אסור רבי יוסי סובר שאומרים מחיצליה גם בסוכו גם ביבושו ולכן גם אם יש יותר מג ואין לו עובוד למטה עדיין אפשר להתיר את זה ברגע שזה גובה אסורו אפשר לומר גוד אכיס מחיצתה ויש פה מחיצת לויה שמתירה את הסוכה ממילא רבי יהודה הלך בשיטתו ולכן מספיק מחיצה על גבי הבור אומרת הגמרא ולוי הם לא שיטה אחת לא רבי יהודה סובל כרבי יוסי ולא רבי סובל כרבי יהודה אין הכרח שהם סוברים אחד את דינו של השני רבי יהודה לא יסוב לו כרבי יוסי עד כאן לא יקומו רבי יהודה אלא בירו וחצ דרבונו ייתכן שרב ידה התיר מחיצת ליבו שהוא רק בדרבונס כדאוריסה לוי ולא רבי סובל כרבי יהודה עד כאן לקום רבי סיל בסוכדיסו אסהו אבל שבדסו סקילהו לא יאמר יין שרבי יויסי דיבר דווקא על סוכה שגם אם הוא לא ישב בסוכה הוא בסך הכל ביטל מצוות עסם אבל כאן אם מחיצה לא מחיצה אז הוא עובר על איסור שבס וזה יכול להגיע לאיסו סקילה ואז הוא לא סבר כך שמחיצת לו תתיר גם ביבושו ואם תומר אותו אותו מיסה שנעשה בציפור על פי מניסה על פי מי נעשה כמו שנראה לקמן את המיסה וזה הראיה בציפורי ורבי יויסי הוא היה הרב של ציפורי אז כנראה זה נעשה על פיו וכעתי אנחנו אומרים שרבי יויסי בליל חווי שבס לא דיבר רק בסוכה לא על פי רבי יוסי אלא על פי רבי שמואל ברבי יוסי נעשה זה היה כבר אחרי שרבי יוסי נפטר ורבי שמואל עלה לרשות של ציפורי לרב של ציפורירי ועל פיו זה נעשה דקיוסר אבדימי יאמר פעם אחת שרחו ולא הביאו ספרטוריה מבוידיו היה באותו חצר בתים והיה גם בית הכנסת שלכו להביא את הספרתור מהבית ששם הכסנו את הספר טורו לבית הכנסת למחר פרסו סדין על העמודים והביאו ספר תורה וקראו בו עשו כמין שביל על ידי מחיצות וכך יצר איזשהו מעבר שהוא רק מהבית עד הבית הכנסת ולכן לא צריך רצי רויס למרות שהם לא יבוא הם יכולים להוציא את הספר טרורו מהבית לבית הכנסת שת הגמרא פרסו לכתחילה מישורי מותר לעשות מחיצות לכתחילה בשבת וואה כל מועידים שאלסינו רבי בשבס יש מחלוקת במסכת שבס רב לזר וחכומים לגבי תוספת אור בפקק החלון ומובא שמה שכולל ממודים שלכתחילה לבוא ולעשות אסור כל מהמחלוקת היא רק להוסיף על הרי איך ייתכן שבאו ועשו מחיצות מלכתחילה בשבת אלא מצאו דין פרוסים על העמודים והביאו ספות רורובי מצאו שיש דינים שמוליכים מהבית שהספת נמצא עד הבית הכנסת והסמך זה התירו אומר רש"י למרות שזה היה מחיצות לויו רבי שמואל סבר להתיר מחיצת לויה גם ביבו אז אם כן ראינו כאן שהגמור רצתה לומר שרב יהודה זה בשיטת רבי יויסי אבל אנחנו אומרים שהם לא ממש סוברים אחד את השני שניהם הביאו שיש מחיצת לו גם בבושו רבי יהודה לגבי אלכוישבז בבור ורבי יוסי לגבי אלכו סוקה אבל יתכן שרבי יוסי לא סובר שבאיל חושישב שאפשר להגיע לי סוסק זה יהיה מותר רבי ד לא סובר שבסוקה אלא רק בעירוב דרבונות הבאנו את המיסים ציפורי וזה היה על פי רבי ישמואל ולא על פי רבי יוסי אם הנמר שרבי יוסי לא סבר את הדין של מחיצת לו גם בשבז אז צריך לומר שזה רבי שמואל אחרי שרבי יסי כבר נפטר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: