העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף פו עמוד א נתחיל בפ עמוד ב שורה שלישית מלמטה ראינו במשנה רבי יהודה אימר אם יש שם תפיסיד רבי יהודה אמר שאם הוא גר בחצר ויש שם עוד דירה אחת שהיא מוזכרת למישהו או מושאלת למישהו אבל הוא מאחסן שמה חפצים שלו ממילא יש לו דריסת יד שמה הוא נחשב מורז מוזק על הדירה ולא צריוב חצרות והסוחר או השואל נחשב לאורח איך ידו מתפיסתס יד כמה זה צריך להיות שיהיה לו תפיסת יד שתוכל לומר שהוא נחשב שה הדירה השנייה גם כן נחשבת תחת רשותו כגון חצרו של בוניוס כמו חצרו של בוניוס שהיה לו בחצר כמה דירות שהוא הזכיר אותם לאחרים והיה לו כלים בכל אחד שהוא היה מאחסן בהם בן בוניס עושה לקמדי רבי מביאה הגמורה אגב מיסה עם בן בוניס אז הוא הגיע לפני רבי אמר להו אמר רבי פנו מקום לבין 100 מנה לאדם ששווה 100 מנה כביכול שיש לו הרבה כסף אוסיני שחרינה הגיע אחריו אדם שגם הוא היה עשיר אמר לו אמר רבי פנו מקום לבן 200 מנה הוא עשיר גדול יותר אמר לפניו רבי שמואל ברבי יוסי רבי אביו שזה הבן בוניס הזה אתה יודע מה יש לבוניס אביו יש לו אלף ספינות בים הוא כנגדן אלף הירות בבשה אמר לו לכשתגיע אצל לובי ומר לוי אל תשגרו בכלים הלו לפוניי לא ידעתי הוא לא היה נראה ככה כשהוא הגיע לפניי כיוון שהוא היה לבוש בצורה פחות עשירה ולכן לא ידעתי וכיבדתי אותו פחות אומרת הגמורה רבי מכבד השירים הבקבי מכבד השירים כדידור אשרו וברמורי יישבו לום לפני אלוקים חסד ואמס מה ננצרו מה שומר את העולם שיתקיים החסד שאנשים עושים הם עושה י שבו לו לפני אלוקים בזמן שחסד ואמס מה נמצרו על ידי זה שהעשירים גומלים חסדים מעניים זה גורם לקיום העולם ולכן הוא היה מכבד עשירים הגילן השסקן מעריך להביא מאריל שלמה דווקא רבי הוא זה שכיבד את העשירים כיוון שרבי הנשיא ותלמיד חוכם הוא לא רצה שיכבדו אותו משום זה כדי שלא מש בקיצור של טוירו ולכן הוא העדיף שיכבדו אותו מצד העשירות שלו ולכן הוא גם היה מכבד אחרים על העשירות שהיה להם אומרת הגמורה רב בברחנה אומר הוא חולק על מה שהבאנו קודם שכמה זה תפיסת יד כגון בוניס ששם משמ שיש יש כמה וכמה כלים בדירה השנייה אומר רב בברחנה כגון יתת של מכרישה משפיע כלי קטן שנמצא בבית השני כדי להחשיב את זה שיש לו תפיסת סיד אומר רב נחמן תנס ושמואל דובניתל בשבס אוסר דור שאני ניטל בשבס אין אוסר אם זה דבר שמותר לקחת אותו בשבת הוא לא מוקצא אז הוא לא עוסר כיוון ש אם הוא ניטל בשבת אז אותו דייר כן אוסר למה כיוון שאמנם בתחיל בתחילת השבת החפצים של אותו בעל הדירה מונחים גם בדירה השנייה אבל מי אמר שהוא לא יוציא את זה ויזרוק אותם לבחוץ באמצע השבת אבל אם זה דבר שהוא מוקצה זה בהכרח שישאר עד סוף השבת זה גורם שיש לו תפיסת יד עד סוף השבת ואז הוא לא עוסר גם אם הוא לא ירשי משמע שאם אין לו רשות להוציא את זה אנוכנ גם בדבר שאינו מוקצא אז הוא לא יכל אז הוא לא יאסור כיוון שהוא לא יעשה משהו נגד רצון המזכיר תנכי יש לו אטבל יש לו השושיס וכל דבר שאינו נטל בשעה בסדר אז רואים שמתי זה תפיס עשייה דווקא בדבר שהוא מוקצה שאז מובטח שזה יישאר עד סוף השבת שם אבל אם לא אין אוכנשל לתפיסט כדי להכשיב את הדייר שמה כאורח ואינוחנם הוא יאסור אם הוא לא ישתף בעירוב אומרת המשני כעת אנחנו מביאים מחלוקת בעניין שכבר היינו לאיל והזכרנו את המשנה הזאת ונראה כאן את המקור המניח בסר והלך לשבות בעיר החרס איך עוד נוכב ויכוד סול הרי זה דברי רבי מאיר רבי מאיר סובר שגם דירה בלא בעלים סוף סוף יש פה רשות נוספת אתה רוצה לעשות עירוב חצרות בין כולם צריך לקחת גם ממנו לפני שהוא נוסע שיתן לך גם פתידו אומר אין לו יוסר לא דירה בלא בעלים לא ישמור דירו כביכול אין פה רשות שקיימת שהיא לא ירוה איתם ורוב חצי רבי יוסמר תלוי נוכי יוסר ישראל יוסר שאין דרך ישראל עובד בשבות דהיינו בעיקרון דירה בלא בעלים לו שמ דירה ולכן בודי שנסע להיר אחרת כבר לא יחזור לאותו שבת לכן מותר אבל בגוי כיוון שאין שום הכרח מזה שהוא נסע שהוא לא יחזור באמצע השבת ממילא זה לא נחשל דירה בלא בעילים לכן הוא כן עוסר רבי שמעון אומר אפילו הניח ביסו יבוא להחליש בס אצל ביטוי בויסועיר איןס שכבר סייע מיליושם בא ומקל אפילו באותה עיר לא כמו שכולם לפניו הביאו בעיר אחרת בכל אופן עצם זה שהוא סייח דעת מלהיות כאן בשבת זה כבר גורם שהוא לא יאסור עליהם אם הוא לא ישתף אומר אבוך חכרב שמ ודווקא ביטו אבל בנוי לא דווקא אצל אם הוא הלך להתערך אצל ביתו שאז שאז הסיכויים שהוא ישאר עד סוף השבת הם גדולים אבל אצל בנו שיתכן שכלתו תריב איתו והוא יצטרך לחזור לביתו אז אני לא אומר שזה הכרח מזה שהוא נסע שהוא לא יחזור דמרי אם שנובר בו קל בו אולב הזכר נובח בך תיכנס אל תפחד כך גם פה כי הוא נוסע לביתו אז מה יכול להיות שחתנו יגער בו סתכסך איתו זה לא מפחיד אבל נובח בור גוריסה אם הגורה כביכול הנקבה היא זאתי שנובחת פוק אז תצא דהיינו עם כלתו זה כבר לא יכול לגרום שהוא יצטרך לעזוב שם בשבת ולכן בזה רב שמודה שזה לא עסר חדש אומרת המשנה בואר שבין שתי חצי אוס אין ממלמנו בשעבסלם כן עשו לו מחיץ לגבוהי עשורת פרים שתי חצרות צמודות לא ירבו ביניהם יש בור ששניהם ממלים ממנו לתוך החצר אסור כיוון שיכול להיות שהוא לוקח מהמים של בני החצר השנייה וכן להפך לכן כן צריך מחיצה גבוהה שרה טפחים בין מלמטו בין מתוכו גנוי והגמור תב רב ש ג לאבד שם אומרים מלמטו בסלמעלה אומר הביד לא יתן מחיצה גדול מן שבינה אם הבד בא ומקל לא צריך בכלל לעשות מחיצה מיוחדת לבור אלא המחיצה הרגילה שיש להם סביב בין השתי חצרות שלהם היא מספיקה כאן למרות שהיא עוברת מעל הבור היא מספיקה כדי לגרום שיהיה פה מחיצה באמצע המים והיא מותר לדלות אומר רבונה כשבתשמאי ימרו למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבוער אבונה מבאר את המחלוקת בין שםסילים למטה או למעלה צריכה להיות המחיצה ותשם אמרו למטה הכוונה יש את המים שבבור נגיד שזה חצי מטר והבור עצמו הוא מטר אומר אומר רב הונה באו בית שם אומרים המחיצה צריכה להיות למטה דהיינו קרוב למים אבל לא מספיק שיעשה את המחיצה בתוך הבור אבל רחוק מהמים ובסיל אומרים למעלה בתוך הבור צריך אבל אפשר גם בשפת הבור לא צריך קרוב למים רבי יהודה אמר למטה למטה מן המים למעלה מעלה מן המים רבי יהודה בא ומחמיר יותר אומר שכשבתשמים אמרו למטה הכוונה למטה מן המים שזה יגיע לקרקאית הבור וכשבצילי אמרו למעלה הכוונה למעלה מן המים אבל בסמוך למים דהיינו כאין מה שראינו למטה למטה עלדרבונה שזה היה למטה בבור כאן זה למעלה של בסילל אז רב יהודה בא ומחמיר אומר לרבי ברח אומר לרבי בא רב חנן לאבי רב יהודה למטה למטה מן המים כעת בא רבי בבחנן להביא ומקשה קושיות על הסבר של רב יהודה במחלוקת בשמיים בסילל אתה אומר לי למטה מן המים מה ישנה למטה ממש דלאוי דרי ומה למטה מנמים נמי ארי ומי הרי אם אתה מסביר שה לייב בדשמה זה צריך להגיע עד קרקעית הבור זאת אומרת שאם זה קרוב למים ולא חוצץ את המים ממש זה לא טוב כי המים תחת המחיצה מחוברים אז כעת שהוא הביא את המחיצה לקרקעית הבור ויש מצב שהמים יותר גבוהים מהמחיצה יותר גבוהים מהסורת פוחים אז מה עוזר אתה לא אומר שצריך לחצוץ עד סוף המים אלא מספיק מחיצה של עשורת פוכים הרי המים מתערבים מעל המחיצה וממילא הוא לוקח מהמים של השכן אומר ללשמיע לו עודומר רבי יהודה רב מותו בו משום הבחיה צריך שיראו רואשן של קוני למעלה מן המים תפחן נוחנמי לפי ההשב של רב יהודה כשצריך את המחיצה בקרקאית הבור זה לא מספיק שיהיה עשור תפוחים אלא צריך עד או עד או עשור תפוחים מינימום או עד מקום שזה יבלוט מעל המים לפחות טפח כך ותראו שאלה נוספת בשיטת רב יהודה בהסבר של רב יהודה והמחלוקת שם בסילל עוד מרד למעלה למעלה מן המים אמרנו שלפי בסיל למעלה הכוונה בתוך הבור אבל מעל המים מה ישנה למעלה ממש דלוהי למה בשפת הבור בתוך הבור אבל קרוב לשפתו זה לא טוב דרי ומיה כיוון שהמים מעורבים אז למעלה מן המים נמי או הרי ומאי אז מה מועיל שאתה מצמיד את המחיצה קרוב למים סוף סוף המים מים מתרביעים יחד אומל לאישמיע לכודתני יעקב כחינו צ ששקע ראשי קנים במים טפח אנוחנמי זה לא סתם מלמעלה מרחף מעל המים זה נכנס טפח בתוך המים ולכן זה מועיל להבדיל ביניהם יש פה עקר בתוך המים וזה בעצם יש שיטת בסילל ואדומר קוררו מתרץ בחובו רביד אומר שאם יש בחובה נשארו שריות של קטלים שריות של תקרה אם נשאר קורה אחת ברוחבר כעת אפשר אפשר לומר פטי כובבת בסיסם כביכול יש מחיצות מהקורה הזאת ומינימום של רשות בשביל שמחיצה תחשב למחיצה זה רק אם מקיפה רשות של ארבעות פוחים ארבו על הרב אז אם יש קורה ארבעה מטרת בחורה זה טוב ואפשר זה לטלטל תחת הקורה על ידי פיטיקרו של הצדדים רב נחמן אומר ברבואה דין נוסף קורו הבור מטרס במים אם יש בור ומעל גבי הבור יש נסר הנסר רחב ארבע אז אומרים פת קור וסיס והיא מתירה לדלות מן המים כל חצר מהצד שלה אוקוז דליורגיסה ומיסה איך אפשר לומר כך הרי הדלי נכנס תחת הקורה ששוכבת מעל הבור ויוצא שהוא דולה מהמים של השכנים אונה הגמור קיימו לרבוננו דן דלי מעלך יותר מארבות דפוחים אל תדאגו חז"ל ידעו שהדלי לא יעבור לרשות של השכן שואלת הגמרא תחת כוירו מיו או ומאייה לא תגיע לצד השני של הנסר אבל מתחת נסר היא ודאי יכולה לדלות אלא משום דקה לו שקל חכם ומים כדי בואו מנרבית למרב אלא צריך לומר שהסיבה היא לא כמו שאמרנו קודם לא כמו ההסבר של רב יהודה כיוון שזה יהיה קשה כמו שאנחנו מקשים כאן שרואים שאפשר לומר פיטר יורד וסויסם ואומרים שקורה ארבעה מטר במים אלא הסיבה היא בגלל שמחיצת לא מטרס במים ולכן לכן זה מועיל וזה סידה וזה הסיבה וכמו שרב הונה אמר למעלה הכוונה לשפת הבור למטה זה קרוב למים כדי בואו מנה רבי תבחיצת לא אמר שתטיר בחורבה אמר להם מחיצת לא מתרת אלה במים קלו שיכיל לו חומים במים מכובה לא אומרים את זה אם המחיצות לא מגיעות עד פחות משלושה לטפחים לקרקע אז כביכול אין מחיצות זה הכל ביבשה אבל במה אם כן אומרים את זה אז אם כן ראינו כאן את ה הסבר על תפיסת יד או כמו בוניס שהיה לו כלים הרבה כלים בכל בית או כמו רבי ברחנה שאמר שזה יתת של מכרשה הבאנו שרבי מכבד השירים והבאנו ש הסיבה לכך זה בגלל שהם עושים חסד והקדוש ברוך הוא מקיים את העולם על חסד שעושים אנשים אמרנו שאם הוא הולך לעיר אחרת לפי רבי מאיר דירים שמו דירו וזה עוסר לפי רבי יהודה לא עוסר לפי רבי יויסי עוסר רק בגוי כי הוא יכול לחזור גם באמצע שבת לפי רב שמע גם אם הוא הולך בתוך אותה עיר גם כן אין חשש כיוון שהוא לא יחזור באמצע השבת הוא הסיח דעתו אמרנו שבור שבין שתי חצרות אז צריך מחיצה גבוהה שרה בין מלמטה בין מתוך אונו ורשבג אומר שלפי בית שמה צריך שהמחיצה תהיה למטה לפי בסיל למעלה ורב יוד סובר שלא תן מחיצה גדולה מספיק שהמחיצה עוברת מעל גבי הבור אומר רב הונה מסביר את המחלוקת שבתוך הבור הוא עושה את המחיצה שאלה אם למעלה קרוב לשפת הבור או למטה קרוב למים רבידי מסביר שהכוונה או למטה הכוונה בקרקאית הבור ואז הקנים צריכים לומר שה הם בולטים למעלה מעל המים טפח ובשי אומרים למעלה הכוונה מעל המים עצמם ולמה זה מועיל למרות שהמים מתערבבים ביניהם הוא משקע את ראשי הקנים במים טפח ולמה זה מועיל הרי לכאורה למה צריך שזה יהיה בצורה כזאת הרי ראינו שמחיצה תלויה מטרת במים קלו שהקלו במים ולכן לא נראה כמו הזבוז של רב יהודה אלא כמו שרב הונה אמר שהלמעלה ולמטה זה חוזר על שפת הבור ואין חנם לא צריך שהקנים יכנסו לתוך המים עצמם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: