העמוד היומי מסכת עירובין דף עז עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף עז עמוד א
[מוזיקה] רובן דף עז עמוד א נתחיל בעמוד ב שורה השלישית מלמטה ראינו במשנה כאן שאם יש כותל ברוחב ארבות תפוחים בין שתי חצרות ואין פתח ביניהם אין ביניהם אפשרות לערב יחד מכיוון שזה רחב הרבות פוחים כשיש פירות על גבי הכותל כל דייר חצר יכולים לעלות למעלה ולאכול ובלבד שלא יורידו למטה ולמה כיוון שרחב הרבותפו אם יש לו רשות בפני עצמו כמו רשות של רחב רבו וגובה אסורו ולכן יכולים להשתמש בו אבל שלא יורידו למטה אין בו רבו מי שואלת הגמרא מה קורה בכותל שהוא פחות מארבע תפוחים אומר אבירשת רשו שולטת בו כיוון שאין בו ארבע תפוחים אין לו שם של רשות וממילא הוא בטל את שתי הרשויות יחד ולכן כיוון שהם לא רבו יחד אז יש פה בעצם שתי רשויות ששולטות על השטח למעלה וממילא לא יזיז בו אפילו אם לא יניעימו אסור לו כלל לטלטל שם את הפירות כיוון שהם אוסרים אחד על השני ורבי יוחנן אמר אילו מעלים מכאן ואוכלן ואילו מעלים מכאן ואוכלין רבי יוחנן אומר להפך יהיה עוד יותר קל אפשר אפילו להעלות פירות לשמה כיוון שאין לזה שם של רשות וממילא אפשר כל אחד שיעלה ללמעלה כעת הגמרא מבינה שסברת רבי יוחנן לוני כיוון שזה מקום שלא ראוי ולא נוח להשתמש בו לכן אין לו שם של רשות ולכן כל אחד יכול להעלות לשם וזה לא נחשב שהוא מעביר מרשות לרשות אפשר לאכול שם את הפירות ולכן שואלת הגמרא תנען אלוילים מכאן ואוכלים ואלוים מכאן ואוכלין כתוב במשנה שלנו שהם יכולים לעלות ולאכול את הפירות שנמצאים שמה או לינין מעלין לוי אסור להעלות לשם פירות ואיך אתה אומר שכל חצר יכולה להעלות את הפירות שלה מהחצר לכותל למעלה הלאה. אם אתה סובר שכותל זה לא מקום שנוח להשתמש בו ולכן אין לו שם של רשות אז גם ברחב ארבע אין סיבה שזה יהיה שונה גם שם זה לא נוח. אונה הגמור אוחיקומר שסברת רבי יחנ זה לא בגלל שהמקום לא נוח לשימוש אין לו שם של רשות אלא בגלל שהוא פחות מארבו יש בהרבו על ארבו אוי לילין מעלין לוי אין בהרבה על הרבו מעלינמי דהיינו אם זה החברבור אז יש לזה שם של רשות ולכן רק להשתמש במה שיש למעלה אבל אסור לעלות לשם כי להעביר מהחצר לשם זה להעביר מרשות לרשות אבל כשאין בו רבו על הרבו אז יש לו שם של מוקן פטור כי אין לו את ה מידות של רשות שזה מינימום כדי שיחשב רשות צריך שיערבו על הרבו וכיוון שאין פה את זה זה נחשב כמו קם פטור וכל אחד יכול לעלות לשמה כמו שלמוק פטור מותר להעביר אפילו מרשוסי חרשו רבים וזה הגמורה כעת מביאה ואז רבי יוחנון דתימי רבי יוחנן לשיטוסי ממקום אחר שראינו שהוא אמר לגבי במוק פטור דקוס רב דמי אומר רבי יוחנן כשרב דימי הגיע מארץ ישראל לבובל אמר להם רבי יוחנן בארץ ישראל אמר כך מקום שאין בו בו על הרבו אותה לבני רש מבני רשיו לכתף או לא ובלבד שלא יחליפו דהיינו אם בין שתי בין רשוסכי לרשוסם יש איזשהו עמוד שהוא לא רחב רבו על הרבו אפילו אם הוא גבוה אסורו מותר לבוא ולכתף עליו להניח עליו דברים ולסדר את המסע למרות שזה נקרא אנוכה גם לבני רשוס יוחד יהיה מותר וגם מהצד השני לבני רשוור רבים אבל שלא יעבירו לא יניחו את זה שם בני רשור רבים יניחו עליו ואחרי זה בני יכניס את זה לבפנים כי זה כבר הערומא אבל עצם ההנחה על מוקטור מותר ממילא לכן גם בכותל פחות מארבות פוכים כל אחד יכול להעלות לשם את פירותיו ולאכול כי אין לזה כלל שם של רשות זה נקרא מקום פטור שואלת הגמורה ורב לסדר רב דימי רב חולק על ההלכה של רב דימי הרי גם הוא מודה שכותל שאם יש עמוד בין ראש סחת לראשסרבם שניהם יכולים לקטף עליו ולב שלא יחליפו אומרת הגמור שסדורס אווכנ אנחנו מזכים שסדר דרבונון ואחורים מסו חיזוק לדברי של תוירו מתרץ הגמורה רב סובר חידוש עצום כשיש לנו עמוד של מוקטור בין רשוכ לרשור שזה ייסורים דאורייסה אז אנשים יזהרו וממילא לכן נכון שהתירו לקחת מר שס להניח על המוקטור אומר שסורבים ולהעביר למוק פטור ובד שלא יחליפו אבל כשיש לנו רק רש דרבונו אנשים יכולים לבוא ולזלזל כי כל האיסור להעביר מהחצר לחצר בעצם שניהם זה של סיוכית עם כל גדרי של סיוכית רק זה הרחקה של חז"ל כיוון שזה בעלים שונים אז אם נבוא להתיר להעביר מהחצר פירות על גבי הקודל פטור יבואו גם להעביר לחצר השנייה ולכן כאן אנחנו אומרים יוסר משל תורבוב באים ואוסרים את זה שלא יעלו כלל ולכן אומר רב אפילו כמלונימו למרות שיש לזה דין של מוקטור אומר רבי רבו אומר נחמן שבן שצ צידו גובה אסור תפוחים וצידוכיחות שובלורץ נוסה לזה ששובל האורץ שום דאבל לזה שתשמישה בנחס וזה תשמישה בקושה מקרה מעניין שתי חצרות בשני מפלסים חצר אחת גבוהה יותר מהשנייה ויש גדר ביניהם לאחד מהחצרות הגדר גבוה 10ה ולאחד אם היא שווה לארץ היא פחות מ-10ה עכשיו זה ודאי שהגדר שייכת לשניהם השאלה לעניין רשויות האם נאמר שזה כמו אצלנו שזה כותל שנמצא ביניהם וממילא זה שייך לשניהם או שאנחנו נלך אחרי גדר אחר וזה אומר רב נחמן אנחנו נלך פה אחרי גדר שלמי שיותר נוח להשתמש בו אליו הוא משתייך לעניין שבס וכיוון שלזה שהוא סמוך לו לארץ יותר נוח להשתמש בו כי הוא נמוך יותר ממילא הוא משתייך יותר לחצר הזאת הגבוהה והיא מותרת להעביר לגדר וממילא מסתלק בו הרשות של החצר הנמוכה והיא לא תוכל להעביר על גבי הגדר וכל לזה בנחת ולזה בקושה נונס לזה שתשמישי בנחס עוד הלוחמנזו אומר השליזומרב נחמן חריץ שבין שתי חצי יש במקום גדר יש חריץ בעומק בין שתי חצרות צידו יחוד עמוקסוב צידו יחד שוב לאורץ גם כאן שתי החצרות הם בשני מפלסים אז החריץ הזה לחצר אחת היא נמוכה בעשורתפ תפוחים ולרצה אחת היא פחות מעשורת ספוחים היא די קרובה לקרקעית החצר שלה נותנינויסוי לזה ששובה לא אורץ ודאי שניתן אותה לזאתי שהיא נמוכה יותר כיוון שאלה יותר נוח משום דאב אליי לזה תשמישה בנחת וליזה תשמישה בקוש וממילא נותנים את זה לזה שתשמישה בנחס וכולי כמו שרב נחמן אמר בהלוחה הקודמת גם כאן אנחנו נשייך את זה לחצר הנמוכה והיא תוכל להניח שם דברים ולא חצרה גבוה מסת מתלקת כי אצלה זה קשה יותר אז אנחנו אני לא מחשיב את זה לעניין שבס כחרי ששייך לשניהם הוצריכי אומרת הגמור רב נחמן הוצרח ללמד אותנו את שתי ההלכות האלו גם לעניין כותל וגם לעניין חריץ דשמל שבגוי בו משתם שאין שת אומרת הרב נחמן אומר לנו בעצם שני הלכות שהם יסוד אחד שנותנים את זה כשיש לנו לאחד בקושי ולאחד בנחת נותנים את זה ומשייכים את זה לזה שזה בנחת הגמורה צריך בשניהם דישמנן קויסל הייתי אומר דווקא שמה אני הולך אחרי זה שזה בנחת אצלו משום זה בגוי בו משתמש כיוון ש בגובה אנשים משתמשים זה נוח להשתמש להניח דברים להישאן לכן מה לכן אני מודד את זה לפי מי שזה נוח לא יותר ואני משייך את זה אליו אבל חריץ בואים כל משתמשיים שאנשים פחות משתמשים ומניחים דברים על גבי לתוך חריץ ולכן פה הייתי אומר זה לא ימד לפי הנוח והנוקשות למי יותר נוח ולמי יותר קשה אלא עם הדל שזה שייך לשניהם הם אלוהי ויש מהם בחריץ אם רב נחמן אומר את זה לגבי חריץ ועד ילמד את גדל בכל שכן לא נוכל ללמוד למה כי יש גם צד להפך משום דלא בייסתשמישתה הייתי אומר דווקא בחריץ אני הולך אחרי מי שזה נוח לו יותר כיוון שבחריץ יש יתרון שכשאדם מניח משהו הוא בטוח יותר הוא יודע שכשהוא הניח את זה בחריץ זה יישאר שמה על גבי גדר הוא לא יודע אם זה יישאר שמה מישהו יקח את זה זה ייפול מישהו ידרוך את זה מישהו תבוא רוח ותעיף את זה אבל כוסדביסתשמישתי אז הוא לחוץ מזה יותר אז הוא פחות משתמש בזה הם אלוי הייתי אומר שפה לאכו לפי נוח וקשה אלא אנחנו נגיד ששיך לשניהם צריכה לכן בשניהם אני אומר הרב נחמן ומפרט שבשניהם הולכים אחרי החצר שזה נוח להיות אומרת הגמרא מה קורה כעת שיש לנו גדר שהיא גבוהה שרה ובאה חצר אחת ואומרת יש לי פתרון בוא נגביע את הרצפה ועל ידי זה היא תהיה גדר נמוכה מעשרה בא למעטוי אם יש במיוטו רבו מותר להשתמש בכל של כולו מספיק שהוא ימת בשטח אחד של החצר הוא לא צריך לאורך כל הגדר אלא במקום אחד הרבות פוחים זה מתיר לחצר הזאת להשתמש בכל הכותל למה כי המקום הזה בעצם נעשה כפתח כעלייה לגדר אז אם לחצר אחת יש פתח לחצה השנייה אין כלפי החצר השנייה היא גבוהה סור ממילא זה משתייך לחצר שעשתה את הפתח ועם לו אין משתמש לו כנגד המיות אם זה לא רחב הרב זה פחות מזה אז זה לא עוסר לגמרי זה לא שזה לא הועיל בכלל זה הועיל לו כנגד לדוגמה אם זה שלושה תפחים כנגד שלושה תפחים הוא גביע את הקרקע אז הועיל לו כנגד השלושה תפחים האלה שיהיה מותר לו להשתמש בזה כגדר נמוכה מעשורו אבל יתר הגדר חוזר לדין של גדר גבוה אסור מו נפשוך שתגמור איך ייתכן דבר כזה שאתה אומר שזה מועיל לו כנגד הפתח ולא כנגד כל הגדר היא יעני מיוטה וכל יצא להשתמש היא לא יהני אפילו כנגד המיונ אם המיוט הועיל אז בכל הכותל שישתמש לכאורה הוא צריך להשתמש בכל אורך הכותל כיוון שאם זה הועיל אז יש פה פתח אז אם יש פתח זה יתיר לו את הכל כמו שראינו כשיש רבו אי לא יעני אם אתה אומר שזה לא שיעור חשוב אז אפילו כנגד המיו נמלוה זה מתבטל אז גם כנגד המיהוד הוא לא יאכל אומר כיון שלא קחו לי מרווי שוי לא מדובר שהוא בא והגביע את הכרקע כמו שהבנו באמינה אלא מדובר כאן שהוא עיקר חוליה מרושוי הוא הנמיך את הגדר זאת אומרת כשאנחנו דנים האם זה הועיל או לא הועיל זה כלפי הגבעת הקרקע אז אם הגבעת הקרקע הועילה אז יש לו פה פתח פה מדובר שהוא הלך והנמיך הוציא כמה בלוקים מהשורה העליונה של הגדר ובזה אני אומר שפחות מארבע תפוחים אז הועיל רק למיעט כאן כי סוף סוף הגדר היא פחות מארבות פוכים במציאות זה לא שיש לדון אם זה הועיל או לא כלפי קרקני אומר האם זה שיעור חשוב מספיק כדי להחשיב את זה הגבעה שכנ הגבעה של הקרקע כדי שלהחשיב את זה שפה הגדרה נמוכה מעסורו למרות שהיא באמת אסורו אבל אני אומר יש פה שיעור חשוב ברוחב חשוב כדי להגבי מביא את הקרקע אבל כאן שהוא עקר חוליה אז ודאי שזה מועיל לפחות למקום הזה אומר רב יחל קפס ספל ומעט אם הוא הלך והפך איזשהו ספסל שמה עשה איזשהו הצטבע שהוא יכול לעלות על זה צמוד לכותל ומעט את הגובה של הסור שת הגמורה והמאי דוב הניטלב בשבסו ודבר הניטל בשבס הנה ממעט מלא אם הוא היה מגביע את הקרקע ממש אני מבין כעת יש פה משהו שהוא בטל ואי אפשר להזיז אותו בשבת אבל אם הוא לקח דבר איזשהו חפץ והניח שמה ואפשר לטלטל אותו אז בכל רגע נתון הוא יכול לקחת את זה אז איך אתה אומר שזה מתבטל כאן זה נתן שם לגדר כמקום פחות מעשור או כלפיו לצרכבר באר מדובר שהוא חיבר את הספל הזה הספסל הזה לקרקע ואם מילה כעת הוא לא יכול ליטול את זה בשבת שתגמורה למה גם כשאדם מחבר משהו לקרקע הוא עדיין יש אפשרות נכון שאסור לגעת בעפר אסור לטלטל את העפר זה מוקצא כיוון שבשבת אסור לטל עפר אבל עדיין וכיח בבאר מה ובאותה נפגש שהתמינה בתבן וחרה שהתמינה בגחל אם מגול למקצוס נטלת בשבס יש דין של טלטול מן הצד שגם אם יש לו תאנה שהוא התמין אותה בתוך תבן שהתבן הוא מוקצה או חררה סוג של עוגה שהוא התמין אותה בתוך הגלים אז אם יש מקצתה מגולה הוא יכול לתפוס בה ולהוציא אותה מהאדמה וזה נחשלטון מן הצד שזה מותר אז למה פה הוא לא יכול ליטול את הכלי הזה מתוך החיבור שלו באדמה או מהסכין זה יש להוגניים מדובר שיש לכלי הזה שפה ממילא כעת זה נמצא על השפה וכשזה מונח על השפה זה כבר דומה לחופר וזה אסור שואלת הגמורה גם בכזה מקרה אם עשינו שמותנן התומן וכייש לאוגני מה יבוה גם אם יש לזה שפה והעפר נמצא עליה אז כביכול הוא מוזיז את העפר עדיין אין בזה איסור שזה דוא מלך חופר הרי כתוב במשנה שניה תומן לפת הוא צנון תחת הגפן בזמן שמיקצס אולין מגולין אין חושש לא משום כיליים זה לא נחשב לכיליים כיוון שמקצתו מגולה זה לא נחשב שהוא זרוע פה ולא משום מייסר ולא משום שביס אם זה היה מאוסר אז לא צריך לעסר את זה שוב ולא משום שביס אם זה עכשיו שנה שביעית אבל זה גדל בשנה קודמת זה לא נחשב שזה עכשיו גדל ולטולים בשבס אז אתה רואה שמותר לזטל את זה בשבס למרות שמונח על זה אדמה צריך את זה בו מר בחציני אה מדובר כאן שהוא תמן את הספל בכזה צורה שעכשיו בשביל להוציא את זה מהאדמה צריך ממש כלי אדמה וזה כבר באמת חופר ולכן זה מתבטל כאן ולכן זה ממעט את הגדר אז אם כן ראינו כאן א' מחלוקת מה קורה כשהכותל הוא לא הרבות בוכים לפי רב אסור להוזיז כם לא נימה במסקנת הגמרא למה כי אסור חיזק משל טוירו למרות זה מוקפטור פחות מארבות פוחים אבל כדי שלאבוא להעביר מחצר לחצר אז אסור בכלל ולפי רבי יוחננון כיוון פטור מותר לטלטל א ולעלות מכל חצר שלעצמה רק שלא יחליפו ביניהם כמו שמציאנו במוקום פטור שנמצא בין ראשסור לרשסור רבי רב נחמן אמר שאם יש שני מפלסים לאחד זה גבוה השרה ולאחד לא נותנים את זה לזה שזה נמוך יותר כי זה נוח לו יותר ואם זה חריץ גם לזה שזה נמוך יותר כי זה כי זה נוח יותר ונותנים את זה לזה שזה נוח יותר ועל ידי זה מסתלק מסתלק את החצר שאצלה השימוש הוא קשה יותר זה לא נחשב ששתי החצרות שולטות בו וצריך להשמיע את הדברי רב נחמן גם לגבי חריץ וגם לגבי כויסל כמו שהגמרא מביאה צריכוסה אם הוא רוצה למעט אז אם הוא מת ברוחב רבו ואבא מןנו שהוא הוסיף בקרקע אז ברוחב רבו זה מכשיר את כל הגדר כפתח והשני החצה השנייה מסתלקת כי אצלה זה גבוה אסורו אם זה פחות מארבו אז זה מתיר כנגד המיות והגמרא אומרת שמדובר שהוא עקר חוליה ולכן זה עדיין מכשיר כנגד המיות הגבעת קרקע לא מועילה כשזה פחות מהשיעור החשוב אפילו לא כנגד המקום של ההגבעה רבי יחיל אמר שאם הוא קפץ ספ ממעט והגמור שאלה הרי הוא יכול לטל את זה בשבת הגמרא לא הוא חיבר את זה לקרקע עדיין הוא יכול לטלטל את זה טלטול מן הצד את הגמרא מדובר שיש לה שפה ועליה שמים את העפר אז ממילא הוא מוזיז עפר זה דוא מלחויפר שת הגמרא גם זה מותר כמו שראינו שניטולים בשבס אונה הגמרא מדובר שזה ממש תמון באדמה וכדי להוציא זה צריך כלים שאז ממש לחפור וזה אסור לכן זה מתבטל שמה וזה מנמיך מהגדר אסור אבל ידי זה יהיה מותר לו לעלות לגדר כמו גדר שהוא פורש מעשורת הדפוכים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה