העמוד היומי מסכת עירובין דף עו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עו עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף עו עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה שלישית מלמטה אומר רבי ויחוננו ראינו במשנה תחילת הפרק שכדי שיוכלו לערב בין שתי חצרות צריך שבכותל המפריד ביניהם יהיה חלון ברוחב ארבעות תפוחים על הרבות תפוחים שזה שיעור חשוב ושמקצת ממנו יהיה בתוך עשורת תפוח פוכים לפחות חלק ממנו יהיה בתור 10 תפוחים כעת נראה מה המידות שצריך שיהיה בחלון עגול אומר רבי יוחנן אומר חלון הגול צריך שיהיה בהקיפוי 24 תפוחים צריך שההיקף של החלון יהיה 24 תפוחים ושניים ומה שהוא מעין בתוך הסורו צריך הרי שיהיה מקצת מהחלון של ארבותפים בתוך הסורו איך נמדוד כמה צריך מתוך העיגול שיהיה בתוך הסורו שניים ומשהו מהג הגובה של החלון. רש"י מסביר שניים ומשהו מההיקף של החלון אבל טויסס מסביר וכך נראה יותר בחשבון שזה שניים ומשהו מהגובה התחתון של החלון העגול נמדוד שניים ומשהו תפחים מהחלק התחתון של החלון וזה מה שצריך שיהיה בתוך הסורת תפוחים כדי שיהיה פה שטח בתוך השורת תפוחים שהוא רחב ארבו תפוחים שאם ירבנו נמצא משהו בתוך חסורו. אם נרבע באותו מקום, נחפש, נראה כמה יש בה מצד לצד בעיגול, במקום שהוא לא בקצה של החלון התחתון, אלא שניים ומשהו מעל הקצה, יהיה שמה רוחב של ארבעות תפוחים. ואז יוצא שיש פה משהו מתוך החלון של ארבעות תפוחים שנמצא בתוך גובה אסורו וזה מספיק כדי שיוכלו להערב בין שתי החצרות. כעת הגמרא תבאר איך הגענו ל-24 פוכים היקף של עיגול שואלת הגמורה לכאורה זה היקף הרבה יותר ממה שצריך מכדי הרי אנחנו מכירים את הכלל כל כל שיש בהקפו שלוש תפוחים יש בי ברוכבוי טפח כשאנחנו רוצים לדעת כמה הרוחב של העיגול נחשבן נמדוד כמה ההיקף של העיגול ונחלק אותו לשלוש זאת אומרת שאם יש בה היקף ארב שלושה טפחים אז זה אומר שבטפח בכוטר ברוחב של העיגול במקום הכי רחב יש שמה טפח שליש מההיקף אז אם ככה בטרייסר סגי אם אנחנו צריכים חלון ברוחב ארבותים על ארבע תפוחים אז אם יש לנו חלון עיגול שההיקף שלו הוא 12 תפחים אז לכאורה כבר יש לנו רוחב של ארבע תפוחים במקום הכי רחב של החלון יש לנו ארבע תפוחים ואם כן למה צריך היקף של 24 דפוחים שאמר רבי יוחנון למה לא מספיק היקף של 12 דפוחים עונה גמורה זה נכון שאנחנו נקבל ב-12 דפוחים בהיקף של 12 תפוחים אנחנו נקבל עיגול שהמקום הכי רחב שלו הוא ארבע תפוחים אבל זה לא מספיק לנו שבמקום אחד יש ארבע תפוחים וכל יתר החלון הוא פחות אנחנו צריכים לקבל חלון שבתוך העיגול יהיה שמה רוחב של ארבו על ארבו ממילא אני מילה בעיגולה. בעיגול זה נכון שהכוטר הוא שליש מההיקף אבל בריבוע בין כשאנחנו רוצים שיהיה ארבות תפוחים ביחס לחלון שהוא ארבות תפוחים אז אנחנו צריכים למדוד לפי ריבוע ולפי ריבוע צריך יותר שואלת הגמורה מכדי הרי כמה מרובע יתר על העיגול רביע ושיצר סגיה לכאורה ההיקף הריבוע יותר על העיגול זאת אומרת כשיש לנו עיגול שהוא בכותר של שלושה טפחים. אם אנחנו נחשבן כמה זה נעשה סביבו, סביב העיגול נעשה ריבוע. כן, הציור שנמצא בטויספס בצד ימין, אז יש שמה ריבוע מסביב לעיגול. כמה הריבוע מוסיף על העיגול את הזוויות? שזה בעצם במקומות האלה שהעיגול נכנס בצורה עגולה, הריבוע הולך וממשיך כזווית. כמה זה יותר? ורבע. דהיינו אם הכוטר של העיגול הוא שלושה טפחים אז הריבוע הוא מוסיף לארבעה טפחים ואם אנחנו מדברים על קוטר של 12 תפחים אנחנו צריכים ורוצים להגיע לקוטר של חלון מרובע קוטר של חלון מרובע הוא 16 תפחים יש לנו ארבע על ארבע כל צד הוא ארבעה תפחים אז זה ארבעה תפחים על ארבעה טפחים ואם כן ו16 תפוכים סגי ושיצר סגי אומרת הגמורה אנמיגולה דנופיק מגוי ריבועה אבל ריבוע דנופיק מגוי גולה בןנדפי זה נכון כשאנחנו מחשבנים ריבוע מסביב לעיגול אז הריבוע מוסיף לנו רבע אבל כאן בחלון אנחנו רוצים בחלון העיגול לקבל ריבוע של ארבעות תפוחים על ארבעות תפוחים אנחנו מאבדים בעצם הרבה יותר כיוון שאם ניקח ריבוע וכמו כמו הציור שיש בטויספס הריבוע ריבוע הפנימי שהוא נמצא בתוך עיגול. כמה יורד לנו מהעיגול? לא רק לא רק קרנות וזוויות אלא יורד לנו בכל צד יורד לנו הרבה יותר. וכיוון שאנחנו צריכים שיהיה בתוך החלון העיגול הרבות צפים על הרבותים כביכול צריך שיהיה שטח שאפשר להכניס בתוך החלון העיגול מסגרת של ארבעות תפוחים. על הרבות תפוחים. איך נחשבן את זה? אז נראה אנחנו צריכים לחשבן כמה זה המקום הכי רחב שיש במסגרת של הרבות צפוכים על הרבותפוכים אז אומרת הגמורה כמה זה כשאנחנו מחשבנים בריבוע את המקום מחיר רחב שלו זה באלכסון שלו שמה באלכסון כמה מתו אומרת הגמורה מהתיממה אבל ריבוע דנופג עיגולה בריבוע שיוצא בתוך העיגול והנן תפי צריך יותר מהתמ משום משה דקרנסה בגלל ה כל מה שיורד לנו מהצדדים שהעיגול הולך ומתרחב וברבוע זה יורד שת הגמורה עדיין הבנתי שצריך יותר כמו שאנחנו רואים כאן שזה מוסיף לנו בהיקף של העיגול אבל עדיין אנחנו לא מגיעים לצורך של 24 פורים שאמר רבי יוחונון למה שואלת הגמרא מי דרי כל אמסה בריבועה עםסטרחום שבא לך חסנו יש כלל כל המאה שהיא ריבוע של המע כמה זה באלכסון שלה שזה המקום הכי רחב ניקח בלטה של המלמה המקום הכי ארוך שלה זה באלכסון כמה זה מתרחב אמסרטריחומשה זה מתרחב בעוד שני חומשים אלכסון אז אם ככה בשבסר נקח חומשה סג מספיק לנו ב164 חומשיות ולמה מה החשבון ככה אומרת הגמור נחשבן את זה מה שמבאר רש"י יש לנו ריבוע של ארבעה תפחים על ארבעה טפחים כמה אלכסון שלו על כל טפח נוסיף שני חומשים אז עם ארבעה טפחים יש לנו פה להוסיף באלחסון עוד שמונה חומשים שמונה חומשים כל חמישה חומשים זה טפח אחד שלם נשאר אז בעצם יוצא לנו שאנחנו מוסיפים כאן עוד טפח ושלושה חומשים זה שמונה חומשים יחד. אז אם כן, יוצא שהאלכסון של ריבוע של ארבעות תפוחים על ארבעות תפוחים, האלכסון שלו הוא חמישה תפחים ושלושה חומשים. כשאנחנו באים לעשות עיגול סביבו, זאת אומרת כביכול להכניס את המסגרת הזאת בתוך העיגול שהעיגול מקיף אותו, אנחנו צריכים שהעיגול יגיע בקוטר ברוחב של שהכי של המקום הכי רחב של הריבוע. דהיינו שיכנס הריבוע באלכסון שלו בתוך העיגול. אז אם ככה יוצא שצריך שהעיגול יהיה בקוטר של חמישה טפחים ושלושה חומשים. כמה ההיקף של עיגול כזה? נכפיל את זה בשלוש. כמו שאמרנו שההיקף הוא פי שלוש מהכוטר מהרוחב. אז אם מכפילים חמישה תפחים ושלושה חומשים ושלוש אז חמישה תפחים כפול 3 זה 15 תפחים. ושלושה חומשים כפול 3 זה תש תשעה חומשים שזה אומר חומש וארבעה חומשים אז אם כן יש לנו כבר מ15 הוספנו עוד חומה עוד טפח אז זה 16 טפחים ועוד ארבעה חומשים של טפח כי היה לנו תשע כי היה לנו תשעה חומשים אז אם כן יוצא שיש פה 17 טפחים פחות חומש דהיינו 164 חומשים עדיין קשה איך רבי יוחנן הגיע ל-24 24 טפחים ושבסר נקי חומשה סגיה ו17 פחות חומש מספיק עונה גמור רבי יוחנן אמר כדיונד דקיסורה ואמלוק רבנו דקיסור רבונו רבי יוחנון דיבר כאן לשיטת דיוני של קיסורי או רבונון של קיסורי שהם מחדשים ואומרים כך לאמרי עיגול המיגורבואה ריבה כשאתה עושה עיגול בתוך ריבוע שאז בעצם העיגול לא מוריד הרבה מהריבוע כמה זה מוריד ריבו ריבה ההבדל ביניהם הוא רבע כיוון שיש רק את הזוויות זה בעצם הריבוע החיצוני כאן בציור אצל תוספס והעיגול שבתוכו אז יורד לנו הזוויות זה רבע זה כמו שאמרנו אבל מה שמחשים ריבוע מגוי עיגולה כשאנחנו עושים ריבוע בתוך העיגול שמה אנחנו צריכים פלגה צריכים היקף של 1 וחצי זאת אומרת שאם יש לנו כמו שאמרנו הריבוע הזה של הרבות הרבות פוחים הוא בלכסון שלו הוא חמישה תפחים ושלושה חומשים לא מכפילים את ההיקף בשביל לדעת מה ההיקף לא מכפילים בשלוש אלא צריך שיהיה עוד חצי תוספת דהיינו אם יש לנו כאן 16 כמו שאמרנו כריבוע כי ריבוע הוא היקף של 16 אז שיש לנו עיגול בתוכו אז אנחנו כשיש לנו עיגול סביבו אז אנחנו צריכים להוסיף עוד חצי מההיקף של הריבוע דהיינו עוד שמונה תפחים מעבר ל-16 טוכחים של ההיקף של הריבוע יוצא שההיקף של העיגול הוא 24 טחים 16 ועוד שמונה יחד יש 24 ובשיטה הזו דיבר רבי יוחנן ואמר שהחלון הגול בין שתי חצרות צריך שיהיה ברוחב של 24 טפחים ממשיכה הגמרא למשך דברי המשנה פה חושד ד על ד אמרנו שאם זה פחות מד על ד' או שהוא כולו מעל אסורו אז הוא לא חלון שראוי להשתמש בו ולכן אי אפשר לערב בין שתי החצרות אומר רב נחמן לישון אלא לחלון שבין ביס חציירוס אבל חלון שבין שני בתים אפילו מעל מעסור אוונמי אם רוצו לערב מערבין אכול דהיינו אומר אומר רב נחמן יש הבדל כחנו מדברים על קיר שמפריד בין שתי חצרות שם אני אומר כדי שהחלון יהיה נוח להשתמש בו שאני אוכל לערב ביניהם ואני אחשיב את זה כאפשרות לחבר ביניהם צריך שיהיה חלון בנוח להשתמשות שזה שזה פחות מעשורת פוכים אבל בתוך הבתים אם אני רוצה יש שני בתים שאני רוצה לערב ביניהם על ידי החלון שמה גם אם החלון נמצא למעלה מעשורו זה גם כן נותן אפשרות להרב ביניה מה תיממה מה ההבדל בעסקמד למדמי כיוון שהבית הוא מקום שרגיל שיהיה בו ריעיתים ממילא הבית נחשב כאילו הוא מלא ואם הוא נחשב שהוא מלא כביכול מסבירים הראשונים כיוון שיש לך רעיטים בבית אז גם בחלון גבוה אתה לוקח ספסל לוקח כיסא עומד על זה ומעביר דברים. זה עדיין נוח לשימוש. ולכן גם למעלה מהסור הזה נחשב כביכול כאילו הקרקע היא גבוהה כי יש לך אפשרות לעולות על דברים ולכן גם למעלה מעשורו זה חלון שאפשר לחבר בין שני בתים. איסף ורובה לרב נחמן שואל רובה על החידוש שרב נחמן הביא לחלק בין חצרות לבתים מבריסה. שם מבואר בברייסה שאין הבדל בין בתים לחצרות. אחד חלון שבין ביס חצורס ואחד חלון שבין ביס בתים ואחד לי חלון שבין ביס עליות דהיינו שתי קומות שרוצים לערב ביניהם ואחד לחלון שבין ביס גגים שני גגות ואחד לחלון שבין ביס חדורים כולם ד בתוך הסורו רואים לאדיה שגם בין שני בתים גם בין שני חדרים צריך שיהיה בתוך הסורו עונה גמור לא תרגום החצרו אז רב נחמן יסביר שהברייסה שאמרה אחד לי חלון שבין שני בתים שהזכירה כאן בתים זה לעניין זה שצריך שהחלון יהיה ברוח ד אבל מה שכתוב בתוך הסורו זה נאמר רק על החצי שהבאנו כאן בתוך הרשימה שעליהם דיברנו בוא איך עוד לקטוני שואלת הגמורה משמע איך עוד משמע שדינם שווה ובכל הרשימה הזאת גם בחצרות וגם בתים מוזכרים פה ודינם שווה מהשמע שווה לגמרי אונה הגמרא לא תרגו מהד על ד הוא שווה בעניין שצריך דפוחים על זה נאמר אחד לי שהם שווים בדין שצריך חלון בורך עבר בוא על הרבו אבל באיזה גובה יהיה באמת הבדל ביניהם כך יסביר רב נחמן את הברייס בוא מנה רבבהבי מרב נחמן שואל רבבי את רב נחמן מה קורה בלול הפתוח מן ביסליות יש שתי קומות שני דיירים אחד גר למעלה אחד גר למטה ויש איזשהו רובה פתח בתקרה שמחברת ביניהם האם צריך שולם קבוע לאטירוי או אם צריך שולם קבוע עלי טרווי ומה הנפקמינה למה לומר ככה מסבירים כיוון ש אנחנו אמרנו שבא בית מסבירה הגמרא כי אמרינ בית שכימן דמלימי למן הצד אבל באמצע לוי מתי אני אומר שבית הוא כאילו מלא ולכן גם למעלה מעשורו כשיש לנו בבית ראיתים הריטים איפה נמצאים אהרון השולחן בדרך כלל שלא משתמשים בו כמובן על בתים שצריך את השטח מצמידים אותם לקירות רוב הייתים נמצאים ליד הקירות אז ליד הקירות אני אומר החלון כביכול ראוי לשימוש גם מעל הסור כיוון שאפשר לעלות על הרייתים אבל באמצע הבית שמה לא יכול להיות ששמה יצטרכו סולם קבוע שמחובר לו מדרגות ורק אז הוא נהיה ראוי להעביר בו דברים בפתח שנמצא באמצע הבית הידים לא ישנה או שנאמר שאין הבדל ועצם החלון כבר מחבר ביניהם אומר לא אינוי צורך סברו מנו סולם קבוע דינו צורך או סולם הרי צורך חשבנו לומר שמה שהוא ענה הנה צורך זה לעניין סולם קבוע שעליו שאלו אבל תמר אומר רב סבר ניומי אומר רב נחמן אחד סולם כבו ואחד סולם הרי נצו גם לא צריך שיהיה שמה סולם הראי אלא עצם החלון שהוא רחב ד' על ד מחבר בין שני הקומות אומרת המשנה כותל שבין שתי חצרוץ גבוה אסורבור חברבו מאר משניים ואין מאר מיניכו המשנה הקודמת ראינו את הצורה שיש כותל ואפשר גם לערב כל אחד לעצמם וגם לערב יחד כנראה במשנה כאן מקרה ששמה הכל הכותל מפריד ואי אפשר לערב יחד. אם הכותל הוא גבוה שרה ורכוב ואין פתח ביניהם אז מערבין שניים. אוי בראשי פרוס. רש"י אומר שמה שכתוב רוחב רבו כמובן הוא לא בדווקא לעניין ההלכה הזאת. כיוון שגם אם הוא כותל דק הוא מפריד. רק לעניין המשך המשנה. לכן נדגשנו הרב ארבו אוי בור שפו אלוהלי מכאן ואכלין ואילו הלים מכאן ואכלין. ובלבד שלא ירידו למתון, אם יש פירות על גבי הכותל שהוא רחב רבו, אז כל חצר יכולה לעלות ללמעלה כיוון שהיא רשות לעצמה היא ברוחב ארבו או בגובה אסורו ממילא כל אחת היא יכולה לעלות ללמעלה ולאכול אבל שיזהרו לא להוריד לתוך החצרות כיוון שזה רשות נפרדת נפרץ הכותל אם היה כותל סתום והיא נפרצה לפני שבת אז עד 10 מויש מארין שני ואין מארבין ואם רצו מהרבין אם יש פתח של עד 10 אמות אז נותן אפשרות לחבר ביניהם ואם הם רוצים הם יכולים גם לערב כל אחד לעצמם כיוון שסוף סוף זה כותל עם פתח זה דומה לחלון מפני שהוא כפתח אבל יוסף מכאן מאוין ואין מארבין שניים ברגע שיש פתח יותר מ10 רמות אז אני אז בטל פה שם כותל וממילא בכזה מקרה הם יכולים רק לערב יחד וכל שהם לא יערבו יחד הם אסורים בכלל בטלטול כל אחד בחצר שלו כיוון שהם שהם כחוצר אחת. אז אם כן, ראינו כאן רבי יוחנן אמר שכדי לחשבן כמה זה ההיקף של חלון עגול, צריך שיהיה לו עיקב של 24 תפוחים. הגמרא שאלה למה? בהתחלה הבינו שאמור להיות 12 תפחים. כיוון שאם יש לנו היקף של ארבע תפוחים, יש לנו עיגול שהוא קוטר של ארבע תפוחים, נכפיל אותו בשלוש בשביל לקבל את ההיקף, אז זה 12. אומרת הגמרא לא. אבל פה אנחנו צריכים שלא רק במקום הרחב של העיגול יהיה בו, אלא בכל הריבוע יהיה. ולכן אומרת הגמרא עדיין אז בוא ניקח היקף של ריבוע היקף של ריבוע הוא 16 טפחים אז עיגול של 16 טפחים מספיק אומרת הגמרא נכון אבל פה אני צריך שיכנס ריבוע בתוך העיגול בשביל זה אני צריך שבהיקף של העיגול יהיה כמו האלכסון של הריבוע שואלת הגמרא עדיין מספיק 16 תפחים וארבעה חומשים אומרת הגמרא הוא סובר כרבונו דקיסורי שהם אומרים שההיקף כשהוא נמצא כשהריבוע נמצא בתוך העיגול אז הריבוע מוריד מהעיגול חצי ולכן בעיגול אני מוסיף עוד חצי מההיקף של הריבוע אז אם ההיקף של הריבוע היה 16 טפחים אז אז צריך 16 ועוד חצי דהיינו ועוד שמונה תפחים יחד יש 24 תפחים אמרנו את דברי רב נחמן שאם זה חלון שבין שני בתים אז גם אם זה למעלה מעשרה זה עדיין נוח לשימוש ולכן כמן דמלי דמי וזה מועיל כדי לחבר ביניהם לעירוב שאלנו מבריסה ותירצנו שמה שכתוב שהם שווים בתים וחצרות לעניין רוחב ארבעות פורים לא לעניין הגובה רבא בשאל את רב נחמן מה הדין בהרובה פתח שבאמצע הבית אמר לו רב נחמן לא צריך סולם קבוע ולמעשה אמרנו שרבי יוסף אמר בשם רב נחמן שלא רק שלא סולם קבוע לא צריך ולא צריך בכלל סולם גם לא סולם הראי המשנה אמרה שאם יש כותטל ללא פתח זה מחלק ביניהם ואם הוא רחב ארבעה כל אחד יכול להעלות את הפירות ללמעלה ובלבד שלא יורידו אם נפר פרצה נפרץ הכותל אז אנחנו אומרים עד 10 עמות זה פתח יותר מ-10 עמות אז הכותל בטל וצריכים לערב רק יחד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: