העמוד היומי מסכת עירובין דף סח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סח עמוד ב

[מוזיקה] דף ס עמוד ב אחד הדרכים אולי הדרך האפקטיבית ביותר להעביר לילד ערך שאתה מאמין בו לשדר לו איזשהו עיקרון איזשהו מורשה או משהו שאתה רוצה לתת לו זה דרך של שדר זאת אומרת אתה יכול להגיד לו הרבה דברים אתה יכול ללמוד איתו אתה יכול לבאר לו לפשט לו אבל אם אתה תצליח לשדר לו משהו שבאמת באמת אתה מאמין בו להעביר לו את זה לא כתוכחה, לא כאמירה, אלא כמאחורי הדברים, כסאב טקסט, כתחושה עשית את זה כאן, העברת לו באמת, נתת לו משהו אמיתי. אולי זו הסיבה בה אנחנו רואים כאן בעמוד ס עמוד ב אנחנו רואים שרבן גמליאל שכנראה לדעבון לב הוא לא אהב את זה, אבל גר בשכנותו צדוקי, אחד שלא שומע לחכמים. אמר רבן גמליאל לבניו, תעשו את צרוקיכם בחצר עד שלא יבוא התואב הזה ויעשה את צרכהיו. זאת אומרת הוא לא קרא לו שכן, לא קרא לו יבוא אותו אדם, לא קרא לו אותו צדוקי, קרא לו תואב, אולי הסיבה היא כדי להדגיש. ובשדר בעקיפין הוא לא אמר להם תתרחקו ממנו הוא לא אמר אולי הוא גם אמר אבל בעצם השיח בעצם הדיבור שלו בעצם הטקסט שימו לב התואב הזה הוא משדר להם תיוב ריחוק זו כמדומן היא הדרך האפקטיבית הטובה ביותר להעביר שדר לילדים כשהם רואים במה שאתה מאמין שהם רואים שאתה באמת יציב בזה שהם רואים שזה הסיג והשיח שלך שככה אתה מתנהג שככה אתה מתנהל אז הם קולטים את זה בצורה הטובה ביותר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ס עמוד א' למטה אנחנו ראינו אתמול מדובר בחצר אני קצת חוזר על מה שראינו אתמול היה ילד תינוק שהמים החמים שנועדו לרחיצתו נשפחו בשבת בחצר שהוא היה גר לא היה מים חמים נוספים אבל ברוך השם רב הגר בשכנות אליו ורב הגר בחצר שצמודה אליו שביניהם יש פתח ולכל חצר גם יש פתח לרשות הרבים הוא אמר אין בעיה אני יכול לבטל את את רשותי את החצר שלי לרשותו של אותו תינוק וכך יוכל יוכלו להעביר את המים החמים מחצרי לחצרו. אבל אומר רבא, כיוון שאני לא רוצה חלילה להיכשל ולאחר שביטלתי את חצרי שאני לא אבוא להוציא מהבית שלי לחצר, לכן אני אפנה, חכו רגע, אני אפנה את קהיליי, את הכלים שיש בחדרים החיצוניים בביתי, אני אפנה אותם לתוך החדרים הפנימיים ואז אני אשתמש רק בחדרים הפנימיים ולא יבוא להיקשל ולהוציא חלילה מהחדר החיצוני לחצר. שאל אותו אתמול, ראינו את המושג, אין ביטול יש מחצר לחצר. והרי כאן נאמנים לכללים של שמואל שחזרנו עליהם כבר כל כך הרבה פעמים. שמואל אמר שבמקרה כזה שהם אמנם יכולים לבטל, זאת אומרת שהם יכולים לערב, אבל הם לא עושים אחד על השני. אין ביטול. זה נקרא ביטול מחצר לחצר. אמר, אבל לא, אני סובר כמו רבי יוחנן שיש ביטול רשות מחצר לחצר. שואלת הגמרא וכאן אנחנו אוזיםשורה האחרונה בדף ס עמוד א' והיא לא סבר למר כשמואל אם אתה רבה לא סובר כמו שמואל ומתיר ומתיר לבטל מחצר לחצר ני תגמר בדוכתי למה אתה אומר תפנו לי את הכלים פנימה כדי שלא יקשל יש פטנט הרבה יותר חלק תבטל להם את הרשות הם ילכו בני אותה חצר של התינוק ילכו ויביאו את המים החמים לתינוק חסר הישע ונבתי לי לדידו הם הם יקחו את המים החמים ולאחר מכן נעדו אינו שיחזרו הם ונבטלו לי נלמר שלאחר מכן הם יחזרו ויבטלו לך חזרה אם מותר לבטל מחצר לחצר אז בוא נעשה את זה דאבל בוא נעשה את זה בכפילות אתה תבטל להם הם יקחו את המים לאחר מכן הם יבטלו לך והכל בסדר אתה לא תצטרך עד סוף השבת לחיות בפחד וחששמה תבוא לטלטל דאמר רב מבטלים וחוזרים ומבטלים אם אתה לא סבר כמו שמואל הכל בסדר יש מושג של לבטל להם והם יחזעו ויבטלו לך אמר אב לא בה כשמואל סבירלי דאמר אין מבטלים וחוזרים ומבטלים אני סובר כמו שמואל לפי שמואל גם כשמותר לבטל גם כשמותר כן במקרה שזה לא מחצר לחצר עדיין הוא סובר שמותר לבטל רק פעם אחת ולא לבטל ולחזור ולבטל ולכן אני לא יכלתי לעשות את הפטנט קסם הזה וכדי לא להגיע למצב שאני אולי אקשל ואטלטל מביתי לחצרי שהוא כבר לא שלי כי ביטלתי אותו לבני החצר של התינוק לכן נכנסתי לחדר חדרים הפנימיים שואלת הגמרא איך זה עובד ולאבחד דמה הוא האם זה לא א באה טליה זה תלוי אחד בשני זאת אומרת כך אם אתה סובר כמו שמואל ש שאין מבטלים שהם מבטלים וחוזרים ומבטלים המקום שעליו הוא יושב הסיבה הרציונל שעומדת מאחורי הדברים זה כיוון שאין מערבים מחצר לחצר אם אתה סובר שמערבים מחצר לחצר אין שום סיבה בעולם שלא יבטלו ויחזרו ויבטלו שואלת הגמרא ולו חדמהואו האם זה לא אותו רעיון האם זה לו תלוי אחד בשני מה הייתה מהן מבטלים וכל זה היו מבטלים לאו משום דכיוון דבטלי לאשוטי סתלקי מאחה לגמרי ואבלי כבן חצר אחרת וממילא אין ביטול יש מחצר לחצר ואם כך אמר נמא נבטיל שוב אומרת הגמרא הרי כל הטעם של אין מבטלים וחוזרים ומבטלים זה מסיבה אחת פשוטה ברגע שאתה ידידי היקר ביטלת זה נחשב כאילו הסתלקת מכאן אם הסתלקת אתה נחשב כבן חצרה אחרת אם אתה בן חצר אחרת אין מבטלים מחצר לחצר אז כל הסיבה של אין מבטלים וחוזרים מבטלים חייבים להזדק לטעם של אין מבטלים מחצר לחצר אבל אם אתה סובר כמו רב שמבטלים מחצר לחצר גם אין שום בעיה לבטל ולחזור ולבטל ואם כך מדוע היית צריך את כל הבלאגן הזה תבטל להם יקחו את המים יחזעו ויבטלו לך אומרת הגמרא ממש לא עונה רבה מה פתאום הסיבה היא לא בגלל אתה חושב שהסיבה של אין מבטלים וחוזרים מבטלים זה בגלל הרציונל שעומד מאחורה שלנו מבטלים מחצר לחצר ממש לא אתמינו טמה אתה יודע מה הסיבה שהם מבטלים וחוזרים ומבטלים כי איך דלולה ומילתא דרבנן כחוכה והטלולה אומר רש"י כמו סחוק וליצנות זה נראה שכל מה שחכמים אומרים זה חתיכת צחוק אחת גדולה אני מבטא לו הוא מבטא לי יבואו אנשים במהלך השבת יעשו משמש אחד גדול יעשו יואו יקפצו עכשיו זה אצלך עכשיו זה אצלי בוא נבטל נעביר את הדברים אחרי זה נבטל חזרה נעביר חזרה את הדברים זה לא עובד ככה יש פתרון של חכמים למקרה חירום למקרה שלא הרבת הם באו ובאמת נזכקו לפתרון ספציפי ומסוים אבל אל תלך ותעשה מזה עכשיו שיטה ותעשה מזה דרך ולכן אין מבטלים וחוזרים ומבטלים עדיין אני סובר שמבטלים מחצר לחצר וזו הסיבה שבאמת ביטלתי אני אבל סובר שהם מבטלים חוזרים מבטלים כדי שלא יהוה ויתלו לה וזו הסיבה שפרשתי לחדרים הפנימיים שלא יקשל חלילה להוציא מביתי לחצר שהיא כבר לא שלי כיוון שביטלתי אותה אומרת הגמרא הקדושה והגמרא נכנסת עכשיו לגוף הדיון גוף הרב אמר מבטלים וחוזרים ומבטלים יש מושג כמו שאמרנו לבטל את בני החצר האי ואז הם יחזרו ויבטלו אליך ושמואל אמר אין מבטלים וחוזרים מבטלים אי אפשר לעשות כזה דבר לימה מנסה להציע הגמרא בעצם רב ושמואל הם המוראים בוא נצמיד אותם למחלוקת תנאים לימר ושמואל בפלוגדה דרבנן ורבי אליעזר כמפלגה יש מחלוקת שבעזרת השם נראה אותה בימים הקרובים רבי אליעזר ורבנן נחלקים במשנה מה קורה אדם שמבטל את ביתו? כן, במקרה שכמובן מותר לבטל או לפי מי שאומר מחצר לחצר או באותה חצר הוא מבטל את רשותו. השאלה אם הוא מבטל רק את חצרו ואת ביתו הוא לא ביטל או שהוא ביטל גם את ביתו וגם את חצרו. למה זה מעניין? סיבה פשוטה. ברגע שבן אדם מבטל את רשותו, זה אומר שהרשות שלו הופכת להיות של כל שעה בני החצר והוא עצמו אולי באמת אסור לו לטלטל שמה. אבל לכל בני החצר מותר. אם הוא ביטל גם את ביתו אז לבני כל החצר מותר להוציא מביתו לחצר ומהחצר לביתו כי זה נהיה שלהם אבל אם את ביתו הוא השאיר ברשותו אז גם לו וגם לאחרים אסור להוציא מביתו לחצר חכמים אומרים שאת ביתו הוא לא ביטל הבית שלו נשאר כרשות טריטוריאלית נפרדת אמנם את רשותו את חצרו הוא ביטל אבל את ביתו הוא לא ביטל ואז הבית נשאר כמקום כזה שבשבת אסור להוציא ולהכניס לא לו ולא לשאר בני החצר לא מהבית לחצר ולא מהחצר לבית ואילו רבי אליעזר אומר מותר כי גם את ביתו הוא ביטל לכולם מנסה הגמרא לטלוט את המחלוקת של רב ושמואל במחלוקת התנאים אומרת הגמרא דרב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי אליעזר רב שאומר שמבטלים וחוזרים ומבטלים הוא סובר כמו חכמים שהבן אדם לא הסתלק מהחצר לחלוטין הבן אדם נמצא כאן עדיין הוא נמצא בחצר ביתו שלא עדיין ברשותו ולכן אפשר לבטל חזרה ולעשות את כל הבלאגן הזה הלא חזור אבל שמואל הוא אומר כמו רבי אלעזר שהבן אדם ביטל את עצמו לגמרי מהמקום הוא ביטל את רשותו גם את חצרו וגם את ביתו הוא הסתלק מכאן ממילא הוא הפך כביכול לבין חצר אחרת ואין מבטלין מחצר לחצר ואם כך זו הסברה לאמרב ושמואל כמו שאמרנו בפלוגדה דרבנן ורבי אליעזר כמפלגה דרב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי אליעזר אומרת הגמרא ממש לא זה לא אותה מחלוקת אמר לך הרב אנה דאמרי אפילו לרבי אליעזר אני אומר אפילו לשיטת רבי אליעזר שסובר שהבן אדם מסתלק מפה לחלוטין עדיין אני אומר שמותר לבטל ולחזור ולבטל אתה יודע מדוע עד כאן לא קמה רבי אליעזר אתם במשנה המבטל רשות חצרו רשות ביתו ביטל משום דבית ולא חצר לא די רע אינשה בית בלי חצר אנשים לא דרים ולכן כשהוא ביטל הוא ביטל הכל אבל לעניין הסתלו כמי אמר לעניין להסתלק אומר רשי לשו ינפשה כבן חצר אחרת ולא למצ למעדר וקבול לרשותי נראה לך שהוא התכוון עד כדי כך להעיף אותו מהתמונה להוציא צי אותו מהפוקוס ולהגיד אני אפילו לא יכול לקבל חזרה כי אני נחשב כבן חצר אחרת אין היגיון נכון שלגבי ביטול הוא אומר אין מצב שהוא יבטל רק חצי מהמגורים שלו ואין בן אדם לא גר בבית בלי חצר אז כשהוא ביטל הוא ביטל הכל בסדר אבל לגבי לסלק את עצמו לחלוטין ברור שלא הוא נחשב עדיין כבן אותה חצר ולכן יהיה מותר לבטל לו כך אומר רב גם לפי שיטת רבי אליעזר יהיה מותר לבטל ואילו שמואל אמר אנה דמר אפילו כרבנן אני מסתדר מצוין גם כשיטה ת חכמים עד כאן לא קם רבנן אתם לעניין ביטול אלא מה דבטיל בטיל ודלא באטיל לא בטיל הבן אדם ביטל את חצרו ולא ביטל את ביתו אין סיבה בעולם שהוא יבטל את ביתו זה לא נצרח הלכתית זה לא נדרש אף אחד לא ביקש את זה ממנו ולכן הוא ביטל את רק את מה שהוא ביטל אבל מה דבטלמיה הסתלק לגמרי מה שהוא כן ביטל הוא הסתלק לחלוטין ולכן הוא כבר יחשב כבן חצר אחרת עד כדי כך אומר רש"י מן החצר שביטל להם בפירוש ודאי נסתלק ואבלי כבן חצרה אחרת ואין מבטלים מחצר לחצר ולכן באמת אין מבטלים וחוזרים ומבטלים בעצם זה לא קשור למחלוקת שרבי אליעזר ורבנן כך יאמרו גם רב גם שמואל כל אחד ימשיך לדבוק בעמדתו רב יאמר מבטלים תמיד גם לרבי אלעזר ואילו שמואל יומר תמיד אין מבטלים וחוזרים מבטלים גם לפי רבנן מביאה הגמרא ניסיון נוסף לטלוט את המחלוקת של רב ושמואל במחלוקת תנאים אמר אברךברחנ אמרב ששת כתנאי מי שנ נתן רשותו אדם שביטל את רשותו יהודי שכח ולא ערב וביטל את רשותו ולאחר מכן הוא שכח שהוא ביטל את רשותו בוא נאמר והוציא בין בשוגג בין במזיד או שהוא שכח והוציא והשתמש ובעצם הרי אסור לו להשתמש ברגע שהוא ביטל את רשותו הוא ביטל רק לבני החצר מותר להשתמש לא אסור בין בשוגר בין במזיד עוסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר במזיד עוסר בשוגג אינו עוסר בעצם במזיד ברור שהוא יכול להחזיר את הגלגל חזרה רש"י מסביר שעתם כי הרי לא קנו את זה ממנו הוא סך הכל ביטל אז כשהוא עושה משהו במזיד הוא הולך ככה ראש בקיר באו שיכול לבטל את האירוע אבל בשוגג זה מחלוקת מבינה הגמרא מה אליו בהק המפלגת דמר סבר רבי מאיר שאומר שגם בשוגג הוא יכול לבטל סובר מבטלים וחוזרים ומבטלים יש מושג לחזור ולבטל ואם ככה בן אדם לא הסתלק מפה לחלוטין נכון שהוא ביטל אבל עדיין הוא מנדמר פה וגם כשהוא יעשה את זה בשוגג זה יתבטל זה יתפוגג ואילו מר סבר רבי יהודה סובר אין מבטלים וחוזר היו מבטלים ולכן הוא התבטל החלוטין מהמקום פה הוא הסתלק ואם הוא יעשה משהו בשוגג זה לא יעלה ולא יוריד כמו שאמרנו בשוגג ברור שאפשר כי זה לא נקנה ממנו באמת זה עדיין יש לו פה סמכות יש לו פה רשות יש לו פה יד אבל במקרה שזה בשוגג בוא נאמר שזה המחלוקת אומרת הגמרא לא המאברך חבר תחליפה משמיע דרבה לא דכול העלמה אין מבטלים וחוזר מבטלים אין מושג כזה מה פתאום אין מבטלים וחוזריו מבטלים כי הבן אדם בעצם מסתלק מפה לחלוטין אלא אם כן במקרה של מזיד כמובן ואחה כאן בכנסו שוגגת ומזיד כמפלגה בין רבי מאיר לרבי יהודה יש מחלוקת אחרת לחלוטין האם כונסים שוגג בגלל מזיד מר סבר רבי מאיר סובר כנסו שוגגת ומזיד ולכן באמת הכל פה התפוגג כי אני לא רוצה להגיע חלילה למזיד אז כבר בשוגג אני כונס לא כנסו שוגג את מזיד ולכן בשוגג באמת האירוע לא התבטל השיתוף לא התפוגג הביטול לא התפוגג ורק במקרה של מזיד אז אנחנו נאמר אמר שהביטול באמת מתפוגג, נעלם, כמו שאמרנו במזיד הוא יכול לעשות את זה. בעצם ניסינו לסדר את רב שמואל במחלוקת הנעים לא הצלחנו. מגיע רבשי ואומר לא. רבשי אמר רב שמואל בפלורטא דרבי אלעזר ורבנן כמיפלגה. בעצם מה שראינו למעלה שיטת חכמים ורבי אליעזר שנחלקים לגבי בן אדם שמבטל האם הוא מבטל את כל רשותו גם בביתו וגם בחצרו או שהוא מבטל רק את ביתו. ולפי זה ניסינו לומר האם הוא מסלק עצמו לחלוטין או לא? צודק. זה באמת המחלוקת בין רב לשמואל. היא תלויה בספרות של רבי אליעזר וחכמים. וכמו שאמרנו למעלה, נכון שניסינו והצלחנו גם לסדר ולומר שרב יכול להסתדר גם כרבנן וגם כרבי אליעזר וגם שמואל יכול להסתדר כשניהם. אומר הבשי, זה לא האמת. אפשר אולי להסתדר כך, אבל על פי עלבה דאמת, הסברות של רב ושמואל הם בדיוק כמו רבי אליעזר וחכמים. כל אחד מהם סובר כמו אחד. רב יסבור כמו חכמים. שמואל יסבור כמו רבי אליעזר. ובאמת המחלוקת שלהם תלויה במחלוקת הנאים. ממשיכה הגמרא ומביאה ציטות מהמשנה. במשנה דיברנו על גוי שגר עם יהודים במבורי האם הוא עוסר, האם הוא לא עוסר. לאחר מכן מגיע רבן גמליאל ואומר מעשה בצדוקי אחד שהדרמן במבוי. שואלת הגמרא צדוקי מנדחר שמי מי הזכיר את שמו איך נכנס למשנה צדוקי? אם עד עכשיו דיברנו על גוי. צדוקי זה יהודי שלא מאמין במה שחכמים קובעים ומתקנים אבל מדובר ביהודי. אומרת הגמרא חסור מחסרה חסרים מילים במשנה. ואחי קטני וכך צריך לשנות צדוקי תנקה מגיע ואומר מה הדין לגבי צדוקי הרי הוא כן אוכרי שגם כן הוא עוסר ולא יעזור שהוא יבטל אלא צריך לזכור את רשותו רבן גמליאל חולק ואומר ורבן גמליאל אומר צדוקי אינו כנוכרי ואפשר לסמוך על כך שהוא מבטל ולא צריך להגיע לשכירות ועל כך אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את הכלים למבוי עד שלא יוציא וסר ויאסר עליכם. זאת אומרת תוציאו ותשתמשו כדי שהוא לא יחזור בו מביטולו. רש"י אומר מדובר כאן כמובן בשקדש היום מסכינן דחזקמ בעוד יום לא מוכך אז מיד תוציאו כלים תשתמשו כדי בעצם לחסום את אותו צדוקי שלא יוכל לחזור בו מביטולו ברוך השם הוא עוסקים לבטל תנצלו את ההזדמנות תוציאו את הכלים ואז תקבעו עובדות בשטח שהוא לא יוכל לחזור בו מביאה הגמרא ראיה והתניה א הדרם נוכרי צדוקי ובייטוסי הרי אלו אוסרים עליו רבן גמליאל אומר שהם לא עוסרים ומעשה בצדוקי אחד שהיה דר עם רבן גמליאל במבוי בירושלים ואמר להם רבן גמליאל לבניו בניי מהרו והוציאו מה שאתם מוציאים והכניסו מה שאתם מכניסים זאת אומרת תשתמשו במבוי עד שלא יוציא התואב הזה ויאסר עליכם שהרי ביטל רשותו לכם דברי רבי מאיר ואם כן אנחנו רואים באמת מהרעיון הזה שכן רבן גמליאל חולק על העניין הזה של צדוקי ואומר הוא לא צריך להזכיר את רשותו אלא מספיק שהוא יבטל את רשותו ואחרי שהוא מבטל את רשותו צריך מיד להשתמש ולקבוע עובדות בשטח אחרי שקבע את העובדות בשטח הוא כבר לא יכול לחזור בו מהביטול זה דברי רבי רבי מאיר רבי יהודה אומר בלשון בלשון אחרת בעצם אותו סיפור אבל רבן גמליאל אמר לשון אחרת שמשליכה השלכה הלכתית חשובה אמר להם רבן גמליאל לבניו מרו ועשו צורקיכם במבוי עד שלא תכשך ויאסר עליכם בעצם תעשו את כל צורקכם מבעוד יום לפני שבת כי לאחר מכן כבר לא תוכל לעשות מסמיר רש"י רבי יהודה סובר שבן גמליאל סובר שצדוקי כנוכרי ולא יכול לבטל ובעצם אנחנו נראה עמוד הבא בעזרת השם מאיפה הוא לוקח את הדברים ואז הוא אמר להם עד שלא יוציא הטו ואמר מהעד שלא תכשך ויאסר עליכם זאת אומרת לא עד שלא יוציא התואב הזה אלא עד שלא יחשרך כמובן שברגע שרבי יהודה מגיע הדברים של רבן גמליאל מקבלים משמעות אחרת לחלוטין הוא סובר שצדוקי כן עוסר מחר נראה מה הביא את רבי יהודה לומר כך בעצם בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את הסיפור עם רבא שבחר להשתמש בהתר של רבי יוחנן של מבטלים מרשות מחצר לחצר ולכן הוא ביטל החצר שלידו בניגוד לדברי שמואל אבל הוא פרש מהשתמשות במדורים החיצוניים בביתו כדי שלא יבוא להיקשל ולא הסכים לשמוע על המושג של מבטלים וחוזים מבטלים וזה לא כיוון שהם מבטלים מחצר לחצר כמו שחשבנו קודם אלא בגלל שחכמים העמידו את דבריהם שלא יה חוכה ויתלול צחוק ומשחק וליצנות שמעבירים ומחזירים את הרשות ממקום למקום הבאנו את רב ושמואל רב ושמואל נחלקים האם מבטלים מרשות לרשות כך אומר מבטלים וחוזרים מבט מבטלים כך אומר רב או אין מבטלים חוזרים מבטלים כך אומר שמואל ניסינו ולבסוף כך גם רבשי אומר לטלוט אותם חכמים ורבי אליעזר שנחלקים באדם שמבטל רשותו האם הוא מבטל גם את ביתו או לא חכמים אומרים שלא וממילא הוא לא הסתלק מהמקום ולכן כנראה שרב סובר כמותם שאפשר לבטל ולחזור ולבטל כי עדיין הוא נמצא כאן במקום ואילו שמואל יסבור כרבי אלעזר שברגע שאדם מבטל הוא ביטל הכל הסתלק מפה לחלוטין והן מבטלים מחצר לחצר לכן הן מבטלים וחוזר היו מבטלים דחתה הגמרא ואמרה מה פתאום בעצם בוא נזכור שרבשי משאיר כך את המחלוקת אבל הגמרא אמרה לא רב יסביר לך שכל המחלוקת שלהם זה לגבי להסתלק זאת אומרת לגבי האם דרים בכזאת צורה או לא אבל לא מסלקים עצמם לחלוטין ואילו גם וגם שמואל יאמר שהוא יכול להסתדר לכולם כי הם באמת נחלקים מה התכלס האם בן אדם מבטל בצורה כזאת או לא אבל עדיין זה לא אבל עדיין לגבי המקום עצמו שהוא סילק הוא סילק את עצמו לחלוטין ולכן גם לפי רבנן אין מבטלים וחוזרים ומבטלים לאחר מכן ניסים להעמיד את זה במחלוקת של רבי מאיר במקרה שרבי מאיר ורבי יהודה במקרה שאדם מבטל את רשותו ואז הוא השתמש במזיד ברור שהוא יכול לבטל הכל כיוון שרשי אומר לא קנו את זה ממנו זה לא אמת זה לא הוא סך הכל ביטל אבל בשוגג ניסינו לומר שזה המחלוקת ודכינו אמרנו זה מחלוקת האם כונסים שוגג את ומזיד או לא צדוקי הוספנו מילים במשנה והוא באמת מוזכר במשנה ורבן גמליאל מגיע וחולק ראינו שהוא אומר שמהו ועשו צורקיכם במבוי עד שלא יוציא אותו תואבת כהיליו. זאת אומרת שאתה צריך לקבוע עובדות בשטח ואז הוא לא יוכל להתחרט. ואילו זה שיטת רבי מאיר ואילו רבי יהודה אומר בדבריו שהוא אומר תעשו הכל עוד לפני שחשך היום, עוד לפני שקדש היום כי אחרת הוא יאסור עליכם. בעצם אומר רש"י הוא סובר שצדוקי כנוכרי ולא יכול לבטל ולכן תעשו הכל קודם. מחר נמשיך בעניין זה בסיעתא דשמיא. בהצלחה רבה ולהתראות מחר. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: