העמוד היומי מסכת עירובין דף סו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סו עמוד א

[מוזיקה] דף סו עמוד א היום אני רוצה לפני שאנחנו פותחים לתת מסר קצת עדין זה נושא שלא מרבים לדבר עליו אבל נראה לי שחשוב שהוא יעמוד לנו לפחות מאחורי הראש הרבה פעמים כשמתעוררים בנו בעצמנו שאלות על החיים או כל מיני שאלות ביהדות וכדומה בטח אם זה בתלמידים שלנו ובילדים שלנו אנחנו נוטים להתעלם מיד לחסום, לטייח, למרוח, עזוב, אין שאלות, הכל בסדר, הכל שלם צריך לדעת שלא ככה הדרך. תמיד יש תשובות ביהדות היא מספיק חזקה, מספיק איתנה, מספיק טובה. אין שאלה בלי תשובה. אני לא אומר שעל כל שאלה קטנה של תלמיד צריך לפתוח סמינר בערכים, לא. אבל לפעמים, וצריך לעשות את זה באמת בתבונה ובדעת, לפעמים צריך לתת תשובה אחת ממוקדת, טובה. היא תסתום אר של שאלות. היא באמת תיתן תשובה, היא תיתן גם את ההרגשה הזאת, את התחושה הזאת. יש תשובות לכל השאלות. לא הכל אני יודע בגיל צעיר, לא הכל אני יודע בכלל, לא הכל אני מפתח. גם זה מופיע כבר בגמרא. יש שאלות שלא שואלים. אוקיי, אבל שאלות שאפשר לשאול ואפשר לקבל עליהם תשובה, לא להתעלם מהם. אנחנו נראה את זה היום בעמוד שלנו. מופיע כאן דבר נפלא. רב ששת אומר, גברה רבא כרב זירא. אתה יודע מה זה גבר רבא? אומר, גבר רבא כמותו לא ידע מה השאלה של רבי אלעזר. אני כמדד לגבר הייתי לוקח אם הוא יודע תשובות, לא אם הוא יודע שאלות. יתכן שכאן תמון הרמז הזה לומר לנו אל תירת משאלות. אדם גדול, אדם איכותי, אדם טוב, יודע להתמודד גם עם שאלות בפרט כאלו שיש עליהם תשובות. בואו נתחיל. אומרת הגמרא הקדושה דף סו עמוד א'. ראינו אתמול שמותר לזכור את רשותו של הגוי בשבת. זאת אומרת היה לנו התלבטות האם נדמה את זה לעירוב, כמו שעירוב אפשר לעשות רק בערב שבת. כך גם שכירות מגוי. או שנדמה את זה דווקא לביטול רשות וכפי שביטול רשות אפשר לעשות בשבת נדמה את זה לביטול רשות ראינו שרבי יוחנן אמר יפה עשיתם ששכרתם כן אני מדמה את זה דווקא לביטול רשות ומותר לעשות את זה בשבת היום בעזרת השם יש לנו דף לא ארוך אנחנו נתמקד בשתי שאלות על רבי יוחנן אומרת הגמרא הקדושה טעו בניר דא טמאו אומר רש"י טעו כלומר מעיין מחשב לדעת טעמו של דבר כמו בת פתיע הריחו ריכרחו בדקו את הדברים ומי מי אמר רבי יוחנן אחי? האם רבי יוחנן אמר כך שמותר לזכור מגוי בשבת? והרי ואמר רבי יוחנן סוכר כמערב דמי לזכור מגוי זה כמו לעשות עירוב. מהב מבינה הגמרא מה מערב מבעוד יום? דווקא מערב שבת. אף סוכר מבעוד יום מערב שבת ואי אפשר לזכור בתוך השבת עצמה. אומרת הגמרא ממש לא הוא באמת מקיש את סוחר את סוחר למערב. אבל לדברים אחרים לחלוטין דווקא לכולה. אומרת הגמרא לא. מהר ואפילו בפחות משווה פרוטה עירוב כפי שראינו בדפים הקודמים מותר לעשות אפשר לעשות גם גם בפחות משווה פרוטה וזה חל אף סוכר לזכור מגוי בפחות משווה פרוטה וגם את זה כבר ראינו שממקרו מכחו וממכרו של גוי הוא גם בפחות משווה פוטה והוא ממשיך ומדמה את זה לדבר נוסף ומה מערב אפילו שכירו ולקיתו לא רק הבן אדם עצמו יכול לערב גם השכיר או הלקית שלו ההוא שעובד אצלו חודשי או שנתי יכול לערב במקומו אף סוכר אפילו שכירו לכיתו ההוא שעובד אצל הגוי בין אם הוא גוי בין אם הוא יהודי יכול בעצם לתת את רשותו להזכיר את רשותו של הגוי ולהתיר להם לטלטל במקום ודבר נוסף ומה מערב חמישה ששועין מחצר אחת אחד מערב על ידי כולן כן עם חמישה ערבו יחד ואז אותה חצר אותה חצר שהחמישה ערבו רוצה לערב עם החצר של הידה לא כל אחד צריך לתת את עירובו אלא אחד מהם מערב בשביל כולם סוחר נמי חמישה ששועין בחצר אחת אחד סוחר על ידי כולן, אחד יכול לזכור מגוי ועל ידי כך יהיה מותר לכולם לטלטל. אלו הם שלושת הדברים שמקיש משווה רבי יוחנן את סוחר למערב אבל לכולה לעניין הזה שמערב אי אפשר בשבת בזה סוחר שונה ממנו שסוכר אפשר אפילו תוך כדי השבת עד כאן שאלה ראשונה על רבי יוחנן פותח בעצם שאלה ותשובה פותחת הגמרא שאלה נוספת תי בא רבי אלעזר כמו שאמרנו קודם יין וחישב לדעת טעמו של דבר טעה בזה אמר רבי זרא מה היא תאיה מה ההתבוננות הזאת מה הריכרו מה החוסר ההבנה של רבי אלעזר אמר רב ששת רב ששתמע שרב זרע תמח הוא אמר גבר רבא כרבי זרע לא ידי דרבי אלעזר אתה לא מבין מה השאלה של רבי אלעזר מה הוא מתקשה פשוט קקש ליד דשמואל רבי הדין שאמר שמואל רבו לא מסתדר לו עם מה שאמר רבי יוחנן בואו נראה מה אמר שמואל דאמר שמואל דבר שני אנחנו קוראים לזה כסיסמה שימו לב יש כאן שני דינים בעצם שלושה לגבי ביטול רשות א' כל מקום שאוסרין ומערבין מבטלין שתיים אם מערבין ואין אוסרין שלוש אוסרין ואין מה אין מבטלין בעצם יש לנו כאן דין לגבי ביטול רשות בואו נראה מה זה הגמרא תפרט ותפשט כל דבר אבל בואו נזכיר שנייה מה זה ביטול רשות זה אומר של דוגמה הדוגמה הקלאסית של ביטול רשות חמש אנשים גרים בחצר אחת הם אמורים לערב יחדיו נכון ארבע מהם ערבו ביחד אחד מהם לא ערב באמצע שבת יואו לא הרבתי פרח מזכרוני מה עושים אומרים לו פשוט מאוד כרגע אתה עוסר על כולם בוא גם לך אסור גם להם עשו תבטל את רשותך לאחד מהם אוקיי? ברגע שביטלת את רשותך לאחד מהם אז הוא נהיה הבעלים של הרשות שלך או בדוגמה יותר טובה אף אחד לא ירב בסדר כולם כל הארבעה מבטלים רשותם לאחד מהם האחד מהם נהיה הבעלים הבלדי של כל האזור כאן ולכן הוא עצמו מותר לו לטלטל גם מביתו לחצר גם מהחצר לביתו לכולם מותר רק מביתו לחצר ומהחצר לביתו גם כן מותר כי הם כביכול מתערכים אצלו ודבר נוסף הוא עצמו אותו אחד שביטלו לו מותר לו להוציא מבתיהם לחצר ומהחצר לבתיהם. להם אסור. מבתיהם לחצר זה כבר אסור להם וכן מהחצר לבתיהם. אבל הם יכולים לבקש ממנו שהוא יעשה את זה בשבילם. זה הפתרון של ביטול רשות. יפה מאוד. מגיע שמואל ואומר כל מקום שאוסריין ומערבין מבטלים. לדוגמה בדוגמה שהזכרנו אוסרין ומערבין הם אנשים שברעיון אוסרים אחד על השני במקרה שלא ערבו ויכולים גם לערב יחד. במקרה שלא ערבו. מבטלים יכולים לבטל. זה המקרה הפשוט. הגמרא תביא עוד דוגמה. בוא נראה אני קורא בתוך מההתחלה. דאמר שמואל כל מקום שאוסרינו מערבין מבטלין. מערבין ואין אוסרן אוסרין ואין מערבין אין מבטלין. כל מקום שאוסרין עכשיו הגמרא מתחילה לפרט הכותרת כל מקום שאוסרי ומערבין ומבטלין מה? אז דבר ראשון הדוגמה הקלאסית שהזכרנו. אבל דבר נוסף מביאה הגמרא כגון או רש"י גורס להטויה שני חצרות זו לפני מזו. שני חצרות זו לפני מזו. גם על זה דיברנו. יש חצר פנימית וחצר חיצונה. הדרך של הפנימית לעבור היא רק דרך החיצונה ולכן הם עוסרים זה על זה ויכולים גם לערב יחד יערבו שני החצרות הכל יהיה נפלא פנטסטי יוכלו לטלטל בכל החצר במקרה ששכחו יערבו יחדיו זה המקרה שהם אוסרים ומערבים ויכולים באמת לבטל רשות מקרה שני מערבין ואין אוסרים אין מבטלים איך יכול להיות שהם יכולים רק לערב אבל הם לא עוסרים אחד על השני הם לא מבטלים אומרת הגמרא כגון בית חצרות ופתח אחד ביניהם. יש לנו ציור כזה. הציור השני בבח הוא הציור שלנו. חצר, חצר נוספת, פתח ביניהם ובין כל חצר גם יש פתח למבוי. זאת אומרת אף חצר לא מושפעט מהשנייה. זה לא כמו הציור הקודם שהפנימית חייבת לעבור דרך חיצונה ולכן במקרה שהם לא יערבו הם יעשו. לא. שתי חצרות לכל אחד יש את השטח השיפוטי שלו עם יציאה אישית פרטית לרחוב, למבוי, אבל הם גם מחוברות יחד. ולכן הם לא עוסרים אבל הם מערבים. הם יכולים לערב בכזה מקרה חכמים לא תיקנו שיבטלו רשות זה לזה לא צריך להגיע לשם כל העניין של ביטול זה דווקא במקרה שהם נאסרים שהם תקועים במהלך השבת כאן הם לא תקועים כל אחד יש את החצרה האישית שלו ולכן בכזה מקרה אין מבטלין יפה מאוד מביאה הגמרא את המקרה השלישי אוסרין ואין מערבין אין מבטלין מקרה שהם רק אוסרים אחד על השני ולא יכולים לערב גם כן אין מושג של ביטול להטוי מה לא להטוי נוכרי לא לומר שבמקרה כזה שגרים שני ישראלים יחד עם נוכרי שהם רק אוסרים זה על זה רק אוסרים הם לא יכולים להערב כי יש את הנוכרי בכזה מקרה כתוב במפורש אין מבטלים אם כך אתה רואה במפורש שאין מושג לבטל ועכשיו הוא ממשיך את השאלה שלו בעצם עד כאן זה מה שאמר שמואל ורבי אלעזר מביאין וידעתה מאתמול אם מדובר שבערב שבת הגוי כבר נמצא לא גר מאתמול זה לא נקרא שהם אוסרים אחד על השני יקחו מהגוי יזכירו את רשותו אלא חייב להיות אליו דעתא בשבתא הגיע הגוי במהלך השבת ואי אפשר אפשר אי אפשר לזכור ממנו את רשותו כי זה שבת וקטן יוסרים ואין קטן יוסרים ואין מערביד אין מבטלים אתה רואה כאן במפורש שאין את המושג של ביטול רשות רק במקרה כזה שהם יכלו לערב מאתמול שהם יכלו פה הם לא יכולים לערב למה כי יש להם גוי הם רק עוסרים אז אפילו לא מבטלים אם אם כך אומר רבי אלעזר מכאן אני רואה שדברי שמואל רבי אסור לבטל אסור לזכור את רשותו של הגוי בשם שבת ולכן הוא התפ הואכריח הוא ניסה להבין ולהיישב את העמו של רבי יוחנן הוא לא הבין אותו כי הוא היה מנוגד לחלוטין לשיטת שמואל רבו בואו נסכם מה ראינו ראינו את שיטת רבי יוחנן שמותר לזכור במהלך השבת מגוי שאלנו הרי הוא משווה את זה לחלוטין הרי הוא משווה את זה למערב ומערב אי אפשר בשבת אמרנו שהוא משווה את זה לשלושה דברים אחרים לא צריך שווה פוטה גם שכירו הוא לקיתו יכול ואחד יכול בשביל חמישה רבי אלעזר גם כן לא היה לו נוח בזה למה הבאנו ברייתה שמדברת על ביטול. בואו ניתן קודם את ההוכחה ואחרי זה את הבריתה. ההוכחה מכך שכתוב שישראלים שעוסרים זה על זה ולא יכולים לערב, לא יכולים לבטל, לא יכול מדובר חייב להיות שיש שם גוי. לא יכול להיות שהגוי הגיע מאתמול כי הם יכלו לזכור את רשותו ואז הם לא יהיו עושים זה על זה. אלא מדובר ששבת עושים זה על זה ולא יכולים לערב וגם לא יכולים לבטל. זה השאלה של רבי אלעזר. עוד שני דינים שראינו במקרה שהם לא עושים זה על זה וכן יכולים לערב. לדוגמה חצר שלכל אחת יש פתח לרשות הערבים וגם פתח אחד ביניהם אז הם גם כן לא יכולים לבטל כי לא תקנו את התקנה הזו בכזה מקרה ובמקרה שהם גם עושים וגם מערבין או חצר פנימית וחיצונה או חצר אחת עם כמה דיירים והכל בסדר בכזה מקרה הם אוסרים והם מערבים ויכולים גם כן לבטל בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: