העמוד היומי מסכת עירובין דף נ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נ עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא עירובין דף נ עמוד א' ראינו במשנה בעמוד הקודם שאם אדם ששאה בדרך שחשכה עליו שבת ורצה להגיע לביטו המרוחק ממנו 4000 ממה הוא יכול לקבוע אילן או גדר שהוא מכיר לקבוע מקום שביטה באותו מקום וכך לצעוד ממקום רגליו עד האילן שבמרחק 2000 וכן משמה עד לביתו שנמצא במרחק 2000 אבל כל זאת בתנאי שהוא אמר שהוא קונה שביטה בעיקרו של אילן הוא ייחד לעצמו מקום במקום הגזע של האילן אבל אם הוא אמר תחתיו של אילן מחר שהוא לא קבע מקום מדויק לפי רב הוא לא קנה כלום וראינו הסיבה אומר רבא בתחילת העמוד מיתה עם הדרב משום דלא מסטרי מאחר והוא לא קבע מקום מדויק הוא לא קנה כלל מקום שביטה תחת האילם ויקדמרי אומר אבא מתדרב לא משום כמן דלא מסיים ואטרי למה לפי רב משונה משמואל שמואל אמר שהוא כן קנה רק קנה מקום מסופק אבל קנה כן מקום מתחת לאילן למה לפי רב באמת לא קנה מקום כלל מתחת לאילן בשום דכסבר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו זה כלל שנמצא בהרבה מקומות זאת אומרת אם יש מהלך מסוים שאדם לא יכול לשנות אותו זאת אומרת אדם קבע ואני אראה דוגמאות עוד מעט כמו למשל במקרה שלנו אם הוא היה קובע למשל שמקום השביטה שלו יהיה בצד הימני של האילן דהיינו במקום הקרוב למקום רגליו ואחרי זה הוא רוצה לקבוע מקום שביטה בצד השני הוא לא יכול כמו שאחרי שקבעת מקום שביטה אחד אתה לא יכול לקבוע מקום שביטה שני אז גם אם קבעת מקום שביטה על כל האזור עליו שאתה לא צריך את כל האזור מקום שביטה מקום שביטה מספיק ארבע עמות אבל מאחר ואתה לא יכול לקבוע מקום שביטה אחד ואחרי זה להחליף למקום שביטה אחר להוסיף עוד מקום שביטה להוסיף להחליף אם זה לפני בן ה-1 כנראה הוא יאכל אבל אם קבעת אחד אתה לא יכול להוסיף עליו עוד אחד כיוון שמקום שביטה אחד יש לאדם ולא שניים ממילא אתה גם לא יכול לקבוע בבת אחת את המקום שכולל בתוכו את שני מקומות השביטה מקום שביטה יש אחד ואי אפשר אחד אחרי השני גם אי אפשר אחד יחד עם השני מה בניו איקב בניו אומרת הגמרא דאמר ליקנו לי בארבע עמות מגו שמונה הוא לא רצה לקנות לעצמו את כל השמונה הוא לא יכול לקנות מקום שביטה של שמונה עמות מקום שביטה זה רק ארבע עמות וכמו שאמרנו אם קבעת ארבע אתה לא יכול להוסיף עוד ארבע אז גם אתה לא יכול לקבוע שמונה בבת אחת אבל אם אתה מדגיש שאתה רוצה ארבע מתוך שמונה מנדה אמר משום דלא מסי מטרי לא מסי מטרי גם פה הבעיה נשארת לפי הפירוש הראשון של רב כבעת מקום קבוע גם ארבע מתוך שמונה זה לא מקום קבוע ומדויק ומד אמר משום כל שאין לו בזו אחר זה אפילו בבת אחתנו אי כארבע עמות דמי דאחה ארבע עמות כאמר הוא לא התכוון לקנות את כל השמונה כל החיסרון של אינו בבת אחת מאחר שאינו בזה אחר זה זה דווקא אם הוא רוצה את שניהם היות שאתה לא יכול ארבע ואחרי זה עוד ארבע אתה גם לא יכול ארבע וארבע אבל פה הוא רוצה רק ארבע מתוך שמונה לכן יכול הקניין שביטה גופה אומר רבא כל דבר שאינו בזה אחזה אפילו בבת אחתנו את ויב לרבא המרבה במעשרות פירותיו מתוקן ומעשרותיו מקולקלים כידוע תרומה התורה לא נתנה שיעור חכמים נתנו שיעור אבל מהתורה אין שיעור במעשרות התורה נתנהרה מעשר תרומת מעשר מעשר עשירית מעשר מן המעשר אבל מעשר צריך שיעור מדויק של מעשר מה הדין אם אדם לקח כלי עירב את הפירות ונתן יותר ממעשר צם בצד אחד יותר ממעשר ובצד השני השאיר את הפירות החולין החולין תוקנו הם חולין ומותרים באכילה אבל המעשרות מקולקלים כמו שיש שמה יותר הוא לא שם שמה עשירית הוא שם יותר מעשירית חלק מעשר וחלק לא שואלת הגמרא המי למה הפירות המתוקנים מתוקנים למה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת היינו הרי אם הוא היה מעשר מעשר ואחרי זה הוא מוסיף עוד מעשר בהתחלה הוא נתן עשירית אחרי זה הוא הוסיף עוד חלק החלק השני ודאי שלא יכל על מעשר אחרי שהפרשת מעשר אי אפשר להוסיף תוספת על המעשר אז למה כאן אם הוא הפריש יותר ממעשר הפריש שמינית אחד משמונה למה אתה אומר שזה חל לגבי זה שהפירות המתוקנים מתוקנים נכון אמרת שלא כל השמינית פירות נחשבים כמעשר אלא חלקם מקולקלים אבל לכאורה כל המעשר סר לא היה אמור לחול כמו שברגע שלא יכלת להפריש בהתחלה עשירית ואחרי זה להגדיל את זה לשמינית אז אתה גם לא יכול להפריש שמינית לכתחילה המימה כל שאינו בזה החזה אפילו בבת אחת היינו שנימה דיתה לחצאין דאמר תקדוש פלגה פלגה דחיטת קצת אדם יכול להפריש מעשר נגיד אם הוא לוקח כמות מסוימת הוא לא אפילו יותר ממ יותר מעשרה יותר מעשירית הוא לא חייב שכל הכמות הזאת תהיה מעשירית אלא כל חיטה וחיטה חלק מתוכה יהיה מעשר וחלק אחד מתוכה לא יחשב כמעסר מאחר והוא יכול לעשות את זה אז גם פה כשהוא לקח באמת ושם בכלי ההוא של המעשר יותר ממעשר לא הכל נחשב כמעסר אלא כל חיטה וחיטה חלקה הנצרך מעשר והחלק השני לא לכן הפירות המולכים בכלי השני הוא רוצה להחשיבם כחולין נחשבים כחולין כון שבאמת הוא הפריש אמנם שמינית בכלי ההוא של המעשר הוא שם יותר מהצורך אבל לא הכל נחשב כמעסר רק החלק הנכון אמנם הוא הפריש את כל הכמות אבל כל גרגיר וגרגיר כל חיטה וחיטה חלקה מעשר חלקה לא מעשר וזה הוא יכול לעשות והרי מעשר במה דליטה לחצאין כידוע מעשר בהמה מעבירים תחת השבט והקורבן העשירי שהוא קורא עליו עשירי נחשב כמעשר בהמה ודינו קצת שונה משלמים הוא נחשב כמעשר בהמה מה הדין ואומר רבא יצאו שניים בעשירי יצאו שניים בבת אחת בעשירי וקרען עשירי עשירי לשני שניהם עשירי ו1 מעורבים זה בזה זאת אומרת אחד נחשב עשירי ואחד נחשב 11 שקרא הוא עשירי דהיינו יש לו דין של שלמים אחד מעשר בהמה ואחד שלמים רש"י מעריך כיצד אנחנו נקריב את שניהם כמו שיש קצת חילוקים בין מעשר בהמה לבין שלמים הרוב דומה אבל יש כמה חילוקים ממילא אני אומר שאחד יקריבו אותו בתוך מעשר ואחד יקריבו בתור שלמים אבל שניהם קדושתם חלה והרי אם אדם יקח בהמה העשירית שתצא תחת השבט הוא יקרא לה מעשר ואחרי זה יקרא לה בהמה 11 יקרא מעשר זה לא יכול דהיינו אי אפשר לקרוא מעשר אחרי שכבר יצאה בהמה עשירית וקראת למעשר אם ככה למה כשיצאו שניהם שניהם נחשבים כקורבן למה את שניהם אתה מקדש היית אמור להגיד שאחל שום דבר לא חל העשירי שניהם יצאו ביחד אף אחד מהם לא חל המעשר למה אמרת שאחד מעשר ואחד קדוש שניהם לא אמורים לחול למעשר ואמר רבא יצאו שניים בעשירי וקראן עשירי עשירי ו-1 מעורבים בזה בזה למה הרי אי אפשר לקרוא ל1 עשירי אחרי שקראת לה עשירי עשירי אם כן איך אחד מימצא מעשר כל שאינו בזו אחר זה אינו גם בבת אחת שאיני מעשר בהמה דעת בזה אחר זה יש מקרה יש מצב שה-1 שקראו עשירי כן יחשב כקדוש למה בטעות נתנן קרא לתשיעי עשירי הוא טעה כבר בתשיעי וקרא לו עשירי ולעשירי תשיעי ול1 עשירי שלושתן מקודשים ולכן מאחר שיש אופן מסוים ש1 כן נקדש כן נקבל קדושה ממילא כשהוא לקח שניים יצאו והוא קרא לשניהם עשירי על אף שבאמת אחרי שהוא קרא לעשירי עשירי הוא לא יכול לקרוא ל1 עשירי ואם הוא יקרא לו זה יפה חולין אם הוא קרא לשניים עשירי אני כן מכיל קדושה של מעשר על אחד מהם ספק אני יודע איזה אבל אחד חל עליו קדושה של מעשר ואחד חל עליו קדושה של שלמים למה כל שיש מצב שה-11 לפעמים גם יחשב כקדוש אם קראו ל-1 אחרי שהקודם העשירי קראו לו תשיעי אם הקודם בעשירי לא קראו לו עשירי ה-11 כן חלה בו קדושה והרי תודה כל קורבן תודה צריכים להביא איתו 40 חלות הרי את יודעת דליטא בטעות אם אדם הקדיש בטעות חלות תודה שלא לצורך זה לא חל וליתא בזה אחר זה אחרי שהוא הקדיש 40 חלות הוא לא יכול להוסיף עוד 40 חלות החלות מתקדשות בעת שחיטת הבהמת קורבן תודה ברגע שהוא שחט על 40 הוא לא יכול להוסיף עוד 40 איתמר תודה שנשחטה על 80 חלות חיסקי אמר קדשו על מ מתוך 80 40 מתוך 80 התקדשו רבי יוחנן אמר לא קדשו עליו מ מתוך 80 אם אי אפשר לקדש 40 אחרי שכבר הקדשת 40 למה אם הקדשת 80 כן חל על 40 הרי ברגע שאי אפשר בזה אחר זה גם אי אפשר בבת אחת ההתמרלה אומר רב זירה הכל מודים אחד אמר לי קדשו 40 מתוך 80 דקדשי כמו שאמרנו מקודם ברגע שהוא קבע שהוא רוצה ארבע עמות מתוך שמונה אנחנו לא יודעים איזה אבל הוא קבע שהוא רוצה רק ארבע ודאי זה חל מקום ום שביטה גם פה אם הוא אמר 40 מתוך 80 וודאי שזה חל אם הוא אמר לא יקדשו 40 אלא הם כן קדשו כל ה-80 כולם אמר לו פליגה דלא קדשו למה כיוון שאי אפשר להקדיש 80 על קורבן אחד כי פליגה בסתמה הוא אמר שם 80 בצד ואמר אם יקדשו עם שחיטת קורבן התודה מר סבר לאחריות כמכוון ועל תנאי הייתינו הוא לא התכוון לקדש את כל השנים לכן אין פה חיסרון של כל שאינו בזחזה אינו בבת אחת הוא לא התכוון לקדש לל כל ה-80 הוא התכוון שה-40 יתקדשו כמו שהוא היה אומר בפירוש 40 יקדשו ולא יותר ו40 אחרים יהיו אחריות אם יקרה משהו ל-40 הראשונים 40 השנים משמשו כאחיות תחתיהם אבל הוא לא התכוון שקדשו לכל השמנים לכן סובר אותו מנד אמר שקדשו כל ה-80 40 קדושים ו-40 כאחיות ומר סבר לקורבן גדול כמיכבן ואכן באמת לא יוקדשו כל ה-80 מאחר שהוא לא יכול להקדיש 40 אחר 40 הוא גם לא יכול להקדיש 40 ו40 ביחד למסקנה רב שאמר שאם אדם קבע את מקום שביטתו תחת האילן אבל הוא לא קבע איפה תחת האילן אלא קבע שכל המקום יהיה קדוש לפי פירוש אחד בדעתו של רב מאחר שהוא לא קבע מקום מדויק לא קנה שום מקום שביטה את מקום שביטתו שלו הוא איבד ממילא הוא לא יוכל לזוז ממקומו ארבע יותר מארבע עמות לעומת זה הפירוש השני בדעתו של רב לא בגלל שהוא לא קבע ולא סיים מקום מסוים אלא הוא התכוון לכאורה בדבריו לקנות את כל המקום כמקום שביטה וזה הוא לא יכול מאחר שאי אפשר לקנות מקום שביטה וחט וחט זה לקנות עוד מקום שביטה אי אפשר בזה אחר זה ממילא גם בבת אחת אם הוא התכוון לקנות מקום שביטה מורחב שכולל בתוכו שמונה עמות הוא לא יכול כלומר שאדם צריך לקנות מקום ארבע ולא יכול להוסיף עוד ארבע גם לא יכול לקנות בבת אחת מקום שביטה של שמונה עמות [מוזיקה] ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: