העמוד היומי מסכת עירובין דף נג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נג עמוד ב

[מוזיקה] דף נג עמוד ב כי מדומני שאין יותר מתאים מלפתוח כזה עמוד שהעמוד שלפנינו יהיה לנו קצת מורכב להבין אותו על פי פשט אין יותר מתאים מלפתוח מלפתוח את השיעור עם מושג נוסף הרטילאי וקצת מופשט אמנם זה מה שכתוב בעל התניה מדגים כולנו יודעים הרי שהתורה היא חלק בלתי נפרד מהקדוש ברוך הוא הוציא את זה מתוכו כמו שכתוב הנה נפשי כתבית אבית הקדוש ברוך הוא אומר אני הבאתי את נפשי כתבתי את דברי התורה ונתתי כביכול את עצמי מדגים את זה בעל התניה ואומר כביכול אתה מתאחד עם המלך אמנם זה הפך למילים ואותיות והמילים הללו הודפסו והכל נהפך כביכול לדבר גשמי אבל כל זה זה לבושים כך כתוב אני לא בדיוק מבין מה זה אבל זה לבושים שהקדוש ברוך הוא לבש כדי להסתיר את עצמו והביא את עצמו לדברי התורה והוא מדגים ואומר כשם שאדם מחבק את המלך. אין כל הבדל אם המלך לבוש בגד אחד או גלימות נוספות. עצם החיבוק הוא נמצא בייחוד אחד יחד עם המלך. אותו דבר אדם שלומד תורה נמצא כאחד יחד עם המלך. בכללי כשאנחנו לומדים דברי תורה, דברי גמרא, אין לנו באמת את היכולת להקיף, להבין, להשיג על מה מדובר. גם כשנראה לנו שאנחנו מבינים את זה במוח, זה סך הכל בבואה דבואה לאמת, למה שקרה שם באמת בין אותם שרפים, אופנים, בין המלאכים, בין התנאים והמוראים הקדושים. מה שקרה שמה אין לנו אפשרות להבין מה כן אנחנו עושים את מה שמותר עלינו להבין את הפשט וכשאנחנו עושים את זה זה נפלא ביותר לפעמים יש לנו עמודים שמחישים לנו ביתר סט שאנחנו לא יכולים להבין כל דבר לדוגמה העמוד שלנו אנחנו נראה כל מיני דברי חוכמה שעל פניו אנחנו לא נבין כל כך את החוכמה שבהם והגמרא תקרא להם דברי חוכמה תמונים בזה בטוח מובא גם במרשה בבין יוידה במרל בכל מיני מקורות מובא דברים נפלאים של רמזים שלומדים מכל הדברי חידוד ומליצה האלה של התנאים והמוראים. אחד מהם אני אתפוס כדוגמה אחד מהם שמופיע פה בפירוש הגמרא כבר אומרת שזה רמז תארו לעצמכם שימו לב לניסוח הבא חכמים שואלים את רבי אבאו איפה רבי אילי אומר להם כך עלץ ליבו בנערה ארונית אחרונית היא נרתו הוא היה אר עם אותה נערה כל הלילה ועל כן עכשיו הוא ישן על פי פשט אומרת הגמרא ומסביר רש"י מדובר שהוא נשע אישה חדשה ואישה חריפה אהרונית היא ממשפחת אהרון הכהן אחרונית היא אחרונה היא חדשה היה לו אישה קודמת וכרגע הוא נשא את זו אירנית היא אירנית היא חריפה מלאת חן והיא הותירה אותו אר כל הלילה ועל כן הוא ישן עכשיו ואז מוסיפה הגמרא ואמרי לה מסכת שהוא התכוון שהוא היה ער כל הלילה ועסק בלימוד מסכת חדשה כך יש אומרים שזו הייתה הכוונה שימו לב איזה דו משמעות תמונה במשפט אחד המשפט הזה משמש לומר שהוא עסק במסכת הארונית שהייתה מסדר קודשים שבני אהרון עוסקים בה והוא כל כך שמח בה והיה ער כל הלילה ללמדנו שאין הדברים אין הדברים מתפרשים כפשוטן. לא כל דבר אנחנו יכולים להבין ולומר כך הם אמרו, כך באמת היה. יש כאן דברים מורכבים יותר. אולי במהלך הלימוד נביא עוד כל מיני כיוונים על כל מיני דברי חוכמה לאיזה מוסכן כן זה יכול לקחת אותנו. אבל כדי שנדע שכל דבריהם באמת כגחלי אש. וגם מה שאנחנו לא אומרים יש על זה אין ספור פירושים ואנו אין לנו אלא את דברי הפשט. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נג עמוד ב. אמר רבי אבא, אתמול ראינו שבני יהודה הם מדקדקים בלשונם, הם יודעים את הגרסאות, יודעים את הנוסחאות, ולכן התורה מתקיימת בידם, מה שאין כן בני גליל. על זה אנחנו הולכים לדבר בעמוד שלפנינו על דיוק הלשון. זה הכותרת, זה בעצם מה שהולך להיות לנו בעמוד הקרוב. אמר רבי אבא, היא קדמה שלהו לבני יהודה דדייק כינה הם הרי כמו שראינו, הם מדייקים בלשון. אתמול היה לנו ויכוח האם כשכתוב אצלנו במשנה מאברין את היים פירושו מוסיפים עליהם האם זה מאברין בא' מלשון איברים בולטים שאני מוסיף את האיברים או מאברין בעין מלשון אישה ובראמר רבי אבא אייקה אם היה מישהו שהיה שואל אותם זה היה מעולה האם מהברינטנן או מהברינטנן וככה היינו יודעים את האמת כי הם שמרו על הניסוח כולל האותיות כולל הדקדוק כולל ההגיעה הנכונה שאלה נוספת הייתי שואל אותם האם אקוזות נן או אקוזות נן חלק החורי של הבהמה נקראת אקוזות לגבי דין בכור לדעת אם יש בו מום באחד מביציו כתוב שם להושיב אותו על הכוזו למיך וכך הוא האם יש מום או לא השאלה אם הקוזו בא' או עם ע ואז ידם באמת היו יודעים לענות תשובה וכך אנחנו גם כן אומר רבי אבאו היינו יודעים את התשובה אומרת הגמרא שאלינו באמת הלך מישהו שמע כנראה את הדברים ושאל שאל את בני יהודה לדעת איך הם קיבלו מרבותיהם ואמרי לי איקדתנברין ואקדת מעברין איקדתנקוזו ויקדתנקוזו לשני הנוסחאות יש על מה שיסמוך כמו שאמרנו כאן שגם למעברין וגם למעברין יש משמעות אותו דבר לגבי הקולזו ועקולזו היינו שם יש למי שאומר את הגרסאות הללו על מה לסמוך ושני הנוסחאות נכונים אז אנחנו כל הזמן מדברים על בני יהודה שהיו מדייקים בלשונם מביאה הגמרא דוגמה הדגמה בני יהודה די כלישנמי תן לי דוגמה איזה מקרה שאני יכול לראות שבני יהודה דילקו בלשונם אומרת הגמרא דהו בר יהודה דאמר להו אמר לאנשים בשוק טלית יש למכור אני מוכר תלית אמרו לי מה גבונתך מה הצבע אמר להו כתרדין עלי אדמה כמו הטרדין כמו סלק אבל עלי אדמה העלים שבולטים מהאדמה שהם בצבע ירוק ולא כמו שאפשר לטעות ולהסביר כמו הסלק עצמו שנמצא בתוך האדמה שציבו אדום אם כן אתה רואה שהוא ענה בבהירות הוא ענה ממש במדויק על מה ששאלו אותו והותיר את האנשים בצורה ברורה בצורה מובנת לא בצורה עמומה הוא ידע איך להשיב הוא ידע גם איך לשאול הוא ידע גם איך לדבר כי בני מודה היו בקיעים בלשון מביאה הגמרא ואומרת את הנגטיב את האלה שמולם בני גליל דלא די כלישנמי תן לי מקרה תן לי המחשה הדגמה שבני גליל לא היו מדייקים בלשונם מספרת הגמרא דהו בר גלילה דבקעזיל ואמר להו אמר למן אמר למן הוא דיבר באילגות הוא דיבר בחוסר דיוק ושאל למי יש למכור אמר אמרו לי כל אלה ששמעו אותו אמרו לו גלילה שותה גלילי שותה מה אתה מתכוון לא שמעו אותו ברור יתכן שהוא אמר חמר גם חמר למי מרקב והוא חמר למשתה אמר למילבש אומר להתקסה דבר ברור מה אתה רוצה יתכן שאתה אמרת אמר זה נשמע חמר והתכוונת חמור לרכיבה ייתכן שהתכוונת יין לשתות התכוון שאמרת אמר יתכן שאמרת אמר והתכוונת לצמר ללבישה ויתכן שאמרת אימר שפירושו סא לשחיטה אז פעם הבאה תגיד בפירוש שיבינו מה אתה רוצה מכאן רואים שבני הגליל לא היו מדייקים בלשונם מביאה הגמרא עוד כמה סיפורים של אנשים לגים ואיזה חוכה והתלולה אולי יצא מהדיבור שלהם הייתתה דב למימר לחברתא תי דאכלוך לחלבה בואי ואני אאכיל אותך אני אתן לך לאכול חלב אמר לי שלוך שלוך זה בעצם שיבוש אומר רש"י שלובתי שלובתי זה שלובה איתי חברתי שלוך ואין לזה משמעות תוכליך לויה במקום תא דוכליך חלבה היא אמרה את זה מחובר תוכליך לויה תאכל אותך לביאה ובעצם במקום לבוא ולפנק אותה ולתת לה ולהעניק לה יצא מפה סך הכל קללה חציה לא מובנת, חצי מחורבשת וזה מה שקורה שאדם מדבר בלשון מגומגם, בלשון הילג. מביאה הגמרא, מביאה הגמרא דוגמה נוספת, היית היתת דעתיה לקמי דדינה. אותה אישה גנבו לה לוח גדול. טבלה זה לוח גנבו לה והיא לא אמרה את זה בצורה ברורה. אמר לי מרי קירי במקום קירי מרה שקירה עם כף עם רגל פירושו אדוני קיראה עם כ פירושו עבדי. היא החליפה ואמרה לו אבדי במקום אדוני תאבת לי. היה לי קורה. ככה היא התכוונה לומר. בעצם ככה היא אמרה במקום להגיד היה לי טבלה שראינו שזה לוח היא אמרה טפלה שזה קורה וגנבוך מין במקום להגיד שגנבו אותה ממני היא שיבשה ואמרה וגנבו חמין כביכול גנבו אותך את הדיין וקדו אהבת ובמקום להגיד והיא הייתה היא רצתה לתאר את הגודל שלה בעצם היא רצתה לומר אדוני היקר גנבו לי טבלה והיא הייתה בגודל של ובמקום זה היא אמרה אדוני עבדי מרי קירי אדוני עבדי היה לי קורה ובמקום וגנבו אותה ממני במקום זה היא אמרה ואותך גנבו ממני כך היא אמרה לדיין ובמקום לומר והיא הייתה זאת אומרת כדי להגיד מה היה הגודלה היא אומרת ועכשיו יהיה שמה דקדשו לךבי לא מתיקר אחהרה היא רצתה לתאר בעצם את הגודל של הקורה של אותו טבלה אז היא ניסתה לתאר את זה ומצאה את הדימוי האומלל שאמרה שאתה הדיין אם תהיה על הקורה הזו אם יתלו אותך עליה לא תגיע ממנה לרצפה זאת אומרת זה היה הגובה של אותה טבלה במקום זה היא דיברה על קורה במקום להגיד איך היא הייתה נראית היא אמרה מה בעזרת השם שיהיה כך היא אמרה יהי רצון כביכול ושיתלו אותך את הדיין עליה עד כדי כך יצא שיבוש מפיה כיוון שהיא לא השקיעה היא לא שמה עליבה איך באיזה צורה מדברים מביאה הגמרא עכשיו דוגמאות להפך של אנשים שדיברו בלשון רמז אמא דבי רבי השפחה של בית רבי כהב ומשתי בלשון חוכמה היה שם תלמידים שאכלו על שולחנו של רבי לפעמים היא הייתה צריכה לסלק אותם משם לומר להם תמה את הארוחה ולפעמים דווקא היא הותירה אותם שם היא הייתה אומרת את זה ברמזים אמרה אחי על התנקפת בקד המצקת כבר נוקשת בקד זאת אומרת הכל הסתיים אין לי מה יותר להכיל אותכם קפלו בבקשה תערזו ותסתלקו עידו נשרע לכינה תעופו חזרה הנשרים הלומדים תורה יעופו חזרה לכינים שלהם וילכו לביתם וכתב ובאד ליטבון שהיא הייתה מאשרת להם להישאר שם ולהמשיך ליסוד אמרה להו ידי באת על חברת המינה אל דאגה נגמר היין נפתחית נוספת יעדי באת על חברת מינה תבוא חברתה אחריה ותתקפי על התבקד כאילפד דעזלה בימה המצקת לא תנקוש בחבית הריקה אלא היא תצוף בחבית המלאה כמו ספינה בין גלי הים יש מספיק יש שפע גדול תישארו ותאכלו הרעיון הזה איך שהיא דיברה יש אומרים שזה כך היא דיברה לגברים כידוע אין דרך האישה להרבות בשיחה עם גברים ולכן היא נקתה בכזו לשון יש אומרים שכך היא הייתה מדברת עם רבי בכל אופן הרעיון הזה של הדברי חוכמה שהיא הייתה אומרת מציינת הגמרא כך מדברים בחוכמה ברמז כשצריך לדבר בצורה כזו מביאה הגמרא דוגמה נוספת רבי יוסי בר אסיין כאב משתי בלשון חוכמה הוא רצה שיכינו לו לסעודה תרדין בחרדל הוא היה אומר את זה בלשון חוכמה אמר עשו לי שור במשפט בתור מסכן שור משפט בארמית שור זה טור ומשפט זה דין טור דין זה טרדין בחרדל הוא היה אומר את זה בטור מסקנה טור בארמית זה הר ומסקנה זה דל ביחד זה יוצא בהר דל שבשיבוש של ה וחילוף זה יוצא חרדל וכך הוא רמז מה להכין לו וקדב ושיל בהושפי זה שוב במופר פרק את המילה אושפיזה אמר האחי גבר פום דין הוא היה רוצה לשאול בשלום בעל אחסנייתו הוא היה שואל גבר פום דין אוש פיזה איש הפה הזה ולכן הוא היה שואל כבר פום דין חי הוא עדיין חי מה זו טובה יש הוא עדיין חי טוב לו מה שלמה יש אומרים שכך הוא דרש גם בשלמה של בעלת האחסניה מה זו טובה יש האם גם היא עדיין במיטבה יש אומרים שהוא לא רצה לומר בקל ולשבח את בעל האחסניה כי אז אנשים שאינם מאוגנים יקפצו גם כן להתער רח אצלו. בכל אופן הוא היה עושה את זה בצורה של רמז בצורה כזאת צדדית שאנשים אחרים שלא מונחים בעניינים ולא מספיק חריפים לא יבינו על מה הוא מדבר. מביאה הגמרא דוגמה נוספת רבי אבאו כי ומשתייה בלשון חוכמה ואמר אחי הוא היה אומר אתריגו לפחמין תבעירו את הפחמין הוא היה משתמש בדימוי של הטריגו בעצם בזמנם ככל הנראה היה שליט הצבע האדום באתרוג כיום זה הרבה פחות זמין אבל בכל אופן הוא התכוון לומר להם תבעירו את הפחמין עד שהם יהיו אדומות כאתרוגים והרקיעו לזהבין כשיש לך בעצם צבור לך הגחלים תשתח אותם על ידי כך הבית תתחמם ואז יראו את זה אדום כזהב ולכן הוא אמר ארכי תשתחו את זה כמו זהב ועשו לי שני מגידי בעלתה תכינו בשבילי שני תרנגולים בגידי בעלתה זה תרנגולים שהם בעצם מספרים לבני אדם מתי מתחלף העונות מתי השקיעה ומתי הזריחה בזריחה הם מקרקרים בשקיעה הם מתכנסים לישון ומי שאין לו שעון יכול לראות גם כן עליהם מתי בדיוק חלשקיעת החמה אז הוא אמר תעשו לי שני מגידי בעלתה תכינו לי לאכילה איקדע אמר ויעשו לי בהן שני מגידי בעלתה זאת אומרת לפי האיקדמר המטרה הייתה בעצם בכל שלושת שדברי החוכמה שיכינו לו את הרוחתו ואז הוא היה אומר תבאירו את הפחמים כאתרוגים תפזרו אותם כזהב ובהם תכינו לי את שני המגידי בעלתה את שני התרנגולים לפי הלשון הראשון זה דברי חוכמה נפרדים ולא בהכרח קשורים אחד לשני מביאה הגמרא דוגמה נוספת אמרו לרבנן לרבי אבאו עצפינינו היכן רבי אליי צפון רבי אליי לא נמצא בבית המדרש אולי תחסוף לנו היכן אמר להם אמר להם ברמז כך עלץ בנערה ארונית אחרונית והיא נרתו הוא שמח ואישה חדשה שהוא נסע, אומר רש"י, אשתו הראשונה מתה ועכשיו נשע אישה חדשה היא ארונית היא מזהרה אהרון הכהן היא מיוחסת, היא עירנית היא מעלה היא חריפה כאדם ער כך אומר רש"י והנה היא רטו היא גרמה לו להיות אר במהלך הלילה וכרגע הוא משלים שינה ולכן הוא לא נמצא אמר להאה יש אומרים שהכוונה באמת הייתה כפשוטו לאישה שהוא נסע אישה נוספת ואמרי לה למסכתה שפשוט הוא פגש את שאהבה נפשו הוא מצא מסכת חדשה והשתקר ביינה במהלך כל הלילה והפירוש רש"י אומר מסדר קודשים שהכהנים עוסקים יש מפרשים אחרים שאומרים מסדר טהרות או שמה בתורת כהנים היא הייתה עירנית חריפה מעלה חן הוא השתקר ביינה באהבתה נותר עמה כל הלילה ולכן כרגע הוא צריך להשלים שינה מביאה הגמרא דוגמה נוספת אמר לי אמרלי לרבי אליי אצפינינו היכן רבי אבא צפון רבי אבא לא נהדר לא הגיע לבית המדרש תאמר לנו היחנו אמר להם נתייעץ במחתיר הוא לקח רשות מנשיא בעצם הוא שמח לרבנות והנגיב למפיבושת ונסה בעצם להשתלם בתורה אצל רבני הדרום שהיו חכמים גדולים שעל שם כך קראו להם מפיבושת כמו רבו של דוד שהיה חכם גדול אז בעצם כך הוא הדקן אותם שהוא נסע לדרום שהוא לקח שמיכה בכזו לשון של רמז מביאה הגמרא עוד דברי חוכמה אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא ניצחני אדם חוץ מאישה תינוק ותינוקת אישה נער ונערה הם היחידים שניצחו אותי אומרים המפרשים הוא התכוון לומר הוא לא מתכוון לומר שבעצם מאודו לא ניצחו אותו בוויכוח אלא להפך לומר עליו שהוא כל כך אשף ויכוחים, כל כך מיומן, מתווכח עם כל מי שרק אפשר, בכל אופן אנשים פשוטים ניצחו אותו. זה מה שהוא מתכוון לומר לנו. ומפרט הגמרא את שלושת הסיפורים. היא שמה היא פעם אחת נתערכתי אצל אחסניה אחת, עשתה לי פוליני, הכינה לי קטנית באותו יום, ביום ראשון אכלתים ולא שיערתי מהם כלום. שנייה ביום השני, שוב הכינה בשבילי את אותו תבשיל וגם כן אכלתי ולא שיירתי מהן כלום. ביום שלישי כדחתן במלח היא שמה בהם הרבה מלח עד כדי שזה לא היה ראוי לאכילה כיוון שטעמתי משכתי ידי מהם לא הצלחתי לא הייתי מסוגל לאכול והותרתי את זה בצד היא כבר עקבה אחריי אמרה לי רבי מפני מעיין סועד אמרתי לה כבר סדתי מ בעוד יום לא אני ממש לא רעב אמרה לי אמרה לי בחוכמתה היה לך למשוך ידך מן הפת אם אתה לא רעב למה אתה יושב ואוכל לחם אם אתה לא רואה אל תבוא כלל אמרה לי רבי שמה לא הנחת פאה בראשונים לא השארת קצת מהסעודות מנות הקודמות מאתמול ושלשום וכדי להוכיח אותו בצורה יפה דקה חכמה כך היא עשתה לו אומר רבי יהושע בן לוי היא היחידה שניצחה אותי לא כך אמרו חכמים אין משאירים פאה באלפס אבל משאירים פאה בקערה זאת אומרת השמש רש"י מסביר השמש שמחלק את האוכל הוא גומר לחלוטין את האלפס את הסיר שבידיו נותן לכל אחד את מנתו ולא משאר לעצמו אלא הוא סומך על מה שכל אחד מהמסוגים ישאיר בצלחתו בשביל השמש ואותה אישה ראתה שרבי יהושע בן לוי לא נוהג כך לכן היא הלכה בכזה רמז בכזה חוכמה בכזה תוכחה עקיפה הגיע והוכיחה אותו ועל כך אומר רבי יהושע בן חנניה ניצחני ניצחה אותי אותה אישה ממשיך רבי יהושע ומספר תינוקת מה היא מה בדיוק היה שם איזה טיון במה היא ניצחה אותי פעם אחת הייתי מהלך בדרך והייתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה לא שמתי על דעתי לא בדקתי שלי לא שלי הלכתי בדרך אמרה לי תינוקת אחד רבי לא שדה זו זה שדה של יחיד אסור לך ללכת כאן אמרתי לה אני אתן יתן לך ראיה דרך כבושה היא ברור שזה דרך הרבים תראי איך הכל סלול העשבים רמוסים נוח להליכה אמרה לי לסתים כמותך כבשוע אל תוכיח לי מזה שהדרך כבושה כי אנשים כמותך גזלנים כמותך הם אלה שילכו כאן וכבשו אז אל תסמוך בדעתך על אלו שרמסו את הדרך לפניך כי הם גם כן עשו אותה באיסור אומר רבי יהושע זו הייתה תשובה ניצחת כי אני בעצם אחרזתי בדעתי ואמרתי לה והבאתי לה ראיה והיא שמתה את הראיה מתחתיי ואמרה לי כביכול קטלה אותי יחד איתם ואמרה לי סתין כמותך כבשוע וממילא אסור לך ללכת כאן זו היה הניצחון השני עליי ממשיך רבי יהושע ואומר תינוק מה היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים אמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר היה שם שני דרכים להגיע לעיר הסמוכה שאלתי אותו איך אני מגיע אמר לי הצביע לי על דרך אחת אמר לי זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה אני שומע על המילה על על ההתחלה קצרה כמובן לוקח את הדרך הזו והלכתי בקצרה וארוכה כיוון כן שהגעתי לעיר. באמת הגעתי די בקצרה לעיר אבל מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדסים ואי אפשר להיכנס דרכה לעיר. חזרתי לאחורי, הלכתי חזרה את אותו דרך. פגשתי את אותו תינוק על פרשת דרכים. אמרתי לו, "בני, לא אמרת לי קצרה." אמר לי, השיב לי ולא אמרתי לך ארוכה. אומר רבי יהושע בן לוי, אומר רבי יהושע בן חנניה, פה קלטתי את חוכמתו האדירה. הדרך אמנם קצרה, אבל היא לא מביאה אותי לעיר, כיוון שיש שם גנות ופדסים. ואילו הדרך הארוכה בקילומטראז' היא באמת ארוכה יותר אבל היא מביאה אותי יותר מוקדם לעיר ולכן הוא קרא לה ארוכה שהיא קצרה אמר לי ולא אמרתי נשקתיב על ראשו מרבי יהושע ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם בעצם שלושת הסיפורים האלה אנחנו לא רואים חוכמה אדירה כמו שאנחנו רואים פיקחות כמו שאנחנו רואים שנינות מושחזות על זה רבי יהושע מדבר אגב מהסיפור האחרון לומדים מוסר השכל עצום כמה פעמים יש לנו דרך זמינה ונוחה אבל לא מקדמת אותנו למכוז חפצנו וכמה פעמים הדרך אל האמת היא ארוכה יותר אבל בסופו של דבר אתה מגיע ליד מוקדם יותר בנוחות יותר בקלות יותר הלאה בוא נראה עוד נקודה קטנה רבי יוסי הגליליה וכאזיל באורחה הלך בדרך אשכיך לברוריה שהייתה אשתו של רבי מאיר ידועה כחכמה גדולה כבקיעה הייתה לומדת גמרא הייתה מנצחת את חכמים בשאלותיה ובתשובותיה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה לגלילי שותה לא כך אמרו חכמים על תרבה שיחה עם האישה היה לך לומר באיזו ללוד ולקצר באיזו דרך נלך ללוד או יש אומרים שעצם הטענה שלה הייתה על זה שהוא אמר נלך שהוא קלל אותו יחד עמה בכל אופן שוב רואים תשובה ניצחת שאחת ענתה בעצם איזה שודו שיח שבמרכזו היה תשובה ניצחת שזה מה שאנחנו רואים לאורך כל העמוד הזה מחר בעזרת השם נמשיך ונדבר על בוריה שאגב הייתה גם בתו של רבי חנינה בן תועדיון ממש ענווה הגפן בענווה הגפן אשתו של רבי מאיר ביתו של רבי חנינה בן תועדיון נדבר סיפור נוסף ועכשיו עכשיו בואו נסכם דבר ראשון ראינו שבני יהודה מדייקים בלשונם והם גם כן קבעו שאפשר לומר או מאברין עם א' או מאברין עם ע לגבי משנתנו וגם לגבי המשנה בבכורות אפשר לומר עקוזו בא' ועקוזו בעין יש לשניהם על מה שישמוכו בני יהודה היו מדייקים בלשון כמו שראינו שלגבי צבע גוון של טלית הם תיארו אותו במדויק בני גליל לא דיקו כמו שראינו אמר למן אמר למן שיכול להיות גם חמור גם יין לשתייה גם צמר ללבישה וגם סא לשחיטה ממש לא ברור אישה אמרה תיידוך חלווה ולא לא דיקר ראינו את השיבוש שיצא מכך קנה לאישה שהגיעה לפני הדיין וממש באופן הילג יצא משם חוכה והטלו לה ממה שהיא אמרה עכשיו ראינו דברי חוכמה שפחתו של רבי שרמז לתלמידים מתי עליהם ללכת ומתי הם יכולים להישאר רבי יוסי בר אסיה לגבי ארוחתו בשור בתור מסכן שזה היה צועדין בחודדל שהוא שאל את ההושפיזה הוא היה גם כן בלשון רמיזה כבר פומדן וגם את המערחת בעלת הבית הוא היה שואל ברמיזה רבי אבה הוא היה אומר התריגו לפחמין כן שכמו שהסברנו והרקיעו זה להבין שני תרנגולים או שזה שלוש דברי חוכמה נפרדים או שזה אחד והכל בשביל המגידי בעלתה התרנגולים שיצלו לו באותם גכלים דבר נוסף על ספיננו הכן רבי אליי אז ראינו שאלץ ליבו או באישה חדשה או במסכתה רבי אליי הוא נתייעץ במחתיר קיבל שמיכה והלך ללמוד תורה אצל זקני הנגב רבי יהושע בן חנניה מספר שלושה סיפורים שניצח אותו שניצחו אותו בעצם אישה נער ונהרה האישה הייתה אסנאית שהעירה לו באופן עקיף באופן מכבד על כך שהוא הותיר בקערה. הנערה הייתה על זו שהיא גם כן ענתה לו על זה שהוא הלך במרכז שדה פרטית ואמר לה זה דרך כבושה ענתה לו ליסטים שכמוך כבשוע וסיפור שלישי על הנהר שאמר לו דרך קצרה שהיא ארוכה והסביר לו באמת למה כך הוא אמר נשקו על ראשו ואמר אשרכם יסהיה שכולכם חכמים סיפור אחרון על רבי יוסי הגלילי שהלך בדרך ובאוריה אשתו של רבי מאיר גם כן השיבה לו שותה אל תרב שיחה עם האישה והיה לך לומר באיזו ללוד ולא באיזו דרך נלך ללוד בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: