העמוד היומי מסכת עירובין דף נג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נג עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא אירובין דף נג עמוד א' נתחיל בסוף העמוד הקודם בתחילת הפרק כיצד מאברין את ההרים קודם כל לשון מאברין מאברין זה מלשון עובר וברא כמו כל הוברה שכמובן היא גדולה יותר בגלל גודלו של הבלד גם הארי אנחנו מגדילים אותם מתי אנחנו מגדילים אם העיר עצמה מוקפת חומה החומה היא ישרה אז אין בליטות אין כניסות מילא כמובן אנחנו לוקחים את העיר כמו שהיא את החומה והיא משמשת כגבול החיצוני של העיר אבל עם החומה היא לא עשויה מחומה אחת ארוכה אלא מבתים הסמוכים זה לזה הצמודים זה לזה במקרה דנן יש בית שקצת בולט החוצה יש בית שקצת נכנס פנימה אז את אותם בליטות את אותם כניסות בליטות כלפי פנים אני לא מתחשב בכל בליטה ובליטה בפני עצמה אלא אני מותח קו אחד ישר מהבית החיצוני ביותר הבולט ביותר וכוסר קו הישר אנחנו נראה בהמשך הגמרא איך עושים את הקו הישר הזה אבל בכל אופן עושים קו ישר מהבליטה הבולטת ביותר קו ישר שנותן לנו מרחב נותן לנו הגדלה של העיר גם בקצה השני של אותו צד אותו רוח שיש בליטה למשל בצד צפון מזרח למעלה יש בליטה של הבית וגם צפון למטה דרום מזרח אין את הליטה הזאת אני אעשה קו ואני אתן את אותה בליטה את אותו הגדלה גם למקום למטה גם לאותה רוח גם בקיר למטה אז כיצד מעברים את העדים בית נכנס בית יוצא כמו שאמרנו יש בליטה יש בליטה כלפי פנים פגום נכנס פגום יוצא פגום זה מגדל היו נהגים בזמנם שהיו עושים מגדלים אין איזשהו בניין שגם בולט זה לא ממש בית אבל גם משמש כמובן כחלק מהחומה חלק מהעיר היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים גדודיות הכוונה היא חורבות של בתים שהיו פה ונחרבו ונשאר מהם רק קירות קירות בודדים כמה קירות נראה בגמרא אבל בכל אופן אותם חורבות נחשבות כחלק מהעיר ואם יש בליטה שלהם שבולטת מכל כל הפס הישר של העיר אני בא ומתחשב בבליטה הזאת גם כדי להגדיל את כל אותו צד את כל אותו רוח של העיר את כל אותו קצה אני מגדיל אותו יותר גדול אותו דבר הו גשרים שנמצאות בולטות מחוץ לעיר ונפשות נפשות הכוונה עם מצבות בזמנם לא היו בונים רק מצבה היו בונים את זה יחד עם בית ובתוך הבית היה שומר של הקבר מעין מה שעושים היום אולי במקומות אצל הגויים זה יותר מקובל אבל בכל אופן הבתים האלה משמשים כבתי מגורים ולכן הם יחשבו כחלק מהעיר ואם הם בולטים אפילו במרחק די נכבד זה יכול להגיע עד 70 אמה ושיריים דהיינו עד כדי כרפף נראה בהמשך הגמרא אני מצרף את הבית לעיר וממילא אני אחשיב אותו כקצה החיצוני של העיר וממילא אני אעשה פס באותה רוח אם זה צד צפון צד מזרח אני אעשה פס אחד פס הלח חתי דמיוני הפס לא קיים בפועל אני אעשה פס אחד שיעקסה את כל העיר כאילו היא מגיעה עד לאותו מקום שאותו גדוד גדודית מגיעה בחיינה שיש בהן בית דירה כמו שאמרנו מוציאן את המידה מגנגדן ועושים אותה כמין כמין טבלה מרובעת אני עושה את העיר כמין טבלה מרובעת מה שצריכים לדעת דבר אחד התחומים שאני קובע לעיר שנעשים בצורה מרובעת אין הכוונה שהעיר תמיד תהיה מרוב דהיינו שעורכה ורוכבה היו אותו דבר אם העיר היא מעורכת אז כמובן הצד של האורך יהיה יותר ארוך מאשר הצד של הרוחב זהו מה שכתוב מרובעת הכוונה היא שלהפו כעגול עגול שהקירות התחום שאני נותן לעיר לא יהיה בצורה עגולה אלא אני עושה אותו בצורה מרובעת בהתאם לרוח של העולם אנחנו נראה לקמן את ההגדרות המדויקות הגמרא מרחיבה בזה אבל כמו שאמרנו מה שכתוב פה מרובעת זה לא הכוונה שתמיד תחום העיר תחשב כמרובעת דעה שעורקה ורוכבה היו שווים אלא בהתאם למידת אורקה של העיר כך יהיה מידת עורקם של המחיצות לא המחיצות בפועל הסוף התחום של העיר כדי שאין נזכר את הזוויות גמורה במשנה כתוב כיצד מהברין לכאורה ראינו שהגרסה היא כצד מהברין עבורה מלשון עיבור אבל בגמרא יש מחלוקת רבי שמואל חתני מאברין כמו שלמדנו במשנה וחתני מאברין גורסים במשנה לא עבד דתני מאברין עבר עבר מלשון איברים כאילו הוסיפו עוד עבר לעיר בליטה הזאת נחשבת כעוד עבר ומתחשבים בה כדי להגדיל את הצד ההוא לכל כשיהיה מתאים שיהיה מקביל לאותה בליטה ומן דתני מעברין כי אישה הוא ברא מחלוקת דומה יש לגבי מערת המכפלה רב שמואל חד אמר שתי בתים זה לפנים מזה מערת המכפלה הייתה עשו מחדר קדמי וחדר פנימי ושמואל אמר ואחד אמר בית ועלייה על גביוב היה שתי קומות מי שלמה למד אמר זה על גב היינו מכפלה מתאים לקרוא מכפלה לבית על בית למה יש שתי תקרות שתי קומות שתי תקרות אבל אלמנדה אמר שני בתים זה לפנים מזה זה לא מכפלה זה חדר ועוד חדר זה לא מכפלה מה היא מכפלה שכפולה בזוגות במראת המכפלה כידוע נקברו הזוגות כמו שממשיכה הגמרא ואומרת ממרה קריית הארבע אומר רבי יצחוק קריית הארבע זוגות אדם וחווה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה עוד מחלוקת דומה אותם המוראים במחלוקת דומה וי במי רפאל רבי שמואל חד אמר נמרוד שמו אבל למה נקרא שמו רפאל שאמר והפיל אברהם אבינו בתוך כבשן האש אבל באמת נמרוד וזה המרפל וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו הכוונה היא כביכול על הקדוש ברוך הוא במלכותו הוא מרד במלכות שמיים ויקל חדש של מצרים בתחילת פרשת שמות רבי שמואל אחד אמר חדש ממש ואחד אמר שנתחדשו גזרותיו מנד אמר חדש ממש דכתיב חדש ומד אמר שנתחדשו גזרותיו מדלא כתיב וימות וימלוך תמיד שמת מלך ומת מתמלא מלך חדש התורה מדגישה את זה פה לא כתוב ויעמוד וימלוך ממילא הכוונה היא אותו מלך נשאר רק נשתנתה דעתו ונתחדשו גזרותיו ולמד אמר שנתחדשו גזרותיו אטיב אשר לא ידע את יוסף לכאורה מדובר במלך שלא הכיר את יוסף אלא מלך חדש לגמרי מה אשר לא ידע את יוסף דוד מכמן דלא ידע לל יוסף כלל התנהלותו הייתה כאילו שהוא לא הכיר את את יוסף הוא נהפך להיות כפוי טובה ולא זכר ליוסף את כל אשר עשה למצרים אבל מחלוקת אם זה מלך חדש או מלך חק שנתחדשו גזרותיו סימן 18 ו-12 למדנו בדוד ויבן אומר רבי יוחנן יח ימים גידלתי אצל רבי יושיה בריבי בריבי בכל מקום הכוונה היא גדול הדור רבי יוש מגדולי הדור ולא למדתי ממנו באותם 18 ימים אלא דבר אחד במשנתנו כיצד מאברין את עררים בא' כל מה שלמדתי אצלו ב-18 ימים זה רק שגורסים במשנה מעברין עם א' איני ואומר רבי יוחנן יב תלמידים היו לו לרבי יושיה בריבי ויח ימים גידלתי ביניהם אותו רבי יוחנן בא ואומר למדתי עם עוד מספר תלמידים ולמדתי לב כל אחד ואחד וחוכמת כל אחד ואחד כתוב בפירוש רבי יוחנן מספר שהוא למד והכיר את כל חבריו והוא למד לא רק דבר אחד לכאורה הוא למד עוד הרבה דברים את חוכמתם של חבריו וכלול בזה חוכמה איך אפשר להגיד שהוא למד רק דבר אחד במשך כל ה-18 ימים האלה אומרת הגמרא לב כל אחד ואחד וחוכמת כל אחד ואחד גמר גמרא לא גמר הוא למד את חוכמתם של חבריו אבל ידע להכיר את כישרונו של כל אחד את מידותיו של כל אחד אבל לא שהוא למד הלכה או גמרא מעבר לה כיצד מאברינים א' היא באה הסיימה מנה דידו הוא גמר מהחברים הוא למד מיני דידי לא גמר הרי הוא הדגיש שהוא לא למד מרבי שעבר מעבר לכך והיא באסימה דבר אחד במשנתנו כאמר הוא למד דברים אחרים אבל במשנה איך גורסים במשנה ואיך אנחנו לומדים במשנה אצלנו זהו למד דבר אחד מאברין עם א' ואומר רבי יוחנן כשהיינו לומדים תורה אצל רב שעריבי היינו יושבים ארבעה ארבעה באמה מרוב רצון ללמוד השתוקקות הם ישבו בצפיפות כדי שלא יפסידו שום מילה אצל הרבי אמר רבי כשהיינו לדים תורה אצל רבי לזר בן שמוע היינו יושבים שישה שישה בעמה הצפיפות הייתה גדולה עוד יותר אומר רבי יוחנן רבושע בריבי בדורו כי רב מאיר בדורו מבחינת גדלות רב מאיר בדורו אבל בנוסף עוד דבר מה רב מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו כמו שלמדנו בתחילת המסכת רב מאיר היה מאוד עמוק זה היה קשה להבין אותו הגמרא שמה אומרת שהוא היה אומר קנ טעמים היה מתאר את הטמט את הטהור אף רבושע ברבי לא יכלו לחבריו לעמוד עלסוף דעתו אומר רבי יוחנן ליבן של ראשונים חוכמתם של ראשונים כפתחו של אולם העולם היה העולם הגדול יותר בתחילתו של ההיכל לפני ההיכל היה את האולם העולם היה רוכבו 20 אמה וההיכל היה 10 אמה אז ליבן של ראשונים רחב כמו אולם ושל אחונים כפתחו של הכל ואנו אנו בדורינו לצערנו כמלאו נקב ככה אמר רבי רבי יוחנן ואנו כמלון נקב מחת צדקית מי הראשונים הכוונה רבי קיבוה מי האחרונים רב לוזו בן שמועקדמרי ראשונים רב לוזר בן שמוע אחרונים רבושה בריבי ואנו ככה אומר רבי יוחנן על עצמו כמלא נקב מחת צדקית אומר הביי ואנן דור אחר רבי יוחנן כיסיכתא בגודה לגמרא יש קיר והקיר לכאורה הוא חלק אבל פה ושם יש איזשהו חריץ אדם ינסה להכניס את אצבעות בתוך החריץ יכנס מעט מזהר ולא יאכל אז גם אנחנו שרוצים ללמוד גמרא אנחנו לא כל כך מוכשרים לא כל כך הבאי אומר על עצמו הבנחנו לא כל כך חזקים כדי מעבר להכנסת אצבע בתוך חריץ בקיר אומר רבה וענן זה לגמרא כדי לדעת ידע ואמרבה וענן כי אצבעת בקירה לסברה יש שעוה והשאבה בכוח מנסים להכניס בה את האצבע נכנס אולי יותר קל מאשר בקיר אבל כמובן גם קשה להכניס גם לסברה אין כוכנו גדול אומר הבשי ענן כי אצבעת בבירה אדם מכניס אצבע לתוך בור מים נכנס בקלות יוצא בקלות גם לשכחה כמו בשכחה אדם כמו בבור אדם מכניס את האצבע בקלות ככה גם הוא הכניס לעצמו תורה הכניס לעצמו ידיעות אבל זה נשכח מאוד מהר טיספס מביא גרסה לא כמו בירה אלא כמו ביזרה כמו גרנים של חרדל אדם מכניס את אצבעו לתוך ערמה טל של חרדל מיד ברגע שהוא מוציא את אצבעות מיד הטל חוזר למצבו הקודם האחור מתמלא אותו דבר גם אנחנו מסיים תספס לצערינו וזה מדובר בתקופתם מסיים תיספס אנחנו לומדים מסכת חדשה אנחנו שוכחים את המסכת הקודמת אומר רב יהודה רב בני יהודה שהקפידו על לשונם לכאורה דיברו בשפה יפה שפה מכובדת נתקיימה תורתם בידם בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם אומרת הגמרא מיד בקפידה טליה מילטא האם הלשון המכובדת הלשון החשובה היא זו שיוצרת ידיעות גדולות יותר או פחוטות אלא בני יהודה דדיק כלישנה ומתני לכוסמנה הם היו מאוד מדקים במה שהם מקבלים לכן גם היה להם נוח לקבוע סימנים הם זכו את הגרסה המדויקת אפשר לקבוע סימנים ראשי תיבות גימטריה אפשר לעשות משהו אם הגרסה היא מדויקת ממילא גם אפשר יותר לזכור אותה כ שאפשר לקבוע בסימנים נתקיימה תורתן בידן בני גלים גליל דלא די כלשנה היו אומרים בצורה פחות מקפידים על דיוק ולא מתני לכוסמנה לא נתקיימה תורתן בדם בני יהודה גמרו מחד רבא הם לבו את הידיעות שלהם מרב אחד נתקימה תורתם בידן בני גליל דלא גמרים אחד רבה ילמדו קצת מזה וקצת מזה זה יכול לבלבל לא נתקימה תורתם וידם בדגיש תספס כל זה מדובר בקשר לרכישת ידע אבל לספרה אדרבה כמה שילמד מיותר רבס זה יותר טוב כמו שהוא יקבל יחדד את מוחו יותר ויותר רבינה אמר בני בני יהודה דגלו מסכתא בני יהודה שאנחנו נראה לקמן או שהם לימדו אחרים או שהם היו מפרשים לעצמם ברגע שהם היו שומעים איזשהו ידיעה איזשהו ממרה מיד היו מפרשים עושים סימנים לעצמם משקיעים את עצמם בזיכרון נתקיימה תורתן בידם בני גליל דלא גלו מסכתא לא נתקימה תורתן בידם דוד אומרת הגמרא גלמסכתא שאול גלמסכתא דוד הקפיד על כמו שאמרנו מקודם גם לימד לאחרים הגמרא בברכס אומרת שהיושב ואומר שיעורים מקפיד לפסוק הלכות לכן נתקמה הלכה בידו לעומת זה שאול פחות הקפיד לא נתקמה הלכה בידו דוד גלי מסכתה כתוב ביראך יראוני וישמחו שמחו להיפגש איתו כמו שתמיד הוא שפע ידע תמיד הוא ידע מה להגיד שאול דלוגלי מסכת כתיב בי כל אשר לפני ראשיה כן למה כיוון שברגע שדוד הקפיד באמת גם ללמד אחרים וגם הקפיד לחזור על הלימוד גם הקפיד פיד לדקדק בכל דבר הלימוד נשאר בידו מה שאין כן אצל שאול [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: