העמוד היומי מסכת עירובין דף נג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נג עמוד א

[מוזיקה] דף נג עמוד א' שותפים אהובים לדרך איזו שמחה איזו התחדשות מתחילים פרק חמישי במסכת עירובין פרק צד מברין אתרים ולפני שנתחיל ונדבר קודם נקדים קצת על מה אנחנו הולכים לדבר ונראה את העמוד הנפלא שמחכה לנו היום שהוא חיוך קריצה כזו לכל עומדי מסכת עירובין עמוד נפלא עמוד מתוק מדבש עמוד קל פשוט מלא באמרי ור דברי תורה ועמרי אגדה שמשמחים את הלב כתוב היום בעמוד שלנו מביאים את דוד מול שאול המלך דוד המלך כתוב כיוון שהוא היה מגלה בהלכה אומר רשי הוא היה מלמד לאחרים והיה מפשט את הלכותיו כתוב עליו יראך יראוני וישמחו ואילו על שאול המלך שלא היה מגלה בהלכה הוא לא גילה את שמותיו עליו נאמר בכל אשר יפנה ירשיע לכאורה למה לתפוס את המילה ירשיע תאמר שהוא לא הצליח שהוא לא התפתח בהלכה שהוא לא גדל בתורה למה בכל אשר יפני ירשיע וכאן יש לנו מוסע השכל אדיר טעות פתולוגית שהשתרשה לנו במושג של המילה ירשיע אנחנו רואים במילה ירשיע שאדם הופך לרשע שהוא הופך לאישיות לא טובה לאישיות לא רצוייה לאישיות שעושה מעשים לא טובים כאן אנחנו רואים ממש לא ירשיע אם נצטט את רשי במילה ירשיע כותב רשי לא היה זוכה להורות כהלכה כי המילה ירשיע במשמעותה קראית פירושו יחטיא לא שהוא מחטיא אחרים הוא מחטיא את המטרה כמו אדם שיורה חץ ומחטיא הוא לא קולע במטרה אותו דבר בן אדם שלא עושה מה שמוטל עליו גם אם הוא לומד תורה אבל לא בצורה שבה היא ניתנה הוא מחטיא את המטרה ומכאן אני מעתיק את זה לכל דבר שלא מקדם אותנו בעבודת השם בעיקר וגם בעניין די עלמה כשבן אדם עושה משהו שלא מקדם אותו בעבודת השם הוא כרגע חוטא מה אתה קורא לי חוטא פושע לא ממש לא פושע אתה פשוט מחטיא למטרה יש מטרה בחיים אליה אנחנו מכווננים אליה אנחנו מכווננים כשאתה לא עושה את זה אתה פשוט מחטיא את המטרה הרבה יותר ממה שזה תוכך של כעס זה הרבה יותר מכך כאב חבל אתה כבר מילא יורה את החץ אתה כבר מילא מתעסק למה להחטיא את המטרה תכוון קצת יותר תהיה צלף תירא ישר למטרה תהיה דוד המלך יראך יראוני ושימו לב וישמחו זה מביא לידי שמחה זה מביא לידי סיפוק כשאנחנו נדע לכוון את האנרגיות שלנו לטל אות לכיוון המטרה לכיוון קרבת אלוקים לכיוון עבודת השם אנחנו נגיע הרבה יותר רחוק ובלב שלנו יהיה הרבה יותר שמחה עכשיו בפרק שלנו אנחנו בעזרת השם הולכים ללמוד על עניין הערים כמו שאמרנו כשאדם שובט בעיר כל העיר נחשבת לו כארבע עמות אנחנו נדבר על זה בהרחבה מה קורה אם בטווח ה2000 ממש לא יש עיר וכדומה בכל אופן כל העיר נחשבת כ4ב אמות וגבול העיר לא מגבול ביתו אלא מגבול העיר מודדים לו 2000 אמה עכשיו עכשיו איפה נקרא גבול העיר הרי הערים לא סימטריות ונגמרות בדיוק באותו שטח על זה אנחנו הולכים לדבר אנחנו הולכים לראות כבר במשנה הראשונה שתי קולות מרכזיות דבר ראשון אני מודד מהבית הקיצוני ביותר בעיר זה דבר ראשון אני הולך לבית הקיצוני שתיים אני מרבע את העיר זאת אומרת אם יש בית יוצא בית נכנס וכדומה אני הולך לבית החיצוני וממנו שם פס ישיר ומרבה באופן סימטרי באופן זוויתי את העיר ומשמה אני מודד 2000 ממ זאת אומרת גם אם כל הבתים נגמרים בקו מסוים ויש איזה בית של אחד שכנראה הרכיב בלי אישור או משהו וגלש מעבר לתחום הרגיל עוד 10 מטר אני מודד את כל העיר מה-10 מטר האחרונים הללו ונותן 2000 ממה כך זה עובד יפה מאוד זה דבר ראשון מעבר לכך בעיר בוא נאמר שעיר מרובעת אני מודד ל2000 ממה לאחר ה2000 ממה זה כבר למדנו את הנתון הזה אני מרבע את הזוויות הופך את זה לריבוע כך שברגע שאני אלך מהעיר מזווית העיר בצורה אלכסונית אני אקבל הרבה יותר מ-2000 ממה כי אם האמצע הוא 2000 ממה ועוד יש לי את כל זווית הריבוע לא בעיגול שהוא 2000 ממה מכל הכיוונית אלא בריבוע אני מקבל הרבה יותר מכך אני מקבל 2800 אמל הזוויות המלוכסנות בואו נתחיל את המשנה אומרת המשנה הקדושה כיצד מעברין את הערים כבר נראה בגמרא מה פירוש המילה מעברין הרעיון הוא איך אני מוסיף על הערים אני כבר יודע שיש כולה כזאת שאומרת שאני מוסיף איך זה עובד איך אני מוסיף על הגבול של העיר כדי שאני אקבע את תחום 2000 ממה מאותם גבולות אומרת המשנה אם יש בתים בית נכנס בית יוצא או יש מגדלים העיר מוקפת בחומ ים צריכים פיגום נכנס פיגום יוצא יש איזשהו צריח בולט יותר החוצה אחד נכנס קצת פנימה איך אני מודד או היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים יש שם חורבות אפילו בתים שכבר לא יושבים בהם בתים שנחרבו אותו דבר וגשרים יש שם גשר אבל כמובן כבר נראה שיש בהם בי דירה ונפשות יש שם איזה קבר ששומר הציון הקדוש הזה גם ישן שמה יש לו שם בדירה אז אם יש אחד מכל הדברים הללו בית פיגום חורבות בית או גשר או נפש על ציון על קבר שיש שם בי דירה מוצאן את המידה כנגדן זאת אומרת אני מודד מאם ובעצם מרבה כמו שאמרנו באופן סימטרי את כל העיר לאותו קו ומקו הזה אני מודד לכל העיר 2000 אמה דין נוסף ועושין אותה כמין טבלה מרובעת כדי שיהיה נזכר את הזוויות זאת אומרת מעבר לכך שכבר הלכתי למקום הכי הכי מקל למקום הכי חיצוני וקיצוני בעיר ומשם אני מודד לאחר שאני מודד 2000 אמה מכל רוח אני מרבע את הזוויות וכך אני מוסיף לאותו בן אדם לאותם אנשי עיר עוד הרבה אמות עוד שלוש עוד כמו שאמרנו 800 אמה לזוויות הם מרוויחים אומרת הגמרא הקדושה והגמרא מיד מתעכבת על הניסוח של מעברין מה פירוש כיצד מעברין את העיר אומרת הגמרא הקדושה רב ושמואל חד תני מעברין עם האות ע וחד תני מעברין עם האות א' והגמרא מסבירה כמובן את המשמעות לפי כל אחד מ דתני מברין איבר איבר מלשון שמוסיפים איברים כמו שהיד היא בולטת מגוף האדם הרגל היא בולטת מגוף האדם אותו דבר כאן יש לנו כאן עיר ובעצם יש פה איזשהו בית שבולט מלשון איבר נוסף ומ דתני מעברין הדימוי הוא כאישה וברה כמו אישה הוברה שקרסה בולטת אותו דבר כאן יש לנו בית או צריח או כל דבר אחר שבולט מהעיר וגם אותו אני מוסיף לעיר כיוון שדיברנו על ענייני ניסוח ושינויי לשון ש שנים גם את המשמעות כן האם זה איבר או וברה מביאה הגמרא מחלוקות נוספות באותו עניין לדוגמה המקום המיתולוגי שנקרא מערת המכפלה שמה קבורים אבות האומה זה בעצם מערת הקבורה ככל הנראה העתיקה בעולם אדם הראשון קבור שם אומנם קין ואבל סליחה נרצח עוד לפניו לפני האדם הראשון אבל אנחנו לא כל כך יודעים איפה הוא קבור שמה זה מערת קבורה של אבות האומה אדם הראשון וכולי מערת המכפלה מה זה הלשון המכפלה אומרת הגמרא רב שמואל אחד אמר שני בתים זה לפנים מזה יש חדר חיצוני ומשם אתה נכנס לתוך חדר פנימי לכן קוראים לזה מכפלה וכבר נסביר מה זה אומר ואחד אמר בית ועליה על גביו יש שם בית ומעליו עליה זאת אומרת קומה שנייה ולכן קוראים לה מכפלה שואלת הגמרא מפשטת מפרטת מבארת בשלמה למן ד אמר זה על גב זה היינו מכפלה זה כפול שתי קומות דו קומתי כפול אלא למן דאמר שני בתים זה לפנים מזה מהי מכפלה יש כאן מערה אחת עם שני חדרים לכל בית שני חדרים בעולם תקרא מכפלה אומרת הגמרא אתה צודק כאן כבר לא מתאים הלשון כפול אלא שהיא כפולה בזוגות כפל יכול לשמש כעניין ריבוי כן אני מברך טובה כפולה ומכופלת זה עניין של ריבוי יש שם הרבה זוגות שקבור יחדו אדם וחווה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאב ולכן אני קורא לזה ולכן אני קורא לזה מערת המכפלה מביאה הגמרא פסוק שאומר ממרי קריית הארבע היא חברון כתוב שיעקב מגיע ל ממרה קריית הארבע למה נקרא שמע קריית הארבע אמר רבי יצחק קריית ארבע זוגות אדם וחווה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה נקברו שם ולכן באמת היא נקראת מכפלה שכפול בזוגות מביאה הגמרא מחלוקת נוספת כתוב ויהי במי ערפל במלחמת המלכים אחד מהמלכים שמוזכרים שם קוראים לו עמ רפל מה זה השם הזה נחלקו ר ושמואל אחד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא ש ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר ופיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש רפל אמר פול הוא הפיל את אברהם אבינו לאחר שהוא שיבר את צלמי אביו וכפר באלוהות כביכול שנמרוד והאמין באחדותו של הקדוש ברוך הוא הוא הפיל אותו אל תוך כבשן האש ועל שם כך הוא נקרא עמ רפל ואחד אמר עמ רפאל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שימרי את העולם כולו עליו במלכותו זאת אומרת בימי מלכותו הוא המריד את העולם כולו על עצמו בלשון נקיה שהכוונה כמובן כלפי שמיה ועל שם המרד הזה הוא נקרא נמרוד ומביאה הגמרא מחלוקת נוספת בין רב שמואל על עניינים לשונים ויקם מלך חדש על מצרים כתוב שלאחר שפרעה אותו פרעה שקיבל את הברכות מיעקב שיוסף הוא היה המשנה למלך והוא היה המשביר לאחר מכן ויקם מלך חדש על מצרים והתחיל לגזור גזרות רב ושמואל נחלקו מה זה מלך חדש אחד אמר חדש פירושו משמעותו חדש ממש באמת התמנה מלך אחר שהיה אויין היה אכזרי והחל לגזור גזרות וחד אמר מדובר באותו מלך אבל התחדשו גזרותיו פשוט מאוד הוא החליף מדיניות ולכן קראו לו מלך הדש ומסבירה הגמרא מ דמר חדש ממש דכתיב חדש כתוב ויקם מלך חדש אני נצמד למשמעות מדובר במלך חדש ומן דמ שנתחדשו גזרותיו מד כתיב וימת וימלוך כמו שהדרך להיות כתוב בתורה במלכים אחרים שמתו וקמו אחרים תחתיהם כאן לא כתוב שהמלך הקודמת ומכך הוא מסיק שבאמת מדובר באותו מלך רק שנתחדשו גזרותיו שואלת הגמרא הולמד אמר שזה המלך הקודם רק שנתחדשו גזרותיו הכתיב אשר לא ידע את יוסף שזה המלך חדש שלא הכיר את יוסף אומרת הגמרא ממש לא אפשר להסביר ולומר מהיה שלא ידע את יוסף דדמה כמן דלא ידע ליוסף כלל לפי המעשים שהוא עשה לפי כפיות הטובה שלו לפי חוסר ההכרה שלו בטובה שיוסף ובני ישראל הביאו למצרים אנחנו הוא עשה את עצמו כביכול הוא לא יודע את יוסף אבל כמובן הוא ידע גם ידע ומדובר באותו מלך רק שנתחדשו גזרותיו מביאה הגמרא סימן 18 ו1 ללמדנו ועל פי ההגעה אנחנו עושים כאן בדורו ליבן רבי יוחנן מביא חמש אמרות שזה סימן מפתח לזכור את חמשתם אמר רבי יוחנן 18 ימים גידלתי או יש גורסים גדלתי אצל רבי יושעה בריבי רבי יושעה יבי החשוב ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתנו הדבר היחיד שלמדתי ממנו זה זה כיצד ברין את הערים ב' הגרסה הנכונה ברין ב' מלשון איברים וכפי שאמרנו שואלת הגמרא זה מה שהוא למד ממנו ותו לא יותר מזה הוא לא למד כלום איני מה פתאום ואמר רבי יוחנן 12 תלמידים היו לו לרבי יושי יבי ו-18 ימים גידלתי גדלתי ביניהם ולמדתי לב כל אחד ואחד וחוכמת כל אחד ואחד הוא ידע את הדרגה של החריפות של החוכמה של הבקיאות של כל אחד ואם כן אתה רואה שהוא למד הרבה יותר בשביל לדעת את החריפות ואת הבקיאות צריך לשמש אותם צריך ללמוד איתם צריך לדעת מה קורה שמה ברור שהוא למד הרבה יותר עונה הגמרא ממש לא לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד גמר אבל רא לא גמר אצל רב אושייה הוא לא למד דינים הוא למד כנראה הבנה בנפש האדם לא יודע אם לקרוא לזה כך פרקטיקות וכדומה אבל למו דינים הוא לא למד הבאת המה תירוץ נוסף מני ודדו גמר מני ידידי לא גמר עם תלמידיו הוא הסתובב קנה מהם הרבה תורה הרבה דינים הרבה הלכות וגם עמד על מידת חוכמתם חריפות ובקיאות אבל ממנו עצמו מהרבי בעצמו הוא למד אך ורק דין אחד שזה מה קורה במשנתנו שגורסים כיצד ברין ב' והיא בא את האמא דבר אחד במשנה שנתינו כמר הוא למד ממנו ברייתות גמרות וייתכן אף משניות אחרות למכביר אבל במשנתנו שמה הוא אמר כאן יש לי חידוש אחד שלמדתי ממנו באותם 18 יום שגורסים עברין ב' ואמר רבי יוחנן כשהיינו לומדים תורה אצל רבי ישיא היינו יושבים ארבעה ארבעה בעמה היינו נדחקים בכל עמה ארבעה תלמידים כי רצינו להיות כמה שיותר קרובים כמה שיותר נכספנו להתקרב ולשמוע את דבריו כל כך נדחק כדי לשמוע אמר רבי כשהיינו לומדים תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע היינו יושבים שישה שישה בעמה כל כך דחוקים כדי לשמוע את דבריו בעין הגיונית זה נשמע ממש לא רציונלי אי אפשר להדחק שישה תלמידים בעמה יש אומרים שנעשה נס ויש אומרים שזה בעמה עלמה מרובעת שאז בדוחק נכנסים שישה תלמידים אמר רבי יוחנן רבי יושעי בריבי בדורו כרבי מאיר בדורו הוא אומר תראו לכם אני למדתי אצל רבי יושעי ובוא טאר לכם את גדולתו ו כמו רבי מאיר בדורו מה רבי מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו עד כדי כך שראינו שעל אף שדבריו נכוחים וישרים אין הלכה כמותו כי חבריו לא יכלו לעמוד על סוף דעתו אף רבי ושיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו ומגיע רבי יוחנן ונותן לנו ציוני דרך בירידת הדורות אמר רבי יוחנן ליבן של ראשונים כפתחו של עולם רוחב פתח העולם בבית המקדש היה 20 אמה הלב שלהם היה כרוחב העולם ושל אחרונים כרוחב פתחו של היכל כך הוא קורא לאחרונים ואילו שלנו ואנו כמלא נקב מחת צדקי סך הכל הלב שלנו היכולת שלנו להבין להעמיק לקלוט זה רק אם לא נקב מחת צדית יחסית לדורות שהיו לפנינו ומסבירה הגמרא למי הוא התכוון ראשונים רבי עקיבא הוא מתכוון לרבי עקיבא שמוחו ושכלו הוא תאר אותו כפתחו של כפתחו של עולם אחרונים הוא התכוון לרבי אלעזר בן שמוע שהיה תלמידו של רבי עקיבא ואז הוא מתכוון ואומר עליו היה לו כפתחו של עולם ויקד אמר שראשו הוא התכוון לרבי אלעזר בן שמוע שהיה תלמידו של רבי עקיבא ואחרונים לרבי יושעי ב ריבי הוא אמר על עצמו כם לא נקב מחת צדית כך אמר רבי יוחנן על דורו אמר הבי אנחנו נמצאים בדורות מאוחרים יותר וענן כי סיקת בגודה לגמרא כמו ש יתד לתקוע אותו בכותל מאוד מאוד קשה כך אנחנו לגמרא להבין את דברי הגמרא כל כך קשה וכל כך מורכב עד כדי כך הבינה הצטמצמה ירידת הדורות השפיעה אמר רבא וענן כי אצבעת בקיר לסברה כמו שקשה להכניס אצבע בתוך שעווה שנתקשה זה סך הכל עושה שם העצב לא באמת חודרת בתוכו לסברה לחדש סברות מעצמנו אנחנו כל כך קטנים כל כך לא יכולים אמר רב עשי אנן כי אצבעת בבירה לשכח כמו הקלות שאתה מכניס אצבע בתוך בור פאור בקרקע ככה הקלות שאנחנו שוכחים את תלמודי אגב אני במאמר מוסגר לא נוהג להוסיף מעבר לדברי הגמרא אבל מי שזה מכניס לו קצת חלישות הדעת להפך תראו באיזה מצב אנחנו היום ובכל אופן אנחנו לומדים ועובדים את השם לדעתי זה מגיע לשבח אמר רבי יהודה ארב בני יהודה שהקפידו על לשונם הם הקפידו על צחות הלשון על דקדוק הלשון נתקיימה תורתם בידם הם זכרו את הלימוד אבל בני גליל אלה שגעו בגליל שלא הקפידו עעל לשונם לא נתקיימה תורתם בידם הוא אומר זה המדד זה המפתח אם אתה שואל מה בני יהודה זוכרים את הלימוד ובני גליל לא הסיבה היא פשוטה כיוון שהם הקפידו על דקדוק לשונם שואלת הגמרא מי ד בפד תלי מילתא הקפידו על צחות על דקדוק הלשון לכן הם זוכרים את התורה מה הקשר ומה הפשר אלא הכוונה היייתה כך בני יהודה דדי כלישנא ומת נכ סימנה הם לומדים את השמועות באותו צורה שהם קיבלו אותם יש להם את רבם כנגדם הם זוכרים את הניסוח את הלשון ושמים סימנים כדי לא לשכוח נתקיימה תורתם בידם אבל בני גליל ד לא די כלישנא הם לא מדייקים ולא מת נחילי סימנה לא רק שהם לא מדייקים בלשון כך שהרבה יותר קשה להם לזכור את הניסוח ואת העניין ואת הקישור הם גם לא שמים סימנים ולכן לא נתקיימה תורתן בידם מספר מביאה הגמרא דברים ספים למה בני יהודה הייו יותר חדים יותר זכרנקו הגליל בני יהודה גברו מחד רבה מרב אחד ונתקיים תורתן בידם אבל בני גליל שהם לא לקחו לעצמם רב אחיד רב שיוביל אותם לא גמרי מחד רבה לא נתקיימה תורתן בידם אגב תוספות מדגישים שרק לעניין השמועה את זה טוב ונוח ועדיף ללמוד מרב אחד כי אז יש לך את הלשון וכפי שאמרנו אבל סברה לפתח את המוח להביא סברות זה דווקא טוב מרבנים הרבה כך תוספות מביאים ממסכת עבודה זרה ממשיכה הגמרא ואומרת רבינ אמר בני יהודה דגלו מסכתא הם גילו הם בארו הם פירשו את השמו רשי אומר פירוש נוסף הם לימדו לאחרים נתקיימה תורתם בידם אבל בני גליל דוגלו מסכתא הם למדו לעצמם אבל לא לימדו או שהם לא דשו בזה הם לא פרטו הם לא בירו לא נתקיימה תורתם בידם ומביאה הגמרא גם כן דוד גלי מסכתא דוד המלך היה מגלה היה מפרש רשי אומר כמו שרואים במסכת ברכות הוא לא היה מתבייש הוא היה יושב ודן יד היו מלוכלכות בדם שפיר שליה היה שואל כל דבר את את מפיבושת רבו יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי הוא שאל הכל הוא דן בזה ובאמת כתיב ביראך יראוני וישמחו בשמיים שמחו וגם האנשים בארץ נהנו מההוראות שלו יכלו לסמוך עליו אבל שאול דלו גלי מסכתה כתיב ב ובכל אשר יפני יושיע וכפי שאמרנו הוא החטיא את המטרה הוא לא הגיע למטרתו הוא הרשיע הוא למד אמנם אבל לא הצליח להגיע להוראה ולא הצליח לזכור את למ ואמר רבי יוחנן נמשיך עוד שורה אחת מנין שמכל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עוון ששאול הרג את אנשי נוב עיר הכהנים כשדוד נמלט והוא חשד אותו למורד במלכות כידוע והם תמכו בו בשעת מנוסתו הגיע לאחר מכן שאול והרג את כל אנשי נוב ובכל אופן הקדוש ברוך הוא מחה לו הוא נענש על כך אבל הוא מחה לו שנאמר מחר אתה ובניך מחר אתה ובניך אמי זה נאמר לו בקרב שהוא הולך ליפול בקרב הוא בניו על אבו נוב עיר הכהנים אתה ובניך המיד ורשת הגמרא םי במחיצתי שמואל הנביא מודיע לו את זה בעצם ואומר אתה תהיה עמי במחיצתי בגן עדן מכאן אנחנו רואים שנמחל לו עלבון נוב בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון את המשנה כל עוד ויש משהו בולט מהעיר מוסיפים את זה יחד לעיר זה דין ראשון כמובן ראינו אם זה מקומות כאלה כמו גשרים או נפש על ציון זה דווקא שיש בהם בי דירה ודבר נוסף ראינו שברגע שאתה לוקח טווח של 2000 המ אתה מרבה את הזוויות ואנשי העיר נזכרים את הזוויות מעברן ב'' פירושו איבר ברין בעי פירושו אישה וברא ולאחר מכן ראינו שרבי יוחנן למד מרב אושה בריבי ש מברין ב' מחלוקות נוספות בין רב לשמואל מכפלה האם בגלל שזה על גב זה או שתי חדרים ולפי זה אמרנו שמכפיש שהיא כפולה בזוגות שארבעה כמו שון קריית ארבע שארבעה זוגות קבורות שם אמרפל או שנמרוד שמו ומרפא זמר פול לכבשן האש או שמרפה שמו ונמרוד שהמ ריד את כולם על הקדוש ברוך הוא מלך חדש או חדש ממש כי לא כתוב היממות או חדש א סליחה או חדש ממש כי כך כתוב או שנתחדשו ז אותיו כי לא כתוב וימות ואשר לא ידע את יוסף פירושו שעשה עצמו כלא ידע ועל פי גזר אותוו היה נראה שהוא לא מכיר אותו רבי יוחנן מגיע עם חמש אמרות הראשון כבר אמרנו שמאבר בא' אומר זה הדבר היחיד שלמדתי ממנו אבל ראינו שתלמידיו הוא ידע את חוכמתם ובקיאותו אז ענינו כמה תשובות תירוץ אחד למד את ליבם וחוכמת אבל לא לימוד של דינים תירוץ שני מהתלמידים כן מהרבי לא תירוץ שלישי במשנה שלנו זה מה שהוא למד ו לאחר מכן הוא אמר היינו לומדים היינו מסתופפים בצילו ארבעה באמה רבי אמר אצל רבי אלעזר בן שמוע שישה באמה רבי יוחנן אומר לנו את גדולתו של רב אושי בן ריבי שואה כמו רבי מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על דעתו ליבן של ראשונים כפרו של עולם אחרונים היכל ואנו קמלו נקב מחת צדקי וראינו או שהוא ראשונים הוא התכוון לרבי עקיבא ואחרונים לרבי אלעזר בן שמוע או ראשונים לרבי אלעזר בן שמוע ואחרונים רבוש בריבי הבי מגיע ואומר כי שיכת בגודה לגמרא רבא אומר אצבע בשעוה לסברה ורב ש אומר אצבע בבור לשכרה בני יהודה הקפידו על לשונם וודי כלישנא והניחו סימנים והתקיימו בידם וגלי לו ולא התקיימו ודבר נוסף למדו מרבי אחד כמו שהבאנו גם את תוספות לעניין השמועה ולכן התקיים בידם ובני גלילו ודבר שלישי הם פשטו גלי מסכתא ובני גלי ו וראינו שגם דוד ושאול דוד גילה מסכתא ושאול ו ו לכן בו כתוב יראך יראוני וישמחו ובוא כתוב בכל אשר יפני הרשיע ודבר אחרון מחל הקדוש ברוך הוא לשאול על נוב כמו שכתוב אמי במחיצתי יחד עם שמואל מכאן שמחל לו על עוונו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: