העמוד היומי מסכת עירובין דף נא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נא עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמעי עירובין דף נא עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם בכדי להבין את הסוגיה אולי כדאי שנסתכל במשנה שהגמרא מביאה פה ודן עליו בהרחבה שלושה דינים יש בסופה של המשנה המשנה נמצאת בדף מט עמוד ב המשנה בהתחלה מדברת על ה דין שאדם יכול לקבוע עירוב מרחוק שביטה לקבוע למקום שביטה מרחוק אם הוא מכיר מקום מסוים דיברנו צריך לקבוע מקום מדויק אם הוא לא קבע מקום מדויק הוא קונה לעצמו במקום שהוא נמצא אבל העיקרון הזה שאדם קונה לעצמו מקום שביטה על ידי שהוא מכיר אילן פלוני לא מכיר אילן פלוני קובע על עצמו מקום מקום שביטה במקום רגליו זה הרשע של המשנה בסיפא במשנה בדף מט עמוד ב כתוב במשנה וזוהי שאמרו ממש בחמש שורות האחרונות וזוהי שאמרו כל מה שלמדנו עד עכשיו שאדם יכול לקנות מקום שביטה או מרחוק או מקרוב ראינו את שני הדינים אם הוא מכיר את האילן זה מרחוק לא מכיר את האילן זה קרוב זוהי שאמרו הרשע של המשנה האני מערב ברגליו על איזה קטע זה הולך הרשע של הרשע הסיפא של הרשע נראה בגמרא זה דין ראשון דין שני אומר רב מאיר אנו אין לנו אלא אני רבי יהודה אומר אחד אני ואחד עשיר מחלוקת בין רבי יהודה לבין רבי מאיר האם הדין שאנחנו נראה עוד מעט מה הוא נאמר רק לאני או גם לאני וגם להשם דין שלישי שנאמר במשנה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו הקטע הזה בפשוטו מי אומר אותו תכף אנחנו נראה מה הקטע הזה אבל אומר אותו אחד שאמר שמע או חשב או ראה שאחרים סוברים שעיקר ה העירוב עיקר קניין השביטה נעשה באמצעות הפת אז הוא בא וחלק עליו ואמר לא עיקר העירוב דווקא נעשה ברגליו על ידי שייה במקום השביטה כל הרעיון של פת נעשה כדי להקל על אותם אנשים שבמקום ללכת הם יכולים לשלוח שליח עם פת אז אם כך יש לנו שלוש ממרות במשנה ממרה ראשונה זוהי שאמרו כלומר הרשע שמדברת על המקרה של קניית עירוב מרחוק או במקום אם הוא לא מכיר את האילן על זה נאמר זוהי שאמרו אני מערב ברגליו דין שני מחלוקת רב מאיר ורבי יהודה האם הדין נאמר גם רק לאני או לפי רבי יהודה גם לאני וגם לעשיר והדין השלישי שמי שאומר אותו אומר שהעירוב בפת הוא העירוב החלש יותר אדרבה העירוב על ידי שייה הוא העירוב החזק יותר כל מה שעשו עירוב בפת כדי להקל על אנשים בעת הצורך שלא יצטרכו לצאת מבעיתם וללכת אז נתחיל בסוף העמוד הקודם וזהו שאמרו אני מערב ברגליו אמר רב מאיר אנו אין לנו אלא אני וכולי אומר רב נחמן מחלוקת במקומי המחלוקת בין רב מר לבין רבי יהודה מדובר לא באדם שקונה עירוב מרחוק אלא מי שלא הכיר את האילן וקונה במקומות במקום רגליו דרב מאר סבר עיקר עירוב בפת רב מאר סבר שעיקר העירוב העירוב החזק הוא נעשה בפת עירוב שנעשה בשיעיה הוא עירוב מוחלש ממילא הוא ניתן רק לעניים מה הכוונה אני מי שאין לו פת זה לא הכוונה אני הוא ישיר מבחינת הכמות הרכוש שיש לו אלא אם הוא נמצא בדרך ממיל לא עליו פת אם הוא נמצא בבית אז תמיד יש פת בערב שבת בין השמשות תמיד יש לאנשים פת בבית אז החילוק בין השיר לאני זה לא ברכושו הכללי אלא במצבו הפרטני עכשיו האם הוא נמצא בדרך הוא נחשב כאני אם הוא נמצא בביתו הוא נחשב כעשיר בא רב מאיר ואומר שהדין הזה שאדם יכול לקנות מקום עירוב מקום שביטה על ידי שאייה ללא פת זכות זה דבר קל כולה שנתנו לעני האני הוא דעקיל רבונני לויה כמה שהוא בדרך אבל עשיר לא אבל שוב המחלוקת נאמרה בקונה במקומו זאת אומרת לא קנייה מרחוק אלא קנייה במקום רגליו ורב יהודה סבר עיקר עירוב ברגל אחד אני ואחד עשיר המחלוקת ביניהם האם ניתן לכל אדם לקנות על ידי שייה או לפי רבי מאיר דווקא פת פת היא העירוב החזק ש והעירוב החלש של פת ניתן רק העירוב החלש של של שייה ניתן רק לני שאין לו פת לעומת זה רבי יהודה בא ואומר להפך העירוב החזק זה עירוב של השיה והפת אדרבה ניתן לכול כולה לכולם אבל סך הכל נעשה כדי להקל על אנשים אבל במקום פלוני אם קניית העירוב היא לא במקום מתחת לרגליו אלא הוא קונה מרחוק כמו שהמשנה מדברת ברישע דברי הכל אני אין אשיר לו כל האפשרות הזאת שאדם יקנה עירוב מרחוק דווקא במי שנחשב כאני דהיינו מי שנמצא בדרך אבל אדם לכול העלמה אין לרב מאיר ואין לרבי יהודה לכול העלמה לפי הפשט הזה לא יכול לעמוד אדם בבייתו ולהגיד אני רוצה לקנות תירוב במקום מרוחק הזכות הזאת האפשרות הזאת לקנות על ידי קניית עירוב מרחוק ניתנה רק למי שבדרך ממילא וזוהי שאמרו מה שכתוב ברישע זוהי שאמרו שאני מערב ברגליו כמו שכתוב מן קטני לה רב מאיר רב מאיר אומר את המשפט הזה שרק אני ולא השיר והייקי אינו מכיר או שאינו בקיר בהלכה מדובר על קונה במקומו מי שלא מכיר אילנה מרחוק ממילא הוא קונה במקומו ועל המשפט הזה שנמצא ברשת של המשנה הרשת של המשנה מורכבת משני חלקים הרשת של המשנה הסיפה של הרשת של המשנה שמדברת בקונה במקומו על זה רב מאיר בא ואומר זה זכות שניתנה לעני לקנות ברגליו היות שהוא בדרך הוא קונה את מקום רגליו על ידי שייה ללא צורך בפת זה מה שכתוב וזהו שאמרו אני מערב ברגליו והסיפה שכתוב ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל שכוונת המשפט שבעצם עירוב בשיע הוא עדיף מעירוב בפת פת ניתנה רק בתור כולה מן קטני לרבי יהודה רבי יהודה יודע שסובר שעירוב בפת היא אדרבה איזה עירוב חלש יותר מאשר עירוב בשיה מה שאין כן רב מאיר שחולק ואומר שעירוב בשיה זה העירוב המוחלש אז אם אנחנו נסכם לפי המהלך הזה את שלושת הדינים במשנה יוצא כך מה שכתוב זהו שאמרו שאני מערב ברגליו זה מדובר מערב במקומו זאת אומרת עירוב לא מרחוק אלא עירוב מקומי תחת רגליו ורב מאיר בא ואומר העירוב הזה בסדר אבל זה שאפשרות בל ידי שייה ללא צורך בפת זה כולה שנתנו לעני שאין לו פת בסלו אבל לעשיר למי שיש כן פת מי שלא מלך בדרך לא יתנו לו לקנות במקומו בצורה כזאת שלשייה אלה ידרשו ממנו דווקא הנחת פת זה רב מאיר לעומת זה רבי יהודה אומר לא בעיקרון עירוב על ידי שייה הוא עירוב מחוזק יותר ואדרבה עירוב על ידי פת כולה שנתנו נתנו לכולם אבל זה כולה ממילא סיום את מה שכתוב במשנה שפת זה עירוב חלש יותר שניתן בתור כולה זה דעתו של רבי יהודה כמו שרב מאר סובר בדיוק הפוך זה המהלך הראשון ראשון של רב נחמן ורב חיסדה אמר לא מחלוקת במקום פלוני דרך אגב על פי רב חיזדה על פי רב נחמן יוגש שלקנות עירוב מרחוק לכול העלמה אני אין אשיר לא כלומר שכל המחלוקת שלהם מדוברת דווקא על קניית עירוב באמצעות שהייה במקומי אבל אם רוצים במקום רחוק לכול העלמה זה זכות שניתנה רק לאני שבדרך ולא להשיר שבביתו עד כאן רב נחמן ורב חיזדה אמר מחלוקת במקום פלוני המחלוקת בין רב מאר לבין רבי יהודה זה קניית עירוב מרחוק דרב מאר סבר אני אין השיר לא רבי יהודה סבר אחד אני ואחד עשיר הזכות הזאת לקנות עירוב מרחוק על פי רבי יהודה מועילה גם לאדם עשיר שיושב בביתו למה דעיקר עירוב ברגל ממילא אפשר לקנות את זה גם מרחוק על אף שהוא לא נמצא במקום ההוא ממילא הרישע של המשנה שכתוב וזוהי שאמרו אמרו הרשת של הסיפא וזוהי שאמרו מן קטני לה רב מאיר רב מאיר בא להגיד שזה מה שלמדנו מקודם זה מדובר דווקא לאני והאי יקי על מה זה הולך הה מי שבא בדרך וחשכה והוא קונה עירוב מרחוק ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מן קטנילה דברי הכל יוצא שעל פי רב חיסדה ההסבר במשנה הוא אחרת זאת אומרת מה שכתוב זה מה שאני מערב זה מה שאמרו אני מערב ברגליו הכוונה היא רב מאיר אומר את זה שמועיל הדין הזה של עירוב מרחוק רק להני ולא להשיר המחלוקת רבי יהודה ורב מאיר מדברים על עירוב מרחוק אבל עירוב במקומי לכולע עלמה לכולע עלמה עירוב על ידי שיהיה הוא מחוזק יותר ואדרבה עירוב בפת הוא החלש אז מה שמסיימת המשנה ואומרת שהתירו בפת בתור כולה זה לכולה עלמה כולם מסכימים שעירוב על ידי שייה הוא מועיל יותר חזק מאשר עירוב על ידי פת החילוק הגדול שיהיה בין רב נחמן לבין רב חיסדה האם לפי רב נחמן אמרנו שהם חולקים רק בקניית עירוב במקומי אבל מרחוק לכול העלמה זה מועיל לעני ולא מועיל לעשיר לעומת זה רב חיזדה בזה נחלקו רב מאיר ורב יהודה לפי רבי יהודה מועיל קניית עירוב מרחוק גם לאדם עשיר דהיינו גם שהוא יושב בביתו תנקט דרב נחמן אחד אני ואחד עשיר מערבין בפת שניהם יכולים לערב בפת כמו שאמ כמו שאמרנו פת אולי זה כולה מסוימת אבל שניהם ערבים ולא יצא השיר חוץ לתחום ויאמר שביטתי במקומוי העשיר לא יצא חוץ לתחום הכוונה היא בוא נאמר לא חוץ לתחום ודאי שהוא לא יכול אלא הכוונה היא קרוב לסוף התחום הוא לא יצא לחוץ לתחום ויאמר ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רב מאיר כפי שאמרנו מקודם על פי רב מאיר המחלוקת בין רב מאיר לבין רב יהודה היא בחוזק של קניין על ידי שייה אז זה מה שהוא אומר כל מה שאמרו שאדם יכול לצאת עשיר חוץ לתחום אין לו אפשרות כמו שעל פי רב מאיר הזכות הזאת לקנות על ידי שייה ניתנה רק לעני שוב ולא יצא השיר חוץ לתחום הכוונה היא סמוך לסוף התחום ויאמר שביטתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רב מאיר ורב רבי יהודה אומר אחד אני ואחד השיר מערבין ברגל ממש כפי שרב נחמן הציב את המחלוקת של רב מאיר ורב יהודה הם חולקים במקומי לא יצא השיר ויגיד במקומו דהיינו הוא יצא למקום השביטה ויגיד לפי רב מאיר אין להשיר את הפריבילגיה הזאת לעומת זה על פי רב יהודה גם השיר וגם אני יכולים לצאת ולהכריז על המקום ששמה הם ישעו בית כניסת השבת כמקום שביטה עבורם אבל מרחוק לכול העלמה אין אפשרות לקנות שביטה רק לאני וזהו עיקרו של ויצא השיר חוץ לתחום מסיים רבי יהודה ויאמר תהשביטתי במקומי וזהו עיקרו של עירוב דבר נוסף והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד אבנו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו שוב אותו רעיון המחלוקת שלהם היא בחוזקו של העירוב שנעשה בשביטה או בפת בשייה או בפת על פי רב מאיר עירוב שנעשה בשייה הוא עירוב חלש לא ניתן העירוב הזה להשאיר רק לני שאין פת בידו לעומת זה רבי יהודה להפך אדרבה העירוב שנעשה באמצעות שיהיה עירוב מחוזק יותר כל העירוב שנעשה בפת זה רק כולה שניתנה גם לעשירים אבל זה כולה שניתנה להם אומר רבי יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומה שם מקום שהוא מחלקים גרוגרות וצימוקים לעניים בשני בצורת ובאין נהיה כפר שיכין ואני כפר חנניה ומכשיכין על התחום זאת אומרת שואים שמה למחרת משקימין ובאין רואים בפירוש שאפשר לעשות שיע לעשיר שהיה נמצא בביתו על פי רב יהודה אפשר לעשות קניין על ידי שייה מחשכים גם לעשיר אומר רבשי מתניתינ מי דייקה המשנה הבאה שנמצאת בעמוד הבא דוקטני מי שיצא ללך לעיר שמערבין לה שני הרים שהמרחק ביניהם הוא מחק של 4000 אמה קצת פחות אפשר לשים עירוב ביניהם ולקבוע הליכה מעיר לעיר אז אם מי שיצא ללך לעיר שמבין לה והחזירו חברו חברו פגש אותו בדרך ואמר לו גשמים שרב קשה ללכת אל תלך הוא מותר ללך בשבת בבוקר הוא יכול ללכת לעיר השנייה וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה ואבינן בה שאלנו מה ישנה הרי גם הוא לא הלך שם מדובר שאותו אדם לא יצא ללכת לעיר הזאת השנייה כדי לקבוע לו עירוב אלא רצה באמת לשעות בשבת בעיר השנייה אמר לו חברו מה לך ללכת יש שמה גשמים קשה להיות שמה תישאר פה אז כתוב שהוא יכול ללכת מחר שואלת הגמרא מה ההבדל בינו לבין אחרים אומרת הגמרא והבינן במה שנה יומה ישנה אינו אומר אבונה אח במסכינן כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת בניהן האדם יש לו בית בשני ההרים ובין שני הרים יש שני תחומי שבת כמו שאמרנו אבל אפשר לקבוע עירוב במרכזם באמצע הדרך וככה ללכת מעיר לעיר מה המטרה לבוא ולומר שיש לו שני בתים שאז לא בקלות הוא מוותר על האפשרות ללכת אם לא היה לו שני בתים בן הרק סתם רצה לבקר בבירשנייה ברגע שהוא לא הלך ייתכן לכן שהוא ביטל ויטר על כל הכוונה שלו ללכת לעיר השנייה אבל אם יש לו שני בתים כנראה נשאר עדיין נשארה בכוונתו הרצון ללכת למחר היא כיוון דנפק לאורך הוא שיצא כבר לדרך ובאמצע הדרך החזירו אותו א ולעני ממילא אני יכול לקנות שביטה מרחוק ואנח השירים נינו הם לא יצאו דינם כמו עשיר אמרנו מקודם מה החילוק בין אני לעשיר אם הוא בדרך או שהוא יצא מביתו שיצא מביתו שעדיין לא יצא אז הוא שכבר יצא ובדרך החזירו אותו קובע מקום באמצע הדרך בין שני ההרים אני יכול לקבוע מרחוק לכול העלמה ואנחשירים נינו עלמה וזו דעתו של רבי יהודה מפה אנחנו רואים שרבי יהודה לא נחלק על רב מאיר בדין אם אפשר לקבוע עירוב מרחוק או לא כמו שאמר רב חיזלה רב חיזלה אמר שזה המחלוקת ביניהם אם אפשר לקבוע עירוב מרחוק לא מפה רואים כרב נחמן שעירוב מרחוק לכול העלמה רק אני ולא עשיר כל המחלוקת בין אני לעשיר זה רק האפשרות לקבוע באמצעות שייה אבל עצם הרעיון לקנות שביטה מרחוק זה ודאי לפי הפירוש של רב נחמן האפשרות הזאת ניתנה רק להני שבדרך ולא להשיר שדן לא יצא מי באיתו עלמה כל במקום פלוני אני אין עשיר לו אם לא מדובר שהוא קונה במקומות תחת רגליו אלא קונה עירוב מרחוק לכולה עלמה גם על ברבי יהודה המקל יותר גם מה שמע במשנה לקמן גם רבי יהודה רבי יהודה אומר את הדין על זה רבי יהודה מאפשר את זה רק לעני ולא להשיר שמ מינה מתנילה רב חיא בר אשל לחיה ברב כמי דרב אחד אני ואחד עשיר הוא לימד אותו שאחד אני ואחד עשיר יכולים לקבוע לעצמם שביטה באמצעות שהיה אמר לרב סיים בנמי הלכה כרב יהודה זאת אומרת זה כפי הפירוש של רב נחמן שהמחלוקת בין רבי יהודה לבין רב מאיר אם אדם יכול לקבוע לעצמו מקום שביטה באמצעות שייה במקומי הכוונה היא תחת רגליו לא קניין מרחוק אלא קניין מקומי תחת רגליו אני בא ואני אומר שהלכה כרבי יהודה שהוא יכול לקנות מקום שביטה גם באמצעות שייה כרב יהודה ולא כרב מאיר רבא ברב חנאה ורגיל דעתי מערכיבנה לפומבדיתא שתי מקומות שיכלו לעשות באמצעית מרו אמר תאה שביטתי בצינתא שם מקום שהוא הכיר אמר להביהיי מה היא דעתך רמר ורבי לא חרב יהודה וממילא אפשר לעשות את זה גם אם אתה שואב בביתך ולקבוע מקום מרחוק ואמר רב חיזנם מחלוקת במקום פלוני המחלוקת בין רבני לבין רב מאיר נחלקו בקביעת עירוב מרחוק והרב נחמן ותניה כבטי רב נחמן אמר שהמחלוקת בין רב מלין רבי יהודה היא לא בקביעת עירוב מרחוק אלא בקביעת עירוב תחת מקום רגליו אם זה מועיל בשייה או לא אבל מרחוק לכולה עלמה אני ולא עשיר איך אתה מאפשר לעצמך לעשות זאת אמר לי אדריבי בי אני חוזר בי ובאמת יותר לא אשה למה סקנה מחלויקס בין רב מאיר לבין רב יהודה על פי הפרשנות של רב נחמן שהוכחה גם בברייתא וגם במשנה המחלוקת ביניהם האם במקומי זאת אומרת עירוב שנקנה במקום עצמו לא עירוב מרחוק אלא עירוב שנקנה במקום שביטה שנמצאת במקום שאדם האם האפשרות לקנות באמצעות שייה ניתנה רק להני שאין לו פת או גם להשיר שיש לו פת על פי רב מאיר זה ניתן לאני על פי רב יהודה ניתן גם לעשיר אבל בקניית עירוב מרחוק לכול העלמה אין רב מאיר ואין רב יהודה האפשרות הזאת ניתנה רק לאני שיצא מביתו אבל לא למי שנמצא בתוך ביתו והלכה כרב יהודה לגבי העירוב מקודם שהוא סובר שהעירוב על ידי שיהיה ניתן גם לעני וגם לעשיר אדרבה סובר רבי יהודה העירוב על ידי פת הוא העירוב המוחלש והעירוב על ידי שיהיה העירוב המחוזק וכולם יכולים להשתמש בו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: