העמוד היומי מסכת עירובין דף נא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נא עמוד ב

[מוזיקה] דף נא עמוד ב היום אני רוצה קצת לשנות את הקונספט של השיעור אני אתחיל עם מוסר השכל כדרכנו נעבור אחר כך לסיכום מוקדם למה אני כבר אסביר דבר ראשון בעולם שלנו יש משקל אדיר לדימויים ההוא עשיר ההוא עני ההוא חכם ההוא הצליח לו הדימויים שלנו הם ממש אנחנו מקטלגים את הבני בני אדם לפי הדימויים שמים אותם בסטיגמות במגירות מסוימות במוח ולפי זה אנחנו דנים מה הם ומי הם ובשבילנו זה העיקר זה המשקל העיקרי שאנחנו נותנים לבן אדם עד כמה זה הראי אנחנו נראה בעמוד שלנו האמת היא ראינו את זה כבר במשנה אבל ההגדרות של אני והעשיר הם ממש ממש פריחות ממש לא יציבות יכול להיות אדם עשיר גדול כשהוא בדרך אנחנו קוראים לו אני כי כרגע הוא אני אני כשנמצא בביתו אנחנו נראה בעמוד שלנו נחשב כעשיר וכל מיני דינים שתקפים אך ורק לאני או גם לעשיר לא יהיו תקפים במקרה כזה או אחר למה להראות לנו את הראיות של עולם החומר מה זה ההגדרה בכלל אני עשיר אנחנו מסתכלים במבט הלכתי יבש יש לו לחם אין לו לחם עד כדי כך זה יכול לעבות לנו משקל בהמון המון דברים אחרים כל ההגדרות שאנחנו נותנים במוח דע לך זה עשוי להשתנות בשנייה אחת השיר יצא מחוץ לביתו כבר הגמרא תק נקרא לו אני וכן להפך תבין שההגדרות שלך עד כמה שאתה בטוח במוח האדיר של כל אחד ואחד מאיתנו שההגדרות שלנו מדויקות אל תלך על פיהם כתורה מסיני עכשיו כיוון שבעולם כבר דיברנו על דימויים אז כבר כמה נתקלתי שאמרו לי מה דף נא עמוד ב אתה יודע איזה דף מסובך זה והדימויים האלה אני ממש לא אוהב אותם כנס לדף תבשיל שרבולים ואז תראה שהוא ממש ממש לא כמו שסיפרו לך אמנם לא כל הדפים אגדת פשוטים קלים מחליקים אבל הרבה עמודים הרבה דפים הרבה סוגיות כשאתה נכנס אליהם עם הרמח והשסה הכל הרבה יותר קל כיוון שלדף הזה לעמוד הזה יש שם קצת יותר מסובך אני כאן כדי להזים לא אני אנחנו כאן כדי להזים את השמועות האלה ולכן אני אבחר בלסכם רגע אחד לפני שאנחנו נכנסים לתוך הדף ואז כשנסכם ונדע את הדברים בבירור יהיה לנו הרבה יותר קל בואו נתחיל דבר ראשון בוא נרענן את המשנה שראינו על דברי המשנה נביא מחלוקת שכבר רשומה במשנה ומשמה נתפרס למחלוקת המוראים מה בדיוק המחלוקת שכתובה במשנה כדי להבין את המפתח של המחלוקת נסביר מושג אחד ועל פיו הכל יהיה ברור נעיר בעזרת השם יפה בוא נתחיל מה כתוב במשנה במשנה יש שתי דינים בא בדרך וחשכה לו ואמר שביטתי בעיקרו יכול לתפוס שביטה ברגע שהוא אמר מקום מוגדר ראינו שאדם יכול לתפוס שביטה ברגע שזה בטווח של 2000 ממה עד אליו דין שני אם אינו בקיר אם אינו מכיר הוא לא מכיר את הדרך או שהוא לא בקיא בהלכה שביטתי במקומי ואז זוכה לו מקומו ארבע עמות שסביבו ו2000 אמה לכל רוח זה שתי הדינים ברור עד כאן נפלא ואז אמרנו וזוהי שאמרו אני מערב ברגליו זוהי שאמרו אני מערב ברגליו על מה זה הולך דין ראשון דין שני מי אומר את זה רבי מאיר רבי יהודה חכו בעזרת השם בזה נתעסק בעמוד שלנו מגיע רבי מאיר ואומר אנו אין לנו אלא אני זוהי שאמרו אני מערב ברגליו זה רק אני אומר רבי יהודה מה פתאום אחד אני ואחד עשיר רק נועד כדי להקל אבל גם השיר יכול לערב ברגליו ולא צריך דווקא לשים פת ואז כתוב במשנה לא אמרו אין מערבים בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו הגמרא הולכת לפרק את זה להבין מי אמר מה עכשיו מחלוקת של רבי מאיר ורבי יהודה ברורה לנו רבי מאיר אומר רק אני מערב ברגל ליו רבי יהודה אומר גם השיר מגיעים רב נחמן ורב חיזדה ונחלקים על מה המחלוקת ואני הולך להגיד עכשיו את המחלוקת לפני שאנחנו לומדים אותה כי לי זה עשה הרבה הרבה סדר יש מחלוקת בוא נקרא לה מחלוקת עקרונית כבר נגיד מי סובר מה אבל מחלוקת עקרונית האם עיקר עירוב בפת או עיקר עירוב ברגל האם בוא נסביר אותה האם עיקר עירוב זה בפת חכמים תיקנו בוא ותניח פת במקום שבו אתה מתעתד לקנות את שביטתך ואז אולי ייתכן שיש מקומות מסוימים סיטואציות אנשים מסוימים שהקלנו עליהם לערב ברגליהם אבל העיקר זה בפת או שמה פתאום עיקר עירוב ברגל עיקר העירוב זה שתגיע לשם בעצמך חכמים הקלו בסיטואציות מסוימות לשגר מישהו שהניח שם פת יפה לפי זה מגיע רב נחמן ואומר זה המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה במשנה שלנו רבי מאיר סובר עיקר עירוב בפת בעיקרון צריך לשים שם לחם רק להני מקל תשמע הוא כבר בדרך כן אמרנו אני זה לא דווקא אני אלא כיוון שהוא יצא מביתו הוא כבר נקרא אני אין אין לו לחם שיערב ברגליו אולי אפילו לא רק ברגליו גם כשהוא יגיד ששבייתו במקום מסוים כיוון שהוא יכול להגיע לשם כמו שראינו בעמוד של אתמול אני מחשיב כאילו הוא שם נפלא ביותר אבל אומר רבי מאיר דווקא אני ולא עשיר מגיע רבי יהודה ואומר לא רבי יהודה פה לפי רב נחמן מחלק ואומר אם זה במקום רחוק אם זה במקום שאני אומר שביטתי במקום פלוני כאן הוא מחלק בינני לעשיר אני יכול עשיר ללא אבל אם זה כאן במקום שאני נמצא בו בפועל אומר רבי יהודה בין אני בין השיר הוא לא מחלק שימו לב במקום רחוק אני מסכם את רב נחמן במקום רחוק בין אני תמיד יהיה חלוקה בין אני לעשיר בין לפי רבי מאיר בין לפי רבי יהודה במקום קרוב רבי מאיר יגיד תשמע עיקר העירוף זה בעיקרון בפת אני מקל רק על אני ואילו רבי יהודה יגיד מה פתאום עיקר העירוב זה ברגל ולכן בין אני בין השיר לא צריכים פת ויערבו ברגליהם רב נחמן סגור בוא נניח אותו בצד מגיע אבחיסדה ואומר מה פתאום פתאום שניהם סוברים עיקר עירוב ברגל גם רבי מא גם רבי יהודה במשנתנו סוברים עיקר העירוב ברגל ולכן אדם שרוצה להגיד שביטתי במקומי במקום שהוא נמצא בין אם הוא עני בין אם הוא עשיר גם רבי יהודה וגם רבי מאיר יסכימו שהוא יכול לקנות שביטה מתי כן יהיה חילוק אם זה במקום רחוק במקום רחוק יאמר רבי מאיר תשמע רק אני יכול ואשיר לו אני יכול אני מקל עליו אשיר לו רבי יהודה יגיד אחד אני ואחד עשיר שניהם יכולים כאן בעצם סיכמנו את כל המחלוקת שאנחנו הולכים ללמוד בעמוד שלנו מה מסובך יותר וזה וגם זה אני לא אוהב לקרוא לזה מסובך איך הדברים שלהם נכנסים במשנה לפי רב נחמן ואיך זה נכנס לפי רב חיסדה לאחר מכן נביא ראיות לרב נחמן וכך נפסוק את הדין קשה לא קשה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נא עמוד א' ממש למטה מצטטת הגמרא דבר ראשון את המשנה וזהו שאמרו אני מערב ברגליו אמר רבי מאיר אנו אין אין לנו אלא אני רבי יהודה חולק עליו מגיע רב נחמן ואומר מחלוקת כל המחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה זה דווקא במקומי כשאדם רוצה לקנות שביטה במקומו באותו מקום שהוא נמצא דרבי מאיר סבר עיקר עירוב בפת ולכן בעיקרון אפשר בפת ולכן דווקא פת ואני הודע כאילו רבנני לו דווקא עלני אדם שבא בדרך אין לו פת מקילים עליו אבל השיר לא ואומרים מה פתאום תביא פת ורק אז תערב גם אם זה באותו מקום שבו אתה נמצא כרגע כיוון שאתה עשיר בלי פת אתה לא יכול לערב ולו רבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל ולכן אחד אני ואחד עשיר אבל במקום פלוני אם הוא רוצה לערב רק על ידי אמירה הוא אפילו לא נמצא שם הוא רק אומר במקום פלוני דברי הכל בין רבי מאיר ובין רבי יהודה אני אין אשיר לו דווקא שהוא בדרך אני מתיר לו עשיר לא יכול ברגע שאתה בבית שלח לחם תביא איתך לחם תשגר לשם על ידי שליח ותשים את הלחם רק אז אני מתיר לפי זה מסביר רב נחמן את המשנה וזוהי שאמרו אני מערב ברגליו וזוהי שאמרו מדגיש רש"י משמע שזה כולה זה לא עיקר התקנה וזוהי שאמרו אני מערב ברגליו לפי מי לא עיקר התקנה ברגל אלא כולה מיוחדת עלני מן קטני לה רבי מאיר רבי מאיר סובר שעיקר עירוב בפת ואני מקל עלני והאי קי על איזה דין זה הולך יש דין אחד כן כמו שאמרנו המשנה נפתחת המשנה מדברת על שתי דינים דין אחד שאדם קונה במקומו ודין אחד שהוא קונה רחוק על מה זה נאמר האינו מכיר או שאינו בקיא בהלכה על אדם שקונה במקומו ואז אני מקל עלני ומה שכתוב בסוף ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל שפה משמע שלא העיקר בפת אלא להפך העיקר ברגל והכולה היא בפת מן קטני לרבי יהודה שהוא חולק באמת ואומר שסובר שעיקר עירוב ברגל ועל עשיר אני מקל שיכול גם לשלוח פת עד כאן דברי רב נחמן ברור ברוך השם ואילו רב חיזדה אמר מחלוקת במקום פלוני זאת אומרת כל המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה זה דווקא כשקונים במקום רחוק דרבי מאיר סבר אני אין אשיר לו דווקא לאני אני מקל ולעשיר אני לא מקל ורבי יהודה סבר אחד אני ואחד עשיר לשניהם זה מועיל אבל במקומי דברי הכל אחד אני ואחד עשיר יכולים לקנות שביטה בלי פת למה דעיקר ארו ברגל כמו שאמרנו שניהם סוברים שעיקר ארוב ברגל ורק שזה במקום רחוק הם נחלקים האם אני מקל רק לאני או גם לאני וגם לעשיר ולפי זה זוהי שאמרו מה שכתוב זוהי שאמרו אני מערב ברגליו מן קטני לה לפי מי זה כולה מיוחדת לאני רבי מאיר למה זה רבי מאיר כי לפי רבי יהודה אין שום חלוקה בין אני לעשיר רק רבי מאיר הוא זה שמחלק בין אני לעשיר אז וזוהי שאמרו זה רק רבי מאיר והי קי על מה זה הולך אה על מי שבא בדרך וחשכה לו שהוא אומר שביתתי בעיקרו במקום רחוק כי במקום קרוב כולם מודעים שבין אני ובין השיר יכולים לקנות שביטה רק במקום רחוק הם נחלקים אז רבי מאיר אומר שכאן יש כולה מיוחדת להני מקום רחוק ומה שאמרנו ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מן קטן לה דברי הכל כי לפי כולם עיקר עירוב ברגל וכשהוא נמצא במקומו כל אחד יכול לערב גם בלי פת מה שאמרו ועיקר התקנה תקנת עירוב שתיקנו חכמים היא לערב ברגל ויש פה יציאה בעצם כולה מיוחדת שאני מקל ואומר שהשיר שיושב בביתו יכול לערב בפת יכול לשלוח על ידי משלוחן פת ולהניח ועל ידי כך יהיה לו עירוב אני פותח סוגריים ולתיבי לכת בלבד מי שאוכל איתנו ככה עם כל הרמך והשסה שואלים הראשונים אם כך לפי רבי יהודה מה אני מקל על השיר הרי לפי שיטתו גם השיר יכול לומר במקום מרוחק שביטתי במקומי ולערב ברגליו כי זה עיקר התקנה כך אומר רבי יהודה ואני נותן את זה גם לעשיר אז מה כולה להגיד לו על ידי פת יותר קל לו להגיד וזה הכל לא צריך פת אומרים הראשונים כן מדובר במקום שהוא לא מוגדר ולא מסוים שהוא אנחנו לא יכולים להגיד שביטתי במקום מסוים כמו שאמרנו אם זה לא מקום מוגדר הוא לא יכול להגיד שביטתי בדקל אם הוא לא מסיים לעצמו מיקום מוגדר כאן הקלו על השיר שהוא לא חייב לצאת מביתו אלא שולח עם משלוחן פת מניח גם במקום שהוא לא מוגדר וכך קונה לו שביטתו סיימנו את רב נחמן סיימנו את המחלוקת כולה לרב נחמן ולרב חיסדה קשה לא כל כך עכשיו מביאה הגמרא ראיה לדברי רב נחמן תניה קבט דרב נחמן שהמחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה זה האם עיקר עירוב בפת או עיקר עירוב ברגל בוא נראה אחד אני ואחד עשיר מערבין בפת ולא יצא השיר חוץ לתחום כמובן לא חוץ לתחום אלא לסוף התחום אם הוא מחוץ לתחום הוא לא יוכל לחזור לביתו ולא יצא השיר חוץ לתחום ויאמר שביטתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר השיר לא יכול לערב ברגלו רבי יהודה אומר אחד אני ואחד השיר מערבין ברגל ולכן לפי שיטת רבי יהודה יצא השיר חוץ לתחום הוא יהיה בכניסת השבת במקום שהוא מו מחוץ לתחום כמו שאמרנו לא מחוץ אלא בסוף התחום ויאמר תה שביטתי במקומי שימו לב הוא חייב להיות באותו מקום הוא לא יכול לקנות במיקום מרוחק בדיוק את דברי רב נחמן וזוהי עיקרו של עירוב והתירו חכמים ושימו לב וזו עיקרו של עירוב מה בפת ולא והתירו חכמים לבעל הבית לשלוח עירובו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו רואים במפורש כדברי רב נחמן אמר רבי יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומה הרומה זה שם מקום בארץ ישראל הם היו משפחות אנשי חסד משפחות של צדקה שהיו מחלקים גרוגרות וצימוקין להניעים בשני בצורת היו מחלקים להם תאנים מיובשות ענבים מיובשים צימוקים ובאין אני כפר שיכין ואני כפר חנניה הם היו באים בערב שבת הם היו במרחק 2000 א סליחה 4000 אמה מהרומא הם לא יכלו ללכת את זה בלי עירוב היו באים בערב שבת ומכשיכין על התחום מגיעים לשם ומכשיכין על התחום ואז הם היו קונים שביטה על ידי רגליהם למחרת משקימים היו באים ביום שבת עצמו היו הולכים עד הרומא על ידי אותו עירוב ואז הם היו מגיעים לקבל את המנה היומית של הצימוקים והגרוגרות מהמעשה הזה מוכיח רבי יהודה כשיטתו שעיקר עירוב ברגל וכשאתה נמצא באותו מקום אתה יכול לערב גם אם אתה עשיר למה כאן מדובר על עניאים הם הגיעו לקבל גורגורות וצימוקין נכון אבל כיוון שהם יצאו מביתם וחזרו לביתם הם נחשבים כעשירים הרי אמרנו שכל אדם שנמצא בביתו נחשב כעשיר ובכל אופן על ידי שהם נמצאים באותו מקום אני מתאיר להם לערב גם בלי פת אם כן אנחנו רואים במפורש שגם השיר אחד שנמצא בביתו יכול לערב ברגליו אם הוא נמצא באותו מקום כדברי רב נחמן אמר רבשי מתניתינ מדייקה המשנה שנראה בעזרת השם אחר גם כן מוכיחה כדברי רב נחמן וקטני מי שיצא ללך לעיר שמערבין לה בן אדם יצא ללכת לעיר מה פירוש שמערבין לה שאי אפשר ללכת אליה אם אין עירוב זאת אומרת שהוא רצה לשים עירוב ועל ידי כך ללכת לאותה עיר והחזירו חברו הגיע החבר שלו ואמר לו כמו שנראה שם קר מדי חם מדי הדרך בעייתית אל תלך חזר לביתו למחרת הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורים כמובן מדובר שגם גם בני העיר אמרו שביטתנו שם תהיה וגם הוא אמר כן כמובן רש"י מדגיש מדובר שהוא אמר ובני העיר אמרו בכל אופן הוא מותר ללכת וכל בני העיר אסורים דברי רבי יהודה ואבנן בא שמה בעזרת השם אחר אנחנו נתעסק במשנה והקשנו כך מה ישנאי ומה ישנאינו למה הוא מותר לו ולהם אסור הרי כמו שאמרנו שניהם אמרו שביטתנו באותו מחוץ באותו מקום מחוץ לעיר בסוף התחום למה הוא מותר לו ולהם אסור ואמר רב הונה אחה במיסקינן מדובר במקרה מיוחד כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת ביניהם אותו בן אדם שיצא והחזירו חברו מדובר שבעיר הזאת שהוא נמצא כרגע יש לו בית מקום לגור גם בעיר הזו שמרוחקת 4000 אמה קצת פחות כן שהוא יכול ללכת אליה על ידי עירוב גם יש לו שם בית ולכן אי הוא כיוון דנף כללי לאורך כיוון שהוא יצא לדרך אבלי אני ומדגישה הגמרא שם ורשי כאן והגמרא שם הוא יצא הוא יצא יציאה גמורה לא על דעת לחזור הוא התכוון לשאות שם בשבת ולכן היציאה הגמורה הזו מחשיבה אותו כי אני שנמצא בדרך והוא מותר לו להגיד שביטתי במקום פלוני אבל והנח אלה שלא יצאו השירים נינו ואז הם לא יכולים לערב בצורה כזאת אלה חייבים לשים דווקא אלה חייבים לשלוח דווקא פת ואם כך עלמה כל מקום פלוני אני אשאיר לו שמ מנה רואים שגם שביתתי במקום פלוני במקום מרוחק יותר כל הכולה היא דווקא על אני ולא על השיר והשיר לא יכול לערב בצורה כזו ואם כך אנחנו רואים כדברי רבי יהודה כמו שהסביר אותו רב נחמן אם אתם אתם זוכרים לפי איך שרב חיסדה הסביר אותו בין אני בין השיר בכל פעם יכולים לערב על ידי רגליהם לא צריך בכלל פת מסכמת הגמרא מתני לאבחיה בר רשי לחיה ברב כמי דרב אחד אני ואחד עשיר יכול לערב ברגליו אמר לירב סאם בנמי הלכה כרבי יהודה ורשי אומר הלכה כרבי יהודה כמו שהסבירו אותו רב נחמן עליו שכאן לא רואים את זה מהדברים הפשוטים של של הגמרא אבל כך רשי מסביר והלכה כרבי יהודה כמו רב נחמן בואו נסכם את העמוד שלנו וכמדומני שזה ילך בפשטות התחלנו עם המחלוקת יש את רבי מאיר ויש את רבי יהודה אומר רב נחמן המחלוקת ביניהם האם עיקר עירוב בפת או עיקר עירוב ברגל רבי מאיר אומר עיקר עירוב בפת ולכן רבי מאיר תמיד יחלק בין אני לעשיר בין אם זה כאן בין אם זה במיקום רחוק רחוק כל הכולה לערב בלי פת זה רק על השיר רבי רבי יהודה אומר מה פתאום יקר עירוב ברגל ולכן באותו מקום אני מתיר לשניהם לערב בין לאני בין לעשיר ברגליהם ורק במיקום מרוחק זה כולה מיוחדת על אני ולא על השיר יפה מאוד כך סובר רב נחמן רב חיסדה מגיע ואומר לא שניהם סוברים עיקר עירוב ברגל ולכן רבי יהודה שומר עיקר עירוב ברגל בין אני בין השיר בין במקום רחוק בין במקום קרוב אפשר לערב ברגליו רבי מאיר הוא זה שמחלק באותו מקום הוא אומר שניהן יכולים ואילו במקום רחוק רק אני ולא עשיר זה המחלוקת בין רב נחמן לרב חיסדה ראינו גם איך כל אחד מכניס את דבריו בתוך המשנה האם זורי שאמרו זה דברי הכל או רק דברי רבי מאיר ראינו את זה במהלך העמוד שלנו לאחר מכן הביאה הגמרא ראיה כדברי רב נחמן ראיה ראשונה מזה שראינו במפורש אדם שאומר שביטתי במקומי אז רבי מאיר דבר ראשון אומר רק אני ולא עשיר רבי יהודה אומר גם השיר יכול לומר כך ודווקא שהוא נמצא באותו מקום מביא רבי יהודה סיפור מאנשי הצדקה האלה שהיו מחלקים לעניאים ואותם עניים היו מגיעים בערב שבת הם היו מרוחקים 4000 אמה קונים את שביטתם חוזרים לביתם ולאחר מכן יוצאים על סמך קניית השביטה הזו אותם הניאים שהגיעו לקחת את הגרוגות והצימוקים בהגדרה ההלכתית שלנו נחשבים כעשירים כיוון שהם היו בביתם ובכל אופן אומרת הגמרא בכל אופן מהסיפור הזה אנחנו רואים שהם קנו שביטה במקומם על ידי זה שהם היו שם ולא שמו פת מכאן אתה רואה שעצם השאייה במקום גם השיר יכול לקנות כך שביטה ברגליו ובלי פת רב השי מביא ראיה נוספת אנחנו נראה בעזרת השם אחר במשנה כתוב מי שיצא לדרך בא חברו והחזירו הוא מותר ללכת למחורת בני העיר אסורים למה למה הוא מותר אמרנו כיוון שיש לו בית גם כאן וגם שם כשהוא יוצא לדרך הוא הוא רוצה לצאת שלא על מנת לחזור לכן הוא נחשב כאני ואילו בני העיר נחשבים כעשירים אתה רואה שהשיר לא יכול לומר שביתתי במקומי במקום רחוק כך אומר רבי יהודה וכך הסביר אותו רב נחמן ובסופו פסקנו באמת רב אמר לרב חיא ברשי שלימד את בנו אומר תלמד אותו שהלכה כרבי יהודה וכמו שרשי אומר הלכה כרבי יהודה כמו רב נחמן כך רש"י מדגיש בהצלחה רבה ואדירה אני שמח אני חושב כמדומני שיצאנו ברורים ברוך השם גם בדף הזה שכביכול יש לו דימוי שהוא נחשב כקשה יותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: