העמוד היומי מסכת עירובין דף נא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נא עמוד א

[מוזיקה] דף נ עמוד א סליחה נא עמוד א היום נראה דבר מדהים כל מה שנראה לנו כהגיוני נראה לנו כפשוט מגיעה הגמרא וקצת מערערת את הנתונים אנחנו נראה היום לימוד של גזירה שווה מפתיע כתוב איזה מילה אחת לעניין שבת כתוב מילה אחרת לגבי הרי הלביאים מילה ממש לא קשורה אבל במהלך מאוד מאוד מעניין נגיע ונאמר זה אותו דבר כאילו שניהם כתובים גם בשבת וגם בהרי הלבים ונלמד את זה יחד זה גזירה שווה אבל לא הגזרה שווה הרגילה אלא המפתיעה והגמרא עוד קוראת לזה גזירה שווה הגיונית לעומת אם נביא מילה אחת קצת דומה הגמרא כבר תגיד לא ממש לא זה לא אותו דבר אני יודע שאני לא מספיק ברור אבל נבין בהמשך על מה אני מדבר חוץ מזה אנחנו פתאום נראה שריבוע שאנחנו מכירים לא בטוח שזה הריבוע הרגיל זאת אומרת כמה קביות יסוד שאנחנו מכירים עד דף נא עמוד א' אולי אפילו קביעת יסוד שאנחנו מכירים עוד ממסכת שבת על כל 24 פרקיה הגמרא מגיעה ומסבירה לנו את זה בצורה שקצת תפתיע אותנו מה מוסק שאני לומד מכאן כל מה שנראה לך כפשוט דעת תורה לא בטוח תאמר כמוך אדוני היקר עם כל המוח שלך עם כל הידע שלך תמיד תשאיר את המוח שלך פתוח להפיקים חדשים בפרט אורניים יגיע רב יגיע איזה ראש ישיבה יגיע איזה דמות תורנית ותלמד אותך וואו אתה פתאום תקלו דברים חדשים אל תסגור את המוח ותגיד מה שאני יודע זהו אני מתכבע פתח את המוח בפרט בדברים תורניים תמיד יהיו לך חידושים דדיך ירבוך כתוב דברי תורה כמה שאתה ממש בהם אתה מוצא בהם טעם זה נזכה לראות היום בדף נא עמוד א' אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים מנ עמוד ב מביאה הגמרא ציטות מהמשנה אנחנו לא מתחילים באמצע עניין מתחילים מתחילת עניין זה כבר הרבה זמן לא קרה לנו הנה היום זה קורה אומרת הגמרא הקדושה אמר שביטתי בעיקרו אדם שאומר כן כן, הוא נמצא באמצע הדרך. אין לו, הוא לא רוצה ששבייטתו תהיה כאן, אלא בתוך הטווח של 2000 אמה. הוא יודע שיש איזה אילן. וכמו שאנחנו רואים עכשיו מקום מוגדר שביטתי בעיקרו, לא שביטתי באילן שאנחנו לא יודעים בדיוק איפה זה, אלא במקום מוגדר. מה הדין? באמת הוא קנה שם שביטה. מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו לאילן הזה 2000 אמה ומעיקרו לביתו 2000 אמה. נמצא מהלך משחשכה 4000 אמה. הבן אדם הזה הגדיל לעצמו את הטווח ומותר לו ללכת מכאן עד האילן כי זה בעצם המקום שביטתו זה האילן אז עכשיו הוא נמצא בסוף תחומו בסוף 2000 ממה הוא מתקרב לאילן ומהאילן עד ביתו יש לו עוד קצת פחות מ-2000 ממה ואותם גם כן הוא הולך זאת אומרת שהוא הרחיב לעצמו את טווח ההליכה שמותר בשבת מגיע רבא ואומר אמר רבא והוא דחירית לעיקרו מטה כל הדין הזה זה דווקא אם הוא יכול הוא אומר את זה מספיק זמן זאת אומרת הוא נמצא מהאילן במרחק הזה זה שאם הוא היה רץ הוא היה יכול להספיק להגיע לשם עדיין מבעוד יום ובאמת לקנות שם את שביטתו. אבל אם הוא לא יכול להספיק לרוץ את המרחק הזה על אף שזה נמצא בתוך הטווח של 2000 ממש שמותר לו ללכת אותם לאחר שהוא יקנה את שביטתו לאותו אילן אסור לו הוא לא נחשב שהוא קונה שם שביטה שואלת הגמרא מה פתאום אמר להביא והחשך לא קטני תסתכל על המשנה כתוב שמדובר שאדם נמצא בדרך וחשכה לו פתאום הוא שם לב שהשמש הולכת לשכוע ושבת עומדת להיכנס ואין לו מספיק זמן בזמן שנותר להגיע עד עיקרו של האילן אבל כל עוד וזה בטווח של 2000 אמר משמע שזה בסדר אומר רבא רבה עונה לו ממש לא הוא עדיין דבק בעמדתו ואומר חשה לביתו הוא לא יכול להספיק להגיע עד לביתו שהוא במרחק 4000 ממה אבל לעיקרו של אילן מציאזיל הוא יכול להגיע כמובן במקרה שהוא רץ עכשיו במקרה שאם הוא היה רץ הוא היה מספיק להגיע הוא לא צריך עכשיו בפועל לרוץ הוא יכול להמשיך ללכת בניחוטה אבל עצם זה שהוא יכול להגיע מתיר לו לקנות שם שביטה אז הרבה אומר חשה לו פירושו לביתו אבל לעיקרו של אילן הוא חייב להספיק ולהגיע. אם אפילו לעיקרו של אילן הוא לא יספיק לרוץ, הוא לא יכול לקנות שם שביטה. איכדי אמרה תירוץ נוסף בשם רבה. יש אומרים שהוא אמר אחרת. אמר רבה חשה לו כמסגי קלי קלי אבל רית מטה. שוב הוא עדיין דבק בעמדתו ואומר הפירוש במשנה חשה לו פירושו. אם הוא ילך בנחת באמת חשה לו אבל כשהוא ירוץ הוא יספיק להגיע ורק במקרה כזה הוא אכן קונה שביטה. מספרת הגמרא רבא ורב יוסף אבקעז באורכם הלכו יחד בדרך. היה ערב שבת, היום התקדם, החמה הלכה לשכוע והשבת הלכה להיכנס. אמר לרבא לרב יוסף, תה שביטתנו טותדיק דסביחה. בוא נכוון ששביטתנו תהיה באותו דקל שהוא בתוך 2000 ממה למקום בו אנחנו נמצאים כרגע והוא הגדיר לו גם איזה דקל במדויק, אותו דקל שסובל את אחיו. זאת אומרת שיש דקל אחר שנשמח עליו. כך הוא הגדיר לו שיהיה את אותו דקל מסוים. שם נקבע את שביטתינו. ואמרי לה יש אומרים שהוא הגדיר לו בצורה אחרת טותדיקלה דפריק מרי מקרגה תחת אותו דקל שהוא ידוע ביבולו המבורך בשפע של הפירות שהוא מוציא שבדמים של אותם פירות שבעליו מוכר הוא יכול לשלם את כל המס השנתי את כל הארנונה זאת אומרת הוא כל כך מבורך זה היה גם כן דקל ידוע ושמה הוא הגדיר לו בוא נעשה בוא נקבע שיש בידתנו שם אמר לי אמר רבי יוסף לרבא לא ידע לי אני לא מכיר את אותו דקל וכמו שראינו אדם שלא מכיר לא יכול לקנות את שביטתו אמר להם אמר אבא לרבי יוסף סמוך עליי תסמוך על כך שאני אמר ששביטתי שם אתה בעצם תיתן תמסור את שביטתך לי ואני אשבוט שם גם בשבילך דתניה כמו שראינו במשנה רבי יוסי אומר אם היו שניים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביטתו למכיר הוא יאמר לו שביטתי עמך איפה שאתה קובע ואז זה שמכיר אומר תהיה שביטתנו במקום פלוני ואז שניהם קונים שביטה באותו מקום שההוא שמכיר קבע ששם הם יקנו שביטה יפה מאוד ובאמת מת הוא שמח עליו. מאירה הגמרא הערה הערת נקודת נב כזו ולא היא ההלכה הזאת כלל לא נאמרה בברייתא בשם רבי יוסי זה היה בסתמה לא בשם רבי יוסי ולא תן אלי כרבי יוסי הסיבה שרבא שנה את זה כרבי יוסי זה לא בגלל האמת אלא כי איך דלקמיני בשום דרבי יוסי נימוקו אמו כדי שרבי יוסף לא יתחיל עכשיו בוויכוח על עצם הדין האם הוא נכון או לא רבא ידע שהדין נכון ולכן הוא שנה אותו בשיטת רבי יוסי ידע שבכך הסתתמו טענותיו של רבי יוסף כי רבי יוסי נימוקו אמו בכל מקום משנתו קו ונקי רש"י אומר הכל ישר כקו המשקולת יש לו נימוק הכל ברור הכל ידוע תמיד פוסקים כמותו ולכן הוא נקט שאת ההלכה הזו אומר רבי יוסי כדי שרבי יוסף יקבל ממנו ראינו בהמשך המשנה אם אינו מכיר או שאינו בקיא אדם שאינו מכיר והוא לא זכה ללכת בדרך יחד עם אחד שכן מכיר או שהוא אינו בקי הוא לא מכיר שוב הוא לא יודע את ההלכה שמותר לקבוע שביטה במקום אחר אז יש לו שביטתו במקומו וממקומו יש לו 2000 אמה לכל כל רוח שואלת הגמרא אנה 2000 אמה היכן כתיבן יש ראינו כבר מקודם לפני כמה דפים ארבע אמות היכן כתיבן כל מיני מושגים שאנחנו מדברים עליהם כל כך הרבה זמן הנה הגיעה הגמרא ומתחילה לחפש איפה כתוב הנתון הזה של 2000 אמה לכל רוח אומרת הגמרא דתניה שבו איש תחתיו אלו ארבע עמות ואת זה כבר ראינו אנשים יצאו מחוץ לתחום כדי לחפש זמן אומר להם משה רבנו יצאתם מחוץ לתחום שבו יש תחתיו יש לכם אך ורק את תחתיו שראינו כבר שזה ארבע עמות וממשיכה הגמרא ואומרת אומרת וממשיך בעצם הפסוק ואומר אל יצא איש ממקומו זה מי שיצא זאת אומרת הפסוק ממשיך ואומר אדם שכן קנה שביטה בשבת אלו 2000 ממש שמחוץ למקום של אדם שכן קונה שביטה לא של אדם שיצא מחוץ לתחום בשבת אלא של אדם שכן קנה שביטה יש לו 2000 אמה לכל רוח יפה זה הפירוש על יצא איש ממקומו 2000 אמה שואלת הגמרא מנלן מאיפה אתה יודע שמקומו זה 2000 אמה זה גימטריה זה אטבש מאיפה אתה יודע את זה אמר רב חיזה שימו לב לגזירה שבה המעניינת אמר אבחיזה למדנו מקום ממקום ומקום מניסע וניסע מניסע וניסע מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ וכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה 2000 באמה מי שחשב שקראתי עכשיו צופן בסינית עתיקה מוזמן דבר ראשון להסתכל עוד פעם בגמרא ולראות את זה ועכשיו גם נסביר מה זה אומר יש לנו את הפסוק בשבת הפסוק בשבת אומר אל יצא איש ממקומו יש את המילה מקום גזרה שבה כידוע קיבלו מרבותיו ורבותיו מרבותי עד משה רבנו בהר סיני שלומדים מילה ממילה איזה מילה ואיך לומדים כל אחד קיבל כך כמו שאמרנו מרבו ורבו מרבו יש את המילה מקום בשבת יש את המילה 2000 לגבי הרי הלביאים היו נותנים להם ערים פלוס מגרש מחוץ לעיר שהיה נשאר פתוח כדי לתת יופי לעיר היו משאירים את המגרש פתוח 2000 אמה אבל שם לא כתוב את המילה מקום אומרת הגמרא שימו לב עכשיו לתהליך שנעבור כדי לדמיין כאילו המילה שכתובה מקום בשבת כתוב יחד איתה 2000 אמה איך אני מחפש פסוק אחר שכתוב במקום והפסוק הבא שכתוב במקום זה לעניין הרי מקלט כתוב ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה אז אני לומד מקום ממקום המקום של שבת ממקום של עיר מקלט נו הלאה מה השלב הבא בוא נחפש בפסוק של ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה אני לוקח את המילה ינוס ולומד ממקום אחר שכתוב ינוס איזה מקום כתוב את גבול עיר מקלטו גם כן לגבי הרי מקלט אשר ינוס שמה שוב אז אני צמיד את העיר מקלט אשר ינוס לעיר מקלט הראשון ששם כתוב גם ינוס וגם מקומו ואת הפסוק הזה אני מצמיד לשבת אז עכשיו אני מדמיין לא רק שכאילו בשבת כתוב מקום אלא כאילו גם כתוב שם את המילה ינוס לאחר שאני מדמיין כאילו כתוב בשבת בפסוק של לא יצא איש ממקומו ואת המילה ניסה אני מתקדם שלב נוסף שם כתוב בהרי מקלט גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה שמתם לב המילה ינוס יש גם בפסוק הזה את המילה גבול אז אני משווה אני מצמיד את גבול ואומר כביכול כתוב בשבת את המילה גבול. נו, מה אני עושה עם המילה גבול? מתקדם איתה שלב קדימה. כתוב גם כן בהרי מקלט מחוץ לגבול עיר מקלטו. המילה גבול כבר הצמדנו אותה לשבת, כביכול היא כתובה בשבת. עכשיו אני מוסיף גם את המילה חוץ מחוץ לגבול עיר מקלטו. אז אני לומד את החוץ כביכול גם הוא כתוב בשבת. ואז השלב האחרון אני אומר החוץ שכתוב בשבת מתקשר לי לחוץ שכתוב בהרי הלביאים ומדותם מחוץ לעיר את פעת קדמה 2000 באמה. ואז אני לומד גזירה שווה משבת שכתוב בחוץ אני עושה במרכאות כי לא באמת כתוב שם חוץ סך הכל כתוב שם מקום שאותו למדנו ממקום אחר שאותו למדנו מיינוס שאותו למדנו מגבול שאותו למדנו מחוץ ואז בסופו של דבר אני מגיע לתוצאה הזו שכביכול בשבת כתוב חוץ וארי הלביאים כתוב חוץ אני לומד 2000 ממה מכאן אני יודע שיש 2000 ממה תחום שבת לאדם שקבע את שביטתו במקום מסוים שואלת הגמרא גזירה שווה נפלאה אבל יש לי מקום מקום נוסף ללמוד ונאי לאף יש מקום אחר גם כן לגבי הרי הלביאים ומדותם מקיר העיר וחוצה אלף אמה כתוב שם שאלף אמה זה לקרמים 2000 אמה רי רק לגמרי אבל בכל אופן כתוב מחוץ לעיר במפורש ואם כך וחוצה כתוב סליחה וחוצה 1000 אמה למה אתה הולך על 2000 ברגע שיש לך גזירה שווה מאותה יותר קח את הפחות ותלמד 1000 אונה הגמרא שימו לב דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה אני הולך ללמוד מה שדומה יותר וכאן לאחר כל בעצם בלאגן כביכול מה שהכי דומה זה חוץ וחוץ ולא להגיע שאחרי כל הלימוד הזה נלמד את המילה חוץ מחוצה אני מחפש מה שיותר דומה מה שיותר טועם ולכן אני לומד דווקא מחוץ ששם כתוב 2000 אמה וזה מה שאני נותן לעניין שבת לאדם שקנה את שביטתו 2000 אמה לכל כיוון שואלת הגמרא ומה היא נפקמינה מה אתה אומר לי שככה מקפידים על גזרה שווה שהיה מילים תועמות במדויק חוץ וחוצה אתה כבר לא רוצה ללמוד ומה היא נפקמינה מה ההבדל אתה תן הדבר רבי ישמעאל עד כדי כך ושב הכהן ובא הכהן כיוון ששניהם בעצם אותו דבר זו ישיבה זוהי ביאה ושם ובא זה אותה משמעות שהכהן מגיע חזרה לבית וזה נאמר לגבי בית המצורה ואם כך אומרת תנה בית המנוגע אומר תנה דבר רבי ישמעאל לומדים את זה גזרה שווה רש"י כאן מרחיב למה לומדים את זה בגזירה שווה אמנם זה לא כל כך נוגע אלינו אבל כמו שאנחנו אומרים א' רשי מביא את זה בכללי טוב להרחיב אפיקים תורניים שמה מדובר לגבי בית שנראה בו נגע הכהן מגיע דבר ראשון אומר בוא נסגיר את הבית שבעה ימים סגרו את הדלת קראו לי עוד שבעה ימים אם לאחר שבעה ימים הנגע נשאר אותו דבר לא כתוב מה עושים שימו את זה בצד אם הנגע יתוחב הכהן אומר רגע הנגע יתוחב תקלפו בבקשה את אותם אבנים שעליהם רואים את הנגע רק את אותם אבנים לא את כל הבית את אותם אבנים שעליהם נראה הנגע תוציאו אותם החוצה שימו אבנים חדשות קלפו כמובן את הטיח שם באזור שימו הכל מחדש תשפצו את הבית תחדשו אותו לחלוטין ואז לאחר מכן הוא מגיע לאחר שבוע נוסף שהבית סגור והוא מגיע אחר שבוע אם הוא רואה שהנגע חזר אפילו אם הוא לא אפילו אם הוא לא התפשט זה כבר נקרא בית המנוגע שמטמא במגע ובמסע נוצים אותו לחלוטין לא משאירים ממנו אבן על אבן מפנים אותו ובונים אותו מחדש בכל אופן זה מה שכתוב לגבי אם אתה רואה שהנגע התפשט אם לא אם לא ראית שהנגע התפשט בפעם הראשונה לא כתוב מה הדין מכאן לומד רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זה נאמר בפעם הראשונה שהכהן מגיע זה נאמר בפעם השנייה. מכאן אני לומד שאם בפעם הראשונה הכהן הגיע והוא רואה שלא התפשט, הוא מסגיר את זה לעוד שבעה ימים כדי לבדוק מה קורה. ואז במקרה הזה שבהתחלה לא קרה כלום, הנגע נשאר אותו דבר ורק לאחר הפעם השנייה שהוא הוסגר להתפשט, אז חוזר אותו דבר כמו מקודם. באמת ברגע שזה התפשט מוציאים את האבנים הנקודתיות, לאחר מכן מזכירים פעם נוספת ואם צריך נוצאים את הבית כולו. בכל אופן הוא לומד איזה מגזרה שווה של ושב הכהן ובא הכהן מילים ממש לא תואמות פה אפילו חוץ מחוצה אתה לא רוצה ללמוד שם אתה לומד שיבה וביאה עונה הגמרא פשוט מאוד אמילה איךדלקמידד דדמילי במקרה שהם מילים דומות 100% אז אני לומד ושב הוא בא אפילו ככה אני הולך למקום קצת רחוק כל עוד וזה אותה משמעות אבל איך דאיקמיד דדמלי כמו פה חוץ מהרי הלביאים וחוץ שבסופו של דבר נאמר בשבת לאחר המסלול למטיבי לכת שעש עשינו מידה מילפיין אני לוקח דווקא את המילה אדומה יותר ולכן אני לומד חוץ מ-2000 אמה ולא חוצה 1000 אמה יפה סגרנו גם את הנושא הזה מאיפה אנחנו יודעים 2000 אמה מתקדמת הגמרא ראינו במשנה מחלוקת האם ה-2000 ממה עגולות זאת אומרת עיגול שהבסיס שלו הכוטר שלו הוא 2000 אמה והוא באמת מצטמצם עם הזוויות כך שכל כיוון זה 2000 ממה במדויק או ראינו שחכמים אומרים מרובעות כך 2000 ממה למזרח צפון דרו מערב ותרבע כך שתרוויח הרבה יותר כי אמר הלכסונית היא הרבה יותר גדולה. את כל הזוויות הללו אתה מרוויח. שואלת הגמרא ורב חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך? הרי אנחנו לומדים כמו שראינו פה 2000 מהרי הלביאים שמה ברור שזה היה מרובה. בהרי הלביאים זה היה מרובה. שואלת הגמרא ואם כך רבי חנינא בן אנטיגנוס מה הוא סובר? היא לגזרה שווה. אם הוא סובר שדורשים מהרי הלבים? פאות כתיבן כתוב פאת קדמה פאת נגב. ברור שהיה שם מרובה עם זווית אלכסון. לקחו 200 ורבעו אותו. ואם כך גם לגבי שבת אמור להיות לו 2000 אמה מרובעות ואם לת לגזרה שווה אז 2000 אמה מנלי מאיפה בכלל יש לו את כל ה2000 אמה של שבת אונה הגמרא לעולם איתרה שווה ברור שהוא מסכים שלומדים מהרי הלביאים ושניח דאמר קרא זה יהיה להם מגרשי ההרים זה יהיה להם מגרשי הרים נאמר לגבי הרי הלביאים לזה אתה נותן פאות ואי אתה נותן פאות לשבתי שבת דווקא בלביאים אתה מרבה עליהם נותן להם את הזוויות לגבי שבת כל פעם שאני אומר לך 2000 המה הם עגולות ולא מרובעות יש כאן מיות ממפורש זה מה שאומר רב חנינא בן אנטיגנוס שואלת הגמרא ורבנן זה זה באמת מיות ואם כך כתוב וזה יהיה להם מגרשי הרים משמ דווקא ללבים ולא לעניין שבת נכון שאתה לומד את 2000 אמה אבל לא מרובעות אלא עגולות אומרת הגמרא ממש לא בדיוק הפוך תנ רב חנניה חכמים מביאים את רב חנניה וככה הם סוברים כזה יהו כל שובטי שבת כזה כמו שפה אני מרבה עליך אותו דבר כל התחומים לגבי שבת בין אם זה 2000 ממש אתה לומד באופן ישיר, לא ממש ישיר, אבל באופן כמעט ישיר מהרי הלביאים בגזירה שווה. ובין עם זה לגבי ארבע אמות ברשות הרבים, לגבי טלטול וכדומה, תמיד הארבע עמות יהיו מרובעות. תמיד אני אתן גם את הזוויות. מפה אני לומד מכאן מהרי הלביאים, מהמילה זה. רבי חנינא בן אנטגנוס למד בדיוק הפוך שזה אומר הרי הלביאים ולא אחרים. חכמים אומרים להפך, כזה יהיהו כל שובי שבת. אגב, יוצא לנו כאן דבר נפלא. כמו שפתחתי בהקדמה, אנחנו כבר יודעים במסכת שבת מתחילתה לכל אורך דפיה וגם במסכת עירובין אדם שמטלטל ארבע עמות ברשות הרבים חייב כאן משמע שזה לא בדיוק ארבע עמות ייתכן הראשונים חולקים בזה אבל יש אומרים שדבר ראשון ארבע אמות תמיד אני אחשב גם את האלכסון כיוון שברשות הרבים אני לא יודע בדיוק איך לרבע אותם אני לא יודע מאיפה לחשב ולכן תמיד אני אתן ארבע עמות אלכסוניות זה יוצא 500 אמותה ש6 כי על כל עמה ישרה שאתה מודד אותה בצורה אלכסונית זה אמה ושתי חמישיות ביחד זה יוצא עוד אמה ושלוש חמישיות תצמיד הזה זה יוצא סליחה אמה ושתי חמישיות זה יוצא 5.6 שש עד כדי כך שימו בעצם כך אומרים חלק מהראשונים יש הרבה שחולקים על כך תוספות לדוגמה אומר אני מרבע לריבועו של עולם ריבוע של עולם זה אומר אני לוקח את המזרח שמה זה כן ארבע עמות מערב א 400 צפון ודרום 400 וסביבם אני מרבע שאז באמת אם אתה מטלטל בצורה ישרה זה 400 בלבד ורק אם זה בצורה לחכסונית לריבועו של עולם רק אז באמת אתה תסתכל את הזוויות בכל אופן ברור שיש כאן משהו מעניין שלא שמענו עליו עד היום וכמו שאמרנו בדברים תורניים תמיד יש חידושים תמיד יש עדכונים תמיד יש דברים שלא ידענו ואנחנו לומדים עם הזמן אומרת הגמרא הקדושה אמר רבחה בר יעקב הנה המעביר ארבע עמות ברשות הרבים אינו חייב עד שמעביר אין והלכסונן וכפי שאמרנו אמר אב פפא בדיקלן רבה רבה הציב לנו שאלה שאלה הלכתית כדי לבדוק האם הבנו באמת לבחון אותנו אם קלטנו את ההברקה את החידוד ההלכתי שהבאנו כאן והוא שאל כך עמוד ברשות הרבים גבוה שרה ורוכב ארבעה שאנחנו יודעים שגובה 10ה ורחב ארבעה תפחים זה הופך לרשות נפרדת לרשות היחיד שאל אותנו כך צריך אין והלכסונן או לא מה יקרה מה יהיה הדין בעמוד עגול יש לו ארבעה תפחים בכוטר אבל אין לו את הזוויות הוא לא מרובע הוא יחשב כרשות נפרדת לעניין שבת או לא ואמרין אןלינינו לא פשוט על פי מה שלמדנו לו היינו דרב חנניה דתניה רב חנניה אומר כזה יהו כל שבטי שבת ודווקא עמוד שיש לו גם את הזוויות והוא מרובע רק אז אנחנו נמדוד רק אז אנחנו נחשיב אותו כרשות נפרדת. כל עוד ואין לו הוא לא נחשב כרשות נפרדת לעניין שבת. כך אמר רב חנניה וכך בעצם הם עמדו במבחן שרבא הציב להם הם מנו את התשובה הנכונה. בעצם כמו שאמרנו הרבה פעמים עיר לדוגמה אומרים למפרשים עיר אנחנו מרבים כמו העולם. פשוט מאוד אנחנו לא נותנים להם זווית לכל כיוון אפשרי אלא מזרח של העולם צפון 2000 ממה ומרבים את הזוויות. אבל כמו שכבר הזכרנו, ארבע עמות ברשות היחיד, ארבע עמות ברשות הרבים, כל מיני דברים כאלה, באמת יש דיון רחב. האם אנחנו מחשבים את זה כמו העולם או באמת ניתן לכל צד, כיוון שכל צד יכול להיחשב כזוויותיו של הריבוע, אני לא יודע איפה זה בדיוק, לכן בן אדם באמת לא יהיה חייב לדוגמה ברשות הערבים עד שהוא יטלטל 5.6 עמות וזה חידוש אדיר, מעניין מאוד. בואו נסכם מה ראינו היום. דבר ראשון התחלנו. אדם ששם את שביטתו הוא אומר שביטתי תהיה במקום מוגדר מסוים יכול לקנות שם שביטה אמר רבה דווקא אם הוא רץ ומגיע לעיקרו עוד לפני ששקע השמש עוד לפני שנכנסה שבת שאל אותו הבית כתוב חשלה הוא ענה לו שתי תשובות או שחשכה לו פירושו לביתו אבל עיקרו של אילן מציאזיל או שחשכה לו אם הוא ימשיך בדרך הרגועה שבה הוא הלך עד עכשיו באותו באותו קצב אבל אם הוא יריץ את הקצב והוא יגיע כך צריך להיות רבא ורבי יוסף ראינו רצו לקבוע שביטה רבא רבי יוסף מסת שביטתו לרבא כי הוא לא הכיר. רבא גם אמר לו את הדין הזה בשם רבי יוסי כי הוא רצה שהוא יקבל ממנו ורבי יוסי ידוע שנימוקו אמו והלכה כמותו אינו מכירו שאינו בקין נכנסה הגמרא מאיפה יודעים 2000 ממה בסופו של תהליך אנחנו לומדים את זה מערי הלבים שכתוב בהם חוץ ולא רוצים ללמוד את זה מחוצה כי שמה כי לא דומה חוץ מחוץ וחוצה מחוץ אמנם במקום שאין לנו ברירה כמו לגבי בית המנוגע אנחנו נלמד אפילו ושב הכהן ובא הכהן שזה מאוד א שזה פחות דומה כל עוד וזה אותו א שומעים מזה נשמע מזה אותו דבר המשמעות שלהם להם שווה נלמד אותו דבר בוא נעשה שנייה את המסלול הולכים ממקום שכתוב בשבת למקום של עיר מקלט ממקום של עיר מקלט לניסה של עיר מקלט משמה גם לגבול של עיר מקלט וגבול מחוץ של הרי הלביאים ואז יפה ככה אנחנו לומדים 2000 המעגולות רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אני מסכים לגזירה שווה מהלביאים ושמה במפורש כתוב פאות אבל כתוב שם זה משמע דווקא ללבים ולא אחרים חכמים להפך מגדילים ואומרים לא רק זה מגיע לומר לא רק ה2000 המה שאנחנו לומדים מכאן אלא כל הלכות שבת לדוגמה כמו שראינו מעביר ארבעמות ברשות הרבים הן והלכסונן וכמו שרבא גם הדגיש לתלמידים ובכן אותם גם עמוד שיהיה גבוה עשרה וכב ארבעה תפחים נצטרך שיהיה מרובע ורק אז אנחנו נחשיב אותו באמת כרשות נפרדת לעניין שבת לרשות היחיד בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: