העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד ב

[מוזיקה] דף מ עמוד ב תראו מה זה התורה הקדושה איך היא מבינה אותנו עמוק בתוך הלב היום אנחנו נדבר על פסוק שאומר כך תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה לארץ כך אומר החכם מכל אדם בקהלת הגמרא דורשת מאזה דרשות נשגבות על ברית מילה על ימי החגים וכדומה אבל הפשטות הפשטות על מה מדבר היא אומרת כך תן לעניים גם לשבעה ניים וגם לשמונה אל תאמר רגע כבר נתתי עזוב אותי להטרמה הזאת כבר תרמתי ההוראות קבע האלה מדי חודש אוכלות אותי אל דבר ככה אלא תן כמה שיותר ולמה כי אתה לא יודע אולי יבואו ימי רעה אולי יום אחד יתהפך עליך חלילה הגלגל ואתה תזדקק לבריאות ואם תעשה יום חסד בעתיד יעשו גם איתך חסד ואני שואל רגע לקחת את כל עניין הצדקה ולהפוך את זה לקטע פרקטי של תן וכך למה לתת הרבה צדקה אתה לא מתב על רוממות המצווה על חשיבות המצווה מה אתה אומר לי פרקטי פשוט מאוד תיתן עכשיו צדקה תעשה טובה לאנשים אחרי זה אנשים יזכרו שהיית טוב ויתנו לך העולם הזה הוא רק תן וכח רק מה אני מקבל רווח לעומת הפסד מה זה אמור להיות וכאן מגיע הסבר נפלא של השלה הקדוש השלה הקדוש כותב בכל ענייני הרוח אל תדבר רק לנשמה אל תדבר רק בשפה של שכר ועונש בשמיים רק בשפה של כמה טוב זה יהיה וכמה רוחני וכמה נאצל אומר השל הקדוש הקדוש ברוך הוא ברא אותנו גם מגוף וגם מרוח גם מגשם וגם מרוחניות ולכן תמיד תדבר לשניהם תדבר אליהם ככלא למה צריך לתת צדקה כי זה טוב כי ככה הקדוש ברוך הוא ציווה וגם תוסיף בסוף וגם לנו יהיה רווח מזה הוא מביא את זה על אין ספור דוגמאות וכך הוא אומר פשוט מאוד תשתמש בנשק הזה כי זה הדבר היחיד שיעיל שדבר שתדבר כל הזמן לגוף בסופו של דבר כשהגוף יחשוב שמשתלם לו אחרת הוא יפעל אחרת כשתדע כל הזמן לנשמה כשהנשמה שהגוף ירגיש שהוא לא יכול הוא ימשוך ללמטה ללכן תדבר בהחלה גם וגם ולכן החכם מכל אדם מדבר אינספור פעמים על מעלת הצדקה ורוחניות אבל גם הוא מזכיר לך פרקטית בסופו של דבר זה גם משתלם לפעמים תיתן צדקה תרוויח מזה אחר כך כבר בעולם הזה בגשמיות באמת אני חושב שזה מסר שכל אחד יכול לזכור ולקחת לעצמו לפעמים כשיש דברים קשים תשכנע את עצמך גם בדברים גשמיים שאתה מרוויח כאן בעולם הזה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו פותחים בדף מ עמוד ב על מה אנחנו הולכים לדבר היום אתמול הייה לנו שאלה שאלו כמדומני את רב הונה האם מזכירים של ראש חודש בראש השנה או לא נמשיך לדון בעניין הזה היום בכל ענייני ראש חודש איך מזכירים אותו בדיוק בשבת וכדומה לאחר מכן נראה שאלה נוספת האם מזכירים שהחיינו ולאחר מכן שאלה נוספת כבר נתחיל אותה היום אני מקווה לגבי השלמת תענית בשבת אז בואו נתחיל דבר ראשון דיברנו אתמול על עניין לכלול ראש חודש בתפילות שבת אגב כמדומני שהיה לי טעות אדם צריך להכיר את המעלות של עצמו אני לא יודע כמה מעלות יש בי אבל אחת המעלות שאני יודע זה כשאני טועה אני אומר שאני טועה בלי להתכחש בלי להתרבות ולכן אני אומר כמדומני שאתמול טעיתי ואמרתי כשאמרנו שבראש חודש כוללים את הזכרת ראש חודש בתפילת שבת אמרתי שכוללים את זה ייעלה ויבוא כאן אני רואה ואנחנו כבר נראה את זה במפורש זה לא בילה ויבוא אלא בברכת היום של שבת מוסיפים זכור מיוחד לראש חודש אנחנו היום לא נהגים כך אבל כך כתוב בגמרא שואלת הגמרא הקדושה דף מב עמוד ב שלוש ארבע שורות מ למעלה בנקודתיים אתמול אמרנו רב זרה אמר שבתפילות של שבת כוללים את ראש חודש יחד איך כוללים מזכירים אותו בברכת היום בעצם אמרנו שכך כולם סוברים שואלת הגמרא וכולל עצמו תנאי זה בעצם לא שאלה זה ציון יודע לך זה לא כולם אומרים כך זה מחלוקת תנאים ד תניה שבת שלכה להיות בראש חודש או בחולו של מועד חולו של מועד בהגדרה זה כמו ראש חודש בשני מתפללים תפילות רגילות ורק מזכירים ויש מוסף שזה ייחודי לראש חודש או ייחודי לכל המועד כל אחד מה שמתאים לו ורק מזכירים בילה ויבוא ביום חול את ראש חודש או את חולו של מועד אז שבת כזו אומרת הברייתא שבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו שבע ואומר מאין המאורה כאן כתוב במפורש אומר בילה ויבוא בעצם אני מתפלל תפילה קלאסית רגילה ורק מוסיף זכור מיוחד לראש חודש או לכל המועד איפה הוא מזכיר אז ראינו בעבודה זה תפילת רצה שם אנחנו מתפללים על בניין הבית וגם הרגלים אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיחזיר לנו את בית המקדש ושם נעשה את את הקורבנות של הרגלים ולכן אומרים את האזכור הזה דווקא ברצה זה שיטת הנקמה רבי אליעזר אומר בהודעה בברכת מודים שמה אנחנו אומרים גם ועל הניסים חלק מההודעה שאנחנו מודעים לקדוש ברוך הוא אנחנו מודים לו על הרגלים ולכן זה בהודעה ואם לא אמר הוא לא הזכיר ילה ויבוא מחזירים אותו מחזירים אותו או לרצה או לראש התפילה זה יבואר בהרחבה בהלכות ראש חודש או בהלכות חול המועד תכלס מחזירים אותו למעט תפילת רבעית של ראש חודש זה כבר ראינו בגמרא ברכות למי שזוכר שבה לא מחזירים אותו ל זה בשלושת התפילות ערבית שחרית ומנחה ואילו במוספי מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת זאת אומרת הברכה האמצעית המרכזית היא של שבת ואומר קדושת היום הוא מזכיר ראש חודש באמצע וש אומרים גם בחתימה הוא נותן אזכור לראש חודש עד כאן שיטת הנקמה רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בןן ברוקה חולקים על כך ואומרים כל מקום שזקוק לשבע זאת אומרת כל מקום שמתפללים בו שבע ברכות שבע ברכות ב-18 הוא לא יום חול אלא שבת מתחיל בשל שבת ומסיים של שבת ואומר קדושת היום באמצע אם כן אנחנו רואים במפורש שכן בשבת לא אומרים את היעלה ויבוא אלא נותנים זכור מיוחד בתוך הברכה האמצעית שמדברת בגדול על שבת שם אומרים את ראש חודש מסיימת הגמרא ואומרת מי א ועלה בעצם אנחנו חוזרים לדיון של אתמול האם הבאת לי ברייתות לכאן לכאן דיברנו על בית שמי בית הלל תלמידי רב הונה והכל למסקנה מזכירים רוש חודש בראש השנה או לא אמר רב חסדה לא מזכירים זיכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן כמו שאמרנו שאתה אומר אומר יום הזיכרון זה הולך גם על ראש חודש וגם על ראש השנה וכן אמר רב זיכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן ולא מזכירים את של ראש חודש בראש השנה הלאה אומרת הגמרא שאלה נוספת ואמר רבא כי אבינה בי רב אונה הי בילן היה לנו ספק מה הוא לומר זמן בראש השנה וביום הכיפורים האם אומרים ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה גם בראש השנה ויום הכיפורים והוא מסביר את צדדי הספק האם מצד אחד כיוון ד מזמן לזמן אתי אמרינן זה מגיע פעם בשנה וכל דבר שמגיע פעם בשנה אומרים ברכת שהחיינו או דלמה כיוון דלא יקו רגלים לא אמרינן לא קוראים להם רגל בתורה קוראים רגל לשלושת הרגלים בהם מתאים לומר שהחיינו אבל ראש ה שנה ויום כיפור שלא נקראים רגלים וכן גם לא מצווים בהם על שמחה זה ימי דין אולי בהם לא נאמר שהחיינו לאו בידי אומרת הגמרא רבונה לא ידע לפשוט את הספק ולא ידע להענות האם אומרים שהחיינו או לא ממשיכה הגמרא ממשיך רבא ואומר כי אתה הבי רב יהודה הגעתי לישיבתו של רב יהודה והצעתי לו את השאלה אמר אנה הקרה אחד אתנה מימן הזמן אני כשאני רואה דלת חדשה מהשנה הזו ככה בתחילת העונה מגיעה דלת גם עליה אני מברך אז בטח על אחת כמה וכמה ראש השנה ויום הכיפורים שאני מברך שהחיינו אמר לי אמר רבא ברור רשות לא כם הי ביה לי אני לא שואל האם אפשרי לברך ברור שכיוון שזה מגיע פעם בשנה אז כמו שאתה מברך על דלת ברור ברור שראש השנה ויום כיפור לא פחות חשובים מדלת אבל קיקה מיבי לי השאלה שלי זה חובה האם חייבים לברך ש חינו בראש השנה ויום הכיפורים על זה שאלתי מהי אמר לינ לו רב יהודה רב שמואל דמ רובהו אין אומר זמן אלא בשלוש רגלים שלוש רגלים רק בפסח שבועות וסוכות בהם יש חובה לומר זמן ראש ה שנה ויום הכיפורים אפשרי לומר כיוון שהם באים פעם בשנה אבל אין בהם חובה שואלת הגמרא מטיבי מקשה הגמרא על רב ושמואל שאומרים שרק בשלושה רגלים אומרים שהחיינו כתוב בפסוק כך והזכרנו את הפסוק תן חלק לשבעה וגם לשמונה רבי אליעזר דורש כך שבעה אלו ש ימי בראשית תן חלק לשבעה מתוך שבעת ימי השבוע תן יום אחד לקדוש ברוך הוא כמו שהוא ברא את העולם ב שישה ימים בשבת בשביעי תן גם לקדוש ברוך הוא פעם בשבוע את השבת שמונה אלו שמונה ימי מילה שגם כן יש שבעה ימים שהם כביכול בשביל התינוק בשביל ורב בשביל כולם ויום אחד נבחר להיות חלקו של הקדוש ברוך הוא שבו הוא קורת ברית עם הרח הנימול כך הוא דורש רבי יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג בעצם זה שמונה ימי החג של סוכות יחד עם שמיני הצרת וכשהוא אומר וגם שבעצם מגיע להוסיף אירועים מיוחדים שהם לא שבעה ולא שמונה כאן הוא מרבה לרבות הצרת שזה שבועות וראש השנה ויום הכיפורים בעצם הוא דורש מהפסוק הזה את כל החגים של מעגל השנה היהודי מה אליו מבינה הגמרא לזמן לעניין לומר שבכל החגים הללו מברכים שהחיינו זה מה שמתכוון רבי יהושע לומר אם כן אנחנו רואים שגם שגם בראש השנה ויום הכיפורים אומרים שהחיינו עונה הגמרא לא מה פתאום לברכה להגיד את הברכה המיוחדת של בקדושת היום בכל החגים זה מה שהוא דרש מאותו פסוק אבל לא בשביל לומר שהחיינו אך אינ מי מסתברא מביאה הגמרא ראייה שכנראה הוא לא התכוון לחיינו דסל דתך לזמן זמן כל שבה מאיקה אם נראה לך שהדר שה שלו היייתה לגבי שחיינו שהוא אומר תן חלק לשבעה האם יתכן לא אומרים הרי זמן כל שבעת ימי הפסח אומרים רק ביום טוב ראשון כנראה שהוא לא מתכוון לומר לעניין שהחיינו אומרת הגמרא לא הוכחה אין לך אתה יכול לענות באמת שהוא מתכוון לגבי ברכת היום אבל הוכחה שזה לא נאמר על הזמן איין לך אלו קשיה די ו מברך העדנה מברך למחר וליום אוחר הוא מתכוון לומר שבפסח כל שבעת הימים הם זמן ראוי לומר בריקת שהחיינו לא שבכל אחד מהם אומרים אבל אם לא אמרת ביום הראשון תאמר הלאה עד סוף הפסח שואלת הגמרא אבל רגע איך אפשר לומר שהוא מדבר על שחיינו מכל מקום בעינן הרי חייבים כדי לומר עליה ברכת שאחינו וזה יש רק ביום הראשון כשאתה נמצא בליל הסדר מסב על השולחן ויש לך בקבוקי ין בלי עין הרע בשאר הימים איין האם לימה מסייע לרב נחמן דמה רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק האם נאמר שרבי יהושע שאומר שזמן אומרו כל שבעה הוא מתכוון לומר כי רב נחמן שאפילו לא צריך בשביל זה האם יש כאן ראייה לדבריו אומרת הגמרא ממש לא היה לו קש יידי כללי זאת אומרת לא חובה שרבי יהוושע מסייע בדבריו לרב נחמן ייתכן שהוא מדבר על שחיינו ובאמת אפשר לברך שחיינו בכל שבעת ימי הפסח במקרה שלא אמרת ביום הראשון אבל דווקא על אם מזדמן לך יין תומר שהחיינו אם לא אז לא אוקיי אז בכל אופן אפשר לומר שרבי יהושע מדבר על שהחיינו אבל שואלת הגמרא שאלה נוספת את ינח צרת וראש השנה אתה דורש לי ש סוכות פסח עצרת וראש השנה אני מבין שאפשר לאחוז יין ולומר שהחיינו אבל יום הכיפורים החיד מה הוא יעשה ביום הכיפורים אם מברך עליי ושת אליי אם תאמר שהוא ישתה את זה כמובן לפני שנכנס יום הכיפורים בערב יום כיפור הוא יעמוד עם יין יברך שחינו וישתה לא ייתכן כיוון אמר זמן קבל עלי וער לי ברגע שהוא אמר שהחיינו זה נקרא שהוא קיבל את יום הכיפורים כתוספת כן עליו שזה ערב יום הכיפורים שכמובן מדאורייתא מותר לאכול ולשתות אבל ברגע שהוא קיבל את זה על עצמו הוא סר עליו את זה כתוספת יום כיפור כמו שנראה עוד רגע לעניין שבת שברגע שאתה מקבל על עצמך אתה מתפלל ערבית קיבלת על עצמך שבת גם אם זה מבעוד יום אם כן אותו דבר כאן קיבל על עצמו את התענית ושרו לו כבר לשתות את היין כן בוא נראה את זה בגמרא כיוון דמר זמן קב לעלי ו לי אסור לו לשתות דמר לרב ירמיה בר אבא לרב היה יום מהונן הוא התפלל ערבית של שבת כבר בערב שבת בעוד יום שאל אותו מי בדלת אם פרשת בדלת מעשיית מלאכה אמר לי אם בדיל נ כן אני כבר לא אני לא עושה מלאכה ברגע שהתפללתי ערבית ואם כן אנחנו רואים שבאמת ברגע שהוא קיבל על עצמו כאילו אחר כבר נכנס כמו שהשבת נכנסה אותו דבר כיפור נכנס ואם כך הוא לא יכול לאחוז את הקוסמי בעוד יום ולברך עליה שהחיינו תאמר לי לברך עלי ונחי שיברך על יין ולא ישתה ממנה לא ייתכן המברך צריך שיטעום רשי אומר זה גנאי לברכת בורא פרי הגפן שנאמרת ולא שותים אחריה תאמר לי לת ולי נוקה שהוא ישתה וייתן לאחר אומר רשי בכך בעצם ברכת הגפן לא מתגנב כיוון שמישהו אחר טועם שיתן אותה לקטן שלא צם גם לא ייתכן ללחת כרב אחה רב אחה בעצם אומר שמותר לתת לקטן עלף שלך אסור לשתות מותר לך לתת לקטן שישתה אגב רשי בקיאותו אומר לא התפרש איך בכל השס הוא לא מצא את מאמרו של רב אחה בכל אופן אין הלכה כמוהו דיל מתי למסר אותו קטן לך שיגדל הוא יאמר אני זוכר שבקטנים נתנו לי לשתות למצווה כנראה שמותר והוא לא יבדיל בין זה שהוא היה קטן לבין עכשיו ויבוא להיכשל ובקיצור לכן אין אפשרות לעשות שהחיינו ביום הכיפורים שואלת הגמרא למסקנה מה היה ועלה נו בוא תסביר לי הרי ראינו את רבי יהושע שאומר שתן חלק לשבעה וגם לשמונה וגם הוא מוסיף גם את ראש השנה ויום הכיפורים אנחנו לא יודעים לעניין מה הוא דיבר אנחנו יכולים להסביר באמת שהוא דיבר לגבי ברכה אנ כל לס שהוא דיבר לגבי שחיינו ולא צריך מה היה ועלה אומרת הגמרא שדרו רבנן לרב ימר סב קמי דרב חסדה במ יומ דרישתה הם שלחו את רביי מר סבה לפני רב חסדה ביום של ראש בערב ראש השנה כדי שיעקוב אחריו ויגיד להם מה רב חסדה עושה אמרו לי זי לחזי איך יבד עובדה לך תראה מה הוא עושה למעשה תמלן בעצם תעקוב אחרי ובוא תאמר לנו את ההלכה כי חז רב חיסלה ראה אותו הוא הבין מיד למה הוא הגיע הוא לא סתם הגיע לכאן לראש שנה לתפילה הוא הגיע לברר משהו אמר דלוי לרטי רס בדוי כשאני רואה זה משל כשאני רואה בן אדם מרים ץ לך שאי אפשר להסיק אותו אם הוא טורח להרים אותו כנראה הוא צריך את מקומו זאת אומרת הוא לא עושה את המעשה הזה סתם אותו דבר אתה רבי אמר לא הגעת כאן סתם נסיעה לאדמור באת לבדוק משהו כנראה ובאמת אייטו לקס דחמרא הביאו לו יין ובאמת קדיש ואמר זמן הוא אמר עלזה קידוש ובירך על זה שהחיינו והוא עשה את זה בקול כדי להדגיש לו שבאמת כך הלכה והי לכתה ובאמת הלכה מעשה אומר זמן בראש השנה וביום הכיפורים וילך את הזמן אומרו אפילו בשוק גם כשאין לו יין ואגב אנחנו באמת בכל החגים כן נוהגים לעשות את זה על יין וביום כיפור אומרים את זה מיד לאחר כל נדרה בשמחה עצומה גם בלי יין אנחנו נתחיל שוב את השאלה הבאה כבר עליו שבעזרת השם מחר נחזור עליה כדי להיכנס לעניינים אבל בשביל לסיים את העמוד נתחיל אותה שאלה נוספת ששאלו את רב רב אונה ואמר רבא כי אבין בי רב אונה הי בילן בר בירב דתי בתני במע לשבטה הוא יושב בתענית בערב שבת מה הוא לשלומה בעצם זה לא תענית סיבור שכולם צמים זה גם לא תענית חלום שאז כתוב שאפילו בשבת אפשר לצום אלא תענית אחרת שהזמנה לו ליום שישי השאלה אם הוא משלים אותה ונכנס לשבת כשהוא מעונה או שכבר לפני שקיעת החמה הוא יאכל קצת יי לקמה דרב יהודה ולא אב בידי הוא לא ידע לענות אמר רבה זה בעזרת השם כבר נראה מחר מה הדין ראיה לכאן ריה לשם ובעזרת השם נמשיך הלאה לסיכום מה ראינו היום דבר ראשון ראינו מחלוקת לגבי ראש חודש בשבת בערבית שחרית ומנחה במוסף ברור שמזכירים אותו בתוך קדושת היום של שבת השאלה אם בערבית ושחרית ומנחה אומר אותו יעלה ויבוא ואז יעלה ויבוא ראינו מחלוקת האם בעבודה או בהודעה או שאומר אותו בתוך ברכת היום כמו במוסף מכניסים אותו לתוך של שבת למסקנה מה קורה לגבי ראש חודש בראש השנה אמרנו שלא אומרים כי זיכרון אחד עולה לכאן ולכאן שאלנו מה הוא לומר זמן בראש השנה וביום הכיפורים זה לא נקרא רגל מצד אחד זה מגיע לזמן ברור שמותר השאלה אם חייבים ראינו שרב ושמואל אמרו אין זמן אלא בשלוש רגלים ראינו מהפסוק תן חלק לשבעה וגם לשמונה שרבי אליעזר דורש שזה הולך על ששת ימי המעשה ושבת ועל ברית ואילו רבי יהושע אומר שזה על כל החגים הבנו של זמן ניסינו להגיד שמה פתאום לברכה ואם כך ניסינו להוכיח שכל זמן כל שבעה מעיקה ואם תאמר לי איקה מהעם אמרנו שמזדמן לו ואם כך מה תאמר לי על יום כיפור אתה הרי לא יכול לעשות שום דבר עם אז כנראה שבאמת לא צריך ולמסקנות את רביי סבה יש גורסים רבי אי סבה שלחו אותו לרב חיסה והוא באמת הדגיש לו שומרים זמן גם בראש השנה וגם ביום הכיפורים וגם לא צריך פתחנו שאלה נוספת שאותה נראה בעזרת השם בהרחבה מחר בחור בר בעירו שיושב בתענית בערב שבת האם הוא משלים או לא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים: