העמוד היומי מסכת עירובין דף מט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מט עמוד ב

[מוזיקה] דף מט עמוד ב מסופר על רבנו החפץ חיים אחרי שהוא הוציא את הספר שלו את היצירה המונומנטלית על הלחות שמירת הלשון ולשון הרע פגש אותו יהודי ואמר לו רבי מה יהיה עד היום יכלנו לשבת לפטפט ככה לדבר שיחת חברים מהיום והלא כל דבר אנחנו מסתבכים זה לשון הרע זה רכילות זה אבק לשון הרע מה יהיה אמר לו החפץ חיים להפך עד היום היית צריך למצור את פיך לא ידעת מה מותר ומה אסור לאחר שיש את הספר יש את ההלכה כשתדע את ההלכות תוכל לפתוח אותו ולדבר מה שמותר היום אנחנו גם נראה את העניין הזה בעמוד שלנו אדם שיודע את ההלכה דווקא יכול לפעמים להגיע איתה להישגים יותר טובים לשפר עמדות אפילו מבחינה גשמית יותר מאחד שאינו יודע את ההלכה אומרת המשנה אדם שיודע את ההלכה יכול לומר שבתתי בכל מיני מקומות בהמשך אבל אם אינו מכיר או שאינו בקי הלכה הוא מפסיד ומקבל רק ארבע אמות אז בכל פעם שאנחנו חושבים שיוסיף דעת יוסיף מחוב נאמר חלילה וחס על דברי הלכה שעזב עדיף לא לדעת דע לך לפעמים והרבה פעמים זה קורה שדווקא היודע הוא זה שיכול לתמרן הוא זה שיכול גם לעמוד בהלכה וגם להגיע להישגים כי הוא יודע איך להתעסק הוא יודע מה לעשות זה שונה מאנשים שאומרים תשמע זה עניין מסובך אני לא יודע בדיוק מה ופורשים ומפסידים בשתי העולמות אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף מט עמוד ב ממש במילה השנייה של העמוד אמר להבא לרבא אתמול ראינו דיון עד כל העניין הזה של עירוב משום מה הוא קונה מדובר על עירוב חצרות ראינו האם משום קניין או משום דיורין זאת אומרת האם משום דירה ששמתי כאן לחם ואז דעתי לגור כאן או משום קניין שבעצם אני שוחר את המקום מבעל הבית כולנו הופכים להיות שותפים והתמורה של השכירות זה אותו לחם שווה פעוטה שבו אנחנו עושים את הקניין אומרת הגמרא אמר להבאה לרבא לדידך קשיה ולשמאל קשיה גם שיטתך שאתה אומר שכלל העניין של עירוב זה הלחם שמניחים ודעתו של אדם זה על הלחם ושם נהיה דירתו וגם לשמואל שאומר שהעניין זה קניין לשניכם קשה התניה הרי כתוב בבריתה כך חמישה שגבו את רובן בעצם חמישה אנשים גרים בחצר אחת גבעו את העירון והניחו אותו בביתו של אחד מהמהם ואז כתוב אם הם רוצים ללכת צעד קדימה ולערב יחד עם בני החצר השנייה להפוך את שני החצרות לאזור אחד ולטלטל כשהן מוליכים את רובן למקום אחד לא צריך שכל אחד וא אחד ילך ווליך עירובו אלא מספיק שאחד מהם הוא יהיה הוא שעושה בשביל כולם את האירוע אלא אחד מוליך לכולם אחד מביא פת משלו ומערב בשביל כל בני החצר זאת אומרת שלב א' בני החצר ערבו יחדיו שלב ב' הם רוצים לערב עם החצר שלידם פשוט אחד מהם לוקח לחם ומביא לבני החצר שליד ואם כך שואלת הגמרא איך ייתכן לעניין קניין הואו דקני ולו אחד נתן פת אחד עשה קניין רק האחד ההוא עירב איתם אחרים לא וגם לשיטת רבא שזה עניין של דיורין הוא ניוד קדר ותו ו ואם כן לפי שניכם שאומרים שהעניין הוא שבן אדם יוצר בכך את דירתו בין אם זה עניין של דירה בין אם זה עניין של קניין איך אחד יכול לעשות את זה בשביל כולם אלא ככל הנראה העירוב זה לא החישובים האלה הנפלאים שאתם אמרתם שזה קניין או שזה דירה אמר ליונה הגמרא אומר רבא להבי ממש לא לא לדידי קשיה ולא לשמואל קשייה פשוט מאוד כשאחד עושה את זה שליחות דקולו קא אותו אחד עושה את השליחות בשביל כולם בין לגבי לשיטת שמואל לגבי קניין ובין לפי מה שאני אומר לגבי ליצור את מקום דירתו כיוון שהוא נתן לחם נכון אדם אחד עושה את זה אבל הוא לא עומד יחידי איתו עומדים יחד כל האלה שרבו יחד איתו ולכן זה באמת תקף פעיל ויעיל מסכמת הגמרא ואומרת וכאן אנחנו מסיימים את כל הדיון בדברי רבי שמעון ושוב כיוון שאנחנו מתחילים היום נצטרך לתת איזה הקמונה והיא באמת תהיה קצרה רבי שמעון ראינו שמגיע ואומר ששלוש חצרות שפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים והאמצעי ערבה עם החיצונה אבל החיצונה לא ירבו אחד עם השני אומר רבי שמעון האמצעית מותרת עם החיצוניות והחיצוניות מותרים עם האמצעית אבל הקיצוניות אסורות זו בזו כך בעצם רב מסביר את רבי שמעון ואילו חכמים אומרים לאמצעי אסור להשתמש עם החיצוניות ולחיצות מותר להשתמש עם האמצעית כך רב הסביר את המחלוקת בין רבי שמעון לחכמים ומגיע כאן אמר רבא אמר אחם ברגו אמר רב הלכה כרבי שמעון שמקל ואומר שברגע שהיה עירוב בין האמצעית לחיצוניות לא משנה איך ראינו על זה מחלוקת רב ששת ורב יהודה ומוזמנים לעמודים הקודמים רב שמעון אומר האמצעית מותרת עם החיצונה והחיצוניות מותרים עם האמצעית ורק החיצונה אסורות זו עם זו אמנם גם ראינו שלשום את שמואל שאומר קצת אחרת אבל שוב אני מזמין אתכם לשיעורים הקודמים אומרת המשנה הקדושה מי שבא בדרך וחשכה לו הוא הולך בדרך לכיוון ביתו אבל הוא לא הספיק הזמן התאחר והחמה שוקעת נכנס שבת נכנסת והיה מכיר אילנו גדר שזה נמצא בתוך תחומו זאת אומרת כך אם הוא נתקע כאן בשבת כאן שיטתו ויש לו 2000 ממה לכל רוח אם בתוך הטווח הזה של 2000 ממה הוא מכיר מקום מסוים אילן או גדר אבנים ואז הוא רוצה לקנות את שיטתו שם ואמר שיטתי תחתיו לא אמר כלום אנחנו נאמר בגמרא בדיוק כבר נראה את זה מה הפירוש לא אמר כלום אני יודע שכולנו מתקוממים ואומרים רגע ראינו לפני כמה דפים שיש מושג כזה לקנות שביטה במקום שאתה עדיין לא נמצא שם אבל כאן לא אמר כלום כיוון שזה לא מקום מוגדר מקום השביתה חייב להיות מוגדר אלא אם כן השביתה זה במקום שאתה נמצא אז ההגדרה היא כאן איפה שאני נמצא אבל אם אתה רוצה לקנות שביטה מעבר למקום גם אם הוא בתוך טווח 2000 ממש שלך זה חייב להיות מקום מוגדר וכשאמר את אילן והאילן זה דבר רחב כפי שנראה בגמרא מחר הוא מחרתיים האילן הוא מקום רחב תחת נופו תחת עיקרו לא אמרת בדיוק איפה אתה קונה אותו דבר גדר אני לא יודע איפה בדיוק הרבע שלך ולכן לא אמר כלום כפי שאמרנו כבר נראה בגמרא מה זה אומר לא אמר כלום אבל אם הבן אדם אמר שבתתי בעיקרו הוא אמר בדיוק בגזע זאת אומרת יש ארבע אמות מסויימות שבהם הוא קונה אז מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו 2000 ממה זאת אומרת גם אם זה 2000 ממה מותר לו ללכת עד שם ו מעיקרו ועד ביתו 2000 ממה נמצא מעליך משח שכה 4000 אמה כמובן עד 4000 אמה כי הוא יכול לקחת את הטווח דבר ראשון עד האילן ששם הוא קנה את מקומו שבו ומי שם עד לביתו מה קורה אם בן אדם לא קנה שביטה אם אינו מכיר או שאינו בקי בהלכה וכיוון שהוא לא בקי בהלכה הוא מפספס את ההיתר הזה כי הוא לא יודע שמותר לעשות אותו ואמר שבתתי במקומי או אפילו לא אמר אבל כיוון שכתוב ברשע אמר כתוב גם כאן אמר זכה לו מקומו 2000 ממה לכל רוח כן יש מושג בן אדם איפה שהוא שובט ברגע שהוא עירני ראינו אפילו אם הוא לא אומר במפורש קונה את ה שיטתו כאן ארבע אמות ויש לו 2000 אמה לכל רוח מביאה הגמרא מחלוקת איך מודדים את ה-2000 אמה אומרת הגמרא תקמה זאת אומרת לא תנ קמה כבר תאמר הגמרא מי זה עגולות דברי ארבי חנינא בן אנטיגנוס זאת אומרת כך מהמקום שהוא נמצא קח 2000 אמה לכל כיוון אתהה גומר את ה-2000 אמה תעגל הרדיוס של העיגול הוא 4000 אמה 2000 לכל כיוון כך אומר רבי חנינא בן אנטיגנוס ואילו חכמים אומרים מרובעות כטבלה מרובעת זאת אומרת כך קח ממקום מושבך 2000 אמה לכל כיוון ותרבה את הזוויות כך שיוצא שבעצם באלכסון אתה הולך הרבה יותר מ2000 ממה זה 2000 ממה פלוס כל הזווית המרובעת כדי שיהיה נזכר לזוויות יוצא שאם תלך באמת בקו ישר ממקומך יהיה לך 2000 ממה אבל ברגע שתלך בצורה אלכסונית יהיה לך יותר מ-2000 ממה את כל הזווית הזו של הריבוע אתה מקבל חוזרת המשנה ואומרת אדם שנמצא בדרך ולא עשה את הפטנט הזה ש שליטתי בעיקרו וכדומה או כי הוא לא מכיר את הדרך או כי הוא לא בקי בהלכה וזוהי שאמרו העני מערב ברגליו שמותר אפילו בלי פת לערב לא הנחת לא שמת מזון שתי סעודות עצם זה שאתה כאן זה נקרא לערב ברגליו אמר רבי מאיר אנו אין לנו אלא אני ראינו כבר את המחלוקת הזו רבי מאיר אומר דווקא אני אין לו פת גם כרגע אדם עשיר נמצא בדרך הוא נחשב כאני אז אז באמת הטירה לו המשנה לערב ברגליו אבל אדם שיש לו או אדם שנמצא בביתו אסור לו רבי יהודה אומר אחד אני ואחד עשיר ברור מותר לו לערב ברגליו ולהפך לא אמרו מערבים בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא וערב ברגליו כעשיר נמצא בביתו ויש לו את האופציה לשלוח או שהוא בדיוק נמצא שם במקום והוא לא רוצה להישאר שמה בערב שבת אלא להשאיר לחם ולחזור לביתו התירו לו ואמרו אוקיי מקילים עליך תשים גם פת אבל ברור שברגולד הפת זה היתר מיוחד שעשו לעשירים בעצם כאן רשי כותב כמו שאמרנו שאני זה לאו דווקא אני אלא כל מי שנמצא בדרך שכרגע אין לו פת הוא נחשב כאני מדברו במקום אחר משמע דבר מעניין נוסף שכל מי שנמצא בביתו נחשב שב כעשיר ואפילו אני שאין לו פת כשהוא בביתו רבי מאיר לא יתיר לו לערב ברגליו אלא שיחזר אחר פת ורק בא יערב שואלת הגמרא הקדושה מהי לא אמר כלום אמרנו בן אדם שהולך בדרך ואומר שיטתי באילן והוא לא מסיים הוא לא נותן מקום מוגדר איפה שיטתו לא אמר כלום מה פירוש לא אמר כלום אומרת הגמרא מחלוקת רב שמואל אמר רב לא אמר כלום כל עיקר ד אפילו לחתו של אילן לו מצי אזיל אומר רב הוא לא יכול לזוז ממקומו ולמה כי את אותו מקום שהוא רצה לקנות שמה הוא לא קנה כי הוא לא הגדיר את המקום כאן הוא לא קנה כי הוא לא תכנן לקנות אותו הרי מטרתו מחשבתו היייתה על המקום שתחת האילן תחת האילן הוא לא קנה כמו שאמרנו מקום לא מוגדר לא קונים גם את המקום כאן הוא לא קנה ואסור לו לזוז ממקומו יש לו רק ארבע עמות הוא אפילו לא הרוויח הוא חשב שהוא הרוויח יותר הוא אפילו לא קיבל את הרבע עמות הבסיסיות שיש לכל בן אדם פלוס 2000 מה לכל רוח אלא ארבע עמות ולא יותר ואילו שמואל חולק ואומר מה פתאום שמואל אמר לא אמר כלום לביתו זאת אומרת הוא לא יכול להפוך את המקום הזה שהוא רצה להיות בו את מקום האילן למקום שיטתו ב-100 א ומי שם יוכל ללכת לביתו שזה בעצם היה התוכנית שלו כנראה ביתו בתוך 2000 ממ סמוך לאילן הוא תכנן ללכת לביתו אבל לתחתון אילן מצי אזיל מי האילן לביתו הוא לא יכול ללכת אבל מכאן ממושבו עד האילן זה בתוך תחום שבת שלו ברור שיכול ללכת למה כי הוא קנה כאן לפחות את מקומו ו-2000 ממה לכל רוח ומוסיף שמואל ואומר ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל ולכן כן בא למדוד מן הצפון מעודדים לו מן הדרום בא למדוד מן הדרום מעודדים לו מן הצפון שימו לב נשתמש בפירוש הראשון של רשי תחזיקו ראש פשוט מאוד 25 שניות ואנחנו אחרי אומר רשי אומר שמואל כך אותו בן אדם קנה את שיטתו במקום לא מוגדר באילן אבל הוא קנה את שבדת מתחת האילן איפה בדיוק באילן כאן אני מסובך בוא נאמר בוא נדמיין לעצמנו שנופה של האילן הוא מאוד רחב אנחנו נראה בעזרת השם מחר הוא מחרתיים את רוחבו של האילן אבל בוא נדמיין שהוא מאוד מאוד רחב יתכן שהוא קנה בארבע עמות הראשונות שלו איך שאתה מגיע יתכן בארבע עמות האחרונות אם בארבע עמות האחרונות זאת אומרת שאחרי שהוא מגיע הוא ממשיך את כל רוחב האילן ומגיע לסופו משמה הוא יכול ללכת לביתו אבל אומר שמואל כיוון שאני לא יודע האילן הזה מושך אותו לשני הכיוונים ולכן לילן מותר לו ללכת שם גם תהיה שיטתו אבל כשההוא יוצה ללכת הביתה אנחנו נגיד לו אדוני תמדוד 2פ ממה מהמקום המרוחק ביותר מביתך של תחת האילן אל תלך על הקצה ככה לסוף ותגיד כאן התכוונתי כל עוד ולא סיימת ולא הגדרת אני הולך לקצה המרוחק ביותר מביתך ומודד משם ואם תרצה ללכת לכיוון השני אני ממש באותו רגע ילך למקום ילך לצד לזווית שכנגד ילך למקום הכי מרוחק ומדוד משם שוב פעם יש לי כאן אילן אוקיי האילן רחב מאיפה אני מודד אז לצד של הבית אני לא אמדוד מהקצה שקרוב לבית אלא מהקצה המרוחק ביותר ואם הוא רוצה ללכת לקצה השני אני שוב אלך למקום המרוחק ביותר ומשם ימדוד כך אומר רשי בפירושו הראשון זה הפירוש אמר גמל האילן מושך אותו לשני הכיוונים כאן סיימנו את השיעור למטיבי לכת אני לפעמים אוהב כן לומר את הפירוש השני של רשי עליו שרשי שולל אותו רשי אומר חמר גמל לא מה שהבנו עד עכשיו בפירוש הראשון שהאין עצמו הארבע המות הראשונות שלו של רוחבו והאחרונות של רוחבו של נופו מתחת הענפים נעשים חמר גמל אלא מהמקום שהוא נמצא עכשיו באותו רגע של כניסת שבת והמקום של האילן הם הופכים להיות חמר גמל ואז בעצם יש לו פספוס הרבה יותר גדול הוא לא יכול ללכת לצד ביתו אפילו עמה אחת שימו לב לפי הפירוש הראשון הוא יכול ללכת לצד ביתו מינוס פחות כל רוחב האילן שאותו הוא לא יכול ללכת אני מקווה שאני נשמע ברור ולכן אני אדגיש שוב בפירוש הראשון של רשי שפיטתו באור מתחת האילן השאלה איפה הנוף מתחת הענפים הורחב השאלה איפה וחמר גמל מדובר על האילן על הארבע עמות האם בדרומו או בצפונו זאת אומרת בחלקו הראשון או האחרון אבל לפי הפירוש השני חמר גמל זה ביחד עם המקום המקורי שהוא נמצא בערב שבת ולכן יתכן שהוא לא יכול לצאת מהאין לכיוון ביתו ואפילו עמה אחת מי שהבין אשה ואשרי חלקו מי שלא לא קרה כלום רשי דוחה את הפירוש הזה בוא נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו אתמול משום מה עירוב קונה ראינו או קניין או דירה לפי זה שאל הבאה איך ייתכן שחמישה אנשים שרבו יחד ורוצים לערב עכשיו עם חצר נוספת אחד יכול לעשות את זה בשביל כולם אמר לו אמר לו רבה פשוט מאוד גם לשיטתי וגם לשמואל אותו אחד הופך להיות שליח של כולם ואין שום בעיה במחלוקת שעסקנו בדי הרבה של רבי שמעון וחכמים מגיע רב ופוסק רבי שמעון כשיטת שמה ששלוש חצרות פתוחות לרשות הרבים ופתוחות זו לזו והאמצעי ערבה עם החיצוניות והחיצוניות לא ערבו זו עם זו לחיצוניות מותר עם האמצעית וכן לאמצעי עם החיצוניות ול החיצוניות הקיצוניות אסורות זו עם זו ראינו במשנה מספר דינים א' בא בדרך וחשכה לו והוא אמר תיש שיטתי ולא הגדיר מקום לא אמר כלום בוא כבר נאמר מיד את הגמרא מה זה לא אמר כלום רב אומר לא אמר כלום זאת אומרת עד כדי כך שאין לו בכלל 2000 אמה לא מהאין ואפילו לא ממקומו כיוון שהוא לא התכוון לקנות שמואל אומר לא אל תגזים עד כדי כך יש לו באילן ולפי הפירוש הראשון של רשי נסכם יש לו באילן אבל אני לא יודע במדויק איפה באילן ולכן זה הופך להיות חמר גמל ותמיד אני אמדוד מקצה האילן המרוחק ביותר כדי שהוא יפסיד את מלאו רוחב מתחת ענפי האילן הלאה בן אדם שאמר שכן יודע איפה זה וסיים מקום מסוים למה ה שביתי בעיקרו וכדומה זה בסדר גמור ועל ידי זה הוא יכול ללכת משך שכה עד 4000 אמה אינו מכיר אינו בקי בהלכה אמר שיטתי במקומי ראינו שאפילו לא אמר זכה לו מקומו 2000 אמה לכל רוח מחלוקת עם אותם 2000 אמים עגולות זאת אומרת כותר או שאני מרבע והוא מרוויח את כל הזוויות באלכסון זוהי שאמרו אני מערב ברגליו אומר רבי מאיר דווקא אני רשי מוסיף כל מי שבדרך נחשב כי אני והוא מוסיף במקום אחר כל מי שבבית נחשב כעשיר רבי יהודה אומר מה פתאום ברגליו זה נהדר לא אמרו לערב בפת אלא כדי להקל על השיר שיוכל לשלוח שליח ולא יצטרך לצאת בעצמו למקום העירוב בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: