העמוד היומי מסכת עירובין דף מח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מח עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא עירובין דף מח עמוד א' נתחיל בסוף העמוד הקודם תני רבחי חרם שבין תחומי שבת צריך מחיצה של ברזל להפסיקו מה הכוונה אנחנו למדנו בסוגיה הקודמת מחלוק ס בין רב יוחנן בן נורי לבין רבונו האם חפצי הפקר קוונים שביטה או לא דהיינו חפץ שלא משוייך לאף אחד אם החפץ משויך לבייל ודאי רגלי החפץ כרגלי הבעלים אפשר לטלטל את החפץ באותו שיעור לאותו מרחק באותו כיוון שהבעלים של החפץ יכולים ללכת אבל חפצי הקריות שאיין להם בלים היום הם קונים שביטה האמת היא שזה לחומרה זאת אומרת אם רבי יוחנן בן נורי אומר שחפצה קוונים שביטה אז הכוונה שזה לחום למה כי שהחפץ קונה ל עצמו 2 מה לכל רוח ואחרי זה מי שיזכה בחפץ הזה במשך השבת לא יוכל לטלטל את החפץ ימו לכל צד שהוא רוצה כמה שהוא יהיה מוגבל בתנאים של החפץ עצמו לכן כמו שראיינו לאל לא בהכרח נפסק הלכה כפי רבי יוחנן בנורי לגבי חפצי הבקר מה שאיין כן בקשר ליישן כן פסקנו כמותו שאדם ישן קונה שביטה כמו ששמה זה לכולה וכל המקל בעירובין הלכה כמותו אבל כאן מאחר שמדובר בחומרה לכאורה אין הלכה כרבי יוחנן בןן נורי אבל מאחר שראיינו את המחלוקת ב רבי יוחנן בן נורי לבין רונדון מביאה הגמרא פה דין שיוצא מתוך המחלוקת הזאת אז תני ר בחיה חרם מה הכוונה חרם חרם הכוונה היא מחיצה של קנים מאין רשת מאין רשת של דיגים שנמצאת בתוך מאגר מים היכן נמצא מעגר מים הוא נמצא בין שתי עררים בין עיר לעיר ואמ מגיעים מתוך התחום של העיר אחת לתוך התחום של העיר השנייה והחרם אותה מחיצה של קנים נמצאת בדיוק באותו מקום שבו מסתיים התחום של כל עיר התחום 2000 ממה מהעיר נקרא לה ימנית והתחום של אפ ממה מהעיר השמאלית בחיבור בין שני התחומים האלה נמצא שמה אותו חרם המטרה היא כדי לעצור את שטף המים את שטף הדגים תכף נראה אז חרם שבין תחומי שבת צריך מחיצה של ברזל לא מועילה החרם המחיצה הזאת שעשויה מקנים לא מועילה אלא צריך דווקא מחיצה של ברזל ולמה כיוון שהמים ש כמובן נמצאים בתוך המאגר מים הזה זה נער נחל מה שנמצא בתוך התחום של העיר הראשונה יכול יכולים לקחת אותו בני העיר הראשונה ולטלטל אותה כמובן רק בתוך התחום וכן המים של ה שנמצאים בתוך התחום של העיר השנייה אי אפשר לקחת מהמים של התחום של העיר השנייה ולהביא אותם לתוך התחום של הראשונה והסיבה הרי זה חפצי הפקר ואם חפצי הבקר על פי רבי יוחנן קונים שביטה לכאורה הם קונים 2000 ממה לכל רוח כל זה מדובר כשהם נמצאים בבקעה או במקום שלא משוייך לתוך תחום שכבר קיים אבל היות שכאן המים נמצאים בתוך תחום של העיר הראשונה של העיר השנייה העיר הימנית העיר השמאלית היות ש נמצאת פה המים האלה נמצאים בתוך תחום המים קונים שביטה אבל לא 2000 המים ממקומם אלא הם קונים שביטה כרגלי אנשי אותה העיר כרגלי אותה העיר ולכן המים שנמצאים בתוך התחום של העיר האחת אי אפשר לתלם בתוך התחום של העיר השנייה והרי המים כמובן הם לא נחצים לשניים המים שנ ברגע שאני שועב מים מצד ימין מה יפריע למים מצד שמאל להיכנס לתוך המקום הזה ממילא יש צורך לחצוץ ולבדל בין המים שמשוחרר שונה לבין המים שמשוחרר שנייה לכן הבינה הגמרא בא ומינה שהכוונה שצריך לעשות מחיצה של ברזל כיוון לחצוץ בין המים הימניים נקרא לזה לבין המים השמאליים מכי חל רבי יוסי ברב חנינה רבי יוסף ברב חנינה חייך על ההלכה הזאת מה הת מק מחייך אימה משום כ רבי יוחנן בן נורי לחומרה אנחנו כמובן בפסיקה שלנו שצריך משהו שחצו בין המים הימניים למים הסמלים כמובן הולכים על פי השיטה של רבי יוחנן בן ורי שחצי הבקר קונים שביטה כ שאם חפצי הבקר לא היו קוונים שביטה אין לנו שום בעיה עם המים הימניים שיחדרו לתוך התחום השמאלי והי הוא סביר לכר בונדו לכולה והוא סבר כפי רבון שמיים לא קונים שביטה וממילא מי שזוכה בהם הולך מוליך אותם ככי רגליו שלו ממילא אין לי שום בעיה שהמים יעברו מצד אחד לצד שני זו הסיבה שהוא חייך כמה שהוא סביר עלי קרבונן ורב כיה לכאורה דבריו כרבי יוחנן בן ורי ומשום דסו לכולה מן דתן לחומרה מחי חלה אלא משום תניה הנקודה היא פה שלדעתו של רב יוסי ברב חנינה לא נוצרה פה שום בעיה בקר של המים והסיבה תניה נערות המושכים ומעיינות הנובעים הרמים לא עומדים ממש מקומן הם נדים ימינה ושמאלה הרין כרגלי כל אדם הם לא תופסים לעצמם מקום שביטה לא במקומם ולא כמשו יחים לאנשי העיר כמו שלמדנו לאל מים שמתנדבים פרטיים הם גם לא מקבלים שביטה כפי רגלי בעליהם אז כאן בוודאי חפצי הבקר הם לא יקבלו שביטה כפי רגלי אנשי אותה העיר כיוון שהמים הניידים ודיל מה במכונ שין אולי מדובר פה במאגר מים שאין זרימה מים לא זורמים מצד לצד אלא משום דקתני צריך מחיצה של ברזל להפסיקו מה שגרם לו לחיוך זה הצורך שרב חיה אמר במחיצה של ברזל כדי להפסיק שלא יהיה מעבר בין צד ימין לצד שמאל ומה ישנה קנים דלא למה החרם הוא אמר לא מספיק החרם של קנים המחיצה של קנים אלא צריך מחיצה של ברזל למה מחיצה של קנים לא מועילה דילי בומאה של ברזל נמי אלבומיה גם מחיצה של ברזל לא תועיל למנוע מעבר מצד אחד לשני כיוון שגם ממקום הלוח ברזל באמת אין מעבר אבל מתחתיו הרי הוא לא מתכוון לעשות מחיצה של ברזל עד התהום הוא עושה מחיצה של ברזל נגיד עשרה טפחים אפילו יותר אבל מתחת המים יכולים לעבור מצד למשנהו ממילא מה הואילו תקנתם להחליף את המחיצה מקנים למחיצה של ברזל זה גרם לו לחיוך אומרת הגמרא ודיל מה צריך ואין לו תקנה אולי מה שרב חי ה צריך מחיצה של ברזל זה לא באמת שהוא חשב מחיצה של ברזל תפתור את הבעיה הוא אומר מצד הדין היו צריכים באמת מחיצה יותר הרמטית שגורמת למניעת חדירת מים מצד לצד אבל להיות שאי אפשר לעשות מחיצה כזאת ממילא לא יכלו לשאוב אף עיר לא תוכל לשאוב מהמים אולי זו היייתה כוונתו אם ככה מה גרם לחיו של רבי יוסי ברב חנינה אלא אומרת הגמרא משום דקלו שהכילו חכמים במים רבי יוסי רב חנינה חלק על רב חיה כמו שהוא אמר אתה יודע שבנושא של מים יש קולות גדולות שרבונו נתנו איפה ראינו את זה כדי רבי טבלה דבא בנ רבי טבלה מרב מחיצה תלוייה מהו שתתיר בחורבה בית שנחרב ונשאר קיר עומד באוויר כ מתחתיו יש מעבר האם המחיצה הזאת גורמת המחיצה התלויה שיחשב מהמקום קרשו יוכי דוו אמר לה אין מחיצה תלוייה מתרת אלא במים המקור הוא לגבי ספינה שרוצים לשוב מים מהמים שסביב אותותיה אז תולים מחיצה והמים גורמים המחיצה גורמת כאילו המחיצה מגיעה עד התאום זה כולה שהכילו במים הסיבה כמ שכל מחיצה שמתחתיה אפשר לעבור זה גדיים יכולים לבקוע את המחיצה במדע זה מבטל שם מחיצה אבל במים הרי אין גדיים שאומרים למטה רשי שואל במסכת שבס לכאורה דגים עוברים לא נעריך אבל מחיצה במים מקבלת תוקף חזק יותר ומחיצה בעצם מונעת את המעבר הלכתית כמובן שלא טכנית מונעת את המעבר מצד לצד לכן זה וית רבי סי רב קנילה לחייך מה הצורך מה ההקפדה ממחיצה של ברזל בעצם כל מחיצה כמו שברזל לדעתך אמורה להועיל כיוון שמלמעלה היא חוצצת עלף שלמטה לא אז גם המחיצה של קנים על אף שיש מעבר בין כנה לכנה מה בעצם ההבדל לכן זה גרם לו לחייך אלא במים קלו שקילו חכמים במים וזה מה שהוא חלק על ר בחיה שדרש מחיצה של ברזל למד ד במשנה אדם שישן במקום ולא חשכה עליו השבת והוא לא קנה לעצמו שביטה לפי רב יוחנן בן ורי כן לפי רבונו לא קנה כמה שהוא ישן בשונה מנאור נאור עם אדם נאור אפילו שהוא לא חשב הוא גם קונה לעצמו מקום שביטה אבל באדם ישן הוא בכלל לא חשב על הדברים האלה ממילא לא קונה אז כמה יש לו חכמים אומרים אלה שחולקים על רבי יוחנן בן נורי ואומרים שהוא לא קנה מקום שביטה יש לו את ה מנימום שנדרש לאדם אין לו אלא ארבע אמוד וכולי בהמשך כפי שראינו במשנה לפני שלושה דפים מביאים תנאים את רבי יהודה שאומר שיש לו והוא באמצע ויכול לבחור לו איזה צד שהוא רוצה ושוב שמה יש תנא שאומר שמדובר שבאמת הוא מקבל רק ארבע אמות שואלת הגמרא רב יהודה אינו תנק מה הד בין רבו לבין רבון אמר רבה שמונה על שמונה קבני על פי רבון יש לו ארבע ל צד דהיינו שמונה אמות על שמונה אמות יש לו לאותו אדם שנקרא ללא קניית מקום שביטה הוא פשוט לא שזה לא שזה דבר גדול אבל שמונה על שמונה יש לו ד אומרת יש לו ארבע לכל צד זה תס רבון נתנינ מי אחי יש לו שמונה על שמונה דברי רב מאיר תכלס המחלוקת בין רבי יהודה לבין רבון האם יש לו ארבע אמות לפי רבוד יש לו רק ארבע עמות הוא יכול לבחור לעצמו שתיים מכל צד הוא יכול לבחור לעצמו ארבע מצד אחד ואז הוא מאבד את ארבע מהצד השני אבל בסך הכל יש לו רק ארבע אמות מה שאין כן על פי חכו מים יש לו שמונה רק נזכיר לעצמנו רבי יהודה סובר שאם הוא בחר לעצמו צד אחד הוא לא יכול לבחול לצד השני או אם הוא בחר לעצמו שניים מכל צד הוא אחרי זה לא יכול להמיר את זה לארבע לצד אחד אומר רבה מחלוקת אותם חכמים שנותנים לו שמונה עמות מחלוקת להלך אבל לטלטל דברי הכל אר אין תפי לא לגבי לטלטל כלים יש לו רק ארבע אמות דהיינו או שתיים מכל צד או ארבע מצד אחד אבל ה מה שנתנו לו שמונה עמות רבע עמות לכל צד זה רק לגבי הילוך שואלת הגמרא ואד עמות איך הכתיבה מאיפה לקוח הרעיון שלכל אדם גם שאין לו מקום שביטה של 2000 אמה המינימום הגודל המינימלי שנותנים לאדם שהוא לא בר שביטה נותנים לו ארבע אמות מאיפה לקוח העניין של ד' אמות כד תניה שבו איש תחתיו כ תחתיו וכמה תחתיו גופו שלוש אמות גופו של אדם שלוש אמות אומרת ספס מדובר רק ללא ראשו אבל עם ראשו זה יותר משלוש אמות הריה ממקווה שלוש אמות כתוב שלוש אמות זה גופו של אדם כיוון שהוא מתכופף ומכניס את ראשו אבל תסס מביא כמה הוכחות ששלוש אמות שכתוב בכל מקום חזל שגופו של אדם עורכו שלוש אמות מדובר ללא ראשו כך שיטת תוספות בכל אופן אם אדם נשכב יש אורכו שלוש עמות ותוספת עמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי רב מאיר אם הוא רוצה לפשוט את הידיים ורגליים לאורך זה לוקח עוד עמה רבי יהודה אומר גופו שלוש עמות ועמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו חפץ שנמצא מתחת לרגליים ומניח תחת מראשותיו מ בנייו איק הביני היו ארבע עמות מצומצמות הוויכוח בין שניהם זה ארבע עמות מצומצמות שמה שלפי המנדה אמר שאומר שמה שרב יודה מצומצמות למה כון שרבי יהודה אומר ש המטרה זה כדי שיטול חפץ אז זה בדיוק ארבע עמות שלוש עמות גופו ועוד עמה אחת בשביל ליטול ולהניח לעומת זה רב מאיר שומר שמדובר לפשט ידיו ורגליו זה קצת יותר עמה רביעית ונותנים לו קצת יותר עמה רביעיית אומ לרבי שרשל לברי כי אלת קמד רב פפה בי מני ארבע אמות שאמרו בעמ דידי הבין לי האם כל אחד מודעים על פי המה שלו או בעמה של קודש הבנלי ימה ה מקובלת כפי שהייתה בבית המקדש כידוע בבית המקדש היה מקום שנקרא שושן הבירה ושם היה שתי עמות קובעות היה מסומן אורך של עמה עמה וקצת יותר עמה וזה האמה שקבע לגבי מידות המקדש ולגבי האמה הכללית בכלל האם אני אומר פה בבע אמות הוא מקבל על פי האמה המקובלת המפורסמת או כל אחד על פי האמה שלו אם אמר לך כך הוא אמר לו אם הוא יאמר לך המות של קודש יבין לי עוג מלך הבשן טה עליו איך וג מלך הבשן יכול להסתדר בארבע אמות המקובלות ואם אמר לך בעמה דידי וינלי כל אחד מקבל על פי העמה שלו אי מלי מתמה לקטני לגבי יש שמרו למדנו בריתה בתחילת המסכת שמביאים שמה רשימה של דברים שתלויים בכל אחד אחד למשל חופני של כהן גדול ביום הכיפורים כמובן תלוי ב גודל חופני של כהן גדול או למשל קמיצה כמובן תלוי כל אחד בגודלו כל כהן גודל ידו ושמה לא מוזכר העניין של ארבע אמות לגבי שביטה אם באמת כל אחד מודדים על פי המטו שלו אז למה זה לא מוזכר שם בבריטה יש שמרו הכל לפי משהו אדם לפי הגודש שלו למה זה לא מוזכר שם כת לקב דרב פפה אמר לי קנקו אם אנחנו נדייק כל כך בכל משנה ובכל בריתה ובכל מקום נדייק למה השמיטו למה לא השמיטו לאנן לא היינו מצליחים להמשיך ללמוד הלאה לעולם במדיד ןלי ודקה שלך מת מלוקט גבי יש שמרו למה זה לא מוזכר בבריתה דלא פסיק לי זה לא מוזכר שמה כמה שיש מקרים שזה לא הולך על פי המה שלו למשל מתי משום דעי ננס באיברו ההקפדה שיהיה כמו המה שלו זה ממישהו גדול או גמי חבשה וכדומה שנותנים לו באמת את האמות שלו אבל בעמה של אדם קטן ננס שעמותה הם יותר קטנות מאשר כל אדם רגיל שמה יתנו לו כן את העמה המקובלת כמה ש להפחית עמה המקובלת אנחנו לא מפחיתים וזו הסיבה שזה לא מוזכר שם בבריתה היו שניים מקצת המותב של זה וכולי המשנה מביאה מקרה של שלושה אנשים שנמצאים בבקעה ולא קנו לעצמם מקום שביטה ממילא לכל אחד יש ארבע אמות על פי חכמים ארבע אמות לכל צד והמרחק בין אחד לשני והשני לשלישי הוא שש אמות שש אמות וממילא יש שתי אמות שנכנסות מהארבע אמות של הקיצוני הימני לתוך שתי אמות ארבע אמות של האמצעי וכן בצד השלישי אז שמה כתוב שהראשון יכול להשתמש עם השני השני יכול להשתמש עם השלישי אבל הראשון לא יכול להשתמש עם השלישי ושמה הדבר לא הובא בתור מחלוקת ועל זה בא רב שמעון ומביא משל מה המשל המשל הוא מביא שלוש חצרות שפתוחות כולם לרשות הרבים כו שאם הם אין מעבר מכל אחד לרשות הרבים אז כל חצר וסרת על השנייה כמן שהיציאה של כל חצר לרשות הרבים עוברת דרך החצר השנייה ממילה הא וסרת עליו כל מה שהם לא עשו עירוב אבל אם מדובר שלכל אחד יש פתח בפני עצמו לרשות סרפים אבל יש שלוש חצרות קיצונית נגיד ימנית אמצעית וקיצונית מצד שמאל אז ההלכה שמה לפי רב שימן הראשונה משתמשת עם השנייה והשנייה עם הראשונה השנייה עם השלישית והשלישית עם השנייה אבל הראשונה עם השלישית לא יכולה להשתמש ככה דעתו של רב שמעון במחלוקת האי שמה שנמצאת בהמשך המסכת לעומת זה רבון שמה חולקים ואומרים גם הראשונה עם השנייה לא יכולה להשתמש רב שימן החליט משום מה להביא את הסיפור הזה של שלוש חצרות את אותו רעיון בעצם לדמות אותו להשוות אותו לסיפור של שלושה אנשים שראיינו מקודם וזה שואלת הגמרא למה למימר למה הדבר דומה בשביל מה הוא הביא את המשל סתם בשביל להראות דבר דומה אחיק אמר לו רב שמעו רבונו מכדי למה הדבר דומה לשלוש חצירות הפתיחות זו לאזו פתוחות רשו הרבי מה ישנתם דפליגי שמה רבונו חולקים על רב שימן והם אוסרים על קיצונה הימנית להשתמש עם השנייה או הקצונה השמאלית להשתמש עם האמצעית הם מוסרים עליהם למה פה אתם מתיירים לראשונה עם השנייה ולשנייה עם השלישית נכון הראשונה עם השלישית לא הראשון עם השלישי לא אבל למה שמה אתם אוסרים לחלוטין על כל אחד להשתמש עם השנייה מה ישנה אתם דפליגי ו מה ישנה אח דלא פגית ורבו נו לו אתה אף ש דיורין שמה מדובר רבוי אנשים בחצרות וחוששים שמה הרי מאחר שהחצר ה קיצונה הימנית אסורה להשתמש עם החצר הקצונה השמאלית חוששים שמה דרך החצר האמצעית הם יעבירו מהראשונה לשלישית אבל כאן מדובר בסך הכל בשלושה אנשים הם ידעו לשמור על עצמם ולא להעביר מהראשון לשלישי רונדון אתם אבש דיורין אחה לא אבש דיורין לכן רבון כאן לא חולקים על רב שימן והם מסכימים שבאמת הראשונה האיש פה מדובר באנשים הראשון עם השני יכול להשתמש השני עם השלישי יכול הראשון עם השלישי לא מה שאן כן שם בחצרות הם מוסרים לחלוטין בשונה מרב שימן מחשש שמה מרוב דיורים ישכח העניין ויעבירו מהראשונה [מוזיקה] לשלישית ש
לצפיה בתכנים נוספים: