העמוד היומי מסכת עירובין דף מח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מח עמוד א

[מוזיקה] דף מח עמוד א כשאדם זוכה ללמוד את התורה הקדושה להתקשר בדברי התנאים והמוראים הוא נשאב בבת אחת לאווירה הבסומה לאוויר הקסום שהיה אי אז לפני 2000 שנה את היופי את הטום את התואר ששרר אז בעולם אנחנו היום לדעבונינו קצת יותר מחוספסים קצת יותר גסים אנחנו לא מרגיש מרגישים את כל ההרגשות הדקות שהיה להם לדוגמה היום בעמוד שלנו אנחנו נראה דבר מדהים ויכוח בין המוראים אחד מהם אמר דין מסוים חברו כותבת הגמרא מחייך עליי הוא גיחך עליו הוא זלזל בדין אומרת הגמרא לא ייתכן שהוא זלזל בגלל שהוא סבר אחרת שואלת הגמרא ואני מצטט ומשום דסבר לכולה מנדתני לחומרה מחי יכלה הגמרא שואלת את זה בתמייה ברור שלא לא ייתכן בגלל כיוון שהוא סובר דבר מסוים חברו שסובר אחרת הוא יגחך עליו ולכן מחפשת הגמרא את מקור הגיחוך מדוע נראה לי שלדעבוננו בשנים שלנו ב-2020 וכמה אין שאלה זו נעייביות ברור מי שלא סובר כמוני אני מגחך עליו אני מחייך עליו אני מזלזל בו אני מבזה אותו אני ואפסי עוד לדעווננו כך זה נראה אמנם תפקידנו לעבוד על כך לעדן את עצמנו לזכך אותנו כשאנחנו לומדים דברי תורה אנחנו מתחברים לזה ושואפים ליישם את זה בחיים שלנו הדבר הזה כמדומני מוסר השכל נפלא לראות את הפשטות שהיה אז שהגמרא מבינה בפשטות לא ייתכן שכיוון שאדם סובע אחרת ממנו הוא יגחך עליו ודורינו זה לא כל כך פשוט זה לא תפקידנו זה עבודתנו אומרת הגמרא הקדושה וסקירה קצרה על מה אנחנו הולכים לדבר היום אנחנו פותחים בדין של מים האם למים מועיל מחיצה האם הם צריכים מחיצה הכל על בסיס מה שדיברנו האם מים קונים שביטה או לא דיברנו אם אתם זוכרים לפי רבי יוחנן בן אורי לפי חכמים היום קצת נפתח ונפתח את הנושא לאחר מכן נראה אדם שיש לו רק ארבע עמות בלבד האם זה ארבע או שמונה לאיזה כיוון דיברנו על זה במשנה נרחיב את זה פה איך בדיוק מודדים את הארבע עמות באיזה עמות בדיוק ולאחר מכן בסוף העמוד נראה גם כן את העניין של היו שניים סוף המשנה שראינו וקצת המותב של זה בתוך המותב של זה מי שזוכר את המשנה את הדוגמה המסובכת שהביא רבי שמעון נבין למה הוא הביא את הדוגמה הזו נפלפל בזה וחלק ממנה חלק מהסוגיה הזו נשאיר למחר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף מז עמוד ב ממש בשורה אחרונה תני רבחיה הגמרא דנה מה קורה הגם מים איזשהו מקווה של מים שנמצא בין שני העיירות בין שני תחומי שבת הגמרא קוראת לזה חרם זה לאו דווקא חרם שזה היה מקום סוג של מצודה שהעמידו כדי לצאו דגים זה כל הגם או כינוס של מים שהיה בין שני תחומי שבת תני רבי חיא אחר שבין תחומי שבת ובעצם אני סופר 2000 אמה מהעיירה הזו 2000 אמה מהעיירה הזו והמקווה מים הזה זה משותף לשניהם הוא נוגע גם בתחום שלהם וגם בשלהם אומרת הגמרא אומר רב חיא מה הדין צריך מחיצה של ברזל להפסיקו צריך לשים מחיצה של ברזל בתוכו כדי להפריד בין מים למים כדי שיאכלו בני עיר השמאלית בני עיר מזרחית לא משנה מצד אחד לקחת מים ובני העיר השנייה מהצד השני לקחת גם כן מים כל עוד ולא שמת מחיצה של ברזל והמים מתערבים יחדיו יש כאן תחומין מעורבים ואסור לאף אחד מהרים להשתמש מים מאותו מקווה מאותו אגם אומרת הגמרא מחייך עליי רבי יוסי ברב חנינא הוא שמע את הדין הזה גיחך עליו אמר לא ייתכן זה ברייתה לא נכונה שואלת הגמרא מה הייתה מקמחייך מה הסיבה שרבי יוסי בר חנינא דוחה את הדברים בזלזול אילמה משום דתניה לכרבי יוחנן בן נורי לחומרה שהוא סובר שהמים האלה נחשבים כהפקר ונכסי הפקר קונים שביטה כמו דעת רבי יוחנן בן אורי ברגע שהם קנו שביטה מותר 2000 המוות לא במקרה שאין לחיצה שמפסיקה ביניהם יש לנו כאן בעיה של מים שיוצאים מחוץ לתחומם מים שיצאו מחוץ לתחומם כדין כל חפץ שיצא מחוץ לתחומו אסור לטלטל אותו מעבר לארבע עמות ברגע ששמת מחיצה כל מים נמצאים בכיוון שלהם בתחום שלהם ומותר לטלטל אותם כרגלי אנשי אותה העיר זאת אומרת 2000 אמה מתחום העיר למה מתחום העיר כמו שלמדנו שאנשי העיר דעתם על אותם מים ולכן תחומם כאנשי העיר מותר להוליך אותם לעיר אומרת הגמרא מחייך עלי רבי יוסי ברב חנינ רבי יוסף בר חנינא שמע את הלכת הברייתה הזו וגיחךך דחה את זה זלזל למה שואלת הגמרא מה הסיבה מהטמק מחייך איילמה משום דתניה להכרבי יוחנן בן נורי לחומרה שכאן מהבריתה הזו משמע כדעת רבי יוחנן בן נורי שנכסף כרקונים שביטה וממילא יש להם 2000 אמה ולא יותר והיא סביב אליקרבנן לכולה שלמים של הפקר אין להם שביטה וכל אחד שמרים אותם כל אחד שלוקח אותם מותר לו להוביל אותם בכל מקום שמותר לו ללכת אומרת אומרת הגמרא זה סיבה לגחך ומשום דסבר לכולה מנדתני לחומר מחי יכלה לא יתכן זה שהוא סובר באמת כרבי יוחנן בן אורי הברייטה הזו ואילו הוא עצמו רבי יוסי חנינה סובר לכולה זה כבר סיבה לגחך ברור שלא אלא אומרת הגמרא אתה יודע מה הסיבה שהוא דחה את הבריתה משום דתניה נערות המושכין ומעיינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם כל דבר שהוא לא יציב שהוא זז כמו שראינו למעלה ברגע שזה נבנד והמים שמה הם נעים ונדים הם לא קונים שב שליטה והם כרגלי כל אדם זו בריתה מפורשת ולא ייתכן לומר את הברייתה הזו שברגע ששמת מחיצה של ברזל יש להם תחום למים אין כלל תחום הם כרגלי כל אדם שמוליך אותם שואלת הגמרא רגע מי אמר לך שמדובר שם במים שנעים ונדים ודילמה במכונסין מדובר באגם אגם סגור גם אם המים נעים ונדיים הם עדיין בתחום מחיצות מסוימות ואז המים כן יכולים לקנות שביטה אז אין שום סיבה לחיוך לגיחוך לדחייה של רבי יוסי ברב חנינא אלא אומרת הגמרא אתה יודע מה הטעם שהוא דחה את הבריתה משום דקטני צריך מחיצה שימו לב של ברזל להפסיקו מה שמע דווקא מחיצה של ברזל למה אומה ישנה של קנים שלו דלא למה מחיצה של קנים לא טועיל דהילו באומיה כיוון שהמים בוקעים בה ועוברים דרך מחיצת הקנים מצד לצד וזה לא נחשב כמחיצה עדיין המים מתערבים אלו עם אלו של ברזל נם יי לבאומיה רשי אומר לשון מחיצה בכל מקום משמע מחיצה של עשרה טבחים ואם כך משמע שברגע שיש מחיצה של ברזל עליו שהיא לא סוגרת באופן הרמטי באופן מוחלט עד למטה ועדיין מים מתערבים בכל אופן זה יעיל ואם כך הוא אומר למה צריך דווקא של ברזל ברגע שהילה באומיה שמיים יכולים להתערב אז למה אתה מדגיש ואומר לי של ברזל אפשר גם של קנים ולכן אומר רבי יוסי ברב חנינא אני דוחה את הבריתה הזו אין שום טעם לומר דווקא מחיצה של ברזל שואלת הגמרא רגע ודילמה צריך ואין לו תקנה כאמר אולי הבריתה מתכוונת לומר צריך לעשות לעשות מחיצה הרמטית שחוסמת ב-100% של ברזל וכיוון שאי אפשר כי גם כי גם אם תעשה את המחיצה עד למטה בסופו של דבר מה אם זה דבר שבוקע שחודר שיעבור הלאה גם במחיצה של ברזל לכן באמת אין תקנה ואי אפשר להסתפק מאותו חרם מאותו אגם מאותו חריץ של מים שנמצא בין שני תחומי שבת אלא אומרת הגמרא הסיבה שהוא דחה את הבריתה היא סיבה אחרת אלא משום דקלו שהקלו חכמים במים חכמים הקלו במים שגם מחיצה תלויה מחיצה שהיא לא הרמנטית שלא חוסמת ב-100% בכל אופן תתיר מאיפה אני יודע כדירבי טבלה דב מני רבי טבלה מרעב מחיצה תלויה מהו שתיר בחורבה מחיצה תלויה זה בעצם מחיצה שנמצאת רק בחלק העליון של הקיר למטה פרוץ בחורבה הרגילות שיש כזה כותל בחורבה כי חורבה פגעי הזמן והאזור והאירוע אוכלים בה לאט לאט מכריבים ממנה קירות אבנים חלק מהכותל ולכן נותר מקום שלמעלה בנוי ולמטה חרב והשאלה אם כזו מחיצה היא לא מגיעה עד הקרקע מותר לטלטל בה או לא אמר לי אמר רב לרבי תבלה מה פתאום אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים בחורבה במקום על יבש מחיצה תלויה לא מתירה רק במים ברטוב קלו שהקלו חכמים במים תורח מאוד גדול לעשות מחיצה במים להגיע עד למטה ולסגור באופן הרמטי ולכן חכמים הקלו במים בכל אופן אתה רואה שיש כולה מיוחדת שמחיצה תלויה מתירה במים ואם כן הוא אומר גם כאן אתה רואה שהקלו במים אין שום סיבה בעולם שיצטרכו לעשות מחיצה של ברזל ביניהם וספיק מחיצה של קנים ולכן רבי יוסי ברב חניה גיחך על דברי הברייתא חייך עליהם ואמר מה פתאום אין ברייתה כזו לא יכול להיות שיש ברייתה שמצריכה במים בשביל מחיצה של הקר לעשות מחיצה של ברזל אם קל שהקלו חכמים במים לעשות מחיצה תלויה ברור שגם יספיק מחיצה של קנים עליו שהמים בוקעים בה ולא יצטרכו לעשות מחיצה של ברזל לכן רבי יוסי ברב חנינא דכה את דברי הברייתא חוזרת הגמרא על המשנה ראינו וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות ראינו חכמים אומרים אדם שישן בדרך התעורר הוא לא קנה שביטם מערב שבת יש לו ארבע עמות וטו לא רבי אליעזר מגיע ואומר והוא באמצע זאת אומרת יש לו ארבע עמות והוא נמצא בתבורם בדיוק באמצע יש לו שתי עמות לכל רוח רבי יהודה מגיע ואומר מה פתאום יש לו ארבע עמות לכל רוח שירצה שואלת הגמרא רבי יהודה היינו תנקמה רבי יהודה בעצם חוזר ואומר יש לו ארבע עמות לכל רוח שירצה זה כדברי תנקמה שלא אמר והוא באמצען גם הוא סובר שיש לו ארבע עמות לכל רוח שירצה מה מחדש לנו רבי יהודה אומרת הגמרא ממש לא אמר רב שמונה על שמונה איק בעיניו לפי חכמים יש לו ארבע עמות לכל רוח שחכמים אומרים אין לו אלא ארבע עמות פירושו ארבע אמות לכל רוח ביחד שמונה עמות רבי אליעזר מגיע ואומר ארבע עמות בלבד והוא באמצען ואילו רבי יהודה אומר יש לו ארבע עמות שאותם הוא יכול לבחור לכל צד שירצה אבל רק ארבע עמות וטו לו ואם כן יש הבדל כביר בין תנקמה לרבי יהודה תנקמה מתיר ארבע עמות לכל רוח שביחד זה שמונה עמות ואילו רבי יהודה אומר אמנם לכל רוח אבל רק ארבע אמות שהוא יכול לבחור לו לאיזה איזה רוח הם יהיו תניה נמיחי מביאה הגמרא ראיה יש לו שמונה על שמונה דברי רבי מאיר וזה בעצם שיטה שעד עכשיו לא ראינו זה התנקמה של המשנה זה שיטה מחודשת אנחנו פוגשים אותה כמדומני לראשונה בדף מח עמוד א במסכת עירובין דיברנו כל כך הרבה פעמים על אדם שיצא מחוץ לתחום שיש לו רק ארבע עמות צריך לזכור שדעתנקמה במשנתנו שזה רבי מאיר שזה ארבע עמות לכל כיוון וביחד שמונה עמות ואמר רבא רגע רגע לפני שאתה מתלהב וואו שמונה עמות לכל רוח כל המחלוקת דווקא להלך אבל לטלטל דברי הכל ארבע אמות אין תפי לא לעניין הילוך זה המחלוקת האם יש לו שמונה עמות או ארבע אמות אבל לעניין טלטול ברור שזה ארבע אמותיו ולא יותר לפי רבי אליעזר זה ארבע אמותיו שהוא בתוך שהוא נמצא באמצעם לפי רבי יהודה ומשמע גם לפי תנקמה הוא יכול לברר לו איזה ארבע אמות אבל דווקא ארבע עמות ולא יותר לעניין טלטול וכל מה שרבי מאיר מתיר ארבע אמות לכל כיוון זה דווקא לעניין הילוך שואלת הגמרא עכשיו שאלה שאלה בסיסית ונה ארבע אמות איך הכתיבה ארבע אמות שמדובר למי שאין לו תחום שנותנים לו את זה איפה כתוב איפה זה מוזכר בתורה אמנם יש כבר ארבע אמות שדיברנו עליהם לגבי טלטול ארבע אמות ברשות הרבים וכדומה זה הלכה למשה מסיני פה הבינה הגמרא שיש מקור בתורה לאותם ארבע אמות אומרת הגמרא כדתניה משה רבנו אומר לעם ישראל במדבר הם יצאו מחוץ לתחום כדי ללקות את המן שכמובן לא ירד בשבת הוא אומר שבו איש תחתיו תישארו במקומכם עד סת השבת יצאתם מחוץ לתחום תשארו מחוץ למקומכם כתחתיו הוא אומר שבוע איש תחתיו כמה זה תחתיו של אדם השיעור שנמצא מתחת לאדם ולא כשהוא עומד אלא כשהוא שוכב כמה תחתיו גופו מחשבת הגמרא ואומרת כך גופו שלוש עמות בעצם יש אומרים שמחשבים את גופו חוץ מן הראש ואז זה באמת קרוב למידת אדם בן ימינו שזה מטר וחצי בערך שלוש שמות זה בערך מטר וחצי ועוד אמה נוספת נותנים לו כדי לפשות ידיו ורגליו ביחד זה ארבע אמות דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גופו פה שלוש אמות ועוד אמה נותנים לו כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו מרגליו ומניח תחת מרעשותיו מתחת ראשו המרחב תמרון הזה הוא האודמה שאותו נותנים לו בכל אופן הם נחלקים בדיוק איך מחשבים אותו אבל הרעיון הוא ארבע עמות שואלת הגמרא מה היא ביניו הרי בסופו של דבר זה ארבע עמות ואם כך מה זה משנה האם אני מחשב את זה ממרגלותיו למרעשותיו או לפשות ידיו ורגליו מה העניין אומרת הגמרא היא כביניו ארבע עמות מצומצמות למדנו את זה כבר במסכת עירובין יש כמה דרכים יש שני דרכים למדוד דמה אפשר ללכת על טפחים מצומצמים מצומצמים זה אומר ככה צמודים ממש דחוקים ואפשר למדוד אותם יותר מרווחים יותר סוחקים שהם רכבים יותר השאלה כאן מי אומר כך ומי אומר כך לפי רש"י הוא אומר יש ארבע עמות גדולות יותר כי לפי כי הפושט ידיו ורגליו השיעור הזה הוא רחב יותר אז יש קצת יותר מארבע עמות ולפי רבי יהודה זה ארבע עמות מצומצמות יש אומרים בדיוק הפוך שלהפך לרבי יהודה צריך את המרחב טימון ולכן זה יותר גדול אבל הרעיון הוא אחד זה ההבדל ביניהם להלכה האם ארבע אמות מצומצמות או ארבע אמות מרווחות סוחקות רחבות ממשיכה הגמרא לדון באותו מרחב תמרון בין ארבע עמות של אדם שיצא מחוץ לתחום אמר לרב שערשי אלברי כעילת לקמד רב פפאה רב שערשי אומר לבנו שתגיע לפני רב פפה תשאל אותו ככה בא מיני ארבע אמות שאמרו בעמה דידי יאבינן לי או באמה של קודש יאבינן לי האם אני נותן לכל בן אדם ספציפית למדוד את האמה שלו לפי הגודל שלו זאת אומרת כל בן אדם יקח מהמרפק ומטה מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה שלו שזה אצבע אמה שעל שם זה נקרא אמה האם זה מה שאני אומר לכל בן אדם קח ארבע גדלים כאלה ואת זה תמדוד ואז יוצא שכל בן אדם אינדיבידואלית לפי הגודל שלו יש לו ארבע אמות או בהמה של קודש יאבינן לי אמה של בית המקדש זה אמה של שישה טפחים רשי אומר בשער שושן הבירה בבית המקדש היה אמה של שישה טפחים והמה של חמישה טפחים קח את האמה הקלאסית של שישה טפחים ובא תמדוד ואז לכל בני אדם יש אותו שיעור והמשייה ממשיך ואומר אל תסתפק בספק הזה אם הוא עונה לך מיד תתקיף אותו בשאלות נוספות אם אמר לחמות של קודש יאבין לי אז תשאל אותו שאלה פשוטה עוג מלך הבשן מה תה עליו עוג מלך הבשן כתוב בתורה רק מיתתו הייתה תשע אמות איך תיתן לו אם מחשבים באמה של קודש תיתן לו ארבע עמות רגילות זה לא מספיק לו אפילו לא לשבת בטח שלא לשכב ושום דבר זה לא מספיק לו לא ייתכן ואם אמר לה אם הוא יענה לך בעמד ידי יבין אן לי אז אמא לי אם הוא יגיד לך שכן משתמשים כל בן אדם בגודל האישי שלו תשאל אותו אם כך מה הייתם לא קטן לי גבי יש אמרו יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם יש ברייתה שמפרטת שיש גדלים מסוימים שמשתמשים כל בן אדם לפי הגודל שלו לדוגמה כהן שצריך לחפון קטורת בבית המקדש מלא אופניו כל כהן לפי מלוך אופניו שלו כהן צריך לקמוץ בבית המקדש ראינו כבר את הבריתה הזו כל כהן לפי קמיצה שלו מלא לוגמיו של יום כיפור שאותו לא אסור אסור לשתות ביום כיפור כםלא לוגמיו כל אחד כפי מלא לוגמיו שלו ואם כך למה לא כתוב שם גם לגבי ארבע אמות של אדם שיצא מחוץ לתחום שאמרו ארבע עמות כל אדם בעמוד שלו יפה מאוד זה השאלות שאומר הבשר רשיה לבנו תשאל את רב פפה כי אתה לכמיד דרב פפה הגיע באמת בנו לרב פפא ושאל אותו אמר לי אמר לו רב פפא וואו אתה כל כך דקדקן די קינן כולי לא אבותנינן לא היינו יכולים להתקדם לעולם עם כל כך הרבה שאלות על כל פס סיק על כל תו על כל חלקיק לא היינו יכולים להתקדם לעולם הלאה ואז הוא ענה לו את השאלה לאחר שהוא אמר לו את זה הוא אמר בוא והנה לך לעולם בעמדידי אבינן לי נותנים ארבע עמות לפי העמה שלו הו דקקש לחמעם לא קטני גבי שאמרו למה הוא לא כותב את זה באותה ברייתה שלי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם עם כל הדברים שאני מודד ספציפית אינדיבידואלית לכל אדם פשוט מעוד פסיקלי זה לא דבר מוחלט זה לא דבר גורף במעט האחוזים משום דיקנס באיבריו זאת אומרת כך בן אדם תמיד אם זה מלך הבשן אדם קטן קומה וכדומה או אדם בינוני באמת אומרים לו תמדוד באמה שלך אבל כיוון שזה לא במעט האחוזים יש מקרה של אדם שהוא ננס באיבריו האיברים שלו קטנים יותר אבל גופו בינוני זאת אומרת יש לו גוף בינוני אבל האמה שלו מידה קצרה ואם הוא ימדוד באמה שלו יצא לו שטח ממש קטן שהוא לא יוכל להסתדר איתו ואז נותנים לו באמת באמה של קודש אז אומרים ככה מה של שישה טפחים כיוון שיש כזה זה סוג בן אדם שכן מודדים לו באמה קבוהה בהמה של שישה טפחים לכן הוא לא רצה להגיד ולפסוק ולקבוע את זה ולומר במשנה יש שמו הכל לפי מה שהוא אדם באמת רוב האנשים מודדים בעמה שלהם כל אחד בעמה דידי אבל כיוון שכמו שאמרנו יש ננס באיבריו איבריו בעצם רגילים כאדם בינוני אבל זאת אומרת גופו כאדם בינוני אבל איבריו והאמה שלו גם כן היא קצרה והוא כן מקבל את האמה הקלאסית לכן אני לא כותב את זה באותה ברייתה ממשיכה הגמרא ומצטטת את המשנה מה קורה אם היו שני אנשים שיצאו מחוץ לתחום כל אחד קיבל ארבע עמות והארבע עמות שלהם חופפים זאת אומרת שתי עמות נבלאים בתוך שתי עמות אחד של השני אומרת הגמרא מותר להם להגיע לשטח המשותף יחדיו לאכול יחד אבל הוא בלבד שלא יוציא זה לתוך שטחו של זה בשתי עמות המשותפות תאכלו ביחד תהנו אבל שלא יווצר מצב שאחד מוציא לשתי עמות שהם לא ברשותו וכן השני לשתי אמות של ההוא שמולו המשיך הגמרא ואמרה וכן בשלוש אם יש שלושה בני אדם ששלושתם קנו תחום ממש אחד ליד השני זאת אומרת לא קנו תחום אלא כל אחד קיבל ארבע עמות והאמצעי הוא זה שמתווך ביניהם האמצעי יש לו שתי עמות משותפות עם ההוא שלשמאלו שתי עמות משותפות עם ההוא שלימינו אמרה הגמרא אמצעי מותר עם שניהם כי השטח שלו מעורב עם שניהם אבל החיצוניים הקיצוניים אסורים זה עם זה הגיע רבי שמעון והביא דוגמה וכבר שהבאנו את הדוגמה אמרנו שלפעמים אתה מביא דוגמה שהיא קלילה יותר כאן אתה מביא דוגמה דווקא שמסבכת קצת העניינים והגמרא מה תסביר למה באמת הוא הביא את הדוגמה הזו אומר רבי שמעון משל לשלושה חצרות שלכל אחת מהם יש פתח לרשות הרבים ופתח לחצר שלידו אם האמצעית רבה עם שתי עם שתי הקיצוניות החיצוניות אז היא מותרת עם שניהם והחיצוניות הקיצוניות אסורות זה עם זה אומרת הגמרא הקדושה למה לי למימר למה הדבר דומה למה רבי שמעון צריך לומר למה הדבר דומה הרי אין פה איזה דוגמה שעוזרת לי להבין אתה מביא דין שונה אומרת הגמרא בכוונה הוא הביא את זה אחי כ אמר לי רבי שמעון לרבנן מד ד הרי למה הדבר דומה לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים והרי רבי שמעון אומר שבכזה מקרה מותר לבני החצר האמצעית להשתמש עם שתי החיצוניות עם ההוא משמאליו עם החצר משמאלה והחצר מימינה מותר להשתמש ורק לחיצונים הקיצוניים אסור להשתמש זה עם זה חכמים שמה חולקים עליו אומרים שלושתם אסורות אומר להם רגע אז למה כאן במשנה אתם מתירים לאמצעי להשתמש עם שתי האלה שמצדדיו ורק לקיצוניים אתם עושים מה ההבדל שואל רבי שמעון מה ישנעתם דפליגיטו ומה ישנא אחת דלא פליגיתו למה כאן שלושה אנשים שיש להם ארבע עמות באמצע משותפות אתה מתיר ולמה בחצרות אתה עוסר ואילו רבנן אומרים פשוט אתם אב שדיורין אחב שדיורין שמה בחצרות כיוון שיש הרבה אנשים בחצר אני נזהר אני חושש מאוד שהם יראו שמותר להם להשתמש עם האמצעי ולאמצעי מותר להשתמש עם הזו הקיצונית הם יגיעו הם יבואו ויגידו רגע גם לנו מותר ויבואו לטלטל מהחצר שלהם לחצר הקיצונית שזה אסור ולכן כיוון שיש הרבה אנשים וקשה להיזהר אני חושש וגוזר ואומר שלושתם אסורים אבל כאן מדובר בשלושה אנשים שנתקעו בדרך אין הרבה אנשים זה גם לא קורה כל יום ולכן אני אומר מותר להם להשתמש רק תיזהרו באמת לא להעביר מהקיצוניות מאחת לשנייה לכן אומרים חכמים שמה אני גוזר וכאן אני לא גוזר תלוי אם זה הרבה אנשים או קצת אנשים אגב נקודה חשובה שמדגישים הראשונים שגם במקרה שבחצר אין הרבה דיורים והיא חצר שמצומצמת בדיוריה בכל אופן אנחנו לא נתיר חכמים לא חילקו ואמרו כיוון שבדרך כלל בחצר יש הרבה אנשים וקרוב הדבר שיגיעו לידי טעות לכן אסרו לחלוטין מתמקדת עכשיו הגמרא בדין שהביא רבי שמעון שתיים החיצונות אסורות זו עם זו בעצם חכמים אמרנו הם עושים על כל השלישיה כפי שאמרנו רבי שמעון מתיר לאמצעית עם זו ועם זו אבל הקיצוניות הוא עוסר שואלת הגמרא והמי כיוון דרלהו חיצונות אמצעית אבילו חדה ברגע ששתי החיצוניות רבו עם האמצעית זה נהיה אחד ואמור להיות מותר לכולם לטלטל אומרת הגמרא מהבי יהודה כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ואת עירובה בזו זה לא שהשתיים החיצוניות ערבו עם האמצעית שאז באמת כולם הופכות להיות אחד פשוט מאוד האמצעית שמה עירוב גם בזאתי לשמאלה וגם בזו לימינה לכן באמת לאמצעית ולאותם אלה קיצוניות מותר להשתמש עם האמצעית אבל שתי הקיצוניות שכלל לא עשו עירוב לא עם הזו שלידה וגם בטח לא עם הקיצונית לכן אסור להם להשתמש אחד עם השני באמת במקרה ששניהם ישימו באמצעית באור שיהיה מותר לכולם להשתמש עד כאן אומר רבי יהודה מחר בעזרת השם נראה את רב ששת אני מקבל על עצמי בעזרת השם ובלי נדר מחר כבר להתחיל מי שתיים החיצונות מתחילת הסוגיה כדי שנבין על מה אנחנו מדברים אבל עכשיו אנחנו זוכים לעצור כאן ואת רב ששת להשאיר למחר בוא נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו עם אה ימה אגם מקווה מים שיש בין שתי עיירות בתחומי שבת ראינו צריך מחיצה של ברזל להפסיקו רבי יוסי ברב חנינ חייך על כך אמרה הגמרא לא ייתכן שהוא מחייך כיוון שהוא סובר להחמיר זאת אומרת שהוא סובר אחרת שהוא סובר להחמיר והוא הקהל או להפך כי פשוט מאוד לא ייתכן שבגלל זה הוא מגחך אלא אמרנו אולי בגלל שכתוב מחיצה של ברזל ולא אמור להיות הבדל בין קנים לברזל כי גם הברזל לא מגיע עד למטה אמרה הגמרא לא ייתכן לומר ש שהבריתה מתכוונת לומר צריך ואין לו תקנה אלא אמרה הגמרא הסיבה שהוא מגחך זה כיוון שיש כולה מיוחדת שהקלו במים שאפילו מחיצה תלויה מתארת ואם מחיצה תלויה מטרת אין סיבה שמחיצה של ברזל יעלצו לשים מחיצה של ברזל ומחיצה של קנים לא תספיק ולכן הוא גיחך אחר כך ראינו בעצם את שיטת רבי יהודה בוא נסכם את זה כך לפי תנקמה יש שמונה עמות זאת אומרת ארבע עמות לכל כיוון ביחד שמונה עמות לפי רבי אלעזר ארבע עמות והוא באמצען ולפי רבי יהודה ארבע עמות והוא יכול לבחור לו לכל כל כיוון שהוא ירצה אבל רק ארבע אמות וכל זה אמרנו דווקא לעניין להלך אבל לטלטל בהוש שארבע אמות וטו לא מה המקור תחתיו שבו איש תחתיו ותחתיו זה ארבע אמות למה גופו של אדם זה שלוש אמות ועוד אמה אחת או בשביל פישוט ידיים ורגליים או בשביל שיקח כלי ממרגלותיו למרעשותיו ולהפך והבדל ביניהם האם זה מצומצמות או סוחקות האם אותם ארבעמות הם מצומצמות עצבות או סוחקות מרווחות לאחר מכן ראינו את רב נשרשיה שאמר לבנו שישאל את רב פפא דבר ראשון האם מחשבים את הארבע אמות באמה של כל בן אדם ולפי זה אם כך תשאל אותו למה זה לא כתוב באותה ברייתה שנאמר בכל הדברים שמחשים לפי הבן אדם עצמו ואם תאמר לי שהולכים לפי של קודש אז מה יהיה עם אוג מלך הבשן רב פפא אמר לו תשמע אתה מדי מדקדק אבל למסקנה הוא ענה לו ואמר לו שמחשבים בעם הדידי וזה שזה לא כתוב בברייטה כי זה לא באופן גורף לדוגמה באדם שגופו בינוני ויבריו ננסים כן ימדוד בהמה של קודש ולכן זה לא כתוב ראינו אם היו שלושה והאמצעי מחבר ביניהם רבי שמעון אומר בעצם סליחה כולם מודעים שמותר לשניים החיצונים להשתמש איתו בלבד שלא יעבירו ורבי שמעון מביא את ההקבלה לחצרות בחצרות חכמים חולקים עליו שואל אותם רבי שמעון למה כאן לא חכמים אומרים בחצרות אב שדיורין ולכן אני חושש שיגיעו לידי טעות ומכשול וכאן כיוון שזה לא הרבה אנשים אני לא חושש ומתיר לשני הקיצוניות להשתמש עם האמצעית רק שלא יעבירו מזו לזו לאחר מכן שאלנו לפי רבי שמעון אם החיצוניות רבועים האמצעית למה אסור להם להשתמש בהכל לכל שלושת החצרות מחר נראה את רב ששת ואילו את רב יהודה ראינו היום שאומר שנתנה אמצעית עירובה בשמאלית ורובה בימנית זאת אומרת שלא האמצעיות השתתפו עם האמצעית שלא החיצוניות השתתפו עם האמצעית אלא האמצעית השתתפה עם החיצוניות ולכן לה מותר עם שניהם אבל לשניהם ושניהם גם מותרות איתה אבל שניהם אסורות זו עם זו מחר נראה בעזרת השם הלאה את רב ששת ואת הדיון על כך בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: