העמוד היומי מסכת עירובין דף מג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מג עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא רובין דף מג עמוד א' ראינו במשנה בקשר לעירוי תחומים מי שהוציאו נוכרים או דעתו הראה הוציאו אותו מחוץ לתחום יש לו רק ארבע עמות ללכת ולא מעבר אבל אם הכניסו אותו ם נוכרים שמו אותו מחוץ לתחום בתוך מקום הוקף מחיצות והמשנה מביאה שלוש דוגמאות כגון עיר עיר מוקפת מחיצות או דיר ושער זה גם נקרא מקום סגור או ספינה אומרת הגמרא שבזה יש מחלוקת בין רב גמליאל ורב לזר רב לזר בן עזריה וכנגד רבי יהושע ורב קיב לפי רבן גמליאל הוא יכול ללכת את כל העיר כל העיר נחשבת עבורו כל המקום הסגור המוקף מחיצות נחשב אבירו כד דמות לעומת זה רבי ישע ורב עקיבא שם אומרים לא גם בתוך המקום הסגור יש לו רק ד' אדמות שהגמרא מגיעה לפסוק הלכה כמן אומרת הגמרא שבדין של דיר ער או עיר יש מח לוקס עם הלכה כר גמליאל או לא אבל כשמגיעים לספינה שמה כולה על מסביר לו שהלכה כרבן גמליאל שיכול להלך את כל הספינה כל הספינה נחשבת עבורו כד דמות ושאלה הגמרא מה החילוק מה החילוק בין הסיפור של ספינה לסיפור של דיר ושער מביאה הגמרא מחלוקת בין רבא לרב זירה כל זה בעמוד הקודם רבא אומר שהסיבה של ספינה שונה מדיר וסר כ שהספינה יש לה מחיצות טוב גם בדיר וסער יש מחיצות אבל בדיר וסער הוא לא שבט באוויר מחיצות ר הנוכרים מביאו אותו רק באמצע השבת ושמו אותו שמה לעומת זה המחיצות של הספינה גם שהספינה כרגע שתלה ו הפליגה מעבר לתחום שלו אבל גם בזמן בין השמשות אתמול בשישי אחי צהריים הוא שעה בתוך המחיצות של הספינה לכן זה שומר לו את הזכות שכל הספינה תחשב עבורו כד לדמות ושמה בעצם כולם מסכימים עם רבן גמליאל שהולכים בתר הספינה והספינה נחשבת כד לדמות זה תירוצו של רבא רב זרה לעומת זה אומר שהסיבה שספינתו מדיר וסר כמו שס נ הרי היא מפליגה הייא מהלכת ם היא מהלכת כל פסייה שאדם עושה בספינה בעצם הוא נכנס לד אמות חדשות ביחסי שלו כלפי הקרקע כלפי קרקעית הים כל פעם הוא מגיע לד אמות חדשות ממילא כל פעם הוא מקבל ד אמות חדשות ולכן הוא לא מוגבל רק בד אמות אלא יכול להלך את כל הספינה הגמרא אומרת למה רבא לא מסכים עם רב זירה אומרת הגמרא כיוון שרבא מעמיד את המחלוקת של רבן גמליאל ורבי עקיבא ורבי ישע מעמיד את זה דווקא בספינה שעומדת אבל ספינה שלכת לכול עלמה אנחנו סומרים שיכול ללכת כל הספינה זאת אומרת רבא מקבל את סברתו של רב זירה שזה שהולך בתוך הספינה וכל פעם הספינה מתקדמת וכל פסיעה שלו גורמת לו לקבל ד אדמות חדשות הוא לא חולק על זה רק אומר זה כמובן דווקא בסינה מהלכת במשנה המחלוקת של התנאים כמו שאמרנו רבן גמליאל ורב עקיבה מדברת דווקא בספינה שעומדת ולא בספינה שמלכת ממילא הוא לא יכול להשתמש בספרה הזאת הוא משתמש בסברה ששבת באוויר מחיצות הספינה לעומת זה רב זירה מעמיד את המחלוקת של רבן גמליאל ורב קיבה בספינה מהלכת ותכף נראה אם דווקא בספינה מהלכת מה דינו בספינה שעומדת הוא כנראה סבור שבמקרה דנן לכול העלמה הספינה ספינה עומדת לא משתמשים באוויר המחיצות של הספינה למה כמ ש מחיצות הספינה לא נועדו לשם הפנים לשם לסגור את המקום בפנים אלא כדי למנוע את כניסת המים מבחוץ כפי שאמר רב זרא לסברתו של רבא והוא חלק על זה ממילא אם נסכם יוצא לנו כך שהמחלוקת בין רבא לרב זרע מביאה אותנו לראות במחלוקת של רבן גמליאל ורב יהושע באיזה מקרה הם מעמידים לפי רב זירה מעמידים את זה במקרה של מהלכת והמחלוקת היא אם אנחנו מתחשבים בסברה הזאת שכל פשיעה ופסיעה שהוא עושה אז זה נקרא קבלת ד אמות חדשות כמו שאמרנו כלפי הקרקע זה נחשב ד עמות חדשות או שהמחלוקת שלהם מדבר דווקא בעמדת מביאה הגמרא עכשיו הוכחה דף מג עמוד א' שורה שלישיית מלמעלה אומר רב נחמן בר יצחק מתני תינ מדיקה ד במלך לאו פליגי כמו שאמר רבא רבא אמר שבמהלך את ללא פליגי אלא לכול עלמה הוא יכול ללכת כל הספינה אלא המחלוקת במשנה ה דוקא בעמדת ממי מדקתני מעשה שבאו מפדרים שמקום והפליג ספינתם בים רבן גמליאל ורב לוזר בן עזריה הלכו את כולה ורבי שוע ורב עקיבא לא זזו מארבע אמות לכאורה הם הלכו בשיט אתם במחלוקת שראינו לא ממשיכה המשנה ואומרת שרצו להחמיר על עצמן זאת אומרת מצד הדין הם יכלו כן ללכת את כל הספינה רק הם החמירו על עצמם ולכן הלכו רק ארבע עמות היא אמרת בשלמה במלכת ללא פליגי אם נומר ש במלכת לו פליגי וממילא יוצא שבספר מהלכת לכול לעלמה אפשר ללכת את הד לדמות ממילא כשרב עקיבה ורבי ישע לא הלכו זה הה רק מצד חומרה כמו שמצד עצם הדין וספינה ה מלכת כולם מסכימים שאפשר ללכת את כל הספינה אלא למה בכל אופן הם רצו להחמיר שמה הספינה תעמוד ום לא ישימו לב אז היא אמרת בי שלמה במלכת לו פליגי א דקתני רצו למה הם החמירו על עצמם דיל מעמדה אלא הימרת פליגי הי רצו להחמיר איסור ההוא אם לפי רבא שהם חולקים לפי רב זרא שהם חולקים מהלכת אם ככה למה המשנה נוקטת את המילים רצו להחמיר על עצמם מצד עצם הדין היה אסור להם ללכת שמה כמ שדעתם של רב קיב ורבי ישע שגם בספינה לכת לא הולכים את כולם אז למה הלשון רצו להחמיר אומר רבשי רוצה להחמיר איסור הוא הוכחה לכאורה שהם חולקים בספינה עומדת אבל ספינה מהלכת לכול העלמה אפשר ללכת כולה רק הם החמירו על עצמם מחשש שם היא תעמוד ללא דעתם אומר רבשי מתנית נמי דיקה דקתני יש עוד הוכחה מהמשנה שמדובר בספינה עומדת דקתני ספינה דומיה דיר ושער המשנה הרי מביאה את שלושת המקרים דיר וסער ועיר ואת ספינה ודו מדיר ושר מה דיר ושר דכי אף ספינה נמי דקב לכן יש הוכחה שוב לדעתו של רבא שהמחלוקת בין רב קיבה ורבן גמליאל שרבן גמליאל מתיר ללכת כל הספינה ורב קיבא עוסר מדובר בספינה עומדת אבל בספינה מהלכת לכאורה כולם מסכימים לדעה אחת שאפשר ללכת כמו שמשתמשים בסברה כמו שאמרנו שכל נטילת רגל והנחתה במקום אחר גורמת לקבלת ד חדשות אומר לרב אח ברי דרבה לרב השי הלחת כרבן גמליאל בספינה הלכה כפי רבם גמליאל בספינה הלחתה מכלל דפליגי ולכאורה במשנה משמה שהם לא חולקים כש כ שהגמרא מביאה את הסיפור של הספינה כתוב בפירוש שהם רצו להחמיר על עצמם מש שמצד עצם הדין לא הייתה להם סיבה לאסור על עצמם ללכת אז משמה שלא חולקים על רב קיבא רבן גמליאל רב קיבא לא חולק רבן גמליאל אם ככה מה ההגדרה פה לכתה כ בתניה באמת כן מחלוקת תניה חנניה בן אחיר בישועה אומר כל אותו היום בשבת הם ישבו ודנו בדבר הלכה המשכי אחי אבא הלכה כרבן גמליאל בספינה והלכה כרבי עקיבא בדיר ושער אז למסקנה המחלוקת היא גם באמת בספינה המהלכת ובאמת הם דנו כל היום אם הם יכולים ללכת או לא יכולים ללכת למה נקטו את לושן רצו נשאר בשאלה אבל למסקנה יתכן באמת שמחולקים כמו שראיינו בברייתא הם חולקים גם במלכת מרשי משמע שעומדת לפי רב זירא לכול עלמה אסור ללכת כמ שהוא לא מקובל אליו הסברה שאמר רבא בעמוד הקודם שהספינה היא משמשת כמחיצה שהם שבטו בה כמ שהספינה המחיצות של הספינה נעשו לשם מניעת כניסת המים ולא לשם סגירה ומחיצה עבור התוכן הפנימי של הספינה בכל אופן מה מה שיוצא למסקנה אנחנו רואים בריתה הלכה כרבן גמליאל גם בספינה כמה שבעצם גם בספינה מהלכת הם חולקים אלא שהלכה כמותו ב רב חנניה יש תחומי למעלה מעשרה או אין תחומי למעלה מעשרה זאת אומרת כל המושג שהתורה לפי חלק תנאים או מד רבון עשרו תחומין האם זה מדובר רק אדם שהולך במישור על הקרקע או גם אדם שהולך באוויר עוד מעט אנחנו נראה איזה דוגמאות יש אם אדם הולך לא על הקרקע אלא למעלה למעלה מעשרה תפנות מהקרקע וממשיכה הגמרא ואומרת עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה אם יש עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה חציו בתוך התום בתוך התחום חציו מחוץ לתחום האם מי שנמצא על העמוד הזה יכול לחצות את העמוד ולהמשיך עד סופו למרות שיוצא מחוץ לתחום זה וודאי שיש שמה דין תחום למה כימ שברגע שזה רחב ארבעה זה נקרא בעצם קרקע גבוהה יותר כמ שכל ארבע טפחים נותנים שם של מקום חשוב ממילא ודאי שהוא לא יוכל ללכת מקצה אחד של העמוד לקצהו השני מאחר שבאמצע חוצץ הגבול של התחום על אף שהוא רחוק עשרה פחים מהקרקע אבל זה נחשב כאילו קרקע מוגב אז עמוד גבוה עשרה ורחב ארבע לא תיבא אליך דרס מיכת כי תיבא אליך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה שזה לא מקבל שם של קרקע גבוהה זה לא מקבל שם של מקום חשוב אינאמי דאזיל בקפיצה אם הוא הלך בקפיצה אומר רשי באמצעות שם שם הקודש אם הוא הלך במצב שהוא נמצא באוויר האם יש איסור כשאתה נמצא למעלה סרה לחצות את קו התחום או האם מודדים עם כל המהלך שלו למעלה מהעשרה טפחים על ידי קפיצה האם מודדים את התחומים או שלא עוד דוגמה אומרת הגמרא לשנ החינה בספינה רוב הספינות היו גבוהות מקרקעית הים ל לה מעש טפחים ממילא כשהוא נמצא בספינה הוא בעצם כל ההילוך שלו נמצא למעלה מעשרה טפחים מהקרקע האם יש שמה דין תחומים או אין אומר רב אושי תושמע מעשה שבאו מפדרים והפליג ספינתם בים וכולי הרי נוצר ויכוח בין רבן גמליאל לבין רב עקיבא ורב יהשוע אם אפשר ללך את כל הספינה או אי אפשר ללך אם אתה אומר שהספינה נמצאת למעלה מעשרה טפחים ככה היה רוב הספינות גבעם גובה של תחתית הספינה היא למעלה מעשרה טפחים מקרקעית הים אם ככה אין שמה שום בעיה של תחומים אם נבוא ולמר שאיין תחומין למעלה מעשרה אומרת הגמרא היא אמרת בשלמה יש תחומין משום מהכי רצו באמת מצד עצם הדין היו מותרים אבל לפי דעתם הם רצו להחמיר כמו שאמרנו מקודם אבל הייתה להם סיבה להחמיר למה כמ שבכל אופן יש מושג שמה יש בעיה הלכתית של תחומים שמה אלה י אמרתן תחומים אין בכלל דין תחומין בלמעלה עשרה ממי רצו לא היייתה שום סיבה להחמיר הרי בכלל לא שייך שמה דיני תחומין אומרת הגמרא כד מרבה במלכת קק הספינה שמה לא היייתה נמצאת גבוהה מעל כרכית הים עשרה פחים אלא המים היו מאוד רדודים ולכן זה נמצא הספינה הייתה פחות מגובה ערה טפחים אומרת הגמרא תושמע פעם אחת פעם אחת לא נכנסו לנמל עת שכ שכה הם הגיעו מרחוק הם יצאו מהתחום במקום שביתתם בכניסת השבת אבל הם התקרבו לתוך עיר מסוימת הגיעו לנמל והם לא ידעו אם הם קנו שביטה כבר בתוך העיר או לא כמ שאם הם נמצאים בתוך התחום של העיר הם יכולים לקנות שביטה בתוך העיר וכמובן יכולים לרדת מהספינה ולהסתובב בתוך העיר אבל אם הם לא קנו שביטה בתוך העיר הם רחוקים הרי משביתת ה הקדומה כן אז ממילא אסור להם להיכנס אז הם דנו בזה שאלו את רבן גמליאל נראה בהמשך אמר להם אתם יכולים לרדת וש הי אמרת בשלמה יש תחומין שפי אם אתה אומר שיש איסור תחומין אז היה באמת דיון אם הם יכולים לרדת או לא אלה ימר אין תחומין כי לא היינו בתוך התחום מה יוה גם אם הם לא היו בתוך התחום ובאמת הם יורדים מהספינה אבל כל הספינה זה למעלה מעשרה טפחים ממילה ברגע שהם יורדים מהספינה ששמה אין דין תחומין אין בכלל התרחקות ממקום השיטה הראשוני שלהם כומר שכל התרח חקות הייתה בגובה של למעלה מעשרה טפחים אם ככה מה החשש מדיני תחומין אומ רבה במלכת ברק אותו תשובה כמו מקודם דהיינו שהספינה היייתה במים רדודים והיא באמת היייתה פחות מגובה עשרה טפחים מקרקעית הים תושמע אנש שמית ד אמרן בצפרה בשבתא כמד רב חזא בסורא בס מדרש בסורה היה פעם למדו שבע הלכות בשבת בבוקר בעד פניה דשבתא בחרי צהריים בשבת לקראת יציאתה כמי דרב בפומבדיתא מה נמרי איך השמועות היו נאמרו גם בסורה וגם בפומבדיתא כשהמרחק ביניהם הוא מעבר למרחק של תחומין מה אליו אליהו אמרינן כנראה אליהו ואליהו שהוא משייט למעלה מעשרה טפחים ממילא אין חשש של תחומין עלמה אין תחומין למעלה מעשרה אמרת הגמרא לא דילמה יוסף שידה אמרינו היה אומנם יהודי אבל לא הקפיד על הלכות תחומין ממילא ייתכן באמת הוא הלך על הקרקע והוא לא החמי והוא לא החמיר לא החמיר הוא לא הקפד על הלכות תחומים וככה הוא אמר בבוקר בעיר הזאת ואחרי צהריים בעיר השנייה תושמע הריני נזיר ביום שבן דוד בא אדם קיבל על עצמו נזירות ביום שבן דוד בא משיח בן דוד מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים תכף נראה גם למה ואסור לשתות יין כל ימות החול היא אמרת בשלמה יש תחומין היינו ד בשבתות ובימים טובים מותר בחמת הסיבה שמשיח לא יכול לבוא משיח ה בא מרחוק הוא לא יכול לבוא בשבת אם יש תחומי למעלה מעשרה הוא לא יכול להגיע אלי אמרן תחומי תחומין בשבתות ובימים טובים ממי מותר יתכן שהמשיח יגיע באותו יום ממילא הנזירות צריכה לחול עליו שעניתם דמרק הנה שולח לכם את אליה הנביא וגומר ואליהו לא הגיע אתמול יום לפני בוו של המשיח אליהו הנביא צריך להגיע והיות שאליהו הנביא לא הגיע אתמול לכן אני לא חושש בשבת שהמשיח יגיע ולכן מותר לשתות יין בשבת ובימים טובים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: