העמוד היומי מסכת עירובין דף מג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מג עמוד א

[מוזיקה] דף מג עמוד א היום מחכה לנו דף מרתק דף ממש מעניין בחלקו הראשון נעסוק בהמשך לאתמול על כל ענייני החכמים בספינה מה היה שם בדיוק וכמו מי נפסקה הלכה ובאיזו סיטואציה וכדומה ובחלקו השני נפתח דיון מאוד מעניין דיון הלכתי האם יש איסור תחומי למעלה מערה פחים מכאן וכבר גם לעמוד של מחר הגמא תשטיף לדיון מאוד מאוד מרתק האם אליהו הנביא יכול להגיע בשבת וכדומה ובוא לא נקדים את המאוחר אבל דבר מעניין שכתוב בעמוד שלנו היו שמועות שנאמרו בבוקר השבת לפני רב חסדא בעיר סורה ובאמצע השבת זאת אומרת לקראת סוף השבת אבל עדיין במהלך השבת עצמה נאמרו לפני רבה אור רבה בפומפיה והגמרא פותחת דיון איך ייתכן יש איסור תחומין זה למעלה מ-4,000 מה איך זה קרה הגמרא אומרת אולי על ידי אליהו הנביא אולי על ידי יוסף השד רשי אומר או שזה הה שד יש מפרשים שאומרים שזה היה אדם שחילל שבת כשהוא עשה את זה ולכן קראו לו כך בצורת גנאי יוסף השד אבל אני רוצה להתמקד פה בדבר אחד תראו עד כמה חשוב לגמרא להדגיש לנו וכנראה גם לאמוראים באותו זמן להעביר את השמות ממקום למקום עד כדי כך שאנחנו מעלים על דעתנו שהם ישתמשו או בשדים או להבדיל באליהו הנביא או להבדיל שוב פעם באנשים שחיללו שבת בכל אופן היה להם בערה היה להם רצון אז להעביר את שמות כאן ועכשיו ולמה מה קרה מה יקרה אם הם יגיעו במוצאי שבת אם הם יגיעו ביום ראשון כנראה שמעבר לקריטי של ההלכות שהיו דחופים להרגע יש כאן את הרצון להדגיש ולומר לנו תראה מה זה דברי תורה כשאדם מהעולם הזה מחור לכסף או לכל דבר אחר לא יעזור מה תגיד לווא יעשה את כל הסיטואציות האפשריות איך הוא משיג את זה כאן והרגע כאן ועכשיו אולי זה מה שאפשר לומר באהבתה תשגה תמיד גם בתורה הקדושה הם מוראים אנשים ש חיו אז האנשים המרוממת תשגה תמיד הם ניסו לעשות כל מה שאפשר והשתמשו בכל היתרים ההלכתיים כדי לקבל עוד איזה חידוש הלכתי עוד איזה משהו תורני מעמיק עוד איזה חיים חיים לנשמה הלוואי שנזכה אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים דף מג עמוד א' זה העמוד שלנו היום ואנחנו מתחילים דווקא בדף מב עמוד ב אתמול מה ראינו אתמול בוא נסכם בקצרה סך הכל ראינו מחלוקת לגבי ספינה שנוסעת האמת היא לא רק לגבי ספינה גם לגבי דיר וסר בוא נחזור על זה בקצרה גויים שמו בן אדם באמצע שבת הוציאו אותו מתחום השבת שלו שמו אותו בדיר וסר אומרת הגמרא אמרה המשנה יש מחלוקת בין ארבעה תנאים קדושים רבי עקיבא ורבי יהושע אומרים 400 וולו לא יכול ללכת מטר יותר עלף שזה מוקף מחיצות ואילו הרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלכת כולה אותו מחלוקת לגבי ספינה ספינה שמהלכים בים ויצא מ2000 ממה שבה הייתם בתחילה שבה הבן אדם היה בתחילת השבת יש את אותו את אותו דיון בדיוק ואת אותם דעות עכשיו אמרה הגמרא בין רב בן שמואל הסכימו שהלכה כרבן גמליאל בספינה שמותר להלך את כולה למה הגיע רבא ואמר כיוון שיש אוויר מחיצות אתה נמצא כל הזמן באותם מחיצות נכון שהספינה זזה שועטת בים אתה נמצא בתוך אותם מחיצות רב זירה אמר לא זה העניין אלא העניין של התנועתיות של הספינה היא כל הזמן הולכת ממקום למקום שלוש פירושים ברשי אז מה ממליץ לכל אחד לשמוע את ה לשמוע את השיעור של אתמול קצת הרחבנו בזה אבל קצרצרה הרעיון הוא או שאיין לך בכלל ד' אמות הכל נהיה מעורבב או שלהפך כל רגע יש לך ד' אמות חדשות עוד פירוש שרשי שולל זה כבר באמת תקשיבו אתמול בכל אופן מה מה ההבדל ההלכתי ביניהם הגמרא אמרה לדוגמה אם נפחת המחיצות מערב שבת כבר ואין 10 אין מחיצות רה טפחים לרבה זה לא יעיל ויהיה אסור ללכת יותר מארבע עמות ואילו לרב זרע כן ודבר שני מה קורה אם אם הוא עבר מספינה לספינה שזה לא אותה מחיצות שהיה בערב שבת אבל עדיין ספינה נע ונדה ששוב לפי רב זרע זה באמת מספיק ועצם זה שהיא נדה כבר יהיה מותר לך לטייל ולהסתובב בכולה ואילו לרבה רק בארבע אמות שואלת הגמרא ורב זירא כן אנחנו מתחילים עםב עמוד ב' שתי שעות שועה וחצי מלמטה שואלת הגמרא ורב זירה מה התמה לא אמר כרבא למה הוא לא סובר יותר נכון לדייק ולומר גם כמו רבא תסבור את הסברה שלך שבמקרים הללו של קופץ מספינה לספינה וכן שנחתו דופני הספינה אוקיי תאמר כך אבל תאמר גם כשיטת רבא שעצם זה שיש מחיצות אותם מחיצות מספיק האם זה נכון אמר לך רבא ממש לא אמר לך סליחה רב זרה המחיצות הללו להבריח מים עשויות המחיצות האלה לא נחשבות אני ממש שולל מכל וכול דבריו של רבא זה לא שמצאתי איזה פטנט אחר לומר לך למה מותר לא מה שרבא אומר פשוט לא נכון כיוון שמחי עשוייות רק להבריח מים והסיבה שאנחנו מקלים ואומרים שמותר להסתובב בכל הספינה זה לא בגלל המחיצות שואלת הגמרא ורב מהתאמה לא אמר כרב זרה וגם כאן בואו נשתמש בדיוק הזה שלא הרעיון שהוא יאמר רק כרב זרא אלא גם נשתמש בהיתר של רב זרה ויאמר כיוון שאינה ונדה ובזה הוא ירוויח גם את שני הנקמנות שאמרנו קודם עונה הגמרא פשוט מאוד רבא משנה כאן את כל השיח במלכת כולל מלא פליגי ברגע שהספינה שועטת בים אין אף אחד מארבעת התנאים במשנתנו שחולק על כך שמותר להלכת כולה והטעם באמת סברה של רב זרע כמו שהוא אומר שברגע שכל שעי מהלכת או שיש לו תמיד 4מ או שאין לו כלל וכולי כפי שפירשנו אתה יודע מתי הם חולקים כי פליגי ב שעמדה רק אז נוצר את המחלוקת המקרה במשנתנו שנחלק ארבעת התנאים זה רק שהיא עוגנת ואז הם חולקים האם מותר לטלטל בכולה או לא ועל כך מגיע שמואל ורב ופוסקים הלכה כי רבן גמליאל שגם כשהיא הוגנת מותר לטלטל בכולה כאן אני כבר חייב לתת את הטעם לא לא מספיק טעם של כל שי מהלכת כי כרגע היא עומדת אני חייב להגיע לטעם שכיוון שיש לה הם באותו אוויר מחיצות כל הזמן ורק לכן מותר אמר רב נחמן בר יצחק יש לי ראיה מהמשנה שבאמת רק במקרה שהיא עוגנת אז הם חולקים מתנית מדייק מהלכת לא בליג ממה מאיפה אני רואה זאת מי דקתני משה שבאו מפל דרסן ציטו מהמשנה ופליג ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ילכו את כולה ואילו רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מרבע אמות ושימו לב מהניסוח שרצו להחמיר על עצמן אתה יודע למה הם לא זזו והלכו בכל הספינה כ רצו להחמיר מעבר לדין המקורי להחמיר היא אמרת בשלמה עכשיו מגיע א נחמן בר יצחק ומפרש איפה אני רואה מכאן את הדיוק הזה שהם לא חולקים במלכת היא אמרת בשלמה במלכת לא פליגי היינו דקתני רצו זה הסיבה הם לא הלכו רגע אחד כי הם רצו להחמיר על עצמן ומה היה החשש דיל מעמדה הם חששו אולי פתאום תעמוד הם לא ישימו לב ולכן הם החמירו על עצמם ולא זזו כלל אלה הימרת פליגה שהם חולקים גם במקרה שהספינה מהלכת הי רצו להחמיר איסור ההוא אז רבי עקיבא ורבי יהושע אתה אומר לי שהם לא זזו ממקומם כי הם רצו להחמיר על עצמם מה פתאום הם סוברים שאסור אלא חייב להיות שב מהלכת באור שהם מתירים והם לא זזו כל הזמן למה אפילו כשהיא מהלכת כי הם חששו שהם היתה אגון אמר הב אשי בוא ואביא לך ראיה נוספת מתני דינה מדיקה דקתני ספינה דומיה ד דיר וסר מה דיר וסר דקויה והם לא הולכים אף ספינה נמי דקויה ועל כך המחלוקת כשהיא קבועה כשהיא עוגנת כשהיא לא ניידת וכשהיא ניידת באור שמותר וזה מטעמו של רב זרע לאל הכל בא על מקומו בשלום מגיע רב אח ומערער את כל הדיון אתם רב ושמואל באתם אתמול פסקת הלכה כי רבן גמליאל בספינה מי אמר בכלל שיש מחלוקת מי אמר שהתנאים האחרים חולקים עליו אולי רבי אליעזר רבי יהושע זה שהם לא זזו זה כיוון שהם רצו להחמיר על עצמן אבל אף אחד לא חולק עליו אומרת הגמרא אמר לרב אחי דרב לרב השי הלחת כבן גמליאל בספינה כך פסקו רב ושמואל הלכ את המקלל דפליגי האם ברור שמישהו חולק עליו אולי כל מה שרבי עקיבא ורבי יהושע לא זזו כפי שאמר הם רצו להחמיר אונה הגמרא אן ברור שיש מחלוקת והתניה והתניה ראייה חנניה בן אחרי רבי יהושע אומר כל אותו היום כל השבת הזאת שיישבו כל ארבעת התנאים בספינה ישבו ודנו בדבר ההלכה אמש בסוף יום הכריע אחי אבא רבי יהושע הלכה כרבן גמליאל בספינה והלכה כרבי עקיבא בדיר ושר כך הוא קבע כך הוא סיכם בסופו של דבר ואם כן אתה רואה שבאמת היה מחלוקת ביניהם זה לא רק עניין של רצו להחמיר על עצמן היה מחלוקת גורפת ובסוף רבי יהושע פסק כפי שפסק אבל המחלוקת קיימת עכשיו עוברת הגמרא לדיון מרתק ומעניין כמו שהבטחנו מה קורה לגבי תחומין ראינו לגבי רשות הרבים שלמעלה מ-10 רמות מעשרה טפחים אין איסור רשות הרבים ראינו לגבי רשות היחיד בוקעת ועולה עד השמיים הכל נחשב כרשות היחיד שואלת הגמרא לגבי רשויות דיברנו מה קורה לגבי תחומין אדם שעבר לו 2000 אמה ומכאן וילך אסור לו ללכת מה יקרה אם הוא ילך באוויר וכבר נראה מה זה אומר ללכת באוויר בא רב חנ יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה מפרטת הגמרא בוא נבין רגע על מה השאלה בעמוד גבוה רה ורחב ארבעה ברור לא תיבא אלך דער סמכתי עמוד גבוה רה תפח רוכב ארבעה תפח אתה רוצה לצאת עליו מעבר ל2000 ממה ברור שאסור זה נקרא קרקע לחלוטין זה נחשב שהוא מעליך על הקרקע לא על האוויר כי תיבא אלך מתי כן השאלה בעמוד גבוה עשרה אבל ואינו רחב ארבעה ולא נוח ללכת עליו הבן אדם מאזן את עצמו ככה בלולי אניות מצליח ללכת אנמי ד קאזיל בקפיצה אומר רשי על ידי שם הוא מזכיר שם השם והולך בקפיצה או יש אחרים שאומרים שהוא אדם בריא חזק ספורטיבי יכול לקפוץ ככה למעלה מעשרה טפחים ולהתקדם לישנה אחרינא בספינה על ידי ספינה שהיא בעצם בגובה למעלה מעשרה טפחים מקרקעית הים האם מותר או לא מי אמר רב הושי מנסה הגמרא לומר תשמע מעשה שבאו מפלר שין החכמים הגיעו כפי שראיינו והפליג ספינתם בים וראינו שהם לא רצו ללכת רבי יהושע ורבי עקיבא לאז זו ממקומם היא אמרת בשלמה יש תחומין משום אחי רצו הם רצו להחמיר על עצמם כי הם חששו שהם ע ספינת ההגון והם ילכו או לפי רב זרא בכלל הם חלקו על כל העניין גם של מהלכת אבל בכל אופן אני מבין למה הם לא רצו ללכת למה הם החמירו אלא הימ אין תחומין המי רצו למה הם החמירו גם הספינה הוגנת גם לפי רבה מותר ללכת כי אין ישו תחומין למעלה מעשרה טפחים אונה הגמרא זה לא ראייה כדי אמר רבא כפי שנראה עוד רגע את דברי רבא על ראייה אחרת שהוא עונה במלכת ברקה כשהספינה נמצאת בריקה כ שאיזה מים רדודים פחות מערה טפחים זה ברור שיש בעיה של תחומין לא על זה הייתה השאלה שלנו ואח הנמי גם כאן באמת מדובר מהלכת ברקקה אומרים שריק זה סוג של ביצה מקום עם מים בוציים טובעניים שהספינה מהלכת בהם גם אם הם גבוהים מאוד זה עדיין נחשב כעל הקרקע בכל אופן מכאן אין ראייה מנסה הגמרא להביא ראייה נוספת תשמע פעם אחד לא נכנסו לנמל עד שח שכה גם זה ראינו במשנה את העניין הזה שהם בדקו האם מי שח שכה הם היו כבר בתוך תחום 2 ממה ומותר להם לרדת לנמל או לא היא אמרת בשלמה יש תחום מין שפיר השאלה שלהם מובנת אלא היא אמרת אין תחומין כי לא היינו בתוך התחום הוה זה שהם לא היו בתוך התחום בסדר גמור עדיין אין בעיה של תחומין בים כי זה למעלה מעשרה טפחים אונה הגמרא אמר רבה כאן זה רבה המקורי שלפני רגע אמרנו כד אמר רבה ב מהלכת קק שם מדובר רקק כפי שאמרנו אומים רדודים למטה מעשרה פחים או ביצה ובנית ולכן באמת שם כן היה שייך איסור תחומין אבל מקרה רגיל ייתכן שבאמת למעלה מעשרה טפחים אין איסור תחומין תשמה מביאה הגמרא ראייה אנשו שמתא שבע שמועות שנאמרו בענייני טריפות וכדומה דת אמרן בצפרה דשבת קמי דרב חיסדא בסורה זה נאמר בבית מדרשו של רב חיסדא בסורה וכנראה זה היה כל כך מעניין כל כך רלוונטי והם נאמרו בעד דפניה בשבת הקמ דרבה הם נשלחו בדואר אקספרס מהיר לבית מדרשו של רבא כדי שידברו עליהם עוד באותה שבת בפומבדיתא בן סורה פומפדיתא אפילו על ידי עירוב אי אפשר להגיע הפער ביניהם הוא למעלה מ-4000 אמה ואם כן אומרת הגמרא מה אמרינו לאו אליהו אמרינו אליהו הנביא ואליהו הרי גם כן לא עובר בכל אופן כשהוא מתלבש בגוף הוא לא עובר על אישורי שבת לכפי שנרחיב בעזרת השם מחר ואם כן הוא הלך על ידי קפיצה על ידי שם השם וכדומה ואם כן אתה רואה שלמעלה מעשרה אין איסור תחומין על מה אין תחומין למעלה מעשרה אומרת הגמרא לא זה לא ראיה דילמה יוסף שידה אמרינו השד יוסף שרשי אומר עליו הוא לא שומר שבת המאירי אומר שזה לא היה שד אל האדם שחילל שבת ואולי לכן קראו לו כך והוא זה שיצא מחוץ לתחום ובאמת אסור לעשות זאת ואין מהסיפור הזה שום ראיה מחר נמשיך ונרחיב בעניין זה האם מותר האם עשור מה עם בן דוד מה עם משיח וכדומה בכל אופן בואו נסכם דבר ראשון ראינו את שתי השיטות של רב זרא ורבא לגבי למה בספינה מותר ללכת רבא אומר פשוט מאוד כיוון שיש לה דפנות ואתה נמצא בתוך הדפנות כל השבת רב זרא אומר כיוון שאינה ונדה מהי ביניה הו כבר אמרנו אתמול ההבדל ביניהם זה דבר ראשון מה קורה עם המחיצות נפחת דבר שני מה קורה אם הוא קופץ מספינה לספינה למה רבא לא אמר כרב למה רב זרע לא אמר כי רב זרע אומר לך המחיצות הללו לא נחשבות הם אומנם נחשבות כישות היחיד אבל לא כ מחוץ לתחום כי הם נועדו אך ורק להבריח מים למה רבא לא אומר כב זרע אז רבא מגיע ומשנה לך הכל ואומר תקשיב במה לכת ברור אני לא במה לכת אף אחד לא חולק כל הדיון זה דווקא בעמדת ולכן אני חייב לומר שהמחיר הם אלו שמתירים את הטלטול רב נחמן בר איצק מביא ראיה לדברו מזה שנאמר שרצו להחמיר על עצמם ורב שי מביא ראייה מזה שכתוב ספינה יחד עם דיר וסר מה שמ ששניהם קבועות ראינו הלחה כרבן גמליאל בספינה זה כבר ראינו אתמול ומקל ד פליגה כמו שראינו בבריתה במפורש שאכן הם חלקו תחומים למעלה מעשרה אז אמרנו עמוד למעלה מהשער רוחב ארבעה טפחים באו זה נקרא כקרקע רק על עמוד כזה שאין בו ארבעה טפחים וקשה ללכת עליו על זה אני מדבר או שהוא הולך בקפיצה או בספינה שהיא למעלה מעשרה טפחים שתי ברייתות שהבאנו בעצם על ספינה שיש שם איסור של תחומין אמרנו שמדובר במהלכה קק שזה או קרקע בוצת או מים רדודים שעומקם לא עולה על עשרה טפחים ומה שראינו באותם שמועות שנאמרו גם לפני רב חיסה וגם לפני רבא או רבה שמה אי אפשר להוכיח מאליהו הנביא וכדומה כי אולי זה היה יוסף השד שהוא לא שומר שבת ובאמת עבר על איסור תחומין כרגע אין לנו ראייה מה קורה עם תחומין בשבת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: