העמוד היומי מסכת עירובין דף מב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מב עמוד א

[מוזיקה] מסיעת דשמיה עירובין דף מב עמוד א' נתחיל בשורה האחרונה בעמוד הקודם ראינו לאל את מאמרו של רב פפה שרב פפה בא ואומר שפירות שמנעו הוציא אותם מחוץ לתחום והחזיר אותם גם אם הוא עשה את פעולת היציאה ופעולת החזרה מזיד הפירות מבחינתי נחשבים כ אנוסים כומר שכמובן זה אי אפשר לומר שזה נעשה לרצונם הם נחשבים כאסים ולכן דינם שהם חזרו לתחום מושבן כמו מי שהוציאו נוחים והחזירו נוכחים זו דעתו של רב פפה הקשתה הגמרא על רב פפה בסוף העמוד הקודם שיש לנו שני תנאים רב נחמ ורב לעזר בן ינקו שאומרים שאם הפרות יצאו וחזרו דווקא אם יצאו וחזרו בשוגג אבל אם הם יצאו וחזרו ב אינם ראויים לטלטול בכל התחום או שאינם ראויים לאכילה אנה רב פפה תנאים מחלוקת תנאים עכשיו מביאה הגמרא איפ אנחנו מוצאים את המחלוקת תנאים שוב מדובר בפירות שיצאו מחוץ לתחום וחזרו למקומן אלא שהפעולות נעשו במזיד האם הפירות נחשבים כאנוס או מאחר והפעולה הייתה פעולה במזיד הפירות לא נחשבים חזרו למקום מושבה תנאי ד תניה פירות שיצאו חוץ לתחום ונמצאים עדיין בתוך חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו אסור לאכול אותם כמו שאמרנו זה נחשב כאיסור אחידה כמוקצה הפירות שיצאו מחוץ לתחום מותרים רק אם יצאו בשוגג אבל לא במזיד שוב לזכור מדובר בפירות שנמצאים כרגע עדיין מחוץ לתחום רב נחמיה אומר במקומן יאכלו אם הפירות חזרו למקומן רשאים לאכול אותם שלא במקומן לא יאכלו אם הפירות לא חזרו זאת אומרת הוא חולק על תניק מי שהתיר במצב מסוים את אכילת הפירות בחוץ לא אם הפירות נמצאים עדיין בחוץ אין שום אפשרות לאכול אותם אפילו לכאורה שמדובר בשוגג במקומן יאכלו שלא במקומן לא יאכלו שואלת הגמרא מה הי במקומן מה שרב נחמיה אמר ש במקומן כן יאכלו באיזה אופן הם יצאו או חזרו אילם במקומן במזיד ייצאו וחזרו במזיד וקתני בעד רבי נחמה ורבי לזר בן ינקו זה הבריתה שמופיעה בסוף העמוד הקודם אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג במזיד לא ראינו את רבני חיימה אומר בפירוש בבריתה אחרת שאין אפשרות לאכול את הפירות אם הם חזרו במזיד אז אם ככה כשכתוב פה בבריתה שרבני חמיה אומר שבמקומי אכלו כמובן מדובר שיצאו וחזרו בשוגג אל עליו במקומן בשוגג אם ככה במה רבני חמיה חולק על תני קמה מה אמר תני קמה וממה רבני חמיה בא לחלוק עליו בעצם בשני דברים בחיסור מחסר ואחי קטני פירות שיצאו חוץ לתחום ועדיין מחוץ לתחום אומר נקמה בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו למרות שהם נמצאים מחוץ לתחום וכפי שממשיכה הגמרא ואומרת במ דברים המורים שהם עדיין שלא במקומן אבל במקומן אם הם חזרו קמה בעצם לא מחלק בין שוגג למזיד אפילו במזיד יאכלו זו דעתו של תני קמה וזו בעצם דעתו של רב פפה בעמוד הקודם שאם הפירות יצאו וחזרו על אף שהם עשו את הפעולה במזיד הפירות נחשבים כאנוס והם גם יאכלו וגם רשעים בטלטול בכל מרחבי התחום ואתה אל תנקה מרבני חמיה למימר אפילו במקומן דבר אחד הוא חולק עליו קודם כל ש חוץ למקומן אין בכלל יתר באכילה זה מה שרב נחמייה אומר במקומן יאכלו רק במקומן יאכלו אבל שלא במקומן לא יכולים להכל אין אופן שאפשר להתיר את הפירות בטלטול מעבר לד אמות או באכילה שזה מחוץ לתחומם אפילו מקומן נמי אבל גם כשחזרו למקומן דווקא בשוגג אין במזיד לא למה שהוא חולק על תנ קמ תנ קם אמר גם אם הפירות חזרו במזיד יצאו במזיד וחזרו מזיד הם חוזרים בתחום מושבן רבני חמיה חולק ואומר לא אם הם חזרו בשוגג אכן כן הם חזרו לתחום הו שבן אבל אם הם לא חזרו בשוגג אלא במזיד שלא כדעת רב פפה הם לא נקראים חזרו לתחום שבם כמה שאם לא נבוא ונאמר ככה במה רב נחמה רב נחמייה חולק על תנק ככה הוא חולק עליו בשני הדינים גם באכילה או בטלטול של הפירות כשהם עדיין מחוץ למקומן שת נקר חלק בין שוגג למזיד ורב נחמי אומר בזה אין חלוקה בין שוגג למזיד אלא תמיד זה אסור לעומת זה דין שני אמר רב נחמייה בהתחלה תני קמה בהתחלה תניק הביא שתי קולות אם חזרו הפירות העליו שחזרו במזיד מותר לטלטלם בכל התחום המושב בא רבני חמיה ומר לא הם רק חזרו בשוגג ולא במזיד רואים מחלוקת בין תנק אל רב נחמייה בדינו של רב פפה לא במזיד במקומן דקו עלמה ליגד אסור הם לא חולקים בנושא הזה הם חולקים רק בקשר לאכילת הפירות בשוגג בחוץ ואכה בשוגג שלא במקומן פליגי תניק מסבר בשוגג שרי שלא במקומן בשוגג כמו שאומר בפירוש וגם נחמיה סבר אפילו שוגג במקומן אין שלא במקומן לא מני לך שהם חולקים גם בדין פירות שחזו למקומן אם נחשב כשוק היציאה יציאה במזיד הם חשב כשווה כמו שאמרנו מקודם הם לא חולקים בכלל בנושא של פירות שחזרו למקומן בזה כולם מסכימים שפירות שחזרו למקומן או שניהם מסכימים שה נחשבים כ אנוסים או שלא כאנוס כל המחלוקת אבל בין רב נחמיה לבין תנ קמה זה רק באשר לפירות שעדיין נמצאים מחוץ לתחום האם מותר לאוכלם האם מותר לטלטלם או לא אומרת הגמרא אין אפשרות להסביר ככה והמדיני סיפה הלשון של רב נחמיה רב נחמיה ורב ליזר בן נקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין שוגג אין לא שוגג אין במזיד לא בכלל תנק הבריתה כתוב לא בבריתה הזאת בבריתה הקודמת כתוב שהם אומרים לעולם אסרו מ שיחזרו למקומן שוגגין על מי הם חולקים שמה מה ההדגשה שלהם לחזור למקום שוגג אבל מזיד לו מכלל שהם שמעו את דקמ אתניק מסבר במזיד נ מישרי שמ מינה זאת אומרת מהברית פה אולי באמת אין לנו למחלוקת תנאים בקשר לפירות שחזרו במזיד אבל מהברית הקודמת שהבאנו בסוף העמוד הקודם שמה הם מבטים אילם אסורים עד שיחזרו למקומם בשוגג משמע שהם שמו את הנקם משומר גם אם חזרו במזיד הפירות מותרים הם אמרו לא בשוגג מותרים במזיד לא בנוסף הם חולקים גם בנושא של פירות שיצאו בשוגג אם אפשר לטלטל אותם מחוץ לתחום או שלא רשי מסביר פה שזה הולך בצורה של פשוט חשבונאות פשוטה תנ קמה בא ואומר אם יש חד לתיבות כבר מותר הפירות בטלטול או באכילה לכן אם הם יצאו ועדיין הם בחוץ אבל זה היה בשוגג הם מותרים אחד ע לתיבה אם הם חזרו עליו שזה במזיד חתא ל טיבותא הם ראויים לאכילה ראויים לטלטול מה שאין כן רב נחמיה ורבי אעזר בן נקף סוברים לא צריך טרת לתיבות חד לתיבות לא עני אלא צריך גם שיהו בחוץ וגם שיהיה בשוגג אבל סליחה גם שיחזרו לא שיהיו בחוץ סליחה שיחזרו וגם שיהיה בשוגג שיהיה טרת לטיבה אבל אם הם בחוץ או בפנים אבל נכנסו במזיד זה אחד לטיבה והם אסורים באכילה או בטלטול אומר רב נחמן ומר שמואל היה לך ואינו יודע תחום שבת הוא לא יודע עד איפה נגמר התחום שבת הוא לא עשה לעצמו את הספירה ממהלך 2000 פסיות בינוניות וזהו תחום שבת שלו מאיפה שהוא נמצא הולך 2000 ממה וזה התחום שבת שלו הוא קובע לעצמו מחמת הספק מקום תחום חדש ואמר רב נחמן לאמר שמואל שבת בבקעה אדם נכנסה אליו שבת כש היה בבקעה במקום שלא מוקף מחיצות אבל באמצע השבת והקיפו על נוכחים מחיצה למה נוקטים נוכחים כמ שמנית מחיצה היא אסורה בשבת נוכחים עשו את המחיצה המחיצה מועילה עבורו לגבי דיני טלטול המחיצה המקום נקרא רשו שיוכית כמובן מדובר במקום גדול שהמקום הוא הוקף לדירה כמו שאם לא הוקף לדירה ויותר מבית שעתיים הוא נאסר בטלטול כמו שלמדנו בפרק שני אבל כאן מדובר שהנוכחים הקיפו את זה עבור עצמם עבור דיורים ממילא דין המקום כדין רשו היחיד שמוקפת מחיצות אבל המקום הוא יותר מאשר 2000 ממה אז אם הקיפ לוכים מחיצה בשבת מהלך 2000 ממה הרי סך הכל הוא שבט בבקעה הוא קבע את מקום מושבו באותו מקום שהוא נמצא יש לו מאותה נקודת מקום 2000 ממ לכל מקום זה שהקיפו אותו מרחוק במחיצה וקבעו מקום גדול זה לא עושה אותו את כל המקום לד אמות למה כמה שהוא לא שבת שמה כשנכנסה שבת המקום עדיין לא היה מוקף מחיצות לא היה נחשב כמקום סגור ונחשב כדל דמות כמ ש שהוא נכנס שבת המקום עדיין היה פרוץ אלא מה בשבת המקום נסתם כלומר בשבת המקום נהייה מוקף מוחצות נהיה מקום סגור אז עכשיו להכריז על המקום כד דמות לא למה כמה שהוא לא שבת בתוך הדמות האלה ביום שישי בכסה שבת אבל שואל רשי לכאורה מה זה שנה מאשר מי שהוציאו בשבת ושמו אותו כן אז הוא מקבל ד דמות כח למה לא נמר שכל הד דמות קבל לפי רבן גמליאל אם המקום נקרא מקום מוקף מחיצות הוא מקבל את כל המקום שנחשב הוקד לדמות למה לא נחשיב גם את המקום פה כ מוקף המקום המוקף שהקיפו נוחים את כל המקום למה לא נחשבו כד דמות כמקום סגור וקטן של ד' דמות אומר רשי החילוק הוא במשנה מדובר באדם שיצא הוציאו נוכחים מה שבעצם רוצים לתת לו זה רק ד דמות אחר והניחו אותו במקום שהוא מוקף מחיצות חזל הקלו עליו ונתנו את כל המקום את כל המוקף מחיצות הכריזו עליו כל שטח של ד דמות אבל כאן מדובר באדם שקנה לעצמו מקום שביטה ובאותו מקום שהוא היה יש לו 2000 אמה לכל רוח אחרי זה בשבת באו נוכרים והקיפו אותו מחיצה עכשיו להכריז על כל המקום על מקום שרק ד' אמות להכריז על מקום שביטה של ד אדמות זה אנחנו לא עושים כומר שהוא לא מוגבל עכשיו בד אדמות יש לו 2000 מה אבל לא מעבר לכן אותו אדם ששבת בבקעה וזכי ל2000 ממה לכל צד גם אם באו בשבת והקיפו אותו מחיצות למרחוק והתירו את הטלטול באותו מקום המקום נחשב בו של סוחין המקום לא נחשב מוקף מוקף לדיור ממילא המקום מותר בטלטול אבל הוא יוכל לטלטל יוכל ללכת ולטלטל רק עד 2000 ממה ממקום השבו הוותיק בכניסת השבת הוא מטלטל בכולה על על ידי זריקה 2000 ממה מותר לו ללכת מעבר ל2000 ממה אסור לו ללכת אבל הוא יכול לזרוק שם את החפצים למה כמו שאמרנו מבחינת טלטול החפצים אין בעיה כמו שהמקום נחשב כ שוס ה יוכית אבל ללכת שמה אסור לו זה פגיעה בתחום שבת שלו ורב הונה אמר מהלך 2000 ממה כמו שיש לו את ה2000 ממה הותיקים שלו מערב שבת ומטלטל ד אמות גם בתוך ה2000 ממה הוא מטלטל חפצים רק רק של ד אמות שואלת הגמרא וטלטל בכולה למה לא טלטל גם מעבר ל2000 אמה על ידי זריקה כמו שאמרנו הוא לא יצעד לשמה אבל הוא יזרוק מרחוק שמה ימשך אחר חפצו אנחנו חוששים שאם הוא יזרוק בקצה 2000 יזרוק אל מעבר ל-2000 הוא ילך אחר חפציו ונמצא יוצא מ מחוץ לתחום ב-2000 מיט לטלטל אבל בתוך 2000 שאיין חשש למה הוא עוסר עליו ומתחיל לטלטל רק בד דמות טלטל כאורחי משום דע כמחיצה שנפרצה במלואה למקום האסור לה כלומר היות שמעבר ל-2000 זה מקום שאסור לו ללכת שמה מקום שאסור לו לטלטל כמו שאמרנו מחמת הגזירה שאם הוא יטלטל הוא יבוא גם ללכת שמה אז מעבר ל2000 נחשב כמקום האסור לו והרי אין שום חציצה בין המקום ההוא למקום ה2000 שלו לכן כל המקום נאסר לו בטלטול כמו הדין שלמדנו בפרק ראשון שת רשויות שנפרצו אחת לשנייה ואחת אסורה לשנייה בטלטול גם הרשות הראשונה נאסרת מחמת שהיא פרוצה לרשות שאסורה לה חי ה ברב אמר מהלך 2000 ממה ומטלטל ב-2000 ממה בתוך 2000 מטלטל כרצונו אבל מעבר ל-2000 לא מטלטל בכלל כמן דלא כרב נחמן ולא כרב הונה רב נחמן אמר שמעבר ל2000 מטלטל על ידי זריקה רב הונה אמר שגם בתוך ה2000 מטלטל רקד דמות לפי מי סובל חיה ברו אימה מטלטל בארבע אמות גרוס באמת בדבריו של חיה ברו מטלטל רק בארבע אמות ולא מעבר יכי היינו דרב הונה זו דעתו של רב הונה אימה וכן אמר הבכי ברב אז רואים למסקנה שיש פה שתי דעות האם אני אוסר עליו את הזריקה בשטח של מעבר ל-2000 מחמת שם ימשך אחר החפץ או כנגד אותו מנד אמר שמתיר בזיקה לא חושש שמה ימשך המנדה אמר השני חושש שמ ימשך ולא רק זה ממילא אסור לו לטלטל בשטח שמעבר ל-2000 גם השטח שבתוך ה-2000 נאסר עליו בטלטול מחמת שהוא פרוץ לשטח של מעבר ל2000 שעשו עליו בטלטול [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: