העמוד היומי מסכת עירובין דף מב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מב עמוד א

[מוזיקה] דף מב עמוד א' לפעמים אדם כשהוא בקושי דווקא כשהקו ששי מעמיק דווקא כשהחושך מתגבר כשהוא מרגיש שכל ה כל הדלתות נטרקות בפניו דווקא אז פתאום רחמי שמיים השערים נפתחים הרחמים נשפכים עליו עוטפים אותו ופפ אותו והוא רואה את הישועה שמגיעה למה זה קורה כבר נדבר אבל רעיון הזה אנחנו רואים גם בעמוד שלנו דף מב עמוד א' אם אתם זוכרים ואני מקווה שאתם זוכרים ראינו אתמול שבן אדם שנוחרים הוציאו אותו מחוץ לתחום בשבת יש לו רק ארבע אמות וטו לא רק את הארבע אמות שאליהם הוא הגיע אבל ראינו שיטה במשנה שאם הכניסו אותו לתוך מקום מ מוקף במחיצות לדוגמה לתוך דיר שער או לעיר אז כל העיר נחשבת בשבילו כארבע עמות אבל שימו לב בן אדם שנמצא בבקעה הבייקה עצמה היא כמובן היא לא נחשבת כרשות היחיד היא ענקית היא נחשבת כרמלית או משהו כזה ואניח שם את זה נראה היום בן אדם נמצא בביקה שם שם את עירובו קבע את שביתו יותר נכון ויש לו 2000 ממה לכל רוח עכשיו אם יגיעו גויים ויקיו את המחיצה הזו בשבת יהיה אסור לו ללכת בכל הבייקה יהיה לו רק את ה-2000 אמה נראה דיון מה קורה לעניין טלטול וכדומה אבל עניין הילוך יהיה לו רק 2000 ממה למה אומר רשי פשוט מאוד במקרה דלאל הוא הגיע לתוך מחיצות בשבת הוא פשוט היה במצב נועה שהיה לו רק ארבע עמות אומרים בבקשה הקלו עליך ומחשיבים את כל העיר כמחיצה אחת לך בכל העיר אבל במקרה שיש לך 2000 ממה לכל רוח זה שהקיפו את כל הבייקה במחיצות לא נותן לך יותר שטח כי 2000 ממה זה כבר סכום מספיק להלך בו אתה לא מקבל יותר אז שוב אנחנו רואים את העניין שדווקא כשקשה יותר שחכמים נתנו לך רק ארבע עמות דווקא אז יפוצו מהן ותך החוצה אתה פורץ את הגבולות ויש לך את כל העיר למה זה קורה באמת תקשיבו רעיון קצרצר אני לא רוצה להכביד אבל רעיון שמר רבי נחמן מברסלב למה כשלבן אדם קשה יותר הוא יותר מצליח ויותר רואה ישועה הוא אומר דבר מדהים מהסיבה הפשוטה ש בן אדם ברגע שיש לו איזה צררה יש לו 1ל אנשים שהוא חושב שהם יכולים לעזור לו או 1ל דברים שהוא יכול לעשות וכל מיני אפשרויות איך הוא יצא מהצרה הזו ורק שהיא מעמיקה והכל נטרק והכל חשוך והכל לא הכל לא לא מסביר פנים אז הוא קולט יש אחד ויחיד שיכול לעזור לך אז התפילה שלו היא באמת מכל הלב ולכן הוא יוצא מהצהרה כל עוד והוא חשב שהוא בכוחו או חבריו או ידידיו או מכיריו או כל אחד אחר יעזור לו הוא שמח עליהם ולכן הישועה הגיע ברגע ש החושך העמיק הוא קלט כבר אין עוד מלבדו מהשבח הזה אף אחד כבר לא יכול לחלץ אותי חוץ מההוא שם למעלה שמסובב הכל אז הוא מגיע בעצם למטרה הוא פונה לקדוש ברוך הוא והוא זה שמושי אותו יפה מאוד עכשיו אנחנו נתחיל ובעצם התחלנו כבר אתמול בדף מא עמוד ב הבאנו את הדין שלרב פפא אומר פירות שיצאו מחוץ לתחום וחזרו מותרים בטלטול ובאכילה בכל התחום זאת אומרת כך דיברנו על בן אדם שיצא מחוץ לתחום ו חזר עכשיו אומר רב פפה פירות הם נחשבים תמיד כאנוס כמו שבן אדם שהוציאו אותו גויים והחזירו אותו לאותו מקום ראינו אתמול במשנה שהוא נחשב כאותו מקום שהיה שם בערב שבת בעצם אני מוחק את כל היציאה והכניסה ואומר הכל בסדר כיוון שהכל היה שלו לדעת הוא היה אנוס אותו דבר פירות תמיד הם אנוסים תמיד שאתה לוקח אותם הם אנוסים ולכן בין אם לקחו אותם בשוגג זאת אומרת כשהם יצאו בין אם החזירו אותם בשוגג ובין אם החזירו אותם במזיד אפשר לטלטל אותם בכל ה2000 אמה זאת אומרת בכל המקום המקורי שהיה להם עוד לפני ההוצאה כך אמר רב פפא הביאה הגמרא אתמול שאלה את טיוי אולי נראה את זה כבר בתוח או ממה א עמוד ב שתי שורות שלוש שורות מלמטה אתיו אתי ו רבי יוסף בר שמאי לרב פפה רבי נחמייה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים הם מדברים על פירות שייצאו מחוץ לתחום יש איזו שיטה נקמה לפניהם שאנחנו עוד לא בדיוק יודעים מה היא אבל הם מגיעים ואומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין זאת אומרת פירות שיצאו מחוץ לתחום אסורים אסור לטלטל אותם אסור לאכול אותם עד שהם יחזרו למקומם ושימו לב להדגשה שוגגין בשוגג אין במזיד ללא אם כך אנחנו רואים ממש בניגוד לדבריו של הרב פפה שמר דווקא במזיד עונה הגמרא וגם את זה כבר התחלנו לראות אתמול תנאי זה מחלוקת תנאים תניה בעצם צמד התנאים שראיינו עכשיו שזה רבי אלזר רבי אליעזר בן יעקב ורבי נחמיה הם באמת ושרים ועכשיו אנחנו נמצא תן ה שמתיר ד תניה פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו פירות הם יצאו חוץ לתחום אם הם יצאו בשוגג כלו אני לא כונס אותם אמנם אני לא מתיר לטלטל אותם מהמקום שהם יצאו יותר מארבע עמות כמו בן אדם שיצא מחוץ לתחומו אבל אם יש שם אנשים אחרים שזה אזור התחום שלהם שמותר להם ללכת רשי אומר או אותו בן אדם שהוציא אפילו מותר לו לאוכלו ומזיד לא יאכלו למה זה כנס הוא עבר על איסור תחומין במזיד ולכן לא יאכלו אגב רשי כמדומני כותב והמפרשים כותבים שברגע שזה חזר למקום אז כבר כן יאכלו למה כי בפירות לא נעשה שום שינוי בגופם הם היו כאןו כרגע הם כאן ולכן עליו שזה במזיד זה בעצם מה שאומר תנ קמה זה בעצם גם הכיוון של רב פפא לכן מותר לאוכלם אבל עד כאן זה תנ קמה רבי נחמייה אומר במקומן יאכלו דווקא אם הם נמצאים במקום עצמו חזרה בתוך התחום המקורי שבו הם היו לפני ההוצאה הם חזרו למקום יאכלו אבל שלא במקומן אם זה עדיין מחוץ לתחום לא יאכלו כי אתה נהנה מחילול שבת אתה נהנה מחילול יום טוב אז בעצם שימו לב יש לנו שתי בריתות הראשונה שבהם ראינו את דעת רבני חמי ורבי אליעזר בן עקב שכותבים במפורש דווקא שוגג כאן בבריתה השנייה רב נחמיה לא מדבר על שוגג הוא אומר במקומן ולא במקומן עכשיו מנסה הגמרה להסביר מה אומרת הבריתה השנייה לגבי שוגג ומזיד לא מדובר שם רב נחמייה מגיע ואומר רק לגבי במקומן ושלא במקומן אבל הוא לא מדבר לגבי שוגג ומזיד מנסה הגמרא ומסבירה כך מה היא במקומן בעצם הבני חמיה מגיע ואומר שבמקומי מותר ברגע שהם חזרו למקומן מותר לאוכלם והוא לא מפרט שוגג ומזיד אילימה במקומן במזיד זאת אומרת ש שאפילו אם הם חזרו במזיד הם מותרים באכילה ובטלו למה כמו שהסברנו קודם כהם אנוסים לא נעשה בהם שינוי לא עשיתי שום דבר ולכן מותרים מה פתאום לא ייתכן לומר שרב נחמייה מתיר כשהם חזרו במזיד למה מכוח הבריתה הראשונה כמו שראיינו אתמול וחזרנו היום ששם רואים במפורש שרב נחמיה עוסר במזיד והקטן באדיה במפורש רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא אז אי אפשר להסביר שמה שרבני אומר בבריתה השנייה שבמקומי מותרים פירושו במזיד אלא ליו חייב להיות שבמקומי פירושו בשוגג זאת אומרת דווקא שהם חזרו למקומן בשוגג אז ה אז הם מותרים אבל שימו לב יש לנו כאן בעיה שרב נחמייה אומר את זה בבריתה השנייה זה אומר שהוא בא לחלוק על תנ קמה ושימו לב בעצם הרי תנ קמה בכלל לא דיבר על העניין הזה של חזרו למקומן הוא מדבר על פיות שיצאו חוץ לתחום כאן אתה רוצה לחדש לי שהמחלוקת ביניהם מה קורה אם זה חזר במזיד על זה הם נחלקים בשביל זה אנחנו צריכים להוסיף מילים בברייתא ולפי זה אם נסביר כך חסו מיכסה ואחי קטני פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו זה שיטת הנקמה ובואו נוסיף את המילים הבאים במה דברים אמורים שלא במקומן שהם עדיין נמצאים מחוץ לתחום אבל אם הם חזרו במקומן אפילו במזיד יאכלו כך נאמר זו שיטת הנקמה בעצם אחת לאחת כמו רב פפא ועל זה התר בנחמיה לממר לא רב נחמיה חולק עליו בעצם בשני דברים במקומה נמי בשוגג אן ומזיד ללא אם זה בחוץ כלל אסור לאוכלם כך אומר אבני חמיה זו מחלוקת ראשונה שלו עם תנ קמה מחלוקת שנייה גם כשהם חזרו ואתה אומר לי שמותר בין בשוגג בין במזיד אני חולק עליך אומר דווקא אם הם חזרו בשוגג ולא במזיד לפי זה אם אנחנו מסוים ככה את הברייתא זה נפלא אנחנו יודעים מה המחלוקת בין רב נחמייה לתנ קמה תנ קמה אומר שברגע שהם חזרו תמיד מותר כמו שרב פפא אמר למעלה ורב פפה מסתדר מצויין יפה מאוד אבל אומרת הגמרא לא לא יש אפשרות נוספת להסביר את הברייתא ושימו ברגע שיש אפשרות נוספת להסביר את הברייתא ולומר שנקמה לא מתיר באופן גורס כשהם חזרו למקומם אם כך לרב פפה אין שום תנה להסתמך עליו זאת אומרת הוא לא יכול להגיד בוא נסביר את הבריתה כמוני לא כי הרי יש לנו את אבני חמיה ורבי אליעזר בן יעקב הקודמים בריתה הראשונה ששם הם אומרים במפורש שברגע שהם חזרו למקומן במזיד אסור שרק בשוגג מותר אז ה פפה קצת בבעייה הוא צריך למצוא תנה שומר כמוהו במפורש ולכן אם אנחנו נמצא דרך אחרת כמו שאנחנו נסים עכשיו להסביר את הבריתה בצורה שת נקמה לא סובר כמוהו הוא יהיה בבעיה הוא לא יוכל לומר אני כן מסביר את נקמה כמוני לכן דוחה הגמרא ואומרת לא אפשר לומר כך במזיד במקומן דכולה על מלא פליגי שימו לב דסור ברגע שהם חזרו למקומן במזיד גם תנ הקמה יומר שאסור בניגוד לדבריו של רב פפא ואכה בשוגג שלאו במקומן פליגה כאן הם חולקים מה קורה שזה לא במקומן זה מחוץ לתחום בשוגג תנ כמה סבר בשוגג שרי שלו במקומן ואילו אבני חמיה סבר אפילו בשוגג במקומן אין שלא במקומן לא זאת אומרת הנקמה אומר כך או שהם נמצאים ברגע שזה שוגג תמיד מותר בין אם זה שלא במקומן בין אם הם חזרו מחוץ לתחום זו שיטת הנקמה רב נחמייה חולק ואומר מה פתאום אפילו שוגג דווקא אם זה במקומן זאת אומרת שזה לא במקומם אף פעם לא אבל בכל אופן שימו לב אין כאן אף אחד שאומר שחזרו למקומן מזיד מותרים באכילה שלא כדברי רב פפה וכמו שהסברנו זה קושיה ממש חזקה עליו ברגע שאני יכול להסביר את הבריתה בצורה כזו השאלה ממש חזקה מאיפה רב פפה החליט ללכת בניגוד לדעתם בניגוד למה שאומרים תנאים במפורש ולסמוך על איזה תנק המופל שאפשר להסביר אותו גם כך וגם כך אומרת הגמרא ממש לא זו לא אופצייה להסביר ככה חייבים להסביר כמו ההסבר הראשון שטנק אומר שמה תנ קמה אומר שברגע שהם חזרו למקומן בין שוגג בין מזיד הם מותרים באכילה בעצם כמו רב פפה למה אני חייב להסביר כך ועמיד קטני סיפה תאיין בסוף הבריתה יש ללא גורסים כי מדובר על הבריתה הראשונית שהבאנו אתמול וחזרנו עליה היום שם אומרים רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים הם בעצם חולקים על תנק מה שלא מובא שם אבל הם חולקים ואומרים כך לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין שימו לב לניסוח לעולם אסורין מהשמה שהם חולקים באופן גורף על משהו שנקמה התיר חייב להיות שנקמה שמה הטיר לגמרי ברגע שהם חזרו הם מותרים בין שוגג בין מזיד גם כשהם מחוץ לתחום הם מותרים בשוגג ועל זה מגיעים לחלוק עד שיחזרו למקומם שוגגין ושימו לב לחידוד הנוסף שוגג אן במזיד לא מקלל דת נקמה שבר במזיד נמי שרי נמי שרי אם תנ קמה מתעסק רק בשוגג ואומר שבמקרה שהם יצאו מחוץ למקומן בשוגג הם מותרים וכשהם חזרו גם רק בשוגג הם מותרים אם ככה היה מתאים לומר עד שיחזרו למקומן אל תגיד בשוגג כי תנ קמה עצמו גם דיבר רק בשוגג מזה שמגיעים רבני חמיה ורבי אליעזר בן יעקב החולקים ואומרים עד שיחזרו בשוגג למקומן אני מבין שתנקה דיבר שגם אם הם חזרו במזיד עדיין הם מותרים בדיוק כמו שאמר רב פפה ואם כן יש לי באמת ראיה מוחצת שככה אנחנו מסבירים את הברייתא מהלשון מהניסוח של רבני חמיה ורבי אליעזר בן יעקב כך נסביר את הברייתא שבאמת הנקמה מתיר באופן גורף ברגע שהם נכנסו לתחום בין בשוגג בין במזיד הו כדברי רב פפה כמו שראיינו ובאמת אומרת הגמרא ומסכמת שמ מינה מכאן אנחנו רואים שתנקה כך סובר ויש לנו סימוכין למה שאמר למעלה רב פפה שפ שיצאו חוץ לתחום תמיד ברגע שהם חזרו בין שוגג בין מזיד יהיו מותרים אומרת הגמרא הקדושה מהב נחמן אמר שמואל סיימנו בגדול עם העניין הזה אומרת הגמרא מה קורה לגבי תחומין היה מהלך ואינו יודע תחום שבת הוא הלך ביום שישי נכנסה שבת בום הוא קנה שביטה עכשיו באותם ארבע אמות יש לו 2000 אמה לכל רוח אבל הוא לא יודע איפה הם מתחילות ואיפה הן מסתיימות אומרת הגמרא ממהלך 2000 פסיעות בינוניות וזוהי תחום שבת הוא הולך 2000 פסיעות רשי אומר פסיעה ר גילה של בן אדם מימה ושם הוא יודע ברגע שהוא סיים 2000 סיעות זה תחום שבת מביאה הגמרא דין נוסף ואמר ארב נחמן אמר שמואל אדם ששבט בביקה כמו שאמרנו בהקדמה ביקה רחבה יותר מ-2000 אמה הוא שבט בתוכה יש לו 2000 ממה לכל רוח הגיעו גויים בשבת והקיפו הנוכרים מחיצה בשבת הקיפו את כל הביכה נוכרים ובכך הפכו אותה כביכול לרשות היחיד כמובן הם גם הקיפו אותה לשם דירה מה הדין מעליך 2000 אמה ומטלטל בכולה על ידי זריקה המחיצה הזו אני מחשיב אותה כמחיצה רק לעניין טלטול ולא לעניין הליכה ולכן לעניין הליכה מותר לו 2000 ממהותו ו כמו מקודם כמו שהיה מותר לו עד המחיצה אבל לגבי טלטול הכל נחשב כרשות היחיד ולכן מעבר ל2000 ממה הוא יכול לטלטל על ידי זריקה אסור לו ללכת לשם אבל מותר לו לטלטל שם יכול לזרוק למעבר ל2000 ממה רשי כותב שגם בתוך שבתוך ה-2000 ממה יהיה לו מותר לטלטל כדרכו כי איפ שמותר לו ללכת מותר לו לטלטל אבל תוספות כותב שלא אולי נרחיב בזה בהמשך בכל אופן מה שברור הליכה 2000 ממה מותרת טלטול מעבר ל2000 ממה מותר על ידי זריקה כי המחיצות לגבי טלטול נחשבים כ מחיצות ולגבי הליכה לא עד כאן שיטת רב נחמן ואילו רב הונה אמר מהלך 2000 ממה זה כן מותר לו אבל מטלטל ארבע עמות בלבד כאילו אין בכלל מחיצות כמו כל בן אדם שקובע מקום שביטה מותר לו לטלטל רק באותם ארבע עמות ולא בחוץ כך גם אותו אחד שואלת הגמרא למה הרי אמרנו שהמחירון יעילות לגבי זריקה ואם כך טלטל בכול על ידי זריקה מה הבעייה עונה הגמרא רב הונה גם סובר שהמחצית אבל הוא גוזר גזירה שמה ימשך אחר חפצו הוא חושב שאם הוא יבוא לזרוק הוא יבוא להימשך אחר מה שהוא זרק ולכן הוא אומר אל תחיל עם זה בכלל טלטול אך ורק בארבע עמות שואל את הגמרא אם כך למה רק בארבע אמות ב-2000 מיט לטלטל כורכי באותם 2000 ממה ששמה אין חשש שמה ימשך כי מותר לו ללכת שם מה כל הבעיה הבעיה היא באותם שאריות מעבר ל2000 אמה שבהם אסור לו לללכת אתה אומר לי אל תטלטל זריקה כי אתה תבוא להימשך אחר החפץ אבל בתוך ה2000 ממש שבהם מותר לו ללכת מה הבעיה שיטלטל כדרכו עונה הגמרא וזה מושג שאנחנו כבר מכירים משום דעה וכ מחיצה שנפרצה במלוה למקום האסור לה דיברנו מספר פעמים מקום שנפרץ למקום אחר שאסור לו בטלטול אז גם המקום ההוא אסור בטלטול כאן כיוון שמעבר ל2000 אמה אין מחיצות זה נחשב כנפרד לאן למקום שאסור לו בטלטול כי הרי הוא עוסר בטלטול אפילו על ידי זריקה את המעבר ולכן אפילו לפ ממה עצמם כיוון שהם פרוצים לאותו מקום שעשו גם הם נאסרים ומותר ו לטלטל אך ורק בארבע אמות מביאה הגמרא דעה השלישית חי בב אמר עלך 2000 אמה ומטלטל 2000 אמה אפילו כדרכו שימו לב אבל מחוץ לתחום מחוץ ל-2000 אמה אסור אפילו בזריקה שואלת הגמרא כמן דלא כרב נחמן רב נחמן מתיר זריקה מעבר ל2000 אמה ודלא כרב הונה שהוא עוסר לטול ב-2000 כמו מי הוא סובר אונה הגמרא האמ מטלטל בארבע שמותר לטלטל רק בארבע עמות שימו לב מהמהלך כל ה-2000 מטלטל רק בארבע וא בדיוק את דברי רב הונה שואלת הגמרא יח יין יוד רב הונה ולכן אומרת הגמרא אימה וכן אמר הבחי ברב באמת זה לא דעה שלישית זה כשיטת רבונה שמלך 2000 מה מטלטל רק בארבע עמות למה פשוט מאוד מעל אך 2000 אמה כי זה המקום שלו למה מטלטל רק ב4ב המות כיוון שאני לא מציר לו לטלטל על ידי זריקה שמה יצא מתחומו באותו רגע הופכים ה2000 אמה להיות כ נפרצו למקום שאסור להם ולכן גם באותם 2000 אמה אסור לטלטל מחר נהה ונמשיך בעניין זה בכל אופן כרגע בואו נסכם לגבי פירות שנמצאים כרגע בתחום הוציאו אותם והחזירו אותם רב פפה מגיע ואומר מותרים באכילה כיוון שהם כ אנוסים ראינו שת נקמה באמת סובר כמותו רב נחמיה אומר דווקא אם זה חזר בשוגג ולא ם חזר במזיד בעצם הבאנו בריתה היה לנו אפשרות א' להסביר את הבריתה ובאמת בא נשארנו ולא כאפשרות ב' זה בעצם הסיכום במקיף אם אתם רוצים שניכנס קצת יותר בוא נעשה את זה בקצרה הבאנו בריתה שם כתוב במפורש בריתה ראשונה שרבי אלעזר בן יעקב ו בנחמיה אומרים דווקא בשוגג יפה אמרה הגמרא זה מחלוקת תנאים הבאנו בריתה נוספת שם בעצם תנ קמה מדבר רק עם יצו ואילו ורב נחמייה מגיע ואומר שוגג ומזיד סליחה רב נחמייה מגיע ואומר במקומן ולא במקומן אתה לא יכול להסביר שאם במקומן שרב בנחמיה מתיר פירושו במזיד כי יש בבריתה מפורשת שכותבת שלא אלא חייב להיות בשוגג ותוסיף מילים בברייתא שרבי שתנקה מתיר בין בשוגג בין במזיד ורב נחמייה מתיר רק בשוגג ואז בעצם מצאת את נקמה שהוא סובל כמו רב פפה ניסתה הגמרא להגיד לא אולי אפשר לומר שנקמה מדבר רק על שוגג והוא מתיר גם בשוגג מחוץ למקומן וגם כשחזרו למקומן אבל רק בשוגג אמרה הגמרא לא יתכן כי תנ קמה כי רבי אליעזר בן יעקב ורבני חמיה שמגיעים ואומרים לעולם בצורה גורפת וגם אומרים מפורש שיחזרו שוגגין למקומם משני הדברים הללו אני רואה שחייב להיות שנקמה חלק באופן גורף וזה באמת שיטת תנ קמה שמותר כמו רב פפה הלאה ממהלך לא יודע בדיוק איפה התחום 2000 פסיעות זה 2000 ממת סליחה 2000 פסיעות זה 2000 ממ דבר נוסף שבט בביקה והקיפו מחיצה שתי שיטות יש לנו בסופו של דבר שיטת רב נחמן שמלך 2000 ממה ובהם אפילו רשי אומר הוא יכול לטלטל כרגיל למה זה לא נקרא נפרץ למחיצה בוא נעמיק קצת ברשותכם אתם יודעים מה נגמור את הסיכום ואז נעמיק ל רשי יכול לטלטל בכל ה2000 ממה כדרכו לאחר 2000 ממה רק על ידי זריקה רב אונה אמר מעליך 2000 אמה מטלטל רק ב4ב אמות ולמה כיוון שאני לא מציר לו לטלטל מעבר מעבר ל2000 אמה אפילו על ידי זריקה כי אני חושש שמה המשך אז הכל הופך כל ה2000 אמה הופכות להיות פרוצות למקום שאסור להם ולכן אני אומר אל תטלטל בכלל רק בארבע אמות וראינו שגם רב חיה ברב סובר כך עכשיו אפשר לסגור כאן את השיעור באמת תודה רבה בהצלחה רבה להתראות מחר אבל מי שרוצה טיפה להעמיק למה באמת רשי אומר שמותר לטלטל בכל ה2000 ממה והרי בסופו של דבר מעבר ל-2000 ממה אסור לטלטל רקע ע ידי זריקה אז אולי נחשיב את זה נפרץ למקום שאסור לטלטל בו אז אומרים המפרשים ממש לא רשי אומר ברגע שמותר לטלטל באיזו שהי צורה או אפילו מותר לו לטלטל רק אסור לו ללכת כן כי אמרנו המחיצות האלה ה מחיצות לעניין טלטול רק אסור לו ללכת זה לא נחשב נפרץ במלו למקום האסור לו ולכן ב2000 אמה מותר לטלטל אפילו כדרכו זו שיטת רשי טוסוט חולק על כך מקווה שיצאנו מובנים וברורים בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: