העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד ב

[מוזיקה] סיעת דשמיה עירובין דף מא עמוד ב תחילת הפרק המשנה עוסקת בהלכות יציאה מחוץ לתחום כידוע לכל אדם יש תחום שהוא יכול ללכת ממנו עד 2000 ממה לכל רוח מה הדין אם האיש יצא בצורה כלשהי אל מחוץ לתחום אז מי שהוציאו נוכרים דהיינו לנסו או רוח רעה אומר רשי שבא שד וגרם לו לצאת אין לו אלד דמות כל זמן שהוא נמצא עדיין מחוץ לתחום כל מה שיש לו רק לצעוד ארבע אמות ממקום שהוא נמצא לכל רוח החזירו פשוטם של מילים הנוכרים או השד החזירו כאילו לא יצא הוא חזר לתחום מושב הוא יכול לצעוד את כל המקום פלוס 2000 ממה מכל רוח או לכו לעיר אחרת אם הנוכרים או רוח רעה הביאו אותו לעיר שהייתה מוקפת מחיצות או נתנו בדיר או בשער מעין מקום גדול שמוקף גם הוא מחיצות רבן גמליאל ורב לזר בן עזריה אומרים מהלכת כולה על אף שהוא מחוץ לתחום אבל היות שכמו שאמרנו מקודם הוא קבל זכות של ארבע אמות מכל צד ברגע שהוא נמצא במקום שמוקף מחיצות כל המקום נחשב כמקום של ד עמות ומותר לו ללכת את כולה רבי יושע ורב עקיבא אומרים אין לו אלדה לדמות מעשה שבא מפדרים שם מקום והפליג ספינתם בים ויצאה מחוץ לתחום דהיינו מקום מקום שהם קנו שביטה בכניסת השבת הספינה הפליג משמה יותר יותר מ2000 ממה רבן גמליאל ורב ליעזר בן עזריה הלכו את כולם למה כמו שהספינה מוקפת מחיצות דינה כמו ד דמות רביש ורב עקיבא לא זזו מד דמות ולמה שרצו להחמיר על עצמן לכאורה לא בגלל שהם אחזו מדינה אלא רק להחמיר על עצמן פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שכ שכה הם הפליגו בספינת והם הגיעו אל קרוב לעיר מסוימת אבל הם היו במרחק מה הם לא ידעו מה המרחק והם התלבטו אם הם יכולים לרדת מהספינה או לא מאחר שהספינה אם היא נמצאת בתוך תחום העיר אז העיר נקראת מקום מושבם ם יכולים כמובן ללכת ובכל העיר וכמו שהכל נקרא מקום שלהם בדמות שלהם אבל אם הם הגיעו לתחום העיר רק אחרי שהחשיך ממילא העיר לא נקראת מקום ישיבתם ממילא אסור להם לרדת מהספינה אמרו ל רבן גמליאל מה נו לרד אמר להם מותרים אתם שכבר הייתם מסתכל והיינו בתוך ה תחום עד שלא חשכה זאת אומרת הוא במדידות שלו קבע שהספינה שעתה בזמן שהחשיך דהיינו בבין הש מושס הספינה שתה בתוך התחום של העיר ממילא מקום מושבם נקרא העיר וממילא מותר להם ללכת את כל שטחה של העיר וכן 2פ ממה לכל גוח כמורה תן רבון ג דברים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו יכולים להעביר אותו גם על שכלו דעתו ו גם הדעת קונו לגרום לו לירידה ברוחניות אלו הן עובדי כוכבים שמציקים לו ברוח רעה שגוברת עליו ודקדוק עניות זה גם מאין איזשהו הסתכלות מחושבת מדי הסתכלות שגורמת לצער גדול וגורמת לו לירידה בדעתו ובדעת כולו למנף כמנה למי בא רך מעליי כשאדם רואה שהוא סובל מאחד מהדברים האלה שיתפלל ג אין רואין פני גיהנום מחמת ה שיש להם פה זה מנקה עוונם אלו הן דקדוקי עניות וחולה מעין והרשות רשי אומר הרשות הכוונה היא מי שנושא בו בעל חוב או תספ אמ מדובר בגוי שנושא בו אבל הצער שנגרם לו כתוצאה מהדברים האלה מנקה לו מהעבירות יש אומרים אף מי שיש לו אישה רעה וידך אישה רעה מצווה לגרשה אין סיבה שזה ינקה מעבירות כמו שאתה יכול להימנע להיפטר מזה לגרש וידך זמנין כתובתה מרובה וקשה לו אנמי אית לבניים מינה ולא מצ מגר אשלה למ ףק מנה לקיבול מאהבה היות שאתה יודע שאתה לא יכול להיפטר מהדברים האלה אז קבל באהבה למה כמו שבסופו של יום אתה מנקים לך מעבירות וזה יועיל לך לעולם הבא שלושה מתים כשהם מספרים שלושה אנשים נראים כשהם בריאים ולפתע הם יכולים למות ואלו הן מעין וחייה חיה הכוונה יולדת היא נראית טוב אבל פתאום השם ישמור המצב יכול להדרדר וידרו קן זה גם מחלה של הפה גם אדם נראה במיטבו אבל הוא במצב מסוכן למנף כמנ למישהו וזבד אתה שיכינו לעצמם אם הם חולים בדברים האלה אם הם נמצאים במצב הזה שיכינו להם תכריכים אומר רב נחמן אומר שמואל יצא לדעת אין לו אלא ארבע עמות אדם שיצא לא על ידי נוכרים לא על ידי רוח רע אלא צא לדעתו כשהוא נמצא בחוץ יש לו רק ארבע עמות פשיטה אשת מי שהוציאו נוחים אין לו אלא ד דמות עלף שהוא יצא לנסו יצא לדעת מבעייה שהוא לא יקבל יותר אלא אימה חזר לדעת הוא יצא לאונסו אבל הוא התעלם מהאיסור שיש לו ללכת מעבר לד דמות הוא חזר חזרה לתוך התחום אין לו אלאד אמות למה כמו ש חזרת לדעת אם היו מחזירים אותך נוכרים היית מקבל חזרה את התחום אבל וד שחזרת לדעת אתה לא מקבל את התחום חזרה אנה מתנה למדנו במשנה החזירו נוכרים כאילו לא יצא החזירו אדו כאילו לא יצא אבל הוציאו נוחים וחזר לדעת אין לו ילדה לדמות הדין הזה בעצם מדויק מהמשנה כל הזכות שאתה מקבל לפעמים שת נחשב חזרה בתוך התחום זה כשהוציאו והחזירו נוכחים אבל לא כשההוא חזר לדעת אלא אימה יצא לדעת והחזירו נוכרים אין לו אלד אמות אם הוא יצא לדעת על אף שהחזירו נוכרים אין לו גם זה ענה מתנה במפורש במשנה הוציאו והחזירו כאילו לא יצא דווקא הוציאו נוחים והחזירו נוכחים הוד כאילו לא יצא אבל יצא לדעת לא אומרת הגמרא פה בכל אופן את המשנה יכלתי ללמוד אחרת איך מה עוד הת לצדדים קטנ הייתי אומר שהמשנה השורה הראשונה שמדברת ש ווא בחוץ והשורה השנייה שמדברת על החזירו שהוא חזר לתחום לתחומו לא מדברים באותה מקרה הרי שם מדובר מי שהוציאו נוכרים וחזר לדעת אין לו אלא ד דמות מי שיצא לאונסו וחזר לדעת אין לו ילדה לדמות כמה שמתי הוא מקבל את החזרה לתחום רק שהוא חזר גם לאונסו אבל זה הקטע הראשון של המשנה שמתי הוא נחשב חזר לתחומו יצא ל וחזר לאונסו אבל יצא לדעת והחזירו נוכרים הייתי אומר שהמשנה לא מדברת בהכרח שמדברים על החזירו נוחים דווקא אם גם הוציאו נוחים אולי גם אם יצא מעצמו היות שהחזירו נוחים הוא יקבל את הזכות של חוזר חזרה לתחום השבו כאילו לא יצא כמש מלן וזה רב נחמן בא להשמיע לנו שגם אם החזירו נוכרים בשביל לקבל את ה כל התחום לקבל כאילו את התנאי כאילו יצא דווקא אם הוא יצא בונסו אבל אם הוא יצא לדעתו גם אם הוא חזר לאונסו הוא לא יקבל את התחום חזרה באו מנ מרבא הוא צרך לנקביו מה הוא הוא נמצא מחוץ לתחום והוא זקוק לנקביו ובתוך ארבע מות הוא לא יכול מה הוא אמר להם גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה מחמץ שכל העניין של תחומים זה דרבון גדול כבוד הבריות והוא יכול לצעוד אל מעבר לארבע אמות אמרי נרדי הפיקח שיצעד יכוון את צעדיו לכיוון התחום חזרה והוא יזכה חזרה לכל התחום מחר והוא נכנס לאונסו הוא נכנס ברשות חזל התירו לו להיכנס פיקח הוא אי לתחומה וכבן דעל על אומר רב פפה פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו פירות שיצאו חוץ לתחום הם לא יצאו מעצמם כמובן מישהו הוציא אותם אפילו במזיד אפילו זה שהוציא אותם יהודי הוציא אותם במזיד לא הפסידו את מקומן זאת אומרת גם כשהם נמצאים מחוץ לתחום הם לא נחשבים כ וחזרו כן וחזרו לא נחשבים כ מחוץ לתחום למרות שהוציאו אותם במזיד כמ שזה שהוציא אותם נחשב כ מזיד אבל הפירות עצמם נחשבים כאנוס אחרי זה נעשה ללא רצונם כביכול אפילו במזיד לא הפסידו את מקומם מית מאנו סינים עת ורב יוסף בר ש שמיה לרב פפא רב נחמ רב ליזר בן יעקוב אומרים לעולם אסורין הפירות עד שיחזרו למקומן שוגגין אין את הכלל כמו שאמרת שגם אם נעשה מעשה במזיד הפירות אני רואה אותם כ אנוסים כתוב בפירוש עד שיחזרו למקומן שוגגין דהיינו היציאה והחזרה תהיה בשוגג בשוגג אין במזיד לו ענה לו תנאי יש באמת תנא שחולק על המאמר הזה של של רב פפה והוא סובר באמת שאם יצא הפירות במזיד עלף שחזרו לא מקבלים את התחום חזרה אבל יש תנה וכפי שנראה בהמשך ש סובר שאם הפירות יצאו על אף שהם ייצאו במזיד וגם חזרו אולי במזיד עם כל זה הפירות נחשבים כאסים וממילא הם חוזרים חזרה לתחום חשוב רק לציין לגבי מה נפקי מינה שהם חוזרים פירות לתוך העיר והם נחשבים כבתוך התחום הרי לטלטל אותם אסור כמו שיש בעיה של טלטול בשבת יותר מדי לדמות אז או שמדובר פה ביום טוב אומר רשי או מדובר באמת לא לעניין טלטול אלא לעניין אכילה כשהפרש ונמצאים עכשיו בתוך העיר יכול האדם לאכול אותם במקומם ללא שיטלטל החידוש הוא אחרי שהם יצאו ונאסרו אולי יה אסור לטלטל אותם כמ ש הם אסורים בהולכה בטלטול הם חשבים כמוקצה אבל מאחר כמו שקבר רב פפה שפירות שיצאו וחזרו על אף שפעולת היציאה וההחזרה נעשתה במזיד הם הפירות נחשבים כאנוס ולכן מותר לטלטלם בכל תחום העיר וכן מותר לאוכלם אותם בשבת כמובן בם במקומה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: