העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד ב

[מוזיקה] דף מא עמוד ב וכבר יכולתם לשמוע עליה אתמול שלקראת הסיום של פרק שלישי במסכת עירובין אני נרגש בצורה יוצאת דופן ולמה מה קרה כבר סיימנו מסכת שבת על כל 24 פרקיה כבר סיימנו מסכת ברכות כבר למדנו נתחים נכבדים ממסכת עירובין מה קרה עכשיו פתאום עכשיו אני קולט שתחושת ההפתעה זא התחושה הזאת של החוסר אמון הבסיסי שהיה לי שנגיע למקום הזה נעלמה ופתאום אני אומר אני בטוח בכוחנו אני בטוח ומלא אמונה ומלא אמון שאנחנו נגיע הלאה והלאה ונכבש עוד עוד יעדים ועוד מקומות ועוד מסכתות ופתאום אמרתי רק על זה צריך לעשות מסיבה על עצם התחושה הזאת שפתאום הנה אני בטוח בכוח שלנו המשותף יחד שנגיע לעוד הרבה מקומות וכבר אין לי את ההפתעה הזאת וואו איך עשינו את זה אלא אמון מלא בצדקת הדרך יחד עם באמת הודעה להבה ובקשה לעתיד אבל אמון מלא שאנחנו בעזרת השם בשם השם נעשה וגם נצליח אנחנו היום בעזרת השם נסיים את פרק שלישי ונתחיל את פרק רביעי ורגע לפני הסקירה שאנחנו נוהגים לעשות מוסע השכל עצום היום בעמוד שלנו כתוב שדק וקי עניות מעבירים את האדם מעל קונו מעבירים את האדם בדעתו ובדעת קונו על שניהם זה מעביר אותו במקום אחר כתוב שייעה אניות לישראל מי שזוכר למדנו את זה במסכת שבת העניות דווקא נעה לישראל כדי ליישב את הדברים בוא נשים לב לניסוחים הלשוניים שם כתוב עניות כאן כתוב דקדוקי עניות וכל אחד יודע מה ההבדל עניות אני מכיר אין ספו אנשים שמתמודדים ולא בדיוק גומרים את החודש וסוחב עלא ומעבירים את המינוס והם חיים ונושמים ושמחים אפילו אבל האלה של דקדוקי עניות ש לעמוד בסופר ולהתלבט בין שני הדברים מה יותר זול ומה יש יותר גרמים ומה יותר אכיל ומה פחות יעיל וכל הדברים הללו זה דקדוקי ניות שבאמת אנחנו לא מאכלים לאיש להגיע לשם אגב אותו דבר במדויק בעבודת השם התחושה הכללית של ניות היא לפעמים מבור שבן אדם מרגיש רגע אין אני אלא בדעת אני במעשים אני צריך לעשות משהו עם החיים שלי עבר כבר נתח נכבד מהם ועדיין לא הגעתי ליעדים שאותם אני רוצה זאת תחושת עניות מבורכת אבל כשאדם מתחיל להגיע לדקדוק עניות לחפור במעשים שלו לבדוק איפה בדיוק המצבות שלו לא היו מושלמות לטור אחר העבירות ולהגיד הנה ההנהגה וכל הזמן לפסול את עצמו ולמצוא דברים נוספים למה הוא בעייתי זה דקדוקי עניות שמעבירים את האדם גם על דעתו וגם על דעת קונו לא זו המטרה לא זו הדרך תחושת ניות כללית לפעמים היא טובה בזמן של חשבון נפש אבל להגיע לדקדוק עניות אף פעם לא נשלול את זה מכול וחול אומרת הגמרא קדושה ואנחנו בעצם הפסקנו אתמול באמצע כי לא רציתי להגיע לסיום המשמח הזה ככה בסוף שיעור נראה לי זה הזמן הרבה יותר מתאים לעשות את זה עכשיו אז אתמול בדף מא עמוד א' כל הדיון שהיה לנו זה מה קורה לגבי צום שחל להיות בערב שבת האם יתנה הוא משלים או לא האם הוא אוכל משהו לפני שבת כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה או לא הבאנו את שיטת רבי יוסי כך פסקנו כהלכה בכל אופן בדורו של רבי יוסי שמתענה ומשלים הוא כן משלים ונכנס לשבת כשהוא מעונה אתמול הבאנו דיון בעניין הבאנו את שיטת רבי מאיר רבי מאיר אומר לא קובעים צום בפעם הראשונה בפעם ההתחלתי גם אם יש איזשהו צרה אין גשמים וכדומה אל תקבע צום בחנוכה פורים או ראש חודש אבל אם כבר קבעת רצף של צומות שבשני חמישי ושני וכדומה ואחד מהם זה ראש חודש חנוכה ופורים תתענה אבל אל תשלים כן מתענים אבל לא משלימים וכן אומר רבי מאיר ביום בתשעה באב שכל להיות בערב שבת מטענים ולא משלימים מגיע רבי יהודה בשם רב אומר דע לך זו שיטת רבי מאיר וזה וזה שיטתו הבלעדית רק הוא סובר כך חכמים חולקים עליו מבינה הגמרא חכמים חולקים עליו וסוברים שמתנה הו משלים בעצם יש לנו כאן התאמה מלאה לשיטתו של רבי יוסי ואז אמרה הגמרא לא ייתכן לומר שחכמים לא חולקים עליו גם לגבי תשעה באב בתשעה באב הם מודעים לו שמתענה ולא משלים רק לגבי חנוכה ופורים שזה ביום עצמו על זה הם חולקים עליו ואומרים מה פתאום שמה מתענה ומשלים אומרת הגמרא וחנה מי מסתברא וכאן אנחנו משתלבים כאן באמצע הדברים הפסקנו אתמול ועכשיו אנחנו נכנסים לעניינים מא עמוד א' שלוש שורות מ שורה מלמטה שלושת המילים האחרונות אח נמי מסתבר מסתבר שרב כן רבי יהודה שמר את דבריו בשם רב לא אמר שחכמים מודים שמתענה ומשלים שחכמים חולקים על רבי מאיר וסוברים שמתענה ומשלים למה דסל ק דתך קולו ובאמת חכמים חולקים באופן גורף על רבי מאיר וסוברים שתשעה באב שכ להיות בערב שבת מתענה ומשלים הב מני רבא מרבי יהודה ולא פשת לי איך הדיון התחיל רבא הגיע ושאל את רב יהודה מי שזוכר אתמול ראינו את זה ורב יהודה לא עבה בידי הוא לא ענה לו דבר אם זה אותו רב יהודה אמר רב הוא אמר את השמועה זו שחכמים חולקים על רבי מאיר ופוסקים כרבי יוסי שמתענה ומשלים למה הוא לא ענה כלום למה הוא לא ענה כלום לרבא מזה שהוא לא ענה לו כנראה שהדיון לא היה בדיוק כך וכנראה שחכמים באמת לא מודעים לו על הכל לא חולקים על הכל ול חולקים רק לגבי חנוכה ופורים אומרת הגמרא ממש לא זו לא הוכחה ולטעמי לפי מה שאתה אומר עד דרש מרזו משמי דרב הונה שימו לב לשמות מרזו בשם רבונה הלכה מתניהו משלים איך ייתכן הרי אחד מהללו אחד מהאלו שראינו אתמול ששאלו אותו את אותה הלכה והוא לא ידע לענות היה רבונה הבא מני רבא מרבונה ולא פשט לי איך יתכן פה הוא אומר ממש באופן מלא באופן גורף בלי שום שאלה באופן מוחלט שמתנה הוא משלים אין לך להיות אלא מק דשמע לפני שרב הונה שמע את זה מרב רב היה רבי גם של רב הונה וגם של רב יהודה כנראה זה היה לפני שהוא שמע את זה מרבו ולבתר דשמ לפני שהוא שמע מרבו הוא אמר איני יודע לאחר שהוא שמע הוא הגיע ודרש וזה מה שמרז אותו הדרש בשמו אחנ מי אמיק דשמע אבתר דשמע רב יהודה רב באמת אמר את זה וחכמים חולקים ופוסקים כרבי יוסי שמתענה ומשלים וכך הלכה ופשוט מאוד מה שהוא לא ענה אתמול כך לרבה כי הוא עדיין לא שמע את זה מרבו מרב אומרת את הגמרא למסקנה דרש מרזות משמי ד רבונה כפי שראיינו הלכה מתנין ו משלימין אם זה יוצא תשעה באב בערב שבת מתענה ומשלים ונכנסים לשבת כשהוא מעונה אמנם יש עניין מיד כשאתה יכול מיד כששוק את החמה מיד כשנכנס הלילה ללכת ולאכול כדי לצמצם כמה שיותר את הזמן שאתה מעונה בשבת אבל בכל אופן מטענים ומשלימים כמו בכל צום כמדומה לי שכדאי שנסכים את זה עכשיו כי לאחר מכן אנחנו נכנסים לפרק הבא שהוא בעניין קצת אחר בואו נסכם היה לנו כאן דיון בעצם אני קצת חוזר על אתמול היה לנו כאן דיון מה קורה לגבי צום בערב שבת האם משלימים או לא היה לנו אתמול את שיטת רבי יושי שיטת רבן גמליאל כך פסקו בדורו כך פסקו בדורו תכלס הבאנו ברייתא רבי מאיר אומר אם קבו צום כבו צומות רצף של צומות ויצא חנוקה פורים או ראש חודש מתנים ולא משלימים וכן לגבי תשעה באב שכל להיות בערב שבת אומר רב יהודה בשם רב דע לך חכמים חולקים על כך על מה הם חולקים נסתה הגמרא להגיד אולי הם חולקים רק על חנו ופורים אבל בתשעה באב הוא מודה לו הם מודעים לו אבל בסופו של דבר משמע שהם חולקים גם בתשעה באב וכך באמת הלכה וזה שרב יהודה וגם רב אונה לא ענו לרבה כשהוא שאל אותם פשוט מאוד זה היה לפני שהם שמעו אתי זה מרב ולאחר שהם שמעו הם ידעו שבאמת מתענה ומשלים אדרנה לך בכל מערבין בלי נדר בסיעתא דשמיא שנזכה לחזור עליו לשנן אותו לדעת אותו ולהמשיך הלאה בשמחה עצומה אנחנו מתחילים פרק חדש פרק בדיני תחומין יש כל מיני נקודות חשובות שנוגעות לפרק הזה אגב יש לי כאן הקדמה נהדרת אני חושב שאנחנו לא נשתמש בהקדמה גם הרבית הדברים אנחנו כבר יודעים ולכן אנחנו מיד ניכנס לבת אוחו וכש שנצטרך הקדמה מסוימת נגיד אותה במקום דבר ראשון כולנו יודעים זה אני כבר מתחיל את המשנה אסור לצאת מחוץ לתחום שבת יש לך 2000 ממה לכל רוח נקודה לא יותר מה קורה מי שיצא בעל כורחו מי שהוציאו נוכרים נוכרים הוציאו אותו לאונסו הוא לא רצה והוציאו אותו מחוץ לתחום או רוח רעה נכנס בושט נטרפה דעתו הוא לא מפוקס הוא לא יודע מה הוא עושה הוא יצא מחוץ לתחום ופתאום הוא תופס את עצמו אותו אחד שהוציא אותו גויים הוא שם לב רגע אני מחוץ לטווח 2000 ממה מהעיר אותו אחד שנטרפה דעתו פתאום התיישב פתאום מתפקס פתאום הוא קולט מה קרה אין לו אלא ארבע עמות איפה שהוא נמצא יש לו אך ורק ארבע עמות שזה מקום שביתת וזהו אסור לו לצאת יותר מזה אפילו עמה אחת לשום צד ממשיכה המשנה ואומרת מה קורה החזירו אותם נוכרים אותה רוח רעה שוה תקפה אותו וכשהוא במצב של חוסר יישוב הדעת הוא חזר לביתו ההוא התפקח הוא מוצא את עצמו כאילו ולא היה כלום אמנם הוא יצא וחזר אבל כרגע הוא בביתו אומרת המשנה כאילו לא יצא אני מוחק את כל מה שהיה פה ברגעים בשעות האחרונות בערב שבת הוא היה בביתו וכאן היה מקום שביתת כרגע הוא פה היציאה באמצע הלוך וחזור הייו שלו מידעת עונס של גויים או של רוח רעה אני מוחק ואני מחשיב שוב חזרה את מקום שביתת המקורי ומי ביתו יש לו 2000 אמה לכל רוח יפה מאוד עד כאן דיברנו מה קורה בן אדם שמוציאים אותו באל כוחול לאמצע שום מקום עכשיו אומר אומרת המשנה מה קורה אם הוציאו או ליחו נוכרים הוציאו אותו בעל כורחו או רוח רעה אבל לעיר אחרת הוציאו אותו מחוץ לתחום שמו אותו בתוך עיר יפה או מקום אחר מוקף מחיצות נתנו בדיר או בשער במקום שהוא מוקף מחיצות לשמירת בהמות ואנחנו הרי יודעים שבן אדם שקונה שביטה בערב שבת גם אם הוא קנה בבית אחד בעיר כל העיר נחשבת כמקום שיטתו ו-2000 אמה מתחילים רק מחוץ על העיר מ שם מתחילה 2000 ממה מה קורה אם פה שמו אותו בתוך מקום מגודר או בעיר גם כאן אנחנו נאמר שהוא יהלך את כל העיר כי היא נחשבת כארבע אמותיו או לא אומרת המשנה מחלוקת הנאים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלכת כולה כמו שאמרנו מקום שפיטתו ארמות אבל במקרה של עיר כל העיר רבי יהושע ורבי עקיבא חולקים מה פתאום אומרים אין לו אלה ארבע אמות כל העניין של שביטה בעיר שאתה מקבל את כל העיר זה דווקא שקנית שביטה כמו שצריך בערב שבת אבל במקרה ובאת לפה באיסור אמנם באונס אבל במצב אסור ואי אפשר לקנות כרגע שביטה יש לך ארבע אמות ותו לו מספרת המשנה מעשה שבאו מפלסי הם הגיעו מהעיר פלנדרס לארץ ישראל אותם ארבעה תנאים שהפליגו בספינה הם הגיעו והספינה עדיין היייתה בנמל והפליג ספינתם בים כשהם יצאו מבלנדר שין הם יצאו לתוך הים הפתוח ובעצם עברו את טווח ה2000 אמה מאיפה שהם היו רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה לכו את כולה למה כי נכון שהוא מחוץ לתחום אבל בסופו של דבר אנחנו בתוך ספינה הספינה היא כיחידה אחת היא מוקפת מחיצות היא כמו עיר ולכן הלכו את כולה ואילו רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמם להחמיר על עצמם כפי שיטתם הגמרא באמת תפתח את זה למה זה נקרא להחמיר בסופו של דבר זה הסברה שלך ואתה סובר שאסור זה לא חומרה זה פשוט לעמוד על בסיס הדין אבל כך כתוב במשנה הם לא זזו מארבע אמות ברגע שהספינה יצאה מחוץ לתחום שבו הם היו בערב שבת הם לא זזו הם לא זזו מהארבע אמות של מקום מושבם מספרת הגמרא סיפור נוסף על אותם ארבעת התנאים בספינה שכ מדומני מופיע מספר פעמים ב על כך שהם היו יחד בספינה והנה כבר עכשיו מקרה נוסף פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שח שכה הם לא הגיעו לנמל בערב שבת אלא בתוך השבת אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לרד האם מותר לרדת מהספינה זאת אומרת האם היינו בתוך תחום שבת בתוך 2000 אמה מהנמל מי שח שכה בנקודה הקריטית של בין השמשות שאז נקבע המקום שלנו ואז בעצם מותר לנו לרדת לנמל כי היינו בתוך הכניסה לעיר בזמן הזה של בין השמשות ומותר לנו או שלא ואז נל צ ישאר בספינה עד מוצאי שבת אמר להם אמר רבן גמליאל מותרים אתם שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשכה היה לו את החוש הזה היה לו את היכולת נראה בגמרא איך בדיוק הוא מדד והוא אמר להם כן אני יודע שכבר היינו בתוך הטווח של 2000 ממה ולכן מותר לנו לרדת לנמל דיברנו במשנה על אדם שתקף אותו רוח רעה מביאה הגמרא ברייתא תנו רבנן שלושה דברים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו זה מפריע לאדם גם בעסקים בחיים האישיים שלו זה הפירוש דעתו וגם על דעת קונו זה מפריע לו לעסוק בתורה לקיים מצוות ולעבוד את השם ואלו הן עובדי כוכבים שעובדי כוכבים גוזרים גזרות על היהודים או עליו ספציפית עושים לו צרות מפריעים לו זה תופס לו את הראש וגם גורם לו לעבור עבירות הוא לא יכול לעבוד את השם וגם גורם לו לא להסתדר בחיים האישיים שלו הדבר הבא זה רוח רעה רוח רעה שיש בבן אדם נכנסת בו מטריפה את דעתו הוא לא יכול לעסוק לא בענייני דאלמה ולא בענייני הקדוש ברוך הוא והדבר השלישי דקדוקי עניות אדם שיש לו את הדקדוקי עניות כמו שאמרנו כל דבר הוא צריך לחשב הוא נאלץ לחיות על הקצה הוא לא יכול כך לא בעבודת השם הוא לא מרוכז אף פעם לעבוד את השם וגם לא בחיים האישיים זה תוקף אותו כל הזמן שואל את הגמרא למי נקא מינה זה דברים שהקדוש ברוך הוא מביא עליך משמיים אין לך אפשרות להתמודד למה אתה אומר לי את זה עונה הגמרא למבא רך מעליו התפקיד שלנו יש דברים שעוד אפשר להתמודד כשזה מגיע תתפלל גם לא מומלץ תמיד מומלץ להקדים תפילה אבל הדברים הללו עוד הרבה יותר תתפלל תבקש רחמים שלא יגיעו לא עליך ולא על הקרובים שלך ראיתי במפרשים כותבים גם רעיון אחר אם אתה רואה אנשים שיש להם את זה והם עוברים עבירות אל תדון אותם תמשיך להתפלל עליהם ולבקש רחמים ואל תאמר עזוב אותם אלה עוברי עבירה כי הדברים הללו באמת אי אפשר להתמודד איתם והם גורמים לאדם לעבור על דעתו ועל דעת קונו ממשיכה הבריתה ואומרת שלושה אין רואים פני גיהנום יש שלושה אנשים שסובלים בעולם הזה כל כך צער ומכובד כדי כך שלא לא יראו פני גיהנום כי עוונותיהם מתכפרים בצער ש מעוברים בעולם הזה ואלו הן דקדוקי עניות כפי שאמרנו וחולי מעין שזה החולי קשה מכולם והרשות שיש אומרים שזה בעלי חוב שנושאים אותו ויודעים עליו כל הזמן זה קצת הפך מדקדוק עניות כי יכול להיות שהוא כן יכול להסתדר ביום יום אבל כל דקה ורב לו איזה נושה אחר ויש אומרים שרשות שהוא מחויב למלך המלך ירד עליו עושים עליו עכשיו איזה בקרה פיקוח הדוק מרשות המיסים חייו אינם חיים ויש אומרים אף מי שיש לו אישה רעה גם כן הסבל שהוא עובר בעולם הזה כבר מכפר לו על כבר על העבירות והוא לא יראה פני גיהנום וידך אומרת הגמרא למה רק ויש אומרים פשוט מאוד נקמה סובר אישה רעה מצווה לגרשה התפקיד שלך זה לבטל את המפריע הזה יש לך אישה רעה תתגרש ממנה ותעזוב אותה וידה החתנה השני היש אומרים שכן מחשיב אומר תקשיב לא תמיד אפשר זני ד כתובתה מרובה אה או אז כשהוא היה בחופה הוא התלהב נתן לה סכום ענק לכתובה שאם הוא יגרש אותה הוא ייתן לה את הסכום הזה וכרגע הוא לא עומד הוא לא יכול לגרש אותה כי הוא לא יעמוד בתשלומים הינ מיית לבנים מינה ולא מצי מגרש לה היא תשאיר את הבנים אצלו הוא לא יודע לגדל אותו הוא לא יכול בקיצור פרקטי טכני הוא לא יכול לגרש אותה לכן הוא נשאר איתה אבל עדיין זה התמודדות שאין לו מה לעשות ולכן הלצר הזה שהוא סובל בעולם הזה הוא לא ייראה פני גיהנום שואלת הגמרא למה הי נפקא מינה שוב למה מעניין אותי שלושת או ארבעת הדברים הללו אונה הגמרה לקבול מאהבה שאדם ידע שהוא מקבל את זה ומתקפל לו בזה עבירות הוא יקבל את זה מאהבה ויותר מכך כמו שראיינו בגמרא ברכות אם הוא לא יקבל את זה מאהבה ויבעט בייסורים זה באמת לא יכפר לו שידע זה חלק מהתוכנית האלוקית המושלמת אנחנו לא מבינים הכל כרגע זה מחפר לי על העוונות ואקבל את זה באהבה ממשיכה הגמרא ואומרת שלושה מתן כשהם מספרים זאת אומרת הם מאוד מאוד קרובים למיטה הם יכולים פתאום באמצע היום טק כל המדדים יקרסו יחד קריסת מערכות ולא עלינו בר מינן ואלו הן חולי מעין שכבר אמרנו זה חולי קשה וחייה יולדת יש הרבה סיבוכים במהלך לידה וגם אם נראה שהיא עוברת את זה בצורה טובה תוך שנייה יכול להיות סיבוכים והד רוקן חולי מסוים שיש בפה שגם הוא חולי מאוד קשה שלפעמים נראה שאפשר לחיות איתו אבל ברגע אחד הכל יכול להידרדר למי נפקא מינה אומרת הגמרא ל משמוש בהזד אתא שיכינו תכריכים שיסדרו את הצוואה שלהם שלא יהיה בלאגנים לאחר מיטתם וכמובן שיחזרו בתשובה כי כמו כל אחד שצריך לחזור יום אחד לפני מיתתו ואף אחד לא יודע מתי הוא ימות אז אומרת הגמרא כל ימיך תהיה בתשובה אותו דבר אם לכת כמה וכמה שבאמת הסכנה נשקפת להם והם קרובים למיטה שהתכוננו בצורה טובה אומרת הגמרא הקדושה מה אב נחמן אמר שמואל יצא לדעת אדם שיוצא מחוץ לתחום במודעות במזיד אין לו אלא ארבע אמות מאפ שהוא נמצא ארבע אמות וו לו שואל את הגמרא ברור פשיטה הרי במשנה ראינו שמי שהוציאו אותו שלא מדעת לאונסו גם יש לו רק ארבע אמות בטח מי שיצא לדעת פשיטה אשתה מי שהוציאו נוכריים ראינו במשנה אין לו אלא ארבע עמות יצא לדעת מבעיה ברור שיש לו שהחמירו עליו ואמרו לו אל תזוז ממקומך אונה הגמרא נכון שמואל לא התכוון לומר את זה הוא התכוון לומר אחרת אלא אמא חזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות אם הוא חזר לדעת זה כבר לא כתוב במשנה הוא לא חוזר לעצמו הוא לא מחזיר לעצמו את התחום המקורי אלא יש לו ארבע אמות ותו לו שואלת הגמרא רגע גם את זה יכולנו להבין מהמשנה אולי זה לא כתוב במפורש אבל כ שתעמיד קצת תראה מה כתוב תבין אנה מ תנינה החזירו נוכרים כאילו לא יצא ומזה אני מבין דווקא החזירו הו ד כאילו לא יצא אבל הוציאו נוכרים וחזר לדעת אין לו אלה ארבע עמות אז גם את הדין הזה אני כבר מבין מהמשנה למה שמואל צריך לבוא ולחדד לי אותו אלא אמ אומרת הגמרא יצא לדעת והחזירו נוכרים אין לו אלא ארבע אמות יצא לדעת הוא יצא מדעתו ולאחר מכן בחזרה הוא נאנס החזירו נוכרים גם כן אין לו אלא אלא ארמות כיוון שהוא יצא לדעת זה כבר דין שלא ראינו מהמשנה שואלת הגמרא אבל גם את זה היינו יכולים להבין הנה מ תנינה הוציאו והחזירו כאילו לא יצא ומשמע מכאן שדווקא שני הדברים גם יחד גם הוציאו וגם החזירו מה שמע אומרת הגמרא הוציאו והחזירו הו ד כאילו לא יצא אבל יצא לדעת לא ברגע שאחד מהדברים היה לדעת הוא כבר לא יכול ללכת עמה אחת מחוץ לתחום גם אם הוא חזר יש לו רק ארבע עמות ותו לו אומרת הגמרא לא כאן אני כבר כן צריך לחדש מהו דמה לצדדין קטני הייתי חושב שבמשנה אני הולך לצדדין ומדבר רק על מי שיצא לדעת או רק על מי שחזר לדעת והייתי אומר כך מי שהוציאו נוכרים וחזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות אבל יצא לדת והחזירו נוכרים כאילו לא יצא הייתי אומר ככה אם הוציאו אותו נוכרים וחזר לדעת כמו ששמע מהמשנה באמת רק ארבע אמות אבל יצא לדעת והחזירו נוכרים כן יש לו הכל הייתי חושב שם מדד הוא רק לגבי החזרה עזוב שניית היציאה השאלה אם חזרת לדעת או לא ואם באמת החזירו נוכרים אפילו אם יצאת לדעת כאילו לא יצא כמהש מלן לכן מגיע שמואל ואומר תקשיב יצאת לדעת לא משנה איך בדיוק חזרת תמיד יש לך רק ארבע אמות ותו לא את זה לא היינו מבינים מהמשנה היינו יכולים לסדר את המשנה בסיטואציות קצת אחרות ואת זה שמואל הגיע לחדש ממשיכה הגמרא באו מני מרבה מה קורה הוא צח לנקביו מה הוא בן אדם יצא מחוץ לתחום יש לו רק ארבע עמות אבל הוא צח לנקבה וזה לא נעים זה מקום פתוח הוא מחפש מקום צנוע האם הוא יכול לצאת מחוץ לארבע אמותיו בשביל להתפנות או לא אמר להם גדול כבוד הבריות שדוח את לא תעשה שבתורה להתפנות במקום צנוע זה כבוד הבריות וכבוד הבריות דוכה לא תעשה שבתורה עכשיו לא ממש כל לא תאסר היינו כבר בגמרא ברכות למי שזוכר כילים בבגדו פשטו אפילו בשוק אין עצה ואין תבונה נגד שם אבל הוא דוחת עליו שלא תסור בעצם מה שרבנים תקנו הם לא תקנו במקום של כבוד הבריות נכון תמיד אנחנו שומעים לדברי חכמים מכוח מה שכתוב בתורה לא תסו מן הדבר ה שיגידו לך ימין ו שמאל הליו הזה הוא זה שנדחה כי חכמים שתיקנו את דיניהם לא תקנו במקום שיש כבוד הבריות ולכן הוא באמת יכול לצאת מחוץ לארבע אמותיו ללכת למקום צנוע ולהתפנות אמרי נרדי אפקח הו הל תחומה וכיוון דעל על אם פיקח אותו אדם הוא נמצא כאן כרגע תקוע יש יש לו 4 טו לא אבל הוא יצא לחפש מקום צנוע וחזקה עליו שהוא כבר לא ימצא מקום צנוע עד שהוא יגיע חזרה לתחום השבת שלו ל2000 ממה מעירו מביתו ברגע שהוא יכנס לשם ושם פתאום הוא ימצא מקום צנוע הוא כבר נמצא בתוך תחומו וזה כמי שהחזירו נוכרים או החזירו הדעת שנטרפה עליו הוא נכנס בהתר וכיוון דעל על הוא כבר נכנס והוא חוזר חזרה לדינו הראשון ויש לו את כל התחום שבת שהיה לו קודם כך מצאים נרדי לפקחים עכשיו אנחנו ריינו כך אמנם לא ראינו דיברנו על בן אדם שיוצא מחוץ לתחום ואם אתם זוכרים גם בסוף הפרק שעבר דיברנו על דיני חפצים וכאן הגמרא נכנסת לחפצים של בן אדם מה קורה פירות של בן אדם בעצם הם כמו התחום שלו הפירות שלי מותר להם להיות בשבת בכל אזור התחום שלי אם הם יצאו מחוץ לתחום אנחנו בבעיה אמר רב פפה פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מה היתה אמה אנו סיננו כמו בן אדם אם הוא יצא שלא מדעתו ים או רוח רעה ולאחר מכן חזר אני לא מחשיב את היציאה הזו ואומר כאן יש לו חזרה את מקום שיטתו אותו דבר פירות פירות תמיד הם אנוסים הם אף פעם לא הולכים מרצונם ולכן גם בן אדם לקח אותם במזיד לאחר שהוא החזיר המקום שלהם הרדיוס שלהם חוזר להיות ה2 אמה המקוריים שואלת הגמרא תי ורבי יוסף בר שמעה לרב פפא רבי נחמייה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין הם מדברים על פירות שיצאו מחוץ לתחום עד שיחזרו למקומם שימו לב שוגגין ב שוגג במזיד לא ממש לא כדברי הב שומר אפילו אם חזרו במזיד אונה הגמרא תנאי זה מחלוקת תנאים אנחנו נתחיל לקרוא את הנאי בעזרת השם את המחלוקת הנאים עצמה נראה מחר תניה פירות שייצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו רבי נחמיה אומר במקומן יאכלו שלא במקומן לא במקומם יאכלו שלא במקומן לא יאכלו אנחנו לא נפרט עכשיו מחר בעזרת השם נראה את המחלוקת הנאים הזאת ונבין על מה מדובר אבל כרגע אנחנו יודעים שבעצם מה שהגמרא אומרת זה לוקת הנעים ובואו נסכם את תחילת העמוד סיכמנו כבר בסוף הפרק הקודם בואו נתחיל את הפרק הזה דבר ראשון ראינו בן אדם שיצא מחוץ לתחום לדת גויים רוח רעה לא משנה יש לו ארבע אמות ותו לא זה מה שיש לו אלא אם כן הביאו אותו למקום מגודר א או לעיר וכדומה שאז ראינו מחלוקת תנאים כמו שראינו לגבי שהם היו בספינה גם כן מלנדר סין שם מחלוקת תנאים עוד סיפור בספינה ראינו שאני המדד האם היית משך שך בתוך 2000 ממל הנמל או לא שמה הם הייו ובאמת יכלו לרדת לנמל נקודה נוספת לגבי החזירו החזירו אותו אם זה באונס גמור אז אני מחזיר את הסיפור לראשיתו להתחלתו באמת יש לו 2000 אמ לכל רוח מקום שפיטתו זה מביתו בגמרא נראה במפורש שאדם שיצא לדת לא משנה באיזו צורה הוא חזר מגיע שמואל ואומר אין לו 2000 אמה לכל רוח אלא ארבע אמות בלבד עוד דין אדם שיש לו רק ארבע אמות ניצח לנקביו יכול לצאת לחפש מקום צנוע כי זה כבוד הבריאות מגיעים נרדי ומציעים לך פשוט קח טיפ טוב ברגע שיצאת כבר תחפש מקום צנוע עד ש תגיע לתוך תחום 2000 ממה וברגע מהמקום המקורי שהיית וברגע שנכנסת זה כיוון דעל על ויש לך את כל התחום מה עוד ראינו אני מסכם בכוונה ככה את הלמטה כבר אורז הכל ואז נעבור לעניינים שפחות קשורים אלינו עוד נקודה זה פירות שייצאו מחוץ לתחום ראינו רב פפה אומר תמיד מותר כי הפירות הם בבחינת הנוסעים ראינו שחולקים עליו מחר נראה את המחלוקת הנעים ונסדר את זה עכשיו ראינו שלושה דברים מעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו עובדי כוכבים רוח רעה דקדוקי עניות וענב קמינה לבקש רחמים שלושה רואים פני גיהנום יש אומרים גם אשתו יש אומרים שלא ולמה מצד אחד בידו לגרשה מצד שני לפעמים פרקטי ותכני יש לו ילדים או כתובתו גבוה והוא לא יכול ונפק מינה לקבל באהבה שלושה מתים שהמספרים ונפק מינה להכין תכריכים השם יעזור שיהיה לנו באמת שפע חיים ברכות ישועות נחת ותמיד נזכה דווקא לדקדוק עשירות וגם לעמוד בניסיון האושר ושפע יהיה לכל עם ישראל אמן ואמן בהצלחה ולהתראות מחר ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: