העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא רובן דף מ בסוף העמוד הקודם נשאלה שאלה האם תענית שחלה ביום שישי אצלנו תענית ציבור זה מדובר רק בעשרה בתבת שבאמת חל לפעמים ביום שישי האם צריכים להשלים את התענית עד סופה ממילה נכנסים לשבת כשהוא מ חלק אפילו קטן מתוך שבת הוא נכנס כשהוא מעונה או שלא צריך לקראת סוף הצום סמוך לשבת לאכול משהו כדי לא להיכנס כשהוא מעונה לשבת ראינו בריטה הגמר הביאה ברייתא שכתוב בפירוש מספרים שמה על מביאים לו כביצה ואוכל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה זו דעתה של הבריתה שהבאנו אבל מביאה הגמרא בריתה נוספת תניה אמר הביד פעם אחת היינו יושבים לפני רבי עקיבא ותשעה באב שך להיות בערב שבת אבה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמא בלא מלח ולא שהיה טאב לה לא שהוא היה נצרח לה באמת אלא להראות לתלמידים הלכה שלא נכנסים לשבת כשהוא מעונה ורב ויסי אומר חולק ואומר מתענה במשלים אמר להן רב יוסי י אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת אם תש בוב חל במוצא שבס שמפסיק מבעוד יום לא נוגסים מתוך התי שבו ואוכלים לאה למרות שזה שבת אנחנו מפסיקים לאכול בתוך השבת קצת לפני סיום השבת כדי שהתעניינה אז אם אני אומר אמרו לו אבל נכון אמר להם מה לי להיכנס בה כשהוא מעונה מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה אם אנחנו באמת לא מקצרים באורכה של התענית למרות שהיא נתקלת עם שבת ז זאת אומרת אנחנו מפסיקים לאכול בתוך השבת עם טיש בחל מצי שבס מקצרים את האכילה בשבת כדי להשלים את התענית אותו דבר גם אם תענית חלה ביום שישי אנחנו גם משלימים את התענית על אף שהוא נכנס לתוך שבת כשהוא מעונה אמרו לו זה לא אותו דבר אם אמרת לצאת ממנה השר אכל ושתה כל היום כולו אותו מוצא שבס סמוך למוצא שבס שהוא מפסיק לאכול כבר קודם הוא לא מרגיש מעונה כמ שהוא אכל כל יום תאמר להיכנס ב כשהוא מעונה כל היום הואב הה בתענית עכשיו אם הוא ישלים את תעניתו ויכנס לתוך שבת כשהוא מעונה נמצא פוגע בכבוד שבת שלא אכל ושתה כל היום כולו וו מראו לה הלכה כרבי יוסי שבאמת משלים מתענה ומשלים ומי אבדין כרב יוסי אור מינו אין גוזרים תנית על הציבור בראשי חודשים בחנוכה ובפורים היות שזה ימים טובים שאסורים בתענית אסור לגזור לכתחילה על הציבור תעניות בימים האלה אבל אם גזרו סדרת תעניות ואם התחילו ובתוך הסדרת תעניות האלה נפל אחד הימים האלה אין מפסיקים דברי רבן גמליאל צמים את אותו יום אומר רב מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל מפסיקין ומטענים באותו יום למרות שזה ראש חודש או שזה פורים וחנוכה מודה היה שאין משלימים לא גומרים את התענית עד סופה כדי לכבד את הראש חודש או את החנוכה בפורים מטענים אבל לא עד סופ היום וכן בתשעה באב שכל להיות בערב שבת גם מטענים אבל לא משלמים רואים שדעתו של רבן גמליאל רב מאיר שניהם סוברים שבעצם ם חל תענית ביום שישי מטענים ולא משלמים ותניה לאחר פטירתו של רבן גמליאל נכנס רבי יהושע להפך את דבריו להפר את דבריו רבי יהושע רצה לחלוק הרבן גמליאל ולקבוע שכן מתענים ומשלמים אמד רבי יוחנן בן נורי רגליו ואמר חזי אנה דבתר רשע גופ ה אזיל אני רואה וככה מקובל עליי וכך נראה לי שהגוף הולך אחרי הראש אנחנו צריכים ללכת אחרי רבותינו הזקנים מהדור הקודם כל ימיו שרבן גמליאל קבן נו לכה כמותו עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו ישע אין שומין לך שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל ולא היה אדם שירר בדבר כלום מה אנחנו רואים שהלכה הייתה כפי רבן גמלי ורב יוחנן בן נורי רצה להמשיך כך הלאה שהלכה כרבן גמליאל שלא מטענים ומשלימים אלא תענית שחלה ביום שישי קצת לפני כניסת השבת אוכלים משהו כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה אומרת הגמרא אז אם לפי רבי יוסי נוהגים כפ רבי יוסי לעומת זה אמר ש מתענים ו משלמים מפה רואים שלא נהגו כרבי יוסי תרו שרבן גמליאל אבות כרבן גמליאל בדורו של רב יוסי אבוד כרב יוסי כשהשתן הדורות השתנתה גם ההלכה ובדור של רבן גמליאל אבוד כרבן גמליאל האם בדורו של רבי גמליאל עצמו כן נהגו כמותו שמתענה ולא משלים ואתני אומר רב לוזו בן צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין זה הוא גבא ממשפחה שהמשפחה הזאת היה להם יום טוב שחל בי באב היום טוב הזה נבע מתוצאה שהם היו מביאים את העצים ביום הזה היו כמה ימים בשנה הקובעים שמביאים עצים ומביאים יצים לבית המקדש ומביאים יחד עם זה קורבן עצים היום ההבאה של הקורבן שלו היה ביד אב ובאותו יום זה היה בשבילו יום טוב גמור פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת וכינו תשעה באב שחל בשבת דוכים אותו ליום ראשון לאחר השבת והתענוג אם זה חל בראש חודש או בפורים תענית שחלה באותו יום אנחנו לא מטענים עד סופו אלא קצת לפני הסוף אנחנו מורידים את הצום מפסיקים את הצום כדי שלא יהיה לא יפגע בשמחה של היום טוב גם ככה נהגו אז בזמנו זה מדובר בזמן רבן גמליאל הם הפסיקו את הצום לפני הסוף התענו ולא השלימו טעם אד יום טוב אנחנו רואים שהוא קבע שתענו ולא השלימו שהיום טוב עצמו כשתי שבוב ניתחה וביום ה יום טוב שלהם בי באב חל ט שבוב א ערב יום טוב לכאורה כל שנה הם היו בבעייה כמ שטי שבוב היה ערב יום טוב ערב יום טוב שלהם אז בעצם ה היו הורים כל שנה לסיים את התענית יום טוב את תענית תשע בעב קודם ולא כתוב מה שמה שמשלמים וזה מדובר בדורו של רבן גמליאל משמה שנהגו להשלים את התענית על אף שזה גורם שאתה נכנס ליום טוב של אחריו במונה אומר הבינה שני יום טוב של דברי שמה זה לא היה יום טוב מדורסה אלא מדבריהם חזל קבעו מתוך שמתענין בו שעות משלימים בו ערביות שבת משלימים בו ערביות שבת הועיל ואין מתנים בשעות אין משלימים בעריות שונה היום טוב אז של קורבן העצים שהרי הוא בעצמו סיפר שאם טישו בבכל באותו יום הם לא השלימו את התענית לכן יום טוב דרבון כמו שלא משלמים את התענית אם חל ביום טוב עצמו גם אם היום טוב אם היום תענית חלה בערב יום טוב אנחנו בעצם משלימים כן למה בגלל ש היום טוב מד רבון זה לא נקרא פגיעה דרבון יום טוב דרבון אנחנו התענית לא נקראת שפוגעת בו ולכן אנחנו משלמים כמו שביום טוב שחל בתענית עצמו שחל ביום טוב עצמו אנחנו לא משלמים את התענית ככה גם אם התענית חלה בערב יום טוב אנחנו כן משלמים זה לא נקרא סתירה כל כך גדולה בין שני הדברים כזום טוב דרבון אבל שבתות שבת הועיל ואין מתנן בשעות אם נופלת תענית בשבת לא מתענים כלל אין משלמים בערבויות ככה לפחות נהגו בדורו של רבן גמליאל לא גמרו את התענית לא השלימו אותה כדי לא להיכנס לשבת מהונה מה שאין כן אם אתה נכנס ליום טוב לרבו מהונה זה לא מפריע ואומר רב יוסף לאו שמיע לי אש מיתה לא מקובל עליי כל סוגיה הזאת אמר לה הביי כידוע רב יוסף חלה ושכח חלק מתלמוד ותלמידיו הזכירו לו את אמרת נילן וה אמרת נילן אתה עצמך לימדת אותנו אין גוזרים תנית על הציבור בראשי חודשים וכולי ואמרין הנלה על הבריתה הזאת שראינו מקודם אומר רב יהודה אומר רב זו דברי רב מאיר שאמר משום רבן גמליאל ש לא גוזרים גם לא מפסיקים ואם חל התענית בערב יום טוב אז לא משלימים אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים מה אני רואה שהסיומת של הברייתא שרבי יהודה אמר בשם רב שמתענה במשלים ולכאורה הוא קורא להם חכמים רואים שדעתו כפי רבי יוסי שהוא קורא לו חכמים כמו שהלכה כמותו שמתענה במשלים הבינה הגמרא מה אליו הקולו זה מדובר גם על שבתות גם על כל החגים לא לא החנוכה בפורים דווקא חנוכה פורים מתענה במשלים אבל בשבת אין לנו כרגע את ההיתר להתענות במשלים החינמי מסתברא תאיס על כדעת ך כולו הבי מנ רבא מרב יהודה הרי תחילת הסוגיה התחילה כשרב שאל את רב יהודה ולא פשט לי ולכאורה פה רב יהודה אכל לפשוט לו הרי מי אומר את הממרה הזאת רב יודה בשם רב אז רב יהודה ידע ש מתנים הו משלמים למה כשרב יהודה שאל אותו רבא שאל אותו בהתחלה הוא אמר שהוא לא יודע ולית מך אומרת הגמרא עד ודרש מר זוטרה משמ דרב הונה שנמצא פה בסוף הסוגיה הלכה מתענה ומשלים אבא מינרבה מרב הונה ולא פשט לי לכאורה רב זר רב אונה אומר בפירוש בהמשך ש מתענים ומשלמים למה כש רבא שאל אותו הוא אמר שאינו יודע אלא א מקמ ד שמה וא לבטר דשמ מה שמ זוטרה בשם רב הונה אומר לקמל שמתענה במשלים הוא אחרי זה שמע את דעתו של רב והוא קיבל על עצמו באמת שמתענה במשלים אבל כשרב היה אצלו ושאל אותו הוא עדיין לא ידע לכן הוא לא פשט לו הכנה מגב רבונה עמיקמ דשמ לבטר ד שמה מסיימת הגמרא ואומרת דורש מחזרה משמי ד רבונה הלכה מתענים ומשלימים דעס טיפס לפי חלק מהראשונים יכול להשלים אבל אחרי זה תספ בסוף אומר לא אלא חובה להשלים וכך אנחנו נוהגים באמת היום שכשל תענית ביום שישי רה בית אבת למשל מטענים ומשלימים כמו שככה נפסק הלכה על פי רב לא שאפשר להשלים אלא שחובה להשלים אדן הלך בקל מערבית [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: