העמוד היומי מסכת עירובין דף ל עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ל עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף ל עמוד ביס נתחיל בעמוד א' שורה רביעית מלמטה ראינו במשנה בדף חובב עמוד ביס מארווין לזר ביין ולישראל בתרומה למרות שהמאכל אינו ראוי לבעל העירוב אבל כיוון שזה ראוי לאנשים אחרים זה נחשב למזון שראוי לאותה שבת וממילא זה קונה שביטה גם אדם שהוא לא ראוי לאכול את זה כגון נזיר על ידי יין ושרל על ידי תרומ נראה כעת שיטה של בית שמאי שחולקים על שני ההלכות האלה מניסן דל קבית שמאי דתני בית שמ אמרים אין מארין נוזר ביין לישראל בתרומה בסי לא אמרים מערן לזר ביין לישראל בתרומה אומרו לן בסי לבית שמאי אי אתם מודעים שמערבים לגדול ביום הכיפורים הרי גם ביום הכיפורים אסור ללכת מחוץ לתחום יותר מ-2000 אמו ובכל אופן אפשר להניח ארו תחומים למרות שכשהוא מניח מזון שתי סעודות כדי לקנות שביטה ביום כיפור הרי המאכל אינו ראוי לו בו ביום ולמה איך אפשר אומרו לון אבל אמת אנחנו מסכימים שאפשר להניח עירוב גם ביום הכיפורים אומרו לו הם אומרים בי סילה לבית שמאי כשם שמרון לגודל ביום הכיפור כך מרין לנו זרי ביני לשראל בטומי דהיינו אומרים בסיל למה אפשר לערב ביום הכיפורים עם מזון בהכרח כיוון שזה ראוי לילדים קטנים שמותר להם לאכול ביום הכיפורים אז זה ראוי להניח גם לאנשים גדולים כך גם פה נזיר יכול להערב על ידי יין ויסו על ידי טור מכיוון שזה ראוי לאנשים אחרים אבל האמת היא שהסיבה של בית שמי אומרים שזה מועיל ביום הכיפורים זה מסיבה אחרת וב שמי אוסו מיק סודה רוי מבדים אוכלי סעוד רוה מבד יום אומרים בית שמאי אנחנו סוברים שצריך שהמזון יהיה ראוי לבעל העירוב דווקא דווקא אליו ולא מספיק מה שזה מועיל מה שזה ראוי לאנשים אחרים למה ביום הכיפורים זה מועיל כיוון שמערב יום טוב כמה דקות לפני שנכנס יום הכיפורים זה ראוי לאכילה לאותו אדם שמניח את זה וסוברים בית שמאי סוף היום כונה דהיינו השוטה ננת בסוף הערב יום טב דהיינו שנייה לפני המעבר שבין היום שישי הערב יום טב ליום טב עצמו ממילא בזמן הזה זה עדיין ראוי למאכל לאותו אדם ולכן זה מועיל ביום הכיפורים מה שאין כן כאן הנזיר גם מערב שבס לא יכול לשתות את היין וישראל גם מערב שבס לא יכול לאכול את התרומה לכן כאן זה לא יועיל והם חולקים אומרת הגמורה כמן דלק חנני מה שהבנו כאן את שיטס בן שמאי שחולקים לגבי נזיר ביין וישראל בטומה זה דלו כ חנניה שהוא סובר שבת שמי בכלל זה שיטה אחרת לגמרי בעירוי תחומי דתני חנני ימר כל צמן של בית שמי לא היו מודים בעירוב עד שיצי מטוסה וכל כלי תשמישו לשם דהיינו כדי לקנות שביטה במקום שהוא רוצה במקום של ה2 אמו כדי שיקנה לו עוד 2000 אמו הוא צריך להניח שמה את כל מה שהוא צריך לאותו שבת דהיינו מדובר על אדם שהוא קונה שביטה ב על ידי זה שהוא נמצא שם באותו מקום ואם הוא נמצא באותו מקום הוא צריך להניח ביחד עם זה את כל הדברים שהוא יצטרך לאותו שבת אומרת הגמורה כמן ז להוד תניה ירב בשחורים לא יצא בלבנים ולבנים לא יצא בשחורים אם הוא ירב בבגדים שחור אד שלא יצא מחוץ לתחום עם בגדים אחרים כמן וזה אומר רשי היה לבוש שחורים והלך וישב בסוף 2000 מה עד שקנה שם שביטה שקידש עליו היום וחזר לביתו זאת אומרת ישנ יש שני אפשרויות בקניית שביטה יש אפשרות על ידי זה שהוא מניח שם מזון שתי סעודות ואז נקבע שמה המקום שלו יש אפשרות על ידי זה שהוא הולך ויושב שם בן השמוש אז הוא קונה שביטה גם ם כן אם הוא קנה שביטה על ידי זה שהוא ישב שמה בבן השמו שוס אבל ישב עם בגדים שחורים לא יצא בבגדים אחרים כמן אומנ צוק חנני ליב דבית שמאי זה הולך כמו חנניה שסובר שאדם צריך להניח במקום שיטתו את כל מה שהוא הצטרך לאותו שבת ממילא אם הבגדים האלו שהוא כעת רוצה לצאת איתם לא היו איתו שם בן השמו שוס הוא לא יכול לצאת איתם והוא לא קונה שביטה שואלת הגמורה לחנניה בשחור מוד יצוב בלבו י ממה שמע שכל האיסור הוא לא לצאת עם בגדים שנמצאים בגדים שלא היו שם במן השמוש אבל בלבנים יצא למה הו מרד שיצ מיטו סק ל תשמישו לשם הרי ברגע שהוא נצרח כעת לבגדים הלבנים אז התברר שכשהוא היה במקום שיטוסו הוא לא היה עם כל כלי תשמישו אלא היו חסרים לו חלק ממה שהוא צריך לאותו שבת אז אם כן יש פה חיסרון בעצם השיטה שלו שביטה של אדם סוברים ב ש זה דווקא אם יש פה את כל מה שצרך לותו שבת אז אם ככה אז יהיה אסור לו לצאת גם עם הבגדים שהוא נמצא איתם אומרת הגמרא חיקו אמר ירב בלבנים והוצרך לשחורים אב בלבנים לא יצא כמן דינו שבאמת כתוב שמה שהוא גם שאם הוא צריך לשחורים שלא היו איתו אז גם אם הלבנים לא יצא ככיוון שהשיטה היא לא שביטה ועל זה אנחנו אומרים אומנ חנת שמי שברגע שהתברר שלא היו איתו את כל כ תשמישו ממילא השיטה היא לא שביטה ולכן יהיה אסור לו לצאת כלל מחוץ לתחום שבס אומרת הגמורה סומכוס ומר בחולין סומכוס חלק על תנ קמה במשנה ואמר שלגבי ישרל בתרומה זה לא מועיל אלא דווקא ירואל יכול להרב רק בחולי מדייק את הגמור הבילו לנוזל ביין לא פולי לגבי המקרה הראשון של נזיר שיערב ביין סומכוס משמע שהוא מודה מה התימה אפשר דמי שלנ זירוס סובר סומכוס נכון שצריך שהמאכל יהיה ראוי דווקא לבעל העירוב ולא מספיק לאדם אחר אבל כיוון שבנר הוא יכול להישאל על נזירותו ואז ממילא היין יהיה ראוי לו ממילא זה נחשב שהיין ראוי לו ולכן הוא יכול להרב ביין אפשר דמייל זירוס אי יוכי אם ככה אז למה סומכוס חולק לעניין טרומה טרומה נמי אפשר דמייל לובי הוא הרי יכול להישאל על הפרשת תרומה שלו ואז ממילא התרומה הפך להיות חולין ואם כן יהיה מותר לו לאכול אתזה אז למה אתה אומר שלגבי טרומה אסור לישר להפריש לערב עירוב תחומין עם תרומה אם מי שלו לא מתרץ את הגמורה אם מיתלה לא אדר לטיב לו אם הוא ישאל על זה זה לא יועיל לו כיוון שמה יקרה לתרומה שהוא נשאל עליה מהפרשת תרומה שלה אז היא חוזרת להיות תבל ואז שוב זה לא ראוי לו בתור ירואל גם כן ולכן זה לא פתרון שיכשיר לו את המזון הזה לאכילה שואלת הגמרה וליפה שלום ממוק מחר אז עדיין הוא יכול להישאל על זה מדין תרומה ואז זה יהפך להיות אבל והוא יהיה בבית שלו והוא יפריש על זה מהבית שלו על משהו אחר ממשהו אחר שנמצא אצלו בבית על מה שנמצא שמה במקום קניית שיטתו אונה הגמ נך שדו חברים ליטרים של מן המוקף כיוון שזה לא מן הסמוך ויש דין שצריך דווקא פריש תרומות ומעשרות מדבר שהוא בסמוך לזה והחברים תלמידי רחומים אז הקפידו על זה מאוד לכן אנחנו לא אומרים שזה הפתרון שהוא יפריש שלו מנ מוקו וליפ שלום מנ הובי ולמה שלא יפריש שם במה שיש לו שם במקום שיטוסו מנ הובי ישאל על התרומה שבה ואז מתוך הכמות הזאת יקח חלק ויאסר ותרומות ומעשרות ואת השער יהיה לו לחולין דלז בו שיעור מדובר שלא ישאר במה שנשאר מזון של שתי סעודות ומה הי פסקה זאת אומרת שואלת הגמור איך אתה איך אתה פוסק ומעמיד את המקרה שעליו סומכוס נחלק בכזה מקרה דחוק אתה מעמיד את זה במקרה כזה שהיה לו מזון בדיוק של שתי סעודות ואם הוא ישאל על זה כבר לא יהיה לו מספיק כדי להפריש מזה תרומות ומעסות מני ובי מזה עצמו יכול להשאל יש לו שמה מזון שתי סעודות של תרומה הוא ישאל על הכל הכל ייהפך לתבל ואז הוא יפריש מתוך המזון שיש לו שמה יפריש על זה קצת מתוך זה לתרומות ומעסות אתה אומר לו מדובר שאין לו מספיק ואז יהיה חסר לו ממזון שתי סעודות לכן סומכוס אמר שבזה מקרה לא יועיל ועל זה הוא אמר שתרומה לא מועיל לחו לישראל לא יתכן אלא סומכוס ובר לו רבון אלא אומרת הגמורה תירוץ חדש הסיבה שסמכו לא חולק על לא חולק על נוזר כיוון שיכול להש נזירותו אבל על טרומה מה שאמרנו שהוא יכול להישאל על ה טרומה ולהפריש מניוב זה גם זה לא אפשרות כיוון שהוא סובר כרבו דמרי כל דבר שהוא משום שבוס גוז בשמו יש מחלוקת רבי ורבו לכמון מה קורה בכל האיסור דברים שהם אסורים ד רבון האם הם נאסרו גם בבן השמו שוס או לא דווקא בדחש ממילא אומרים סובר כמו רבון שאסור בבן השמוש גם דברים שהם אסורים מדי רבון ואחד מהדברים זה הפרשת תרומות ומעשרות ממילא הזמן הזה שקונה שביטה שעל זה אנחנו אומרים שבזמן הזה זה ראוי לו כיוון שהוא יכל להישאל ולהפריש עכשיו תרומות ומעשרות מני ובי זה הכל אם נאמר שמותר לו להפריש עכשיו תרומות ומעשרות בבין השמו שוס אבל אם אנחנו סוברים קרבונן שאסור בבן השמוש להפריש תרומות ומעשרות למרות שזה דרבון זה אסור גם בבן השמוש אז זה לא פתרון וכעת זה לא ראוי לו למאכל אומרת הגמרה כמן עז לוד אתנן כמו מי הולך המשנה שראינו שכתוב משנה בכלים יש שאמרו הכל לפי משהו עודו ישנם כמה וכמה דברים שמשתנה לפי הבן אדם מלוי קומ צוי מנחו לגבי מנחו שצריך מלוי קומ צוי זה משתנה כל כהן לפי הגודל של הקומץ שלו ומלוי חוף טוס אצל הכהן גודל שהוא מביא מלוך אופניים זה משתנה בכל כהן גודל לפי הגודל שלו והשוס מלוו ביום הכיפורים זה לפי לומב של אותו אדם ובמזון שתי סעוד לעירוב גם שמה זה משתנה כל אחד לפי שתי סעודות שלו כמן אומר אבזר סומכוס דומר מ דחזי בינן זה הולך בשיטת סומכוס שאנחנו רואים כאן שהוא סובר שצריך שהיה ראוי דוקא לבעל העירוב ממילא אם הולכים דווקא שיהיה ראוי לבעל העירוב מובן שזה גם נמדד בכמות כל אחד לפי מה שהוא כמה הוא משתמש לשתי סעודות אומרת הגמור לי מפליגה דרב שיון בן אלזור דתני רב שן בן אלזור אומר מעוין לחולה ולזקן כדי מזונו ולבטן בסעודה בינונית של כל אדם אז רואים שאין וכנ מ לחולה וזקן אז כדי מזונו מקלים שאם הוא אוכל פחות משתי סעודות של אדם בינוני אז מודדים לפי מה שהוא רגיל לאכול החולה והזקן אבל רבתן לא הולכים לפי מידות גדולות של אותו אדם אלא לפי מידה בינונית אז לכאורה הוא חולק על המש נ שמה שאמרה שכל אחד לפי מזון שתי סעודות של אותו אדם ונה הגמור תרגו מהחולה וזו קן אנו חנמ כ שהמשנה הביא המזון שתי סעודות של ערוב זה היה לעניין חולה וזקן שבאים להקל עליו שלא יצטרכו מזון שתי סעודות שלמות של אדם בינוני אלא אפשר להקל ולהביא בפחות מזה אבל רעבתן בוטל דתו אצל כל ודום גם המשנה לא דיברה לעניין רעבתן ובוטל דתו אצל כל ודם ואן אנמה הוא לא צריך להביא שיעור של סעודות גדולות יותר אלא ילכו לפי אדם בינוני וממילא לא צריך לומר שהשם לוזו חולק על המשנה שאמרה שמזון שתי סעודות יהיה תלוי כל אחד ואחד לפי מזונו כיוון שהמשנה לא התייחסה לאדם רעבתן כי ודאי שבוטלו דיטו אצל כל עודו ממשיכה הגמורה על המשך המשנה ולכהן בביס הפרס הבנו במשנה שכהן יכול להניח את העירוב תחומים שלו בביס הפרס מה זה ביס הפרס זה בעצם שדה שנאבד שמה קבר כיוון שחרשו אותה והיה ידוע שיש שמה קבר לא יודעים כעת מה נשאר מהקבר אז מד רבון אסור להיכנס לשמה אבל כיוון שמד אוריסה הכהן יכול להגיע אז מותר דומה רביד אומר שמואל מנפח אדם ביס הפרס וולך אדם יכול לתת נפיחה ואז הוא יכול להתקדם בביס הפרס ואין חשש שהוא יטמא כיוון שאת העצמות הקטנים הוא יראה ואת העצמות הקטנים על ידי זה שהוא מנפח וזזים זז העפר אז הוא מזהה אם יש עצם קטן וממילא אין חשש שהוא יבוא להשית עצם להתאמות רב יוד ברב משמ דרב יוד אומר ביפר שדש טהור יש עוד אפשרות להתיר ללכת בס הפרס אם זה כבר ניד ש על ידי בני אדם הרבה אז מסתבר שאין שמה עצם בגודל של סערו וממילא אין שמה עצמות שמתים ולכן אם הוא מניח ר תחומים בבס הפרס אז זה מותר כיוון שזה נחשב שזה ראוי לו רבי יוד אומר אף ביס קבורס רבי וד בא ומרבה שמותר לכהן להניח את העירוב תחומין גם בביס קבורס תענה מפני שיכול לחוץ ולילך בשיד תבעו מגדול כיוון שיש לו אפשרות להגיע לתוך בית הקברות לכהן על ידי חציצה שהוא הולך בתוך עגלה בתוך תיבה גדולה שידת תיבה ומגדל ממילא זה נחשב שזה ראוי לו אז אנחנו אומרים שגם מה שכתוב כהן בבת הפרס גם רב יהוד שבא ואומר שאפילו בבית הקברות זה הולך בשיטת סומכוס שצריך שהעירו חומים יהיו ראויים לאותו אדם שהניח אותם ועל זה אנחנו אומרים שבבית הפרס יש ודאי אפשרות איך להגיע לזה אומר אבודי גם בבית הקברות יש אפשרות על ידי חציצה קוסובה אוהל זורג שמי אוהל אוהל שמטלטל למרות שהוא אוהל נייד והוא לא קבוע בכל אופן יש לו שם של אוהל והוא חוצץ בפני הטמ ולכן אפשר להיכנס עם זה לתור בית הקברות ו בפל דעתנו דתני אומרת הגמורה המחלוקת האם אוהל זרוק נחשב לאוהל או לא שרבי יהודה אומר שזה נחשב לאוהל וממילא אפשר להניח גם בבית הקברות זה מחלוקת הנוע שכבר מצינו בעניין דתני נכנס לארץ והמים אדם שנכנס לחוץ לארץ ששם גזרו טומה של מת בכל ארץ ועמים אז אם הוא נכנס על ידי שידת תיבה ומגדל רבי מטמא רבי סו אבד מתאר במקו מפלגה מר שבר אוהל זרוק לב שמ אוהל אומר בר אוהל זרוג שמי אוהל נחלקו האם האוהל הזה שהוא אוהל נייד יש לו שם של חציצה וממילא הוא חוצץ בפני הטמה וזה סובר הביס ובי יהודה ולכן הוא מתאר את אותו אדם שנכנס לארץ סומים בחציה של שידת תיבה ומגדל ומר סוב הרבי סובר שלו שמול ומילא הוא לא מהווה חציצה ורשי כאן מדגיש שמדובר בשידת איבר מגדל בגודל כזה של ארבים שעה בלך שהם כורים דינו 60 שעה ביובש שזה שיעור של דבר שלא מקבל טומה כלי שכשלעצמו לא יכול לקבל טומה כיוון שדורשים דומ ידי שק שמנצלת מול וריקון אז כלי שהוא בגודל כזה הוא כבר לא מקבל טומה ממילא זה השאלה אם הוא יכול לעבוד גם כן חציצה מדין אוהל זרוק או שלא אז אם כן ראינו כאן לעניין נזיר ביין וישראל בתרומה ראינו ששיטה בית שמאי שאסור כיוון שצריך שהעירו חומן יהיו ראויים אותו אדם אז אי אפשר לא לנזיר ביין ולא לשרל בתרומה מה ש לגודל ביום הכיפור ה מותר זה כיוון שבערב ויום טב זה ראוי לו ואז חל ה שייסה לכן זה מועיל אבל לא בגלל שזה ראוי לקטנים ראינו איך שחניה סובר שעלי בדבת שמאי זה צריך שיהיה כל כלי תשמיש אוב שם ואם תברר שחלק מכלי תשמיש אוב לא נמצאים שמה אז כל העירוב לא מועיל וממילא אם הוא צרך ללבנים אז גם בשחורים לא יצא אמרנו ש הוא סובר ש בחולין אבל לעניין נזיר הוא לא חולה כיוון שהוא יכול להישאל ל נזירותו אבל לעניין התרומה גם אם הוא ישאל על התרומה הוא לא יוכל להפריש מיני הובי לא כי אין שיעור מספק מספיק אלא בגלל שלהפך ומות ומעסות בבין השמו שוס זה אסור מד רבון וסומו סובר כ רבון שבין הש מושס גזרו גם על דברים שאסורים יד רבונו המשנה שהביע שהכל לפי מה שהוא אדם וזה כולל גם מזון שתי סעודות של ירוב השתנה לפי כל אדם זה לי בד סומכות שסובר שצריך שהיה ראוי לא ולכן הלכים לפי המזון שתי סעודות שלו וזה לא מחייב שזה חולק לפי על רב שמון בן אלזור כיוון שרב שמן בן אלזור אמנם אמר שבראון הולכים לפי סעודה בינונית אבל יתכן שגם המשנה שמה מודה לכך ולכהן בויס הפרס אמרנו כיוון שיש שתי אפשרויות ו על ידי ניפוח על ידי דש שזה מותר להסתובב בביס הפרס ורבי יוד מתרגם סקורס כי אוהל זרוק שמי אוהל ומילא יש פה חציצה והוא לא נטמע שהוא יכנס לתור בס קבורס לטול את העירוב תחומים שלו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: