העמוד היומי מסכת עירובין דף ל עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ל עמוד ב

[מוזיקה] דף ל עמוד ב היום לקחתי מושר קצת לא כל כך נעים מהעמוד שלנו אבל זה מה שכתוב וזה מה שתפס אותי אף אחד מאיתנו לא רוצה להיקרא זרוק זרוק זה שם באמת גרוע ממש אתה יודע אתה אפילו לא מסתכל על עבודת השם על הרוחני על הגשמי אם אתה אומר על בן אדם או חלילה לא אומר לשון הרע כן אוקיי אבל אם אתה מסתכל על בן אדם כי בן אדם זה ממש ממש לא נעים ולכאורה גם לכל אחד מאיתנו יש חלקים בנפש שהם זרוקים הם חשוכים הם לא נעימים אנחנו לא רוצים להיפגש איתם אבל כשאני רואה את הביטוי הזה אוהל זרוק אני מיד מסתכל ברשי להבין מה מי קיבל את הביטוי הגרוע הזה של אוהל זרוק ואז אני רואה ברשי אוהל זרוק אוהל המטלטל סך הכל מה קרה הוא אוהל המטלטל למה לקרוא לו בכזה שם ואז חשבתי כן אדם שהוא לא יציב אדם שהוא מטלטל הוא יום כאן ויום שם יום עובד בעבודה הזאת ויום אחד פורש יום אחד מ ל כמו שצריך יום אחד נעלם אין לו יציבות אין לו קו מנחה אין לו שאיפה אין לו תכלית זה נקרא זרוק אנחנו חייבים להיזהר מהמקומות האלה גם אצלנו לכל אחד בנפרד בואו לא נהייה זרוקים בואו נהייה יציבים כשאתה קובע לעצמך שיעור תורה כשאתה קובע לעצמך יעד מסוים ברוחניות או בגשמיות תעמוד בו אל תתייאש אל תהיה זרוק תהיה אוהל עשוי לנחת אוהל רציני אוהל יציב אפילו כל רוחות שבעולם באות לא מזיזות אותו ממקומו אין גישה לא ליצר הרע לא לאף אחד לא להיות זרוקים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ל עמוד א' למטה בעצם סקירה לפעמים אני שוכח לעשות ואני מתנצל מראש היום מה אנחנו נראה דבר ראשון ניכנס לדעת בית שמאי מה בדיוק מותר לערב ואייך מערבים נראה ארבע שיטות בעניין הזה אחרי זה אנחנו נראה את כל מה שראיינו במשנה האם מותר לערב לישראל בתרומה האם מותר לערב לנזיר ביין נסטייה משם לכהן בית הפרס ונסיים את העמוד גם כן כהן וי בבית הקברות זה יהיה בעזרת השם העמוד שלנו היום ואני כבר אומר מראש עמוד פלא ומתוק מדבש אומרת הגמרא הקדושה דף ל עמוד א' למטה בנקודתיים מערון לנזיר ביין ולישראל בתרומה אומרת הגמרא ה משנה שלנו נפלאה אבל דלאו כבית שמאי זה לא מסתדר עם דעת בית שמאי ד תניה בית שמאי אומרים אין מערון לנזיר ביין ולישראל בתרומה ילל אומרים מערון לנזיר ביין ולישראל בתרומה בעצם בוא נחזור אנחנו כבר יודעים את זה מהמשנה תרומה רק לכהן לישראל אסור לאכול נזיר אסור לו יין הוא עושה על עצמו יין הוא לא נטמע למתים כל מה שיוצא מהיין בין גפן חרצנים דגים צימוקים הוא לא אוכל ואם כן אנחנו רואים כאן במפורש שזה דעת בית הלל בית שמאי אומרים באמת אסור לערב לא לישראל בתרומה לא לנזיר ביין ולא לישראל בתרומה אמרו להם בית הלל לבית שמאי בית הלל מביאים הוכחה לשיטתם הי אתם יודעים שמערבים לגדול ביום הכיפורים בן אדם גדול אוקיי גדול אסור לו לאכול ביום כיפור ושונה מקטן גדול שאסור לו לאכול ביום כיפור יכול לערב ולצאת מחוץ לטרום לתחום על סמך העירוב הזה עלף שזה לא ראוי לו כרגע לאכילה אתם לא מודעים אמרו להן אנו בית שמאי אבל אבל אומר רשי אמת צודקים אמרו להם כשם שמרון לגדול ביום הכיפורים כן מערון לנזיר ביין ולישראל בטומה אותו דבר כמו שאתם מבינים שמה שאמנם נכון זה לא ראוי אבל כיוון שזה לא אוכל רקוב זה לא אוכל בעייתי הבן אדם עצמו יש לו איזה חסם יש לו הגבלה והוא לא יכול לאכול אותו כי הוא בצום ואתם מבינים שמערבים אותו דבר גם לגבי ישראל בתומה לגבי נזיר ביין האוכל עצמו לעצמו טוב מדיף ניכוח מגרה הכי טוב שיש רק מה על הבן אדם יש ך הישראל הזה לא יכול לאכול תרומה הנזיר הזה לא יכול לשתות יין ולכן מערבים לו בו ובת שמה הדוחים ואומרים מה פתאום את מיק הסעודה ראוייה מבעוד יום כשהנחתי הוא היה ראוי נפלא ביותר אבל אח לק הסעודה ראוייה מבעוד יום כשנחת את העירוב מבעוד יום עוד לפני שבת העירוב לא היה ראוי ומה שלא ראוים בעוד יום לא יכול להיות ראוי בשבת ופה בטח זה אפילו לא נהייה ראוי בשבת כן זה לא משהו משתנה משתנה זה נשאר לא ראוי זה היה גם לא ראוי בעוד יום בשונה מיום כיפור שכן היה ראוי בעוד יום ו לכן אני יכול לסמוך עליו כעירבון לסמוך אז באמת אנחנו רואים מפה שבדבר שלא ראוי לבן אדם אי אפשר לערב אבל דבר נוסף שאנחנו רואים מפה שבמה שכן ראוי לו הוא יכול לערב ואם יש כאן מזון שתי סעודות שראויות לבן אדם והוא יכול לאכול אותו אפשר לערב שואלת הגמרא כמן דלא כ חנניה זה לא כמו שיטת חנניה שהוא סובר שלפי בית שמאי לא מספיק מזון שתי סעודות ד תניה חנניה אומר כל צמן של בית שמאי לא היו מודים בעירוב עד שיוצאים מיתתו וכל כל תשמישו לשם אי אפשר לעשות דירה פיקטיבית שכביכול אני רשום שאני גר שם ויש לי שם מזון שתי סעודות לא מספיק אני צריך שיהיה עיקר דירתו שם תעביר את כלית הש מישך תעביר את מיטתך באמת תגור שם ואז זה יקרה עירוב ואם כן מה שאנחנו רואים כאן מה שראינו בבריטה לפני שנייה שלפי בית שמאי אי אפשר לערב בדבר שהוא לא ראוי אבל במזון שהוא ראוי אפשר לערב זה לא כמו חנניה לפי חנניה גם במזון ראוי אי אפשר לערב עד שתוציא את כליך וקלת שמשך ומיטת ואת כל מה שאתה צריך לשבת תוציא לאותו מקום שאתה רוצה לערב מביאה הגמרא ברייתא כמן אזלה תניה ערב בשחורים אדם לבש בגד שחור וערב לא יצא בלבנים זאת אומרת הוא לא יכול לצאת מחוץ לתחום בבגדים לבנים דווקא באותם בגדים שבהם הוא ערב ואם זה היה בלבנים לא יצא בשחורים כמן אמר נחמן בר יצחק חנני וליבה דבת שמאי שבאמת אתה לא יכול להצטרך בגד אחר בשבת ולהביא אותו מביתך אם אתה רוצה משהו להחליף תביא אותו לסוף 1999 עמה שמה זה עיקר הבית שלך אם היית צריך לצאת מהבית בבגד אחר זאת אומרת בערב שבת הגעת לעשות העירוב בשחורים בשבת ה מגיע בלבנים זה אומר שהיה לך בגדים אחרים בבית שהיית צריך לשבת ולא הוצאת לשם העירוב שלך פסול שואלת הגמרא ול חנניה בשחורים הו דלא יצא א בלבנים יצא בוא נאמר שהוא עם אותם בגדים זה עדיין לא מספיק הוא צריך להוציא לשם גם מיתתו וכלי תשמישו שואלת הגמרא כן ו לחנניה בשחורים הו דלא יצא א בלבנים יצא האמר עד שיוציא מיתתו הוקלי תשמישו לשם אז לא מספיק העניין של הביגוד זה לא משנה לי בכלל עם איזה ביגוד תצא עדיין יש הרבה פ טרים שאתה לא עומד בהם להוציא את מיתתך וכלי תשמיש אונה הגמרא אחיק אמר ערב בלבנים והוצרך לשחורים כן כמו שהסברנו קודם אם הוא היה צריך לצאת מביתו בבגד אחר זאת אומרת הוא לא הביא לסוף ה-100 את כל הבגדים שבהם הוא השתמש בשבת אז אף בלבנים לא יצא על זה שואלת הגמרא כמן אמר נחמן בר יצחק חנני וליב דבית שמאי אז עד כאן ראינו בעצם את שיטת בית הלל שאפילו בדבר שלא ראוי לבן אדם עצמו כיוון שהוא ראוי לאחרים ראינו את שיטת בית שמאי שאומרים דווקא במה שראוי לעצמו ואת שיטת בית שמי ליב ד חנניה שיוציא את מיטתו וכל כלי תשמישו לשם ועכשיו נראה את שיטת סומכוס שהיא ממש מעניינת תנק מה אומר במשנה ישראל בתרומה ונזיר ביין למה כי זה ראוי לאנשים אחרים מגיע סומכוס ואומר תחלק נזיר ביין אני מאשר באמת אפשר ישראל בתרומה ממש לא דווקא בחולין שואלת מצטטת הגמרא מהמשנה סומכוס אומר לישראל בחולין ולא בתרומה שואלת הגמרא ואילו לנזיר ביין לא פליג מה הית אמה למה לגבי הוא לא חולק הרי אם אתה אומר שזה צריך להיות ראוי לאותו בן אדם גם נזיר אסור אם מספיק לי שזה ראוי לאנשים אחרים גם ישראל בתרומה אמור להיות מותר עונה הגמרא פשוט מאוד אפש דמייל הנזירות סומכוס מצריך שיהיה אופציה לאכול את זה זאת אומרת שלאותו בן אדם שמערב אני לא צריך שכרגע יהיה לו מותר לאכילה אבל שיהיה לו אפשרות להיות מותר לאכילה ונזיר כיוון שהוא יכול להישאל על נזירותו הוא יכול להגיע לרב לתת לו כל מיני רעיונות והסברים למה הוא לא לקח בחשבון כל מיני דברים משתנים במהלך הנזירות והוא רוצה לבטל את הנזירות והוא יוכל לבטל ואז יהיה מותר לו לשתות יין כיוון שזה אופציונלי זה דבר שיכול לקרות אומר סו מחוץ מותר לערב לו ביין אבל ישראל בתרומה לא שואלת הגמרא למה הי אחי גם לגבי תרומה תרומה נם אי אפשר דמית שלי לו אפשר ללכת לחכם ולהגיד לא התכוונתי לפירות האלה הוא אמנם יהיה חייב בתרומה אבל לא חייב להיות דווקא אותם פירות ואם כן גם תאומה לישראל יש מצב שהוא יוכל לאכול את התאומה הוא ישאל אצל חכם כמו שאתה אומר לגבי נזיר שהוא יכול להישאל על נזירותו אומרת הגמרא ממש לא לא יעזור אם מת שיל לה אדרה לטבלה אם הוא נשאל על זה ברגע שהוא נשאל על זה ובעצם החכם באמת יתיר לו ויעלה מזה יתפוגג מזה התרומה שהייתה עליו נשאר עליו תבל כי זה לא תוקן לא הופרש עליו מקודם זה עצמו היה הפרשה אבל ברגע שביטלתי את הקדושת תרומה זה נשאר פירות הבל פירות שלא סרו שלא הפרישו עליהם הם אסורים באכילה אז עדיין ישראל לא יכול להרב בתרומה כי גם אם הוא ישאל על זה עדיין זה ישאר טבל ואשור באכילה שואלת הגמרא וליפ שלה ממקום אחר מה הבעייה אי שהלכת לחכם ונשאלת על התרומה והקדושה התפוגגה עכשיו יש לך פירות חולין או אמנם תבל לך הביתה קח פרי תגיד הפירות הפרי הזה מעשר תרומה על הפירות שיש לי במרחק 1900 המה יותר מזה כמו שאמרנו לא צריך לעשות את זה כיוון שיש את האפשרות לעשות את זה כבר אמור להיות מותר לישראל להערב בתרומה אונה הגמרא ממש לא זה אי אפשר לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף אסור לך לעמות בבית ולתרום מהבית על פירות שיש לך מרחק 1900 אמה מוקף פירושו סמוך לא נחשדו חברים תלמידי חכמים לתרום שלא מן המוקף ממקום שהוא לא סמוך ולכן חבר זה ביטוי החברים לא נחשדו תלמיד חכם אבל הכוונה היא שאסור אסור לעשות כזה דבר למה מחלוקת בין רשי לטוסט אם זה גזירה דרבנן או שאפילו זה דאורייתא אבל אסור לתרום שלא מין המוקף ולכן האופציה הזאת יורדת אני לא יכול לדמיין או ללכת על זה שבן אדם יעמוד כן דבר ראשון הוא ישאל החכם ואז הוא יעמוד בביתו ויפרי ש על אותם פירות אסור לעשות את זה שואלת הגמרא אין בעיה וליפה ה שלה מינה הובן אין בעיה תפריש מהפירות עצמם שהפכו לטבל לך למקום שביתת מחק 1900 אמה מהבית שלך שמה יש פירות שהיו תרומה נשאלת עליהם לחכם עכשיו קח מהפירות האלה ותפישה ובי מהם עצמם על עצמם חלק מהפירות על מה שנשאר וכמו שאמרנו לא צריך לעשות את זה עצם האופציה תתן לי את האפשרות לישראל לערב בתרומה אונה הגמרא גם זה לא פתרון דלט בשיעור מדובר שאיין כאן שיעור זאת אומרת השיעור של הפירות שהוא שם זה מזון שתי סעודות מצומצמות ברגע שתיקח משם פרי כדי להסר מיני ובי מזה בעצמו על עצמו כבר לא יהיה שם אזון שתי סעודות והעירו שלו כבר לא יהיה עירוב שואלת הגמרא נו באמת ומה היא פסקה איך על פי זה פסקת במשנה שאי אפשר לערב הרי זה רק בסוף אתה מגיע לסיטואציה אתה דוחק לפינה רק במקרה שבאמת יש לו מזון שתי סעודות מצומצמות אז אי אפשר לעשות את זה אבל לא יצוייר ויש לו יותר אז באמת אמור להיות הדין לסומו שישראל יערב בתרומה רגע אז אם כן מהי פסקה מסבירים המפרשים איך יכול להיות שהתנה פוסק במשנתנו סומכוס פוסק אסור לישראל לערב בתרומה רק בכזה מקרה מצומצם בסיטואציה רחוקה שיש לו מזון שתי סעודות מצומצמים רק אז הוא לא יכול ברגע שיש לו יותר הוא יכול כמו שאמרנו אלא אומרת הגמרא לא צודק לישראל אסור להערב בתרומה לשיטתו של סומכוס ונזיר מותר ביין ולמה אלא סומכוס סב על כרבנן דאמרי כל דבר שהוא משום שבוט גזו עליו בין השמשות אסור להפריש תרומה בין השמשות יפה מאוד אסור פשוט ולכן אתה לא יכול לתקן את זה במהלך השבת מה שאיין כן זיר יכול ללכת להישאל על נזירותו גם בין השמשות ולכן היין יהיה מותר לו זה החילוק בין נזיר ביין לישראל בתרומה ישראל בתרומה בבין השמשות לא יכול לעשות את זה כיוון שבשבת אסור גזרו גם בין השמשות ואילו לנזיר מותר זה ההבדל מבררת הגמרא כמן אז לד תנן כתוב כך יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם השיעור בכל הדברים הבאים שנביא כאן נקבע לפי הבן אדם עצמו מלאק סו מנחה כשמביאים מנחה קורבן מנחה זה לא הקורבן בהמה אלא מנחה מביאים שמן וקמח פסולת מערבבים יחד הכהן לוקח מזה קומץ מקטיר למזבח והשער נאכל לכהנים כשלוקחים קומץ אין לזה שיעור שווה אם יש כהן עם אגרוף רחב הקומץ שלו גדול יותר עם אגרוף כמוש צמוק קטן יותר ומלוך אופניו קטורת הכהן גדול מכניס ביום הכיפורים קטורת כמה הוא מכניס לתוך קודש הקודשים מלוך אופניים גם כן אין לזה שיעור כל כהן במידת מלוך אופניו והשוותה מלאו לגמו ביום הכיפורים העניין ביום הכיפורים השתייה שנאסרה היא מינימלית ביותר אבל השתייה שחייבים עליה היא מלא לוגמיו זה מלא לוגמיו של כל בן אדם אדם גדול יותר קטן יותר ואותו דבר במזון שתי סעודות לעירוב שימו לב בכל הדברים הללו אני הולך אינדיבידואלית לפי הבן אדם ובודק האם זה אפשרי האם זה אפשרי לאכילה או לשיעור או לאחיזה כן כל דבר לפי עניינו בשביל אותו בן אדם או לא כמן אמר זה רסו חוץ לודה אמר מהי דחזי לי בעינן שהעירו צריך להיות ראוי לאכילת אותו בן אדם ולכן לדוגמה ישראל בתרומה לא יכול לערב אז המשנה הזאת שאנחנו רואים שנבדק כמו כל בן אדם לגבי קומץ לגבי חופניים לגבי מלו לוגמיו וגם לגבי מזון שתי סעודות זה כמו סומכוס לעומת זאת חכמים שחולקים על סומכוס יאמרו כמו שישראל יכול להרב בתרומה כי זה ראוי לאחרים אותו דבר לגבי שתי סעודות אני מסתכל על מידה בינונית של כל אדם ואני לא מסתכל ספציפית על כל אחד שואלת הגמרא לימה פליגה דרבי שמעון בן אלעזר האם נאמר שהמשנה שהבאנו שאומרת שגם לגבי מזון שתי סעודות אני מסתכל על כל בן אדם ספציפית האם היא חולקת על רבי שמעון בן אלעזר שמה הוא אומר ד תניה רבי שמעון בן אלעזר אומר מארווין לכולה ולזקן כדי מזונו כמה שהוא אוכל בסעודה ולרבות אבל אדם שאוכל בצורה מופרזת בסעודה בינונית של כל אדם אני לא הולך אחרי כמה שהוא אוכל שזה כמות אדירה אלא כמות בינונית של כל אדם בשונה מהמשנה שאמרה שאני מסתכל על כל בן אדם כמה הוא אוכל עונה הגמרא ממש לא תרגו מה החולה וזקן המשנה שאומרת שלגבי מזון שתי סעודות לעירוב אני מסתכל על כל בן אדם אינדיבידואלית שמה מדובר לגבי חולה וזקן חולה וזקן אז אני מקל ואומר כדי מזונו כי הוא אוכל פחות אבל לגבי רעבתן באמת בטלה דעתו אצל כל אדם המשנה במסכת כלים ורבי שמעון בן אלעזר טועמים ב-100 א לגבי רעבתן בטלה דעתו אצל כל אדם ואני לא אסתכל עליו ספציפית מה שאיין כן לחולה וזקן אז אני אומר שמסתכלים עליו אישית ממשיכה הגמרא לצטט את המשנה הוא לכהן בבית הפרס מותר לערב לכהן בבית הפרס מה זה בית הפרס שדה שהיה בקבר נחרשה ועכשיו אני חושש שהמחר שה בעצם הרבבה את העצמות של המת על פני כל השדה חכמים אסרו לכהן להיכנס לשדה הזו ובעצם לכל הפחות לפי סומכוס אמור להיות הדין שאסור לערב שם כי זה לא ראוי לו אין לו אפשרות להגיע בכל אופן אומרת הגמרא מערבים לכהן בבית הפרס ואתה יודע למה כי יש פתרון להיכנס לאותו מקום דמב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך כהן יכול להיכנס ועל ידי נפיחה כל אפ שהוא הולך הוא נופח בפיו עצם גדולה אני לא חושב שיש שם כי הוא יראה אותה אני גם לא חושש שהוא יעיל ויטמ עוד לפני שהוא ייראה כי עצם לא מטמ באוהל רק רוב מניין ובניין המת מטמא באוהל עצם לא מטמ אז אם הוא יראה עצם גדולה הוא יפרוש הוא לא יגע בה לא ישע אותה ולא יטמא עצם קטנה עפה עם הנפיחה עצם פחות מכ שעורה לא מטמאת יפה אז לכן מותר לו על ידי ניפוח לכן אומר סומכוס כל ברגע שיש לי אופצייה שהוא נכנס אפשר גם לשים שם את העירוב רבי יהודה ברא מ משמ דב יהודה אמר בית הפרס שנד ש טהור דין נוסף אם ניד ש כבר הלכו בו הרבה אנשים הוא טהור לחלוטין כי עצמות גם אם הם היו שם הם נדרסו הם נעלמו עד שנהיה בהם פחות מכסה אורה ואין שום בעיה עוברת הגמרא לדין הבא רבי יהודה אומר אף בית הקברות מותר להערב לכהן בבית הקברות איך יכול להיות כהן אסור ו להיכנס לבית הקברות אומרת הגמרא תנא מפני שיכול לחוץ ולהלך ושידת תיבה ומגדל שידת תיבה ומגדל הם כלים גדולים שמאוד קשה לטלטל אותם הם מטלטלים אומנם אבל כיוון שהם גדולים הם מחזיקים 40 שיה בלח קורים ביבש כן דיברנו על זה כבר זה כלים ממש גדולים אומר רבי יהוד כזה כלי נחשב כחוצץ בפני הטו כהן יכול להיכנס לתוכו יסחבו אותו לבית הקברות ושמה הוא לא תאמל לכן אפשר לערב הגמרא תדבר בהמשך איך בדיוק הוא יכול לקחת את העירוב ואיך העירוב לא נתמך שהוא שם אבל בכל אופן הוא יכול להיכנס לבית הקברות אומרת הגמרא כסבר אוהל זרוק אוהל שמטלטל שידת תיבה ומגדל שאולי הם כבדים הם ענקים אבל בסופו של דבר הם מטלטלים שמי יוהל ולכן הוא חוצץ בפני הטמה ויכול בצורה כזאת להיכנס ופלט ד נתנא ד תניה הנכנס לארץ האמים בארץ האמים בחוץ לארץ חכמים גזרו טומ אדם שנכנס לארץ העמים בשידת תיבה ומגדל רבי מטמה ורבי יוסיף ורבי יהודה מטאר במיק מפלגה מסב אוהל זרוק לו שמי אוהל אז הוא לא חוצץ בפני הטו ולכן הוא טמא ומהר סבר רבי יוסי ורבי יהודה הוא זה שסובר אוהל זרוק שמי אוהל והוא חוצץ בפני הטו וגם כאן זה אותו רעיון רבי יהודה סובר שאול זרוק נחשב כאוהל ולכן אפשר להערב לכהן בבית הקברות כי הוא יכול להיכנס בתוך שידת תיבה ומגדל וחכמים חולקים עליו כמובן חכמים שחולקים עליו צריך לזכור שזה ככל הנראה לשיטת סומכוס סובר שצריך שזה יהיה ראוי להגיע לבן אדם אבל לשיטת חכמים שראיינו במשנה שהם אומרים מה פתאום גם אם זה לא ראוי להגיע לבן אדם כל עוד וזה ראוי לאנשים אחרים זה בסדר גם כהן שלא יכול להגיע לתרומתו לעירוב שובית הקברות גם כן אמור להיות עירובו עירוב מחר הגמרא תמשיך לפלפל בדין של רבי יהודה ולהבין מה קורה איך באמת לא נתמ שמה עירו וכדומה ובואו נסכם התחלנו בעצם הדין של המשנה שמערבים לנזיר ביין ולישראל בתרומה אמרנו זה רק שיטת בית הלל בית שמאי חולקים על כך ב בתי ללוי הוא היה לשיטתם ואמרו כמו גדול ביום כיפור דחו בית שמה ואמרו שמה זה היה רוים בעוד יום וכאן לא אבל ראינו את שיטת חנניה שאומר צריך שיוציא שם גם את כל כליו מיטתו וכלי תשמישו וכפי שראיינו אם הוא אחרי זה הוא צח להביא מהבית כלים בגדים אחרים זה אומר שהוא לא היה מספיק מאורגן ואין עירובו עירוב סומכוס אומר שמותר לערב לישראל זאת אומרת לישראל דווקא בחולין ולא בתרומה ונזיר כן ביין למה כי נז יכול להישאל על נזירותו מה קורה עם ישראל אמנם הוא יכול להישאל על תרומתו אבל מה תרומה אז אמרנו מרחוק אי אפשר אבל מקרוב מן המוקף מן ובי אפשר אמרנו שמדובר במצומוטו מרה מהי פסקה אין סיבה להגיע למקרי ד החוק הזה ולהגיד שרק במצומוטו חכמים משום שבוט אסו גם בבין השמשות ולכן לנזיר מותר לישאל ואילו ליהודי אסור אסור לו לתרום לישאל הוא יכול אבל להפריש תרומות ומעשרות הוא לא יכול בשבת ולא בן השמשות ולכן אין שום תקנה ואסור לערב לישראל בתרומה ראינו משנה שאומרת הכל לפי מה שהוא אדם לעניין קומץ מנחה לעניין מלוח אופני קטורת לעניין מלאו לגמה ביום הכיפורים ומזון שתי סעודות לאירו ואמרנו שזה כשיטת צומ חוס שאומר שזה צריך להיות ראוי לו ובאמת חכמים חולקים עליו זה לא חולק על רבי שמעון בן אלעזר כי יכול להיות שהמשנה באמת מדברת כמו רבי שמעון בן אלעזר לגבי חולה וזקן שזה באמת כדי מזונו מסתכלים עליו ספציפית אבל לגבי רעבתן מטלה דעתו אצל כל אדם כהן בבית הפרס הסיבה הוא כי יכול לנפח די נוסף בבית הפרס אם הוא ידש טהור רבי יהודה מטרי גם לכהן בית הקברות ואמרנו כיוון שהוא יכול להיכנס בשידת תיבה ה וזה חוצץ עליו שזה מטלטל כמו המחלוקת שראיינו בין רבי לרבי יוסי ורבי יהודה לגבי הנכנס לארץ האמים אם אוהל זרוג שמי אוהל או לא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: