העמוד היומי מסכת עירובין דף לח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לח עמוד א

[מוזיקה] דף לח מכירים את המילה אבל בעברית המילה אבל משמשת אותנו להמון דברים שהם פחות רצויים איך אמר לי בן אדם תמיד כשאני שומע מחמאות על הבן שלי בישיבה או על הבן שלי בתלמוד תורה זה מתחיל בכמה הוא נפלא זה מתחיל באיזה תלמיד טוב הוא וכמה כישרונות יש לו ואז אני מצפר רגע למילה אבל ברגע שאמרו את המילה אבל אני יודע הדברים ים ללכת לכיוון קצת פחות נעים מאיפה שהם התחילו אותו דבר כשאתה מבקש מחבר שלך לעשות לך טובה להקפיץ אותך ממקום למקום כל דבר כזה תקשיב לכל המונולוג איך שהוא מתחיל כמה הוא היה רוצה לעזור לך וכמה הוא היה שמח ובדיוק הוא בעל חסד עצום אבל בדיוק היום זה לא מסתדר לו מאן ספור סיבות המילה הבל היא מילה לא מי יודע מה נחשקת לא מי יודע מה רצינית אבל היום אנחנו דווקא נראה כן שוב השתמשתי במילה אבל היום אנחנו נראה שבלשון הקודש ובגמרא המילה אבל משתמשת לאמת משמשת ההסבר שלה היא אמת והמקור של זה מהבל שרה אשתך יולדת לך בן אבל אמת היום נראה את זה פעמיים את בדו שיח שחכמים אומרים לרבי אליעזר וכן להפך את המילה אבל והם משתמשים בה לומר אמת אתה צודק אז בפעם הבאה שאתם משתמשים במילה אבל תשתדלו שהיא באמת תגיע במקום והיא מסמלת את האמת שלכם זאת אומרת שאם אתם אומרים אבל הבן שלך כך וכך או אבל כרגע אני לא יכול על פי רוב זה משקף את הרצון האמיתי שלך ומה אתה באמת מתכוון לומר וכל ההקדמה היפיפיה שקודם קצת פחות משפיעה קחו את זה לתשומת ליבכם אנחנו היום מתחילים בעזרת השם בסיעתא דשמיא בדף לח עמוד א במשנה שוב כמו שהיה לנו קודם סוגיה די מקיפה די ארוכה וקדושה בכל העניין הזה של בריירה יש ברירה או אין עכשיו אנחנו נכנסים לסוגיה חדשה היא קצת דומה אבל היא חדשה האם האם כשיש לי יום טוב מחובר לשבת או שני ימים של יום טוב גם אנחנו נראה שזה די מתכתב באותו עניין האם הם נחשבים כיום אחד כרצף אחד בעצם בוא נאמר בשפה של הגמרא קדושה אחת או שתי קדושות זה אנחנו נתחיל במשנה ונראה הלאה ואנחנו מתחילים אז כהקדמה קצרה כמו שכבר אמרנו כיש לי יום טוב סמוך לשבת שבת סמוכה ליום טוב לא משנה מאיזה כיוון השאלה במשנה אם אני מסתכל עליו כיחידה אחת מתחילת כניסת החג או השבת עד לאחר מכן לאחר יומיים במוצאי או שאני מסתכל עליו כשני ימים נפרדים כשתי קדושות לגבי מה זה משליך פשוט מאוד לדוגמה הדוגמה הכי פשוטה לגבי עירוב אומרת המשנה הקדושה רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין לאחריה חל יום טוב סמוך לשבת או ביום ראשון או ביום שישי ואני רוצה לערב השאלה אם אני יכול לערב לי ליום הראשון לצד מזרח ליום השני לצד מערב וכן להפך זאת אומרת היום אני יכול לשים את העירוב במקומות שונים עכשיו כמובן אתם מבינים לבד שאם אני יכול זה אומר שהם שתי קדושות הם שתי ימים נפרדים ואני יכול לבחור ביום הראשון לכיוון אחד וביום השני לכיוון אחר ואם זה קדושה אחת זה רצף אחד כמובן שאני יכול לערב אולי מיום אחד גם אנחנו נראה שזה לא בדיוק ברור אבל מיום אחד עד לאחר היום השני אבל כמובן שאני לא יכול לבחור בשני הימים מקומות נפרדים אז בוא נראה במשנה רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחר ה מערב אדם שני עירובים הוא יכול לערב בנפרד לכל יום ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח אותו דבר הוא יכול לומר עירובי בראשון ובשני כבני עירי שיהיה לי עירוב רק ביום הראשון ולמחרת המקום הבסיס שלי מקום השביתה יהיה איפה שאני גר ואז יהיה לי 2000 ממה לכל רוח מאירי כמובן בשונה ואם הוא שם את העירוב ביום הראשון והעירו יקנה לו גם ליום השני אז אוטומטי יהיה אסור לו לצאת מחוץ לעירו לצד השני אפילו עמה אחת כמו שהסברנו הרי ברגע שהוא שם בסוף 2000 עמה לצד שמאל בוא נמר הוא שם בסוף 2000 עמה שם הוא הניח את עירובו אוטומטי אסור לו לצאת לצד ימין מהירו אפילו עמה אחת כי מקום שיטתו זה 2000 עמה מכאן בצד שמאל ומשמה יש לו עוד 2000 עמה כן וביחד 2000 אמה לכל רוח לכן הוא אומר ביום הראשון יהיה לי עירוב ביום השני אני אהיה כבני עירי וכן להפך כבני עירי או שאומר ערובי בשני ובראשון כבני עירי זאת אומרת לפי רבי אליעזר באו שהם שתי קדושות ימים נפרדים וכל יום הוא יכול לבחור לעצמו בדיוק איפה להיות ואילו חכמים מביאה המשנה את שיטת חכמים חכמים אומרים בעצם שבת ויום טוב זה קדושה אחת ולכן או מערב לרוח אחת אתה יכול לשני הימים לערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר וכן או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר שזה בעצם כפילות ככן הם חוזרים על עצמם ואומרים או שאתה מערב לרוח אחת או בכלל לא או ליום אחד או לשני הימים או בכלל לא זאת אומרת הם חוזרים שוב פעם על שיטתם ובגמרא נראה למה הם חוזרים שוב פעם מה הם מתכוונים להדגיש ולומר חד הקדושה זה קדושה אחת ומההתחלה עד הסוף זה אותה יחידה ולכן אומרים חכמים כיצד יעשה אם הוא כן רוצה שיהיה לו עירוב לשני ימים פשוט מאוד מוליכו הוא לוקח את הפת ושולח אותו על ידי שליח רשי מדגיש שמדובר בפת שהוא שולח על ידי שליח אם הוא לבדו הולך הוא לא צריך פת כמו שראיינו שיכול להערב ברגליו עצם זה שהוא נמצא שם כבר מספיק כאן מדובר מביא פת שעליה הוא רוצה לקבוע את העירוב הוא מביא אותה לשליח שולח אותו בראשון כן בוא נדמיין יש לנו שבת לפניה ביום שישי זה יום טוב אז בערב יום טוב שזה יום חמישי הוא שולח את השליח לסוף התחום ומחשיך עליו אומר לשליח תחכה שמה עד לאחר שיחשיך כדי שבנקודת זמן הקריטית של בין השמשות נדע בוודאות שהעירו היה שם ואז נוטלו הובא לו הוא יכול הוא יכול לקחת איתו יחד את העירוב הביתה כיוון שביום טוב אמנם יש בעיה של תחומין אבל אין בעיה של טלטול כאן מדובר ליל יום טוב יום חמישי בלילה זה ליל יום טוב הוא לוקח יחד איתו את הפת ואז למחרת ביום טוב עצמו בשני זה יום שישי שזה יום טוב הוא הולך שוב פעם לאותו מקום השליח יחד עם הפת ומחשיך עליו ואכלו הוא מחכה שם ד עד שיחשיך כדי שבין השמשות בוודאות יהיה שם עירוב ואכלו אם הוא רוצה הוא יכול לאכלו או שישאיר את זה שם להחזיר את זה הביתה כבר אסור לו ואז בא לו ואז הוא יכול ללכת הביתה חזרה למקומו ובשבת עצמה בשבת בבוקר או מתי שהוא רוצה ללכת העירוב שלו תקף ופעיל מצא אומרת המשנה כך אומרים חכמים מסתכל בהליכתו וא מסתכל בעירוב הוא גם יכול ללכת יותר כן העירוב קיים לו גם לשבת בעצם התחום שבת שלו גודל ונהיה גדול יותר נהיה מאותו מקום עוד 2000 ממה בשביל שבת וגם מסתכל בעירוב הוא יכול גם לאכול את העירוב הוא נמצא שמה לאחר בין השמשות והוא יכול לאכול אותו ודין נוסף אם נאכל בראשון עירובו רק לראשון ואיין עירובו לשני בעצם שימו לב בשני הדינים הללו גם שצריך לערב עירוב נפרד לשני וגם אם הוא הניח עירוב זה בעצם אותו רעיון שאם הוא הניח עירוב לראשון והוא נאכל הוא מגיע לאותו בוא נאמר הוא לא לקח יחד איתו את העירוב הביתה אלא הוא מגיע בשבת ביום טוב למקום העירוב ורואה שהוא לא נמצא אז כמובן אין לו עירוב לשבת בעצם מכאן אנחנו רואים בקיאים בשיטת של חכמים כי אם חכמים היו אומרים באופן מלא וודאי שקדושה אחת שני הימים נחשבים כיחידה אחת עצם זה שזה היה בבן השמשות הראשון של ערב יום טוב כבר מספיק ליד מוצאי שבת כאן אנחנו רואים קצת בקיים בשיטתה ולכן אמר להם רבי אליעזר מודים לי מודעים אתם לי שהן שתי קדושות בעצם ברגע אתם אומרים ככה באופן ודעי אי אפשר לעשות יום אחד לכאן ויום אחד לכאן אבל כשאתם ממשיכים ואומרים שצריך לעשות עירוב נפרד לכל יום ואם זה נאכל באחד בראשון אין לו לשני אוטומטי אני רואה שזה שתי קדושות ולא קדושה אחתם וכמובן בגמרא נטפל בזה מה בדיוק הוא אמר להם ומה הם עונים יפה אומרת הגמרא הקדושה וכמו שאמרנו חכמים בדבריהם כופלים את עצמם הם אומרים לרוח אחת לשני ימים ליום אחד לשני רוחות בעצם הם מתכוונים לומר אי אפשר לחלק בין הימים זה יום אחד בעצם מבארת הגמרא לרוח אחת מה יניעו לשני ימים לשני ימים מה יניעו לרוח אחת זאת אומרת לרוח אחת לשתי הימים ביחד ולשתי הימים ביחד לאותה רוח הוא לא יכול לחלק ביניהם אם כן אומרת הגמרא הינו קמתה הם חוזרים על עצמם פעמיים בוריאציה שונה אבל אותו דין בדיוק אומרת הגמרא אחי קמרלי יש כאן משהו טמון בדבריהם אחי קמר לרבנן לרבי אליעזר הם מנסים הם בעצם פותחים פה כבר בדו שיח בוויכוח הם אומרים לרבי אליעזר כך ה אתה מודה שאין מערבים ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום האם אתה לא מודה לנו שביום אחד שבת רגילה בוא נאמר יום טוב רגיל ור שאי אפשר לחלק ולומר עד שעה זאת כך ומשעה כזו אחרת היום הזה הוא יחידה נפרדת אמר להן עונה רבי אליעזר אבל אמת אמת ויציב מודה לכם אמרו לו אם כך כשם שהן מערבים ליום אחד חציו הדרום וחציו הצפון ככ הם מארבים לי שני ימים שזה שבת ויום טוב שאנחנו מחשיבים אותם כיחידה אחת יום אחד למזרח ויום אחד המערב כך מתכוונים חכמים לומר לו בעצם אנחנו רוצים להשוות את יום אחד לשני ימים ולכן כך הם השתמשו בניסוח הכפול הזה כאן הם תמנו את הטענה בדבריהם רבי אליעזר עונה להם בפשטות אתם קדושה אחת אחה שתי קדושות אתם סומרים באמת שזה קדושה אחת ושתי ימים זה כמו יום אחד נפלא אני חולק עליכם אני סובר שזה שתי קדושות נפרדים שני ימים נפרדים ולכן אפשר להערב ביום אחד למזרח ויום שני למערב הם נחשבים כשתי יחידות נפרדות לחלוטין ממשיך רבי אליעזר וטוען טענה כ מקדם אמר להן רבי אליעזר יהי אתם מודעים שאם רב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני זאת אומרת שהעירו הראשוני לא עזר לו גם לפי שיטתם וצריך ביום השני ביום טוב ללכת ולערב שוב ברגליו וכמו שראינו במשנה בפת ואותו דבר אם נאכל רובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני כמו שאמרתם במפורש במשנה שאם נאכל ביום ראשון זה לא יעיל השני אם כן רואים במפורש שזה שתי קדושות אמרו לו אמרו לו חכמים אבל אמת ויציב צודק באמת עם הערב ברגליו בראשון צריך לערב בשני ואם נאכל ראשון זה לא מועיל השני ליה אומר רבי אליעזר אם כך שתי קדושות הן ברור גם אתם מודעים לי שזה שתי קדושות ובאמת אומרת הגמרא ורבנן ספוק המספק להו ואח לחומרה ואח לחומרה הם באמת לא החלטיים הם לא סוברים באופן ברור שזה קדושה אחת ולכן הם אומרים אנחנו תמיד מחמירים אי אפשר לעשות בשני הימים הללו אנחנו מחשיבים אותם כיחידה אחת שלא יכלו לומר עירובי למזרח ועירוב למערב לא כאן אני מחשיב אותם כיום אחד אבל לגבי זה שאם נאחל שירוב אחד יעזור מ בין השמשות של ערב יום טוב עד למוצאי שבת זה כבר לא כאן אנחנו תופסים את הצד אחורה ואומרים רגע אנחנו מסתפקים יתכן וזה שני קדושות ולכן במקרה במקרה הזה אנחנו נאמר שהעירו של יום טוב יעזור רק ליום טוב ואם הוא ירצה לשבת הוא יעל אץ לערב ברגליו פעם נוספת בערב יום טוב בשביל שבת וכן אם נאכל עירובו ביום הראשון הוא יצטרך לעשות עירוב נפרד או שהוא כבר לא יוכל לעשות עירוב נפרד כמו שנראה אבל בכל אופן זה לא יועיל לו ליום השני מביאה הגמרא את המשך הבריתה אמרו לו לרבי אליעזר יהיה את המוודה שאין מערבים בתחילה מיום טוב לשבת בוא נאמר במקרה שליום טוב עצמו הוא לא ירב עד עכשיו דיברנו שהוא ירב ליום טוב ורוצה גם להערב לשבת מה קורה אם הוא כלל לא ערב בום ליום טוב האם הוא יכול לערב לשבת ברור שלא אמר להן אבל נכון צודקים ברגע שהוא לא עשה עירוב ליום טוב הוא לא יכול להמשיך את הגלגל הלאה ולערב לשבת הלאה אם כן אנחנו רואים כך מסכמים חכמים ואומרים קדושה אחת היא כן אם זה לא היה קדושה אחת אלא הימים נפרדים אין שום מנייה לעשות עירוב נפרד לשבת גם אם לא עשית ביום טוב למה אתה מכריח למה אתה בעצם מוכרח לומר שדווקא אם הוא עשה לשבת ליום טוב הוא יכול להמשיך ולעשות הלא לשבת כנראה כי זה קדושה אחת וכמו שבשבת אחת אי אפשר לערב באמצע היום גם כאן שזה יומיים אבל יומיים שהם נחשבים כיחידה אחת אי אפשר לערב באמצע היום ואילו רבי אליעזר אומר פשוט מאוד אתה משום הכנה הבעייה היא שאסור להכין מיום טוב לשבת ולכן אני עוסר וברגע שהוא שם עירוב ליום טוב כבר מותר לו להכין מיום טוב לשבת זה כבר נקרא המשך זה לא נקרא הכנה כמו שנראה עוד צליחה לא שמותר לו להכין סליחה זה כבר לא נקרא הכנה כמו שנראה בעזרת השם מחר ולכן אני מתיר אבל במקרה שהוא לא עשה עירוב ל שהוא לא עשה עירוב ליום טוב זה שאסור לו להביא לשבת זה לא משום שזה קדושה אחת פשוט מאוד משום החנה כמו שנראה מחר בעזרת השם אני לא מרחיב את זה בכוונה באיסור הכנה מחר נראה את זה בפרטות מאיפה לומדים את איסור החנה וכיוון שאסור להכין מיום טוב לשבת לכן לכן אסור לו לשים את עירובו אם הוא לא הכין עירוב מקודם שאז זה כבר לא נחשב כהכנה אתת רבנן הזה זה כבר בריתה חדשה בעזרת השם נראה מחר לסיכום מה ראינו היום המחלוקת במשנה היייתה המחלוקת כבר נראה שזה לא בדיוק מחלוקת מלאה זה מחלוקת אבל לא כמו שהבנו במשנה רבי אליעזר אומר בפשטות שתי קדושות הן אפשר להפריד בין יום לחברו מה דבר אחד שאומר רבי אליעזר אם לא הכנת עירוב ליום טוב אתה לא יכול להכין לשבת וזה משום הכנה חכמים אומרים הם קדושה אחת אבל בגמרא נראה שזה לא בדיוק אומנם זה קדושה אחת אבל עניין להחמיר ולומר שאי אפשר יום אחד לצפון ויום אחד לדרום אבל הם מסתפקים ולכן הם גם אומרים אני כן מחשיב את זה כשתי קדושות ולכן אם הרב בראשון יעלה אצ לרב בשני וכן אם נאחל רובו בראשון הוא כבר לא יהיה יעיל לשני ועוד נקודה קטנטנה שהכפיל של חכמים במשנה בעצם נועדה כבר להציע את טענותיהם כמו שראינו בגמרא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר אנחנו ממשיכים בסוגיה הזו הלאה גם מחר וגם מחרתיים בעזרת השם בהצלחה [מוזיקה] רבה א
לצפיה בתכנים נוספים: