העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד א

[מוזיקה] דף לז עמוד א' הדור שלנו משופע בהמון המון דברים שפעם לא היו אנחנו התקדמנו בהמון שטחים בהמון מצוות אנחנו מהדרים הרבה יותר מפעם כל מיני פרוייקטים של קירוב של זיכוי הרבים של גמילות חסד דברים שפעם לא היה אבל יש איזשהו שטח אחד שאנחנו ממש לוקים בו בחסר אנחנו מאוד אפורים בתחום הזה העניין הזה של להערכה עצמית הרבה סביבנו לפעמים אפילו לפעמים כל אחד מאיתנו יש לו את התקופה הזאת את החלקים באישיות שלו שהוא חושב ריבונו של עולם מה כל כך אני אני הקטן חשוב לקדוש ברוך הוא אפשר כבר לחשוב עוד איזה יהודי בעולם למה המעשה שאני עושה כל כך משפיע למה המצווה שאני עושה כל כך מהירת העולמות מה קרה כבר מי אני דווקא מעניין לראות שכלפי כהנים אם יש לך כהן בבית כנסת גם אם הוא לא הכי תלמיד חכם גם אם הוא לא הכי צדיק גם אם הוא לא הכי ירא שמיים אוטומטי מקבל את העלייה הראשונה הוא הולך טול ידיים ראשון מכבדים אותו הוא נוסע כפיים רגע למה מה זה ההבדלי מעמדות האלה מה קרה בוא נראה בוא נבחן אותו אם הוא מתאים בכלל למעמד אז זהו שבזה אף אחד לא מפקפק כולם מבינים תשמע הוא נולד בפלנטה אחרת אין מה לעשות הוא נולד לכהנים הוא כהן הוא נולד ללוים הוא לוי למה ההבנה הפשוטה הזאת לא קיימת לכל אחד כלפי עצמו אחי היקר אתה נולדת בן של מלך זה לא משנה מה אתה עושה אין אתה מסתכל עליך במבט של עוד אחד מבן אל ואז אתה אומר מה אני עושה מה אני כבר משפיע וזה כל כך לא נכון אתה נולדת במעמד של בן מלך אתה נולדת עם שלטר ביד שכשאתה לוחץ עליו אתה מדליק את כל העולמות ככה הקדוש ברוך הוא ברא את זה כמו שכהן בבית כנסת אתה מקבל אוטומטי כל כך רציני כל כך אוקיי זה המעמד שלו כאן הוא מקבל יותר הוא נמצא יותר ככה בדיוק תקבל את עצמך זה המעמד שלך הקדוש ברוך הוא ברא אותך בעולם אתה חשוב לו כל מה שאתה עושה משפיע עליו משמח אותו מרומם אותו מפער אותו מקלס אותו רק תמשיך הלאה אל תחשוב לרגע מי אני ומה אני אתה הכל בשבילו למה נזכרתי בזה היום סתם כי אנחנו מדברים בעמוד שלנו על כהנים אנחנו מזכירים את העניין הזה שהכהן לוקח מאנשים שם את הקורבנות ויכול להיות יתכן מצב שהוא עצמו יחליט מה לעול מה לחטאת מה לאישה הזו מה לאישה הזו ושוב כמו שאמרתי ייתכן שהכהן הזה הוא לא תלמיד חכם הכי גדול לא הצדיק הכי גדול אבל יש לו מעמד של כהן כי הוא מזרע אהרון הכהן אותו דבר כל יהודי וצריך תמיד לזכור ולחדד את זה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף לו עמוד ב 1 2 3 שורות מלמטה בעצם ראינו אתמול את המשנה כמו שהבטחנו אנחנו מדברים בכלל על הסוגיה שלי יש בריירה או אין ברירה ולטובת אלו שמצטרפים היום וחבל אני ממליץ בכלל לשמוע את השיעור של אתמול ולהצטרף אלינו באופן יומ יומי אבל גם מי שמצטרף היום הברירה הרחבנו בזה אתמול בגדול אני בא לברר דבר שלא היה קיים אתמול ואני רוצה לומר עכשיו הוברר למפריע לדוגמה אני מניח עירוב בערב שבת בין השמשות גם לצד מזרח מביתי צד מערב מביתי אני עדיין לא יודע לאיזה צד אני ארצה ללכת אני אומר מחר אני אחליט מחר אני אשמע את העובדות מה מה קורה מאיזה כיוון באים גויים או להבדיל תלמידי חכמים ואז אני אחליט אפשר לומר כזה דבר אני יכול לברר למפריע העירוב שהונח בערב שבת איזה כיוון התכוונתי שיהיה ערוב ובאיזה כיוון סתם הנחתי שם לחם ומים או שלא ראינו במשנה שאפשר לומר רבי יהודה במשנתנו גם כן הוא חולק על איזה דבר צדדי אבל הוא מסכים עם העניין הזה שאפשר אתמול הבאנו את איו שמביא ברייתא שם אנחנו רואים שרבי יהודה אומר אין בריירה מגיע רב ואומר תשמע יש לנו את איו שמביא בריתה אוטומטי המשנה נעלמת תדחה את המשנה ופה אנחנו נכנסים היום לו עמוד ב שלוש שורות מלמטה שואלת הגמרא אדרבה לת ע די היום מתניתין ללמה רב לא אומר פשוט מאוד היו נדחה מפני המשנה המשנה היא הרבה יותר מוסמכת מברייתא אז תומר היו שאומר שלרבי יהודה אין ברירה דבריו נדחים מפני המשנה שבמשנה ממה שמע שרבי יהודה סובר שיש ברירה אונה הגמרא לא סלק דעתך מה פתאום בוא ואני אוכיח לך מקום נוסף שלרבי יהודה אין ברירה ולכן המקום נוסף הזה מצטרף יחד עם דבריו של איו בברייתא ולכן משנתנו נדחת דשמ לרבי יהודה דלת לי בריר רבי יהודה לא סובר את המושג של ברירה תנן הלוקח יין מבין הכותים כותים כבר דיברנו עליהם כותים זה חלק מהאומות שהגיעו אז בזמן של השור ישבו אותם בארץ ישראל בהתחלה חשבו שהם יהודים חלקם התגיירו לאחר מכן הם חזרו לסורם הם התגיירו רק מפחד עריות הם בכלל כפרו בחכמים קפרו בחלק מהמצוות עבדו עבודה זרה בקיצור הם נחשבים כגויים אל תתחתן איתם אל תתעסק איתם אל תקנה מהם דברים קנית מהם יין כמובן במקרה שזה לא יהיה נסך זה היה בהשגחה מי שתה בציר על ידי עובדים יראי שמיים והכל יש לך יין מבין הקוים עכשיו הקוים כמו שאמרנו לא מפרישים גם תרומות ומעשרות אתה צריך לאסר את זה כרגע זה טבל זה אסור בשתייה עכשיו אנחנו לכוח הזה לבן אדם הזה שעומד יחד עם היין אין לו כלים להוציא לתוכם את התרומה והמעשר אין לו מה אפשר לעשות אומרת המשנה יש פתרון אומר שני לוגים שאני עתיד להפריש כן שני לוגים זה בעצם תרומה אנחנו יודעים תרומה בעיקרון חיטה אחת פותרת את כל הקרי בברוך ח ושמו שיעור אחד מ-50 זה עין בינונית אחד מ-60 זה עין אחד מ-60 זה עין רעה אתה נותן פחות אחד מ-40 זה עין יפה כאן אנחנו מדברים על בן אדם בינוני שני לוגין מתוך 100 יש פה 100 לוג בחבית הזו שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי אין תרומה כן ואני בעצם לא מוציא אותם לתוך כלי הם נשארים בתוך החבית ועשרה מעשה ראשון כן מעשה ראשון צריך לתת את הסדר גם כבר הקדמנו בשיעורים קודמים עכשיו הוא צריך לתת מעשה מעשה ראשון שזה נותנים ללוי הוא צריך לתת אחד מ-10 תוך מה שיש כאן כמה זה בעצם הגמרא אומרת השרה בחישוב פשוט אחרי שהורדת כבר שני לוגים תרומה אוטומטי נשאר כאן רק 98 אז זה 9.8 אבל הגמרא באמת לא דייקה ואמרה רה מעשר ראשון ועדיין שימו לב הוא משאיר את זה בתוך החבית ותשעה מעשר שני מעשר שני שוב פעם זה עשירית ממה שנשאר אז זה לא בדיוק תשעה כי יש את השני לוגן שהורדנו קודם זה 8.82 אבל זה כמעט תשע ולכן אומרת הגמרא תישע מעשר שני מעשר שני הוא יכול בעצם לפתור במקום ולכן הוא עושה את זה מיחל ושותה מיד הוא מחלל את זה על כסף אחר שיש לו הוא אומר ה 8.82 או התשעה לוגין מעשר שני שבעצם אותו אמורים לקחת ולעלות לירושלים זה לו דווקא אותו אפשר גם לחלל אותו על כסף ולכן זה מה שהוא מיד יעשה יחלל אותו על כסף ואוטומטי הוא יסתדר עם זה מה נשאר לו בתוכו נשאר לו תרומה ונשאר לו מעשה ראשון ומחל ו מחלל זה כבר אמרנו ושותה מיד הוא יכול לשתות מהיין כמובן לא לגמור את כל החבית כי אמור להישאר בחבית השני לוגין שילכו לתרומה כשההוא ימצא כלי וה והת לוגין סליחה 10 לוגין האחרים שילכו למעשר ה 9.8 האלה שהולכים למעשר עד כאן דברי רבי מאיר רבי יהודה ורבי יוסף ורבי שמעון סרים בעצם מגיעים רבי יהודה רבי יוסף ורבי שמעון ואומרים רגע הרי איך אתה יכול לעשות את זה אין שם מחיצות בתוך היין שאתה יכול להגיד זה עומד כאן זה עומד כאן הרי הכל מתערב יחד ואם כן כל מה שאתה יכול לעשות אתזה זה מכוח ברירה להגיד אחרי שאני מוציא אחרי שיהיה לי כלי ואני אשפוך לתוכו שתי לוגין אני אומר הוברר הדבר למפריע שהשני לוגין הללו הם אלה של תרומה אותו דבר לגבי מעשר אז אני חייב להשתמש בדין של בריירה זה רק רבי מאיר אומר רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון סרים אתה רואה שלשיטת רבי יהודה אין את המושג של בריירה ולכן מכוח הגמרא מכוח המשנה הזאת ומכוח הבריתה של איו שגם כן מביא את דבריו של רבי יהודה שאין בריירה המשנה שלנו נדחת שאצלנו אנחנו רואים שלרבי יהודה כן יש ברירה זה שיטת רב כמו שאמרנו דבריו של דברי המשנה נדחים בגלל היוב והמשנה הזו הולה אמר מה פתאום לת להיו מ מתניתין הבריתה של היו היא זו שתדחה והמשנה שלנו המשנה המקורית היא זו שקיימת ולפי רבי יהודה יש בריירה א ואם כך ואלה עד דקתני רגע הבאנו תוספתא זה לא משנה זה תוספתא ששם כתוב רבי יהודה ורבי יוסף ורבי שמעון אוסרים הם הם אוסרים כנראה למה כי אין ברירה אי אפשר להגיד לאחר מכן הוברר הדבר למפריע איפה היו הלוגן של טרומה ומעשר אם כן אנחנו רואים שרבי יהודה אומר שאין בריירה אונה הגמרא לא הולה זוזה זוזה קטני הוא גורס אתל זה זוגות זוגות שימו לב בעצם זה הולך אחד מול שלושה דברי רבי מאיר שהוא מתיר לעשות זאת מול שלושה רבי יהודה ורבי יוסף ורבי שמעון אסרין הולה אומר לו מה פתאום תחלק זה שניים מול שניים האלה שמתירים זה דברי רבי מאיר ורבי יהודה ואלו רבי יוסף ורבי שמעון הם אלה שאוסרים ולפי הגרסה הזאת באמת רבי יהודה סובר שיש בריירה כמו שראיינו במשנה שלנו לגבי עירובין ואז דבריו של איו בברייתא שהוא זה שאומר שרבי יהודה אין ברירה נדחים אוטומטי מפני כוח המשנה וכוח התוספתא שבשניהם אנחנו רואים שלדברי רבי יהודה יש ברירה שואלת הגמרא רגע אבל לפי שני הגרסאות גם לאולה וגם לפי הגרסה הקלאסית לפי שניהם רבי יוסי הוא זה שאומר אין בריירה הוא זה שאוסר לעשות את כל הבלאגן הזה בעצם להפריש מתוך החבית ועדיין לא להוציא את זה להפריש רק ברעיון בתיאוריה ולא להוציא את זה הוא עוסר למה כי אין בריירה שואלת הגמרא וסבה רבי יוסי אין ברירה תנן הרי שנינו כך משנה במסכת קינים רבי יוסי אומר שתי נשים שלקחו את כינין בעירוב בעצם נשים צריכות נשים שצריכות להביא כן מה זה אומר ראינו את זה כבר בדפים הקודמים אישה יולדת שרוצה להטהר בעיקרון מביאה בהמה אם היא עניה מביאה שני תורים או שני בני יונה אותו דבר זווה גדולה הי ראתה ראיות ומה לא בזמן ידעתה שוב מביאה כן שתי תורים או שתי בני יונה אחד לעולה אחד לחטאת זה נקרא כן אישה שצריכה להביא כן עכשיו שתי נשים הצטרפו יחד נפגשו בדרך וקנו את הקנים מעורב כרגע אני לא יודע מה לחטאת מה לעולה מה לאישה הזו ומה לאישה הזו או ש נתנו כי נאן לכהן הם נתנו כסף לכהן כדי שיקנה להם עירוב היה את השירות הזה בבית המקדש שנתנו כסף והביאו לך אתה נתת כסף הביאו לך את הקורבן את העופות ובעצם הם עשו את זה בצורה מעורבת שאני לא יודע בדיוק מה של מי אומר רבי יוסי על דאגה עניינים בשליטה תרגיע הכהן הוא זה שיקבע ההגה בידיים שלו והוא יחליט מה לעולה מה לחטאת מה לאישה הזו ומה לאחרת איזה שירצה כהן יקריב עולה ולאיזה שירצה יקריב חטאת עכשיו ברור לנו ש ן שהוקרב שלו לשם הבעלים הוא לא יעיל הוא לא עשה את פעולתו בחטאת בכלל הוא פסול בעולה הוא אולי לא פסול אבל הוא לא עלה לבעלים לשם חובה הם לא עשו את מה שצריך זה לא נחשב שהם הקריבו קורבן ולכן חייב להיות שרבי יוסי משתמש כאן בעניין של יש ברירה אם הכהן לא יכול לברר את הדבר מה של מי והוא הקריב אז זה קורבן שהוקרב שלו לשם בעליו ודינו כפי שאמרנו חייב להיות שכש הכוהן עושה את זה הוא מברר למפריע מי הבעלים ומה חטאת וומה עולה אם כן רבי יוסי סובר שיש בריירה ולמה ראינו כאן בכינים רבי יוסי אומר יש בריירה וראינו לגבי הקנקן שם לגבי החבית שהוא מפריש רבי יוסי אומר שאי אפשר לעשות זאת כמו שהבנו אין ברירה עונה הגמרא פשוט מאוד אמר רבא באמת רבי יוסי סובר שאין ברירה כמו שראיינו שם לגבי החבית אומה שאנחנו רואים פה לגבי הקינן עתם יתנו מדובר שאנשים יתנו במפורש בשעת הקנייה או שככה הם סיכמו כשהם נתנו את הכסף לכהן הכהן הוא זה שיקבע הוא זה שיחליט ולכן באמת הכהן יכול לעשות את זה אגב כ רשי מסביר וככה אנחנו מסבירים אבל רוב המפרשים ממש לא מסכימים אומרים באמת הרי בסופו של דבר גם כשהם תנו ביניהם הכהן הוא זה שמברר וזה עובדה שלא היייתה קיימת קודם אז עדיין יש בריירה אז באמת הם מסבירים ומפלפלים בדברי רשי אבל אנחנו לקחנו את דברי רשי כפשוטם וכך הוא מסביר שואלת הגמרא יחי מי לממר אם כך מדובר שהם מתנו הגמרא מבינה שזה כל כך פשוט בכלל לא מדין בריירה ברור שהכהן יכול לעשות את זה עונה הגמרא בו ואסביר לך מה החידוש כאן מדובר שהם לקחו את הכינין מעורבים לא פרשו מה חטאת מה עולה בצורה מעורבת אחרי שהם קנו ולא פירשו הם כן חילקו את זה וכל אחת לקחה זוג לעצמה וככה הם הביאו את זה לכהן והייתי חושב שלאחר שהם חילקו הכהן כבר לא יכול לקבוע כמה שמלן כשיטת רב חסדה שיש שני נקודות זמן מתי אפשר לקבוע מה חתת ומה עולה אפשר לקבוע אתזה או כשאתה קונה ואם לא כשאתה קונה אז הכהן כשהוא מקריב ולכן כאן זה החידוש הם קנו את זה יחד ולא פרשו עלף שלאחר מכן הם חילקו את זה וכל אחת לקחה זוג כל אחת קחה כן בכל אופן זה לא זה לא נקרא מפורש והכהן הוא זה שיפרש אותם כמה שמן כדי רב חסדה דמה רב חסדא אין הקנים מתפרשות כן כל מחוסרי כפרה שצריכים להביא כן אי אפשר לפרש מה לחטאת מה לעולה אלא אי בלקיחת בעלים או כשהם קונים את זה בשעת הקניה הוא קובע היא בעשיית כהן או אם הבעלים לא קרה להם שם אפילו אם לאחר מכן הוא יחליט הם יתחלקו זה לא מעניין אותי רק בעשיית כהן וזה החידוש כמו שאנחנו רואים כאן באמת מדובר שהם תנו הם יודעים שהכהן הוא זה שיחליט אבל הייתי חושב כיוון שהם חילקו את זה ביניהם זה כבר קבע אני אומר לך ממש לא כיוון שבקניה עצמה הם לא עשו את זה הם לא פירשו הנקודת זמן הבאה שאפשר לקבוע זה דווקא בעשיית כהן ובינתיים כמו שאמרנו רבי בעצם בוא נסכם מה ראינו רגע נקודה אחת שרשי מביא למה מה הטעם של רב חיסה שאפשר או בהפרשה או בקנייה או בעשיית כהן רשי מביא את הפסוק ולקחה שתי תורים או שני בני יונה זה מצד אחד כתוב לקחה זה מראה שלקיחת בעלים קובע מצד שני כתוב ועשה הכהן את אחד חטאת והאחד עולה אתה רואה שהכהן הוא זה שיכול לקבוע בעשייתו ולכן אומר רב חיסדא זה שתי נקודות הזמן ונסכם בעצם התחלנו עם התוספתא שמסייע לאיו לומר שלרבי יהודה אין בריירה איפה אנחנו רואים את זה לגבי הקונה יין מן הקוים לא הופר שום איזה תרומות ומעשרות ליהודי שלנו אין כלים ולכן הוא עושה את הכל בתוך החבית עדיין שתי לוגין תרומה עשרה לוגין מעשה ראשון תשעה מעשר שני המעשר שני הוא מחלל מפריש מיד נהדה הוא מחלל מיד על כסף שיש ברשותו ואז הוא שותה אומר רבי מאיר הוא שותה למה באור בגלל שיש ברירה וכשיהיה לו כלי הוא יוציא שני לוגין ויאמר השני לוגין הללו הם טורמה יוציא רה לוגין ומר יאמר ובר למפריע שעשרה לוגין הללו הם מעשה ראשון רבי יהודה ורבי שמעון ורבי יוסי חולקים על כך ולכן יש לנו ראיה נפלאה שרבי יהודה סובר אין בריירה אולה אומר מה פתאום רבי יהודה סובר יש בריירה והוא אומר שלא רבי יהודה אלא תחלק את זה רבי מאיר ורבי יהודה מתירים ורבי יוסי ורבי שמעון סרים ולכן הוא דוחה את הברייתא של איו מפני כוח התוספתא וכוח המשנה שלנו רבי יוסי בכל אופן אנחנו שסובר שאין בריירה ולכן שואלת הגמרא רגע מה קורה לגבי הכינים בעצם נשים שקונות כינים מעורבות אומר רבי יוסי אין שום בעיה הכהן הוא זה שיקבע אנחנו רואים שיש בריירה אומרת הגמרא מדובר שיתנו אם יתנו מה החידוש החידוש הוא כדי רב חסדה שמה בעצם אין בריירה בוא נחדד רבי יוסי סובר אין ברירה רק שמה מדובר שתנו והחידוש הוא כדי רב חסדה שאפשר להקדיש ולקבוע בשתי זמנים או בלקיחה כמו שאמים בפסוק ולקח או ועשה כשהכול עושה אז שני התאריכים ואז אפילו אם הם קנו ולא ולאחר מכן הם חילקו את זה ביניהם זה לא מעניין אותי והכהן הוא זה שקובע בהצלחה רבה מחר נמשיך לפלפל בעניינים הללו להתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: