העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא ארוין דף לז עמוד א' ראינו לאל במשנה בעמוד הקודם את רב יודה שאומר שיש ברירה בדיני עירוב תחומין דהיינו אדם יכול להניח את העירוב ביום שישי העירוב יכול בכניסת השבת אבל בשבת בבוקר בכוחו לקבוע אם הוא שם עירוב גם למזרח גם למערב בכוחו לקבוע איזה עירוב יכול או אפילו אם אין לו צורך בעירוב אם הוא תנה תנאי ביום שישי הוא יכול בשבת להחליט שהעירו בטל וממילא הוא נשאר משוייך למקום מושבו הרגיל זו דעתו של רב יודה איו בא ומפרש ברב יודה שלא שרב יודה לא סובר שיש ברירה מה שכתוב במשנה שהוא יכול בשבת בבוקר להחליט זה לא הכוונה שהוא מחליט איזה עירוב חל אתמול אלא עכשיו נודע לו שהחכם הגיע כבר אתמול לפני כניסת השבת לצד מזרח ומערב אז בעצם הוא עכשיו לא קובע כלום עכשיו נודע לו איזה עירוב חל אתמול העירוב חל בכניסת השבת והוא בשבת בבוקר לא יכול לשנות הוא לא יכול להחליט איזה עירוב יכול מזרחי ומערבי ודאי שהוא לא יכול לבטל את העירוב אלא העירוב כבר הוחלט אתמול כמשל חכם הגיע למקום שההוא יכל להגיע או לצד מזרח או לצד מערב לא לשתי המקומות ממילא העירוב כבר חל אתמול רק המערב לא ידע שבת בבוקר נודע לו פשוט זה גילוי מילתא בעלמה נודע לו שעכשיו העירוב חל המזרחי או המערבי אבל זה לא קשור לדיני ברירה ושאלה הגמרא בעמוד הקודם למה אתה דוחה את המשנה מחמת הבריתה של איו למה לא תדחה את איו מחמת המשנה שלנו שרביד אומר שיש ברירה אומרת הגמרא כיון שמצינו מקום נוסף שרב יודה סובר שאיין ברירה איפה מצינו גבי אדם שקנה יין מהקו והיין כמובן תבל הוא מעוניין להפריש ממנו תרומות ומעשרות רק יש לו קושי כיוון שאין לו כלים לשים שמה את התרומות אותם מעשרות אז הוא קורא שם עשרה מתוך זה יהיה תרומה ושתיים מעשר אבל הוא משאיר את אותו יין שנהפך לתרומה או למעשר בתוך הכלי עצמו מעורב עם כל היין האחר מתי אנחנו נדע מהו התרומה מתי נדע מהוא המעשר רק אחרי שיגמר היין וישאר אצלו בכלי בסוף את הכמות של התרומה ואת הכמות של המעשר רואים פה סיפור של בריירה כמ שכרגע אומנם הוא קורא שם אבל לא על יין מסוים היין נדע רק אחר כך כשיגמר כשהוא יגמור לשתות את כל היין מה שישאר בבקבוק ישמש כתרומה או כמעשר ממילא אז יכול למפרע שוב התרומה אכלה קודם אחרת הולי יכול לשתות את זה התרומה אכלה מקודם אבל ל תנאי התרומה פרטים של התרומה איזה על מחל התרומה זה אנחנו נדע רק למחר לא בגלל שעכשיו אנחנו לא יודעים אבל זה חל עכשיו לא כרגע אף אחד לא יודע באמת על איזה יין חל התרומה מחר יכול למפריע התרומה תחול על אותם על אותה כמות יין שתישאר שמה בתוך הכלי אם כך אנחנו רואים את רבי יהודה שסובר שהוא עוסר את הרעיון הזה שאין ברירה דוכה הגמרא לא אולא במקרה ה צד ה מקיל אול כן מתיר אומנם מוזכרים שמה ארבעה תנאים שניים מקילים רב יהודה ורב מאיר ורב יוסיף ורב שמעון הם אלה שאוסרים דהיינו לכאורה רואים מפה שרבי יהודה אדרבה סובר שכן יש דין של ברייר וסובר רבי יוסי אין בריירה אחרי שלמדנו מהמשנה הזאת של היין של הקוים שרבי יוסי אוסר למה מחמת שאין בריירה וסובר רבי יוסי אין בריירה ותן רבי יוסי אומר שתי נשים שלקחו כינין שתי נשים שהיו ילדות הם צריכות להביא בסוף ה-40 או בסוף ה80 להביא קורבן כדי שיוכלו להיכנס למקדש ולאכול מהקורבנות הקורבן הזה כולל כן כן הכוונה היא שתי ציפורים אחת משמשת לחטאת אחת לעולה כל אישה מביאה כן כמו שאמרנו אחת לחטאת אחת לעולה מה קורה אם שתי נשים קנו אצל מוכר מוכר כינים קנו ביחד שתי כינים אבל הם לא הפרידו ביניהם הם קנו את זה ביחד והם הביאו את הארבע עופות האלה את השני כנים האלה הביאו אותם אל הכהן אפילו שהם פיצלו את הכנים הם הביאו זאת הביאה כן וזאת הביאה כן הלך הכהן ולקח את כן אחת עשה את שתיהם אולות דהיינו עבור שתי אנשים כן אחת הוא האמיד כ אולות עבור שתי אנשים כן אחת העביר כ חטאות עבור שתי אנשים או אפילו יותר אם הוא לקח כן ו שזאת תהיה חטאת גבולה של פלונית וזאת תהיה חטאת הקן השני חטאת גבולה של אלמונית גם הועילה כוונתו לכאורה הרי ברגע שהם הביאו אז איך אדם שמקריב קורבן עולה או חטאת שלא לשם הבעלים בעולה יש ם זה בעיה בחטאת זה נפסל לחלוטין אז אם ככה איך הכהן יכול להחליט של מי יהיה העולה הזאת של מי תהיה העולה הזאת הרי לכאורה הם לא קבעו לו הם לא אמרו לו ייתכן שבסופו של דבר כל אחד הביא כן עצמאי שלו איך הוא לוקח את הקן ומחליט ששתי העולות האלה זה אחת תהיה לאישה הזאת זה אחת לאישה הזאת שתי נשים שלקחו את כנן בעירוב הם הביאו את הארבע עופות ביחד או שנתנו לכי נאן לכהן הם הביאו כל אחת כן בפני עצמה איזהו שיירצה כהן יקריב עולה ולזה שיירצה קריב חטאת הוא יכול לקחת קל קן ולעשות אותם לשתי עולות הוא יכול לקחת קל קן לעשות אותה אחת עול אחת חטאת אבל החידוש הגדול הוא קובע כל עוף למי יהיה משוייך לפלונית או לאלמונית מה אנחנו רואים בריירה ההחלטה של הכהן עכשיו בעצם מחילה למפריע את הבעלות של אישה פלונית על הקן הזה ואישה הרמונית על הקן הזה אומר אבא אתם כ שיתנו אנשים אמרו מקודם שהכהן יחליט עבורנו ו יוכל לעשות כרצונו יחי מילה ממרה כמה שלן כדי רב חסדא דאומה רב חסדה אין הכינין מתפרשות כן נקבעת מה נקרא עולה מה נקרא חטאת או איזה כן שייכת לפלונית איזה אלמונית באחת משתי נקודות הזמן האלה אלא אי בלקיחת בעלים אם הם קנו את זה מהמוכר ואז הם אמרו זו הכן שלך זו הכן שלי או אז הם הוסיפו ואמרו זה חטאת ז עולה במקרה דנן אין אפשרות לשנות או בעשיית כהן הכהן יכול להחליט אחר כך החידוש הוא גם אם אחרי שהם עזבו את חדר המכירות של המוכר הם החליטו זה יהיה עבורי זה תהיה זהיה עבורך זה יהיה חטאת זה עולה זה לא חל הזמן שיכולים לקבוע מה חטאת מה עולה מה של פלונית מה של אלמונית זה רק בשתי נקודות הזמן בזמן הקנייה או בזמן הכהן שהכהן מחליט אבל באמצע הם לא יכולות להחליט וזה בעצם החידוש של הבריתה הזאת קתי שואלת הגמרא סובר רבי וסי אן ברי תראה ותניה מהארץ שמר לחבר קח לי אגודה אחת של ירק או גלוסקה אחת אינו צריך לסר זאת אומרת הוא אמר לחבר שלו שהלך לשוק ם הארץ אמר לחבר תביא לי גודה אחת של ירק הוא קנה שתי אגודות החבר חוזר מהשוק מביא לו את האגודה הזאת שהוא קנה עבורו הוא לא צריך לסר למרות שהוא קנה את זה ם הארץ בשוק דהיינו שזה דמאי אבל וקיי בלן הרי ש לא נותן לעם הארץ דברים שהם לא לא נותן לו דברים שלו שהם לא מופרשים אבל כאן ברגע שהחבר שחוזר מהשוק נותן את זה לחבר עם הארץ באותו רגע אנחנו רואים למפריע שזה מעולם היה של עם הארץ זה לא היה של החבר והוא נותן לו ברגע שהוא מעניק את זה נותן את זה לעם הארץ זה נחשב כשלו מ למפריע דהיינו עניין של ברירה הנו צריך להסר דברי רבי יוסי וחכמים אומרים צריך להסר למה כמ ש החבר לא יכול לתת משלו למה הארץ שזה לא מאושר מה רואים שרבי יוסי סבר יש ברירה איפו תושמע האומר מעשר שיש לי בביתי מחולל על צלע שתעלה בידי מן הכיס אדם יש לו פירות בבית הוא רוצה לחלל אותם אבל אין לו מטבע מולו רק אומר בתוך הכיס יש אני מחלל עכשיו אני יכול לאכול את הפירות עכשיו איזו מטבע תהיה קדושה המטבע שת לראשונה מן הכיס שאני אדע בהמשך בעתיד אני אדע על איזו מטבע זה חל מה כתוב רבי סמר מחולל שוב רואים ברירה הרי בהמשך הוודה על איזה מטבע חל החילול היפוך אמה רב יוסי אומר לא חילל אדרבה תט ברב יוסי את הדעה שלא מחללת אומרת הגמרא הבאת שתי ברייתות שרבי סי סובר שיש ברירה הבאת משנה אחת שאומרת שרבי סי סובר שאין ברירה ומי חזית דאף חתרת מכ מחד איפו חד מכ מתרת אומרת הגמרא אוודא יפך הבריתה השנייה שמדברת בקשר לחילול המטבע ודאי אנחנו צריכים לגרוש שמה להפך דבי פיח תניה קתני סיפה ומודה רב יוסי באומר מעשר שיש לי בתוך ביתי יהיה מחולל על סל חדשה שתעלה בידי מן הכיס ההדגשה פה לכאורה סלה חדשה מה המיוחד בזה שחילל שמה רב יוסי מודה שחילל בהמשך הגמרא דנ מה הסבר ב מה השינוי בין סלע החדשה למקרה הקודם בכל אופן שמה רבי יוסי מסיים כאן חילל בדכ אמר אח שחילל מכלל דעתם לא חילל אז רואים בפירוש את דעתו של רבי יוסי שצריכים לתקן את הגרסה בו ולגוס אצלו לא חילל כמ שהוא סובר באמת שאין ברירה וזה מתאים עם המשנה שלמדנו בעמוד הקודם גבי לגין שהוא קנה מ הקוטי שלא יכול לעשות את ההפרשה עכשיו על סמך הידיעה העתידית על סמך ההחלטה העתידית שהוא יראה על מהחל המאסר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: