העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לו עמוד ב

[מוזיקה] רובן דף למ ביס שורה חמישית מלמעלה במשנה נראה כעת שאפשר להניח עירוב תחומים בתנאי שאם הוא רוצה זה יכול ויקנה לו שביטה במקום שהוא מניח אותו ואם הוא לא ירצה אז לא יקנה לו שביטה והשביתה תהיה במקום שהוא יושן שמה בעיר שהוא נמצא בה יש מושג שנקרא ברירה שזה דבר שחידוש שהתורה חדשת ששייך לומר על דבר שמתברר אחרי זה שבעצם הוא התברר למפריע זאת אומרת עכשיו מתברר שמה שהוא היה מה שהוא רצה שיהיה קודם בעצם יחול כבר קודם ונראה כעת את הדוגמה לכך אומרת המשנה מתנה אדם על עירוב אומר אם בואו נוכרי מן המזרח עירובי למירו מן המערב עירובי למזרח הוא לא יודע מאיזה צד יכולים להגיע גויים אבל הוא מפחד ולכן הוא עושה עירוב שהוא יוכל לברוח גם 4000 אמה ולא רק 2000 אמה כרים כמובן זה לא פיקוח נפש אלא מוכסים וכדומה שהוא בורח מהם לכן אם יבואו מן המזרח אז הוא רוצה שהוא יניח עירוב גם במזרח וגם במערב ואז במקרה כזה שבאו מהמזרח אז הוא רוצה שהעירו של צד מערב הוא זה שיקנה לו את השביתה ועל פיו ועל סמך אותו עירוב הוא יוכל ללכת לכיוון מערב 4000 אמה מן המערב אם הגויים יבואו מהמערב רובי למזרח יקח לכיוון מזרח העירוב שבמזרח יקנה לו את ה שביטה ולא שבמערב ממלה צד מזרח ה יוכל דם 4000 אמה אם בואו לכאן ולכאן במקום שירצה לך אם יבואו לשני הצדדים אז אני אוכל לבחור בשבת לאיזה צד אני רוצה דהיינו איזה עירוב תחומין יקנה לי האם שבמזרח או שבמערב לא בואו לא לכאן ולא לכאן הרי אני קבנה עירי אז את כל התנאי הארוך הזה זה מה שהוא יכול להתנות כאשר הוא מניח ירוב בצד מזרח או בצד מערב והוא לא יודע איזה עירוב הוא רוצה כעת שיקנה לו או שבמזרח או שבמערב או שהוא יוכל מה שהוא רוצה מה שהוא ירצה מחר או שלא זה ולא זה אלא להישאר כבני אירוב ואז סביב העיר יהיה לו 2000 לכל צד אם בחכם מן מזרח אירובי למזרח אותו דבר דוגמה ש הפוכה מהגויים אלא שבא חכם לדרוש והוא נמצא רחוק מהעיר יותר מ-2000 ממה אז הוא רוצה על ידי העירוב שוכל ללכת לשמוע את הדרשה אבל הוא לא יודע לאיזה צד יבוא הזר החכם אז הוא מניח שתי עירובי תחומי והוא אומר אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שרצ אלך לא לכאן ולא לכאן אם הרב בסוף לא הגיע הריני כבני עירי רבי יהוד אמר אם הו יחוד מן רבוי הו ילך אצל רבוי במקרה כזה שמגיעים שני חכמים אנחנו אמרנו יכול לבחור לאן לרצות למחרת בשבת אבל אומר רבי יהודה יש אומדנה שכאשר אחד מהמהם הוא רבו אחד מהם הוא חברו דרשה אחת על ידי רבו ודרשה אחת על ידי ו מסתבר שהרצון שלו יה לרבו ולכן לא יהיה לו בחירה למי ללכת אלא מסתבר שהעירו תחומים ש לכיוון רבו הוא זה שיתפוס ואם היו שניהן רבו יסו ולמקום שירצה ילך אבל רבי יהודה אומר אני מודה שאם שניהם רבותיו אז הוא יוכל לבחור לאן ללכת ואם כן זה בעצם המושג של ברירה שמחר בשבת יתברר מה העירוב שחל בן השמוש בערב שבת אומרת הגמרא כיוס רב יצחק תני יבח כולו מניסים אלינו במשנה יש שתי דוגמאות דוגמה ראשונה זה גויים והוא רוצה לברוח מהם דוגמה שניה זה חכם הוא רוצה ללכת אליו בברייס הביא רבי יצחק דוגמאות הפוכות שגויים והוא רוצה ללכת אליהם וחכם והוא רוצה לבר ללכת לצד השני ממנו אומרת הגמרא נוחים הנוחים לא יקש או בפרג בונה או במורי די מוסה כש פרונה שזה אנשים שגובים מיסים רוצה לברוח וכשזה מורה ד מוסה גויים שהם ראשי עיר הוא רוצה ללכת לדבר איתם צורכי העיר אז הוא רוצה ללכת למקום שהגויים נמצאים שמה ואז התנאי שלו הוא להפך אם הגויים יבואו למזרח הוא רוצה שרובו של במזרח יתפוס חוכם החכם לא יקש או במיסי פירקה או במקרה שמה המשנה שלנו מדברת שזה דרשה ממילא הוא רוצה ך לשמוע את הדרשה הברייה דיברה במקרה שבאו ללמד ללמד תינוקות הגיע מלמד תינוקות שמלמד ושומר שיתפללו ויקראו קריעת שמע ממילא אם יבוא לצד אחד החכם שבא לדרוש לצד שני בא המלמ תינוקות אז הוא רוצה ללכת לכיוון הדרשה לחכם ולכן כתוב בברסה שאם המלמ תינוקות בא למזרח אז עירובו שבמערב יקנה לו כיוון שדרשה היא במערב וה אם המלמ תינוקות במערב אז במזרח יש דרשה ולכן הוא רוצה ללכת לדרשה וממילא זה ההבדל בין הברייה למשנה זה בעצם רק הסבר על הלשון ועל המקרים למה אין מצד היחיד תמצא קושיה אומרת הגמרה רבי יהוד אמו חוד מהן רבי יהודה אמר שאם אחד מהם רבו חד חברו מסתבר שהוא רוצה ללכת לחברו ואי אפשר לומר שיש בר ועכשיו מתברר שהוא רוצה ללכת לחברו יותר מאשר לרבו ורון אבל רבון גם במקרה כזה שבאים שני חכמים וא אומר לאיזה שרצה אלך הוא יכול גם אם אחד מהם רבו ואחד חברו כיוון שזמני דני בחברי תפ מרבי לפעמים אדם רוצה לשמוע דרשה מחברו יותר מאשר מרבו אומר רב ליסל מסס מתני איו המשנה שלנו איננה נכונה בגלל ברייסה שמביא איוי תני איוי הביא ברייסה חכם בשם רביד אי עד מתנ על שני דבורים כך צנו במשנה ראינו שרבי וד מודה למושג בררה הברי ש מבין ראה כעת שבד חולק על בר אין אדם מתנה על שני דבורים ככול אלא אם בו חוכם למזרח וב למזרח ואם בו חוכם למו למרו אבל כאן ולכאן לאבד בברייס סובר שאיין כזה דבר לעשות ברירה לומר אם יבוא חכם למזרח ולמערב אז מה שאני ירצה מחר בשבת מתברר למפרע בבן השמו שויס שאת זה רציתי שיכול ואז מתברר שבבינה השמו שוס חל העירוב הזה שהוא רצה כעת בשבת זה סובר הרבי יודי אין כזה דבר אבל רבי יודי כן מודה לכך שאם יבוא חכם למזרח ובוא למזרח למרות שיכול להיות שהחכם בעצמו לא ידע אם הוא יבוא או לא יבוא אלא בסוף הוא החליט את זה בשבת לבוא אז לכאורה זה גם בר זה גם משהו שהתברר בשבת ובנ אשמו שלא היה ידוע לאף אחד לא היה קיים עדיין החלטה על זה בזה סובר רבי יהודה שההחלטה שלא תלוייה בו והוא אומר מחר אני אחליט אל החלטה שתלויה בחכם והוא תולה את מחשבתו את הקנייה של העיר תחומיים במה שהחכם יעשה זה לא צריך להגיע לברירה ברירי צריך רק שהוא תולה את זה במחשבה שלו מה שהוא ירצה מחר אם יבוא חכם לפה ולפה הוא יחליט מחר וזה תברר למפרע שבנ השמוש זה מה שהוא רצה זה חולק רב יהודי שואלת הגמורה מה ההבדל מה ישנה לכאן ולכאן דלו יד אין ברירה למ זוך למרב נמי אין ברירה אם אתה סובר שאין ברירה אז גם במקרה של מזרח או מערב שלמעשה החכם החליט להגיע לצד מזרח הרי הרבה פעמים החכם מחליט את זה בשבת אחרי בנש מוסיס ואם כן אם איין ברירה אז גם במקרה כזה שהחכם יחליט את זה ולא מה שהוא יבחר גם כן צריך להיות שאין כזה דבר זה לא יוכל לתפוס כעת מה ש על צמך מה שהחכם החליט עכשיו בשבת לתפוס עכשיו את השיטה של הומין למפריע מבין השמוש כמו שאין בררה במקרה אחר שבאו שני חכמים אומר רבי חנון הוא כבר בחון רצ בחנון מה שהמקרה שרבי יהודה דיבר בברייס שכן מועיל מדובר במקרה שבכלל אין ברירה דהיינו החכם כבר הגיע והוא כבר החליט לאן הוא מגיע רק מה רק האדם שהניח את העירוב תחומין הוא עדיין לא יודע מזה אז כיוון שהוא לא יודע אז עכשיו אין לו דרך לברר את זה אז הוא דבר ראשון אני אניח עירוב במזרח ובמערב ואיפה שהחכם נמצא לשם אני הכוון להגיע ולכן אנחנו אומרים שזה לא מדין בררה ולכן רביד אומר שזה מועיל אבל אנונו חנמ אם החכם עדיין לא הגיע הוא יחליט את זה רק בשבת ודאי שיהיה אסור כיוון שאין בררה גם במקרה כזה אז אנחנו אומרים למעשה שרבי יודה סובר שאין בררה אומר אז אם כן ראינו כאן במשנה את המושג של בררה שאדם יכול להתנות על עירוב תחומין שיניח אחד למזרח אחד למערב ויתנה לאן שהחכם יגיע לשם שם העירוב תחומין שלי יכול ואם הוא יגיע לשניהם אז לאן שאני ארצה הביד רק אמר אם אחד מהם רבו מסתבר יותר שהוא רצה לרבו ולכן הוא יצטרך ללכת לכיוון רבו במקרים של גויים אמרנו שיש מצבים שאדם רוצה ללכת לכיוון הגויים יש מצבים שאדם רוצה לברוח מהגויים גם במלמד יש מצבים שהוא רוצה ללכת לכיוון של החכם ויש מצבים שהוא בורח מהמלדיבים חולקים על רבי יהודה גם כאשר רבו אחד מהם רבו ואחד חברו לפעמים הוא רוצה לשמוע את חברו יותר ולכן עדיין יש לו אפשרות ל לבחור לאן ללכת והבאנו ברייס בשם איוי ששם מובא שרביד לא סובר ברירי ולכן לא רק במקרה שבא חכם לשניהם אנחנו אומרים שלא שייך שהוא ירצה עכשיו וזה יועיל לו למפריע לבן השמוש לדעת איזה עירוב קנה אלא גם במקרה שיבוא חכם בשבת לאחד הצדדים והחכם יכול להיות שוא החליט את זה בשבת עצמה גם כן ברגע שההחלטה נפלה אחרי בן אשמור שוס כ צריך להגיע לברירה וזה לא אומרים ולכן אומר רב המשנה שלנו הננה נכונה מול הברייה של אייו גמור בהמשך תבאר למה אנחנו אומרים שהבר שהמשנה לא נכונה לכאורה נכון יותר להגיד שהביסה לא נכונה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: